האם בינה מלאכותית תוביל לאבטלה המונית?מה ניתן ללמוד מהעבר על ההשפעה של חידושים טכנולוגיים שמחליפים עובדים על אבטלה? האם זה דומה ליבוא שמחליף עובדים? האם הפרדוקס של ג'בונס מ-1865 יכול לסייע בניבוי? ומה הקשר לתאוריית האטם (O-ring)? האם הטכנולוגיה צפויה להגדיל מאוד פערים בהכנסה? מה רצוי שממשלות יעשו, ומהן הסכנות הנוספות בבינה מלאכותית?
תמלול הפרק
עושים חשבון עם פרופסור עמר מואב ושירה הדס נקר שלום אגר שלום אומרת. שלום למאזינות ולמאזינים, עוד פרק של עושים חשבון ושוב עם המגישה האורחת, הגר פרץ דיין, תודה שהצטרפת אלינו. תגידי הגר, הגעת היום עם הרכב שלך, נכון? נכון. נהגת ברכב.
נכון. הוא לא נסע לבד. עדיין לא. עדיין לא, אבל יכול להיות שבקרוב כבר לא תצטרכי לנהוג. ואולי בכלל לא יהיו נהגים יותר כי עם התפתחות הבינה המלאכותית הרבה מאוד מקצועות יהיו מיותרים, לא נצטרך יותר בני אדם ובאמת עולה השאלה האם כתוצאה מהתפתחות הטכנולוגיה שזה בעצם בינה מלאכותית בעיקר אבל גם שילוב של רובוטים וכדומה תהיה אבטלה המונית ורבים טוענים שכן.
נכון, אנחנו גם שומעים את כל התחזיות האפוקליפטיות, אפילו אפילו דווקא דוגמה שאולי תהיה קרובה לליבך של ג'פרי הינטון לצורך העניין שהוא חתן פה על נובל לפיזיקה אפילו הוא אומר שאנחנו הולכים לראות אבטלה המונית קצת מפחיד. אוקיי לפחות כן מעניין שזה דעת שמילטון פרידמן כשהוא קיבל את הנובל אז הוא אמר ששאלו אותו כל מיני שאלות אז הוא אמר אני מקווה מאוד שמחלת הנובל אני לא אסבול ממנה ומה זה מחלת הנובל שברגע שמישהו זוכה בנובל. אז כולם חושבים שזהו איזה נביא שיודע הכל ושואלים אותו שאלות גם מחוץ לתחום ההתמחות שלו והתשובות הן בדרך כלל שגויות כי גם אם אדם הוא מבריק בתחומו או אפילו לא מבריק, לא חייבים להיות מבריקים כדי לזכות בנובל, בדרך כלל כן אבל יכול אדם לגלות משהו מאוד מאוד חשוב, לקבל את הנובל אבל הוא לא טועה בתחומים אחרים ויכול להיות שהוא טועה לא רק בתחום שלו גם בתחומים אחרים אז בלי לזלזל כמובן אני בעצם רוצה שנעשה פרק שבו נדבר האם באמת צפויה אבטלה המונית האם כתוצאה מהאבטלה המונית הזאת צפויים שיעורי עוני מאוד גבוהים פערים מאוד גבוהים בחברה.
האם זה סביר, כמה זמן זה ייקח ובכל מקרה מה הממשלות צריכות לעשות, מה אפשר לעשות בנדון. אז התזה המרכזית שלי, אני מוכן פה לקחת סיכון מסוים כי הדברים מוקלטים, שאין חדש תחת השמש, הפאניקה הזאת לא חדשה וההיסטוריה הכלכלית מלמדת אותנו שלא תהיה אבטלה המונית. ובעצם מה שאני רוצה זה שנעשה סדר, נבין למה טכנולוגיה מעולם לא יצרה אבטלה המונית בטווח הארוך, ובעצם אנשים צריכים להבין שגם אם טכנולוגיה מחסלת משרות, נוצרות משרות חדשות. זה בעצם הסיפור המרכזי.
זה לא אויב אנושות ואין פה באמת שוב חדש, הסיפור הזה הולך מאות שנים אחורה ויותר מזה, לא רק טכנולוגיה מחליפה עובדים ואנחנו רואים שוב את ההתנגדות הזאת בהרבה מקרים ובכולם זה שגוי. למשל, הקדשנו לזה לא מעט פרקים בפודקאסט עושים חשבון, מסחר בינלאומי. תמיד יש את הטענה שכתוצאה מחשיפה ליבוא משרות נהרסות וזה יוביל לאבטלה המונית ואני יכול להביא ציטוטים של הרבה אינטרסנטים, פוליטיקאים, פעילים, תמיד אותו הסיפור, כן אתם תביאו לפה טקסטיל, הנהלה, ירקות ופירות, מוצרי חלב, כל מה שזה יעשה זה שזה יחליף את התעשייה המקומית, את החקלאות המקומית, אנשים פה יהיו מובטלים מצד אחד, כן, מי שיעבוד יוכל לקנות את המוצרים קצת יותר בזול, אבל תהיה אבטלה מאוד גבוהה וזו טעות חמורה. אז כשאנחנו מסתכלים על הנתונים, מה אנחנו מגלים? יבוא חופשי לא יוצר אבטלה, הוא מחסל משרות, אבל כמות תחת המשרות המחוסלות משרות אחרות.
