אובר – תורם לרווחה או לפקקים?ֿ פרופ׳ יוסי שפיגל [עושים חשבון]

09.08.2026

ההשפעה הצפויה של "תחבורה שיתופית" (אובר) על רווחת הציבור בישראל
עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לפרק שעוסק במחקר על ההשלכות של "תחבורה שיתופית" (אובר, ליפט, וכדומה). מה ההבדל בין שירותי אובר למוניות רגילות, מה היתרון של מחיר שעולה עם עליית הביקוש, מה קרה לגודש בכבישים בעקבות כניסת אובר? מה קרה לרווחת משתמשי השירות? מה קרה לנהגים? והאם צריך לפצות את
בעלי הזכות הציבורית בישראל.

מגישים: עומר מואב
שירה הדס נקר 
עורכת ראשית: שלי נוי
מנהל אולפן וטכנאי: עידו שקד 
שיווק:רעות שוקר 
עורך הפרק: ינאי צוריה

תמלול הפרק

עושים חשבון. עם פרופסור עמר מואב ושירה הדס נקר.

אהלן עמר. שלום שירה. מה שלומך היום? וואלה, שירה כרגיל, פקקים קשים, היום באתי ברכב, לא באופניים, וממש באסה. אני אגיד לך את האמת, אני התחייבתי כבר בפודקאסט הזה, אנשים כבר יודעים שאני לא נכנסת לתל אביב עם רכב, והיום בגלל לוח הזמנים על החוץ, נכנסתי לתל אביב עם רכב, ולכן מצב הרוח שלי ירוד, כי הפקקים הם נוראיים, החנייה לא קיימת, ואני גם שונאת להיות מהאנשים שמתבכיינים על זה.

אבל למה לא לקחת אובר? מה, אין... מירי רגב אמרה שאובר כבר נכנס. אני לא חושבת שיש אובר עדיין מירושלים לתל אביב, אולי יש דרייברים, אתה מכיר במגזר החרדי, אנחנו נראה לי נדבר על זה עוד בפרק, אבל זאת לא הייתה אופציה, וההחלפות בין העבודה על הרכבת לפה היה יותר מדי, אז נאלצתי לנסוע ברכב, אבל אני חושבת שממש שווה לצדול לנושא הזה של אובר. יפה, יפה, אז באמת הבטחנו כבר שנעשה פרק על אובר, הזמנו את פרופסור יוסי שפיגל, שכבר אפשר להגיד יקיר הפודקאסט, מאוניברסיטת תל אביב, שהמומחיות שלו זה מבנה שווקים, התחום של מיקרו כלכלה, ויוסי בדק את המחקר לגבי אובר, ויסייע לנו כאן בפרק הזה.

אני רוצה להתחיל במשהו מאוד כללי להגיד לגבי... מה הסיפור של אובר בהשוואה למונית רגילה? ולדבר על זה שבסך הכל הכלכלה שבה אנחנו חיים, כלכלת השוק התחרותית, היא כלכלה שמבוססת על קניין פרטי, יוזמה פרטית ומחירים שנקבעים בביקוש והיצע. כמובן זה לא שכל המחירים של כל המוצרים והשירותים הם בתחרות וביקוש והיצע. וכמובן שהממשלה מאוד מעורבת, אבל בגדול כל הכלכלות, מה שנקרא קפיטליסטיות, או למעשה כל הכלכלות המשגשגות, בבסיס שלהן יש את השיטה הזאת של כלכלת שוק תחרותית.

והרעיון של ביקוש והיצע ומחירים הוא לב השיטה, לא כתפיסה אידיאולוגית, זה מה שמאפשר לזה לעבוד. זה המנגנון המחירים הוא המחליף למישהו מתכנן מרכזי, איזה מין מדינה, ממשלה עם מערכת שלמה של פקידים שמנהלת את הכלכלה. היו ניסיונות כאלו בעבר, כן, אפשר לדבר על ברית המועצות לשעבר, שהייתה ועדה שקבעה את המחירים של כל דבר וכדומה. לא צריך ללכת אפילו רחוק, כי יש מקרים שהממשלה מתערבת. רוצה להסדיר את השוק, קובעת מחיר, כמו שהיה בארץ בזמנו שהדולר היה בפיקוח.

נכון. ואז היה את לילן בלום, היית צריך לקנות דולרים לקראת נסיעה, היית הולך ללילן בלום מאחורי הדואר המרכזי וקונה שם. ואיך המחיר של הדולר היה נקבע? על ידי ביקוש והיצע. אז לכן זה לא משנה, או ברוסיה היית רוצה להזמין שרברה והיה מישהו מטעם המדינה שהיה יכול להגיע בשנה הבאה, אז היית מזמין ליישוב והיה בא לך הביתה ועושה את זה בשחור, ומה היה אחד התעריף שלו הנקבע?

והיא ביקוש והיצע. נכון, נכון. אז לכן זה לא משנה בכלל איך אתה מעמיד פנים, שבסוף קוראים דברים, אנשים מוצאים דרכים לעשות את זה. אבל כשהביקוש וההיצע והמחיר הוא לא חוקי, אז זה פוגע ביעילות של המערכת הכלכלית. נכון.

והנה, בדיוק דיברנו על זה, שיש בישראל, המוניות הן יוצאות דופן בהשוואה לכמעט כל המוצרים. כן, שוב, יש מוצרים נוספים שיש עליהם פיקוח מחירים, אגב, לא רק פיקוח מחירים, גם... פיקוח כמויות, למשל ביצים, חלב, המדינה לא רק קובעת את המחיר, אלא גם קובעת את הכמויות. לגבי מוניות, זה לא בדיוק, היום כל אחד יכול לרכוש את הזכות הציבורית, כלומר את הרישיון למונית עצמה, זה לא הרישיון נהיגה. שוב, עסקנו בזה בהרחבה, אז חייבים לדלג על הפרטים, כי דיברנו על זה בפרק שנקרא נהג מונית יקר, שהוא פרק נחמד מאוד על כל הסיפור של הרגולציה של מוניות והעיוותים שזה עושה.

אבל בגדול, ברגע שצריך לקנות את המספר הזה, את הזכות הציבורית ב-250 אלף שקל, אז זה כמובן מגביל את כמות המוניות שזמינות, והמחיר נקבע על ידי הממשלה. ואתה צודק, אנחנו עדים לזה שיש דרייברים שנמנעים גם מלקנות את הרישיון, וגם המחיר שם הוא לא מפוקח, וכל הפעילות היא פעילות חוקית וצבאית, ולכן גם נמנעים ממיסים. ולכן לא פלא שזה בעיקר במגזר החרדי, וגם מוניות רגילות בהרבה מקרים, כשיש יותר ביקוש, אז כן, אז הנהגים עוברים על החוק ומבקשים מחיר יותר גבוה. או בעיניי, סליחה, אבל אפילו יותר גרוע, אני הייתי בסיטואציה שבה רציתי לקחת מונית, והנהג פשוט לא רצה לקחת אותי בכלל, לא משנה, אפילו לא הסכים להפקיע מחיר. כי הוא עדיף לקחת נסיעה רחוקה יותר ולא לעזוב את הנקודה שבה הוא עמד בכניסה לתחנה המרכזית כדי לקחת אותי לנסיעה קצרה.

אז כל זה מביא אותנו לזה ששוב, אם אני עוזב לשנייה את המוניות ואת האובר, אלא באופן כללי לטעון שאם היינו מפעילים את אותה גישה לגבי מוניות, שהמדינה קובעת את המגבלה על הכמויות ואת המחיר, לגבי מוצרים אחרים, אז היינו בכלכלה סובייטית ולא בכלכלה משגשגת כמו הכלכלה הישראלית. ולכן הרעיון שפתאום דווקא מכל המוצרים והשירותים, מוניות, המדינה צריכה להתערב. וראינו, הייתו דוגמאות של למשל חמאה שהיה מחיר מפוקח והיה מחסור, וביצים כל פעם בשנה יש מחסור, ומוניות כל הזמן יש מחסור. כל יום בשעות העומס. קשה לפחות לחלק מהאנשים למצוא מונית ואובר בסך הכל מתנהל כמו כל מוצר אחר בשוק ביקוש היצע מחיר והמנגנון הזה נורא נורא חשוב כי אם יש מצב שיש יותר ביקוש מהיצע אז המחיר עולה עד שחלק מהמבקשים מוותרים וחלק מהנהגים נכנסים למכונית ומגדיל, ככה זה מגדיל את העצב, זה בדיוק מה שקורה עם אובר שהמחירים הם דינמיים, הנהג של האובר כשהוא בכביש, בכביש הוא מחפש עבודה, כלומר האפליקציה נותנת לו עבודה, אלפיים הוא יושב בבית והוא רואה שיש סרצ'ארג' של 100%, 200%, אז הוא אומר יאללה, זה הזמן להיכנס למכונית ולעשות כסף, וזה מנגנון מאוד מאוד חשוב שמונע מצבים שבן אדם צריך נסיעה והנסיעה הזאת לא קיימת.

