המחשב הקוואנטי והכלכלה | עושים חשבון״ ו״דיפטק ישראל״

עושים חשבון עם פרופסור עמר מואב ושירה חדס נקר טוב, ברוכים הבאים למאזיני עושים חשבון ולמאזיני דיפטק ישראל. יש לנו פה פרק משותף על נושא שהוא נשמע עתידני, אבל הוא קרוב מתמיד, וזה איך מחשבים קוונטיים הולכים לשנות ולהרעיד את הכלכלה. איתי פה אסף וייסר, מומחה הטכנולוגי של דיפטק ישראל, ופרופסור עמר מואב, כלכלן בכיר ומנחה עושים חשבון. היי שרון, אהלן, מה שלומך? בסדר גמור, נראה לי נתחיל בזה של, עמר, נחתנו עליך לפני זמן קצר עם רעיון לעשות פרק משותף על קוואנטום, ויש לנו שאלה אליך, למה זה מעניין בכלל את המאזינים שלך?

וואו, שאלה טובה, אין לי מושג מה זה בדיוק קוואנטום, אבל אני חושב שזה יכול להשפיע על הכלכלה בצורה משמעותית, אבל... אולי ניתן לאסף קודם להסביר מה זה בכלל. אז נעשה את זה ממש בצורה עדינה, בלי להיכנס יותר מדי לפרטים. מי שרוצה להעמיק, יש לנו פרק שלם שעשינו במסגרת דיפטק ישראל. אגב, זה בדיוק הפרק שהיה הטריגר לפרק הזה.

בסופו של דבר, אחת המאזינות שאני יותר מעריך, זוגתי, הקשיבה לפרק ועלתה עם השאלה, רגע, איך מחשבים קוונטיים משפיעים על הכלכלה שלנו? כי בסופו של דבר מחשב קוונטי יודע לפתור בעיות שמחשבים רגילים לא יודעים לפתור. מה סוג הבעיות שהוא יודע לפתור? בואו נתחיל בכלל, מה עושה מחשב רגיל? מחשב רגיל פותר בעיות בצורה טורית, אחת אחרי השנייה.

זאת אומרת שאם הוא מנסה למצוא את כמות המחלקים או מי המחלקים של איזשהו מספר המחלקים, זה הגורמים האלה שלמשל... שש מתחלק בשלוש ושתיים, הוא גם מתחלק בשש ואחד. המחשב רגיל יתחיל לעבור מספר מספר מספר ולראות מה מחלק את שש. מחשב קוונטי עובד בצורה אחרת, הוא עובד בצורה מקבילה. הוא מקרין כביכול את כל המספרים על הבעיה, ומהצד השני של המחשב, התשובות הנכונות צצות.

זאת אומרת שבעיות מאוד מורכבות עם המון פרמטרים יכולות להיפתר על ידי מחשב קוונטי בזמן מאוד מאוד מאוד קצר. רק בשביל הפרופורציות, כדי שנבין, סוגיות כמו לפתור בעיות של למצוא מולקולות חדשות שמוצאות לנו תרופות חדשות. עם מחשב רגיל הבעיה הזאת תיפתר תוך אלפי שנים, על ידי זה שנפעיל את כל המחשוב שנמצא בכדור הארץ, מחשב קוונטי יכול לפתור בעיה כזאת תוך שעות. זו הפרופורציה. אוקיי, זה ממש מטורף וזה בעצם מה שאתה מספר לנו זה שמחשב קוונטי פועל בצורה אחרת לגמרי ממחשב רגיל ולכן הוא יכול לפתור בעיות בצורה הרבה יותר מהירה עם הרבה יותר נתונים, הרבה יותר דאטה, הרבה יותר משתנים וכמובן עולם הכלכלה הוא עולם שמושתת על הרבה מאוד דאטה ונתונים ומשתנים ואי ודאות וזה מביא אותנו לבעצם מה, איך קוואנטום הולך להשפיע על הכלכלה?

ויש לנו כאן שאלת מאזין. עמר שאל את המאזינים מראש שעושים חשבון, מה מעניין אותם לדעת, ויואב פינקלשטיין שאל, האם המחשב הקוונטי ישפיע בצורה מהותית על הכלכלה, דרך שימוש במחשב קוונטי, כלומר שיזרימו כסף לחברות שכנראה יצליחו יותר, או שסתם ינחשו, אלו מניות יעלו יותר בטווח הקצר מאוד. אני חושב אבל, שלפני שניגשים לשאלה הזאתי, חייבים שנייה להגיד מה יכול לעשות מחשב קוונטי לכלכלה שלנו, למה הוא כל כך קריטי לכלכלה, כי בסופו של דבר הנקודה הקריטית, שאם היום מחשבים ו-AI מנסה לחזות מה קורה בכלכלה שלנו, היתרון של מחשב קוונטי, שהוא ממש מסוגל להכיל כמות אדירה של דאטה ולשקלל אותה בזמן סביר לפני עוד שהאירוע קורה. אז בעצם אתה אומר שעוד לפני שאנחנו מדברים על ההשפעה של קוואנטום על כלכלה עצמה, יש השפעה על תעשיות שונות, זאת אומרת זה לא רק עניין של בורסה ובנקים, נשים את זה רגע בצד, קוואנטום הולך לשנות תעשיות מרפואה ולוגיסטיקה והכל. לחלוטין, אבל היתרון שמחשב קוואנטי לכלכלה זה שחוסר ודאות שקיים היום בכלכלה, שבדרך כלל חוסר ודאות הזאתי, אנחנו מצליחים לעשות עסקאות כי אחד חושב שבחוסר ודאות הזאתי, דווקא כדאי לקנות, מה שאני חושב שבחוסר ודאות הזאת כדאי למכור, וככה נוצר מסחר בבורסה בין שני גורמים.

במחשב קוונטי החוסר ודאות הזאת מצטמצמת, כי הוא מסוגל לשקלל הרבה יותר מידע ולצמצם את החוסר ודאות בצורה משמעותית. כן, אני חושב שכדאי להפריד בין באמת הסיוע של מחשבים מהירים מאוד במסחר עצמו, אז יש לנו במקביל, הרי מה יש לנו בבורסה לניירות ערך? אנשים שהם סוחרים למשקיעי טווח ארוך, שזה רובנו. שוב, אני לא יודע אתם ספציפית, אבל הציבור הרחב בישראל, כולל אני, מבחינתי הבורסה לניירות ערך זה כלי שדרכו אני עושה חיסכון לטווח ארוך, וכך רוב הציבור. מול זה יש גם אנשים שהם מנסים להרוויח בטווח הקצר ממסחר מהיר, high frequency trade, מחשוב מאוד מתוחכמות, נשים כמה שטר מהר, ננצח את המתחרים שלהם והם בעצם סוגרים רווחי ארביטראז', הם עושי השוק, קונים, מוכרים, הם לא משקיעים לטווח ארוך.