הלאה, נקודה דומה נוספת, הגירה. אחת הטענות המרכזיות כנגד מהגרים, ושוב הקדשנו לזה פרק לא מזמן, הגירה ותרבות, אבל הטענה נגד הגירה של מדינה מפותחת שלא רוצה לקלוט מהגרים, אחת הטענות היא הטענה שהם לוקחים את המשרות שלנו. יש פה איזה מין טעות שיש להרבה אנשים בציבור שמספר המשרות הוא נתון וצריך לייצר כך וכך, צריך לספק כך וכך שירותים. ואם באים עובדים זרים, אז הם יספקו את המוצרים והשירותים במקום העובדים המקומיים. ואם מייבאים מוצרים, לא צריך לייצר אותם.
ואם טכנולוגיה מחליפה את העובדים, אז העובדים יהיו מובטלים. וכל התפיסה הזאת היא פשוט בסתירה מוחלטת, לא רק לתיאוריה הכלכלית, אלא לעובדות האמפיריות המאוד מאוד ברורות. אבל לא, בהקשר הזה אתה לא יכול להגיד שלא מדובר במהפכה שהיא... אולי שונה מהמהפכות הקודמות, אנחנו רואים את ה-AI מתפשט. בקצב מאיר אתה רואה אנשים שהם ממובילי המהפכה, כמו אילון מאסק שאומרים, יגיע שלב שבו לא יהיה צורך בשום עבודה, ממש שום עבודה, מפחיד?
כן, האמת לא כזה מפחיד. נגיד, את יודעת, אני רוצה להגיד, קודם כל, אני חושב שזה לא נכון שתהיה אבטלה, אבל נגיד אפילו שבאמת... מה נשים כל הזמן הפנוי? בדיוק, אז מי שמכור לעבודה, ואני לא אציין שמות בחדר הזה, אבל מי שמכור לעבודה אולי באמת יצטרך למצוא לעצמו תחביבים אחרים, אבל בסך הכל להגיד שמישהו מייצר מכונות, מייצרות לנו את כל מה שאנחנו צריכים, את כל הצרכים שלנו, הפיזיים, החומריים, הנפשיים. הבריאותיים, ואנחנו לא צריכים לעבוד בכלל, זה גן עדן, זה לא גיהנום.
כן, אבל לא מציאות שאתה חושב שתתרחש. אבל זו לא מציאות שאנחנו נגיע אליה, אולי לצערי. אז באמת, בואי נסתכל קצת על ההיסטוריה, ואז באמת אפשר לשאול האם יש פה משהו שהוא יוצא דופן, AI בשונה מטרקטורים, כן? אם נסתכל למשל, נלך אחורה 100 שנים בלבד. תחילת המאה ה-20, ארצות הברית.
40% מכוח העבודה עסק בחקלאות כדי להכיל את האוכלוסייה, שאגב הרבה יותר קטנה היום והייתה הרבה יותר ענייה. זאת אומרת, והיום 2% מהעובדים בחקלאות ומייצרים הרבה הרבה יותר. יש פה שילוב, בסוף זה טכנולוגיה.
שמושכת את המחרשה ולא רק קומביין שמחליף את החרמש או את המגל אלא זה גם שיטות השקיה וגם הגידולים עצמם, ההשבחה הגנטית, המהפכה הירוקה שיצרה זנים חדשים שמגיבים יותר טוב לדשנים, הכל זה שיפורים טכנולוגיים שבעצם אפשרו למעט מאוד עובדים בעזרת הטכנולוגיה הזאת להאכיל כמות אדירה של בני האדם. לאן הם הלכו כל העובדים האלו? הם לא מובטלים. נוצרו משרות חדשות. כלכלן ידוע ומוכר, דייוויד אוטור מ-MIT, אני אגב מכיר אותו אישית מהתקופה ששנינו היינו עוד זוטרים, הוא התקדם יותר ממני בקריירה, אבל זה בסדר, כי כשעשיתי את הפוסט-דוקטורט ב-MIT הוא היה שם בתחילת הדרך.
מה הוא מצא דייוויד אוטו? ש-60% מהמשרות שבני אדם מחזיקים בהן כיום לא היו קיימות ב-1940. זאת אומרת, מ-1940 עד היום, אוקיי, פחות מ-100 שנים, היום רוב המשרות הן משרות מומצאות, לא היו קיימות. זאת אומרת, אנשים כאילו חיו בשלום בלי השירותים שאנשים נותנים. ודוגמאות כל מיני חנויות מקוונות למשל האינטרנט הוא לא רק חנויות הוא יצר שרשרת עבודה חדשה סביב מחסנים שילוח שירות לקוחות נתונים וכדומה.
אגב אני חושבת בהקשר הזה שגם יש מקצועות חדשים אבל גם יש מקצועות שאנחנו נראה הרבה יותר מהם לצורך העניין.
אמרהי צילום מרנדגן ולמה מכיוון שעכשיו היכולת לפענח אותם קפצה בצורה משמעותית אז אנחנו צריכים לראות יותר רדיולוגים. זאת אומרת יש מקצועות שבאמת אנחנו נראה אותם יותר ויותר וגם כמו שאמרת אני מעריכה שמקצועות חדשים. כן אז באמת אפשר לתת הרבה דוגמאות אפשר לדבר על באמת מה זה מקצועות שלא היו קיימים כן מפתחי תוכנה מהנדסי מערכות אפליקציות מדעני נתונים מומחי שיווק ודיגיטל מנהלי רשתות חברה.
