האם תחב"צ חינם יקטין את הגודש בכבישים? [עושים חשבון]

13.07.2026

עושים חשבון מנתחים את ההצעה של שרת התחבורה מירי רגב להנהיג בישראל תחבורה ציבורית חינם. לטענתה של רגב, ניתן לממן את העלות של תחב"צ חינם על ידי הרווח הצפוי מצמצום הגודש. האם זה נכון? מה למדנו מנסיונות שונים בעולם? האם באמת ניתן לצמצם גודש ללא אגרות גודש? האם הציבור תומך באגרות גודש, ומה התוצאות של אגרות הגודש בעולם ובפרט במנהטן.

תמלול הפרק

עושים חשבון עם פרופסור עמר מואב ושירה הדס נקר שלום הגר. שלום עמר. שלום למאזינות ולמאזינים. שוב אנחנו בפרק של עושים חשבון, ואיתי באולפן הגר פרץ דיין, אתם כבר מכירים אותה, והיא תחליף את שירה היום. הגר, תגידי, איך חשבת להגיע לאולפן?

אני חשבתי וככה עשיתי, האמת שנגלה למאזינים שהגענו ביחד, הגענו ברכב. נכון, והיו פקקים? היו פקקים, היו משאיות, היה, לקח לנו מה, כמעט חצי שעה, אולי קצת יותר. כן, נכון, אז אנחנו הגענו מרמת החייל, ולקח יותר מחצי שעה להגיע לשכונת מונטפיורי, ובאמת הכבישים מאוד עמוסים, למרות שזה לא שעת בוקר מוקדמת, אבל תשמעי, יש בשורות. השרה מירי רגב הודיעה שיש לה תוכנית לחיסול, הגודש בכבישים, וזה לא אגרות גודש.

מעניין. אז בואי נראה רגע. אז השרה רגב, היו לה כל מיני מהלכים מאז שהיא שרת תחבורה. הרוב, אני חושב שהתגלו ככישלון. היה לה את צדק תחבורתי, שזה באמת כישלון מוחלט, כי אנשים שלא קיבלו את ה...

קודם כל הנחה שרירותית לחלוטין. גם ככה אפשר להגיד שנסיעה בתחבורה ציבורית היא לא מאוד יקרה, ואז לחלק סבסדו ואחרים העלו את המחיר בצורה באמת שלא לפי מבחני הכנסה או שום דבר כזה, זה היה באמת אקט פופוליסטי, אפשר להגיד שהוא לא סייע להקטין את הגודש בכבישים או לרוב הציבור, היא חסמה למעשה את יישום אגרות הגודש, שהיה יכול כן להקטין את הגודש בכבישים, אם כי לטענתה לא. האם היו לה הצלחות בתחום תאונות הדרכים? גם לא, גם תאונות הדרכים עלו. אבל אולי באמת עכשיו יש לה תוכנית חדשה שתצליח, אם כי צריך לציין שהיו לה גם הצלחות, אם כי בתחום האישי יותר, היא הצליחה לטוס הרבה לחו"ל על חשבוננו, היא הצליחה לקדם מטרות פוליטיות שלה על חשבוננו וכדומה.

אבל לענייננו, אז התוכנית שלה היא מאוד פשוטה. היא טוענת כך שאם אנחנו נעשה את כל התחבורה הציבורית בישראל בחינם, אז אנשים יעדיפו להשתמש בתחבורה ציבורית במקום לנסוע ברכב הפרטי, וזה יפתור את הגודש בכבישים. מאיפה המימון לתוכנית הזאת? ובכן, הגודש בכבישים עולה הרבה מאוד כסף לכלכלה. הערכות שונות מדברות על 40 מיליארד שקלים לשנה.

ברגע שהגודש ייעלם, יהיה חיסכון למשק של 40 מיליארד שקלים, ואפשר, אפילו חלק קטן מהכסף הזה, יספיק כדי לממן את החינם בתחבורה הציבורית. נכון. אז זו התוכנית. מה דעתך, אגב? אז קודם כל אני אומרת שאתה צודק לגבי מירי רגב, אבל לפני זה אי אפשר ככה לא להסיר גם את ישראל כץ, כי אולי שווה להזכיר שמ-2020 התחדדה הבנה לפחות לממשלה שהבעיה בכבישים היא לא רק בעיה תשתית, עוד כבישים, אלא יש פה כשל שוק.

קיבלנו החלטת ממשלה, אגב, כבר ב-2008, לבחון אגרות גודש, וישראל כץ פשוט הפסיק את עבודת הוועדה. אגב, יצא דוח מבקר מדיני הלא מזמן, שקרא לזה הסור האבוד בתחום התשתיות והתחבורה. וכן, אני מסכימה איתך שאחרי החוק החשוב ב-2021, שהכנסת מחוקקת חוק מס הגודש, שהיה אמור, אגב, היישום שלו היה צריך להתחיל במרץ 2025, אולי אפילו בצורה בוטה, מנע את היישום שלו, וכרגע זה נדחה בשנתיים. ובאמת עכשיו הבשורה שלה זה תחבורה ציבורית חינם, ובעולם נראה שזה פחות עובד. כן, אז אני אגיד את זה בצורה קצת יותר מדויקת מאשר פחות עובד, זה קשקוש מוחלט.

זהו, זה רק אתה יכול להגיד. באמת, בולשיט טהור, תחבורה ציבורית חינם לא תסיר את הגודש מהכבישים בכלום. יכול להיות שאפילו תחריף את הבעיה. שוב, כמובן ששיפור התחבורה הציבורית יכול במידה מסוימת לסייע, זאת אומרת יותר זמינות, יותר אמינות, יותר קווים וכדומה, יש הרבה דרכים לשפר את התחבורה הציבורית. איפה זה קורה בכלל בעולם?

זאת אומרת, מה איזה דוגמאות אפשר לתת? של ניסוי של חינם. כן, של ביגמה. אוקיי, אז נקפוץ לדוגמאות האלו, ואני רוצה רק שנייה להגיד לפני כן, הטעות הבסיסית שיש בתפיסה הזאת שתחבורה ציבורית חינם או בכלל שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית יכולה לפתור את בעיית הגודש ללא מהלך משלים של אגרות גודש היא טעות שנובעת מהתפיסה השגויה ועוד נעסוק בה שאנשים נוסעים כי הם צריכים לנסוע ואז הם רק צריכים לבחור בין שתי אלטרנטיבות כלומר שהביקוש לנסיעה עצמה הוא קשיח לחלוטין, כן? אני, למשל, אנחנו היינו צריכים להגיע היום לאולפן, ולכן היינו צריכים לבחור בין רכב פרטי לבין תחבורה ציבורית, אוקיי?

אבל זה לא נכון, כי הנה למשל, נסענו ביחד, כי במקרה הגר עובדת קרוב מאוד לאיפה שאני גר, אז חלקנו רכב, אז הנה כבר החלטה שצמצמה את כמות המכוניות. יכולנו לנסוע בשתי מכוניות. לפעמים אני לא נוסע ברכב לפועל מעשה רוב הפעמים, אני מגיע באופניים. אז שוב, הנה, הדגמנו שאפשר לעשות דברים אחרת. כלומר, בהרבה מאוד מקרים לאנשים יש אלטרנטיבות לנסיעה ברכב פרטי לבד, שזה לא תחבורה ציבורית, זה קרפול, זה אופניים, זה ללכת ברגל, זה לנסוע בשעה יותר מאוחרת שיש פחות גודש.

לפעמים לוותר על הנסיעה בכלל, וזה נכון שלא כל הנסיעות הן כאלו, אבל בשוליים מספיק ש-20%, 30% מהנסיעות הן כן נסיעות שיש לאנשים אלטרנטיבות שאגרות גודש כן מצמצמות, לעומת זאת תחבורה ציבורית חינם, מיד נדבר מה זה עושה. אוקיי, אז בואו נראה, למשל היה ב-2022, עשו בגרמניה ניסוי מאוד מעניין, זאת אומרת זה לא חינם, אבל ברגע שקנית את הכרטיס זה בסך הכל בתשעה אירו לחודש, מאותו רגע כל נסיעה נוספת היא חינם, ובאמת הניסוי הזה הראה בצורה מאוד משכנעת שתחבורה ציבורית בחינם זה לא רעיון מוצלח. התוצאה המרכזית הייתה באמת עלייה אדירה בהיקף הנסיעות תחבורה ציבורית, אבל ירידה זניחה לכל היותר. בשימוש ברכב פרטי. והעלייה בשימוש בתחבורה ציבורית בעצם הגיעה עם מחיר מאוד כבד למשתמשי התחבורה הציבורית, כי פתאום התחבורה הציבורית נהייתה מאוד עמוסה.

מה באמת קרה שם? אנשים לא עשו מעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית. כלומר, זה קרה מעט מאוד. אגב, גם אם אנשים עוברים מרכב פרטי לתחבורה ציבורית, וזה קצת מקטין את הגודש בכבישים, אז כבר מישהו אחר נכנס לרכב ונוסע, מה שנקרא ביקוש מושרה. ובאמת, אנשים פשוט שהאלטרנטיבה שלהם זה להישאר בבית, פתאום התחילו לעשות טיולים ברחבי גרמניה, כי חינם נסיעות ארוכות טווח גם, שלא לדבר כמובן על מחיר מאוד כבד למשלם המיסים.

זאת אומרת, אומרים חינם, מה זאת אומרת חינם? הציבור בסוף משלם את זה דרך המיסים. אם אני מבינה אומר נכון, בשורה התחתונה הניסוי הזה כשל. אני חושב שכן, אם המטרה הייתה להקטין את הגודש בכבישים, להקטין זיהום אוויר, אולי לחסוך כספי מיסים, אז ממש לא הצלחה. אז בהקשר הזה אגב, אז אני שואלת את עצמי, מירי רגב, השרה רגב, אישה חכמה, אם נתעלם לרגע מהמובן מאליו שיש פה יתרון נוח וקל בהיבט הפוליטי, זה באמת פתרון קל, אבל אני מניחה שמכירת הניסוי הזה מבינה שהוא כשל, כן הצליחה, זאת אומרת...

אז תראה, אני אגיד לך מת לגבי מירי רגב, ולפני זה מת ישראל כץ, הנקודה אולי החשובה ביותר לגבי ההתנגדות לאגרות גודש, הרבה פעמים פוליטיקאים, גם אם העובדות והנתונים מראים כיוון אחד, הם מעדיפים לזרום ממה שפופולרי. ואני יכול בהחלט להגיד שהרעיון של תחבורה ציבורית חינם קוסם לאנשים. כן, אמרו. כי אנשים... באמת במחילה לא חושבים עד הסוף.

