מס ירושה: צדק חברתי או נזק כלכלי? [עושים חשבון]

28.09.2026

האם רצוי להטיל מס ירושה? 
בפרק הזה אנחנו דנים ביתרונות ובחסרונות של מס ירושה, מה המחקר הכלכלי אומר על השפעת המס על חיסכון והיצע העבודה, עד כמה הוא יעיל בגבייה, והאם הוא כלי אפקטיבי לצמצום אי-שוויון, או אולי מס שיוצר יותר נזק מתועלת. והאם מס ירושה משפיע על עיתוי המוות?

תמלול הפרק

עושים חשבון עם פרופסור עמר מואב ושירה חדס נקר שלום לכל המאזינות והמאזינים, הצופים והצופות ועושים חשבון. הפתיח הלא שגרתי, זאת אומרת שאני פותח ולא שירה כי שירה לא הגיעה היום, ויש לנו פה מגישה אורחת, אורחת מוכרת לנו, שלום הגר פרץ דיין. שלום עמר. תודה רבה שבאת להגיש איתי את הפרק הזה שנעשה היום, פרק על מעשי ירושה. תודה לך, כיף להיות פה.

והסיבה שאנחנו עושים פרק על מעשי ירושה הוא סיבה קצת אישית שלי. נושא הוא נושא חשוב ומעניין לדעתי, אבל אני מיד נראה תוך כדי הפרק למה פתאום אני עסוק בענייני מס ירושה. התקציר, כן, אני נמצא באנגליה כבר המון שנים והם שינו שם את החקיקה לאחרונה ומס הירושה הבריטי חל עליי, לא רק לגבי הנכסים שלי באנגליה, אלא גם לגבי כל הנכסים שלי בישראל. לא שזה כל כך הרבה, אבל עדיין, אולי דווקא בגלל שזה לא כל כך הרבה, הייתי... שמח שהילדים שלי יקבלו את הדירה שלי אחרי שאני אמות, ואני יום אחד אמות, ולא שהבריטים ייקחו 40% מזה.

כן. אז זהו, אז זה הטריגר לפרק הזה על מס ירושה, ואני אגיד כמה דברים כרקע, ונצלול אחר כך קצת יותר לפרטים. מס ירושה, רוב המדינות המפותחות יש בהן מס ירושה, אבל המגמה היא לצמצם אותו, כלומר כמו שבישראל היה וביטלו, גם בשנים האחרונות כעשר מהמדינות המפותחות ביטלו את מס הירושה, והסיבה היא לא סיבה אידיאולוגית, אלא סיבה מעשית. מס ירושה, כפי שנראה עוד מעט ונרד לפרטים, הוא מס מאוד בעייתי מצד הגבייה. אנשים מאוד לא רוצים לשלם מס ירושה, זה עיקר העניין, יותר מאשר מיסים אחרים או לחלופין זה מס שיש יותר פרצות שקשה לסגור אותן ולכן אנשים עושים מאמצים כדי להתחמק מהמס הזה ובסופו של דבר בהחלט יכול להיות שגם מדינות שגובות מס ירושה בסופו של דבר הנזק מהמס עולה על התועלת אפילו לקופת המדינה, שלא לדבר על הנזק לאנשים עצמם, שבמקום לרשת נאלצים לשלם מיסים מאוד גבוהים.

אמרת, עמר, אגב, שמדינות עכשיו הטרנד הוא ביטול, ואמרת ככה בין לבין שבישראל אין מס ירושה, זאת אומרת, היה בוטל, היה ניסיונות להחזיר, זאת אומרת, למה אין לנו? אוקיי, אז בואי נקפוץ שנייה לבאמת מה קרה בישראל. אז היה מס עיזבון, באמת צריך לעשות אולי הפרדה בין מס ירושה למס עיזבון, אני לא בטוח מה בדיוק, לפעמים משתמשים בשמות האלו בצורה לא הכי מדויקת, אבל בגדול כשאנחנו אומרים מס עיזבון, הכוונה שאדם מת, אז כל משהו, כל הרכוש שהיה שלו, עליו חל המס ואז מחלקים את זה לפי הצבא, או לפי היורשים החוקיים בהיעדר צבא. מס ירושה הוא מס שחל על מי שמקבל את הכסף, והוא יכול להיות בשיעורים משתנים בהתאם לעושר של האדם שמקבל את הכסף. בכל מקרה, בישראל היה מס ירושה, עיזבון, משנת 1949, זה לא מפתיע שזה היה קיים, קודם כל מדינה רעבה למיסים, ומס עיזבון תמיד נראה כמקור קל.

הנה, פתאום יש בוכתא של רכוש כסף. יאללה ניקח נתח, למה שהיורשים סתם נופל עליהם פתאום משמיים שאנחנו נחלוק איתם וכמובן ממשלה מאוד סוציאליסטית אז כל התפיסה החלוקתית צריך לפעול להגברת השוויון ולכן לא פלא שהיה פה מס ירושה בסופו של דבר הוא בוטל לחלוטין ב-1981 האמת שאז גם בפועל הייתה הרבה יותר ככה נגיד קפיטליסטית מממשלות העבודה שהיו קודם לכן אבל המס הזה בוטל כי הוא פשוט גבה בפועל מעט מאוד כסף ויצר המון המון בעיות מס הכנסות זניחות פחות מאחוז אחד מסך ההכנסות ממיסים כי אנשים עשו תכנוני מס ויש המון המון פטורים במס ירושה, ובשונה, ואני חושב שזה אולי באמת נקודה נורא חשובה, כי כשמנסים להבין האם מס הוא מס טוב או לא טוב, אחד הקריטריונים מבחינתי זה כמה פטורים צריך להוסיף. לא מוסיפים בפועל, כי בפועל פוליטיקאים אוהבים להוסיף המון פטורים, למשל אם ניקח את המע"מ למשל בישראל, אז יש פטור. פירות וירקות, יש פטור לתיירים, יש פטור באילת. אז זה לא פטורים נחוצים, הייתי אומר הם אפילו מזיקים.

אז כן, היה אפשר להטיל מע"מ בצורה אחידה על הכל, נקודה, ואז מקבלים מס באמת פשוט, הוגן, יעיל. מה זה מס יעיל? אני על קצה המזלג אגיד שעשינו פרק שלם על מערכת מיסוי, על מה זה מס יעיל כיצד נכון לבנות מערכת מס, אז אני ממליץ למי שלא האזין לפרק הזה, אני עזנתי לו אגב, אני גם מאוד אומליצה. אוקיי, מצוין. ומס ירושה נמצא באמת בשונה ממע"מ או מס הכנסה, שהוא גם מס בגדול, באמת מס חיוני, קשה מאוד, מס מרכזי מאוד, והוא מס בגדול פשוט.

שוב, אפשר, ופוליטיקאים תמיד מסבכים אותו, אבל גם כשיש סיבוכים מסוימים, פטור בנקודות זיכוי או דברים כאלו, לעומת זאת, מס ירושה באופן טבעי עולות כל מיני תהיות. מה? רגע, אם יש מס ירושה, אז האם אני יכול לתת יום לפני שאני מת את הרכוש שלי לילדים שלי? ואז, לא, אתה מרמה את המערכת, אז חייבים מס מתנות גם, או מגבלות על מתנות. רגע, אבל אם יש לי ילד שצריך את עזרתי ואני עוזר לו בשוטף, אז לא תפטור אותי על זה?

אז אולי כן. ורגע, ומה אם זה עסק משפחתי שאמנם נגיד חווה חקלאית גדולה, שיושב, שהערך של הקרקע הוא מאוד גבוה, אבל זה בסך הכל מספק פרנסה צנועה למשפחה, וזה כבר מסורת, מה, אז בגלל מס ירושה תכריח מישהו למכור את הנכס המשפחתי שנמצא במשפחה דורות רבים? שוב, זאת שאלה אידיאולוגית, יכול להיות שאת ואני נגיד, כן. שימכרו, מה אכפת לי? נכון, זו גם דוגמה נהדרת אגב, כי באמת אנחנו לא נזילים בתקופה הזאת, זאת אומרת, אמנם יש לי קרקע ישבה המון, אבל אין לי נזילות כדי לשלם את המס או את העסק הפעיל שאני מחזיקה.

אז עכשיו יש בעיה. נכון, נכון, אז זה חלק מהדברים, ונראה גם, מה הבעיה? שברגע שמכניסים את הפטורים האלו, אז זה מיד הופך לפתח לתכנוני מס, והנה רמז אני אגיד לבאות. הרבה אנשים בבריטניה קונים קרקע, למה? כדרך להתחמק ממס ירושה.

אגב, אני מעריכה שגם בישראל, זאת אומרת, אני מניחה שהיו ניסיונות גם להחזיר את החקיקה הזאת, כי בכל זאת אנחנו די שונים, לפחות מהמגמה שפעם הייתה. אז אני אגיד לך, אני חושב שמבחינתי אחת המוטיבציות לזה שאנחנו מקליטים את הפרק הזה, זה בדיוק כדי... לצמצם ככל יכולתנו התנועה את הסיכוי שיצילו בישראל מס ירושה, ואם כבר מטילים, שיעשו אותו נכון. זאת אומרת, אפשר לעשות מס ירושה בצורה מזיקה, ואפשר לעשות את מס ירושה בצורה מאוד מזיקה. אז אם כבר, אז שיעשו את זה מזיקה בלבד.

זה טוב על הציבור. אגב, אני חושבת שאין לך מה לחשוש, כי גם שלי יחימוביץ, גם ועדת בן בסט, גם כחלון. ניסו, פחות הצליחו, אנחנו ללא מס. נכון, כי המציאות לפעמים יותר חזקה. נכון.

אני יכול להגיד לך שאפילו, למשל, אני אתן לך דוגמה למציאות יותר חזקה, למה אין בישראל תחבורה ציבורית חינם, למרות שחלק מהמחוקקים היו בעד? שאלה מעולה. כי הם בדקו וראו שזה אסון יכול להיות, זה פשוט נורא. אז נעשה על זה פרק בנפרד, לא נדבר על זה היום. מה עוד?

אבל עמר, סליחה שאני קוטעת אותך, אבל אז מה כן יש בישראל אם אין מס ירושה? אוקיי, אז באמת מיד אני אגיד על זה משהו, איך מצדיקים במובן מסוים היעדר מס ירושה, משיקולי גם שבכל זאת מצליחים לשים יד על נכסים ורכוש, וגם מבחינה מוסרית לכאורה. אני רק אגיד שבין יתר תכנוני המס, יש את הבעיה כמובן הקשה מאוד של הברחת הון. נכון. וצריך להבין את הנקודה שאם המדינה רוצה נניח לשים יד על 40% מהעיזבון וכתגובה לזה בעל הנכס מבריח את כל הכסף שלו לחו"ל אז המדינה גם מפסידה בדרך רווחי הון והשקעות וכדומה וכדומה או שאנשים עצמם פשוט עוזבים בריטניה שוב דוגמה מצוינת בשנה שעברה 2025 בריטניה שברה את השיא העולמי בענק של בריחת מיליונרים.

בגלל השינוי שהיא הכילה בחקיקה? אז זה בגלל שילוב של מגוון דברים, אבל מס עיזבון הוא חלק מהם, ובאמת 16 אלף מיליונרים עזבו את בריטניה ועברו בעיקר לכל מיני מקומות שהם יותר כמו... המפרציות, או איטליה, איטליה, יש להם שם כל מיני, למהגרים הטבות מס, ומקלטי מס אחרים, עברו פיזית למקום אחד, אולי את הכסף הבריחו למקום אחר. אני חושב שבן אדם מיליונר, מיליונר מוגדר אגב כמישהו שיש לו בצורה נזילה, כלומר מניות אג"ח מזומן, מעל מיליון דולר, לא כולל נדל"ן. עכשיו כמובן שהממוצע הוא הרבה יותר ממיליון.

