מגילת ישעיהו השלמה – מפגש המאזינים במוזיאון ישראל | חגית מעוז [עושים תנ"ך]

27.07.2026

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם בלייב ממוזיאון ישראל! סיפורה של התגלית הארכאולוגית החשובה ביותר שנמצאה בארץ: מגילת ישעיהו השלמה. כתב יד מקראי בן יותר מ-2,200 שנה, שנפרש לאורך שבעה מטרים ומסתיר מאחוריו דרמה לא קטנה.
אז איך הכל התחיל? מה באמת קרה במערות קומראן, ומה החלק של העז הפלאית והאבן שנזרקה למערה? איך התגלגלה המגילה מבית לחם ודמשק, דרך הפלגה לארה"ב ומודעה למכירה בעיתון, ועד למבצע החשאי שהחזיר אותה לירושלים?
בהמשך ניגע במבנה של היכל הספר עצמו: למה המבנה שנבנה במיוחד עבור המגילה הפך דווקא לסיוט של אנשי השימור? מה אפשר ללמוד מ-17 יריעות הגוויל, הדיו הצמחי ועבודת הכתיבה בעולם העתיק? ואיך מחקרים מודרניים מנסים להכריע בשאלה כמה סופרים באמת כתבו אותה?
ואם כבר מדברים על הטקסט, אי אפשר להתעלם מההבדלים מול התנ"ך שיש לנו בבית: מה מגלות לנו אותיות שנשמטו והוספו מעל השורה, תיקונים בתפרים וטלאים שנתפרו על העור? ואיך הפך ספר ישעיהו למקור של כל כך הרבה מטבעות לשון שעד היום שגורים בפינו, מ"בית יעקב לכו ונלכה" ועד "וחרתו חרבותם לאתים"?
האזנה מגלגלת ונעימה

להרשמה לחפירות בתל עזקה 02-06.08.26:

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScuzS9_bmnXLx-OoJ-gdNDE-R-gcALC4DWkXcClDX7NVdfiWA/viewform

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

תמלול הפרק

שבאמת, כן, הבית, בתכף עשר השנים האחרונות, אגב. כן. אנחנו בינואר הקרוב, זה עשר שנים.

שנים, אנחנו צריכים לעשות איזה משהו מעניין, אז שילה דביר, מנכ״ל ובעלים, שלי נוי על ההפקה, ראות שוקר על המדיה והכל, מה שמסביב, עמית חזזי ואביב שמטוב בקונטרול שסייע והרים את הערב הזה, ואי אפשר בלי באמת לשותף לדרך שבלעדיו היצירה הזאת לא הייתה יכולה להיות, אי אפשר בלעדיו, שחר ענבר שם בפינה שאחרי זה יעלה.

ובאמת עם כל הכבוד לכולם וסליחה על כל המכובדים, סוף סוף אבא שלי נמצא פה, אז כן, אז הרבה פעמים לא הסתייע, והנה הפעם כן, אז הוורבליות והסקרנות זה ממנו, ואם כבר אנחנו בדרשת בר מצווה, אז גם לאמא שלי שלא נמצאת וכאלה, אבל באמת בזכותם שמעתי בבית את התקליט של סיפורי התנ״ך לילדים של מאיר שלו ולא משהו אחר. והנה זה הגיע לזה, אז אבא תודה, אוהב אותך ושמח מאוד מאוד שבאת. זה הרבה בזכותו, כל התהליך. אז ככה, לפני שנתחיל אני חייב לעשות רגע, אני כבר מתנצל, פדיחה קטנה כפולה. יושבות איתנו שתי אורחות שבאמת מכבדות אותנו ואותי באופן אישי בנוכחותן, ואני תכף אסביר גם איך זה קשור, כי אמרתי עושים תנ״ך, אז זה בסוף מתקשר, ענת סידון, סליחה, אני מצטער שאני עושה הפדיחות, ענת סידון מפמ"רית תנ"ך ארצית.