וככל שמחשבי הקוונטום יוכלו לסייע שם, אז זה יכול להקטין עוד יותר את המרווחים. אני לא חושב שהסוחרים לטווח קצר ירוויחו יותר, כי התחרות, כולם יכולים להשתמש בזה. אני מסתכל על מה זה יעשה למשקיעים לטווח ארוך. אז זה טיפה יחסוך לנו בעלויות מסחר ככל שתהיה יותר תחרות ויותר יעילות. אז זה היבט אחד.

והיבט השני זה בדיוק המשך לדברים שאסף אמר, זה מידע. ככל שיש לנו מחשבים שיכולים לנתח יותר טוב את התחזיות, תסריטים שונים, ובעזרתם לקבל ניחוש יותר מושכל על העתיד, אז כמובן שזה יתרום ליעילות של ההשקעה בכלכלה. אז אסף אמנם הדגיש את התוצאה של אולי לא יהיה מסחר בכלל, כי אם אנחנו יודעים הכל, אז ברור לגמרי מה הערך של חברה X, מה הערך של חברה Y, בזה זה נגמר, אין יותר סיכון. שוב, אבל כמובן שאין יותר סיכון זה פנטזיה, שווה לדבר על זה, זו שאלה תיאורטית מעניינת, מה יקרה בעולם שהכל ידוע מראש, אבל עצם הצמצום בסיכונים יש לזה חשיבות רבה. בואו שנייה נדמיין עולם שבו אתה מסתכל על מניה, מסתכל על איזשהו אג"ח ואתה ממש יודע להגיד מה הסיכון של אותה השקעה.

אתה יודע להגיד מה הערך האמיתי או הקרוב לאמיתי ברמת סיכון מאוד מאוד נמוכה לאותו אג"ח, מניה, אלמנט כלכלי שאתה רוצה לרכוש. איפה זה שם את הכלכלה שלנו כמו שהיא נראית היום בעתיד? כן, אז בוא ניקח את המקרא הקיצוני ביותר, כתרגיל מחשבתי כמובן, זה לא מציאותי, זה לא שנדע בדיוק את הסיכון, אלא נעלים את הסיכון. אין יותר סיכון, אנחנו כולנו יודעים, מכניסים למחשב תוכנית עסקית, והוא אומר לך, אם אתה תקים את המפעל הזה, בסוף יש צעד ריאלי לכלכלה, כן? נכון.

המסחר בבורסה זה רק מסחר בבעלות. על חברות או בנייר באיגרות חוב, יש צעד ריאלי ונניח שאנחנו יכולים להזין את מה שאנחנו יודעים או להגיד אפילו, המחשב יודע לעשות לבד את כל החישובים, אני רוצה להקים חברה כזאת, מפעל שמייצר כזה מוצר או כזה מוצר ויגיד הנה זה בדיוק מה שיקרה, אין יותר סיכון, אז ברגע שאין יותר סיכון, אז קודם כל מבחינת הרווחה הכוללת, רווח אדיר, כי לא משקיעים יותר השקעות שנגמרות רע, כן? הרי מאיפה יש לנו סיכון? כי אנחנו לא יודעים מראש מה יצליח, מה לא יצליח, ועד כמה יצליח. ברגע שיודעים לחזות את העתיד, אז משקיעים בדיוק במקומות עם התשואה הכי גבוהה.

הכל ידוע, ולמעשה כל מניה הופכת במובן הזה לאיגרת חוב, כי מניה מבטיחה. תשלומים בדיוק כמו איגרת חוב בדירוג AAA זה העולם שנהיה בו עולם פנטסטי עולם פנטסטי הוא באמת פנטסטי לבדי אז לפני שאנחנו תוהים אם זה עולם פנטסטי או לא ואם זה אפשרי בכלל אני דווקא כן חושבת שיש כאן צורך להתייחס לעובדה שקוואנטום לא משנה רק את הכלכלה עצמה את הבורסה או את המסחר במניות או את כל העולם הריביות ובנקים הוא גם משנה כל כך הרבה תעשיות. והולכת להיות פה בעצם איזושהי קפיצת מדרגה בערך בכל תעשייה אפשרית, אם זה בתעשיית התרופות ואם זה בתעשיית הלוגיסטיקה, כל אחת מהתעשיות שאנחנו מכירים היום, זה לא משנה אם זה טכנולוגיה, פיננסים, ליגל, הכל הולך לעבור איזושהי קפיצה. ואם כל התעשיות האלה הולכות להיות יותר חזקות, יותר מוצלחות, הן יכולות לייצר מוצרים הרבה יותר משמעותיים. פריצות דרך מדעיות, אז בעצם גם אנחנו נכנסים כאן למצב שבזמן שהקוואנטום משנה משהו בבורסה או בכלכלה, הוא גם משנה את התעשיות עצמן ועושה אותן חברות יותר גדולות, עושה שם תדמויות יותר מהירות.

זה בוודאות יכניס תעשיות למקומות אחרים. את פתאום תראי חברה קטנה שיש לה גישה למחשב קוונטי, לדוגמה בתחום התרופות, פתאום הופכת לנובה נורדיס החדשה. וכי היא תוכל תוך חודש לרשום 100 פטנטים על פתרונות ל-100 סוגים של סרטן ומאותו רגע חברה שעד היום לא שמעת עליה פתאום הופכת למובילה בשוק כי היא סגרה את הפער על ידי מחשב קוונטי תוך זמן מאוד מאוד קצר מה שכל חברה אחרת לא הייתה מצליחה בכלל להגיע אליו אבל זה אספקט אחד. אני מתייחס למספקת אחר, נגע פה עומר בנושא של חוסר הוודאות ושכל מניה הופכת לאגח, אני סקרן, רגע, אבל מה יקרה עם האגחים? ויותר חשוב מזה, עם האגחים של מדינות, אגחים של מדינות היום הם הבסיס להרבה מאוד השקעות של מוסדיים משמעותיים, עכשיו מדינה למה היא בטוחה כי ממצאת חוק המספרים הגדולים ממצאת את כל מה שקורה במדינה הזאת וככה בסיכוי גבוה אני יודע להגיד פחות או יותר לכאן או לכאן עד כדי ניואנסים פוליטיים והשפעות על כל מיני אנשים כאלה ואחרים בכירים בחברות שעושות אבל אבל וואטסאפ לאותם לא לא לא אותם מאגחים אבל.

בסוף יש לי חוסר ודאות מצומצם בגלל חוק המספרים גדולים יבוא מחשב קוונטי ויגיד רגע. לא, הכל בסדר. בוא, אני אתן לך מנייה, סתם ניתן דוגמה, מניית אפל, אני אתן לך את אותה ודאות, אבל לאפל יש לך סיכוי לצואה הרבה יותר גבוה, כי זו חברה כלכלית מוצלחת שצומחת הרבה יותר מהר מאשר מדינות. ואז יבואו מוסדיים, האם יגידו, אוקיי, בוא לא נשקיע במניות טריפל איי של ארה״ב, אלא בוא נשקיע ישירות באפל. שהיא המנוע העיקרי בארה״ב וככה נשיג תשואה יותר גבוהה.