יותר מזה, אובר גם יותר זול ברוב הנסיעות בגלל שאין את העלות הקבועה הזאת, לא צריך להשקיע 250 אלף שקלים, בסוף זה מתגלגל על הציבור, זה מס לא יעיל. ובנוסף, בגלל שיש פה ושם נסיעות יותר יקרות, הנסיעות האחרות יכולות להיות יותר זולות וזה תורם לרווחה של הציבור, תורם להקצאה היעילה. אבל מטבע הדברים נשאלת השאלה האמפירית, מה קורה כשנכנס אובר למערכת? כי עד עכשיו דיברתי יותר בתיאוריה, ויש על זה כבר די הרבה מחקרים, אז יוסי, פה הבמה שלך. כן, אז יש מהשנים האחרונות עשרות מאמרים שבדקו את אובר, הנתונים הם גם מארצות הברית וגם מאירופה.

ובגדול אנחנו יודעים שההשפעה היא על ארבעה מגזרים שונים. אחד זה כמובן נהגי המוניות בעצמם. ומסתבר שהרבה מאוד נהגי מוניות מאוד מאוד מעריכים את העובדה שבאובר הם יכולים לנסוע מתי שהם רוצים וכמה שהם רוצים. ומסתבר שאם אתה נהג מונית, אז לפחות בארצות הברית, אתה עדיין יכול להחליט באיזה יום אתה רוצה לבוא לעבודה, אתה עדיין יכול להחליט באיזה משמרת אתה רוצה, אבל ברגע שבחרת משמרת אתה חייב לנסוע שמונה שעות. אהה, כשאתה עובד בחברה.

כן. זה שונה מהמצב בישראל שרוב הנהגים הם עצמאים והם יכולים באמת לעבוד מתי שהם רוצים. אז יש מאמר של ג'ודי שבליו ואחרים. שמוצא שהעובדה שהנהגים יש להם את הגמישות לבחור מתי הם רוצים לעלות על המונית, זה כשלעצמו מגדיל את הרווחה שלהם בסכום השווה למצב שבו השכר שלהם היה מוכפל. הבנתי, זאת אומרת אם אנחנו מסתכלים על מצב שאין אובר, נכנס אובר, הנהגים שלא מושקעים, לא כאלו שקנו את הזכות הציבורית, אלא מנהגים שכירים או כאלו שכמו בישראל שסוחרים את הזכות הציבורית כמו משלמים, נדמה לי זה בערך 1,300 שקלים לחודש בישראל, מבחינתם הם יכולים לוותר על התשלום של 1,300 שקלים לחודש, לעבור לאובר ומצבם בעצם שופר.

אז מסתבר שמבחינת שכר, השכר של נהגי האובר הוא לא גבוה. כשמסתכלים על השכר שלהם, אבל כשעושים שאלונים על שביעות הרצון שלהם, אז הם מדווחים על שביעות רצון מאוד גדולה, והמאמר של ג'ודי שבליה ואחרים מראה שבעצם התועלת שנגרמת להם מהעובדה שיש להם את הגמישות לבחור מתי הם רוצים לעבוד, שווה להם כאילו השכר שלהם מוכפל, שזה לא מפתיע. אבל זה מסתכל על אנשים שהיו לפני כן נהגי מוניות, עבדו בכל מיני עבודות אחרות וכעת יכולים להיות נהגי מוניות. לא, זה לא מסתכל על נהגי מוניות בהכרח. אני לא חושב שהם יודעים מה היה הרקע התעסוקתי של אלה שהגיעו להיות נהגי אובר.

אני מתכוונת, כי אם אנחנו מסתכלים על ישראל, נכון? כדי להיות נהג מונית, אתה צריך להיות בעל רישיון ספציפי, לא כל אדם מן הרחוב, בוא נסתכל אפילו ספציפית מהגרים, אוקיי? יכולים להיכנס ולהיות מחר נהגי מונית, נכון? אם אנחנו מסתכלים בשווקים אחרים, שבהם גם כן היו חסמים לפני כן, ואז אוכלוסייה מסוימת הייתה נהגי מוניות, ופתאום התחום נפתח להרבה יותר אנשים, לא יודעת, אם אתה עובד כפיים, אוקיי, אתה שוטף כלים במסעדה, אתה עובד בעבודה קשה, אינטנסיבית, עם בוסים שיושבים לך על הראש, פתאום נפתחת לך אפשרות להיות נהג מונית, כנראה הרווחה שלך, או יכול להיות שהרווחה שלך תשתפר. כנראה, את חושבת כמו כלכלנית כבר, שירה, אנחנו רואים את זה עליך, נגלית.

עצם העובדה שבן אדם, באמת אני חושב שכדאי לעשות פה סדר, לדבר על מי שהיום, מה יקרה כשיציגו, אם ייכנס אובר לישראל, שוב, להיות ריאליים, אנחנו מקליטים את הפרק הזה בסוף אפריל, אפריל 26, הפרק הזה ישודר בהמשך, אני מוכן להתערב שגם כשהפרק ישודר עדיין לא יהיה אובר בישראל, אבל יום יבוא. מה, אנחנו לפני בחירות, הכל יכול להיות פה. כן, לפני בחירות זה לא זמן טוב לליכוד, שזה כרגע המפלגה הכי חמורה בספק הלובי של בעליה הראשון. אבל אני מנסה לעשות פה סדר, להגיד שיש שלוש קבוצות, כשאנחנו לא חושבים על הנושאים, אלא על צד של מספקי השירות, יש את מי שהיום הוא בעל הזכות הציבורית, שזו קבוצה שאין ספק שאם לא יפצו אותם, הם נפגעים מכניסה של תחרות. אנחנו יודעים אפילו בכמה.

זה ברור. יש מאמר שבדק ומצא שההכנסה של נהגי מוניות יורדת בעשרה אחוזים. אהה, איפה? בארצות הברית. בארצות הברית, אוקיי, הבנתי.

בגלל שהערך של המספר הירוק, של הזכות הציבורית, יורד למעשה. לא, הם לא הסתכלו על בכמה נפגע הרכוש של בעלי המדליונים. בארצות הברית כדי להיות בעל מונית אתה צריך מדליון. שזה המקבילה בדיוק של הזכות הציבורית בישראל. כן, אז הם לא הסתכלו על זה, הם הסתכלו על נהגי המוניות עצמם.

מישהו נהג מונית. אבל שהוא בעל המדליון? לא. אה, אוקיי. נהג מונית שהיום...

המשיך להיות. כן, היה נהג מונית, המשיך להיות נהג מונית, בגלל שיש לו עכשיו תחרות באובר, ההכנסה שלו יורדת בערך ב-10%. אוקיי, אבל אם הוא... אבל גם השכירות של המדליון ירדה. על זה הם עוד צריכים...

יכול להיות שההכנסה ירדה, אבל הרווחים אולי לא ירדו. זה יכול להיות. פה תראה, שירה אמרה משהו שהוא נכון. אם אנחנו, כהרגלך שירה, אז אני רוצה באמת לחזור לנקודה, בוא נדבר רגע לא על בעלי הזכות הציבורית, אלא על הנהגים שסוחרים את הזכות הציבורית, ועל אנשים נוספים שהיום הם סתם עובדים במשהו אחר, וברגע שמגיע אובר, פתאום יש יותר. ביקוש לנהגים, אז הם מחליטים לעבור.

עכשיו, לא יודע, התיאוריה הכלכלית הכי בסיסית שאני מכיר של היצע עבודה, היצע עבודה של קבוצה מסוימת לא יכול להיות עם שיפוע שלילי, כלומר, לא יכול להיות שנעבור ממצב שיש x נהגים ל-x פלוס y נהגים שההכנסה תרד, אז למה הם נכנסו לענף הזה? כלומר, אם אנשים נכנסים לענף, אז איכשהו חייב להיות שהרווחיות יותר גבוהה. למה? הם באים מתחומים אחרים. של הנהגים.

אבל יכלו גם קודם, אלא אם כן, יש פה... אני אתן לך עוד משהו. לא, לא, אני אסביר את הרציונל.

אדם יכול להיות היום נהג מונית, לא חייב לקנות, לא צריך להשקיע את החתן 50, הוא יכול לעשות רישיון נהיגה ברכב ציבורי, וההנחה היא שגם נהגי אובר יצטרכו את הרישיון הזה, או שיפתרו לגמרי את הצורך ברישיון, כן? אני לא רואה הצדקה סבירה להפלות בדרישה לרישיון נהיגה בין נהג אובר לנהג מונית, אבל אם נשים את העניין הזה בצד, כי זה קצת מסבך לי את המודל, אז אם אנחנו עוברים ממצב שיש כמות מסוימת של נהגים ואנשים אחרים שיכלו לבחור להיות נהגים, אבל בחרו במשהו אחר, והנה כתוצאה מזה שיש עכשיו יותר ביקוש לנהגים, אז יש יותר נהגים. אז למה אנשים שקודם בחרו לא להיות נהגים עכשיו הם כן נהגים? כי השכר ירד? לא יכול להיות.