חברתיות, טכנאים מפעילי ציוד רפואי, אנליסטים ומומחים בתחום הסייבר, מהנדסים וטכנאים בתחום האנרגיה המתחדשת, זה באמת, זה אינסופי. זה אינסופי, כן, נכון. ואם אני מבינה אותך נכון, גם אז אנחנו מדברים על AI לא כמשהו גרזן שיורד על שוק העבודה וחותך מקצועות שלמים, אלא יותר כמו... סכין מנתחים שמפריד אולי בין חלקי העבודה שהם יותר חזרתיים שאותם הוא גם יכול להחליף לבין החלקים שדורשים את מה שיש לנו כבני אדם את היכולת שלנו שזה שיפוט אולי יצירתיות מעט הקשרים שזה בשורה מעודדת. נכון נכון אז אני באמת רוצה לדבר על הנקודה הזאת שבמערכת שגם אם AI מחליף הרבה מהמשימות ולכן הרבה מהעובדים.
עדיין העובדים הם קריטיים בכל מיני צמתים, ובאמת גם אני רוצה לציין כל מיני משרות חדשות נוספות שנוצרו, שהן תוצאה של העלייה ברמת החיים, כן? כלומר, אם נלך חצי מאה אחורה למשל, אז כמובן הפריון העבודה זינק, ואיתו רמת החיים. הפריון העבודה, הערך הכלכלי של המוצרים והשירותים שכל עובד יכול לייצר, נגיד בשעת עבודה, ככל שהם מייצרים יותר בעזרת הטכנולוגיה, רמת החיים יותר גבוהה, העלייה הזאת ברמת החיים, גם אם לפעמים פערים קצת נפתחים או נסגרים, היא בגדול כן מחלחלת לכל שכבות האוכלוסייה, כולל לנזקקים שחיים על חשבון כספי המיסים, כי ברגע שרמת החיים עולה, אז גם אפשר למסות יותר, אותו שיעור מס גובה יותר, ואז נוצרות הביקוש הזה, העושר הזה, והפניות של אנשים מייצרת כל מיני תעשיות שלמות שלא יודעים יענו בכלל, כל הוולנס, מאמני כושר אישי, תזונאים, יועצים פיננסיים אישיים, וכל מיני מקצועות של תמיכה רגשית, קאוצ'רינג וכדומה, מטפלים באמנות, מטפלים בריקוד, מטפלים ברכיבה ואין סוף, וכן, זה... שוב אפשר להגיד זה מקצועות אוויר ויהיו כאלו שיגידו זה סתם מה זה מה אכפת לי מה זה זה אנשים יש להם ביקוש למוצר מסוים או שירות מסוים ומוכנים לשלם עבור זה ומצוין. אגב פה מסקרן אותי דווקא גם הזווית האישית שלך שאתה מגיע מעולם האקדמיה ואנחנו מדברים על מקצועות ועל שינוי מקצועות חדשים מקצועות קיימים שהשתנו איך אתה רואה את.
כל מה שעתיד לקרות בהוראה באוניברסיטאות. וואלה, שאלה טובה, כי זה באמת, ה-AI מציב בפנינו אתגר לא פשוט. ענק אפילו, אני ממש מרחמת עליך. כן, אז לא צריך לרחם עליי, כי אני כבר מספיק זקן שאני אומר לעצמי, בסדר, אני אמשיך עוד כמה שנים כפי שאני רגיל ויהיה בסדר, אבל לא, אני גם חייב לעשות שינויים למען האמת. למשל, אין טעם היום להגיד שיש חובת הגשה ויש ציון על הגשות בגלל שהסטודנטים ישר יכולים ללכת ולעשות ב-AI, זאת אומרת, במובן מסוים, משהו שאנחנו מאוד מתלבטים עליו עכשיו, אז אני למשל בקורס שאני מלמד פה, הציון הוא 100% מבחן, כי פתאום הבנתי מה הרעיון, שאני אתן להם להגיש לי עבודה ואז הם יגישו בעזרת AI, אז בקיצור אנחנו סתם עושים איזה אאוטסורסינג ל-AI שזה חסר כל טעם מבחינת ההכשרה של הסטודנטים.
אבל מה שגיליתי זה שאם כל הציון מבוסס על מבחן בסוף, אז כן יש פה בעיה קצת שאולי פטרנליזם, חוסר בגרות, הטבע האנושי, סטודנטים פחות לומדים אם אין להם את ההגשה השבועית או לפחות התקופתית. ויכול להיות שהפתרון לזה הוא שיש מבחנים לעיתים יותר דחופות כדי באמת לעודד את הסטודנטים להיות בעניינים. יש גם שאלה בכלל על סוג, אז פה דיברתי באמת על הנושא של התמריצים ללמוד והבחינות, איך אנחנו נותנים ציונים, זה קשור אחד לשני. אבל יש גם כמובן את השאלה מה ללמד, האם בעולם המודרני של AI שבעצם כל פיסת אינפורמציה שאני רוצה נמצאת בקצה האצבעות שלי ובחיים אין שום טעם לשנן דברים וכמות הידע הקיים זה פשוט אינסופי בהשוואה למוח האנושי ויש מקצועות שהמון המון זה שינון של ידע. וכל זה נראה כאילו קצת מיותר, לשמחתי כלכלה זה הרבה פחות ידע והרבה יותר הבנה ואני חושב שבאמת הכיוון של השכלה צריך להיות יותר ויותר לכיוון של הבנה, כלים לחשיבה, כלים לניתוח למרות שאולי גם זה מיותר, אני לא יודע להגיד, יכול להיות שבעולם הפנטזיה הדמיונית שבני אדם לא נחוצים לכלום אז אז אנחנו אולי נרצה רק ידע והבנה בשביל להעשיר את עצמנו להנאה שלנו ולא מעבר לזה.