זה אומר ש... כן, כן, לגמרי. זה אומר שהיא בעצם אחראית, מי שלא מכיר את ראשי התיבות המוזרים של משרד החינוך, היא אחראית על כל החינוך לתנ״ך הממלכתי, מאפס ועד מאה. אז אחר כך אפשר תענות. לומדים, לומדים, תאמין לי, אני יודע, לומדים.

ורקפת אבני, שנמצאת איפשהו גם, אני לא רואה. תעשי לי שלום, תצעקי משהו. אה, פה, מולי, לא ראיתי. שהיא מדריכה ארצית של היחידות המורחבות, שזה בעצם חמש יחידות בתנ״ך. כן, עוד יש דברים כאלה, והרבה.

אז א', תודה לכם שבאתם ומכבדות אותנו בנוכחותכם. אבל זה לא סתם, אני לא סתם מספר את זה כדי לעשות להם פדיחות. יעלה לי ביוקר נראה לי לפי הפרצוף הפדיחות האלה. אבל זה לא סתם פדיחות. תראו, ביחידות המורחבות בתנ״ך, אני לא יודע מי יודע, יש למישהו ילדים שלומדים תנ״ך מורחב?

כן? אחד? אחת? זהו? אה, שתיים?

שלוש? אז אם יש טענות על הציונים אחר כך אפשר... אפשר לבוא. ביחידות המורחבות, בעצם שזה יחידות ההגבר, מה שאנחנו קוראים, לומדים מה שנקרא תמטי, זאת אומרת, אלף שלוש יחידות שלומדים אותן על פי נושא, למשל, הנושא של מנהיגות במבחן, לומדים מבחר סיפורים מספר שופטים, דוד, שלמה, אבל גם מישעיהו על ה... איך נקרא לזה?

המלך שעתיד לבוא. ובמסגרת לימודי, בלימודים שאני מלמד, במגמה שאני מלמד בה בכיתה י', לומדים על שייכות וזרות. אוקיי? על בעצם מי אנחנו, מי הם גיבורי התנ״ך, וסיפורים שונים מי באמת, מי רחב דרך רות ועד שמשון. ילדים צעירים בכיתה י', שזה 15, עולים שאלות כבדות משקל, כן?

שאנחנו כחברה מתעסקים איתן. מיהו יהודי? מיהו ישראלי? האם זה לאום? האם זה גם וגם?

ואחת התלמידות שאנחנו עובדים עכשיו על עבודת המיני חקר, מה שנקרא, שהם עושים בכיתה י', עלתה שאלה מאחת התלמידות, אותנטית, בחורה בשם ספיר, אומרת לי, רגע, אני רוצה להבין משהו, משהו לא מסתדר לי. אתה אמרת שאתה לא אדם דתי ואתה לא אדם מאמין, ומצד שני אתה מלמד תנ״ך ואתה נורא אוהב את מה שאתה עושה. איך זה מסתדר? אמרתי לה, באתי לתת תשובה מאוד מתוחכמת ואמרתי לה, את יודעת מה? עושים תנ״ך.

היא אומרת לי, מה? מה זאת אומרת עושים תנ״ך? אמרתי לה, עושים תנ״ך, זה בדיוק העניין. דיברתי על זה הרבה בפודקאסט, אבל גם במפגשים שעשינו בעבר, תנ״ך ומקרא זה הרבה יותר מאמונה או לא אמונה. ויש פה בקהל אנשים מאמינים ואנשים אתאיסטים כופרים מוחלטים, וזה ממש לא מעניין.

כי כולנו פה בשביל עניין אחד, וזה העניין הזה של הטקסט הזה, אבל מאחוריו יש הרבה יותר מ... אני קורא לזה, סליחה, מאנשים אמנים, מרק אמונה. יש בזה המון רבדים. יש בזה היסטוריה והיסטוריוגרפיה. שזה דברים שונים, ויש ארכיאולוגיה, ויש תרבות, ויש שפה, ויש קשר, ויש ציונות, ויש מגילות, ויש ארכיאולוגיה, אמרנו, ויש עוד הרבה הרבה דברים שהם מעבר לזה.