מה יקרה למדינות באותו הרגע? אז אני אגיד כמה דברים פה. ראשית, אני חושב ששרון, אני נוטה להסכים עם ההערה שלה לגבי החשיבות של מחשבי הקוואנטום בתהליך הייצור עצמו. בסוף זה לב העניין. אני חושב שכן, מה שאסף אומר לגבי ההשפעות של צמצום הסיכונים על המסחר בבורסה זו נקודה מאוד חשובה ובעיקר מאוד מעניינת.

מבחינת בסוף הכלכלה, המקרו-כלכלה, הצמיחה הכלכלית, הרווחה של בני אדם, ושוב, אני מסתכל על הזווית מהרווחה של בני אדם, לא מהערך של החברה. זה שאפשר יהיה לפתח הרבה תרופות מצילות חיים, משפרות איכות חיים, זהו בראש ובראשונה משהו שמשפר את איכות החיים של בני האדם. הצד המשני של זה, שיש פה חברה מעניינת לסחור בה בבורסה, אני לא מזלזל בזה, אבל זה... בוודאי דבר משני ולכן, ובזה אני לא מבין כלום, אבל ככל שמחשבי קוונטום יכולים דרך חישוב מהיר, דרך בינה מלאכותית, לתרום לתהליך הייצור, להחליף עובדים, להגדיל את הפנאי, את המוצרים, את השירותים, וואו, יש לנו פה באמת עולם שנראה אחרת. לשאלתך עכשיו לגבי באמת כלכלה, אז קודם כל חוק המספרים הגדולים הוא לא לגמרי עובד, מדוע?

כי הוא לא יכול לצמצם שוקים מצרפיים. ותחשוב על מדינה, כן, או תחשוב על בורסה, אני יכול דרך זה שאני מפזר את התיק שלי בין הרבה מניות, להיפטר לגמרי מהשוק האינדיבידואלי של כל מניה. אני לא יכול להיפטר מהשוק המצרפי, מהמקרו-כלכלה. כלומר, פיזרתי את התיק שלי בין כל המניות בעולם, ועכשיו העולם נכנס להאטה כלכלית. התיק שלי ירד, זה אני לא יכול להימנע מזה.

עכשיו... רגע, האומנם? האומנם, כן, נניח ואני לוקח מחשב קוונטי שיודע לחזות את ההידרדרות של העולם, האם אני לא יודע לצאת בנקודה הנכונה? כן, אז תראה, קודם כל, אתה אולי תדע לצאת, אבל אם המחשב הקוונטי יודע את זה, אז כולם ידעו לצאת, וזה באמת מביא אותי לנקודה הבאה. הרי כדי שיהיה לך יתרון בשוק, אתה צריך שיהיה לך מידע שלאחרים אין.

אבל בוא נניח שאנחנו חיים ביקום, שמחשבים קוונטיים, המידע שהם פולטים זמין לכולם, ויודעים לנבא בצורה מדויקת מפולת צפויה, אז גם לא תהיה מפולת, אוקיי? אם אני אומר לך, תשמע, יש לי, רצתי עכשיו תוכנה, כולנו מסכימים שבעוד עשר שנים המחיר של מניית אפל, יהיה איקס דולרים. זה מיד גוזר את המחיר היום. זו התשובה שלי לשאלה השנייה שלך לגבי אג"ח מדינות לעומת מניות אפל. אתה אומר, בעולם שאני יודע שאין יותר סיכון ומניית אפל נותנת לי תשואה יותר גבוהה, למה שאני אקנה אג"ח מדינה?

אבל אם אין יותר סיכון, מניית אפל לא תיתן לך תשואה יותר גבוהה, כי הערך שלה היום, המחיר היום, ישקף בדיוק את הערך הצפוי בעתיד. בנטרול סיכון ובמובן הזה זה יהיה שקול לגמרי לאגח מדינה. כלומר, אחת התובנות הכי חשובות שיש בכל התחום הזה של כלכלה, במסחר, בניירות ערך או בכל נכס אחר, זה שהמחיר בהווה משקף את הערך החזוי בעתיד. אני מנסה להבין את מה שאמרת. זה אומר שבגדול הריבית תהפוך להיות שטוחה בכל...

בכל כיוון שאליו אני אלך. הריבית הריאלית, אז שוב, ניקח את התסריט הדמיוני, שאני חושב שחשוב להתעכב על התסריט הדמיוני ככל שהוא דמיוני, שאנחנו יודעים את העתיד בצורה מדויקת, כדי ממנו להבין את הכיוון שהולכים אליו, כן? שהרי לא נגיע לשם אף פעם. אז בעולם שבו אין יותר סימני שאלה, שאנחנו יודעים בדיוק לחזות, חברת אפל תייצר כך וכך, תמכור כך וכך, וזה יהיה הרווחים, ולכן נצוע למשקיעים, אין יותר סיכון ולכן אין שום סיבה שהתשואה על מניה של אפל תהיה שונה מהתשואה על איגרת חוב של מדינה. עכשיו לגבי איגרות חוב של מדינה, אז זה יהיה פלאט לגמרי במובן שאם אני יודע שהמדינה, ואני אדע, טוב אנחנו אומרים, כן שוב נגיד שיודעים, יודעים שמדינת ישראל תעמוד בהתחייבויות שלה, אוקיי אין יותר סיכון ולכן זה ייתן את התשואה חסרת הסיכון, כלומר המחיר של האג"ח היום, של ממשלת ישראל יהיה כזה כך ששיעור התשואה הפנימי, היראר על האיגרת חוב הזאת יהיה בדיוק הריבית חסרת סיכון כי אנחנו יודעים שבוודאות מדינת ישראל תחזיר את ההתחייבויות שלה.

לעומת זאת אם אנחנו יודעים בוודאות שמדינה אחרת בלי לנקוב בשם אבל היו לנו מדינות כאלו בהיסטוריה שלא עמדו בהתחייבויות שלהם, ארגנטינה, יוון, הנה כן נקבתי בשמות ועוד רבות אחרות. אז בעולם של אי ודאות סוחרים את האג"ח במחיר נמוך שמשקף תשואה הרבה יותר גבוהה למקרה שהמדינה תצליח ואפס במקרה שהיא פושטת רגל. אם אני יודע מראש שמדינה פושטת רגל ולא תעמוד בהתחייבויות שלה, אז המחיר שלה אגב צונח היום לאפס. אז בעולם כזה אני לא רואה שום בעיה, כן? כן, אין יותר סיכונים.

עולם ללא סיכונים, זה נשמע לי אידיאלי וכל כך לא רלוונטי, אבל... נכון, נכון, זה פנטזיה, זה לא מציאות. אז הזכרת את הנושא של מדינות, אז מחשב קוונטי עכשיו יכול לבוא ולהעריך שווי של מדינה, הוא יסתכל על כל ההחלטות שהממשלה מקבלת, ובמקום שיהיה לך הערכה שקורית פעם ב... תגיד לי אתה, חצי שנה, שנה, על מה אתם... כן, דירוג האשראי.