אז אומר, אם אני מבינה נכון, אז השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו בפרק הזה, זה לא האם ה-AI יחליף עובדים, כי כרגע תיארת למה הוא לא יחליף עובדים, לפחות מדוגמאות שנתת, הוא כן ישנה את התהליכים כמו ההוראה, אלא מה יקרה כאשר ה-AI יגדיל את הפריון? זאת אומרת שיותר טוב, איך הרווחים יתחלקו בין כולנו, בין העובדים, בין בעלי ההון, שזה סוגיה כבר שהיא פחות טכנולוגית, אלא הרבה יותר סוגיה של מדיניות חברתית, מיסוי, דיני עבודה. אני מסכים, אני חושב שבאמת, אם אנחנו נעבור לעולם שבו בשפת הכלכלנים חלק ההון בתוצר, כלומר האחוז מהתוצר שהולך להון ולא לעובדים, כלומר לבעלי ההון ולא לעובדים ילך ויגדל, זה כמובן יגדיל מאוד פערים ובהחלט סביר ויצדיק, זאת שאלה כבר יותר ערכית, אבל הפתרון לזה הוא פשוט, כן? זה יותר מיסוי ויותר חלוקה מחדש של ההכנסה, כלומר ממשלה ש... אני לא רוצה להגיד מעורבת בכלכלה, כי אנשים נוטים לבלבל בין סוציאליזם במובן של התערבות במי יייצר, איך יייצר, מה יהיו המחירים, סוציאליזם במובן של מדינת רווחה, ואדרבה, אנחנו יודעים שדווקא מדינת רווחה מוצלחת מבוססת על תוצר גבוה, ואז צריך דווקא קפיטליזם, כלכלת שוק תחרותית בצד הייצור, לצד מדיניות רווחה, מה זה אי אפשר לקיים מדינת רווחה אם הממשלה שולטת?
אז בעצם מה שאני אומר כאן זה שלא כדאי לחשוב על כיוונים של בואו נחסום AI, כיוונים של בואו נחסום יבוא, או שאני אומר, רצוי לא לחשוב על כיוונים של לחסום יבוא במטרה להגן על עובדים כאלו ואחרים, אלא ליצור רשת של רווחה חברתית, תמיכה, מאבטלה, אולי בשלב מסוים הבטחת הכנסה וכדומה, כדי להימנע מהבעיות. זאת אומרת, אתה בהחלט מכיר בכך שיכול להיות שהתוצאה של מהפכת ה-AI תהיה יצירה של מעין מכונה של אי שוויון, זאת אומרת אנחנו נראה פה... ייתכן, כן, ייתכן, אני שוב, אני חושב שיכול להיות, אני רוצה לעשות פה הבחנה כדי להיות זהיר שוב, הכל מוקלט, ואני משתדל גם להיות זהיר, בוודאי כשאני אציין עובדות, אבל אפילו גם בחיזויים לעתיד, אני מאוד סקפטי לגבי האבטלה המסיבית, אני לא חושב ש-AI ייצור אבטלה, אבל בהחלט ייתכן שנראה המשך המגמה שטכנולוגיה מגדילה פערים. אגב, נקודה מאוד מעניינת פה, ההסבר המרכזי לזה שבנגיד 40 השנים האחרונות אנחנו רואים בהרבה מדינות מפותחות גידול בפערים, גידול באי השוויון בהכנסה שנובע מגידול באי השוויון בשכר קשור לטכנולוגיה וקשור ליכולת הנגיד שכלית, הקוגניטיבית, ל-IQ ולהשכלה של עובדים. אבל מה שמעניין לדעתי, פה אני גם מוכן לתת חיזוי מסוים, שאנחנו נראה עלייה בתשואה לנגיד אינטליגנציה רגשית.
וואו, וואו. כן, זאת אומרת... אם בעבר, אני אלך טיפה יותר אחורה לעומק, למה הטכנולוגיה הגדילה פערים? כי אם נלך 100 שנים אחורה, נגיד מישהו שהוא חסר השכלה וגם טיפש, אוקיי, אבל הוא מספיק חזק פיזית לבצע עבודה, סבבה, כי היה צורך בשוק העבודה באנשים שהם חזקים פיזית, שמסוגלים לעשות עבודות פשוטות. המכונות החליפו את העובדים האלו.
הם לא נהיו מובטלים, אבל הביקוש להם ירד, כי פתאום היתרון היחסי של מישהו, היתרון היחסי שלי זה שאני מאוד חזק, כבר לא יתרון יחסי עוד, הוא כמעט נעלם, כן? מישהו שמאוד גבוה עדיין, כן, אם הוא שחקן כדורסל מצטיין, אז הוא יכול לעשות מזה קריירה, אבל בגדול זה נורא מעט אנשים. ונהיה יותר ויותר ביקוש לתכונות מאוד מסוימות, וזה הגדיל את הפערים. אבל אני חוזה שככל ש-AI יתפתח ויתפנו משרות שהן טכנולוגיות, יגדל הביקוש בדיוק לדברים מהסוג שאני רוצה יותר, שטיפול פסיכולוגי, קאוצ'רינג, מלווים כאלו ואחרים בתחומי חיים רבים, וזה דווקא אנשים שיש להם את היכולת לדבר, מה שאנחנו קוראים אינטליגנציה רגשית, זה יעלה.