כן. רוב הציבור לא מאזין לפודקאסט עושים חשבון ולא מבין את זה שכל שקל שהממשלה מוציאה הוא על חשבון הציבור בסופו של דבר. לא מבין שאם תחבורה ציבורית תהיה בחינם אז איכות השירות ירד. ובאמת זה לא רק שאנשים נוסעים יותר בתחבורה ציבורית כי הם צריכים אפילו לנסוע. סתם נוסעים, כי אתה לא יכול להגיד למישהו, לא, אתה הומלס, אסור חללות, והוא מעדיף במקום להיות בחוץ בחום, או בקור, לשבת בפנים ולנסוע לא חבשו, וזה כמובן לא מזמין, תופס מקום, ולא מאוד הופך את השירות למאוד מזמין.

איכות הסביבה, אגב, בגרמניה נפגעה, בגלל העלייה בשימוש בתחבורה ציבורית, ובאמת, אגרות גודש בוודאי רעיון מאוד לא פופולרי בציבור ונחזור גם לעניין הזה. אז אם אני מסתכלת לא רק על גרמניה ששם אני מבינה הוא כשל, מדינות נוספות שבו כאילו... כן, אז בואי נראה, מקומות אחרים בעולם, אז כן, בלוקסמבורג יש תחבורה ציבורית חינם לגמרי, הכל חינם, גם לתושבים, גם לתיירים. מי שרוצה יכול כן לשלם על מחלקה ראשונה ברכבת. מלטה יש תחבורה ציבורית חינמית לכל תושבי העיר.

בטלין, באסטוניה, עיר בירה ראשונה באירופה שהנהיגה תחבורה ציבורית בחינם לתושביה והרחיבו את זה בהמשך, אבל זה כן עבר התאמות וצמצומים ובעיקר... מתמקד בצעירים, ותיקים, זאת אומרת, הם הבינו שזה מאוד יקר. כשהם עושים את זה, אז אולי צריך לעשות את זה לסגמנט מסוים. נכון. אז מכל הדוגמאות, ואני כן צריך להודות שיש לא מעט, מה המסקנות הכלכליות?

זאת אומרת, מה המחקרים האקדמיים שעכשיו אני מניחה שבוצעו על כל הדוגמאות האלה מראים לנו? מה הם מלמדים? כן, אז בגדול אפשר להגיד שזה קודם כל לא חינם, כי זה שאתה מקבל שירות בחינם מהמדינה, זה לא אומר שלא משלמים על זה, אמרנו את זה כבר קודם. ויש תחומים שבהם זה בהחלט מאוד סביר, שלמרות שזה לא חינם באמת, שהמדינה כן תספק את זה בלי לגבות תשלום, למשל תחום הבריאות, שזה באמת משהו ש... זה לא שאנחנו רוצים לעודד אנשים להיות חולים, להפך, יש למדינה אינטרס, לציבור, לחברה, שכולם ייהנו משירותי בריאות, יש איזה, שוב, זו תפיסה ערכית, פילוסופית, אבל אפילו אולי גם כלכלית.

לכולם שירותי בריאות חינם לגמרי, לא ניכנס לזה בהחלט, יכול להיות ויש טוענים שגם במסגרת של בריאות רפואה חינמית, כן כדאי שאנשים יישאו בחלק מהנטל, חינוך כמובן, יש לזה חשיבות לאומית של הקטנת פערים, יצירת רווחה כלכלית צמיחה ובאמת אנחנו במדינת ישראל נמצאים בבעיה בעניין הזה, אבל אם המדינה צריכה לנסות לשאוף להקל על הציבור, בעיקר על החלשים, לצמצם פערים, להגדיל הזדמנויות. הדרך לעשות את זה זה דרך חינוך ובריאות, תשתיות במידה רבה, אבל דווקא לסבסד, למה דווקא תחבורה באוטובוס או ברכבת? למה לא אורז? למה לא תרופות? זאת אומרת, זה מאוד שרירותי, רוצים לצמצם פערים, אז תנו לאנשים עניים כסף.

למה להגיד להם, אנחנו ניתן לכם כסף בתנאי שתיסעו באוטובוס, ואם הם לא רוצים לנסוע באוטובוס... וגם בעיקר לאור זה שכרגע גם מה שאני לומדת מהדוגמאות שלך, הנישואים ומה שקורה בעולם הוכיח בדיוק להפך, זה לא תורם להורדת הגודש, ואגב, אני גם שואלת את עצמי, אנחנו בגירעון תקציבי שמתקרב, הוא בטח חצת השישה אחוזים, והדבר הזה כבר היום זה עולה למדינה כשלושה מיליארד שקלים, וזאת בלי ששיפרנו את התחבורה הציבורית כתוצאה ממה שצריך יהיה להיות אם התחבורה הציבורית תהיה חינם, אז... נשמע כרעיון, בשורה התחתונה, פחות טוב. נכון, נכון, אני רוצה באמת להגיד שבאמת המסקנה העקבית מהערים שביטלו את התשלום, כמו טלין, מונפליה, שהעלייה בנוסעים לא הגיעה מנהגי מכוניות, אלא מהולכי רגל ורוחבי אופניים. זאת אומרת...

כמוך. כן, למשל, יכול להיות שאולי אם התחבורה, האוטובוסים היו חינם, אז במקום לנסוע על האופניים הייתי עולה על האוטובוס. אני לא חושב שבמקרה שלי זה בהכרח נכון, אבל... אבל ייתכן, אני מודה שלפעמים בימים חמים אני מוותר על האופניים וכן נוסע באוטובוס או ברכב הפרטי. באסטוניה למשל נרשמה ירידה של 40% בהליכה ברגל במרכז העיר לאחר יישום המדיניות, מה שרואים בנתונים איך אנשים במקום ללכת עלו על האוטובוסים.

אז פה גם אפילו אולי במידה מסוימת פגעו בבריאות שלהם ואז... הנהג, מי שמתלבט באמת בין לנסוע ברכב או לעלות על האוטובוס, זה דווקא מקטין את התמריץ שלו לעלות על האוטובוס, כי פתאום האוטובוס צפוף. ואדרבה, זה בכלל לא רק שההשפעה יכולה להיות קטנה לכל היותר בישראל, כי ממילא שימוש ברכב פרטי הוא משמעותית יותר יקר מנסיעה באוטובוס. תפחית האוטובוס לחינם, הולכי רגל יעלו על האוטובוס, שירות עוד יותר גרוע ואדרבה זה רק ידחוף אותו לרכב הפרטי. נכון.

אז בקיצור, תחבורה ציבורית חינם כדרך לצמצם את הגודש בכבישים, כפי שאמרתי בפתיח, בולשיט בנימוס, פשוט קשקוש מוחלט. אז עומר, אם נצלול כרגע למקרה הספציפי שלנו בישראל, בישראל יש פה מקרה מיוחד. רכבים פר תושב יש לנו פחות. באירופה יש פי 1.6 רכבים פרטיים פר תושב, אבל מנגד אנחנו רואים שבישראל צפיפות התנועה במונחי קילומטר רכב גבוהה פי 3.5. אני מניחה שזה קורה בגלל שכולנו מתרכזים למטרופולין אחד, לגוש דן, וכן יש ניסיונות, אנחנו דיברנו גם עם העורך שלנו שהגיע עכשיו לערוך את התוכנית מהנתיב המהיר החדש בגוש דן שהושק לאחרונה.

זאת אומרת, כן קורים דברים בישראל. נכון, נכון. אז אם נשים בצד את הקשקוש של תחבורה ציבורית בחינם, לסגור את הנושא הזה, הייתי אומר שאם יש עודף תקציבי, אז בשום אופן לא להפוך את זה לחינם, ואדרבה, אני אפילו הייתי אומר צריך לבטל את הקשקוש הזה שאני, אני עמר מואב מהעשירון העליון, בעוד שנה מהיום, על פי המצב הקיים, יהיה בין 67 ואיהנה מתחבורה ציבורית חינם, פשוט מגוחך, צריך לגבות מכולם מחיר, ואם רוצים לעזור לקשישים, תגדילו להם את קצבת הזקנה, זה פשוט באמת אבסורד, ואם רוצים להיטיב עם חיילים משוחררים, תנו להם כסף, אל תיתנו להם תחבורה ציבורית חינם, תחבורה ציבורית יש לה מטרה, זה לא כלי סוציאלי, זה כלי שמאפשר לאנשים להתנייד ממקום למקום, תשקיעו את הכסף בשיפור התחבורה הציבורית וכן גם צריך כבישים וצריך לגבות אגרות גודש כדי שיהיה מקום בכבישים לאוטובוסים, דיברנו על זה בהרחבה ותכף נחזור על זה. עכשיו לעניין הדברים המעניינים הנוספים, למשל כבר הרבה שנים פועל הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב מכיוון מזרח שעובד מבחינה טכנית לפחות הייתי אומר עובד מאוד יפה, אני משתמש בו לא פעם, לשמחתי יוצא לי בדרך כלל לשלם את המינימום, כי אני גר בתל אביב, אז אני חוזר תל אביב אחר הצהריים, זה עולה שמונה שקלים, אבל יש אנשים שמשתמשים, זה גם עולה להם שמונים ומאה שקל ליום, וזה פשוט חוסך להם הרבה מאוד זמן. במובן מסוים זה קצת משחק סכום אפס, מי שלא נוסע בנתיב המהיר, אז אין פה באמת שיפור לכלל הציבור.

השיפור הוא שזה בעצם, במובן הזה זה נכון, זה נתיב תחבורה ציבורית שמוכרת עודף התפוסה שלו למי שמוכן לשלם. אני בעד המודל הזה, אבל לא כמו שהוא, אלא בצורה הרבה יותר רחבה. מצידי שכל הכבישים בארץ יהיו נתיבי תחבורה ציבורית, שמוכרים עודף תפוסה וזה באמת הנושא של נת"צים. אגב, בהקשר הזה אני אציין שאני הרבה זמן התנגדתי לעלות על הנתיב המהיר, בגלל, אתה יודע, טענה שהיא מעט פופוליסטית, אבל אצלי הייתה ממש אישית, שיש פה חוסר הוגנות. עד שבאמת הבנתי שקודם כל יש את הנתיב המהיר, שבו אוטובוסים יכולים לעלות ומן הסתם הקטע נסיעה גדל, שאטלים, רכבים רבי תפוסה.