ולאותה תלמידה אמרתי לה, תראי, אז עניין האמונה, אני אישית לא אדם מאמין, אז חסר לי איזשהו רובד אחד מכל כך הרבה רבדים, אני חי עם זה בשלום וזה בסדר. אני מקווה ששכנעתי אותה, והנה למה באמת היחידות המורחבות האלה גורמות לדיון. דיון שהוא מעניין ודיון שבאמת מכין את התלמידים להמשך. טוב, עד פה פדגוגיה ככה כללית, אז זה באמת עושים תנ״ך, ואני חוזר לתחילת הדברים, כי זה עושים תנ״ך, ובגלל זה הטמפו ככה יצא לי לדבר עם קצת, ואני גם בקבוצת הוואטסאפ של הפודקאסט ושומע, וגם בחדשות העולם העתיק בפייסבוק, באמת אנשים שסקרנים, שמעניין אותם הנושא, שבאים ללמוד ולהרחיב דעת ולפתוח את ה... להרחיב את היריעה מפרשנות קלאסית של ימי הביניים.

ועד ארכיאולוגיה מודרנית, מנושאים אמוניים של דרשות חזל ועד באמת מה אומר המחקר המודרני, לא יודע, תורת התעודות המתחדשת. אז זה עושים תנ״ך, וזה אנחנו מגישים, וכל אחד ייקח לעצמו מה שהוא רוצה. זהו, אז זה ככה הפתיחה. נראה לי שניגש ישר לעניין, נכון, חגית? אוקיי, אז אני רוצה להזמין את חגית מעוז, מנהלת היכל הספר.

עוצרת התערוכה נחמה מן המדבר, מגילת ישעיהו השלמה. אהלן, חגית. ממש וראיתם ושש ליבכם. נכון. איזה יופי.

שלום יותם. אהלן, חגית, מה העניינים? טוב, אז קודם כל, חגית בעצם אחראית על כל מה שראיתם פה, פחות או יותר בעיקר בעניין המגילות, אבל גם על היכל הספר. אני חייב להגיד, את יודעת, ככה חשבתי על זה גם בשיחות המקדימות שלנו וזה, אחריות כבדה. כאילו, נכון?

אני חושבת מדי פעם על זה, כן. מדיר שינה, במיוחד בזמנים האחרונים. כן, כל ההיסטוריה המרגשת הזאת מאוד של המגילות, ובסוף מישהי אחת מקבלת את ההחלטות. לא, לא, לא, חלילה וחס, איזה מזל שיש מנכ״ל. אוקיי, אה, אוקיי.

כן, אבל כבר גם קרה מקרה שבארבע וחצי בבוקר אמרתי, טוב, אני לוקחת החלטה, כי כנראה כולם עדיין ישנים. ורוקנו את הברכה שלך לספר, כי היא כבר, אתם יודעים, טילים, עניינים וכאלה, אסוציאציות של איזה שבר, היא דלופה, פנימה, מים ומגילות, זה יופי של ג'לטין, אז לא כדאי. כן, אוקיי, התכנסנו באמת פה הערב הזה, הוא בסימן מגילות מן הסתם, אז בואי נדבר באמת על היהלום שבכתר. כולם הספיקו לראות אגב? לא.

חמור ביותר. אתם חייבים לבוא שוב. תשאלו, רציתם. רציתי, אבל קצת כבד. כן, זה ארוך מדי, איך לתפוס את זה, וזה יעשה ככה עכשיו בטן.

האמת שזה באמת משהו שהוא חד-פעמי, נכון? כן, זה ממש חד-פעמי. פעם ב-60 שנה, אני מנוחה שאני לא אזכה לפעם הבאה, ואנחנו תכף נדבר על הסיבות של זה, אבל זה באמת מיוחד. מאז 1968, היא לא נראתה בציבור, ולארבעה חודשים. יש לכם זמן עד ה-15 בספטמבר.