בכבר איזה 15 שנים נמצא במגמת ירידה, לא עלייה, זה בעיקר נובע מגידול בהשתתפות בכוח העבודה, אוקיי? לא בהכרח בצמצום בפערי שכר, אבל כשמשקי בית עניים יש יותר מפרנסים, אז אי השוויון בין משקי בית יצטמצם, אבל זה רק הערה צדדית. אז אם אני מבינה נכון, עד עכשיו דיברנו על זה שלא צריך לדאוג לא תהיה אבטלה המונית וכנראה המקצועות יתחלפו ואפילו עם מקצועות חדשים אבל מה אתה יודע תן לי עוד סיבות להאמין בזה למה באמת גם האיי זקוק לנו זאת אומרת ממש לך עד הקצה יפה אז אז. אז יש לי עוד לא עוד לא אני עוד לא שמעתי נכון אז אני לא יודע אם האיי זה בינתיים רק. תוכנה, אבל נחזור לנקודה הזאת בהמשך.
תיאוריית האורינג ופרדוקס ג'י בונס, על זה שני הדברים שאני רוצה לדבר עליהם. אז תיאוריית האורינג זה, במקרה עוד כלכלן שאני מכיר אישית, זוכה פרס נובל מייקל קרמר, הוא סיים את הדוקטורט שלו בהרווארד ב-1993, ואני חשב כבר כסטודנט, וואו, מייקל קרמר הוא גאון, הוא באותו כתב, באותו אישו של הכתב, אותו כרך של כתב העת, ה-Quarterly Journal of Economics, זה כתב עת מהטופ בכלכלה, שנמצא בשליטה של הרווארד ו-MIT, באותו כתב עת פרסמו לו, באותו האישו, שני מאמרים מהדוקטורט שלו. וואו. ואחד מהם נקרא משהו עם ה-O-Ring. ומה הסיפור של האורינג?
הסיפור מבוסס על הצ'לנג'ר, החלילית הצ'לנג'ר, האורינג זה פשוט התם בעברית, שבגלל שהאורינג הזה, התם הזה נקרע, הצ'לנג'ר התפוצצה. זאת אומרת, אנחנו מסתכלים על מערכת מאוד מאוד מורכבת, ומספיק שנקודה אחת בשרשרת, חוליה אחת חלשה, כדי שהכל יתמוטט. וזה משל שהנמשל שלו זה הרבה מאוד מקצועות, תחומים, שיש שרשרת שלמה כדי לספק את המוצר והשירות. וגם אם ה-AI יכול להחליף מרכיבים רבים בשרשרת, עדיין האדם קריטי בצמתים מסוימים בשרשרת אספקת הייצור או השירות הזה. אוקיי, אז אפשר לתת פה...
כמה דוגמאות למשל רדיולוג ורפואה היה יכול לסרוק אלפי צילומי רנטגן לזהות גידולים בדיוק מדהים אבל בסוף מישהו צריך לקבל החלטה טיפולית מי צריך לשבת מול המטופל אוקיי אולי אפילו היה יכול לעשות את זה יותר טוב אבל המטופל עצמו כן רוצה בן אדם שישב מולו ויגיד לו תשמע יש לך סרטן. אני לא רוצה שזה לא משהו שאני רוצה שהיה יגידי.
שוב, ה-AI יכול לנתח מיליון חוזים, למצוא חריגות וכולי וכולי, אבל בסוף צריך לבנות אסטרטגיה מול השופט, צריך את הקטע האנושי הזה. אולי, שוב, יכול להיות שעורכי דין ושופטים יוחלפו על ידי AI, ואולי באמת זה חלום, שלא יהיו יותר בתי משפט, יהיה AI, נכניס לו את הנתונים, הוא יגיד על פי החוק, א', צודק, ב', צודק. זה נשמע לי אחלה פתרון. כן, האמת זה דווקא לא. פגישה טובה.
אז זה לגבי האורינג שבעצם אומר לנו לא שהאיי לא יחליף אנשים והרבה משרות יתפנו זה לא בסתירה זה כאילו טיעון נוסף הוא לא הטיעון של שאנשים יתפנו וימצאו משרות חדשות אלא הוא אומר לא כל כך בקלות לא כל כך בקלות. עוד לגבי הלא כל כך בקלות וקשור לזה זה מה שנקרא פרדוקס ג'בונס ג'בונס כלכלן בריטי ויליאם סטנלי ג'בונס שמשנת 1865 שהבחין ששיפורים טכנולוגיים שהגדילו את יעילות השימוש בפחם הובילו דווקא לגידול בצריכת פחם. זאת אומרת אנשים, יש שוב את החשיבה הזאת, רגע אם אני יכול מאותו קילו פחם להוציא יותר אנרגיה אז אני בסוף אשתמש בפחות פחם, אבל לא, בגלל שתהליך הייצור נהיה יותר זול אז הביקוש למוצרים נהיה יותר גדול, אז אנחנו משתמשים היום בזה בהקשר מאוד רחב בפרדוקס ג'בונס, אין בו באמת פרדוקס, אלא פשוט ברגע שאפשר לספק מוצר יותר בזול, אז הביקוש אליו עולה. אז מצד אחד, עכשיו אני יכול לייצר את המוצר הזה לא עם עשרה עובדים, אלא עם עובד אחד. נגיד, אפילו ניקח את הקיצוניות הזאת, שבאמת עובד אחד בעזרת AI ורובוטים ייצר פי עשר.