וכשנשארת קיבולת, אז באמת היא נמכרת לרכב פרטי במחיר שהוא דינמי, שזה באמת עושה שכל. נכון, אז עכשיו תראי, בדיוק סיימו, או שעדיין מסיימים, כבר התחילו להפעיל בימים האחרונים את הפרויקט של הנתיב המהיר שמגיע לתל אביב מכיוון צפון. הייתה פה השקעה אדירה של קרוב לשישה מיליארד שקלים, משהו כזה, חמישה וחצי מיליארד שקלים. על שלב א', שבעצם מה שיש לנו פה זה חניוני ענק בשפעים ובמבוא הילון וקווי אוטובוס חינם בנתיבים ייעודיים רוב הזמן, הם אחר כך יורדים לתוך העיר אז אין להם בהכרח נתיבי תחת וכמובן שאנשים שמשתמשים בזה טוענים שזה סבבה מבחינתם אבל אנחנו צריכים לראות, את יודעת, זה תמיד מצחיק אותי שבן אדם שמקבל איזו הטבה מעמדית אומר, לא, זו תוכנית מצוינת, אני נהנה מזה. הרי אנחנו יכולים לעשות גם הגרלה של בואו ניקח, נמסה את כל הציבור ובאופן אקראי נחלק אלף שקל למי שיזכה בהגרלה.

או מכוניות. כן, או מכונית, או דירה, דירה בהגרלה, נדמה לי שהיה משהו כזה. ואז מי שזוכה בהגרלה אומר, וואו, תוכנית מצוינת, אני ממש מבסוט ממנה. זה כמובן מפספס את העלות הכוללת. אז אני מוצא את זה כתוכנית שהיא ממש ממש לא בכיוון הנכון, משום שהיא ראשית עושה אפליה דווקא לטובת מי שיש רכב פרטי.

כלומר, אני הרי מתנגד באופן כללי לתחבורה ציבורית חינם, אז פתאום אומרים בואו נציע תחבורה ציבורית חינם, אבל עכשיו לא למי שאין רכב פרטי, אלא דווקא לבעלי ההכנסה היותר גבוהה. שכן מתניידים ברכב פרטי, ואז ההיגיון הוא ההיגיון הבאמת עקום הזה של כן, אבל אני רוצה לעודד אותם לוותר על הרכב הפרטי, שיחנו בשפעים, ויעלו על אוטובוס בחינם, שהוא אוטובוס גם איכותי ולא צפוף ותדיר, שנוסע במסלולים ייעודיים. אני אומר, תוכנית כזאת צריך לאפשר לכלל הציבור קודם כל. ולמה חינם? זה הרי, הם נותנים פה גם הכניה, העלות היא אדירה, עלות...

כמה זה עלות של כל חנייה, אני לא זוכר כבר, אבל זה באמת משהו מאוד פשוט מטורף. אגב, לא רק החנייה, גם אני מדברת, בגלל שהתמחות שלי היא בנדלן, גם ערך הקרקע. קרקע בישראל זה דבר יקר מאוד, ווואלה, לקחת קרקע באזור ביקוש ולשים עליה חניון. ובחינם. ובחינם, לא בטוח את זה.

נכון, שפעים זה אזור ביקוש של ממש. אבל עומר, שאלה, אני באמת כנוסעת, ואני משתמשת המון ברכב הפרטי שלי, לצערי.

עכשיו יהיה את הפתרון הזה, זה לא אמור להוריד נפח של כמה, לא יודעת מה, עשרות אלפי רכבים על הכביש, לא מרגיש הקלה? אז נדמה לי שהמספרים, הנתונים, שהם מדברים על 30 אלף נוסעים ביום במערך השאטלים במיצוי מלא, אוקיי, במיצוי מלא. אז זה משהו מאוד קטן ביחס לכניסה לתל אביב היומיומית, אם נסתכל על המספרים. אז מדי יום נכנסים לתל אביב כ-670 אלף נוסעים בכלי רכב שונים, זה פרטיים וציבוריים. פרטיים, כ-300 אלף כלי רכב פרטיים נכנסים מדי יום למטרופולין גוש דן.

הציר הצפוני זה אחד האורקים העמוסים ביותר, עשרות אלפי רכבים בשעות השיא, 140 אלף רכבים ביום במקטעים העמוסים ביותר של הכביש. אז 30 אלף, מה זה, זה פחות מחמישה אחוז מהנושאים מתוך כלל הנכנסים, כן? אולי עשרה אחוז מכלי הרכב הפרטיים זה יכול להוריד. עכשיו, לכאורה זה הרבה. זאת אומרת, אם אנחנו מקטינים בעשרה אחוז מספר כלי הרכב, מאחר והגודש הוא לא ליניארי, אלא זה פונקציה אקספוננציאלית, זאת אומרת...

אפשר להוסיף עוד ועוד ועוד רכבים, הגודש לא עולה ואז תוספת קטנה פוקקת את הכביש. ולכן אנחנו כן יודעים שאם מסירים 10% מהמכוניות זה אדיר. אלא מה הבעיה? שברגע ש-10% מהמכוניות ירדו כי האנשים עברו לשאטלים, אבל הכביש קצת התפנה, אחרים יעדיפו את הרכב, יותר אנשים יעשו שימוש ברכב. פרטי, על חשבון אלטרנטיבות, על חשבון נסיעה שלא בשעות העומס, זה שוב חוזרים לבעיית הביקוש המושרה.

לכן נדמה לי, תקני אותי אם אני טועה אגר, שלא ראינו שם כללה. לא ראינו גם, כבר זה עובד, אין שום הקלה בגודש, זה פשוט, זה לא יעבוד, הניבוי מראש של כל מי שמבין בתחבורה לדעתי, ודאי של כלכלנים, זה שזה לא יעבוד וזה אכן לא עובד. כן, לא מעודד במיוחד, לא מעודד במיוחד. זה כן יוצר אלטרנטיבה ל-10% שבחרו בזה, אז אולי זה יותר טוב להם, אבל בעלות מטורפת למשלם המיסים, זאת אומרת, היה באמת, הגיע הזמן לעבור למודל יותר ריאלי. ואני אגיד לך משהו על זה שהוא יותר כללי, וזה באמת, יש את השיח הצעיר, ציבורי שאומר, הרבה פוליטיקאים יגידו את זה, פעילים חברתיים, אני מעדיף לתמרץ אנשים עם גזרים ולא עם מקלות.

אני אתן להם תחבורה ציבורית חינם ולא אגווה מהם אגרות גודש. דברים מהסוג הזה. עכשיו, שוב, בראייה מקרו-כלכלית, ההבחנה הזאת בין מקל וגזר, כאילו מקל זה רע וגזר זה טוב, היא הבחנה שטותית.

מי מממן את זה? שאר הציבור. אז בסוף זה, במקרה הטוב, משחק סכום אפס, שרק הכותרת היא גזר או מקל. בסוף, אם נותנים גזרים, הציבור מממן את זה, ואם נותנים מקלות, אז בעצם מי שמממן את זה, זה ישירות מי שישתמש בתחבורה הציבורית, במקום כאילו לתגמל את מי שלא ישתמש ברכב הפרטי. בקיצור, אנחנו בגדול חוזרים לאגרות גודש, כמו שעשו בתל אביב, אנחנו לא המצאנו את הגלגל וזה בסדר, אנחנו, מותר גם לנו לחזור על טעויות שעושים בעולם, וכהרגלם של פוליטיקאים בישראל, במקום להסתכל על מה שעושים בעולם ולהגיד, רגע, בואו נבחן אם זה טוב, לא טוב, אלא, אה, עושים את זה בהרבה מקומות, סבבה, בואו נעשה גם אצלנו.

מה הדוגמה הכי טובה לזה? מה הדוגמה? פיקוח שכר דירה. כן, זה... הכלכלן יגיד לך.

תשמעי, בהמון המון מקומות בעולם ניסו פיקוח שכר דירה, אז תמיד נגמר רע, תמיד, זה לא יוצא מן הכלל. אבל מי שרוצה לקדם את זה אומר, תראה, בכל העולם יש פיקוח שכר דירה, למה אצלנו אין? וככה באמת מדברים. אבל חזרה לתחבורה, אז באמת יש את המודלים האלו של סבסוד חנייה כנגד כרטיס נסיעה, זאת אומרת... מי שמכנה לדעתי זה דומה למה שקורה ברכב תקלה בירושלים, זאת אומרת יש חניון שהוא חינמי.

אם אני נוסע בתחבורה הציבורית. כן, כן, כן. אז הנסיעה עצמה בתחבורה הציבורית היא לא חינמית, שוב היא מאוד מסובסדת, צריך לזכור את זה שבישראל כל נסיעה בתחבורה ציבורית היא מאוד מסובסדת, שוב זה לא ב-100 אחוז, ברור שקו אוטובוס קצר מאוד מלא.

הכרטיסים כן מכסים את הנסיעה ואפילו משאירים רווח, אבל בממוצע נסיעות באוטובוס, ברכבת, הם מפסידים. יש כל מיני פרויקטים כאלו בעולם. שוב, אני לא חושב שיש טעם לזכור את כל הפרויקטים האלו. הכיוון הוא באמת שאם רוצים לצמצם משהו, לא משנה מה, אז כדאי לטפל בבעיה בצורה ישירה. אנחנו רוצים שאנשים לא יעשו עבירות תנועה, אז בואי תתני קנס למי שכן עושה עבירת תנועה, ואל תגידי אני אתן פרס למי שנסע בצורה סבירה, אוקיי?

זה פשוט לא הגיוני. לא נותנים פרס למי שלא גונב, לא נותנים פרס למפעל לא מזהם, כונסים את מי שמזהם, מכניסים לכלא את מי שגונב, ובאופן דומה, מי שעושה שימוש במשאב ציבורי במחסור, צריך לשלם עליו כמו שהוא משלם על כל דבר אחר, ומי שמזהם את האוויר צריך לשלם, וכשאתה נוסע ברכב אתה מזהם את האוויר, וכשאתה נוסע ברכב בכביש עמוס אתה תורם לגודש, ויש פה השפעה חיצונית שלילית, והדרך המוסכמת, לא רק על הכלכלנים, על כל מומחי התחבורה, זה באמת אגרות גודש. שאגב זה באמת נושא מאוד רגיש, תכף גם נגיע לזה. פה אולי חשוב לי להגיד שאני קראתי את אחד מניירות המדיניות של מכון אהרון, שאתה כתבת יחד עם שרייבר, אם אני זוכרת נכון. נכון.

ובאמת שם גם הערכתם את העלות הזאת של הגודש במספר שהוא בלתי נתפס, 4% מהתוצר. וגם אם אנחנו מסתכלים, לא על הערכות שלי, אלא של משרד האוצר עד 2030, אם המצב ימשיך ככה, זאת אומרת אם לא ניישם את אגרות הגודש שתכף בטח תרחיב, אנחנו הנושאים ברכב הפרטי נבלה עוד 60 דקות. נוספות בנסיעה שבעיניי זה בלתי נתפס ולכן אני כבר בעד אגרות גודש עוד לפני שהקשבתי למה שאתה רוצה להגיד. נכון, אבל יגידו כנגדך וכנגדי שאנחנו בעלי הכנסה גבוהה אז לנו אין בעיה וזה באמת אחד הטיעונים שאנחנו נצטרך לטפל בהם כשאנחנו מקדמים את הרעיון של אגרות גודש. אני יכול להגיד ש...