כן, דירוג האשראי של המדינה, פתאום מחשב קוונטי יכול לעשות את זה ברמה של כל החלטה ספציפית. איך היא משפיעה על דירוג האשראי של המדינה, מאיזושהי החלטה על חוק ההסדרים עד תוספת של איזושהי תקנה של מס הכנסה, הוא יודע לשקלל כל דבר עד רמת הפרומיל של ערך האג"ח של המדינה. כן. איזה כסף זה יגרום לממשלות להתנהל? כן, אז קודם כל אני רוצה להגיד, בוא נעשה הפרדה בין מחשב שיודע לחזות במדויק את ההשלכות של הפעולה, שזה לא קיים היום, לבין ההשלכות של המדינה על דירוג האשראי.

אנחנו לא צריכים באמת לחכות לדירוג האשראי. היום כשמדינה מקבלת החלטות או שקורה משהו שמשפיע, כל דבר שמשפיע על הסיכוי שמדינה תעמוד בהתחייבויות שלה, מיד משפיע על הריבית שבה המדינה מגייסת איגרות חוב. ולכן אני לא צריך את חברות דירוג האשראי, זה רק חותמת.

ואת המציאות הזאת אנחנו רואים יום יום בצורה הרבה יותר משכנעת מחברות דירוג האשראי, באמת באגח, בכמה עולה לגייס חוב. וזה ממש היה רלוונטי, ראינו את זה כל הזמן בתקופה האחרונה, כשמצד אחד חברות דירוג האשראי היססו, כן יורידו, לא יורידו את דירוג האשראי, ובמקביל אנחנו רואים שמדינת ישראל מגייסת איגרות חוב, כאילו הייתה כבר בדירוג אשראי הרבה יותר נמוך.

אבל מה שבאמת המחשבי קוונטום יכולים לעשות אולי זה לתת משוב מיידי על הפעולה הזאת, תעשה כך וכך. שוב, אני לא מאמין שזה יעד כדי כך שאנחנו יודעים לצמצם בצורה מאוד משמעותית את אי הוודאות, אבל ככל שאפשר לצמצם את אי הוודאות, זה יצמצם את הקנס. שיש, כן. אז דיברת פה בעצם על חברות דירוג אשראי, וזה בעצם, יש כלכלה כל כך גדולה סביב בעצם דירוג אשראי, ביטוחים, הארכת סיכונים, הארכת אי ודאות, ובעצם סביב כל הדבר הזה יש לנו את כלכלת הבורסה, האגחים, הריביות, וכאן בעצם אנחנו מבינים שמחשב קוונטי הולך לשנות הרבה מהדבר הזה, כי הוא הולך לתת לאותם... הרבה יותר כוח לעשות סימולציות לעשות הערכות לעשות פרדיקשן חיזוי חיזוי קדימה אסף נורא מעניין אותי לדעת בתור מי שמדבר עם סטארט-אפים בתחום הקוואנטום ועם משקיעים בתחום הקוואנטום.

האם אותם גופים פיננסיים כבר מתחילים להסתכל על הטמעת מחשבים קוואנטיים הטמעת מודלים שונים כדי מה שנקרא להתכונן לעתיד.

שהם מחוברים למה שקורה בשוק והתשובה היא לחלוטין כן. הבנקים המובילים וגם חלק מהלא מובילים כבר מתעסקים היום בלהטמיע את המערכות שיאפשרו להם ביום שיהיה מחשב קוונטי כזה שבאמת יודע לתת את התשובות לשאלות שהם מחפשים כבר עכשיו הם מטמיעים בתוך המערכות שלהם את היכולת ואת ההבנה. הם לומדים איך לתכנת מחשבים קוונטיים כדי להשיג יתרון. ומה שיקרה, ואיך שאני מדמיין את זה, זה שבטווח הארוך יקרה החזון האפוקליפטי שעומר פה חושב שלא יקרה, אני חושב שיהיה משהו מאוד קרוב לזה, שבאמת חוסר ודאות בשוק תצטמצם בצורה משמעותית מאוד, אבל באמצע... אבל הרי אפוקליפטי, זה מצוין צמצום חוסר ודאות, צמצום סיכון.

האמת... וזה ממש מתחבר לשאלה שהגיעה מאחד המאזינים של עושים חשבון, שאמר שהבורסה בכלל הוא מציעה כדרך לאפשר לציבור להשקיע בחברות, כדי שהחברות יוכלו לצמוח והמשקיע ירוויח, ולא בשביל לאפשר ספקולציות ומיקרו עסקאות, ושהם בכלל לא היו מהות הבורסה. ואני חושבת שזה בדיוק מה שאתה אומר, עומר, שזה שיהיה ודאות ירד, והספקולציות וכל המסחר המהיר וכדומה, זה שזה ירד זה לא דבר רע, זה דווקא דבר טוב, תהיה פה כלכלה אולי יציבה יותר. חברות יוכלו לגייס את ההון שהן צריכות כדי לגדול, אנשים יוכלו להשקיע ולהרוויח בצורה הרבה יותר מתונה כנראה וארוכת טווח. מי זה שאל את השאלה?

רועי, סליחה. רועי, בסדר גמור. אז שאני אתייחס לזה? בוודאי. בשמחה.

אז אני חושב שיש פה באמת איזה מין מסורת בחשיבה הכלכלית השגויה, הם על חשבון אחרים, שהם מנצלים את הבורסה לרעה, שהבורסה היא כלי להשקעות ארוכות טווח והנה באים אלו ובתוך המשחק סכום אפס הזה שיש לנו, הם פשוט גונבים לעצמם נתח, זאת תמונה שהיא לא נכונה במציאות, המשחק בבורסה הוא לא משחק סכום אפס, זה נכון שיש לנו איזה מין מחשבה כזאת שאולי זה סכום אפס. כי בסוף יש ריאליזציה. בסוף יש איזשהו, נגיד, שוב, נחשוב על מודל מאוד מאוד פשטני של המציאות, יש חברות, הן מייצרות איזושהי הכנסה, יש מחזיקי מניות שהם הבעלים של זה, וכשאנחנו סוחרים בינינו, אנחנו רק משנים את הבעלות על ההכנסה הזאת, אחרי שהשתמשנו בבורסה ככלי, בשוק הראשוני, ככלי לגיוס הון. ואם נכנס מישהו שעושה מסחר מהיר ומנצל פערי ארביטראז' ולוקח לעצמו רווחים, אז זה בטח על חשבון הסכום הזה. וגם שזה נכון, זה עדיין משפר את הרווחה של כולם.

מדוע? אפשר לראות את זה בשתי צורות. הראשית, עצם העובדה שסוחר לטווח קצר מרוויח, זה אומר שכשהוא רואה מוכר מולו, הוא קונה. כשהוא רואה קונה הוא מוכר, אוקיי? ואם הוא מרוויח, המשמעות היא שהוא הגדיל ביקושים מול המוכרים והגדיל היצעים מול הקונים.

ולכן אם אני מוכר, אני מבסוט שמישהו רוצה לקנות ממני. ואם אני קונה, אני מבסוט שמישהו רוצה למכור לי. אז זה רק לטובתי. אז מאיפה זה מגיע שהם תורמים לרווח הזה? כי אנשים, גם אם בסוף יש ריאליזציה, יש גם תוויי סיכון שונים.