לא, אלא אם כן יש לך את המצב שהיה בארצות הברית, והוא שלהיות קודם נהג זה אומר לבחור משמרת שבה אתה חייב לנסוע שמונה שעות, ועכשיו יש לך אפשרות לבחור מתי אתה רוצה לעלות על הכביש. כן, אז זה פחות רלוונטי.

יוצרת ערך שלא היה קיים קודם. אבל זה פחות רלוונטי לישראל, כי פה כמעט כל הנהגים הם באמת מנהלים את עצמם למיטב ידיעתי. אני, המחשבה שלי היא שהדרגולציה, זאת אומרת, אם לא יהיה שוויון בין התנאים שנדרשים, המבחן שאתה נדרש לעשות כדי להיות נהג מונית או כדי להיות נהג אובר, אז אוכלוסיות נוספות שלא עומדות בתנאי הראשון של נהג מונית ייכנסו. עכשיו, אני אתן לך דוגמה לזה. אם אתה מסתובב בתל אביב, אתה רואה שני סוגים של שליחים.

יש שליחים על אופנוע, נכון? ויש שליחים על אופנוע שהוא נוסע 50 קמ"ש ולא צריכים רישיון, קוראים לזה אופניים חשמליים. הם מבצעים את אותה עבודה, נכון? הם עושים משלוחים בוולט ובאפליקציות השונות. אבל בגלל שיש לך אוכלוסייה של שליחים שלא צריכה רישיון נהיגה על אופנוע, לא צריכה לשלם ביטוח יקר של אופנוע וכולי, נכנסים לשם אוכלוסיות שאתה לא ראית אותן עד היום כשליחים על אופנועים.

בסדר גמור, אז כל מה שאנחנו אומרים פה זה שאם אובר ייכנס לישראל, הבוטום ליין של הצד הזה, של צד ההיצע של שירותי נסיעה, זה יוצר הזדמנויות תעסוקה מלאות, חלקיות. אגב, עוד נקודה, אני חושב שהיא חשובה, בגלל דווקא המדליון הזה, ה-250 אלף, אתה לא, אדם לא יקנה רישיון ב-250 אלף בשביל להפעיל את הרכב שלוש שעות ביום או שעתיים ביום. אבל אם יש לי כבר רכב ולא צריך את המדליון הזה ואני יכול להפעיל אותו כאובר, אז כן אנשים יכולים להגיב בשעות הביקוש, לעבוד כעבודה צדדית, כנהגים. נכון. ויש אנשים שעושים את זה.

זו נקודה טובה מה שאתה אומר, כי יש מאמר מ-2021 של ג'וש אנגריסט, שהראה שהעובדה שכשאתה רוצה לנהוג אלמוני, אתה צריך לשכור אותה, או אתה צריך לשלם דמי שכירות מראש. ואז אתה כמובן יש את הסיכון שאתה תעבוד ולא תחזיר את הכסף, ויש גם את השנאה של אנשים להתחייב לסכום כספי עכשיו. באובר אין לך את הדבר הזה, אתה אמנם משלם לאובר, לא יודע, 25 או 30 אחוז מההכנסות, אבל אין סכום אחד שאתה מתחייב אליו למפסם. מראש. אין לך רף כניסה.

נכון. ולכן אתה יכול להיות גמיש ב... נכון, ואז הם מראים שהדבר הזה יוצר הטיה מאוד גדולה, פעמי למוניות, אבל הם כן היו עושים את זה, הם לא היו דורשים מהם זכות אחת פעמי. יפה, אז זה רק תומך בגישה של עוד יתרון מאוד גדול לאובר, שנובע מהנכס המלאכותי הזה שממשלת ישראל יצרה של הזכות הציבורית, שמקטין מאוד את גמישות ההיצע. הרי גם ממוניות כמו שהן היום בתעריף קבוע, יכולה להיות איזושהי גמישות מסוימת בהיצע, אבל היום מי שכבר יש לו נכס של מונית ששווה 200 או שאפשר אפשר להשכיר אותו ב-1300, אז הנכס הזה צריך לעבוד, ולעבוד הרבה שעות ביום.

אוקיי, בואו נחזור רגע ליוסי כדי להבין מה המחקרים מראים שקורה כשאובר נכנסת. הבנו שהשכר של נהגי המוניות יורד ב-10%, הרווחה שלהם עולה, ומה עוד קורה? לא, הרווחה של מי שעובר לאובר. נכון. כן.

אז יש את ההשפעה על הצרכנים, שהיא מאוד מאוד חיובית. וזה נובע מהעובדה שיש זמינות יותר גדולה של מוניות, האפליקציה של אובר היא מאוד נוחה, אני חייב להעיד שלכאורה בארץ יש לך את גטקסי וזה גם אפליקציה ואתה יכול להזמין מונית, אבל כשאתה בחו"ל ואתה מזמין עם אובר איכשהו זה עובד הרבה יותר טוב, לא יודע אפילו להגיד בדיוק מה, אבל זה עובד הרבה יותר טוב. אז זה, עכשיו עוד דבר שמשפר לצרכנים מאוד, זה אובר מעודדת את הזמינות של נהגי מוניות. ודבר נוסף שהיא עושה, היא מקצרת את הזמן שהנהג נוסע ריק. כי הרי במוניות אחת הבעיות הכי גדולות זה לנסוע על הכביש ריק.

כשאין לך נוסע שמשלם. וגם יש תמיד את הבעיה שאם אתה נוסע, מסיע מישהו למרחק גדול, לא יודע, מתל אביב לירושלים, איך אתה חוזר? מי מסדר לך משהו בחזרה? אז אובר מסתבר פותרת את הבעיה הזאת הרבה יותר טוב. נניח אני בניו יורק ואני רוצה להגיע לאיזשהו קצה נידח של העיר, ואז אני שואל את עצמי עד שאני אגיע חזרה למקום.

אובר איכשהו מסדר את העבודה, עושה את ההקצאות בצורה מאוד מאוד יעילה. אז זה מגדיל את הזמינות, אז לכן הזמן המתנה יהיה הרבה יותר קטן מבחינת הנוסעים. ויש כמובן את ההשפעה על העומס בכבישים. אני לא, נניח אני לא נוסע בה, אני נוסע בבכונית הפרטית שלי, ואני מגיע לפה מלא עצבים כי היה עומס על הכבישים. האם זה מעלה את העומס או מוריד אותו?

אז מסתבר שיש מאמרים שמראים שזה מעלה, יש מאמרים שמראים שזה מוריד, כלומר זה מורכב. כי זה תלוי בשאלה האם בעיר היה עומס מלכתחילה או אין בעיר עומס, או השאלה על איזה שעות אנחנו מדברים, בשעות העומס או בשעות האוף פיק. כן, אני אגיד שתיאורטית באמת יש פה השפעות לכיוונים שונים. מצד אחד, פתאום יש פה אלטרנטיבה לתחבורה ציבורית או אלטרנטיבה לשבת בבית, פתאום לקחת מונית זה יותר זמין, יותר זול. אז יותר מכוניות יהיו על הכביש, זה היבט אחד.

אבל היבט אחר זה תומך בתחבורה ציבורית. אם אני צריך לנסוע מי, למשל מהבית שלי לאוניברסיטה בירושלים, אז אני חושב היום, רגע, רכבת, יש לי את הבעיה של המיילים האחרונים, ואובר פותר את זה. אבל אתה אומר שהמחקר האמפירי הוא לא חד משמעי. לא, אבל לגבי הנקודה האחרונה, מעניין, יש מאמר שמראה שבאמת... אובר הוא משלים לתחבורה ציבורית, ובערים שבהן אובר נכנס, הם עבדו בשיטה של דיפ אין דיפ, וזה סטאגרד, כי בכל עיר זה נכנס בתקופה אחרת, ואז הם מראים שזה מגדיל את הביקוש לתחבורה ציבורית בערך בחמישה אחוזים.

וזה נובע משני דברים, אחד זה מה שאתה בדיוק אמרת, המילה האחרון. כלומר, התחבורה הציבורית מביאה אותך לאיפה שהאוטובוס נוסע, או הרכבת נוסעת, היא לא מביאה אותך לאיפה שאתה צריך. ויש דבר נוסף וזה הסקדג'ואלינג. נניח אני, לא יודע, יש אוטובוס פעם בשעה ובדיוק עכשיו התקשרו אליי לבוא לאסוף את הילד, לא משנה, בקשה שזה יתנכד, מבית ספר, קרה לו משהו. ואני לא אחכה עכשיו 45 דקות עד שהאוטובוס יגיע.

ואז האובר פותר לי את הבעיה. עכשיו, מראש, לפני שיצאתי, הייתי אומר לעצמי, אוקיי, אני אסע, אבל אז אם יקראו לי, מה יקרה? ואז יכול להיות שהייתי מהסס לנסוע, אבל עכשיו אני כן ניסע, אז אני אנסע בתחבורה הציבורית, ואז אני אסמוך על העובדה שיש לי את אובר, אז אובר מחזק את התמריץ שלי לנסוע. אז יש גם את ההיבט הזה. השאלה אם אובר לא יוצר גם ביקוש יותר גדול לנסיעות במונית, זאת אומרת, אתה מתאר לצורך העניין את הסיטואציה שבה אתה צריך ללכת לאסוף את הנכד שלך.