בסופו של דבר, כשמישהו משלם על שימוש, כשהוא קונה אורז או קונה לחם ואחרים לא מסבסדים אותו, אז להגיד כן, אבל מי שעשיר יכול ללכת יותר למסעדות. ועוד נקודה חשובה, אגב, לגבי התחזיות, אם לא נטפל בגודש הזה, אז הרי גם אי אפשר לעשות נת"צים בכל מקום, אז גם האוטובוסים תקועים בגודש. וכמובן שאם אנחנו נבלה עוד הרבה יותר שעות ביום, אז יש פה, זה לא רק פגיעה בתוצר, פגיעה ברווחה האישית שלנו. נכון. אבל יותר מזה, למעשה מה שיקרה גם זה שאנשים יוותרו על נסיעות חיוניות, וגם לזה יש עלות מאוד גדולה.

זאת אומרת, אם במקום להגיע לעבודה שאולי אני יותר פרודוקטיבי, יש לי יותר יכולת לתקשר עם אנשים, בוודאי שאני יכול מהתחום שלי להגיד שהרצאה פיזית הרבה יותר אפקטיבית מהרצאות זום, היום אנחנו יודעים את זה, כלומר הזום הזה כתחליף להרצאות זה לא פתרון טוב, אבל אם אני אצטרך להיכנס לרכב ולהיות שעתיים בשביל להגיע לעבודה, אז אולי אני אעבור שוב לזום, כן? וזה פשוט פוגע בפעילות הכלכלית, פוגע ברווחה שלנו. ואיפה אגב אנחנו יכולים לראות יישום? מוצלח של אגרות גודש, איפה זה קורה? אז יש המון דוגמאות, הדוגמה הקטואלית ביותר והאחרונה, ויש דוגמאות כמובן נוספות לאגרות גודש מוצלחות.

ואני אגיד, מה שמוכיח שאגרות גודש זה באמת דבר מוצלח, זה שבכל מקום שזה יושם, ותמיד זה יושם למרות התנגדות עזה של הציבור, ששונא את הרעיון הזה מראש, ואוהב אותו בדיעבד, ברגע שהוא מתרגל, אבל לא קרה, וביטלו. זאת אומרת, ברגע שמיישמים, פתאום מבינים כמה זה טוב. ובואו נדבר רגע על מה קרה במנהטן. אז בחמישה לינואר 2025, כל מי שנכנס לאזור מסוים במנהטן, שזה רובע אי, תשעה דולר משלם. נהגי מכוניות, נדמה לי שיש שם תעריפים קצת שונים למשאיות.

התעריף הזה הוא בעצמו פשרה, במקור רצו 15 דולר, בשביל ליצור אפקט משמעותי ובאמת עד היום נדמה לי רשות התחבורה של ניו יורק מנהלת מאבק משפטי מול הממשל של טראמפ שרוצה לבטל. טראמפ חשב שהוא פה יבוא כמלך, הוא באמת קרא לעצמו ככה הנה אני המלך שהושיע את תושבי ניו ג'רזי שצריכים לשלם אגרה כדי להיכנס למנהטן ואני אבטל את זה אבל הוא לא הצליח לבטל את זה עדיין ארה״ב היא מדינת חוק למרות שטראמפ עובר על החוק לא מעט, אבל בהרבה דברים כן מערכת המשפט בולמת אותו, וזה אחד מהם. ומה שהם עשו שם כדי לתרום לפופולריות של העניין, גם הם צבעו את הכסף, בשנה הראשונה נגבו 550 מיליון דולר, שהופנו, רוב הכסף לפחות הופנה לשיפור תשתיות, בעיקר תשתיות תחבורה. מה התוצאות? אוקיי, אז לכל מי שאומר טענות בסגנון מירי רגב, לא, זה רק נטל נוסף על הציבור, זה לא מוריד את הגודש באמת וכדומה, שוב, טענות שאנחנו שומעים מהרבה מאוד אנשים.

ירידה משמעותית במספר כלי הרכב שנכנסים למרכז מנהטן, יש הערכות של סדר גודל של 7-8 אחוזים, אוקיי? אז לכאורה... 7-8 אחוזים זה הכל, כפי שאמרתי כבר קודם, אם מצליחים להוריד 7-8 אחוזים מהמכוניות ולא נכנסות מכוניות אחרות במקומן, זה מקטין מאוד את הפקקים. ובכן, בקטעים מסוימים של הכביש, הקטעים הפקוקים ביותר, המנהרות, הגשרים, ירידה של 40 אחוז בזמן הנסיעה, פשוט חיסכון זמן אדיר. וגם השיפור אדיר באיכות החיים.

שיפור אדיר באיכות החיים לנהגים. הלאה, ירידה בזיהום האוויר, ירידה של 22% בחלקיקים. לא יודע מה זה אומר בדיוק חלקיקים, כלומר אני יודע כן שאני נמצא באפליקציה, ואני לא יוצא לריצה או רכיבה על אופניים כשיש הרבה חלקיקים, אבל כן, הזיהום האוויר זה משהו שהורג אנשים. כן. ובאמת, אגרות גודש זה דבר שמציל חיים, כי הוא מקטין את...

זיהום האוויר. עכשיו רגע, אבל אולי יש פה בעיה, כי הפקק גורם לאנשים לנסוע יותר לאט, ואם ינסו יותר מהר, יותר תאונות דרכים, תאונות הדרכים תהיינה יותר קטלניות, ובכן ירידה משמעותית בנפגעים מתאונות דרכים, ירידה ברעש, גם זה חשוב, פחות רעש, זה לא רק רעש המנועים, זה הצפירות, בישראל זה מאוד מאוד משמעותי, אנחנו רואים איך... ברגע שיש פקק, אנשים פה מתחילים לצפור. אז יש פה זיהום אוויר וזיהום האוויר ברעש, שזה באמת פשוט שיפור אדיר. ושיפור אדיר באיכות החיים של הולכי הרגל ורוכבי האופניים.

פחות מכוניות, יותר מקום להולכי רגל ורוכבי אופניים. אני אגב גם חייבת לשאול מהצד שלי, אני מניחה שאתה זוכר שאני עסוקה בעניינם של עסקים, איך זה השפיע על עסקים? יפה, נקודה מצוינת, ואנחנו רואים את זה שוב ושוב, שבעלי עסקים מתנגדים בהתחלה לכל דבר שמקטין את הגישה לבעלי מכוניות, ובדיעבד רואים שזה דווקא לא רע. אני יכול לתת דוגמאות, למשל מרכזי קניות כאלו, שיש הרבה חנויות והחנייה תחינם, ופתאום מגיעה הרשות המקומית ואומרת עכשיו חנייה בתשלום. מה בפועל קורה?

יש להם יותר פרנסה. למה? כי ברגע שיש חנייה חינם, אז אנשים תופסים את החנייה הזאת והרכבים פשוט שם. ואני מסתכל על המרכז קניות הקטן ליד הבית שלי, זאת אומרת, זה רגע, זה מרכז קניות, יש פה חנייה קטנה, למה היא צריכה לשמש? מי שרוצה לבוא רגע, לעשות קניות, לשבת רגע בבית קפה, אבל מה בפועל?

אין אף פעם חנייה. כי כל תושבי השכונה שמחפשים חניה פשוט שוכנים שם וזה חינם ואז בעלי העסקים דווקא נפגעים כשמורידים מכוניות מהכביש והופכים אזור למדרכוב שוב בעלי העסקים אומרים רגע אבל איך הם יבואו? לא, מסתבר שאנשים דווקא לפעמים זה כן משנה את אופי העסקים זה יכול להיות אבל בגדול דווקא פגיעה בניידות ברכב פרטי טובה לעסקים. סך הכל גודש, שוב, אני מבינה את הקושי, בטח הפוליטי ובטח גם התחושתי שלנו כאנשים לשלם ניסוי, נשמע שזה דבר טוב, גם אפקט השקט, גם איכות החיים, איכות הסביבה, איפה עדיין נשארת ההתנגדות? זאת אומרת, מה המקור של ההתנגדות שעדיין קיימת?

אני חושב שרוב ההתנגדות, טוב, קודם כל ברור שבכל רפורמה שיש, יש מי שבסופו של דבר יכול להגיד, לא, אני העדפתי את המצב הקודם. לאנשים שהם בעלי הכנסה מאוד נמוכה ושיכול להיות שלא כל כך מפריע להם לשבת בפקק כשהם בהחלט מעדיפים פעם הייתי נכון עכשיו אני נכנס לרכב וזה לוקח לי חצי מהזמן אבל זה עולה לי 20 שקלים הייתי מעדיף זה ייקח לי עוד חצי שעה ולחסוך את ה-20 שקלים האלה אני בהחלט יכול לקבל שיש אנשים כאלו אבל מסתבר אמפירית שזה המיעוט ובסופו של דבר זה מעניין שרואים בהמון מקומות, כשמסתכלים לאורך זמן על מה עמדות הציבור כלפי אגרות גודש, מקבלים U-Shape. מה זאת אומרת U-Shape? אנשים לא אוהבים את הרעיון הזה, וככל שמתקרב מועד היישום, הם עוד פחות ופחות אוהבים את זה, כי זה יותר במודעות, אז הם מפתחים איזה שנאה כלפי אגרות הגודש. אבל ברגע שמתחילים ליישם ופתאום רואים שרגע בעצם זה נכון שאני משלם את האגרה אבל אני נוסע הרבה יותר מהר אז יש פה יתרון ורגע עכשיו הכביש פחות עמוס אז אני יכולה לעלות על האוטובוס והאוטובוס לוקח אותי יותר מהר ואני יכול לנסוע באופניים ויותר נעים לי ואני יכול גם ללכת ברגל ואני גר שם ויש לי יותר שקט ההשפעות החיוביות מתגלות בהדרגה, אנשים הם מראש מאוד סקפטיים, הם כן מבינים, עכשיו אני צריך לשלם, כן?

מעכשיו, אדם שנכנס כל יום למנהטן יודע, אוף, עכשיו מעכשיו אני אשלם תשעה דולר כל יום, והוא לא חושב מראש, רגע, אבל הכביש יהיה יותר פנוי, כי שוב, אנשים נוטים להאמין לתעמולה, שקרית שאגרות גודש לא מקטינות את הגודש, פשוט תעמולה שקרית. אגב, אז מי רגע אולי יכולה לישון בשקט? כי היום הסקרים מראים 30% צמיחה בלבד באגרות גודש. אתה אומר, ונבדוק אותך עומר, שאחרי יישום מוצלח של לא יודעת מה שנה, אז הצמיחה הולכת לעלות. אני אגיד ככה.