באמת, יכול להיות שכל זה, בעולם הדמיוני שאין אי-ודאות, כל זה ייעלם. אבל בעולם האמיתי, למשל, ככל שאדם מתקרב לגיל הפנסיה, אז הוא רוצה להחזיק פחות מניות, יותר איגרות חוב, או בעברית פשוטה, הוא רוצה תיק פחות מסוכן. אז חשוב לו שיהיה מולו מישהו שמוכן לספק לו בעיתוי האופטימלי את המעבר ממניות לאג"ח. וחשוב שיהיה מישהו אחר שרוצה לעשות את הפעולה האחרת, ולכן הסוחרים האלו לטווח קצר, היינו רוצים שהם יהיו כמה שיותר יעילים, ושירוויחו כמה שפחות, אבל הקיום שלהם הוא חיוני לתפקוד של בורסה. שאלת לגבי מה יקרה בשוק לאור השאלות ש...

פנינו לכל מיני גורמים סטארט-אפים וכזה בזה לפני השיחה הזאת. בסוף לפני הפודקאסט הזה אנחנו הלכנו ודיברנו עם כל מיני מובילי שוק ומשקיעים ומנכ״לים של חברות והולך להיות איך שאני רואה את זה תהליך שבסופו אני מאמין שנגיע. למצב של חוסר ודאות נמוכה בשוק שבעיניי באמת יכול לשנות את איך אותו פנסיונר מסתכל על העולם כי קודם כל המוסדיים ששם הפנסיה שלו נמצאת יתנהגו אחרת והוודאות לגבי הריבית שהוא יעשה תהיה הרבה יותר גבוהה דבר שני הוא יוכל גם להשקיע במניות בוודאות הרבה יותר גבוהה להשיג, התשואה הרבה יותר גבוהה. הבעיה היא שכל השוק ידע לעשות את זה, ואז נשאלת השאלה איך זה משפיע. נשאיר את זה שנייה בצד, את השאלה הזאת.

אז רלו, תן לי רגע להתייחס לזה, שלא נשכח, כן? בסוף, אני חושב שצריך להבין מה זה הריבית הריאלית, שזה מה שאנחנו מתעניינים. הריבית הריאלית היא לא תוצאה של מסחר בבורסה, והיא לא תוצאה של בנק מרכזי. בסופו של דבר, הריבית הריאלית נגזרת מהתשואות, הריאליות על השקעות. אז מה הריבית הריאלית חסרת הסיכון שיש בכלכלה הזה?

זה מין ממוצע בניכוי התשואה העודפת לסיכון, זה ממוצע של מה שקורה בכלכלה. כשאני משקיע במפעל כזה או בקו ייצור כזה או בסטארט-אפ כזה, בתוחלת אני הולך להרוויח משהו. ננקה מזה את התשואה לסיכון. קיבלנו את ריבית חסרת הסיכון. בעולם שבו יש לנו יכולת לחזות יותר טוב את העתיד, פחות השקעות כושלות, הריבית הריאלית תהיה גבוהה יותר.

זה ווין לכמעט כולם. יכול להיות שאנשים שעושים כל מיני ארביטראז' כקצר מועד, אולי להם זה יהיה נזק, אבל לכלל הכלכלה, לכלל הציבור, היכולת להיפטר מפרויקטים כושלים, ככל שהיכולת הזאת יותר גדולה, הריבית הריאלית, התשואה האמיתית בניכוי הסיכון שיש לנו כשאנחנו חוסכים לפנסיה, חוסכים לעתיד, תהיה גבוהה יותר. ובסוף, בדרך הולכים לקרות פה דברים מעניינים. כמו שאני מבין, היום מחוברים למערכות שבעתיד יהיו מערכות קוונטיות, בנקים. מוסדיים, חברות טרופות, חברות ששנים אגב, שבסופו של דבר צריכות לאבד המון מידע כדי להשיג את האינובציה הבאה שלהם או כדי לאפשר את המסחר היותר יעיל שלהם.

ומה שנראה זה איזשהו תהליך של מעבר שפתאום כל מיני גופים קטנים שהצליחו להקדים גופים אחרים שבהתחברות לטכנולוגיה העתידית הם פתאום נראה אותם צומחים out of nowhere ומתקדמים ואנחנו לא נדע שזה נובע ממחשב קוונטי כי אף אחד לא רוצה לספר את הסמבידיוק את התעשיות הפנימיים שלו ואנחנו נראה שינויים מאוד מאוד גדולים בכל מיני מקומות בת כלכלה ולאט לאט עד לנקודה שכולם ייחשפו ליכולות הקוונטיות. שאגב זאת שאלה, האם ירשו הגורמים שיש להם מחשבים קוונטיים, ירשו לכולם להיחשף ליכולת הזאתי? אסף, אני רוצה להכניס כאן נקודה שהמאזינים יבינו, בייחוד כשעושים חשבון שמחשב קוונטי הוא עדיין בפיתוח, הוא כמו שאתה הסברת לי, בתקווה יגיע אלינו בחמש-שבע שנים הקרובות, נכון. הוא עולה מיליארדים לפתח ויש היום השקעות של מאות מיליארדים בשביל... עשרות מיליארדים סליחה מממשלות ומחברות ענק כדי לנסות לפתח אותו הוא עוד לא הוכח ועוד לא הגיע לרמת התפקוד שהיינו אומרים הנה יש לנו מחשב קוונטי שיודע לפצח את הבעיות הקשות וכשאתה אומר למאזינים כשאתה אומר מי שישיג לזה גישה צריך להבין שיכול מאוד להיות שיהיה מצב שבו סין תקבל גישה למחשב קוונטי לפני ארה״ב או לפני ישראל או לפני האיחוד האירופי וארה״ב אפילו מספיק שכמה חודשים אחרי היא תגיע לאותו הישג, אז אולי אז היא תיתן גישה לגופים יותר מערביים, כמו שאנחנו מכירים, כי מחשב קוונטי זה לא רק משהו שעוד בפיתוח, אלא גם הוא מרוץ חימוש שכל המדינות רצות אחריו.

הרבה מדינות, לא כולן. הרבה מדינות, הרבה מדינות רצות אחריו, וגם ברגע שיהיה מחשב קוונטי, הוא לא בעצם לפטופ שאפשר לקנות בחנות. הוא מחשב שצריך להתחבר אליו בענן, הוא מחשב ענק, הוא בגודל כרגע חדר ומעלה כאילו וכדומה. זאת אומרת שבאמת לא לכולם יהיה גישה לאותו מחשב קוונטי, לאותו יכולת חישוב מיוחדת ומתקדמת. בדיוק, אנחנו נמצא את עצמנו עם הסיפור של המסתגלים שורדים, מה שבטעות אומרים החזקים שורדים, אז מי שיסתגל לטכנולוגיה של מחשבים קוונטיים, הוא ישיג יתרון אבולוציוני בכלכלה או בטכנולוגיה הבאה.