אני אומרת לך, וואלה, תשלח לו אובר, או לא יודעת מה, עומר שכח את המשקפיים שלו בבית ונסע להקלטה. אם המונית זולה, לא תזמין מונית שתביא לך את המשקפיים מהבית לפה, נכון? זאת אומרת, אנחנו... אני אגיד לך, לך לשליח על וספה, אבל בסדר, או אופניים חשמליים. לא, אז זאת הסיבה לכן.

אנחנו פעם הזמנו מונית לגפילטפיש, זה סיפור אמיתי. אבל זאת בדיוק הסיבה שהדברים האלה הם כל כך מורכבים, כי זה נכון שזה מעלה את הנוחות של השימוש באובר, ולכן מפתה הרבה אנשים לנסוע באובר. מצד שני, אובר יותר יקר מרכבת, אז אם יש לי רכבת זמינה ואני יכול לנסוע הלוך ברכבת ולחזור באובר או לא משנה, אז אני אסע עכשיו ברכבת לנסיעה שאחרת לא הייתי עושה. ויש עוד דבר שהוא עושה את העניין עוד יותר מורכב, מסתבר עוד פעם שמי שנוסע, נהג אובר, נוסע עם נוסע משלם יותר זמן מאשר נהג של מונית רגילה. זאת אומרת, זה מגביר את היעילות של הנסיעה ולכן חוסך את כל ההמוניות שנוסעות ריקות על הכביש ומחכות לנוסע.

תראה, אני חושב שהתמונה, אני גם הסתכלתי מעט על המחקר, לא התעמקתי כמו שיוסי התעמק, אבל נדמה לי שהתמונה שמתקבלת היא בסך הכל די ברורה לגבי כמה דברים. מבחינת אנשים שנכנסים לשוק העבודה כנהגים, ברור שזה דבר חיובי, זה יוצר הזדמנויות תעסוקה. שוב, יכול להיות שלא לאורך זמן, כי כבר יש היום מוניות שנוסעות בלי נהג בכלל, ויש על זה גם הרבה מאבקים של איגודי נהגים שמנסים גם לחסום את זה. יכול להיות שבסופו של דבר כל השיחה הזאת שלנו על אובר לעומת מוניות היא לא רלוונטית, כי כל המוניות יהיו בסוף בלי נהגים בכלל. אבל נכון להיום הזדמנויות תעסוקה.

לגבי הנוסעים, אין בכלל ויכוח שזה שיפור, כלומר המצב שאני יודע באנגליה כשאני נמצא שאם אני צריך מונית אז יש לי אובר ויהיה לי תמיד, תמיד יהיה בעוד שבישראל אני לא יכול לסמוך כי לפעמים הנהגים לא רוצים לבוא ולעשות את הנסיעה הזאת כי יש להם ביקוש רב וכדומה זה חלק מהמנגנון של אובר שהם מעלים את המחיר לרמה שבאמת הנהג שמח לעשות את הנסיעה הנסיעה הזאת ולא כל הנהגים רואים, אה לא, זאת נסיעה לא משתלמת, כי זה המצב בישראל שהרגולטור קובע מחיר. אגב, אתה דיברת על מנגנון השוק שמעלה או מוריד את המחירים, זה בדיוק מה שאובר עושה. כן, כן. האלגוריתם שלהם מעלה ומוריד את המחירים בדיוק כדי ליצור זמינות של מוניות. אבל יש לי שאלה, אם נכנסה אובר והצליחה להעיף את נהגי המוניות כי כבר לא משתלם יותר להחזיק מספר וכולי, עכשיו כל נהגי המוניות נמצאים באובר.

מדוע שלא אחרי זמן מה? אובר תגיד, אוקיי, עכשיו אני מעלה את כל המחירים באופן גורף וזהו. יהיה מונופולי, המקום היחיד שבו אדם יכול להשיג מונית. כן, אבל אובר זה החברה הגדולה, אבל יש גם מתחרות, אז יש איזה חסם מסוים, כי יש ליפט למשל, ויש עוד. כלומר, ברגע שהם קצת יגזימו, מיד תיכנס מתחרה.

אז אני חושב שזה לא שזה לא חשש סביר, ואנחנו יודעים אפילו לדעתי, או יש הערכות כאלו שאובר כן מורידה מחירים כדי להיכנס, בתקופה מסוימת אפילו עושה הפסדים. כלומר כן, אובר הייתה עם הפסדים לאורך תקופה ארוכה, אז זה לא מופרך להגיד שהם ייכנסו במחיר מאוד זול כדי לייצר את השוק, יש גם חשיבות למסה, זאת אומרת, כל המודל שלהם בנוי על זה שיש מסה גדולה מספיק. כי אחרת זה לא יכול לעבוד בצורה יעילה. אז כן, זה חשש מסוים. אבל אני רוצה להגיד שבסופו של דבר להגיד לא נאפשר שירות יותר טוב ממוניות, כי אולי זה הכל איזה תרגיל ובסוף אם הוא מונופול, אני קשה לי לקבל את זה.

ונדמה לי שיש רק שתי סיבות סבירות להתנגד לאובר, שיש לדעתי תשובה לשתיהן. הראשונה זה הנהגים, או לא הנהגים, בעלי הזכות הציבורית. אני חושב שזה באמת, אדם שהלך וקנה עכשיו ממשרד התחבורה זכות ציבורית ב-250 אלף שקל בהנחה שהוא יהיה נהג במונית שלו ויוכל להתפרנס ופתאום אומרים לו לא, עכשיו יש תחרות, מותר להפעיל מוניות בלי זכות ציבורית אז לדעתי לא יהיה מנוס אלא לפצות את בעלי הזכות הציבורית בכמה לפצות אני לא יודע, יכול להיות שצריך לבנות איזשהו מנגנון אז מותר לו להחזיר ולקבל את הכסף חזרה, אבל אם מישהו כבר עשר שנים עם הזכות הציבורית, אז אולי רק חלק מהמחיר, אולי להכריז על מחיר הולך ויורד לאורך חסור ולתת לשוק להתנקות. אפשר לחשוב על כל מיני מנגנים, אבל להגיד שבגלל שיש לנו אנשים שיש להם את הזכות הציבורית, כאלו שקיבלו את זה כבר לפני חמישים שנה כי היו אלמנות צה"ל או דברים מוזרים כאלו, נשמע לי לא סביר. האמת היא שבכל מקרה שנכנסת טכנולוגיה חדשה, מי שפעל בטכנולוגיה הקודמת מפסיד.

נכון. זה תמיד קורה. נכון. והשאלה היא האם בגלל שאתה רוצה למנוע מאנשים להפסיד, למשל, בעבר היו הרבה אנשים שהיו סייסים, לא יודע, או לא יודע, אנשים שהיו בוני קרקרות. והיו את אלה שהיו מביאים שחט לסוסים, והיו אלה שמנקים את הסוסים.

אז מה, זה כדי לא לפגוע בפרנסה שלהם, אנחנו צריכים להמשיך לנסוע עם סוס ואטלה? אני מסכים לגמרי, אני רק אגיד שהיה... אבל הצד השני של המטבע, שבאמת אם אתה רוצה להיות הוגן, אתה יכול לפצות. העניין הוא שהתועלת, לפחות לפי מאמרים שבדקו את זה, התועלת לציבור בכללותו מכניסה של שירות כמו אובר היא כל כך גדולה, שיהיה מספיק כסף לפצות את כל מי שייפגע, ככה שהוא לא צריך לחשוש אם הממשלה תתנהג כלפיו בהגינות. כן, אני אגיד שההבדל היחיד בין טכנולוגיה שמחליפה עובדים במקצועות מסוימים, כולל כאלו שהשקיעו הרבה כסף, כן, העגלון שבנה עגלות ויש לו רכוש, זה שפה יש מקרה שהוא שונה כי זה...

נכס שהוא מלאכותי שהמדינה יצרה והמדינה מכרה לו את הנכס הזה, הוא לא הלך וקנה עגלה לסוס בשוק החופשי, זה מדינת ישראל יצרה נכס בצורה מלאכותית. אבל בסדר, הנקודה אולי האחרונה שהיא באמת, אנשים מדברים עליה ועסקנו בה עכשיו, זה הגודש בכבישים. יש איזה, זה ממש נימוק לא רציני. למה? כי אם אנחנו חושבים שיש יותר מדי גודש בכבישים, ונדמה לי שכולנו נסכים, כי היום במקרה שלושתנו הגענו ברכב.

מי שמאזין הדוק לפודקאסט יודע מה בא עכשיו. אז כן, אז אגרות גודש, צריך לטפל בבעיה, ולא בצורה עקיפה, כי להגיד, למה זה דומה? זה תמיד הדוגמה שאני נותן. בואי נחשוב שהיינו כמו ערב הסעודית, שלנשים אסור לנהוג. ופתאום עושים דיון האם לאפשר לנשים לנהוג.