הצלחנו לקבצ'ץ', כי כתבי יד, מותר להם להיות חשופים לאור במשך שלושה חודשים. אנחנו ממש מחשבים את השעות שהיא מקבלת, למרות שעשינו כל מיני טריקים, לספר? כן, בטח. קצת ככה? טוב, טוב, טוב, ניכנס לפרטים.

למשל, אולם המגילה, מי שכן ראה, הוא כולו מאוד בהיר, וחלק מהבהירות הזו של הרצפה והקירות עוזרת לנו למתן את התאורה, לא כמו זו שעכשיו מסנוורת אותנו קשות, אלא רמת הלוקסים באולם, מי שמבין, בין 10 ל-11 לוקס, שזה סופר סופר נמוך. זאת אומרת שאם הייתם נכנסים למערה ומדליקים פנס, לא הייתם רואים כלום. אז גם ישבתם לפני כן בסרט באולם חשוך, אני יכול להגיד, את יודעת, אני הקטן, אותי יותר מטריד מי איתה בלילה. אה, עם ישנות סוף סוף. לא, אבל מישהו שם עין, כאילו.

כן, שם עין, יש ויטרינה מיוחדת, הכל. יש אחת כזאת, זהו. כן. בעולם בכלל. היא כתב היד המקראי השלם, העתיק, היחיד שהתגלה עד כה.

זאת אומרת, היא בת 2200 שנה, ואין לנו עוד אחת כזו שהיא שלמה, כל הטקסט שלה. שלם לחלוטין. זהו, כי אנחנו יודעים, עד ערב במוזיאון, וכל הזמן מכירים את הסרט של בן סטילר, נכון? ששם... אני בלחץ, את יודעת, כאילו, בערב זה מישהו בא, אז הזמנו ויטרינה כמו חן.

שאין על הוויטרינה. כן, להישען. אין בעיה, אפשר להישען, אנחנו מנקים גם. אז באמת חגית ככה, בואי נתחיל באמת את הסיפור מתחילתו. בואי נדבר על מציאת המגילה, כי יש שם סיפור קצת מוכר, אבל בכל זאת נחזור אליו.

הוא פורקלור מעניין, אני לא יודע אם הוא... אחד הסיפורים הפנטסטיים, פנטסטיים שאי פעם אני חושבת. זה לא רק שקרו, זה אמיתי. כן, כן, אמיתי לגמרי. אנחנו לא נדע אף פעם מה באמת קרה.

כי מי שגילה את המגילות היו זוג בדואים, שני רועי צאן, ואין סיכוי שנדע מי באמת, זאת אומרת, מתי הם אכן התפרצו. שמעתי גם כל מיני גרסאות, אבן שנזרקה ואז שמעו משהו נשבחו, והעז שהלכה והלכו אחריה, לא יודעת מי היה שם למעלה. פלאית, כן, היא קפצה למצוק, כן, זה מאוד יחד, נגמר. כנראה שהם הסתובבו באזור הזה של צפון מערב ים המלח. בוא נאמר, האסף גדל בסביבות ינואר, פברואר, 1948, 47, סליחה.

אנחנו יודעים שהם חיפשו עתיקות, כן, זה לא חדש. אבל ישנה אגדה יפהפייה, כן, העז הפלאית, אנחנו רואים את המוטיב הזה מופיע בעוד מקומות, אז גם הבדואים, בלי שהם יודעים שזה מופיע בעוד מקומות, כמו הרואה הטוב וכולי, אז הרואה הטוב הלך אחר העז ושמע את קולה בוקע מתוך מערה, שהפתח המקורי שלה היה די קטן. כשראיינו את הבדואים עשר וחמש עשרה שנה לאחר מכן, כמובן שכיד הדמיון הטובה שלהם, אחד מהם אמר, אפילו חתול בקושי היה נכנס שם. אז זה השתנה עם הזמן, אבל אגדות יפות לא מקלקלות. לא, לא, לא, אנחנו בעד אגדות יפות.