ולכן הרבה מאוד גורמים מאוד משמעותיים בשוק מחפשים את היתרון הזה, מתחברים ליתרון הזה כבר עכשיו, עוד לפני שקיים בכלל מחשב קוונטי בפועל. זאת אומרת, ממש יש גופים שמשקיעים עכשיו כסף, עובדים עם חברות כמו IBM וגוגל וחברות קטנות יותר, כדי בעצם להתנסות על תכנות על מחשב קוונטי. פיתוח תוכנות שמתאימות לניתוח וחיזוי פיננסי וזה בעיקר אני מניחה שזה גם הבנקים הגדולים ביותר כי צריך הרבה כסף כדי להיכנס לעולם. גם הבנקים הגדולים וגם בנקים בינוניים וקטנים שיודעים או מפנימים מה המשמעות של זה ביום שזה יהיה והם אלה שיצליחו לדעתי לפרוץ ולהפתיע את כולם ובהתחלה אף אחד לא יבין ממה זה. שזה אגב בעיניי בדיוק השאלה של הקונטרה לאי ודאות הזאת, אתם מדברים המון על הוודאות שתיווצר פה ביום שמחשב קוונטי מחשב טוב יותר וחוזה טוב יותר, ומצד שני כל הכלכלה עצמה הולכת להיות באי ודאות ענקית כי חברות יפרצו פה בימים, כמו שאמרת, אמרת את זה על תרופות, אבל לדוגמה היום הכלכלה מאוד מונעת על ידי דאטה סנטרים וחומרה וחומרים מיוחדים.

ואנחנו יודעים שעכשיו קוונטי יש עליו, יש ממנו ציפייה שיעזור לנו אפילו לייצר, להבין מאיפה להשיג חומרים מיוחדים, אם זה מתכות מיוחדות בשביל בטריות, בשביל דאטה סנטרים, בשביל חישוב רחב יותר, זאת אומרת הרבה מאוד תעשיות הולכות להיות disrupted, יקומו פה חברות כמו שספייס איקס עכשיו עשתה איזשהו IPO מונפץ של 2 טריליון דולר, יהיה פה עוד הנפצות כאלה. אני חושב שאחד הדברים המעניינים שיקרו פה זה בגלל שמחשב קוונטי מקטין לנו את החוסר ודאות על דזה שהוא חשוף להרבה מאוד מידע, יהיה פה, יתחיל להיות פה מרוץ חימוש למידע. כלומר, מוסדיים שרוצים יתרון בריביות שהם יודעים להשיג, יתחילו אולי לרכוש מידע. למשל להשתלט על קופות חולים כדי להשיג את כל המידע הרפואי על כל החולים כדי להזין את זה לתוך המחשב הקוונטי ולקדם את החברה שבהם הם מושקעים לדוגמה. יתחיל להיות פה מרוץ חימוש אולי, איפה מחשב קוונטי נכשל?

ברגע שיש איזשהו חוסר ודאות, איזשהו ברבור שחור בכלכלה. או אסון טבע שפתאום משבש את כל הנתונים שעד עכשיו היו. אז אולי, ושוב פעם זה קצת קונספירטיבי, גורמים התחילו להשקיע את הכסף שלהם כדי ליצור אנומליות בשוק, אנומליות במה שקורה, ליצור שיבושים כדי להסיט את הכיוון שכולם בטוחים שאליו... הכלכלה הולכת כדי ליצור איזושהי אנומליה ולנצל דרך האנומליה הזאתי את זה שאף אחד לא חזר את זה כי הם יצרו את האנומליה הזאתי. כלומר מצד אחד אנחנו מתארים עתיד שהוא מאוד מאוד ודאי עם סיכון מאוד מאוד נמוך אבל מצד שני יכול להיות שהגורמים יפעלו כדי לשבש את הוודאות הזאתי כדי להשיג לעצמם יתרון השיבוש הזה מתבטא בשיבוש במידע או השגת מידע מרוץ חימוש לידע או אולי הליכה לאזורים שהם פחות ודאיים, לדוגמה, אם עד היום מוסדיים התרכזו בדברים מאוד בשלים, מאוד ודאיים, ועדיין היה שם איזשהו סיכון, אולי הם התחילו ללכת לשלבים יותר מוקדמים, ששם החוסר ודאות הוא יותר קטן.

עמר, מה דעתך? כן, אז יפה, אז קודם כל אנחנו עוברים מהתסריט ההיפותטי, שלא לומר דמיוני, של צמצום משמעותי באי הוודאות עד כדי היעלמות אי הוודאות, גם כיוון אפשרי עד סביר שדווקא הכניסה של מחשבי קוונטום בגלל בדיוק הדברים שאסף תיאר עכשיו יגדיל אותי הוודאות בכלכלה. אני חושב מנקודת המבט המקרו-כלכלית, אם אני שם רגע בצד את החשש, שהוא חשש אמיתי של שיבושים מכוונים, של ניצול לרעה של מידע וכוח, אלא יותר הדברים שבהתחלה התייחסתם אליהם של מרוץ. חימוש שהוא מרוץ על כושר ייצור, אז אני רוצה להגיד שיש הבדל בין אי ודאות שמגיעה מהסיכוי הגדול יותר שמישהו יתרסק לבין הסיכוי הגדול יותר שמישהו יתרומם. ויש פה כמובן שאלה מעניינת של פערים, אבל שוב נקודת המבט של הכלכלן בשונה מרבים שנוטים לחשוב במשחק סכום אפס נניח שהסינים ישיגו במרוץ הזה ואני שם בצד את הניצול לרעה ובעזרת מחשבים קוונטיים ידעו לייצר מוצרים הרבה יותר בזול וזה יעזור להם מאוד בתחרות בשווקים העולמיים.

איך זה משפיע עלינו? איך זה משפיע על מדינות שלא ניצחו במרוץ הזה? טוב או לא טוב? תשובה, אני חושב שכן טוב. נניח למשל, סתם ניקח דוגמה, אם מחר הסינים מגלים פטנט שמאפשר להם לייצר מכוניות, את אותן מכוניות שאנחנו כבר קונים, בעשירית המחיר.

מה זה יעשה לנו? נוכל לקנות מכוניות יותר בזול. מה רע בזה? אז זה שהסינים ירוויחו ויצמחו ויהיו עם תוצר לנפש יותר גבוה, זה לא לרעתנו. יכול להיות שזה לרעתנו בדרכים עקיפות, דרך משאבים מתכלים, דרך זיהום אוויר, דרך שינוי אקלים.

אבל אולי גם המחשבים הקוונטיים יוכלו לסייע לנו בדיוק בנקודות האלו. נכון, ואני חושבת שזו הנקודת ראייה הנורא אופטימית על מחשבים קוונטיים, שבעצם העוגה לא תתחלק עכשיו בטירוף בין כל מיני כאלה שיש להם גישה, אלא שהיא פשוט תגדל מאוד, אותה עוגה תגדל ויהיה כאן באמת הרבה יותר עושר ושפע, גם בעין וגם ברמה באמת של פיתוחים שעוזרים לאנשות. אני רוצה להסתכל על זה מכיוון אחר, לדעתי פשוט יהיו אנשים עם עוגה ממש ממש גדולה ואנשים שהעוגה הקטנה שלהם קצת תצמח. אז יכול להיות שהעוגה שלי הקטנה תצמח פי שתיים, אבל כשנסתכל ימינה ושמאלה, אני אראה מישהו אחר שיש לו, עכשיו הכוונתי, עם הרי עוגות, ובסוף הכל יחסי. כשאני אסתכל על עצמי, עם שקל ולימיני מישהו באפריקה שמרוויח חצי שקל או עשרה גורות, הוא יכול להיות שהוא צמח מחמשה גורות, אבל אני, השקל שלי יגדל לעשרה שקלים, הפערים יגדלו משמעותית.