אז היו אנשים אומרים, כן, מה זאת אומרת? זכויות אדם, שוויון. מישהו אמר, רגע, לא סליחה, אבל זה יעשה גודש בכבישים. איזה מין טיעון זה? אבל זה אותו הדבר, אובר זה מאפשר לאנשים שאין להם רכב, לנכים שלא יכולים לנהוג.

לקשישים שכבר לא רוצים לנהוג, זה מאפשר ניידות, אז להגיד לא, אם אתה אדם בריא ובעל רכב, אז אתה מותר לך תמיד לנסוע, מתי שאתה רוצה, אבל אם אתה אדם שאין לו רכב או לא יכול לנהוג, אז לא, אותך אנחנו חוסמים, כי זה עושה לנו גודש, זה טיעון פשוט לא מתקבל על הדעת. אחד היתרונות הגדולים שאתה לא ממציא את הגלגל, זה אתה יכול ללמוד מה קרה לאחרים. הרי אובר נכנסה כבר לאיזה 70 מדינות. אז קודם כל המחקרים מראים, חלק מהמחקרים מראים בכלל שזה מוריד את הגודש. עוד פעם, תלוי באיזה שעות, אבל יש טענה שזה מוריד את הגודש.

במיוחד אם יש לך אובר של קרפולינג. כי הרי יש שירות אובר שבו אתה לא נוסע לבד, אתה נוסע עם עוד בן אדם, ואז זה... ממש כמו אוטובוס. כן, נכון. יש את זה גם בארץ, דן באבל, או זה אמור היה להיות.

לא, אבל הבעיה בשירותים האלה, כל הבאבל וכולי, שהם היו מדהימים כצרכנית, אני מאוד מאוד נהניתי, היה גם בירושלים, הם היו הפסדיים ברמות מזעזעות. בסדר, כי... הסבסוד היה כבד, והפעול היה רע. כי ניסו לראות אם זה עובד, זה היה ניסיון שהיה שווה. היה מוגדר.

כן, אבל מעבר לזה, יש... מאמר שבודק משהו מאוד מעניין, מסתבר שבעיר אוסטין בטקסס החליטו לאסור על אובר וליפט באיזה שנה, לא זוכר, 2016 ואז הם יצאו משם ואז אחרי שנה נמלכו הרשויות בדעתם והחליטו להחזיר אותם ואז היה אפשר לבדוק מה קרה בזמן שהם יצאו לגודש בכבישים ומה קרה אחרי שהם חזרו אז המסקנה של המחקר זה שכן הגודש בכבישים ירד כשהם יצאו אבל התועלת של הצרכנים מהשימוש באובר עלתה הרבה יותר מאשר הזמן הנוסף שאתה על הכביש. אז כמובן, אם אין לך אובר ואתה יושב על הכביש ואתה בגודש, אז אתה יוצא נפסד. אבל הבן אדם שהשתמש באובר והתועלת שלו עלתה, הוא יוצא נשכר.

כמעט תפסית, זאת אומרת יש קיזוז כמעט מוחלט של שני הדברים. כן, וחיסכון בחנייה. אני חייבת לשאול עוד שאלה אבל, כי אנחנו מדברים הרבה על דוגמאות מארצות הברית, ואני חושבת שדבר שראינו שקורה בלא מעט ערים אמריקאיות, זה הזנחה של התחבורה הציבורית שנפתרה, או לפחות הוצגה על ידי הפוליטיקאים כפטורה, בזכות כניסה של אובר. ואז אנחנו רואים ערים שבהן... שירות האוטובוסים מזעזע, זאת אומרת מקומות שבהם מי שנוסע באוטובוסים הם באמת רק, אתה יודע, שולי החברה, ולאדם העובד מעמד הביניים הוא נורמטיבי, אומרים סאבי אובר, זה הפתרון שלנו.

וזה פשוט מאפשר את הזלזול הציבורי ואת היעדר ההשקעה הציבורית, ואדם שהוא ליברטריאן יבוא ויגיד, סליחה, למה צריכה להיות השקעה ציבורית בתחבורה ציבורית אם יש פתרון כמו אובר שנמצא פה בסביבה? כי אובר זה לא בדיוק כמו תחבורה ציבורית. למשל, כשאני בפריז ואני נוסע במטרו, זה הרבה יותר מהר מאשר אם אני אקח טקסי או אובר. אבל למה אני צריכה לממן את המטרו שלך? לא, את לא צריכה, אבל מסתבר שהמטרו, א', הוא מוריד את הזיהום אוויר, שתיים, הוא יוצר נוחות אדירה לכל האנשים שלא צריכים להחזיק מכוניות ולא צריכים להזמין אובר ולא צריכים להיתקע על הכבישים.

והתועלת שנגרמת לאנשים, לא רק לאנשים, זה גם לעסקים, כי זה מגדיל את המסחר, זה מגדיל את האפשרות להגיע, למשל בצרפת, בדיוק בגלל הדבר הזה, יש עדיין רחובות מסחריים שאנשים הולכים לקנות בהם, והעיר לא הופכת להיות מדבר עם כמה קניונים בשוליים שלה. זאת אומרת, זה משפיע על המרקם העירוני בהרבה מאוד דרכים, ולכן יש בהחלט מקום לתחבורה ציבורית, אבל המחקר שנעשה על ההשפעות של אובר לא נעשה רק בארצות הברית, הוא נעשה גם בערים אירופאיות שיש בהן תחבורה ציבורית סבירה. אני חושב שהפודקאסט עושים חשבון תומך גם בכניסה של אובר וגם בהשקעה מסיבית בתחבורה ציבורית. וגם באגרות גודש שמאפשרות כניסה של אובר בלי להגדיל את הגודש ומשפרות מאוד את התחבורה הציבורית. אז באמת, בסך הכל אנחנו רוצים כן, אמנם הפרק הזה עוסק באובר, אבל בסוף צריך לראות באמת תמונה מלאה, והתמונה המלאה היא השקעה בתחבורה ציבורית, לפנות קצת את הכבישים מהרכב הפרטי, לצמצם שטח עירוני שסתם יושבות בו מכוניות חונות ימים שלמים.

שיש לו שימושים אלטרנטיביים, והכיוון של אובר הוא עוזר לכל הדברים האלו. זה אגב, אולי הדבר האחרון שחייבים להגיד הוא שכיום המציאות בישראל, שבה יש כל כך הרבה חובות ומגבלות חוקיות כלפי נהגי מוניות וכלפי הציבור שמשתמש במוניות, ולעומת זאת באמת מערב פרוע לחלוטין בתופעת הדרייברים, ואגב, זה לא רק במגזר החרדי, יש עוד מקומות שבהם מתנהלות רשתות של... נהיגה בלתי חוקית, או מנקראת... הם לא נקראים דרייברים. הם לא נקראים דרייברים, יש לזה שמות אחרים.

זה באמת באמת גם פשע נגד הציבור, וגם יש מצב שאם כל הדרייברים האלה היו יכולים להיכנס לאובר, רק רווחים ממיסים היו מספיקים כדי לפצות את כל אותם נהגי המוניות, ואת זה אני אומרת מבלי לעשות מחקר ומבלי שום מסמכה אקדמית רלוונטית לנושא. תראי, אני חושבת שאת נוגעת בנקודה שהיא הרבה יותר רחבה מכל הנושא של אובר ותחבורה, באופן כללי, ודאי בתחום התחבורה, יש, אנחנו רואים כל הזמן שפשוט לא אוכפים את החוק על דברים שכלכלנים במיוחד שונאים, זה השפעות חיצוניות שליליות, שזה לא קצת נסיעה יותר מהירה, למרות שגם לזה יש השפעות חיצוניות שליליות, אלא זה חסימת צומת, חנייה על מדרכה, אין בישראל אכיפת חוק, וכשהולכים למגזר החרדי והערבי, אז ודאי שאין אכיפת חוק. ולכן שוב גם הפודקאסט עושים חשבון קורא לממשלת ישראל להגביר את אכיפת החוק. אני חושבת שזה הזמן שנוציא נייר עמדה מסודר בנושא. בסדר גמור, נראה לי שעד כאן הפרק הזה.

תודה רבה פרופסור יוסי שפיגל שהיית איתנו להגיד לנו על אולפן. תודה רבה לכם, תודה יוסי. ותודה לכם שהאזנתם, יש לנו קבוצת וואטסאפ, היא עדיין חדשה, אתם מוזמנים להצטרף אליה דרך הפייסבוק או האתר של עושים היסטוריה.