אז סקרנותם ניצתה, הם זרקו אבן, שמור חרס נשבר, וכך התחיל התהליך. למזלנו הרב, אבל הם לא הבינו מה הם מגלים, והם הוציאו מתוך אותה מערה שני קנקנים ושבע מגילות. אגב, הקנקנים, מי שהציץ ומי שראה, נמצאים שם. הם עצמם, אגב, הם במצב שימור מדהים? הם היחידים בעולם ששלמים, כי כל השאר או...

תקרה שקרסה שברה אותם, או בעלי חיים במשך אלפי שנים שהם שהו במערה, אבל במיוחד השודדים והבדואים עצמם, שתמיד הקדימו את הארכיאולוגים ותמיד מצאו עוד מערה ועוד קנקנים. וגם כמו ברכב, את יודעת, חלפים שווים יותר מהרכב השלם. בדיוק, נכון. עדיף לשבור ולהגיד, הנה, בואו נמכור בחלקים. כמו חלק בדיוק, נכון.

והמכסה שלה אגב, זה העיצוב של גג אחד לספר. נכון, משם ההשראה, עכשיו זה לא ממש מכסה, אבל לא, אנחנו לא יודעים עד היום האם הקנקנים נוצרו כדי להטמין בהם מגילות, הוטמנו בהם מגילות, וכדי לאטום את הקנקן לקחו פיסות של פשטן, ובעצם הניחו על פי הקנקן. אני ארכיאולוגית, אני לא אומרת קדים. והניחו את הקערה, הפכו אותה, אטמו עם טין, עם בעצם חמר רטוב, הוא התייבש ויצר להם יופי של קפסולה שנשמרה אלפיים שנה. המגילה עצמה היא קיבלה נושא המתמיד עם השנים, נכון?

ממש. זהו, היא הייתה בהרבה מקומות. אז בואי נקרא לספר את הסיפור השתלשלות שלה בקיצור, כי יש הרבה סיפורים שם עד היום. נכון, כשחשבנו להעלות את המגילה לכבוד 60 שנה לחל הספר ולמוזיאון, תוך כדי עבודה אני עד היום מנסה לחשב באמת את כמות הקילומטרים שהמגילה הזו עשתה, זה פנומנלי. תחשבו, מהמערה אל הבדואים ואז לבית לחם, לירושלים, לא סיפרנו לכם בסרט אבל היא גם נסעה פעמיים לדמשק כדי שהרכיבי שופט, אנשי סמואל, יראה אותה לבוס, לפטריארך בסוריה, ויאשר את הקנייה.

ואחר כך ללבנון במרץ 48', ומשם הפלגה בים. אני חייבת להגיד לך שאנחנו השתגענו פה... אני ידעתי בחרדות מהמים והלחות. כן, השתגענו פה שנתיים וחצי לייצר תנאים מתאימים של 47% לחוט. ושמונה עשרה מעלות צלזיוס, שנתיים וחצי, יחידת מיזוג חדשה, אני לא אגיד לכם כמה זה עלה, ואם דיברתי על אחריות, אני לא ישנתי, ולקח המון זמן לייצב, וגם הגענו למסקנה ש-25 איש, עשינו ממש ניסיונות, ש-25 איש יכולים להיכנס בלי שהתנאים הללו מופרים, והוא הפליג.

הייתה בים לניו ג'רזי ופתח במסע ניסיונות בכל מיני מקומות כמו בספריית הקונגרס בוושינגטון, בבולטימור, בדיוק יוניברסיטי, למכור את החפץ עד שהיא נשארה בבולטימור בכספת, עד שבעצם כן הוא פרסם הודעה קטנה בוול סטריט ג'ורנל, מתנה מצוינת ליחידים או למוסדות. ומשם במבצע סודי בעצם היא מגיעה לכאן ביולי 1954 וב-1955 ממשלת ישראל מחליטה שנו, כדאי להכין איזשהו מקום שיהיה משכן למגילות הכנוזות והוא אכן היכל הספר. היא גם חוזרת אגב בטיסה, שזה גם נמחקות של אלף קילומטר. כן, כן, שכחתי את זה, כן, בטיסה מבעצם מנהטן. חזרה לירושלים וכן.