זה פשוט מוקלט, אז אנחנו נבדוק את זה. כן, אני אגיד ככה, אז אני, שוב, אני לא... לא מסתיר את עמדתי, את התמיכה המאוד חזקה וגורפת שיש לי באגרות גודש ואנחנו תכף נלך נסתכל על מקומות נוספים שירוויחו, אבל באמת, זה באמת, זה כולם, בעלי העסקים, הולכי הרגל, משתמשי התחבורה הציבורית, שוב יש תמיד את הטיעון הזה, אגרות גודש זה לרעל החלשים, החלשים נוסעים באוטובוס. זה מצוין להם. אז יש באמת קבוצה מאוד קטנה שמתנגדת, ואפשר להגיד שהנה למשל שוב מנהטן, 35% מהניו יורקים תמכו באגרה מראש, אוקיי?

התמיכה הזאת זינקה תוך שנה ל-58%. תראי, זה פשוט מדהים. משליש... לכמעט שני שלישים. אני חושבת שזה הדבר הכי חזק שנאמר עד כה.

כן, זה מוכיח הכל, זה פשוט מוכיח הכל. כמובן שהתמיכה הזאת היא לא אחידה. מי שנכנס לאזור, זה שונה ממי שגר באזור. מי שגר בתוך האזור, התמיכה היא מאוד גבוהה. כן, 70% ציינו שהכסף מהגרם מממן את שדרוג מערכות הסאבוויי.

שזה שוב עזר להם להשלים עם התשלום. אני אגיד לך מעבר לזה גם, אני חושב שיש פה באמת לא רק את הפאלסי, את הטעות בתפיסה של הציבור שאני נוסע ברכב כי אני חיה ולכן אגורות גודש לא משפיעות, זה פשוט לא נכון, אלא גם חוסר, שוב אנשים לא מפנימים את זה, שמערכת המיסוי היא מעין מערכת סגורה. ואם גובים יותר מס במקום אחד, אז אפשר להוריד מיסים במקום אחר. זה נכון, זה נכון שכשיש לממשלה יותר הכנסות, אז היא גם כן תמצא דרכים יותר להוציא, אבל צריך לזכור שפוליטיקאים מאוד אוהבים, לא רק להוציא כסף, הם מאוד אוהבים להוריד מיסים. ואת רואה עכשיו, הנה היום בישראל פתאום מדברים על הורדת המע"מ חזרה מ-18 ל-17 אחוזים.

צעד לא סביר כלכלית בגירעון שבו אנחנו נמצאים, וודאי לא סביר עבור ממשלה שרוצה רק לפזר עוד ועוד כסף, אבל זה צעד שנשמע לציר, שהוא פופולרי. לכן, כן, אז בסך הכל, אם אני מסתכל על זה ככלכלן, לממשלה יש כל מיני הוצאות, וצריך לממן אותן במיסים, שלא לדבר על עוד כל מיני מיסים מאוד עקומים כמו מס רכישה של דירה, זה מס מאוד מזיק, אבל דווקא לגבות מס על שימוש במשאב ציבורי שעושה השפעות חיצוניות שליליות, זה לא בסדר? כן, נגיד אפילו שזה לא מקטין גודש, זה מס מצוין, זה אחלה מס, בוודאי ברגע שהוא מקטין גודש. שוב, אני רוצה להזכיר למאזינות ולמאזינים שעשינו פרק על מדיניות מיסוי אופטימלית ואנחנו מפרטים שם קצת יותר. אני ממליצה, האזנתי לפרק הזה, סיפרתי לך פעמיים.

אגב, עמר, אז בוא נניח שבאמת ב-2027 תהיה פה אגרת גודש, איך היא תיושם? זאת אומרת, איך מיישמים את זה בעולם? יפה. אז אני רוצה להגיד לשאלתך מה הניבוי שלי. אז אגרת גודש זה פנטסטי, כי העובדה היא שבכל מקום שישמעו את זה, זה עובד מצוין.

מה זה מצוין? כמובן שיש בעיות, אבל בגדול... זה עובד. עכשיו, איפה אני חושש? זה מעניין שהשיח הציבורי הוא מין שיח עקרוני תיאורטי כזה.

צדק, חלוקה, בלה בלה בלה, לא ישפיע. השיח האקדמי הרציני הוא שיח דווקא על הצד היישומי. האם יבנו את המערכת בצורה חכמה, או שיעשו טעויות וייכנעו לכל מיני לחצים? תכף דוגמה, אם למשל יחליטו... יישארו עם התפיסה השגויה שאגרת גודש זה עונש למי שבוחר לי.

לא, זה לא עונש, זה מחיר. אבל מי שחושב על זה כעונש אומר, רגע, זה לא הוגן לגבות את העונש הזה ממי שאין לו אלטרנטיבה. כל מי שנכה, פטור, אוקיי? עכשיו, כמובן שאם ייתנו פטור גורף, ודעת שבישראל יש תעשייה שלמה של תעודות נכים, אז נגמר הסיפור. ברגע שייתנו פטור גורף לכל מי שנכה, אגרות הגודש לא יהיו אפקטיביות.

זה קושי אחד בעצם. זה קושי אחד. אבל בהקשר הזה, אתה יודע, אני מסתכלת על מצב התחבורה בישראל, חסרים 5,000 נהגים, אנחנו רואים שגם הרכבות עצמם, יש צפיפות ברוב הקווים, אין מספיק עקרונות, בטח לא לדבר על תשתית פריסה בפריפריה הרחוקה. איך הולכים להכיל ב-2027 אגרות גודש בלי לשפר את התחבורה הציבורית? כן, אז יפה.

קודם כל, אני חושב שחייבים לשפר את התחבורה הציבורית. אגרות הגודש תורמות לתחבורה הציבורית בשני דרכים. ראשית, זה מקור כספי. אפשר להפנות את הכסף שנכנס, את חלקו לפחות, לשיפור התחבורה הציבורית. דבר נוסף, ברגע שמקטינים את הגודש בכביש, האוטובוסים נוסעים יותר מהר.

אז אפילו בלי השקעה נוספת, אותם אוטובוסים, אותם נהגים יכולים להוביל... יותר נוסעים ובאמינות יותר גדולה. הרי חלק מהבעיה של תחבורה ציבורית זה לא רק שאת עולה לאוטובוס והוא מלא, אלא גם כשאת עולה לאוטובוס ויש בו מקום לשבת, את לא יודעת מתי הוא יגיע, כי האוטובוס תקוע בפקקים יחד עם כל הרכבים. אז כבר יש פה באמת אפשרות לשיפור אדיר. איפה עוד רואים אגרות גודש בעולם?

אז... מודל מאוד מפורסם זה לונדון מ-2003 כבר, שוב יש הרבה ביקורת על בגדול מודל מאוד מוצלח, שהוא, הדגש שם מבחינה ציבורית לפחות זה היה פליטת גז, זיהומים, והתשלום הוא עבור רכב שהוא לא רכב חשמלי, אבל כך או כך זה הקטין את הגודש בצורה משמעותית. מדברים על להעלות את המחיר, להרחיב את המודל. לא מדברים ציבורית על לבטל אותו. סטוקהולם שבשבדיה מודל מאוד מאוד מוצלח, התחיל כניסוי ב-2006 ובעקבות הניסוי ושוב השינוי בעמדות הציבור שמאוד אהבו את זה למרות שהתנגדו מראש הפך לקבוע תהליך תמחור דינמי בהתאם לעומס בשעות היום.

גטבורג בשבדיה כמו בסטוקהולם מילאנו באיטליה, יש אזור של אגרות גודש ואגרות זיהום בנורבגיה, באוסלו, בברגן, בעוד ערים, מערכת של טבעת אגרה מסביב לעיר ויש עוד מקומות בעולם, באסיה, בסינגפור, שוב הייתה אני חושב חלוצה עולמית מ-1975 והיא עוברת כרגע למודל דינמי שבאמת עוקב אחרי הרכב. דובאי יש להם איזה מערכת, ואמרנו מנהטן, וגם בדרום אמריקה, בסנטיאגו, בצ'ילה, יש אגרות גודש. אז כל זה סיפורי הצלחה, אבל תן לי ככה כישלון מפואר. היה מקרה שאגרת הגודש לא הצליחה בו? האמת שלא.

אז מה היה? שוב, כן, אבל אולי... ישראל תהיה הדוגמה הראשונה, כי אני באמת חושב, ממה אני חושש פה בישראל? כי פה מה שרוצים לעשות זה מודל של טבעות. אז המודל הזה יכול לגרום לאנשים, במקום לחצות את הקו של הטבעת, לנסות לנסוע מסביב, וזה אולי יגדיל גודל.

שוב, האמת שהניסוי במנהטן רומז שזה לא המקרה. כי שם הירידה בגודש היא גם מחוץ לטבעת באופן מפתיע, אבל מי יודע. דבר נוסף, שוב, כפי שאמרתי, היישום, למי ייתנו פטור, למי לא ייתנו פטור. פטור נוסף ששמעתי שמדברים עליו זה שאנשים אמרו, ובצדק, נניח שאני גר במרכז צמוד לטבעת, וגן ילדים הוא מהצד השני של הטבעת. אבל זה מרחק שאני כן, אני נוסע עם הרכב להוריד את הילדים.

זו נקודה מצוינת. אוקיי. מה עושים בה? יפה, אז אמרו, אוקיי, אז מי שחוצה את הטבעת וחוזר תוך חצי שעה, פטור. עכשיו, אני כבר רואה מה זה יכול להוביל.

תארי לך שיש פקק ומישהו שם חייב תוך חצי שעה איזה תאונות ואיזה צפירות שאנחנו נראה שם. אז המודל היותר נכון זה המודל של תמחור רציף, באמת, במדינה כמו סינגפור אין בעיה לעשות את זה, שמים GPS בכל מכונית, המערכת תוקפת אחרי המכונית ומתמחרים לפי באמת המרחק שעברת והגודש. אפשר לעשות את זה אגב בלי גם צ'יפ בתוך מכונית, אפשר, יש לנו מערכות של רמזורים, ברמזורים יש מצלמות, הטכנולוגיה קיימת, אין שום בעיה. לפי צמתים שעברת, ופשוט לפי הגודש, לפי הצמתים, לתמחר את זה בצורה רציפה, לא בצורה בדידה, ואז אם הקפצת את הילדים, אז חצית רק צומת אחת, אז לא נורא, אז שילמת בהתאם לשימוש. נכון, אני חייבת להגיד ש...