אז אני אגיד משהו על זה, כי פה באמת נכנסנו כבר לתחום הכלכלה פרופר, מה גורם לאנשים עושר? האם העושר בעין ה... מוחלט או העושר היחסי, שוב בעין, קודם כל אין בכלל ויכוח בנתונים שעושר מוחלט משפיע על עושר באלף, אין בכלל ויכוח, אנחנו רואים את זה, שוב קשה מאוד למדוד עושר באלף, אבל כשעושים המון מחקר שמתקפים אותו בצורות שונות, איך זה שומרים לאנשים, תגיד לי עכשיו איך אתה מדרג את העושר שלך באלף מ-1 עד 10. ואז גם מנסים לנתח את זה כדי לתקף את זה דרך פעולות שונות, סיטואציות שונות. המסקנה של המחקר הזה היא שככל שהעושר בעין האבסולוטי עולה, העושר באלף עולה.

פעם חשבו שעד גבול מסוים, שמעבר זה נהיה flat לגמרי, אפילו יש דניאל קהנמן, המנוח, יש לציין, אפילו הודה שהוא טעה כשהוא חשב שזה נעצר, עם זאת, ברור שגם העושר היחסי משפיע, אבל אני חושב שהדוגמה שלך, אסף, היא לא דוגמה הכי מוצלחת, כי זה לא אני בהשוואה לאפריקאי, אלא אני בהשוואה לשכן שלי, וזה בהחלט נכון. ולכן, אני חושב שמבחינת העושר באלף של בני אדם, מה שבאמת משפיע זה הפערים בתוך מדינות, הרבה יותר מהפערים בין מדינות. כי זה שיש מישהו מאוד מאוד עשיר ואני לא רואה אותו, זה לא כמו שאני יושב עם מישהו מאוד עשיר שהוא השכן שלי ומנקר לי את העיניים. והשאלה הזאת באמת של איך טכנולוגיה מגדילה פערים, גם אם היא תורמת לכולם אבל בצורה לא שוויונית, היא כמובן שאלה מאוד חשובה, עמוקה, שהמחקר הכלכלי יתייחס אליה בהרחבה, והיא גם לא שאלה חדשה עם מחשבי הקוונטום.

וכל הטכנולוגיה שהגיעה ב-200 פלוס השנים האחרונות, תמיד היה חשש שחלקו מוצדק שזה יגדיל פערים, ותמיד היה חשש שבדיעבד אנחנו יודעים שהיה לא מוצדק שזה ייצור אבטלה המונית, ועדיין יש כמובן ויכוח וחוזי שחורות לגבי העתיד, שהטכנולוגיה, ה-AI, יחליף את העובדים וכולנו נהיה מובטלים. אני אגיד כך, ככל שהעוגה הכלכלית יותר גדולה, יותר קל לממשלות, בתנאי שהן דמוקרטיות, ליברליות, שיודעות לנצל את הכוח שלהן בצורה נכונה, למסות ולחלק מחדש את ההכנסה, כך שאני לא רואה בזה, יש פה סיכון, אבל מול הסיכון הזה, הצד החיובי שאנחנו יכולים לעבוד פחות וליהנות מאיכות חיים יותר גבוהה, אז את הפערים אפשר לטפל בהם. אז החשש האמיתי שוב הוא החשש של הדמוקרטיה, הוא החשש של הדמוקרטיה הליברלית. וזה כמובן חורג קצת מהפודקאסט הזה, אבל בהחלט העלינו את החשש הזה באחד הפרקים בעושים חשבון, שאולי הבעיה של בינה מלאכותית זה לא אבטלה, אלא דיקטטורה. לגבי הנקודה שאמרת על מדינות, האם מחשב קוונטי יכול למעשה להחליף מדינות?

להיות כזה שברגע שלאט לאט אנחנו נראה שמחשב קוונטי, הזכרנו את זה קודם, משפיע, אנחנו נקבל פידבק מיידי על החלטות ממשלה, לאט לאט זה יגרום למחשב הקוונטי אולי, בתיאוריה, להתחיל להשפיע על אנשים לקבל החלטות כאלה או אחרות. הם יבחנו קודם כל איזה החלטה היא מיטיבה לעצמם, למדינה, לשרידות השלטונית שלהם, ויבוא היום, אני תוהה, שבו מישהו יגיד, אתם יודעים מה, כל ההחלטות שלי מתקבלות על ידי מחשב קוונטי. המפלגה הזאת תעשה רק דברים טובים, אולי תצבור כוח, ופשוט נגיע למצב שלמעשה אנחנו נוהלים על ידי מחשבים, כי הם יודעים לשקלל את כל הפרמטרים בסביבה. ואנחנו נמצא את עצמנו ביום הזה שבו כבר אין ממשלה שהיא בני אדם. זה ממש לפרק על פודקאסט חדש לקונספירציות.

ועושים פוליטיקה. כן, אני אגיד רק שאני חושב שהריאליות, הריאל פוליטיקלי, אני חושב שזה לא לגמרי ריאלי, כי לכאורה היית יכול לחשוב שממשלות רוצות לקבל החלטות. נכונות וטובות, אבל אנחנו עוסקים בזה המון, בעושים חשבון, בסוף הציבור הוא לא משכיל, לא מבין כלכלה, לא מבין בהרבה תחומים, מקבלים החלטות בצורה פופוליסטית, ולא מתייעצים עם מומחים, למה שיתייעצו עם מחשב, אבל באמת אין לדעת. כן, חשוב להגיד, אני לא באמת אפוקליפטיאטי די כך, ובטח לא קונספירטיבי, אבל זו נקודה לדעתי שהיא באמת נורא דמיינית. כן, אז אף אופטימיסט בלב, הוא נותן כאן קונטרה.

אז אני דווקא רוצה לעבור לנושא שהוא דיברת קודם עומר על העניין הפרסונלי איך קוואנטום ישפיע על העניין הפרסונלי. על הבסוף על העושר היחסי או העושר הזה ואחת הנקודות הנורא מעניינות בעיניי זה העניין של ביטוח. כי ביטוח חי על אי ודאות נכון אנחנו לא יודעים מי יעשה תאונה ואיזה עסק יקרוס ומי חס וחלילה יכלה.

ויוכל לחשב יותר טוב את הסיכוי. עכשיו, זה יכול להביא לזה שיש אנשים שיש להם ביטוח נורא יקר ואנשים שלא מוכנים לבטח אותם, או עסק שלא מוכנים לבטח אותו וכו'. מה לדעתך יקרה פה? האם הביטוח יהיה מדויק וזול יותר, או שפשוט החוסר שוויון יגדל? לא, אז במובן מסוים יכול להיות שיגדל פה, יהיה שוויון.