לרעות שוקר מנהלת שיווק ולעמית חזזי מנהל המכירות. אתם מוזמנים לשלוח לנו שאלות דרך הרשתות של עושים היסטוריה, בטוויטר שלי שירה דסנקה או בפייסבוק של עמר מואב. תודה שהאזנתם, ניפגש בפרק הבא

הפרקים

לעמוד הפודקאסט עושים חשבון

הבסיס המיקרו-כלכלי של המקרו-כלכלה (פרופ' ערן ישיב) [עושים חשבון]

09.11.2026

פרס הנובל לכלכלה יוענק השנה לכלכלנים האמריקאים בוב הול ומייקל וודפורד, עבור "הנחת היסודות המיקרו-כלכליים לייצוב מקרו-כלכלי". כדי להבין טוב יותר על מה מדובר, אירחנו את פרופסור ערן ישיב לשיחה מעמיקה על ההיסטוריה הכלכלית של ייצוב השווקים. התחלנו בשפל הגדול של שנת 1929, עברנו למשנתו של ג'ון קיינס ולמדנו מתי היא מועילה ומתי פחות, והמשכנו […]

לעמוד הפודקאסט עושים חשבון

האם ה-AI יכול להביס את הבורסה? [עושים חשבון]

26.10.2026

עושים חשבון מארחים את גבי דיאמנט, מנכ״ל ומייסד חברת Bridgewise, לשיחה על החלפת יועצי ההשקעות בכלי בינה מלאכותית. מה ה-AI יודע שמיטב האנליסטים האנושיים לא יודעים? במה מודלים ייעודיים לניתוח פיננסי עדיפים על מודלי שפה כלליים? האם יש כאן חידוש שמערער על המחקר הכלכלי המוכר? ובסופו של דבר, מעבר לחדשנות ולזמינות: האם הבינה המלאכותית מצליחה […]

עושים חשבון בקלפי: המדריך הכלכלי למצביע [עושים חשבון]

12.10.2026

בפרק זה אנחנו צוללים לנושאי הליבה הכלכליים בבחירות הקרובות. איך יודעים אם תוכנית כלכלית היא רצינית או סתם פופוליזם זול? נעמיד למבחן את התפיסות הקפיטליסטיות מול הסוציאליסטיות, נתהה האם יש בישראל ימין ושמאל כלכלי אמיתי, ונסביר מה כדאי לבדוק במצע של המפלגות לפני שמכניסים את הפתק לקלפי. מגישים: עומר מואב ושירה הדס נקרעורכת ראשית: שלי […]

מס ירושה: צדק חברתי או נזק כלכלי? [עושים חשבון]

28.09.2026

האם רצוי להטיל מס ירושה? בפרק הזה אנחנו דנים ביתרונות ובחסרונות של מס ירושה, מה המחקר הכלכלי אומר על השפעת המס על חיסכון והיצע העבודה, עד כמה הוא יעיל בגבייה, והאם הוא כלי אפקטיבי לצמצום אי-שוויון, או אולי מס שיוצר יותר נזק מתועלת. והאם מס ירושה משפיע על עיתוי המוות?

מהפכת הבינה: סוף עידן התעסוקה? [עושים חשבון]

14.09.2026

האם בינה מלאכותית תוביל לאבטלה המונית?מה ניתן ללמוד מהעבר על ההשפעה של חידושים טכנולוגיים שמחליפים עובדים על אבטלה? האם זה דומה ליבוא שמחליף עובדים? האם הפרדוקס של ג'בונס מ-1865 יכול לסייע בניבוי? ומה הקשר לתאוריית האטם (O-ring)? האם הטכנולוגיה צפויה להגדיל מאוד פערים בהכנסה? מה רצוי שממשלות יעשו, ומהן הסכנות הנוספות בבינה מלאכותית?

מי ישלם? שולמן ישלם | אביר קארה [עושים חשבון]

30.08.2026

עושים חשבון מארחים את אביר קארה, שהיה סגן שר במשרד ראש הממשלה, לשיחה על כלכלה. דיברנו על הפרדת דת מדינה, על העברת סמכות לרשויות המקומיות, על חינוך, על עסקים קטנים, על דיור, רכב, ומחירי המזון. וגם על המלחמה בנוכלים.מגישים: עומר מואב, שלי נוי עורכת ראשית: שלי נוי טכנאי ומנהל אולפן: עידו שקד שיווק:רעות שוקר עורך […]

המחשב הקוואנטי והכלכלה | עושים חשבון״ ו״דיפטק ישראל״

27.07.2026

בפרק משותף של דיפטק ועושים חשבון, אנחנו דנים בהשלכות של מחשב קוונטי על הכלכלה הריאלית, על המסחרבניירות ערך, על ביטוח, על הרווחה, על אי השוויון ועל התפקיד של המדינה וגם על הסיכונים.  מגישים:עומר מואב, שרון  מנהל האולפן וטכנאי: עידו שקד עורכת ראשית: שלי נוי עורכת הפרק: רעות שוקר מרקטינג: רעות שוקר

האם תחב"צ חינם יקטין את הגודש בכבישים? [עושים חשבון]

13.07.2026

עושים חשבון מנתחים את ההצעה של שרת התחבורה מירי רגב להנהיג בישראל תחבורה ציבורית חינם. לטענתה של רגב, ניתן לממן את העלות של תחב"צ חינם על ידי הרווח הצפוי מצמצום הגודש. האם זה נכון? מה למדנו מנסיונות שונים בעולם? האם באמת ניתן לצמצם גודש ללא אגרות גודש? האם הציבור תומך באגרות גודש, ומה התוצאות של […]

קללת המנצח [עושים חשבון]

28.06.2026

מה זה קללת המנצח, ומה הן ההשלכות של קללת המנצח על מדיניות מכרזים ועל איסוף ואספקת מידע למתחרים.

השופטת והכלב – תורת המכרזים [עושים חשבון]

14.06.2026

בפרק הזה אנחנו לומדים על מכרז מחיר ראשון, מכרז מחיר שני, ומדברים על מכרזים נוספים ומכירות פומביות. ולמה המקרה של השופטת והכלב – שופטת שערכה מכז על הכלב בין בני זוג מתגרשים – שונה ממכרז רגיל. וגם, על הקצאה יעילה, ומדוע מכרז הוא פתרון עדיף בהשוואה לפתרונות שמתחשבים ביכולת לשלם וברצון הסוביקטיבי.

יוקר המחייה בישראל [עושים חשבון]

25.05.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לשיחה על יוקר המחייה.  מה זה בכלל יוקר מחייה, והאם יוקר המחייה עולה בגלל האינפלציה? מה עומד מאחורי יוקר המחייה, והאם הריכוזיות והמונופלים הם לב הבעיה? ומה ניתן לעשות בשביל לשפר את רווחת הציבור בישראל, ובפרט להוריד את מחירי המוצרים והשירותים במשק?

תנועת הג'ורג'יזם: האם אפשר לממן את הממשלה על ידי מס על קרקע? [עושים חשבון]

04.05.2026

לבקשת מאזיני הפודקאסט, הקדשנו את הפרק להנרי ג'ורג' ולמשנתו הכלכלית, שבמרכזה שילוב של כלכלה קפיטליסטית עם מס כבד על קרקע.  האם מדובר בפנטזיה או שיש מה ללמוד מהרעיונות של ג'ורג', רעיונות שסביבם קמה תנועת ה"ג'ורג'יזם"? ומה חשבו על משנתו של ג'ורג' קארל מרקס ומילטון פרידמן?

ניידות כלכלית חברתית ופערים עדתיים בישראל [עושים חשבון]

12.04.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן בעוד פרק שעוסק בפערים כלכליים והפעם הדגש הוא על ניידות כלכלית, על הפריפריה, על העוני, על מדיניות כלכלית לטיפול בעוני ועל הפערים בין ערבים ויהודים ובין אשכנזים למזרחים. האם יש בסיס לטענות של פוליטיקאים רבים על פערים עדתיים משמעותיים בישראל?

אי שוויון בהכנסה [עושים חשבון]

30.03.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן, לשיחה על אי שוויון בהכנסות, על מדיניות כלכלית לצמצום אי השוויון והעוני, על ניצול לרעה של מדינת הרווחה בישראל, על פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ועל אי השווין בתוך הקבוצות. וגם על הבדלים בדפוסי ההצבעה בישראל בין אשכנזים למזרחים ובין משכילים יותר למשכילים פחות.

תיווך פיננסי – המחקר הכלכלי [עושים חשבון]

15.03.2026

בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם המחקר של התיווך הפיננסי, ובעיקר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים: אנחנו פותחים במקרו כלכלה: על הקשר בין חיסכון והשקעה, ושואלים מדוע בכלל צריך תיווך פיננסי? ומשם פונים לשאלת החסמים בשווקים שפוגעים בהקצאה היעילה של האשראי במשק, ומנתחים את המנגנונים שמסייעים להתגבר עליהם. בפרט, אנחנו מדברים על מודל האסימטריה באינפורמציה ובעיית "הלימונים" […]

ילודה, הגירה, ותרבות [עושים חשבון]

04.03.2026

פתחנו את הפרק בדיון על הילודה הנמוכה במדינות המפותחות, על תוכניות לעידוד ילודה, למה בכלל זו בעיה, ואיך זה קשור להגירה. וממשיכים עם דיון על ההשלכות של הגירה על המדינה הקולטת: מדוע מהגרים מועילים לכלכלה, בניגוד לטענות פופולריות, והיכן מהגרים דווקא פוגעים בחברה ובכלכלה, שוב בניגוד לעמדות מקובלות.