ממה שיצרו קודם, אבל מה יקרה לביקוש? אולי הביקוש למוצר גם יגדל פי עשר כי הוא כל כך זול ולכן סך הכל היקף התעסוקה לא ירד, או אפילו אם הביקוש יגדל רק פי חמישה, אז יש פה איזה כוח שפועל בכיוון ההפוך. אז השילוב הזה של האורינג והז'בונס הוא בעצם אומר לנו לא כל כך מהר, כלומר גם משרות אפילו אם נתעלם מיצירת משרות חדשות, אפילו בשביל לייצר את אותו מוצר עצמו ברגע שהביקוש גדל וצריכים אנשים בצמתים קריטיים, אז עדיין נראה שאתה עסוקה. טיעון מאוד חשוב, אני קוראת הרבה עיתונות כלכלית ודווקא הטיעון של הביקוש יגדל פחות נוכח ומרגיע. אגב עמר, מכל מה שתיארת כאן, אני יכולה למצוא לפחות שלושה הבדלים משמעותיים בין המהפכות.
הקודמות לבין המהפכה הנוכחית אולי החשוב ביותר זה המהירות שהיה תופס תאוצה מתפשט כנראה בקצב מהיר יותר מכל טכנולוגיה אחרת אחרת גם רוחב ההשפעה שלו אנחנו רואים שלראשונה הטכנולוגיה מאיימת גם על מקצועות שהם קוגנטיביים וגם לימוד עצמי ואם אני אצטט אני בטח לא זוכרת במדויק את הציטוט של מנכ״ל עדכן המטבע הבינלאומי.
כצונאמי. עכשיו צונאמי לא בהיבט של הפחתת משרות, אלא בהיבט של המהירות. והיא באמת אמרה, חברים, קצב השינוי הוא קריטי, הוא נקודה חשובה, קצב ההכשרה, הרגולציה, ההסתגלות החברתית. כן, אז יכול להיות באמת שפה זה יהיה תהליך מהיר, אבל שוב, אני יכול ללכת להיסטוריה לדוגמאות של תהליכים מהירים. דווקא אני אלך פה ליבוא, כי שוב דוגמה שעסקתי בה לא פעם, אבל אם נחשוב על מדינת ישראל 1990, בבת אחת חשיפה מסיבית ליבוא ובאמת פיטרו עשרות אלפי אולי מאות אלפי עובדים והאבטלה עולה ותוך שנתיים היא שוב נעלמת.
אז כן, אז התהליך הזה, ההסתגלות של אנשים, אדם מובטל, מולו יש יזם, יאללה בוא נתחבר, אני אעסיק אותך, אני אייצר מוצר כי אנשים רוצים להתפרנס. והצורך להתפרנס הוא יוצר יצירתיות ויוצר משרות חדשות. אז שוב, גם תהליך מהיר, עדיין אנשים ברגע שהם מובטלים רוצים לעבוד. אז אני פחות דואג מהעניין הזה, אפילו אם זה ייקח, שוב, אני סקפטי שזה יהיה כל כך מהיר. אגב, היום במקרה שמעתי פודקאסט שעוסק דוח של הלמ"ס האמריקאי.
שעוסק בפיטורי עובדים ואבטלה בהיבט של AI, ואחת המסקנות שנובעות משם זה שהיום יותר קל לפטר עובדים שממילא היית מפטר אותם בלי קשר ל-AI, כי אתה יכול להאשים את AI. כלומר, לחברה הטכנולוגית לפטר עובדים פתאום, זה רגע, למה אתם מפטרים? מה, אתם פתאום לא עומדים ביעדים שלכם, פרט ייצור, אין לכם לקוחות? כלומר ברגע שמשקיעים רואים פיטורי עובדים זה יכול להיות סיגנל שלילי. לכן תמיד טוב למנכ״ל החברה להגיד לא לא הכל מצוין.
אדרבה פיטורים זה רק חלק מהצמיחה שלנו אני מחליף את העובדים ב-AI. לכן כדאי להגיד את זה גם אם זה לא נכון וכנראה שזה חלק מהסיפור. אז אפרופו אקטואלי אחד אני גם שמעתי על זה ואני מסכימה אבל מה אתה אומר על הטענה שה-AI בגלל שהוא נוגס בעיקר במסעות התחלתיות הוא ממש פוגע בקריסת, למעשה הוא פוגע בקריסת סולם הקריירה. אז אם בהתחלה התחלתי אני כמתמחה וסרקתי מסמכים או כאנליסטית, הכנתי טבלאות, עכשיו אין לי את הלימוד הזה. כן, אני חושב שהבעיה של ג'וניורס היא באמת בעיה אמיתית.