ברח כמות הון אדירה ברחה מבריטניה, פגעה בפעילות הכלכלית ובסוף הם גובים בשנה, שוב, אז הם ברחו מכל מיני סיבות, לא רק ממס עיזבון, אבל בריטניה גובה בשנה כחמישה מיליארד פאונד מס עיזבון, אני לא בדקתי, זה מה שאמר לי איזה עורך דין שהתייעצתי איתו, אבל אני כן, ממה שאני בדקתי, אז באמת בכל מדינות ה-OECD, איפה שיש מס עיזבון, זה תמיד מדובר במשהו שהוא ממש זניח מבחינת ההכנסות של קופת המדינה. יש פה ממש עלות תועלת. נכון, משיקולי עלות תועלת הכי פשוטים של אפילו מדינה אם חושבים עליה כממקסם רווח, ואסור לחשוב ככה על המדינה, המדינה צריכה למקסם רווחה, לא רווח, רווחה של הציבור, והמיסוי הוא אמצעי, ובהחלט צריך לקחת בחשבון את הפגיעה בציבור ואת חוסר היעילות. אגב, הנה עוד נקודה של חוסר יעילות. עצם העובדה שאנשים משקיעים המון כסף וזמן בתכנוני מס, זה בזבוז משאבים אדיר, משרות מיותרות ועוגמת נפש, פשוט עוגמת נפש לאנשים שפתאום מבינים שהם צריכים לשנות את החיים שלהם כדי להשאיר לילדים שלהם את מה שהם כבר עבדו עליו קשה ושילמו עליו מס.

נכון. אז סליחה, כן. די ברור מה עמדתי בעניין, ואני אומר גילוי נאות, כי אני באמת קורבן של הטיפשות הזאת. אני אוסיף עוד סיפור, עוד נקודה. הקושי מבחינת מס ירושה הוא הרבה פעמים שיערוך של נכסים, ולא תמיד, זה לא דבר, זה לא כסף או נכסים שכירים, ובעיקר בשנות ה-80 בישראל, שהייתה אינפלציה מאוד גבוהה, אז כל השיערוך נהיה מאוד בעייתי.

כפי שאת מבינה, כשבן אדם נפטר וצריך לעשות שיערוך של העיזבון, אז כבר אנחנו בבעיה, בעם רק הילדים שלו רק יושבים שבעה, וכבר הם צריכים להתווכח עם פקיד מס הכנסה על כמה שווה הנכס שקיים במשפחה כבר אולי עשרות אם לא מאות שנים, סיטואציה מאוד מאוד לא נעימה, אבל בכל זאת באמת זה נכון שמפעם לפעם אנשים לדעתי באמת, לא בתבונה רוצים להחזיר את זה. אני כן אגיד שיש גם הצדקות למס ירושה, וההצדקות הקלאסיות הן שאם אדם מקבל ככה מההורים שלו הרבה מאוד כסף, אז הרצון שלו לעבוד פוחד. זה כנראה נכון, כלומר גם מחקר הכלכלי, אולי נראה את זה יותר במפורט בהמשך, אבל זה כנראה גם נכון. וכמובן מין שיקולים של צדק חלוקתי ואולי גם שיקול של יעילות כי אם יש מישהו הקים עסק, עסק מצליח, למה? אולי כי האדם עצמו הוא יודע לנהל את העסק נכון.

עכשיו אם הוא מוריש את העסק as is לבן שלו, לבת שלו, אולי הם לא מוכשרים בניהול. אז במובן הזה יאללה בואו נפרק את העסק הזה ומי שכן מוכשר יקים את העסק ולא דווקא מי שירש ואני חושב שיש בזה בהחלט מן האמת. לגבי, שאלת קודם לגבי ישראל, או באופן כללי כשאין מס עיזבון, אז יש איזו אלטרנטיבה של מיסוי על רווחי הון או עליית הערך, מס שבח. כלומר, אדם בישראל מת, אין מס ירושה, אין מס עיזבון, הדירה שלו עוברת לצאצאים. אבל כשהם ירצו למכור את הדירה, אז הם ישלמו על זה מס שבח.

אוקיי? זאת אומרת, זו הדרך של המדינה למעשה לגבות את חלקה. כן, הרעיון הוא שאדם, היורש, נכנס לנעליים של המוריש מבחינת חובת מס שבח או מס רווחי הון. אז במובן הזה אין למדינה איזה הפסד. בארצות הברית, אגב, כן יש את ההפסד הזה, כי במצבים מסוימים כן מוחקים.

אתה קיבלת עכשיו נכס, קיבלת אותו כאילו מהערך הכלכלי היום. ומס הירושה בארצות הברית לאזרחים, המינימום הוא מאוד מאוד גבוה, טראמפ העלה את זה עכשיו, זה כמעט 14 מיליון דולר ליחיד, פי שתיים לזוג, זאת אומרת, מס ה... כמעט אף אחד בארצות הברית, זה לא רלוונטי עבורו, יש כן, זה הפדרל, יש ברמה של הסטייטס גם עבור סכומים יותר נמוכים, אבל זה באחוזים קטנים, זה לא כמו בריטניה. אני אגיד שבריטניה המס מתחיל מ-325 אלף פאונד, זה קצת יותר ממיליון שקל, כן? מיליון מאתיים, משהו כזה, שקלים, 40 אחוז.

זאת אומרת, רוב בני האדם שיש להם אפילו רק דירה או משהו כזה, כבר נמצאים, שאם זה הבית המשפחתי, אז מרחיבים את הפטור בעוד 170, זה מגיע לחצי מיליון פאונד, זאת אומרת, כשני מיליון שקלים. מעבר לזה 40%. אבל אם מחגגים את בריטניה שנניח שהיא קיצונית יותר, אנחנו רואים פה משהו מעניין שקורה במס ירושה. כי כשאתה שואל את מרבית הציבור, אז הם כן רוצים למסות עשירים יותר. נכון.

נניח, נגיד בשפה הכי פשוטה. מצד שני, הם מתנגדים. יש אחוזי התנגדות די גבוהים יחסית למס ירושה. זאת אומרת, כל אחד חושב שזה... נוגע אליו, זאת אומרת אנחנו לא הציבור, אנחנו, אפילו אני, אנחנו לא מחזיקים בעמדה קוהרנטית לגבי הדבר הזה.

הבנתי, את אומרת שיש, אני לא ראיתי את זה, אז ראית שיש סקרי דעת קהל על זה? כן. אהה, שהציבור בגדול מתנגד למס ייעוץ שם? כן, זאת אומרת כל אחד חושב שזה חל עליו, למרות שהרף, כמו שאתה אומר, למשל בארה״ב הוא מאוד גבוה. כן, כן.

זה כן מעניין שבאנגליה אני מבינה שהורידו את הרף לאחרונה? זאת אומרת זה חלק מהשינוי ש... לא, לא חושב שהורידו את הרף, אולי, לא יודע האמת. לא יודע, אני חושב שהשינוי המרכזי היה, מבחינתי השינוי המרכזי היה שזה הגדרת התושבות, שבעצם אדם שלא מרכז חייו הוא אנגליה, מרכז החיים שלי עדיין ישראל, אבל אם הוא עומד בתנאים מסוימים, למשל שעשר שנים מתוך עשרים השנה האחרונות הייתה דירה לרשותו, בין אם בזכיות ובין אם בבעלות, הוא כבר הופך... לצורך מס העיזבון, הוא הופך לאדם שזה חל עליו, והשינוי היה שזה חל עליו גם לגבי נכסים בחוץ לארץ.

נכון, יפה. אז ספציפית עליך, זה חל עליך גם על הנכסים שיש לך בישראל. בדיוק, בדיוק. אנחנו סוגרים מעגל לגבי למה אנחנו עושים את הפרק. בדיוק.

דירה שקניתי לפני שכף רגלי דרכה, אוקיי, לא נכון כף רגלי, אבל לפני שהתחלתי לעבוד באנגליה, פתאום הבריטים אומרים, סליחה, 40% זה שלנו ביום שאתה מת. וואו, לא פשוט, כן. דירה בישראל, שזה באמת, סליחה, מאוד מקומם. נכון. עמר, אם נחזור לישראל ונניח שאתה גר רק בישראל, אני אשמח לדוגמה מספרית.

לצורך העניין, אני עכשיו משק בית, אני עומר, יש לי נכס ואני מוריש אותו עכשיו, יש לי שני ילדים. מה קורה עכשיו? בישראל... כן, אין מסי זבון, אין מסי עוד שם. לא, אז מה שיש...

אז בואי, יש את הזמין מיסוי רעיוני, שזה מס שהוא יגיע בעתיד בצורות עקיפות, זאת אומרת בנקודת ההורשע, זאת אומרת בנקודת ההורשע אין כלום, לא קורה כלום, אבל הרעיון הוא בדיוק זה שברגע המימוש, נניח אני מוריש לילדים שלי, נניח שאני משתחרר מהעניין הבריטי, אני יכול, אני יכול עכשיו פשוט להפסיק להחזיק שם דירה, לצמצם את השיעור, אני לא צריך להפסיק לעבוד שם, לצמצם את השהות שלי שם, לגור בבית מלון חודשיים בשנה וזהו, ואני משתחרר מזה. אז אוקיי, אז אני, את, כל אחד ואחת מהמאזינים שלנו, אם הם ביום שימותו, זה יקרה כנראה לכולנו, יש להם דירה, אז המס, המדינה גובה אותו ביום של המימוש, זאת אומרת שהילדים ימכרו את הדירה ואז הם משלמים את ה... את מס השבח, או אם זה לא דירה, אז יש מס רווחי הון, מס שבח ומס רווחי הון, יש ביניהם המון הבדלים טכניים, אבל במהות זה אותו הדבר, אוקיי? נדמה לי שזה אפילו אותו שיעור מס, בגדול זה אותו הדבר. אז כן, אז כמובן צריך לתקן לאינפלציה, אז יש פה כן דוגמה, אם נניח בשנות ה-80 אימא או אבא קנו דירה ב-200,000, ביום שהם מתים נניח היום הדירה הזאת שווה 3 מיליון שקלים, הילד יורש את הדירה, משלם 0.

0, שלושה ימים רגוע. כן, אין אירוע מס בהורשה. כעבור שנה הוא מוכר את הדירה, נניח ב-3 מיליון או 3 מיליון ו-100 אלף, אז רשות המיסים לא תיקח, לא תגיד רגע, הדירה הייתה שווה 3 מיליון שהוא ירש, הוא מוכר ב-300. אז נגבה ממנו מס על המאה, לא, היא תגבה לו מס על כל הסכום פחות ה-200,000 שהוא שילם, מתוקן אולי לאינפלציה, ככל שניתן לתקן לאינפלציה. הבנתי.

למה? כי אם אבא היה מוכר את הדירה ומעביר כסף במקום, אז הוא היה משלם את מס השבח, אז ההורשה לא פותרת את המס שבח, יש פה בעצם דחיית מס, זה הכל. אגב, אם אני אותו ילד בדוגמה שלך, אבל יש לי כבר דירה שלי, אני מחזיקה כבר דירה. מה קורה אז? אז שוב, לא קשור למעשי ירושה בכלל, אבל כן.

אם מישהו יורש דירה, והוא יורש מעל שליש דירה, מעל שליש. מעל שליש. כן. מעניין. זאת אומרת, אם מחלקים את הדירה לשלושה ילדים, נדמה לי שאז זה לא נחשב כבעל דירה.