הבעיה של עסקים קטנים ואשראי [עושים חשבון]

16.02.2026

מה קורה לבעל עסק קטן כשהוא מבקש הלוואה?עושים חשבון מארחים את הגר פרץ דיין, מייסדת (משותפת) ומנכ"ל אלטשולר שחם אשראי, לשיחה על עסקים קטנים ועל מתן אשראי. אנחנו מדברים על תפקיד העסקים הקטנים, על חלקם בתוצר ובתעסוקה, על הקשיים הביורוקרטיים שחונקים אותם, על הקשיים בקבלת אשראי, על היתרונות של גופים מוסדיים בתחום האשראי, על הקמת […]

אבולוציה והמהפיכה התעשייתית [עושים חשבון]

02.02.2026

האם ברירה טבעית השפיעה על הכלכלה ב-200 שנה האחרונות? בפרק הזה אנחנו חוזרים למחקר שפורסם לפני כמעט חצי יובל, שהציע היפותזה מאוד ספוקליטיבית, על פיה שינויים בהתפלגות האוכלוסייה האנושית, בתהליך של ברירה טבעית, הוביל לעלייה בהון האנושי ולהתנעת המהפיכה התעשייתית. עם השנים שחלפו הצטברו עוד ועוד עדויות מהמחקר ההיסטורי, ולאחרונה מהמחקר הגנטי, שמספקות תמיכה משמעותית לתאוריה.

איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים? [עושים חשבון]

18.01.2026

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁למילוי הסקר ליחצו כאןהצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים?עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לעוד פרק על מסחר בינלאומי. בפרק זה, אנחנו לומדים איך נוצר ייתרון יחסי על ידי ניסיון ויתרונות לגודל, איך בכלל יודעים […]

מסחר בינלאומי: מסובך יותר משחשבתם [עושים חשבון]

04.01.2026

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 האם לפרה הישראלית יש באמת יתרון יחסי? עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לשיחה על איך מסחר בינלאומי מושפע מהיתרון היחסי של מדינות בעולם מורכב עם הרבה מדינות והרבה מוצרים, מה קורה כשתעשיות עוברות ממדינות המערב למדינות עולם שלישי, האם מסחר תורם או פוגע ברווחה, ומה לגבי […]

מיסוי אופטימלי [עושים חשבון]

09.12.2025

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים רוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 בהמשך לפרק על מיסוי קרן ההשתלמות, שבו עסקנו בבחירה הפוליטית-ערכית של מערכת מס, בפרק הזה אנחנו מתעמקים ביעילות מערכת המס, ובפרט בצמצום הנטל העודף של המס, ומסבירים את […]

תכנית סמוטריץ' – האם הכלכלה הישראלית באמת משגשגת? [עושים חשבון]

23.11.2025

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 עושים חשבון מנתחים את ההצהרות של שר האוצר על מצב הכלכלה ואת תוכניתו הכלכלית. האם הכלכלה באמת במצב מצוין לאור העלייה בבורסה, התחזקות השקל, והאבטלה הנמוכה, כפי ששר האוצר, וראש הממשלה טוענים, או, אולי, המצב פחות טוב? ומה לגבי תוכניתו הכלכלית של שר האוצר: האם רצוי להקל במס על […]

המאבק על קרן ההשתלמות [עושים חשבון]

09.11.2025

האם צודקים במשרד האוצר שרצוי לבטל את ההטבה במס בקרן ההשתלמות בגלל שהיא בעיקר מטיבה עם העשירים? האם צודקים בהסתדרות שמדובר בניסיון לגזול את "כבשת הרש" של העובד? ואולי בכלל האופוזיציה צודקת בטענה שמוטב לקצץ בבזבזנות לפני שמעלים מיסים? עושים חשבון מנתחים את הוויכוח על הטבות המס בקרן ההשתלמות בראיה רחבה של מערכת המס בכללותה: […]

עסק חברתי – האם זה אפשרי? [עושים חשבון]

19.10.2025

האם מוכרים לנו את מפעלי ההסתדרות והקואפרטיבים במיתוג חדש, או שבאמת יש כאן משהו שונה? עושים חשבון מארחים את עומרי בן עמי, מנהל בית הספר לעסקים חברתיים לשיחה מפתיעה על עסקים חברתיים. מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 להאזנה לכל הפרקים ללא עלות […]

השיטה הסינית [עושים חשבון]

21.09.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, מומחה לכלכלת סין, לשיחה על השיטה הכלכלית, על הצמיחה המהירה ועל המחירים האנושיים הכבדים שלה. בנוסף, קצת פרספקטיבה על העוני הרב לצד העושר הרב, על המעורבות של השלטון בכלכלה, ועל השאיפות האימפריאליסטיות של סין.

השפעת עמיתים – למה כולם חושבים אותו דבר? [עושים חשבון]

01.09.2025

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק על המחקר שעוסק בהשפעת העמיתים – האנשים שאנחנו עובדים איתם או לומדים איתם,  ואפילו חולקים איתם מגורים – על הישגים ועמדות. האם חשיפה לעובדים בעלי פריון עבודה גבוה מגדילה את פריון העבודה? האם חשיפה של ילדי בית ספר לתלמידים חזקים משפרת הישגים לימודיים? האם חשיפה לקבוצות אתניות […]

מסעו של היזם הפלסטיני [עושים חשבון]

18.08.2025

עושים חשבון מארחים את ידין קאופמן, יזם הון-סיכון, שהקים תוכנית מנטורינג לצעירים וצעירות פלסטינים, בשיתוף עם חברות היי-טק ישראליות, ואת רסן חמד, יזם הייטק פלסטיני, מנכ"ל Zaytounic, לפרק על התפתחות היזמות בחברה הפלסטינית, ועל היתרונות לישראלים ולפלסטינים מהתפתחות כלכלית פלסטינית.

מהפכה בקיבוץ – איך תמריצים משפיעים על התנהגות? [עושים חשבון]

03.08.2025

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק שמתאר את המחקר שלו ושל שותפיו, שבוחן את ההשפעות של רפורמות מבניות בקיבוצים – המעבר לקיבוץ המופרט בעקבות משבר הקיבוצים – על תפישת העולם הערכית של חברי הקיבוץ, על דפוסי ההצבעה בבחירות, על ההשקעה בהון אנושי, על חריצות בעבודה, ואפילו על גירושין ובחירת בני זוג.

זהירות! השקעה טובה לפניך [עושים חשבון]

20.07.2025

איזה סטארטאפים מגייסים כסף בפלטפורמות מימון המונים, איך עובדות קרנות הון סיכון ומה האמת מאחורי האקזיטים שלפעמים קוראים עליהם בעיתונים הכלכליים. עושים חשבון מארחים את רועי בן יוסף, משקיע הון סיכון, לשיחה על על שנאת סיכון ואהבת תשואה, על פיזור ועונים לשירה – האם כדאי לה להשקיע את כספה באקזיט הבא.

בעיית הסוכן: רמאות וזכויות קניין [עושים חשבון]

06.07.2025

מה משותף לעובד ולמעסיק, ללקוח ולעורך הדין, ולמתווך שמנסה למכור לכם דירה? ניגודי אינטרסים ופערי מידע. בפרק הזה אנחנו מדברים על מודל המנהל-סוכן, מודל מרכזי בתורת החוזים, שעוסק באינטראקציות כלכליות רבות  – אינטראקציות שיש בהן ניגוד עניינים ופערי מידע.אנחנו גם יוצאים למסע בזמן של אלפי שנים כדי לגלות איך המודל יכול להסביר את לידת זכויות […]

עיר משגשגת חייבת אוניברסיטה [עושים חשבון]

22.06.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר נעמי האוסמן, חוקרת כלכלה עירונית וכלכלת ידע, לשיחה על זליגת הידע מהאוניברסיטאות לסביבה העירונית ועל החשיבות של הקרבה הפיזית בין המחקר לתעשייה. איך קובעים סדרי עדיפויות בפיתוח עירוני? מהם יתרונות הצפיפות? ואיך כל זה קשור לתחבורה, בניה לגובה ואינטראקציה אנושית?

מה זה בכלל מחיר מופרז? [עושים חשבון]

08.06.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל, מומחה במבנה שווקים ובעל ניסיון וידע רב בתחום התביעות כנגד יצרנים שגובים מחיר מופרז, לשיחה על ההגדרה של מחיר מופרז ועל האמצעים החוקיים והכלכליים לצמצום הפגיעה בציבור בגלל חברות שגובות מחירים מופרזים.

החות'ים יורים והמחירים עולים [עושים חשבון]

25.05.2025

האם המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה בישראל? עושים חשבון מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר בבנק ישראל ומומחה לכלכלה אזורית, לשיחה על השפעות החרם הטורקי על ישראל, השפעת ההתקפות החות'יות על ההובלה הימית העולמית ובפרט על ישראל, וביטולי הטיסות.