כלומר, אם לאנשים יש איזה מסלול קריירה שדווקא השלב הראשון AI מאוד קל להחליף, אז בסוף, ואחר כך רק מגיעים למקומות ש-AI מתקשה להחליף. אז לכאורה יש לנו בעיה, אין לי תשובה, יכול להיות שיש פה בעיה אמיתית, אבל שתי מחשבות שעולות לי בראש בכל זאת, אחד, אז יכול להיות שאנשים, גם אם למדו ראיית חשבון, אז יבחרו להקים את העסק הקטן שלהם במקום להיות, או אולי שהוא אפילו לא בתחום שהם למדו, אנחנו יודעים שהמון אנשים רוכשים השכלה, ועוסקים בתחומים אחרים, אבל זה לא אומר שההשכלה מיותרת, כי הם כן קיבלו כלים לחשיבה, הוא באופן כללי חוזר לנקודת ההשכלה. אני חושב שהיום ההשכלה באמת היא צריכה להיות בגלל עידן היא הרבה יותר רחבה, פחות טכנית, שרלוונטית לתחומים רבים. דבר נוסף, בסופו של דבר גם צריכים את הסיניור הזה, לא זה איכשהו כוחות השוק, כן, יבינו, תהיה פה איזו הבנה שצריכה הכשרה. יכול להיות שהשכר למתחילים ירד, אני לא יודע, אבל אי אפשר, אנחנו לא נגיע הרי למצב שבסוף צריך גם את האנשים כן בצמתים הקריטיים, אבל באמת שאלה מעניינת שפה אני קשה לי להגיד מה בדיוק יקרה.
אני רוצה אולי באמת שוב לתת דוגמה מעניינת, היא דוגמה קלאסית, זה הקספומטים, לא קשור ל-AI, אבל כשהכניסו קספומטים לבנקים בשנות ה-80, שוב, אני זוכר, אני קצת יותר מבוגר מחגר, קצת הרבה, אני בהחלט זוכר את התקופה שבשביל שיהיה לך מזומן היית צריך להיכנס לסניף בנק ולהוציא כסף, לעמוד בתור ולהוציא כסף, לא היו כספומטים, או לחלופין ללכת לחנות שאתה קונה ממנה ואז לתת צ'ק ולקבל מזומן בתמורה, היו בעלי עסקים ששמחו או הסכימו לעשות את זה. לפחות ללקוחות המועדפים ואז פתאום מכניסים כספומטים ואמרו טוב אז מה הבנקאי הפשוט המקצוע הזה ימות אבל בפועל זה לא קרה זה נכון שעלות התפעול של הסניפים ירדה בצורה דרמטית אבל הבנקים פתחו הרבה יותר סניפים ודווקא מספר הטלרים הקופאים הפשוטים בזה עלה אבל התפקיד שלהם השתנה במקום לספור שטרות הם הפכו ליועצים פיננסיים, למוכרי הלוואות וכולי וכולי וכולי. אני אתן עוד דוגמה, הפרקים בפודקאסט. אני יכול להכין יותר פרקים בפחות זמן, ה-AI עוזר לי להכין פרקים. אז זה נכון שבחרתי לא לייצר יותר פרקים.
אני יכולה לשאול למה? אבל תקי כל מיני אילוצים אחרים וכדומה, אבל אנחנו, כן, יותר קל לי להכין פרקים, אולי הפרקים גם יותר איכותיים בזכות זה שה-AI עוזר לי. אלא סוף מידע. כן. זה לא שאני הרי מומחה שיודע הכל בכל תחומי הכלכלה, חלק גדול אני אגלה לך אגב וגם למאזינות ולמאזינים, המוטיבציה שלי בפודקאסט הזה היא הרי לא כלכלית, כי אני לא מרוויח מזה, זאת אומרת מה שאני מקבל מחסד המסעדה עם האורח בקושי, אלא...
פשוט כיף כי זה לקרוא וללמוד תחומים שאני שהם לא בתחום המומחיות שלי זה פשוט תענוג אז האיי כן עוזר לי. אני יכולה להזדהות עם זה אני אשמח לעשות לדקה זום אינר ישראל. זאת אומרת שאני מסתכלת על איך אנחנו בישראל מתחילים או מגיעים למהפכת האיי אז אני מעט מודאגת. ואתה מדבר על זה אגב לא מעט גם בפרקים קודמים בישראל יש מיומנות נמוכה של עובדים זה אנחנו יודעים למשל. נבחני פיזה, ניקח רק את החלק של הפתרון בעיות אדפטיביות, שזה חשוב כי זה, מדובר על יישום לא של ידע קיים, אלא ביכולת להבין מצב חדש, אסטרטגיה.
פה אנחנו, 40% מהנבחנים בישראל הם ב-level 1, זאת אומרת שזו הרמה הכי נמוכה בהשוואה ל-OECD, ששם זה 29%. זאת אומרת, אנחנו מגיעים כישראל לעידן AI, שלא מודד רק ידע, אלא את היכולות שלנו להתמודד עם שינויים. במצב לא טוב ובטח לא צריך להרחיב על מערכת החינוך, אנחנו מגיעים לרצפת מיומנות שאולי לא מתאימה לקצב שה-AI מכתיב. כן, אני מאוד חושש שפה יש לישראל בעיה וודאי שיש כלכלנים שסבורים שהבעיה מספר אחת של ישראל זה הרמה הירודה של ההון האנושי של העובד הישראלי שנובע מבעיה. של החינוך, מערכת החינוך בישראל בממוצע היא ברמה מאוד מאוד מאוד נמוכה וזה מוביל להרבה מאוד בעיות, אגב יש התואנים ואני אישית מסכים איתם שחלק מזה גם אפילו לא רק החינוך למיומנויות זה גם החינוך לאזרחות שרבים בציבור לא מבינים מה זה דמוקרטיה אז אנחנו מגיעים למצבים כמו שאנחנו מגיעים היום אבל אם נעזוב את הצד הזה, אז כן, מיומנויות נמוכות, מערכת חינוך חרדית, כלום, מערכת החינוך הממלכתית בשפה הערבית ברמה של מתחת עולם שלישי, וגם המערכת הממלכתית, דתית, לא דתית, לא ברמה גבוהה, וזה באמת מעמיד את היתרון היחסי של ישראל באזור, תחומי ההשכלה מעמיד אותנו בסכנה.