במובן אחר יכול להיות שהוא יצטמצם דווקא, כן? הרי בסך הכל זה לא משהו חדש. חברות ביטוח כבר היום משקללות פרמטרים. והן כותבות חוזים בצורה שעושה אפליה בהתאם לפרופיל של המבוטח, לא הכל חוקי, אבל במסגרת החוק בוודאי שמותר להם לדרוש פרמיה יותר גבוהה מנהג מסוכן, מנהג צעיר, פרוקסי לסיכון וכדומה. אז ברור שככל שאדם הוא יותר אחראי בהתנהלות האישית שלו, ולכן עושה פחות תאונות, אז הוא ישלם ביטוח יותר נמוך, זה דווקא סביר, הגיוני, צודק.

לעומת זאת, כשאנחנו מדברים על פנסיה למשל, אוקיי? יש לנו נוסחת המרה, אנחנו יוצאים לפנסיה, אנחנו ממירים את הסכום שחסכנו לתשלום לקצבה חודשית. ממה זה נגזר? מתוחלת החיים. עכשיו נניח שפה יש אנשים שהם מאוד בריאים, עם תוחלת חיים גבוהה, לעומת אנשים עם תוחלת חיים נמוכה, מי מסבסד את מי?

זה אם תוחלת החיים הנמוכה מסבסדת, זה אם תוחלת החיים הגבוהה, אם לכולם יש את אותה נוסחה. אז פוטרוס דווקא הולך אולי לכיוון האחר, מי שאולי פחות אחראי ומעשן יותר, אז ישלם יותר על ביטוח בריאות, מצד שני יקבל פנסיה יותר גבוהה. בסופו של דבר, ביטוח זה, צריך לראות את זה מעבר לכלי פיננסי, זה מנגנון של חלוקת סיכונים.

פולינג של הרבה אנשים שחוק המספרים הגדולים מאפשר להם את הביטוח ההדדי וכמובן לוקחים לעצמם את הרווח שבצדק מגיע, אפשר לתווכח על כמה אבל לא משנה וככל שיש פחות סיכונים אז יש לנו פחות את הכלי הביטוחי לצמצום פערים אבל זה בסדר גם פה ממשלות יכולות להיכנס ובהתאם לבחירה החברתית להחליף חברות ביטוח. יש כבר, כבר היום אפשר להצביע על תחומים מסוימים שבהם אין ביטוח במגזר הפרטי, אלא ממשלות עושות, זה כמו ביטוח אבטלה. מסיבות די ברורות של moral hazard, שחברה פרטית לא יוכל לבטח אבטלה, כי אז אנשים יכולים לבחור להיות מובטלים, אז פה יש לנו את הביטוח הרחב. או אירועים שכבר קרויים הלידה. אדם לא יכול לבטח את עצמו אחרי שהוא נולד.

כנגד משהו שהוא נולד איתו, למשל נכות, אז גם פה כבר היום התפקיד של הממשלה הוא תפקיד חשוב, אז בהחלט יכול להיות שככל שנקטין סיכונים, הממשלה תצטרך להיכנס יותר. זה נשמע לי תחום מדהים, ובאמת אנחנו דיברנו כאן על כל כך הרבה ניגודים שקורים, מצד אחד חברות שלמות שיכולות לקום בקרוב ולפרוץ תקרות זכוכית שהיו שם במשך מאות שנה. ומצד שני מחשבים שמחשבים לנו ומורידים לנו את הוודאות ואנשים שבאמת וממשלות שיצטרכו להתאים את עצמם לכל הסיטואציה הזאתי. אני אשמח לשמוע אתכם ובזה גם נסכם, מה אתם חושבים שהעתיד שלנו, לאן העתיד הולך?

שוב, אני באמת, קשה לי, אני לא מגיע מהצד הטכנולוגי, אני לא יודע מה באמת מחשבי הקוונטום יעשו, כל מה שאני יודע זה מה שאסף. פה סיפר לנו, אז אני חושב שבגדול כלי שמגדיל את היכולת האנושית לייצר, מקטין סיכונים, עוזר לנו לכוון את המשאבים שלנו לכיוון שבהם יש תשואות יותר גבוהות, עוזר לנו אולי להתמודד עם אתגרים סביבתיים, אז אני רואה את זה בצורה חיובית. לעומת זאת, אם זה יהיה רק עוד משהו שבולע כמויות אדירות של אנרגיה ורק... תורם לבעיות סביבתיות, אז אולי זה ילך בכיוון ההפוך. אני חושב שבסופו של דבר המחשב הקוונטי יקדם אותנו.

כל התקדמות טכנולוגית מקדמת את כולנו, אבל לצידה הוא גם ייצור כוחות יותר, אני אקרא לזה אופטימיים או חיוביים, יגדלו חברות ענק לממדים קיצוניים. זה יכול אולי להשפיע על מה יחסים ויחסי כוחות בין מדינות, את יודעת, את אמרת מה יקרה ביום שבו סין אולי תהיה עם מחשב קוונטי לפני ארה״ב, אז כן, יכול להיות שנמצא את עצמנו עם הרבה יותר השפעה סינית בעולם מאשר ההשפעה המערבית בעולם, אבל בסוף לאדם הממוצע, זה יהיה פה מוצר שמכניס יותר יעילות לתוך המערכת ויותר ודאות לתוך ההחלטות שלנו. אני חושב שבממוצע יהיה טוב, יהיו תקופות מעניינות לפנינו לדעתי. ועומר, ממש ממש תודה על השיחה, היה סופר מעניין. תודה אסף, תודה שרון.

ממש ממש תודה לשניכם, ולסיכום אני רק רוצה להגיד שאני חושבת שבאמת הדבר הכי חשוב זה שכל מאזין... יואב יבין שזה משהו שעומד להגיע, בדיוק כמו שהג'נרטיב AI פתאום הפתיע אותנו לפני שלוש שנים, אבל הוא לא באמת הפתיע, הוא היה בפיתוח כבר הרבה שנים, ככה גם המחשב הקוונטי, וזה משהו שחברות עסקיות, שממשלות, וגם אנחנו כממש אנשים פרטיים, צריכים להתכונן להבין מה הולך להגיע, ולחשוב, גם אם זה ברמה של להשקיע בחברות האלה, אולי במניות שלהם בבורסה בעצמנו, כדי להרוויח מהגדילה שלהם, וגם אם זה ברמה של פשוט להבין לאן הכלכלה הולכת, לאן העולם הולך. אז כיף שעשינו את השיחה הזאתי, תודה רבה אסף ותודה עמר. תודה רבה. תודה רבה.

תודה לרשת עושים היסטוריה, ואם אהבתם את הפרק אל תשכחו להאזין לדיפטק ישראל ולעושים חשבון ולדרג את הפודקאסטים. תודה לראות שוקר, עורכת הפודקאסט, ולשלי נוי, העורכת הראשית. נתראה בפרק הבא. רשת עושים היסטוריה. רשת עושים היסטוריה.

רשת עושים היסטוריה