אתה בעצם שורף, הרי יש בישראל עוד אחד המיסים הבאמת גרועים, שתמיד טענתי שהוא גרוע גם לפני שהיה רלוונטי עבורי. זה מס רכישה על דירות. בסוגריים אני אגיד, המס רכישה הוא לכאורה דרך מאוד קלה לגבות מסים. אנשים, בן אדם קונה דירה, יאללה, 8% מס רכישה, זה המון כסף, והוא מס לא מוצדק, כי מה ההבדל בין קניתי, מכרתי דירה, לבין קניתי, מכרתי מניות? למה על זה אין מס?

ואדרבה, דווקא לפעמים אנשים צריכים משיקולי עבודה לעבור דירה. אז אדם שיש לו נגיד קביעות במגזר הציבורי והוא חי באותה עיר כל הזמן, באותה דירה, אז הוא פעם אחת שילם מס רכישה וזהו, אם זו דירה יחידה, אפילו לא. לעומת זאת, בן אדם שצריך לעבור דירה כל פעם, אז הוא צריך כל פעם לשלם מס רכישה, שוב, אלא אם כן זו דירה יחידה ואז יש כל מיני הקלות. אבל הנה, אם אני לוקח דוגמה נורא פשוטה, כן, אדם רגיל, אני לא באיזה בן אדם סופר עשיר, אבל מה לעשות, לשני, לבן ולבת שלי כבר יש דירה, אוקיי? אז אם אני רוצה, אם הם יקבלו את הדירה שלי, הם צריכים, אפילו אם אני נותן להם את זה במתנה, הם צריכים לשלם מס רכישה, שליש מהמס.

זה עדיין הרבה כסף, שליש של שמונה אחוזים זה הרבה כסף. לגמרי. אז מה שקורה, העונש למי שמת ומוריש את הדירה לילדים שלו, זה שזה מונע מהם את המצב, אם זה למשל לשני ילדים, תסתם מעניין נקודה ששאלתי עכשיו, איך מערכת המען, הכל בישראל בנוי לעידוד ילודה. בדיוק, האמת שגם אני חשבתי על זה, אמרתי, תגיד לך, עשית רק שני ילדים, מגיע לך, שיסבלו. מעניין מאוד.

אז כן, מאבדים את ההטבות וכמובן גם מס שבח, מותר דירה פעם ב', דירה יחידה למכור, אבל ברגע שזה יכול לדפוק אותה מכל מיני כיוונים נוספים, אז זה למשל הסיבה שאני את הדירה שלי כרגע, חשבתי כבר להעביר את הדירה שלי היום בעודי בחיים לילדים שלי, החוק הבריטי מעניין לציין בשונה מהאמריקאי, ששם יש מס על מתנות או מגבלה על המתנות. החוק הבריטי מאפשר לי לתת לילדים שלי כמה שאני רוצה. מתנות? מתנות בכל סכום, אין על זה שום מגבלה, אלא מה? אני צריך לחיות עוד שבע שנים אחרי.

הבנתי, הבנתי. זאת אומרת, נתתי להם היום את הדירה שלי, אוקיי? אני חי שבע שנים. זהו, נמחק. אבל נניח שאני אמות למחרת, 40% הם צריכים לשלם לבריטים.

עכשיו, כמובן, עולה פה התהייה, אני מניח, בראשם של המאזינות והמאזינים, איך הם בכלל ידעו, איך הם יכולים לגבות, איך הבריטים יכולים לגבות מהילדים שלך בישראל? הם נתתי מתנה והמשכתי לגור בדירה. נניח, ושמונה שנים אחר כך... לא, זהו, זהו, אבל זו שאלה אחרת, כי איך הם ידעו בכלל... שמאיפה יש להם את המידע?

אז האמת, להפתעתי הרבה, מטבע הדברים קראתי על זה לא מעט, הם יכולים לדעת. זה לא בוודאות שהם ידעו, אבל הסיכוי שהם ידעו די גבוה. קודם כל, היום מערכות המידע והסכמים בין מדינות הם כאלו שאפשר לראות את כל מה שקורה בחשבון שלי, הבריטים יכולים לראות. זאת אומרת, אני צריך לעבור לאיזשהו חשבון נסתר, ביטקוין או משהו כזה, וזה לא פשוט. דבר נוסף, יש את מי שמוציא, מבצע את הצוואה בבריטניה, ברגע שיש לי רכוש בבריטניה, מחויב להצהיר על הכל.

זה פלילי לא להצהיר, והם יכולים לשים יד על הכסף שם. זאת אומרת, ברגע שיש לי כסף בבריטניה, אז אין להם בעיה, אין בעיה, לא ניקח ממך, ניקח ממך את זה פה, על חשבון מה שלא דיווחת בישראל. אז הם יכולים לעשות את זה. אגב, זו נקודה מאוד מעניינת, מה שאמרת על המתנות, כי מהדוגמה שלך עולה שמס ירושה או מס עיזבון בלי מס מתנות או השם המדויק שלו, הוא כמעט חסר משמעות, לא? נכון, נכון, נכון, כי בדרך כלל, תראי, יש מקרים שאנשים מתים בהפתעה.

כן. נניח, אני יכול למות בהפתעה כי אני רוכב על אופני כביש. חס וחלילה. אולי זו הצורה הכי טובה למות.

אבל זה נכון, כי אנשים בדרך כלל קודם גוססים, ואז הם יכולים, אוקיי, עכשיו אני אעביר את כל הרכוש שלי עכשיו לכל הילדים שלי, ונפטרתי עם מס ירושה. אז כמובן שאי אפשר מס ירושה בלי מגבלה על מתנות. אז עשו את השם, בריטניה הלכו על השבע שנים. תראי איזה אבסורד זה יצר. נניח את ואני, שנינו, נניח לצורך הסיפור, סיפור שנינו באותו מצב עם אותו רכוש, שנינו, את נותנת לילדים שלך דירה, אני נותן לילדים שלי דירה.

רצה הגורל וחודש אחרי זה אני מת ואת בחיים שבע שנים. אז איזה אי צדק זה כלפי הילדים, כי אומרים לא רק שאבא שלנו מת וזה קצת מעציב אותנו, אני מקווה שיותר מקצת, גם אנחנו מפסידים המון כסף פתאום. זה באמת מצב מאוד מאוד מוזר. כן, טוב, אתה מחזיר אותנו לתחילת הפרק שבו אמרנו שזה מס שצריך באמת כל כך הרבה סייגים אליו עד שהוא הופך להיות פחות אפקטיבי. אגב, אז הסברת לנו מה קורה בישראל, מה קורה באנגליה, ארה״ב, מה...

כן, אז יש מס, זה מס עיזבון, estate tax, ולא inheritance tax בעיקר, אבל יש גם עוד סיבוכים סביב זה. סף הפטור הוא מאוד גבוה, זינק בשנים האחרונות ל-13.6 מיליון דולר ליחיד, כפול מכך לזוג נשוי, מעל סף הפטור הוא 40 אחוז. זאת אומרת, זה ממש למעיון העליון. כן, זה על פיון עליון עכשיו. על פיון עליון, בדיוק, נכון.

וגם שם, אגב, כמו שתיארת באנגליה, אז התרומה של הרווח, כאילו המדינה גם מקבלת מזה כלום ורווח? כי בואי, מי שהגיע למצב שיש לו 20-30 מיליון דולר, הוא יודע איך להתאפלן על עצמו. הוא כבר יש לו עורכי דין ורואי חשבון, ופשוט באמת בזבוז משאבים אדיר. אז בואי נוסיף טיפה פרטים על בריטניה, אמרנו את חוק שבע השנים, אמרנו שיש החרגות נוספות, דיברתי על נכסים חקלאיים, נכסים עסקיים משפחתיים גם, יש מניות מסוימות שעליהן אין מס ירושה, אז שוב, איזה עיוות כלכלי שזה יוצר, כי מיד אנשים רוצים לקנות. המחוקק הוא כאילו נאיבי, הוא אומר, בואו נניח שאנשים מתנהגים כפי שהם נוהגים, מתעלמים ממס ירושה, ואז מה שנכון זה לעשות ככה וככה, אבל אנשים מגיבים לזה, ודאי אנשים עשירים שחוששים ממס ירושה.

יש אגב עוד סעיף מעניין בבריטניה, וזה הסיוע השוטף. לילדים או בכלל, אם מישהו למשל, אוקיי? אדם פנסיונר או לא פנסיונר, באופן קבוע מתוך ההכנסה השוטפת שלו, עוזר לילדים שלו, אוקיי? והוא לא צריך לשרוף נכסים כדי לממן זה. כלומר, אם למשל אני, החיים שלי, של זוגתי, מתוך ההכנסה השוטפת, ובנוסף מתוך ההכנסה השוטפת אני עוזר קבוע לילדים שלי, זה גם פטור, בלי מגבלת סכום, בלי מגבלת סכום.

אז תראה מה זה יוצר, זה יוצר למשל תמריץ לקחת סכומי כסף, יש לי נניח סכום, עכשיו אני כבר, דעת אגר, בשבוע הבא אני לא יודע מתי הפרק ישודר, ישוחרר, אבל כשאנחנו מקליטים עכשיו באמצע יוני, בשבוע הבא אני אהיה בן 66, אז אנחנו כבר, זה גיל שכבר מתחילים להתארגן על הפנסיה, כן? אני מתכוון עוד לעבוד הרבה שנים, אבל עדיין יש לי קרנות ויש לי קרן השתלמות, אז מה אני עושה עם קרן השתלמות? אם לא היה מס ירושה, הייתי אומר, אוקיי, א', אני אשאיר את הכסף שם עד שאני צריך אותו, אני אמות, הילדים שלי יקבלו אותו, אבל רגע, יש מס ירושה, פתאום אני אמות. הילדים שלי יפסידו 40%. נכון.

אוקיי, אז מה אני עושה? אז יש לי תמריץ להמיר חלק יותר גדול מהנכסים שלי לפנסיה, לאנונה, אני הייתי. אני אין דעה, תשמע. כלומר, תשלום ביטוח נגד חיים ארוכים, נכון? שזה, אגב, מביא אותי לנקודה שלא קשורה למס ירושה, אבל היא כן רלוונטית.

מה ההתנהגות האופטימלית? נניח אדם בשלב מסוים חסך, חסך, חסך, מגיע לגיל מסוים, כן, 70, 75, 65, לא משנה, יש לו עזבי פנסיה תקציבית, יש לו סכום. כן. אוקיי? עכשיו, אנחנו יכולים דרך חברות הביטוח או המוסדים, קרנות הפנסיה, לקחת סכום ולהמיר אותו לפנסיה, לאניואיטי.

מה זה אניואיטי? זה תשלום קבוע שמותנה בזה שאתה עדיין בחיים, נכון? יש כל מיני סוגים, אפשר תשלום קבוע שמותנה בזה שאתה בחיים, ובת זוגתך בחיים, או יורד ל-60% אם אתה מת ורק בת זוגתך נשארת. יש נדמה לי שמאוד נפוץ בישראל, תשלום קבוע מותנה בזה שאתה בחיים, אבל מינימום 20 שנה. כלומר, גם אם אתה מת וזוגתך מתה, הילדים יקבלו את הסכום של 20 שנה.

על כל מקרה, הרעיון של הניואיטי הוא רעיון חכם. מדוע? כי אנחנו צריכים פה ביטוח, ביטוח כנגד חיים ארוכים, כי אם לא חסכנו מספיק וחס וחלילה נחיה עד גיל 100, אז אנחנו נגיע בתנאים בלי ביטוח כזה, אז ניאלץ להוריד מאוד את רמת החיים. היתרון של חוק המספרים הגדולים כאן, שבממוצע אנחנו יודעים מאוד נכון מה היא תוחלת החיים, מאפשר ביטוח הדדי כזה דרך חברות ביטוח קרנות פנסיה. אדם ממיר את הכסף שלו, אם מת בגיל צעיר יחסית, סבסד את מי שחי חיים ארוכים.