אז זה פשוט יהיה חינם. שיב ברכב, טיפה התרעת אותי, יש פה אלמנט מאוד משמעותי של פרטיות, אני מקווה שילכו לכיוון של הר המזורים. אז אני אגיד לך ככה, גם הר המזורים פוגע בפרטיות, כי מזהים את המספר של הרכב. אז ככה, אז אני אגיד לך, אני שמח ששאלת, הטכנולוגיה קיימת לעקוב עם הצ'יפ בלי בכלל שהדאטה נשמר, זאת אומרת זה אפשרי. אוקיי, אז שוב, אני לא אכנס לפרטים הטכניים, אני אומר בצורה נחרצת, בוודאות מלאה, יש טכנולוגיה שמאפשרת תמחור דינמי, אבל זה פשוט נרשם בקליקים שעברת ולא נרשם במערכת איפה עברת.

ולצורך העניין עדיין מעסיקים כמוני שמאפשרים חנייה חינם. זאת אומרת, זה ביחד עובד, זה יאפשר, אנחנו לא צריכים לעשות עוד צעדים. כן, אז אני חושב שכן צריך לעשות צעדים נוספים, אבל אגרות הגודש זה הכרחי, בלי זה שום דבר לא יעבוד. אגרות הגודש יעשו שיפור אדיר, אבל בהחלט לא מספיק, אני חושב שצריך לעשות צעדים נוספים, והצעדים הנוספים יכולים להיות... דברים של באמת אזורים שמונעים מרכב פרטי בכלל להיכנס, כל נושא החנייה, החנייה צריכה להיות גם מתומחרת בצורה ריאלית, מעסיקים שנותנים חנייה חינם, זה צריך להיות הטבה שחייבת במס, כמו שזה לגבי הרכב, מעסיקים שמשלמים את אגרת הגודש, בסדר, שישלמו, אני לא רוצה להיכנס.

לזה, אבל זה גם עלות למעסיק. אז בסופו של דבר, גם מעסיקים אכפת להם מהכסף שלהם. כמובן שאסור בשום אופן שהממשלה תממן לעובדי ציבור את אגרת הגודש, זה באמת יהיה סוף, זה באמת יהיה קטלני, מה עוד אפשר? וכמובן להשקיע בתחבורה ציבורית, ובסופו של דבר, אני חושב ש... הנקודה שאולי החשובה, אני לא חושב שצריך לראות את הרכב הפרטי כאיזה שטן שצריך להיפטר ממנו.

במערכת של תחבורה הוליסטית, כשאנחנו מסתכלים על זה, על הרכב הפרטי יש תפקיד מאוד חשוב. כן, יש אנשים שעדיף שייסעו ברכב הפרטי. למשל, כשאני מזמין אינסטלטור אליי הביתה, אני לא מצפה שהוא יעלה עם ארגזי הכלים לאוטובוס. ויש אנשים נוספים שצריכים לעבור בהרבה מקומות במהלך היום. נותני שירותים, רופאים, וכן, גם אנשים שהזמן שלהם מאוד יקר, עדיף שייסעו, אבל שישלמו על זה.

הרעיון הוא לא שאני כמדינה מנהל את החיים של אנשים, אתה מותר לך, אתה אסור לך, לא. אתה רוצה להשתמש ברכב הפרטי, תשלם. אני מציע לך אלטרנטיבה יותר זולה שנותנת לך שירות טוב מאוד, שזה תחבורה ציבורית. בכבישים פנויים כמעט תמיד רכב פרטי זה יותר נוח, אבל זה צריך להיות פשוט יותר יקר. ובסוף כן אפשר, אם אנחנו נתעלם מהפופוליזם שיש, שבאמת הבורות של הציבור, חוסר ההבנה והפופוליזם של הפוליטיקאים, אפשר לעשות שיפור אדיר באיכות החיים של אזרחי ישראל בהרבה היבטים, אבל הפעם אנחנו עוסקים בענייני תחבורה.

עומר, 2027, מרץ 2027, תהיה הגרת גודש? אני סקפטי. אתה סקפטי. אני סקפטי. אני אגיד לך למה, כי אחד, אני לא יודע אם בכלל תתחלף הממשלה.

שתיים, הממשלה החדשה, גם שם יהיו פופוליסטים, אם תתחלף, אז אני לא... בוא נראה. אני לא רואה את זה קורה כל כך מהר. עד כאן הפרק הזה, תודה רבה לחגר. תודה רבה למאזינות ולמאזינים ותודה לינאי צרויה שהוא המפיק שלנו, לשלי נוי העורכת הראשית, זאב שוורץ טכנאי האולפן, עידו שקד מנהל האולפן, ראות שוקר על הסושיאל והשיווק ולרשת עושים היסטוריה שבאמת יש לנו את האולפן הנהדר שלה ואת כל השירות ושהפודקאסט הוא בכלל שייך לרשת עושים היסטוריה.

עד כאן

הפרקים

לעמוד הפודקאסט עושים חשבון

הבסיס המיקרו-כלכלי של המקרו-כלכלה (פרופ' ערן ישיב) [עושים חשבון]

09.11.2026

פרס הנובל לכלכלה יוענק השנה לכלכלנים האמריקאים בוב הול ומייקל וודפורד, עבור "הנחת היסודות המיקרו-כלכליים לייצוב מקרו-כלכלי". כדי להבין טוב יותר על מה מדובר, אירחנו את פרופסור ערן ישיב לשיחה מעמיקה על ההיסטוריה הכלכלית של ייצוב השווקים. התחלנו בשפל הגדול של שנת 1929, עברנו למשנתו של ג'ון קיינס ולמדנו מתי היא מועילה ומתי פחות, והמשכנו […]

לעמוד הפודקאסט עושים חשבון

האם ה-AI יכול להביס את הבורסה? [עושים חשבון]

26.10.2026

עושים חשבון מארחים את גבי דיאמנט, מנכ״ל ומייסד חברת Bridgewise, לשיחה על החלפת יועצי ההשקעות בכלי בינה מלאכותית. מה ה-AI יודע שמיטב האנליסטים האנושיים לא יודעים? במה מודלים ייעודיים לניתוח פיננסי עדיפים על מודלי שפה כלליים? האם יש כאן חידוש שמערער על המחקר הכלכלי המוכר? ובסופו של דבר, מעבר לחדשנות ולזמינות: האם הבינה המלאכותית מצליחה […]

עושים חשבון בקלפי: המדריך הכלכלי למצביע [עושים חשבון]

12.10.2026

בפרק זה אנחנו צוללים לנושאי הליבה הכלכליים בבחירות הקרובות. איך יודעים אם תוכנית כלכלית היא רצינית או סתם פופוליזם זול? נעמיד למבחן את התפיסות הקפיטליסטיות מול הסוציאליסטיות, נתהה האם יש בישראל ימין ושמאל כלכלי אמיתי, ונסביר מה כדאי לבדוק במצע של המפלגות לפני שמכניסים את הפתק לקלפי. מגישים: עומר מואב ושירה הדס נקרעורכת ראשית: שלי […]

מס ירושה: צדק חברתי או נזק כלכלי? [עושים חשבון]

28.09.2026

האם רצוי להטיל מס ירושה? בפרק הזה אנחנו דנים ביתרונות ובחסרונות של מס ירושה, מה המחקר הכלכלי אומר על השפעת המס על חיסכון והיצע העבודה, עד כמה הוא יעיל בגבייה, והאם הוא כלי אפקטיבי לצמצום אי-שוויון, או אולי מס שיוצר יותר נזק מתועלת. והאם מס ירושה משפיע על עיתוי המוות?

מהפכת הבינה: סוף עידן התעסוקה? [עושים חשבון]

14.09.2026

האם בינה מלאכותית תוביל לאבטלה המונית?מה ניתן ללמוד מהעבר על ההשפעה של חידושים טכנולוגיים שמחליפים עובדים על אבטלה? האם זה דומה ליבוא שמחליף עובדים? האם הפרדוקס של ג'בונס מ-1865 יכול לסייע בניבוי? ומה הקשר לתאוריית האטם (O-ring)? האם הטכנולוגיה צפויה להגדיל מאוד פערים בהכנסה? מה רצוי שממשלות יעשו, ומהן הסכנות הנוספות בבינה מלאכותית?

מי ישלם? שולמן ישלם | אביר קארה [עושים חשבון]

30.08.2026

עושים חשבון מארחים את אביר קארה, שהיה סגן שר במשרד ראש הממשלה, לשיחה על כלכלה. דיברנו על הפרדת דת מדינה, על העברת סמכות לרשויות המקומיות, על חינוך, על עסקים קטנים, על דיור, רכב, ומחירי המזון. וגם על המלחמה בנוכלים.מגישים: עומר מואב, שלי נוי עורכת ראשית: שלי נוי טכנאי ומנהל אולפן: עידו שקד שיווק:רעות שוקר עורך […]

אובר – תורם לרווחה או לפקקים?ֿ פרופ׳ יוסי שפיגל [עושים חשבון]

09.08.2026

ההשפעה הצפויה של "תחבורה שיתופית" (אובר) על רווחת הציבור בישראלעושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לפרק שעוסק במחקר על ההשלכות של "תחבורה שיתופית" (אובר, ליפט, וכדומה). מה ההבדל בין שירותי אובר למוניות רגילות, מה היתרון של מחיר שעולה עם עליית הביקוש, מה קרה לגודש בכבישים בעקבות כניסת אובר? מה קרה לרווחת משתמשי השירות? מה […]

המחשב הקוואנטי והכלכלה | עושים חשבון״ ו״דיפטק ישראל״

27.07.2026

בפרק משותף של דיפטק ועושים חשבון, אנחנו דנים בהשלכות של מחשב קוונטי על הכלכלה הריאלית, על המסחרבניירות ערך, על ביטוח, על הרווחה, על אי השוויון ועל התפקיד של המדינה וגם על הסיכונים.  מגישים:עומר מואב, שרון  מנהל האולפן וטכנאי: עידו שקד עורכת ראשית: שלי נוי עורכת הפרק: רעות שוקר מרקטינג: רעות שוקר

קללת המנצח [עושים חשבון]

28.06.2026

מה זה קללת המנצח, ומה הן ההשלכות של קללת המנצח על מדיניות מכרזים ועל איסוף ואספקת מידע למתחרים.

השופטת והכלב – תורת המכרזים [עושים חשבון]

14.06.2026

בפרק הזה אנחנו לומדים על מכרז מחיר ראשון, מכרז מחיר שני, ומדברים על מכרזים נוספים ומכירות פומביות. ולמה המקרה של השופטת והכלב – שופטת שערכה מכז על הכלב בין בני זוג מתגרשים – שונה ממכרז רגיל. וגם, על הקצאה יעילה, ומדוע מכרז הוא פתרון עדיף בהשוואה לפתרונות שמתחשבים ביכולת לשלם וברצון הסוביקטיבי.