עמר, אמנם הפרק שלנו עוסק ב-AI ואבטלה, אבל אי אפשר בלי לדבר על הפיל שבחדר, על כל הפייק ניוז, כל הדברים האלה שה-AI יוצר היום על המרחב הציבורי הדמוקרטי למעשה. כן, אני מסכים, אני חושב שבאמת כשאנשים מדברים על הסכנות של AI ובתחום של האבטלה, אני אומר, לא מזה אני דואג, אני הרבה יותר דואג. לדמוקרטיה ובאמת ברגע שהיכולת זה לא שלא היה פייק ניוז בעבר תמיד היה אבל ברגע שהיכולת לייצר פייק ניוז היא כל כך קלה וכל אחד היום יכול בשתי דקות לייצר סרטון שבו הוא מראה את הפוליטיקאי היריב מתחבק עם האויבים או עושה דברים נוראיים ואם אנחנו לא יודעים יותר להבדיל בין מציאות לבין שקר, אז יש פה חשש, אגב גם בעולם הכלכלי כמובן זה ישפיע, כי גם חברות מסחריות יכולות להוליך אותנו שולל, וברור שיש לזה השלכות, אבל במערכת הפוליטית, כן, מה המשמעות בכלל של בחירות אם אני לא יודע את האמת? אם משכנעים אותי בעזרת פייק שהדברים הרעים במשק שאני לא מרוצה מהם הם לא באשמת הממשלה, כן? אז שוב, הם כל הזמן אומרים את זה, הרי הממשלה תמיד מוצאת את מי להאשים, אבל היום אדם שמוכן טיפה לקרוא ויש עובדות, אז אומר, טוב, בסדר, אתם מאשימים, אבל בעצם זה מחדלים שלכם, אבל בעזרת פייק מאוד עמוק, אולי לא נדע להבדיל ואז בחסות הדמוקרטיה והפייק ניוז אנחנו נקבל דיקטטורה ופגיעה חמורה באיכות החיים.
מה בכל זאת, איזה מענה בכל זאת אפשר, כלכלה וטכנולוגיה מציעים בהקשר הזה? אז כן, אז הטכנולוגיה טוענת שככל ש-AI יכול לזייף, גם AI יכול לזהות זיופים, אז יכול להיות ש... AI נגד AI. כן, יכול להיות שכמו שאפשר לייצר מיליוני פרופילים פיקטיביים, שנשמעים אותנטיים ומשכנעים את הציבור, אז אפשר גם לייצר מערכות נגדיות שמזהות וחוסמות, מחפשות חתימות דיגיטליות, דפוסי התנהגות של בוטים וכדומה. אז יכול להיות שכן יצליחו להילחם בזה, אבל זו נקודה שהיא בעיניי מאוד מאוד מטרידה, וכמובן שזה יחייב רגולציה, כי הממשלה חייבת, להיכנס ולהגביל מאוד את הפלטפורמות של כל המדיה החברתית, שלהם יש אינטרס כלכלי לאפשר הפצת פייק, הם עושים מזה כסף, וצריך באמת כנראה לדעתי להטיל אחריות משפטית ואחריות אישית על מנהלים שמנהל ששותף לפשעים חמורים מהסוג הזה כנגד בני אדם, של לשתף פעולה עם דיקטטורות כדי להטעות את הציבור.
אני טוען זה לא רק נס כספי שהחברה שלו תשלם צריך שתבקל אז אנחנו חייבים באמת להחמיר פה יש פה למחוקק תפקיד מאוד מאוד חשוב. תראה אגב אני חושב שפחות או יותר כמעט מצינו אני יש לי שתי הערות קטנות לסיום ואני חושב שבזה אנחנו יכולים להיפרד להיום הערה ראשונה.
היא לא ברורה, כלומר אנחנו יודעים שיש היום עלות מאוד מאוד כבדה של ה-AI, עלות חישוב מאוד גבוהה ולכן ברגע שאנחנו מסתכלים ככלכלנים אנחנו שואלים את השאלה לא האם הטכנולוגיה יוכל להחליף עובדים אלא האם הטכנולוגיה תהיה מספיק זולה כדי להחליף עובדים, זאת כבר שאלה אחרת ושוב ככל שה-AI נהיה יותר יקר ועלות החישוב יותר גבוהה אז בשוליים זה עוד חסם כנגד יצירת אבטלה. הכלכלה כן משחקת תפקיד. והערה אחרונה אני אגיד לך זה ש-AI עזר לי לכתוב את הפרק הזה, אז אולי הוא בכלל מנסה להרדים אותנו, ובזמן שהוא משתלט על האנושות, הוא שולח לנו אינפורמציה שהכל בסדר. הוא למעשה אמר לך מה להגיד בפרק הזה, זה מעניין. תודה רבה אגר, תודה רבה למאזינות ולמאזינים, עד כאן הפרק הזה, תודות לרשת עושים היסטוריה, לינאי צורייה שהוא העורך והמפיק של הפודקאסט הזה, לשני נוי העורכת הראשית, שלפעמים גם מגישה איתי פה, ולזאב שוורץ הטכנאי שלנו, עידו שקד מנהל האורך.
אולפן ראות שוקר על הסושיאל והשיווק. תודה רבה ועד כאן