עכשיו כמובן שאנחנו בדרך כלל כשיש לנו סכום כסף, אנחנו חושבים גם, אוקיי, חלק אנחנו רוצים לחיים שלנו, חלק אנחנו רוצים לעזור לילדים שלנו, חלק אולי לשמור לחירום. חתן פרס נובל המנוח קנט ארו, למרות שהשם שלו ארו, זה... נשמע כמו אולי נייטיב אמריקאן או יהודי היה, אחד מהגאונים הגדולים של המאה ה-20, הוא לא נפטר כל כך מזמן, דעתי בעשור האחרון, בגיל מאוד מבוגר, ובין היתר התרומות המאוד חשובות שלו למחקר הכלכלי היה באמת מה התנהגות האופטימלית, אז הוא מוכיח תחת הנחות מסוימות שדבר אופטימלי לעשות זה להחליט ביום שאתה פורש כמה... כסף אתה רוצה לעצמך וכמה אתה רוצה לתת לצאצאים שלך. את כל מה שאתה רוצה לעצמך תמיר לאנונה ואת מה שאתה רוצה לילדים שלך תן להם או מיד או על פני זמן, זה כבר סיפור אחר, שזה הדבר הנכון, כי למה?

ההיגיון הוא באמת הביטוח הזה, האלמנט של הביטוח. אני רוצה לחיות טוב כל עוד אני חי. אוקיי, אז אני רוצה לקחת סכום שיאפשר לי את החיים הנוחים, חיים בכבוד וכדומה. ומה שאני, מעבר לזה, אני רוצה לתת לילדים שלי, אני אגב ממליץ, תן לילדים בעודך בחיים, ותיהנה מההנאה שלהם, כי אחרת הם סתם יצפו לאיזה השתמעות.

סתם כקוריוז שאלו אותו, בסדר, אז יפה עם כל התיאוריה, מה בפועל, מה אתה עשית? מה הוא אמר? לא ידעתי, שאלו את אשתי אם העלית את זה. הבנתי. העלית פה אגב נקודה מאוד מעניינת, כי אנחנו חיים בעולם שבו תוחלת החיים מתארכת.

זאת אומרת שאם אנחנו היינו רגילים לקבל ירושה בגילי החמישים נניח, אז הדור הבא בגילי השישים, שבעים, איך המדינה מתמודדת עם זה? זאת אומרת, איך אתה רואה את הסיפור של המס ירושה כתוצאה מהתארכות תוחלת החיים? אוקיי, וואו. הספינה קצת, זה זז. נכון, נכון.

תראה, אני לא יודע לחבר את זה למעשי ראשה בהכרח, אבל אין ספק שהעלייה בתוחלת החיים מחייבת תגובה. והתגובה המתבקשת היא לעבוד יותר שנים. ובאמת, זה מוצדק מכל הסיבות. כי ראשית, העלייה בתוחלת החיים באמת קשורה לעלייה בבריאות של רוב בני האדם. זאת אומרת, היום אנשים בני 60 ו-70 הם במצב גופני בממוצע יותר טוב ממה שהיו אנשים בני 60-70 לפני 30 שנה.

יותר מזה, רוב העבודות גם לא עבודות פיזיות היום, כן? יש לנו מין מערכת שהיא מערכת שנבנתה לפני 50 שנה, 60 שנה, 100 שנה, ומין רעיון, כן, בני אדם עובדים עבודה פיזית קשה, בגיל 60 הם כבר לא יכולים לעבוד, אז... אז נשים יוצאות לפנסיה בישראל בגיל 62, או שהעלו את זה ל-64 נדמה לי. אני חושבת שהעלו, אבל אני גם לא בטוחה. וגברים העלו ל-67.

נכון. אבל גבר בן 67, זה אני בעוד שנה, במחילה אני יכול לעבוד עדיין. אז זה לא עניין של רוע לב, אתה מכריח, לא. כי אם כולנו נפרוש בגיל צעיר ויש לנו תוחלת חיים של 85, אז אין מאיפה להביא את הכסף, המשמעות תהיה, תחיה בעוני. אז לטובת כולם היה מוטב, ופה מתזכרת קודם את שלי יחימוביץ, והיא באמת מהמעצבנות ביותר שנלחמה נגד העלאת גיל הפרישה, זה עשתה נזק לנשים בזה שהעלתה את גיל הפרישה, מנעה את העלאת גיל הפרישה.

אבל בהקשר הזה גם אפרופו מס ירושה, אם אני עכשיו חי הרבה יותר ואני כן רוצה לתמוך בילדים שלי, אז יש שינוי, אני פחות מוריש ואולי יותר נותן מתנות, זאת אומרת, יש התעצבות כלכלית, אני מניחה שהיא תשתנה בטח שנים קדימה. אז נכון, אז השאלה בטח איזה מס ירושה אתה חי, אם אתה חי בארצות הברית או בצרפת דרך אגב, כן, יש לי חבר שאח שלו הוא חי בצרפת והוא בדיוק סיפר לי אתמול שהאח הזה כבר מגיל 20 עשרים בערך, עסוק כל הזמן בתכנוני מס כדי להימנע ממס. הוא, יש לו הרבה כסף, הוא עסוק כל הזמן בתכנוני מס. תכנוני מס לגיטימיים. לגיטימיים, אבל ממקסם.

כל שנה נותן לילדים שלו את המקסימום המותר ומקימים, יש, לא הזכרתי את זה קודם, אבל במסגרת תכנוני המס יש הקמה של קרנות נאמנות וכל מיני... מנגנונים, וואו, אז תכף נדבר על זה אולי בצורה יותר מפורטת. כן, אני אשמח, כי באמת אנחנו רואים, שוב אמרנו, מס מורכב, אז תוצאות מורכבות ותכנוני מס, אז יש את המושג, אני לא הכרתי אותו, נאמנויות בלתי חוזרות. איך הדבר הזה עובד? מה זה נאמנות בלתי חוזרת?

נותנת לכל ו... כן, אז אני לא מומחה לזה, כי אני לא... לא משפטן. כן, אז זה כלי מאוד מאוד חשוב, והרעיון הוא כזה, מי שרוצה, בעל הנכסים, המוריש בחייו כמובן, מעביר את הנכסים שלו, כל המניות, נדלן, מה שהוא רוצה, לאיזה מין ישות משפטית שנקראת נאמנות. נאמנות בלתי חוזרת, זה אומר שמי ששם את הכסף מוותר, זהו, זה לא כסף שלו, זה של הנאמנות.

עדיין יכול להיות שהוא שולט בנאמנות בצורה כזאת או אחרת, אבל מה שקורה כשהוא הולך לעולמו, הנכסים לא חלק מהעיזבון שלו. הבנתי. הנכסים הם של הנאמנות. אני ויתרתי על הנכסים, שמתי אותם בנאמנות, אז זהו. עכשיו, הילדים יכולים למשוך כסף מהנאמנות, אבל יש לזה כל מיני מגבלות חוקיות.

הבנתי. הם יכולים ליהנות מהפירות של הנאמנות, אבל עדיין, זה לא שהם יכולים פתאום לקחת את כל הכסף ולא לשלם על זה מס. אגב, זו דוגמה מעולה להראות שהרי נאמנות... היא כלי תכנון לגיטימי, אבל אני מניחה שמי שמשתמש בו באמת זה דווקא אלה שהיה אפשר למסות אותם. ברור, ברור.

ואיך המדינה מתמודדת עם זה, זאת אומרת. כן, אז בארצות הברית יש כל מיני דרכים ברגע שהם מושכים את הכסף. נגיד בבריטניה, שאני מכיר יותר, אז נאמנויות לא פטורות לחלוטין בבריטניה. וה-HMRC, His Majesty היום, כן, אז היא כדי להחליף את המס ירושה, אז פעם בעשר שנים מטילים מס של שישה אחוז על כל מה שנצבר. הבנתי.

ושוב, תראה, זה מראה לך כמה שהמס הזה הוא מס כל כך בעייתי, שהוא מחייב כל כך הרבה מנגנונים מורכבים, שרירותיים. למה עשר שנים? למה שישה אחוזים? כן. בשונה ממיסים אחרים שיש בהם איזה רצון.

רציונל, כן, מס הכנסה, יש מדרגות, יש פרוגרסיביות, מע"מ אחיד על כל המוצרים, יש באמת מיסים שיש מאחוריהם היגיון, יש רציונל ולכן גם העיוותים הרבה יותר קטנים ואין תכנון ודרכים להימנע. כן, מה אפשר עוד להגיד? יש חברות החזקה משפחתיות, זה גם שוב, מקימים חברה, מעבירים אליה את הנכסים. אבל עדיין יכול להישאר בשליטה על זה. נכון.

גם בישראל אגב, אני יכול להקים קרן השקעות או קרן חיסכון, לרשום את הקרן על שם הילדים שלי, שהם הבעלים יהיו, ואני אנהל את הקרן. ואני אוכל אפילו למשוך לעצמי כסף מהקרן. זה אגב לא יעבוד מול הבריטים, זה לא פתאום, חשבתי על זה. אני יותר בטוחה, יפה. כן, לא, ברור, תשמעי, את רואה, זה מה שזה גורם באמת המס.

אז זה לכל מיני התייעצויות ומחשבות, וזה באמת רעיון שחוקי לגמרי, כמובן. אלא מה? יש פה כמה בעיות. אחד, אולי אני לא באמת רוצה לתת כבר עכשיו את הכסף לילדים, שאם זה שלהם, הם יכולים לקחת את זה. נכון.

כן? אז שוב, במקרה שלי, אני באמת, יש לי, אני סומך במאה אחוז על הבן והבת שלי, הם אנשים באמת נהדרים, שאין שום סיכוי שבעולם שהם יעשו את זה. אבל אני אגיד באופן כללי, לא לגביהם יכול להיות מצב שאנשים חוששים לעשות את זה. ויכול, לחלופין, נניח שעשיתי את הצעד הזה, אבל אני המשכתי לנהל את הכסף ומשכתי לעצמי כל פעם שהייתי צריך כסף, הבריטים יכולים להגיד, לא, סליחה, מה שנקרא, נעשה לך הרמת מסך, לא, זה הפיקציה, אנחנו לא מאמינים שאתה אמנם פורמלית העברת את זה, אבל אנחנו לא מקבלים את זה, כי זה הטריק. כן, זה הבחינה המדוקדקת.

אגב, אני חייבת להגיד, בלי להזכיר שמות, שאני בהחלט מכירה אנשים עמידים שלקחו את החברה, ככה חילקו מניות, אבל מניות מופחתות לילדים שלהם. זאת אומרת, בלי זכויות שליטה. ולכן למעשה השווי של המניות שאותם ילדים קיבלו נמוך יותר. נכון, נכון. והנה הפסקנו ככה פעם משפטית.

נכון, זה נקרא תקפיקה של הנחת שליטה. שווי, נכון, נכון. אז עושים את זה, טוב, אנחנו תמיד חוזרים לארגונים ולתקתיקותיהם. נכון, אתה אומר, נתתי להם רק מניות בעלות, אבל לא שליטה, ביום שאני מת, השליטה, אבל אז ביום שאתה מת, אולי יגידו, רגע, עכשיו הם קיבלו שליטה, זה פתאום שווה יותר, אז לא ברור לי איך זה לגמרי עובד. נכון.