ביקורת עמיתים: אבטחת איכות או חסימת תחרות? [עושים חשבון]

11.05.2025

לאחרונה הקימו אגודות הכלכלה המובילות בעולם (האמריקאית, האירופית, הבריטית והאגודה האקונומטרית) ועדה משותפת לבחינת הליכי הפרסום המדעי בכלכלה בכתבי העת התחרותיים. מטרת הוועדה הוגדרה כאבחון הבעיות במערכת הפרסום והצעת פתרונות לשיפור. הפרק מציג את הבעיות שהובילו להקמת הוועדה, את הבעיות שהוועדה התעלמה מהן, את האינטרסים החבויים והגלויים, את השחיתות, את ההמלצות הבעייתיות של הוועדה ואת […]

דיור בישראל: מחסור או בועה? [עושים חשבון]

27.04.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור מיקי מלול לשיחה על מחירי הדיור בישראל. הנתונים לגבי עליית המחירים מדאיגים ורומזים לכך שיש כאן בועה: ניתוק של המחיר מהערך הכלכלי שנגזר מעלויות הבניה ודמי השכירות. האם באמת יש בועה בשוק הדיור? האם יש בכלל מחסור בדירות? האם ירידה משמעותית במחירי הדיור באמת מסכנת את היציבות הפיננסית? ומה רצוי […]

מה טראמפ עושה?! [עושים חשבון]

15.04.2025

פרק בונוס על מלחמת הסחר של טראמפ. מה עומד מאחורי נוסחת "מכסי הגומלין" של נשיא ארה"ב? מה המטרה של המכסים ולמה גרעון הסחר של ארה"ב מטריד את הנשיא. עומר ושירה דנים במדיניות החדשה והאם יש דרכים יעילות יותר להשיג את אותה המטרה? האם המכסים יחזירו את התעשייה לארה״ב ומה יוצא מכל זה לאזרח האמריקאי?

רשתות חברתיות- המונופולים החדשים [עושים חשבון]

07.04.2025

איך ומתי רשתות יוצרות כוח מונופוליסטי- מהם היתרונות לגודל שמספקות הרשתות ומהם הכלים המשפטיים להתמודדות עם הנזקים? הפעם עושים חשבון מארחים את רז אגרנט, דוקטורנט למשפטים שחוקר רשתות אינטרנטיות.

נפט- הדלק של הפוליטיקה העולמית [עושים חשבון]

23.03.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר גיא לרון, מומחה ליחסים בינלאומיים וגיאופוליטיקה, לשיחה על האינטרסים הכלכליים והפוליטיים מאחורי המדיניות של מנהיגי העולם- מפוטין, דרך טראמפ ועד איראן בהקשר של אנרגיה וגאוגרפיה. אז אילו עוד מדינות ודיקטטורים נהנים מהזהב השחור? עד כמה המשאב הזה חשוב ואיך כל זה קשור לישראל?

יתרון יחסי ומלחמות סחר [עושים חשבון]

09.03.2025

אנחנו מדברים על מלחמות הסחר ועל הבסיס למסחר בין לאומי: מה זה יתרון יחסי, ומה ההבדל בינו לבין יתרון מוחלט ותחרותי, מה זה הסטת סחר ואיך מכסים פוגעים ברווחה? הפרק מתחיל עם התרומה של דויד ריקרדו לתאוריה של מסחר בינלאומי, עובר דרך נקודות מרכזיות בהתפתחות המחקר של מסחר בינלאומי, ומסתיים עם פרס הנובל שהוענק לפול […]

הכה את המומחה: כלכלת ישראל במלחמה [עושים חשבון]

23.02.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל ועונים לשאלות המאזינים- על דירוג האשראי ומצב הכלכלה, על התפיסה הכלכלית בישראל – ימין או שמאל, על אתגרי יוקר המחיה ופריון העבודה ועוד.

מיליי- המהפכן שמציל את ארגנטינה? [עושים חשבון]

10.02.2025

הכלכלן שהפך לנשיא, חביאר מיליי, מכנה את עצמו "אנרכו-קפיטליס" וידוע בתמיכתו הנלהבת בשוק חופשי עם כמעט אפס מעורבות ממשלתית. בתוך חודשים הוא התחיל לבצע פעולות כדי להוציא את המדיניות שלו לפועל ואת ארגנטינה ממשבר. הפעם עושים חשבון מארחים את ד"ר סבסטיאן ויסוצקי, כלכלן שגר בארגנטינה, על המהלכים הדרמטיים שעשה מיילי, על אלו שהבטיח ועדיין לא […]

האם אפשר לעזור לעניים? [עושים חשבון]

27.01.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר שירלי ליכטמן שדה, לפרק שעוסק במחקר על מדיניות רווחה. האם סיוע לעניים באמת מחלץ מעוני או דווקא מייצר תמריצים להישאר עניים? מה ההשפעה של צמצום קצבאות רווחה על תמותת עניים מסמים ואלכוהול, ומה קורה להשתתפות בשוק העבודה העבודה? והאם תלושי מזון משפרים את העתיד של ילדים שגדלו במשפחות עניות?

הויכוח על הביטקוין- זהב דיגיטלי? [עושים חשבון]

12.01.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, שמסביר מדוע לדעתו הביטקוין הוא הזהב המודרני, מרחיב על סוגי מטבעות דיגיטלים נוספים, ומסביר מדוע הביטקוין אינו בועה. צוות עושים חשבון מאתגר את הטענות. עוד בפרק: מה זה בכלל בועה, ודיון על בועות שאינן סכום אפס.

נטל המס ורווחים כלואים [עושים חשבון]

29.12.2024

עושים חשבון מארחים את ירון גינדי, ראש לשכת יועצי המס, לשיחה על הכבדת נטל המס על הציבור בישראל, ובעיקר מתעמקים בסוגיית הרווחים הכלואים של החברות. וגם: איך נכון להגדיל את תקבולי המס? האם צריך בעיקר למסות עשירים? האם אפשר להתמקד במיסוי עסקים ובכך לצמצם את הפגיעה בציבור? ואולי נוצרה הזדמנות לרפורמה כללית במערכת המס? ובנוסף: […]

למה כלכלנים עושים ניסויים בבני אדם? [עושים חשבון]

15.12.2024

האם בני אדם רציונליים? האם המודל הכלכלי כושל בניבוי ההתנהגות האנושית במעבדה? אולי המעבדה כושלת בניבוי התנהגות אנושית בחיים מחוץ למעבדה? מה לומדים מהמעבדה על היחס לסיכון, ומה ההבדל בין אי וודאות לבין סיכון? עושים חשבון מארחים את פרופסור יורם הלוי לשיחה על כלכלה ניסויית ומנסים להשיב על השאלות האלו דרך מגוון דוגמאות של ניסויים […]

האם יש שוק חופשי של דעות ברשת? [עושים חשבון]

01.12.2024

עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי לפרק על מה רשתות חברתיות עושות. האם פייסבוק תורמת להקצנה? איך אינסטגרם וטוויטר משפיעות על בריאות נפשית, מה ההשפעה של חשיפה לדעות על עמדה פוליטית ועל אמפתיה כלפי הצד השני, ומה הם המנגנונים השונים שמקשרים בין הרשתות לאושר ועושר, אבל גם לפשעי שנאה.

ביטקוין- השקעה משתלמת או תרמית פירמידה? [עושים חשבון]

17.11.2024

עושים חשבון מדברים על הביטקוין מהזווית הכלכלית: האם מדובר בנכס של ממש, או שאולי זו רק בועה שתתפוגג בקרוב? איך מעריכים את השווי ההוגן של ביטקוין? ומה יקרה אם ביטקוין באמת יהפוך למטבע ככל מטבע אחר? איך הגענו למסקנה שמחירו חסום בשני מליון דולר למטבע ביטקוין יחיד. והאם רצוי שממשלות ילחמו בביטקוין?

שיתופי פעולה – תורת המשחקים [עושים חשבון]

03.11.2024

העולם המודרני מאופיין בשיתופי פעולה כלכליים רבים עם זרים, שהיקפם מתואם עם ההתפתחות הכלכלית. שיתוף הפעולה תורם לרווחה אבל הוא פתח לרמאות וניצול. בפרק הזה, שירה ועומר משוחחים על התרומה של תורת המשחקים להבנה של שיתופי פעולה, בהשתתפות פרופסור יורם הלוי.

כלכלה התנהגותית – יישומים בשטח [עושים חשבון]

20.10.2024

עושים חשבון בשיחה נוספת עם ד״ר טלי רגב על כלכלה התנהגותית. אחרי שהבנו בפרק הקודם מהי כלכלה התנהגותית, הפעם צוללים לדוגמאות שונות למחקרים ויישומים

מהי כלכלה התנהגותית? [עושים חשבון]

06.10.2024

רבים מאוד מדברים על כלכלה התנהגותית, ואפילו מציגים את עצמם כמומחים בתחום, אבל מעטים, ולא במקרה, מבינים מהי באמת ומדוע היא נחוצה. הפעם, עושים חשבון מארחים את ד"ר טלי רגב, בפרק לכבודו של חתן פרס הנובל בכלכלה פרופסור דני כהנמן, שהלך לעולמו לאחרונה. מהו האדם הרציונאלי בשפת הכלכלנים?  האם הכלכלה ההתנהגותית הוכיחה שהמודל הכלכלי הרציונאלי […]