יוקר המחייה בישראל [עושים חשבון]

25.05.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לשיחה על יוקר המחייה.  מה זה בכלל יוקר מחייה, והאם יוקר המחייה עולה בגלל האינפלציה? מה עומד מאחורי יוקר המחייה, והאם הריכוזיות והמונופלים הם לב הבעיה? ומה ניתן לעשות בשביל לשפר את רווחת הציבור בישראל, ובפרט להוריד את מחירי המוצרים והשירותים במשק?

תנועת הג'ורג'יזם: האם אפשר לממן את הממשלה על ידי מס על קרקע? [עושים חשבון]

04.05.2026

לבקשת מאזיני הפודקאסט, הקדשנו את הפרק להנרי ג'ורג' ולמשנתו הכלכלית, שבמרכזה שילוב של כלכלה קפיטליסטית עם מס כבד על קרקע.  האם מדובר בפנטזיה או שיש מה ללמוד מהרעיונות של ג'ורג', רעיונות שסביבם קמה תנועת ה"ג'ורג'יזם"? ומה חשבו על משנתו של ג'ורג' קארל מרקס ומילטון פרידמן?

ניידות כלכלית חברתית ופערים עדתיים בישראל [עושים חשבון]

12.04.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן בעוד פרק שעוסק בפערים כלכליים והפעם הדגש הוא על ניידות כלכלית, על הפריפריה, על העוני, על מדיניות כלכלית לטיפול בעוני ועל הפערים בין ערבים ויהודים ובין אשכנזים למזרחים. האם יש בסיס לטענות של פוליטיקאים רבים על פערים עדתיים משמעותיים בישראל?

אי שוויון בהכנסה [עושים חשבון]

30.03.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן, לשיחה על אי שוויון בהכנסות, על מדיניות כלכלית לצמצום אי השוויון והעוני, על ניצול לרעה של מדינת הרווחה בישראל, על פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ועל אי השווין בתוך הקבוצות. וגם על הבדלים בדפוסי ההצבעה בישראל בין אשכנזים למזרחים ובין משכילים יותר למשכילים פחות.

תיווך פיננסי – המחקר הכלכלי [עושים חשבון]

15.03.2026

בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם המחקר של התיווך הפיננסי, ובעיקר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים: אנחנו פותחים במקרו כלכלה: על הקשר בין חיסכון והשקעה, ושואלים מדוע בכלל צריך תיווך פיננסי? ומשם פונים לשאלת החסמים בשווקים שפוגעים בהקצאה היעילה של האשראי במשק, ומנתחים את המנגנונים שמסייעים להתגבר עליהם. בפרט, אנחנו מדברים על מודל האסימטריה באינפורמציה ובעיית "הלימונים" […]

ילודה, הגירה, ותרבות [עושים חשבון]

04.03.2026

פתחנו את הפרק בדיון על הילודה הנמוכה במדינות המפותחות, על תוכניות לעידוד ילודה, למה בכלל זו בעיה, ואיך זה קשור להגירה. וממשיכים עם דיון על ההשלכות של הגירה על המדינה הקולטת: מדוע מהגרים מועילים לכלכלה, בניגוד לטענות פופולריות, והיכן מהגרים דווקא פוגעים בחברה ובכלכלה, שוב בניגוד לעמדות מקובלות.

הבעיה של עסקים קטנים ואשראי [עושים חשבון]

16.02.2026

מה קורה לבעל עסק קטן כשהוא מבקש הלוואה?עושים חשבון מארחים את הגר פרץ דיין, מייסדת (משותפת) ומנכ"ל אלטשולר שחם אשראי, לשיחה על עסקים קטנים ועל מתן אשראי. אנחנו מדברים על תפקיד העסקים הקטנים, על חלקם בתוצר ובתעסוקה, על הקשיים הביורוקרטיים שחונקים אותם, על הקשיים בקבלת אשראי, על היתרונות של גופים מוסדיים בתחום האשראי, על הקמת […]

אבולוציה והמהפיכה התעשייתית [עושים חשבון]

02.02.2026

האם ברירה טבעית השפיעה על הכלכלה ב-200 שנה האחרונות? בפרק הזה אנחנו חוזרים למחקר שפורסם לפני כמעט חצי יובל, שהציע היפותזה מאוד ספוקליטיבית, על פיה שינויים בהתפלגות האוכלוסייה האנושית, בתהליך של ברירה טבעית, הוביל לעלייה בהון האנושי ולהתנעת המהפיכה התעשייתית. עם השנים שחלפו הצטברו עוד ועוד עדויות מהמחקר ההיסטורי, ולאחרונה מהמחקר הגנטי, שמספקות תמיכה משמעותית לתאוריה.

איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים? [עושים חשבון]

18.01.2026

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁למילוי הסקר ליחצו כאןהצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים?עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לעוד פרק על מסחר בינלאומי. בפרק זה, אנחנו לומדים איך נוצר ייתרון יחסי על ידי ניסיון ויתרונות לגודל, איך בכלל יודעים […]

מסחר בינלאומי: מסובך יותר משחשבתם [עושים חשבון]

04.01.2026

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 האם לפרה הישראלית יש באמת יתרון יחסי? עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לשיחה על איך מסחר בינלאומי מושפע מהיתרון היחסי של מדינות בעולם מורכב עם הרבה מדינות והרבה מוצרים, מה קורה כשתעשיות עוברות ממדינות המערב למדינות עולם שלישי, האם מסחר תורם או פוגע ברווחה, ומה לגבי […]

מיסוי אופטימלי [עושים חשבון]

09.12.2025

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים רוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 בהמשך לפרק על מיסוי קרן ההשתלמות, שבו עסקנו בבחירה הפוליטית-ערכית של מערכת מס, בפרק הזה אנחנו מתעמקים ביעילות מערכת המס, ובפרט בצמצום הנטל העודף של המס, ומסבירים את […]

תכנית סמוטריץ' – האם הכלכלה הישראלית באמת משגשגת? [עושים חשבון]

23.11.2025

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 עושים חשבון מנתחים את ההצהרות של שר האוצר על מצב הכלכלה ואת תוכניתו הכלכלית. האם הכלכלה באמת במצב מצוין לאור העלייה בבורסה, התחזקות השקל, והאבטלה הנמוכה, כפי ששר האוצר, וראש הממשלה טוענים, או, אולי, המצב פחות טוב? ומה לגבי תוכניתו הכלכלית של שר האוצר: האם רצוי להקל במס על […]

המאבק על קרן ההשתלמות [עושים חשבון]

09.11.2025

האם צודקים במשרד האוצר שרצוי לבטל את ההטבה במס בקרן ההשתלמות בגלל שהיא בעיקר מטיבה עם העשירים? האם צודקים בהסתדרות שמדובר בניסיון לגזול את "כבשת הרש" של העובד? ואולי בכלל האופוזיציה צודקת בטענה שמוטב לקצץ בבזבזנות לפני שמעלים מיסים? עושים חשבון מנתחים את הוויכוח על הטבות המס בקרן ההשתלמות בראיה רחבה של מערכת המס בכללותה: […]

עסק חברתי – האם זה אפשרי? [עושים חשבון]

19.10.2025

האם מוכרים לנו את מפעלי ההסתדרות והקואפרטיבים במיתוג חדש, או שבאמת יש כאן משהו שונה? עושים חשבון מארחים את עומרי בן עמי, מנהל בית הספר לעסקים חברתיים לשיחה מפתיעה על עסקים חברתיים. מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 להאזנה לכל הפרקים ללא עלות […]

השיטה הסינית [עושים חשבון]

21.09.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, מומחה לכלכלת סין, לשיחה על השיטה הכלכלית, על הצמיחה המהירה ועל המחירים האנושיים הכבדים שלה. בנוסף, קצת פרספקטיבה על העוני הרב לצד העושר הרב, על המעורבות של השלטון בכלכלה, ועל השאיפות האימפריאליסטיות של סין.

השפעת עמיתים – למה כולם חושבים אותו דבר? [עושים חשבון]

01.09.2025

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק על המחקר שעוסק בהשפעת העמיתים – האנשים שאנחנו עובדים איתם או לומדים איתם,  ואפילו חולקים איתם מגורים – על הישגים ועמדות. האם חשיפה לעובדים בעלי פריון עבודה גבוה מגדילה את פריון העבודה? האם חשיפה של ילדי בית ספר לתלמידים חזקים משפרת הישגים לימודיים? האם חשיפה לקבוצות אתניות […]

מסעו של היזם הפלסטיני [עושים חשבון]

18.08.2025

עושים חשבון מארחים את ידין קאופמן, יזם הון-סיכון, שהקים תוכנית מנטורינג לצעירים וצעירות פלסטינים, בשיתוף עם חברות היי-טק ישראליות, ואת רסן חמד, יזם הייטק פלסטיני, מנכ"ל Zaytounic, לפרק על התפתחות היזמות בחברה הפלסטינית, ועל היתרונות לישראלים ולפלסטינים מהתפתחות כלכלית פלסטינית.

מהפכה בקיבוץ – איך תמריצים משפיעים על התנהגות? [עושים חשבון]

03.08.2025

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק שמתאר את המחקר שלו ושל שותפיו, שבוחן את ההשפעות של רפורמות מבניות בקיבוצים – המעבר לקיבוץ המופרט בעקבות משבר הקיבוצים – על תפישת העולם הערכית של חברי הקיבוץ, על דפוסי ההצבעה בבחירות, על ההשקעה בהון אנושי, על חריצות בעבודה, ואפילו על גירושין ובחירת בני זוג.

זהירות! השקעה טובה לפניך [עושים חשבון]

20.07.2025

איזה סטארטאפים מגייסים כסף בפלטפורמות מימון המונים, איך עובדות קרנות הון סיכון ומה האמת מאחורי האקזיטים שלפעמים קוראים עליהם בעיתונים הכלכליים. עושים חשבון מארחים את רועי בן יוסף, משקיע הון סיכון, לשיחה על על שנאת סיכון ואהבת תשואה, על פיזור ועונים לשירה – האם כדאי לה להשקיע את כספה באקזיט הבא.

בעיית הסוכן: רמאות וזכויות קניין [עושים חשבון]

06.07.2025

מה משותף לעובד ולמעסיק, ללקוח ולעורך הדין, ולמתווך שמנסה למכור לכם דירה? ניגודי אינטרסים ופערי מידע. בפרק הזה אנחנו מדברים על מודל המנהל-סוכן, מודל מרכזי בתורת החוזים, שעוסק באינטראקציות כלכליות רבות  – אינטראקציות שיש בהן ניגוד עניינים ופערי מידע.אנחנו גם יוצאים למסע בזמן של אלפי שנים כדי לגלות איך המודל יכול להסביר את לידת זכויות […]

עיר משגשגת חייבת אוניברסיטה [עושים חשבון]

22.06.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר נעמי האוסמן, חוקרת כלכלה עירונית וכלכלת ידע, לשיחה על זליגת הידע מהאוניברסיטאות לסביבה העירונית ועל החשיבות של הקרבה הפיזית בין המחקר לתעשייה. איך קובעים סדרי עדיפויות בפיתוח עירוני? מהם יתרונות הצפיפות? ואיך כל זה קשור לתחבורה, בניה לגובה ואינטראקציה אנושית?