אגב, אני רוצה שטיפה נלך רגע צעד אולי אחורה, כי דיברנו על כל הפרטים הטכניים, והתמריצים הכלכליים להימנע, ואולי לרדת... טיפה לשורש העניין ולהגיד באמת התיאוריה הכלכלית ואולי גם הפילוסופיה, למה בכלל אכפת לנו, מה הסיבה הזאת, למה כל כך חשוב השוויון הזה לאנשים. שוב, אני לא רוצה שנדבר על זה יותר מדי, כי זה אולי פילוסופיה של שוויון, זה פרק שלם, אבל צריך להבין שזה מניח חשוב בעניין הזה. כן, אנשים, יש הרבה מאוד מהמיסוי, הוא מיסוי שנועד לא רק להכניס כסף למדינה, אלא להקטין פערים. והתחושה היא של אנשים רבים שמס עיזבון, מס ירושה, הוא באמת אחד מהמיסים המאוד מאוד חשובים לצמצום פערים.

כלומר, רגע, בוא, אידיאלית, בעולם של נגיד, באמת, אנשים ש... הכי חשוב להם זה השוויון, אז אומרים, מס ירושה של 100% אפילו, כן? כי זה שההורים שלך עשו הרבה כסף, זה לא סיבה שאתה תהיה עשיר, אבל אני אגיד מנגד, יש את הטענה באמת של, מה זה עניינכם? אני בוחר במקום לבלות, לתת את הכסף לילדים שלי. מה אכפת לכם?

מבחינתי הילדים שלי זה המשך שלי. זה לא ישות נפרדת, זה יותר מזה, אני יכול גם בעצם בגלל מס ירושה, או אחד יגיד, אני רוצה לקחת את הילדים שלי לטיול, לא נותן להם כלום, אני לוקח אותם לטיול גדול בעולם שעולה לי מאות אלפי שקלים. אחרי הוא אומר, לא, אני רוצה לתת את המאות אלפי שקלים לילדים, פתאום זה חייב במס, זה לא חייב במס. זו סיטואציה מאוד מוזרה.

מה זה גורם לאנשים, ובאמת נקודה חשובה שאולי הזכרנו אבל צריך להדגיש אותה יותר וזה השאלה של החלטות של אנשים לגבי חיסכון, כי לכאורה אם אני יודע שמוטל עליי מס ירושה אז עדיף לי לבזבז את הכסף בעודי בחיים או באמת לקחת את ה... או לתת מתנות לילדים בעודי בחיים שזה סבבה, או אבל אם יש מס מתנות שבדרך כלל הולכים מס ירושה, אז יאללה בואו נעשה, ניסע לחו"ל כל שנה ופשוט נעלה את רמת החיים, נוציא הרבה כסף על צריכה, נחסוך פחות. לזה יש בעיה כי זה פוגע ברווחה הכוללת במשק, כן? אם יש פחות חיסכון, אז יש פחות השקעה במשק. אני, מי שלא זוכר למה, עשינו על זה הרבה פרקים, כן?

פרקים על חשבונאות לאומית ועל הקשר בין השקעה וחיסכון. כן, זה נכון שיש כלכלן שיש עליו אפילו פרק בפודקאסט שחושב שצריכה זה מנוע צמיחה במשק, אבל יש הסכמה מוחלטת בין כל הכלכלנים של ממש שהבסיס לצמיחה כלכלית ארוכת טווח זה השקעה, ומה שצורכים לא משקיעים, לכן חיסכון זה מנוע השקעה מאוד חשוב ומנוע צמיחה מאוד חשוב. והספרות באמת מראה שאם יש מס... ירושה, אז יש שינוי בהרגלי החיסכון? אז התשובה היא לא.

זאת אומרת, אני יכול להעלות פה טיעון תיאורטי, כבד משקל נגד מס הורשה כהסתובב בחיסכון, אבל במציאות כנראה שלא, כנראה שלא. לכן, הטיעון הזה נופל. הבנתי. הטיעון הזה נופל. פתחת אותנו.

אבל מה שכן... בהיבט הזה, אגב, מעניין אותי לדעת אם היורשים... עובדים פחות, צורכים יותר אולי לפני, זאת אומרת משהו משתנה שם בהרגלים. אז גם פה יש נקודה לטובת מעשי ראשה, כי כפי הנראה כן יש עדויות לכך שאדם שיורש הרבה כסף עובד פחות. זה לא מפתיע.

הבנתי. זה לא מפתיע. הבנתי. נשאלת פה בעצם שאלה בסוף אולי פילוסופית, מוסרית, ומה אכפת לך אם הוא עובד פחות? כלומר, אם אני נניח צברתי הרבה כסף, ועכשיו אני מחליט לעבוד פחות כי יש לי הרבה כסף.

אז מאותו שיקול את יוכל להגיד לי, אז בוא ניקח לך את הכסף שתעבוד יותר, אבל זה נראה לנו לא מוצדק, נכון? נכון. כי זה כפל מס, כי כבר שילמתי מיסים על הכל. נכון. על מידה רבה, גם מס ירושה הוא כפל מס.

אגב, למרות שאפשר להסתכל על זה גם במקום מאוד פשטני. אני עובדת, אני משלמת, אחלה, עכשיו קיבלתי כסף, לא משנה ממי. לא עבדתי בגינו, נדרש למסות אותו. כאילו במקום מאוד פשטני, אגב, מנותק מהקושי האדיר שיש פה, כי זה עניין משפחתי והורשע, אבל גם את הנקודה הזאת אני מסוגלת להבין. אני מקבל את זה לחלוטין, זאת אומרת, בעצם מה שאת אומרת, זה לכאורה יש פה כפל מס, זאת אומרת, אם אני הרווחתי כסף, שילמתי עליו את כל המיסים, ועכשיו אני נותן אותו לילדים שלי, אז הורים לי שוב גובים מיסים.

אם תסתכל על זה, את אומרת לי, לא כמס עיזבון, אלא כמס ירושה. הבן או הבת שלך שקיבלו את הכסף, הם קיבלו פתאום הכנסה. נכון, צריכים לבשר אותם. אז למה שלא ישלמו על זה מס? אז אני אגיד נקודה שהיא בעיניי מעניינת, שאם אנחנו מנסים לרדת ללב התיאוריה הכלכלית הנורמטיבית, ששואלת על מדיניות כלכלית אופטימלית למקסום רווחה.

מה השאלה המעניינת, מה עומד בבסיס התיאוריה? ההנחה המרכזית, למה אנשים מורישים? המוטיבציה מאוד חשובה למדיניות אופטימלית. כי אם למשל, נניח עולם שבו, שוב, יקום מודל תיאורטי אבסטרקטי, נניח שאנשים מורישים מסיבה אחת טעות. זאת אומרת, אני בכלל לא אכפת לי מהילדים שלי, כן?

אבל יש לי כסף שאני הרווחתי וחסכתי בשביל עצמי, ואני מפעם לפעם, אז יש חלק זה, אמרנו לאנונה, זה תשלום חודשי, יש לי גם איזשהו סכום. ביום אחד אני מת, בטעות, לא תכננתי למות באותו יום, אני מת. אמרנו, רכיבת אופניים. כן, אז הילדים שלי פתאום נפל עליהם, לא כי רציתי לתת להם, אלא סתם זכו מן ההפקר. אז אין שום סיבה לא למסות את זה בצורה מלאה.

נכון. קצה השני של הסקאלה. אני חוסך כי אני רוצה לתת לילדים שלי כסף. אז הכפל מס הזה נראה לא סביר. כן, נכון.

פה אגב, הכלכלנים עושים עוד הבחנה, זה דקויות שלמי שלא כלכלן זה ייראה קצת אפילו מוזר. מה באמת סוג המניע לאלטרואיזם כלפי הילדים? האם כי אני נותן לילדים שלי כי אכפת לי מהרווחה שלהם? או כי אני נותן להם כי אני נהנה מעצם הנתינה. אבל איך השפעת המניע הזה משפיעה על המדיניות האופטימלית?

אם מדיניות אופטימלית היא מקסום רווחה של הציבור, אז אם אני חסכתי כסף לעצמי, לא אכפת לי מהילדים שלי, אז בזה שאת ממסה את הכסף אחרי מותי, לא פגעת בי בכלל. הבנתי. פגעת בילדים שלי, אבל רק בילדים שלי, לא פגעת בי, לכן זה מס סביר לחלוטין, כמו מס הכנסה אחר. לעומת זאת, אם נורא חשוב לי לתת כסף לילדים שלי, בזה שאת ממסה אותי במותי, כן, ואני יודע את זה מראש, כלומר, אחרי שאני מת, ההנחה שלי שאדם לא אכפת לו כלום, אבל אני יודע בחיי, פגעת גם בי וגם בילדים שלי, זה הופך למס מאוד, עם פגיעה כלכלית מאוד קשה. פוגע בשני הצדדים, אז לכן זה משנה את כללי המשחק.

שכנעת אותי. אז עכשיו, מה המציאות? למה את חושבת שאנשים בעולם האמיתי מורישים? האם זה בעיקר בטעות או כי אכפת להם מהילדים? אני מניחה, ובטח בישראל, אתה יודע, המשפחתיות, אני חושבת שיש לנו, אנחנו רוצים לדאוג לילדים שלנו.

אגב, סביר גם. כן, נראה לי יותר על הטרויזם, לא? אני גם, אני נוטה להסכים, כן, אני נוטה להסכים, וגם באמת הזכרנו את כנת ארו, שאם אנשים היו נוהגים באופן אופטימלי, אז ברור לגמרי שמה שהם מורישים זה כי הם רוצים את הסכום הזה לתת לילדים. טיפה השלמות, דברים שדילגנו עליהם, ואני רוצה פתאום, אני רואה שרשום לי שצריך לחזור אליהם. לגבי לב הדיון הכלכלי באמת, זה במובן של כמה זה עולה, מה את אוהלת.

באמת, מבחינת הכנסות ישירות, כפי שאמרנו, זה אחוז מאוד נמוך. יש מדינות שזה פחות אפילו מרבע אחוז מגביית המיסים, המס ירושה היא זבון. לכל היותר זה מגיע לאחוז אחד במדינות המפותחות. נדמה לי שבמדינות עניות אין מס ירושה בכלל, כמו שאין שם כמעט מס. הכנסה גם.

אגב, אתה אומר, יש מחקר שמדבר על איך מיסוי יכול, אני מתכוונת כמובן על המס ירושה, יכול להשפיע על נדבנות, על תרומות. אה, נכון, נקודה מאוד מעניינת. אני לא זוכר מה המחקר מראה על זה, אבל כן, אני קראתי באיזשהו מקום שכאילו קיבלתי עצה אפילו. תתרום. אתה רוצה לא לשלם?

תתרום את הכסף לגופים שמותר לתרום להם. תודה רבה, ממש עוזר לי. לא, מעניין, כי בנקודת הבטא של המדינה זה, אוקיי, אולי נמסה פחות, אם זה, סליחה, אולי באמת נמסה כדי שאנשים יותר יתרמו. כן, אז תראה, אנחנו כן יודעים שאנשים כן מגיבים לתמריצי מס בתרומות, זה נכון, כי בישראל למשל, גוף שקיבל את האישור, אז התרומה מוכרת כהוצאה מוכרת, ולכן אנשים, חלק מהשיקול של לתרום, כי זו הוצאה מוכרת, באמת את רואה כמה היום הממשלה, היום כי זו ממשלת מה שנקרא ימין, אז כמה היא מנסה להוציא ארגוני שמאל מהזכאות להכרה בתרומות להם לצורך מס. אנשים מבינים שיפגע בהם.