ואז תקופה קצרה היא מוצגת, נכון? לקהל הרחב. עם כל מיני דברים אחרים שעשו עם אותן מגילות, אם מישהו זוכר את הפרק שעשינו מסע בין מגילות, ומי שלא, זו הזדמנות, הדביקו מאחורה עם סלוטייפים וכל מיני כאלה, כן? הצלב הראשון שצילם אותה, דוקטור ג'ון טראבר בבית הספר האמריקאי לחקר המקרא, האולברייט מה שנחשב, הוא כותב והוא מספר. כל החלק הראשון פתחתי, הכל נפל, התפורר.

אז מה עושים? מדביקים. מדביקים, עם מה שיש. קצת מסקינטפ, קצת בולים, כן, אנחנו גם נשמע את זה אחר כך. כן, ואחרי 50 שנה זה עובד.

עד היום יש סימנים שלא הצליחו להוריד על המגילה של חלקי ה... זה נתן עבודה להרבה משחזרים להשכלפל את זה. בדיוק, הוא חשב קדימה. כן, כן. ואז היא מוצגת לקהל גם, נכון?

באיזושהי תקופה. למעשה מ-55 עד 57 היא מוצגת בטרה סנטה שהייתה שלוחה של האוניברסיטה העברית לאחר מכן היא עברה לחדר קטנטן עם כל שבע המגילות בגבעת רם בספרייה הלאומית ופרדריך קיסלר האדריכל של היכל הספר קיבל בהתחלה הוראה ששם היא בנה את חל הספר. זאת אומרת, הסקיצות הראשונות שלו היו אמורות להיות בספרייה הלאומית, ואז אמרו לו, לא, לא, לא, רגע, יש גבעה חשופה שם למעלה, תתכנן משהו אחר. בנו את כל הקונסטרוקציה סביב המגילה. לחלוטין.

בעצם המבנה הגול הוא, הלב שלו היא מגילת ישעיהו. אין חפץ כזה בעולם. בעולם, ובשנת 65, ב-20 באפריל, חנכו את היכל הספר כאשר המגילה נמצאת בעל האלמנט המרכזי. זהו, וכשבשיחות המקדימות דיברנו, פה עצרת והזדעזעת, ואני אומרת לך, אבל חגית, מה, הכל בסדר? ואמרתי, אתה לא מבין, הם עשו את זה עגול.

אז תסבירי לנו מה כל כך רע. מה שקרה, אתם בטח, חלקכם אמר, רגע, למה כל המבנה... הקבוצה הזו לעשות, להעלות אותה לכאן למעלה, זה מסכן, אנחנו מנסים כמה שפחות לטלטל את המגילות. צריך ארון תצוגה שמונה מטרים? צריך.

הוא לא נכנס בבניין עגול. למעשה משנת 1968 הלחוץ עלתה ל-80 אחוזים. מדוע? פרדריך קיסלר תכנן כיפה שראשה יהיה פתוח לשמיים וזרנוק מים יצא החוצה וזה יסמן את האינסופיות. זה לא ממש הולך טוב עם כתבי יד.

כן. ולכן פקקו את הכיפה, אבל הוא גם לא חשב שצריך לשים מיזוג אוויר. ירושלים בקיץ מאוד נעים כי היה... נכון. דרך אגב, גם במוזיאון רוקפילר לא חשבו ככה, וגם עד היום אין שם.