מה זה בכלל מחיר מופרז? [עושים חשבון]

08.06.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל, מומחה במבנה שווקים ובעל ניסיון וידע רב בתחום התביעות כנגד יצרנים שגובים מחיר מופרז, לשיחה על ההגדרה של מחיר מופרז ועל האמצעים החוקיים והכלכליים לצמצום הפגיעה בציבור בגלל חברות שגובות מחירים מופרזים.

החות'ים יורים והמחירים עולים [עושים חשבון]

25.05.2025

האם המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה בישראל? עושים חשבון מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר בבנק ישראל ומומחה לכלכלה אזורית, לשיחה על השפעות החרם הטורקי על ישראל, השפעת ההתקפות החות'יות על ההובלה הימית העולמית ובפרט על ישראל, וביטולי הטיסות.

ביקורת עמיתים: אבטחת איכות או חסימת תחרות? [עושים חשבון]

11.05.2025

לאחרונה הקימו אגודות הכלכלה המובילות בעולם (האמריקאית, האירופית, הבריטית והאגודה האקונומטרית) ועדה משותפת לבחינת הליכי הפרסום המדעי בכלכלה בכתבי העת התחרותיים. מטרת הוועדה הוגדרה כאבחון הבעיות במערכת הפרסום והצעת פתרונות לשיפור. הפרק מציג את הבעיות שהובילו להקמת הוועדה, את הבעיות שהוועדה התעלמה מהן, את האינטרסים החבויים והגלויים, את השחיתות, את ההמלצות הבעייתיות של הוועדה ואת […]

דיור בישראל: מחסור או בועה? [עושים חשבון]

27.04.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור מיקי מלול לשיחה על מחירי הדיור בישראל. הנתונים לגבי עליית המחירים מדאיגים ורומזים לכך שיש כאן בועה: ניתוק של המחיר מהערך הכלכלי שנגזר מעלויות הבניה ודמי השכירות. האם באמת יש בועה בשוק הדיור? האם יש בכלל מחסור בדירות? האם ירידה משמעותית במחירי הדיור באמת מסכנת את היציבות הפיננסית? ומה רצוי […]

מה טראמפ עושה?! [עושים חשבון]

15.04.2025

פרק בונוס על מלחמת הסחר של טראמפ. מה עומד מאחורי נוסחת "מכסי הגומלין" של נשיא ארה"ב? מה המטרה של המכסים ולמה גרעון הסחר של ארה"ב מטריד את הנשיא. עומר ושירה דנים במדיניות החדשה והאם יש דרכים יעילות יותר להשיג את אותה המטרה? האם המכסים יחזירו את התעשייה לארה״ב ומה יוצא מכל זה לאזרח האמריקאי?

רשתות חברתיות- המונופולים החדשים [עושים חשבון]

07.04.2025

איך ומתי רשתות יוצרות כוח מונופוליסטי- מהם היתרונות לגודל שמספקות הרשתות ומהם הכלים המשפטיים להתמודדות עם הנזקים? הפעם עושים חשבון מארחים את רז אגרנט, דוקטורנט למשפטים שחוקר רשתות אינטרנטיות.

נפט- הדלק של הפוליטיקה העולמית [עושים חשבון]

23.03.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר גיא לרון, מומחה ליחסים בינלאומיים וגיאופוליטיקה, לשיחה על האינטרסים הכלכליים והפוליטיים מאחורי המדיניות של מנהיגי העולם- מפוטין, דרך טראמפ ועד איראן בהקשר של אנרגיה וגאוגרפיה. אז אילו עוד מדינות ודיקטטורים נהנים מהזהב השחור? עד כמה המשאב הזה חשוב ואיך כל זה קשור לישראל?

יתרון יחסי ומלחמות סחר [עושים חשבון]

09.03.2025

אנחנו מדברים על מלחמות הסחר ועל הבסיס למסחר בין לאומי: מה זה יתרון יחסי, ומה ההבדל בינו לבין יתרון מוחלט ותחרותי, מה זה הסטת סחר ואיך מכסים פוגעים ברווחה? הפרק מתחיל עם התרומה של דויד ריקרדו לתאוריה של מסחר בינלאומי, עובר דרך נקודות מרכזיות בהתפתחות המחקר של מסחר בינלאומי, ומסתיים עם פרס הנובל שהוענק לפול […]

הכה את המומחה: כלכלת ישראל במלחמה [עושים חשבון]

23.02.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל ועונים לשאלות המאזינים- על דירוג האשראי ומצב הכלכלה, על התפיסה הכלכלית בישראל – ימין או שמאל, על אתגרי יוקר המחיה ופריון העבודה ועוד.

מיליי- המהפכן שמציל את ארגנטינה? [עושים חשבון]

10.02.2025

הכלכלן שהפך לנשיא, חביאר מיליי, מכנה את עצמו "אנרכו-קפיטליס" וידוע בתמיכתו הנלהבת בשוק חופשי עם כמעט אפס מעורבות ממשלתית. בתוך חודשים הוא התחיל לבצע פעולות כדי להוציא את המדיניות שלו לפועל ואת ארגנטינה ממשבר. הפעם עושים חשבון מארחים את ד"ר סבסטיאן ויסוצקי, כלכלן שגר בארגנטינה, על המהלכים הדרמטיים שעשה מיילי, על אלו שהבטיח ועדיין לא […]

האם אפשר לעזור לעניים? [עושים חשבון]

27.01.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר שירלי ליכטמן שדה, לפרק שעוסק במחקר על מדיניות רווחה. האם סיוע לעניים באמת מחלץ מעוני או דווקא מייצר תמריצים להישאר עניים? מה ההשפעה של צמצום קצבאות רווחה על תמותת עניים מסמים ואלכוהול, ומה קורה להשתתפות בשוק העבודה העבודה? והאם תלושי מזון משפרים את העתיד של ילדים שגדלו במשפחות עניות?

הויכוח על הביטקוין- זהב דיגיטלי? [עושים חשבון]

12.01.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, שמסביר מדוע לדעתו הביטקוין הוא הזהב המודרני, מרחיב על סוגי מטבעות דיגיטלים נוספים, ומסביר מדוע הביטקוין אינו בועה. צוות עושים חשבון מאתגר את הטענות. עוד בפרק: מה זה בכלל בועה, ודיון על בועות שאינן סכום אפס.

נטל המס ורווחים כלואים [עושים חשבון]

29.12.2024

עושים חשבון מארחים את ירון גינדי, ראש לשכת יועצי המס, לשיחה על הכבדת נטל המס על הציבור בישראל, ובעיקר מתעמקים בסוגיית הרווחים הכלואים של החברות. וגם: איך נכון להגדיל את תקבולי המס? האם צריך בעיקר למסות עשירים? האם אפשר להתמקד במיסוי עסקים ובכך לצמצם את הפגיעה בציבור? ואולי נוצרה הזדמנות לרפורמה כללית במערכת המס? ובנוסף: […]

למה כלכלנים עושים ניסויים בבני אדם? [עושים חשבון]

15.12.2024

האם בני אדם רציונליים? האם המודל הכלכלי כושל בניבוי ההתנהגות האנושית במעבדה? אולי המעבדה כושלת בניבוי התנהגות אנושית בחיים מחוץ למעבדה? מה לומדים מהמעבדה על היחס לסיכון, ומה ההבדל בין אי וודאות לבין סיכון? עושים חשבון מארחים את פרופסור יורם הלוי לשיחה על כלכלה ניסויית ומנסים להשיב על השאלות האלו דרך מגוון דוגמאות של ניסויים […]

האם יש שוק חופשי של דעות ברשת? [עושים חשבון]

01.12.2024

עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי לפרק על מה רשתות חברתיות עושות. האם פייסבוק תורמת להקצנה? איך אינסטגרם וטוויטר משפיעות על בריאות נפשית, מה ההשפעה של חשיפה לדעות על עמדה פוליטית ועל אמפתיה כלפי הצד השני, ומה הם המנגנונים השונים שמקשרים בין הרשתות לאושר ועושר, אבל גם לפשעי שנאה.

ביטקוין- השקעה משתלמת או תרמית פירמידה? [עושים חשבון]

17.11.2024

עושים חשבון מדברים על הביטקוין מהזווית הכלכלית: האם מדובר בנכס של ממש, או שאולי זו רק בועה שתתפוגג בקרוב? איך מעריכים את השווי ההוגן של ביטקוין? ומה יקרה אם ביטקוין באמת יהפוך למטבע ככל מטבע אחר? איך הגענו למסקנה שמחירו חסום בשני מליון דולר למטבע ביטקוין יחיד. והאם רצוי שממשלות ילחמו בביטקוין?

שיתופי פעולה – תורת המשחקים [עושים חשבון]

03.11.2024

העולם המודרני מאופיין בשיתופי פעולה כלכליים רבים עם זרים, שהיקפם מתואם עם ההתפתחות הכלכלית. שיתוף הפעולה תורם לרווחה אבל הוא פתח לרמאות וניצול. בפרק הזה, שירה ועומר משוחחים על התרומה של תורת המשחקים להבנה של שיתופי פעולה, בהשתתפות פרופסור יורם הלוי.

כלכלה התנהגותית – יישומים בשטח [עושים חשבון]

20.10.2024

עושים חשבון בשיחה נוספת עם ד״ר טלי רגב על כלכלה התנהגותית. אחרי שהבנו בפרק הקודם מהי כלכלה התנהגותית, הפעם צוללים לדוגמאות שונות למחקרים ויישומים

מהי כלכלה התנהגותית? [עושים חשבון]

06.10.2024

רבים מאוד מדברים על כלכלה התנהגותית, ואפילו מציגים את עצמם כמומחים בתחום, אבל מעטים, ולא במקרה, מבינים מהי באמת ומדוע היא נחוצה. הפעם, עושים חשבון מארחים את ד"ר טלי רגב, בפרק לכבודו של חתן פרס הנובל בכלכלה פרופסור דני כהנמן, שהלך לעולמו לאחרונה. מהו האדם הרציונאלי בשפת הכלכלנים?  האם הכלכלה ההתנהגותית הוכיחה שהמודל הכלכלי הרציונאלי […]