שוב, עד כמה הפטור הזה הוא מוצדק, את יודעת היה לנו פרק עם מומי דהן והוא מאוד נגד זה ואני חושב שיש לו טיעון מאוד נכון. אני פותח פה סוגריים, כי בעצם מה זה עושה? זה מפריט את מדיניות הרווחה. אחרי שאתה אומר, כן, מצד שני, אם לא הפטור הזה, אני חושב שאוניברסיטת טרייכמן לא הייתה קיימת. עוד פעם הגענו לאישי לגמרי.

אז גילוי נאות, את רואה. אז עומר, בוא נדבר על השורה התחתונה, על התכלס. האם באמת המס הזה... מצמצם, אי שוויון. אני מסכים איתך, זה חלק חשוב מהתכלס, אבל שוב, זה קצת מקומם אותי שאנשים מסתכלים על זה, כי מבחינתי מיסוי קודם כל זה הכנסה למדינה.

כן. אבל כמובן, יש אנשים שחושבים שהדבר הכי חשוב עם מיסוי זה צמצום פערים, כי מבחינתם שייקחו כסף מעשירים ויזרקו אותו לים, העיקר שהם לא יהיו עשירים יותר. כן. אבל בסדר, אז באמת יש מחקרים. של, לא משנה, החוקרים שבאמת מראים איך מיסוי פרוגרסיבי כבד על עזבונות לאורך המאה העשרים שיחק תפקיד מרכזי במניעת הצטברות מחדש של הון אוליגרכי בארצות הברית.

זאת אומרת, בוודאי שבארצות הברית כן, המס הזה צמצם קצת את הפערים הענקיים שיש שם ממילא בצבירת הון. יש אגב מחקר מאוד משעשע במידה מסוימת, שמראה שאנשים בעצם בוחרים את יום המוות שלהם בהתאם לשיקולי מס. נשמע מופרך, נכון? כן, לגמרי. אבל בואי נחשוב על זה ככה, שתראי שזה לא לגמרי מופרך, לפחות תיאורטית, ואז נראה מה הנתונים אומרים.

נניח שיש החלטה, חוק חדש, שמשנה את כללי המיסוי מנקודה מסוימת. אוקיי? נניח היום המס הוא 40 אחוז, ממחר הוא 35 אחוז. חייב להיות, ברגע שאני מחוק, חייב להיות נקודה, זמן קובעת. ונניח שאתה גוסס, ואומרים לך הילדים שלך, אבא, תחזיק מעמד עוד שעה, תחזיק מעמד עוד יום, והאם יכול להיות שזה יגרום לאנשים להחזיק מעמד עוד יום, או ניתוק ממכונות?

זה בוודאי יכול לעבוד. אז זה שם אני הלכתי, זאת אומרת איזשהו דברים טכניים להעריך את יום המוות. או לא להעריך את יום המוות, סליחה. אז יכול להיות גם כמובן המקרה המצער שאולי אומרים, ממחר המס עולה, עדיף למות היום. אז אולי כן, בוא ננתק את אבא מהמכונות היום.

אז יש מחקר שמראה את זה, כלומר מחקר מסתכל. בסך הכל מה הוא עושה? נורא פשוט. מסתכל על נקודות שבהן יש שינוי, לטובה או לרעה, כלומר נקודות שכדאי למות קודם או למות אחר כך, מסתכל על ההתפלגות, יש מספרים מספיק גדולים, ופתאום רואה אנומליות בתמותה, שפתאום אנשים דוחים את המוות שלהם. אגב, זה יכול להיות גם רמאות, סתם רישום שגוי, אבל רישום לא שגוי, אלא ש...

אני מניחה אבל שלא ראו הקדמות. כן, אז זה סיפור שבאמת, כן, אז מה שהם מוצאים זה מחקר של שני כלכלנים, ראיות אמפיריות לכך שעשירים נוטים למשוך עוד כמה ימים בחיים, או לפחות היורשים או הרופאים שלהם מדווחים על עוד כמה ימים בחיים, כדי למות מיד לאחר שרפורמה מפחיתה את מס העיזבון נכנסת לתוקף. תקשיב, זו דוגמה מרתקת שרק ממחישה עד כמה המס הזה הוא מס... מאוד קשה, קשה לאכיפה, קשה לכולנו, וואו. היא דוגמה טובה לעוד משהו, שבאופן כללי, זה הרבה פעמים יש ויכוח מול כלכלנים, שאומרים, אתם חושבים שבני אדם זה מין כאילו רק אופטימיזציה ומגיבים לתמריצים כל הזמן, אבל ההתנהגות האנושית היא לא כזאת, לא.

ההתנהגות האנושית מאוד מורכבת, אבל התגובה לתמריצים כלכליים היא אדירה. הנה עד כדי לחיות עוד כמה ימים כדי להיפטר מחלק מנטל המס. יאללה. אז אומר, כן מס ירושה או לא מס ירושה? אני מניחה שאתה...

אז אני אגיד ככה, אוקיי. אם אנחנו, בואי, אנחנו צריכים אולי באמת לסגור את הפרק הזה. אני אגיד ככה, מה שתומך מאוד בלא להטיל מס ירושה הוא עובדה נורא פשוטה שדוח של ה-OECD, לאחרונה שמראה עשר מדינות בארגון, עשר, לא אחת או שתיים, עשר מדינות בארגון ביטלו את המס לחלוטין מאז שנות השבעים. עכשיו באותן שנים שישראל ביטלה, לא היינו יוצאי דופן, באמת הרבה מדינות הגיעו למסקנה שהמס הזה עושה יותר נזק מתועלת. עכשיו נניח שבכל זאת תהיה פה מה שנקרא, מה שב...

במה שנקרא ימין קוראים ממשלת שמאל, כן, בנט, ליברמן, אבל יש שם גם בוודאי שהדמוקרטים זה בוודאי בצד של השמאל, ואולי כן ירצו להטיל פה מס ירושה, אז אני אגיד ככה, דבר ראשון, don't, עזבו, אל תעשו את זה. אבל אם בכל זאת, בכל זאת אתם מתעקשים, אז אל תעשו מס עיזבון, תעשו מס ירושה. המס ירושה, שוב כדי לחזור לנקודה הזאת, ואז סגרנו את כל המעגל ובזה נוכל לסיים. המס העיזבון כאמור זה מס על כל הרכוש, קודם כל מטילים את המס ואז מחלקים ליורשים. מס ירושה הוא מס על היורש, הוא יכול להיות בהחלט מס מדורג בהתאם להכנסה או העושר של היורש, יכול לתת תמריץ למוריש לפצל את הנכסים שלו ליותר אנשים.

נכון. אל תן רק לילדים שלך, תן גם לאנשים אחרים. שקרובים לך ובצורה כזאת תקטין את הנטל המס על היורשים. הוא גם יותר הוגן, כי כן, בן אדם שיורש חצי מיליון שקל והוא עני, אין סיבה שישלם את אותו מס כמו אדם עשיר שיורש חצי מיליון שקל. אז לכו לכיוון הזה אם אתם חייבים, אבל עדיף באמת שלא.

עדיף שלא, אני איתך. אחלה, תודה רבה אגר שהצטרפת אליי לפרק הזה. אני מקווה ש... לדעתי היה מאוד מוצלח, אני מקווה שהצופות והצופים, מאזינות מאזינים, יסכימו איתי. תודה רבה.

תודה. תודה רבה לרשת עושים היסטוריה, תודה לשלי נוי, העורכת הראשית, עידו שקד, הטכנאי אולפן ומנהל האולפן והעורך של הפרק שלנו, רעות שוקר, מנהלת השיווק, ויש עוד רבים וטובים שאני כבר לא רוצה, לא זוכר את כולם. תודה רבה לכם המאזינות והמאזינים.

רשת עושים היסטוריה

הפרקים

לעמוד הפודקאסט עושים חשבון

הבסיס המיקרו-כלכלי של המקרו-כלכלה (פרופ' ערן ישיב) [עושים חשבון]

09.11.2026

פרס הנובל לכלכלה יוענק השנה לכלכלנים האמריקאים בוב הול ומייקל וודפורד, עבור "הנחת היסודות המיקרו-כלכליים לייצוב מקרו-כלכלי". כדי להבין טוב יותר על מה מדובר, אירחנו את פרופסור ערן ישיב לשיחה מעמיקה על ההיסטוריה הכלכלית של ייצוב השווקים. התחלנו בשפל הגדול של שנת 1929, עברנו למשנתו של ג'ון קיינס ולמדנו מתי היא מועילה ומתי פחות, והמשכנו […]

לעמוד הפודקאסט עושים חשבון

האם ה-AI יכול להביס את הבורסה? [עושים חשבון]

26.10.2026

עושים חשבון מארחים את גבי דיאמנט, מנכ״ל ומייסד חברת Bridgewise, לשיחה על החלפת יועצי ההשקעות בכלי בינה מלאכותית. מה ה-AI יודע שמיטב האנליסטים האנושיים לא יודעים? במה מודלים ייעודיים לניתוח פיננסי עדיפים על מודלי שפה כלליים? האם יש כאן חידוש שמערער על המחקר הכלכלי המוכר? ובסופו של דבר, מעבר לחדשנות ולזמינות: האם הבינה המלאכותית מצליחה […]

עושים חשבון בקלפי: המדריך הכלכלי למצביע [עושים חשבון]

12.10.2026

בפרק זה אנחנו צוללים לנושאי הליבה הכלכליים בבחירות הקרובות. איך יודעים אם תוכנית כלכלית היא רצינית או סתם פופוליזם זול? נעמיד למבחן את התפיסות הקפיטליסטיות מול הסוציאליסטיות, נתהה האם יש בישראל ימין ושמאל כלכלי אמיתי, ונסביר מה כדאי לבדוק במצע של המפלגות לפני שמכניסים את הפתק לקלפי. מגישים: עומר מואב ושירה הדס נקרעורכת ראשית: שלי […]

מהפכת הבינה: סוף עידן התעסוקה? [עושים חשבון]

14.09.2026

האם בינה מלאכותית תוביל לאבטלה המונית?מה ניתן ללמוד מהעבר על ההשפעה של חידושים טכנולוגיים שמחליפים עובדים על אבטלה? האם זה דומה ליבוא שמחליף עובדים? האם הפרדוקס של ג'בונס מ-1865 יכול לסייע בניבוי? ומה הקשר לתאוריית האטם (O-ring)? האם הטכנולוגיה צפויה להגדיל מאוד פערים בהכנסה? מה רצוי שממשלות יעשו, ומהן הסכנות הנוספות בבינה מלאכותית?

מי ישלם? שולמן ישלם | אביר קארה [עושים חשבון]

30.08.2026

עושים חשבון מארחים את אביר קארה, שהיה סגן שר במשרד ראש הממשלה, לשיחה על כלכלה. דיברנו על הפרדת דת מדינה, על העברת סמכות לרשויות המקומיות, על חינוך, על עסקים קטנים, על דיור, רכב, ומחירי המזון. וגם על המלחמה בנוכלים.מגישים: עומר מואב, שלי נוי עורכת ראשית: שלי נוי טכנאי ומנהל אולפן: עידו שקד שיווק:רעות שוקר עורך […]

אובר – תורם לרווחה או לפקקים?ֿ פרופ׳ יוסי שפיגל [עושים חשבון]

09.08.2026

ההשפעה הצפויה של "תחבורה שיתופית" (אובר) על רווחת הציבור בישראלעושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לפרק שעוסק במחקר על ההשלכות של "תחבורה שיתופית" (אובר, ליפט, וכדומה). מה ההבדל בין שירותי אובר למוניות רגילות, מה היתרון של מחיר שעולה עם עליית הביקוש, מה קרה לגודש בכבישים בעקבות כניסת אובר? מה קרה לרווחת משתמשי השירות? מה […]

המחשב הקוואנטי והכלכלה | עושים חשבון״ ו״דיפטק ישראל״

27.07.2026

בפרק משותף של דיפטק ועושים חשבון, אנחנו דנים בהשלכות של מחשב קוונטי על הכלכלה הריאלית, על המסחרבניירות ערך, על ביטוח, על הרווחה, על אי השוויון ועל התפקיד של המדינה וגם על הסיכונים.  מגישים:עומר מואב, שרון  מנהל האולפן וטכנאי: עידו שקד עורכת ראשית: שלי נוי עורכת הפרק: רעות שוקר מרקטינג: רעות שוקר

האם תחב"צ חינם יקטין את הגודש בכבישים? [עושים חשבון]

13.07.2026

עושים חשבון מנתחים את ההצעה של שרת התחבורה מירי רגב להנהיג בישראל תחבורה ציבורית חינם. לטענתה של רגב, ניתן לממן את העלות של תחב"צ חינם על ידי הרווח הצפוי מצמצום הגודש. האם זה נכון? מה למדנו מנסיונות שונים בעולם? האם באמת ניתן לצמצם גודש ללא אגרות גודש? האם הציבור תומך באגרות גודש, ומה התוצאות של […]

קללת המנצח [עושים חשבון]

28.06.2026

מה זה קללת המנצח, ומה הן ההשלכות של קללת המנצח על מדיניות מכרזים ועל איסוף ואספקת מידע למתחרים.

השופטת והכלב – תורת המכרזים [עושים חשבון]

14.06.2026

בפרק הזה אנחנו לומדים על מכרז מחיר ראשון, מכרז מחיר שני, ומדברים על מכרזים נוספים ומכירות פומביות. ולמה המקרה של השופטת והכלב – שופטת שערכה מכז על הכלב בין בני זוג מתגרשים – שונה ממכרז רגיל. וגם, על הקצאה יעילה, ומדוע מכרז הוא פתרון עדיף בהשוואה לפתרונות שמתחשבים ביכולת לשלם וברצון הסוביקטיבי.

יוקר המחייה בישראל [עושים חשבון]

25.05.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לשיחה על יוקר המחייה.  מה זה בכלל יוקר מחייה, והאם יוקר המחייה עולה בגלל האינפלציה? מה עומד מאחורי יוקר המחייה, והאם הריכוזיות והמונופלים הם לב הבעיה? ומה ניתן לעשות בשביל לשפר את רווחת הציבור בישראל, ובפרט להוריד את מחירי המוצרים והשירותים במשק?

תנועת הג'ורג'יזם: האם אפשר לממן את הממשלה על ידי מס על קרקע? [עושים חשבון]

04.05.2026

לבקשת מאזיני הפודקאסט, הקדשנו את הפרק להנרי ג'ורג' ולמשנתו הכלכלית, שבמרכזה שילוב של כלכלה קפיטליסטית עם מס כבד על קרקע.  האם מדובר בפנטזיה או שיש מה ללמוד מהרעיונות של ג'ורג', רעיונות שסביבם קמה תנועת ה"ג'ורג'יזם"? ומה חשבו על משנתו של ג'ורג' קארל מרקס ומילטון פרידמן?

ניידות כלכלית חברתית ופערים עדתיים בישראל [עושים חשבון]

12.04.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן בעוד פרק שעוסק בפערים כלכליים והפעם הדגש הוא על ניידות כלכלית, על הפריפריה, על העוני, על מדיניות כלכלית לטיפול בעוני ועל הפערים בין ערבים ויהודים ובין אשכנזים למזרחים. האם יש בסיס לטענות של פוליטיקאים רבים על פערים עדתיים משמעותיים בישראל?

אי שוויון בהכנסה [עושים חשבון]

30.03.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן, לשיחה על אי שוויון בהכנסות, על מדיניות כלכלית לצמצום אי השוויון והעוני, על ניצול לרעה של מדינת הרווחה בישראל, על פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ועל אי השווין בתוך הקבוצות. וגם על הבדלים בדפוסי ההצבעה בישראל בין אשכנזים למזרחים ובין משכילים יותר למשכילים פחות.

תיווך פיננסי – המחקר הכלכלי [עושים חשבון]

15.03.2026

בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם המחקר של התיווך הפיננסי, ובעיקר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים: אנחנו פותחים במקרו כלכלה: על הקשר בין חיסכון והשקעה, ושואלים מדוע בכלל צריך תיווך פיננסי? ומשם פונים לשאלת החסמים בשווקים שפוגעים בהקצאה היעילה של האשראי במשק, ומנתחים את המנגנונים שמסייעים להתגבר עליהם. בפרט, אנחנו מדברים על מודל האסימטריה באינפורמציה ובעיית "הלימונים" […]

ילודה, הגירה, ותרבות [עושים חשבון]

04.03.2026

פתחנו את הפרק בדיון על הילודה הנמוכה במדינות המפותחות, על תוכניות לעידוד ילודה, למה בכלל זו בעיה, ואיך זה קשור להגירה. וממשיכים עם דיון על ההשלכות של הגירה על המדינה הקולטת: מדוע מהגרים מועילים לכלכלה, בניגוד לטענות פופולריות, והיכן מהגרים דווקא פוגעים בחברה ובכלכלה, שוב בניגוד לעמדות מקובלות.

הבעיה של עסקים קטנים ואשראי [עושים חשבון]

16.02.2026

מה קורה לבעל עסק קטן כשהוא מבקש הלוואה?עושים חשבון מארחים את הגר פרץ דיין, מייסדת (משותפת) ומנכ"ל אלטשולר שחם אשראי, לשיחה על עסקים קטנים ועל מתן אשראי. אנחנו מדברים על תפקיד העסקים הקטנים, על חלקם בתוצר ובתעסוקה, על הקשיים הביורוקרטיים שחונקים אותם, על הקשיים בקבלת אשראי, על היתרונות של גופים מוסדיים בתחום האשראי, על הקמת […]

אבולוציה והמהפיכה התעשייתית [עושים חשבון]

02.02.2026

האם ברירה טבעית השפיעה על הכלכלה ב-200 שנה האחרונות? בפרק הזה אנחנו חוזרים למחקר שפורסם לפני כמעט חצי יובל, שהציע היפותזה מאוד ספוקליטיבית, על פיה שינויים בהתפלגות האוכלוסייה האנושית, בתהליך של ברירה טבעית, הוביל לעלייה בהון האנושי ולהתנעת המהפיכה התעשייתית. עם השנים שחלפו הצטברו עוד ועוד עדויות מהמחקר ההיסטורי, ולאחרונה מהמחקר הגנטי, שמספקות תמיכה משמעותית לתאוריה.

איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים? [עושים חשבון]

18.01.2026

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁למילוי הסקר ליחצו כאןהצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים?עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לעוד פרק על מסחר בינלאומי. בפרק זה, אנחנו לומדים איך נוצר ייתרון יחסי על ידי ניסיון ויתרונות לגודל, איך בכלל יודעים […]

מסחר בינלאומי: מסובך יותר משחשבתם [עושים חשבון]

04.01.2026

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 האם לפרה הישראלית יש באמת יתרון יחסי? עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לשיחה על איך מסחר בינלאומי מושפע מהיתרון היחסי של מדינות בעולם מורכב עם הרבה מדינות והרבה מוצרים, מה קורה כשתעשיות עוברות ממדינות המערב למדינות עולם שלישי, האם מסחר תורם או פוגע ברווחה, ומה לגבי […]

מיסוי אופטימלי [עושים חשבון]

09.12.2025

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים רוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 בהמשך לפרק על מיסוי קרן ההשתלמות, שבו עסקנו בבחירה הפוליטית-ערכית של מערכת מס, בפרק הזה אנחנו מתעמקים ביעילות מערכת המס, ובפרט בצמצום הנטל העודף של המס, ומסבירים את […]

תכנית סמוטריץ' – האם הכלכלה הישראלית באמת משגשגת? [עושים חשבון]

23.11.2025

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 עושים חשבון מנתחים את ההצהרות של שר האוצר על מצב הכלכלה ואת תוכניתו הכלכלית. האם הכלכלה באמת במצב מצוין לאור העלייה בבורסה, התחזקות השקל, והאבטלה הנמוכה, כפי ששר האוצר, וראש הממשלה טוענים, או, אולי, המצב פחות טוב? ומה לגבי תוכניתו הכלכלית של שר האוצר: האם רצוי להקל במס על […]

המאבק על קרן ההשתלמות [עושים חשבון]

09.11.2025

האם צודקים במשרד האוצר שרצוי לבטל את ההטבה במס בקרן ההשתלמות בגלל שהיא בעיקר מטיבה עם העשירים? האם צודקים בהסתדרות שמדובר בניסיון לגזול את "כבשת הרש" של העובד? ואולי בכלל האופוזיציה צודקת בטענה שמוטב לקצץ בבזבזנות לפני שמעלים מיסים? עושים חשבון מנתחים את הוויכוח על הטבות המס בקרן ההשתלמות בראיה רחבה של מערכת המס בכללותה: […]

עסק חברתי – האם זה אפשרי? [עושים חשבון]

19.10.2025

האם מוכרים לנו את מפעלי ההסתדרות והקואפרטיבים במיתוג חדש, או שבאמת יש כאן משהו שונה? עושים חשבון מארחים את עומרי בן עמי, מנהל בית הספר לעסקים חברתיים לשיחה מפתיעה על עסקים חברתיים. מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 להאזנה לכל הפרקים ללא עלות […]

השיטה הסינית [עושים חשבון]

21.09.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, מומחה לכלכלת סין, לשיחה על השיטה הכלכלית, על הצמיחה המהירה ועל המחירים האנושיים הכבדים שלה. בנוסף, קצת פרספקטיבה על העוני הרב לצד העושר הרב, על המעורבות של השלטון בכלכלה, ועל השאיפות האימפריאליסטיות של סין.

השפעת עמיתים – למה כולם חושבים אותו דבר? [עושים חשבון]

01.09.2025

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק על המחקר שעוסק בהשפעת העמיתים – האנשים שאנחנו עובדים איתם או לומדים איתם,  ואפילו חולקים איתם מגורים – על הישגים ועמדות. האם חשיפה לעובדים בעלי פריון עבודה גבוה מגדילה את פריון העבודה? האם חשיפה של ילדי בית ספר לתלמידים חזקים משפרת הישגים לימודיים? האם חשיפה לקבוצות אתניות […]

מסעו של היזם הפלסטיני [עושים חשבון]

18.08.2025

עושים חשבון מארחים את ידין קאופמן, יזם הון-סיכון, שהקים תוכנית מנטורינג לצעירים וצעירות פלסטינים, בשיתוף עם חברות היי-טק ישראליות, ואת רסן חמד, יזם הייטק פלסטיני, מנכ"ל Zaytounic, לפרק על התפתחות היזמות בחברה הפלסטינית, ועל היתרונות לישראלים ולפלסטינים מהתפתחות כלכלית פלסטינית.

מהפכה בקיבוץ – איך תמריצים משפיעים על התנהגות? [עושים חשבון]

03.08.2025

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק שמתאר את המחקר שלו ושל שותפיו, שבוחן את ההשפעות של רפורמות מבניות בקיבוצים – המעבר לקיבוץ המופרט בעקבות משבר הקיבוצים – על תפישת העולם הערכית של חברי הקיבוץ, על דפוסי ההצבעה בבחירות, על ההשקעה בהון אנושי, על חריצות בעבודה, ואפילו על גירושין ובחירת בני זוג.

זהירות! השקעה טובה לפניך [עושים חשבון]

20.07.2025

איזה סטארטאפים מגייסים כסף בפלטפורמות מימון המונים, איך עובדות קרנות הון סיכון ומה האמת מאחורי האקזיטים שלפעמים קוראים עליהם בעיתונים הכלכליים. עושים חשבון מארחים את רועי בן יוסף, משקיע הון סיכון, לשיחה על על שנאת סיכון ואהבת תשואה, על פיזור ועונים לשירה – האם כדאי לה להשקיע את כספה באקזיט הבא.

בעיית הסוכן: רמאות וזכויות קניין [עושים חשבון]

06.07.2025

מה משותף לעובד ולמעסיק, ללקוח ולעורך הדין, ולמתווך שמנסה למכור לכם דירה? ניגודי אינטרסים ופערי מידע. בפרק הזה אנחנו מדברים על מודל המנהל-סוכן, מודל מרכזי בתורת החוזים, שעוסק באינטראקציות כלכליות רבות  – אינטראקציות שיש בהן ניגוד עניינים ופערי מידע.אנחנו גם יוצאים למסע בזמן של אלפי שנים כדי לגלות איך המודל יכול להסביר את לידת זכויות […]

עיר משגשגת חייבת אוניברסיטה [עושים חשבון]

22.06.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר נעמי האוסמן, חוקרת כלכלה עירונית וכלכלת ידע, לשיחה על זליגת הידע מהאוניברסיטאות לסביבה העירונית ועל החשיבות של הקרבה הפיזית בין המחקר לתעשייה. איך קובעים סדרי עדיפויות בפיתוח עירוני? מהם יתרונות הצפיפות? ואיך כל זה קשור לתחבורה, בניה לגובה ואינטראקציה אנושית?

מה זה בכלל מחיר מופרז? [עושים חשבון]

08.06.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל, מומחה במבנה שווקים ובעל ניסיון וידע רב בתחום התביעות כנגד יצרנים שגובים מחיר מופרז, לשיחה על ההגדרה של מחיר מופרז ועל האמצעים החוקיים והכלכליים לצמצום הפגיעה בציבור בגלל חברות שגובות מחירים מופרזים.

החות'ים יורים והמחירים עולים [עושים חשבון]

25.05.2025

האם המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה בישראל? עושים חשבון מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר בבנק ישראל ומומחה לכלכלה אזורית, לשיחה על השפעות החרם הטורקי על ישראל, השפעת ההתקפות החות'יות על ההובלה הימית העולמית ובפרט על ישראל, וביטולי הטיסות.

ביקורת עמיתים: אבטחת איכות או חסימת תחרות? [עושים חשבון]

11.05.2025

לאחרונה הקימו אגודות הכלכלה המובילות בעולם (האמריקאית, האירופית, הבריטית והאגודה האקונומטרית) ועדה משותפת לבחינת הליכי הפרסום המדעי בכלכלה בכתבי העת התחרותיים. מטרת הוועדה הוגדרה כאבחון הבעיות במערכת הפרסום והצעת פתרונות לשיפור. הפרק מציג את הבעיות שהובילו להקמת הוועדה, את הבעיות שהוועדה התעלמה מהן, את האינטרסים החבויים והגלויים, את השחיתות, את ההמלצות הבעייתיות של הוועדה ואת […]

דיור בישראל: מחסור או בועה? [עושים חשבון]

27.04.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור מיקי מלול לשיחה על מחירי הדיור בישראל. הנתונים לגבי עליית המחירים מדאיגים ורומזים לכך שיש כאן בועה: ניתוק של המחיר מהערך הכלכלי שנגזר מעלויות הבניה ודמי השכירות. האם באמת יש בועה בשוק הדיור? האם יש בכלל מחסור בדירות? האם ירידה משמעותית במחירי הדיור באמת מסכנת את היציבות הפיננסית? ומה רצוי […]

מה טראמפ עושה?! [עושים חשבון]

15.04.2025

פרק בונוס על מלחמת הסחר של טראמפ. מה עומד מאחורי נוסחת "מכסי הגומלין" של נשיא ארה"ב? מה המטרה של המכסים ולמה גרעון הסחר של ארה"ב מטריד את הנשיא. עומר ושירה דנים במדיניות החדשה והאם יש דרכים יעילות יותר להשיג את אותה המטרה? האם המכסים יחזירו את התעשייה לארה״ב ומה יוצא מכל זה לאזרח האמריקאי?

רשתות חברתיות- המונופולים החדשים [עושים חשבון]

07.04.2025

איך ומתי רשתות יוצרות כוח מונופוליסטי- מהם היתרונות לגודל שמספקות הרשתות ומהם הכלים המשפטיים להתמודדות עם הנזקים? הפעם עושים חשבון מארחים את רז אגרנט, דוקטורנט למשפטים שחוקר רשתות אינטרנטיות.

נפט- הדלק של הפוליטיקה העולמית [עושים חשבון]

23.03.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר גיא לרון, מומחה ליחסים בינלאומיים וגיאופוליטיקה, לשיחה על האינטרסים הכלכליים והפוליטיים מאחורי המדיניות של מנהיגי העולם- מפוטין, דרך טראמפ ועד איראן בהקשר של אנרגיה וגאוגרפיה. אז אילו עוד מדינות ודיקטטורים נהנים מהזהב השחור? עד כמה המשאב הזה חשוב ואיך כל זה קשור לישראל?

יתרון יחסי ומלחמות סחר [עושים חשבון]

09.03.2025

אנחנו מדברים על מלחמות הסחר ועל הבסיס למסחר בין לאומי: מה זה יתרון יחסי, ומה ההבדל בינו לבין יתרון מוחלט ותחרותי, מה זה הסטת סחר ואיך מכסים פוגעים ברווחה? הפרק מתחיל עם התרומה של דויד ריקרדו לתאוריה של מסחר בינלאומי, עובר דרך נקודות מרכזיות בהתפתחות המחקר של מסחר בינלאומי, ומסתיים עם פרס הנובל שהוענק לפול […]

הכה את המומחה: כלכלת ישראל במלחמה [עושים חשבון]

23.02.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל ועונים לשאלות המאזינים- על דירוג האשראי ומצב הכלכלה, על התפיסה הכלכלית בישראל – ימין או שמאל, על אתגרי יוקר המחיה ופריון העבודה ועוד.

מיליי- המהפכן שמציל את ארגנטינה? [עושים חשבון]

10.02.2025

הכלכלן שהפך לנשיא, חביאר מיליי, מכנה את עצמו "אנרכו-קפיטליס" וידוע בתמיכתו הנלהבת בשוק חופשי עם כמעט אפס מעורבות ממשלתית. בתוך חודשים הוא התחיל לבצע פעולות כדי להוציא את המדיניות שלו לפועל ואת ארגנטינה ממשבר. הפעם עושים חשבון מארחים את ד"ר סבסטיאן ויסוצקי, כלכלן שגר בארגנטינה, על המהלכים הדרמטיים שעשה מיילי, על אלו שהבטיח ועדיין לא […]

האם אפשר לעזור לעניים? [עושים חשבון]

27.01.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר שירלי ליכטמן שדה, לפרק שעוסק במחקר על מדיניות רווחה. האם סיוע לעניים באמת מחלץ מעוני או דווקא מייצר תמריצים להישאר עניים? מה ההשפעה של צמצום קצבאות רווחה על תמותת עניים מסמים ואלכוהול, ומה קורה להשתתפות בשוק העבודה העבודה? והאם תלושי מזון משפרים את העתיד של ילדים שגדלו במשפחות עניות?

הויכוח על הביטקוין- זהב דיגיטלי? [עושים חשבון]

12.01.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, שמסביר מדוע לדעתו הביטקוין הוא הזהב המודרני, מרחיב על סוגי מטבעות דיגיטלים נוספים, ומסביר מדוע הביטקוין אינו בועה. צוות עושים חשבון מאתגר את הטענות. עוד בפרק: מה זה בכלל בועה, ודיון על בועות שאינן סכום אפס.

נטל המס ורווחים כלואים [עושים חשבון]

29.12.2024

עושים חשבון מארחים את ירון גינדי, ראש לשכת יועצי המס, לשיחה על הכבדת נטל המס על הציבור בישראל, ובעיקר מתעמקים בסוגיית הרווחים הכלואים של החברות. וגם: איך נכון להגדיל את תקבולי המס? האם צריך בעיקר למסות עשירים? האם אפשר להתמקד במיסוי עסקים ובכך לצמצם את הפגיעה בציבור? ואולי נוצרה הזדמנות לרפורמה כללית במערכת המס? ובנוסף: […]

למה כלכלנים עושים ניסויים בבני אדם? [עושים חשבון]

15.12.2024

האם בני אדם רציונליים? האם המודל הכלכלי כושל בניבוי ההתנהגות האנושית במעבדה? אולי המעבדה כושלת בניבוי התנהגות אנושית בחיים מחוץ למעבדה? מה לומדים מהמעבדה על היחס לסיכון, ומה ההבדל בין אי וודאות לבין סיכון? עושים חשבון מארחים את פרופסור יורם הלוי לשיחה על כלכלה ניסויית ומנסים להשיב על השאלות האלו דרך מגוון דוגמאות של ניסויים […]

האם יש שוק חופשי של דעות ברשת? [עושים חשבון]

01.12.2024

עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי לפרק על מה רשתות חברתיות עושות. האם פייסבוק תורמת להקצנה? איך אינסטגרם וטוויטר משפיעות על בריאות נפשית, מה ההשפעה של חשיפה לדעות על עמדה פוליטית ועל אמפתיה כלפי הצד השני, ומה הם המנגנונים השונים שמקשרים בין הרשתות לאושר ועושר, אבל גם לפשעי שנאה.

ביטקוין- השקעה משתלמת או תרמית פירמידה? [עושים חשבון]

17.11.2024

עושים חשבון מדברים על הביטקוין מהזווית הכלכלית: האם מדובר בנכס של ממש, או שאולי זו רק בועה שתתפוגג בקרוב? איך מעריכים את השווי ההוגן של ביטקוין? ומה יקרה אם ביטקוין באמת יהפוך למטבע ככל מטבע אחר? איך הגענו למסקנה שמחירו חסום בשני מליון דולר למטבע ביטקוין יחיד. והאם רצוי שממשלות ילחמו בביטקוין?

שיתופי פעולה – תורת המשחקים [עושים חשבון]

03.11.2024

העולם המודרני מאופיין בשיתופי פעולה כלכליים רבים עם זרים, שהיקפם מתואם עם ההתפתחות הכלכלית. שיתוף הפעולה תורם לרווחה אבל הוא פתח לרמאות וניצול. בפרק הזה, שירה ועומר משוחחים על התרומה של תורת המשחקים להבנה של שיתופי פעולה, בהשתתפות פרופסור יורם הלוי.

כלכלה התנהגותית – יישומים בשטח [עושים חשבון]

20.10.2024

עושים חשבון בשיחה נוספת עם ד״ר טלי רגב על כלכלה התנהגותית. אחרי שהבנו בפרק הקודם מהי כלכלה התנהגותית, הפעם צוללים לדוגמאות שונות למחקרים ויישומים

מהי כלכלה התנהגותית? [עושים חשבון]

06.10.2024

רבים מאוד מדברים על כלכלה התנהגותית, ואפילו מציגים את עצמם כמומחים בתחום, אבל מעטים, ולא במקרה, מבינים מהי באמת ומדוע היא נחוצה. הפעם, עושים חשבון מארחים את ד"ר טלי רגב, בפרק לכבודו של חתן פרס הנובל בכלכלה פרופסור דני כהנמן, שהלך לעולמו לאחרונה. מהו האדם הרציונאלי בשפת הכלכלנים?  האם הכלכלה ההתנהגותית הוכיחה שהמודל הכלכלי הרציונאלי […]