והלחות עלתה ל-80 אחוז, והורידו את כל המגילות מהתצוגה, ולמעשה מ-68 עד היום... יש שם העתק נאמן למקור, מה שמכונה פקסמיליה. זאת אומרת שאם ג'ורג' בוש הבן הגיע, או אובמה, או המלך צ'רלס, עוד שהוא היה נסיך, הם ראו נייר מודפס. אנחנו כן מציגים בצד שני חלקים ברוטציה, אבל זה חלקים קטנים. זו הפעם הראשונה שכל שבעת המטרים ושבעה עשרה סנטימטרים מוצגים בעצם בפנינו.

זהו, כי בעצם צריך להבין, בהיכל הספר מה שרואים בסטנד המרכזי שם זה צילום. צילום, נכון. כי כתבי יד לא יכולים גם להיות שאונים אל הקיר, הם חייבים לשכב. זה העניין העגול. בדיוק, ולכן בעצם היא פרוסה לכל אורכה, וזה לא נכנס בהיכל הספר, אז עשינו מבצע מטורף להעביר אותה לפה.

חגית קצת פרטים טכניים על המגילה, התחלת על האורך, בואי ניתן עוד ככה אנקדוטות טכניות, מספרים. היא עשויה בעצם מ-17 יריעות של גביל, לא קלף, גביל הוא אור מעובד, קלף הוא כבר פיצול של האפידרמי של השכבה העליונה מעיזים וכבשים. והם נתפרו יחד בחוטי פשטן, והחוטים האלה כולם שרדו, ולא רק זה, אלא גם תיקונים מאוחרים, שתכף אנחנו נספר עליהם קצת יותר. היא נכתבה ב-54 טורים, בדיו שהוא דיו צמחי, הבסיס שלו הוא צמחי. זה עשוי מפיח, ראיתם אולי בסרט, מתערובת של מי אפצים.

ועם מעט מעט שמן, וכך כל פעם הסופר טבל את קולמוסו, ובעצם, עכשיו אנחנו רואים גם הכנה, בכל יריעה יש הכנה של שיטין, וגם את התחימה של הטור. הסופרים הקפידו על טור ימני, ואז גלש להם שמאלה, ככה. אגב, זה מאוד מרשים, את יודעת, בטכנולוגיה של אז. הכתב הוא מאוד ישר, במגילות אחרות גם, שאפשר לראות באתר של מגילות, תרצו, פשוט מגילות קומרן, יש שם באמת דברים שאתה אומר, איך הם כותבים כל כך ישר, איך הם כותבים על השורה, איך מייצרים שורה כזאת ישרה, ובאמת הכתב באמת מרשים, הוא נראה טוב גם. נכון.

הוא קריב ונראה טוב. נכון. אנחנו חושבים שהכתב הוא קצת כזה פראי. כן? כן, כי מגילות מאוחרות יותר בקומרן נמצאו.

עשרים עותקים של ספר ישעיהו, היא הקדומה ביותר, האחרים, כתב היד בהם הרבה יותר מסודר וקטן. הוא התאמן אותו. הוא התאמן, כן. כמאה שנים. מה הטקסט שמופיע בה מבחינת התוכן?

כמה הוא זהה לנוסח המסורה שונה? זה בעצם שישים ושישה פרקים. מה שמדהים במגילה הזו, שהתוכן שלה באמת זהה לשישים ושישה פרקים של... ספר ישעיהו שיש לנו בבית, לקנון, אנחנו כן רואים שוני בהגיה של ייצורים גרוניים. למשל, אם שמתם לב, חזון ישעיה.

אז יש לנו כאן כמה עניינים. העין כתובה מעל השורה, כבר במילה השנייה. ויש המון תהיות על הנושא. חלק מהחוקרים אומרים... זה כתוצאה מכך שהוא שמע, מישהו הקריא לו את הטקסט והוא כתב, ויש הטוענים שבעצם העין הזו נוספה אחר כך, כי הוא פספס אותה.

אבל אם הייתי בעלת עין גרונית, אז הייתי אומרת, חזון ישעיה, אולי מראש הסופר בחר שהקורא לא יטעה, ולכן הוא הדגיש את ה... אז יש לנו גם ייצורים. שנוספו ואנחנו רואים גם שהיא שונה מנוסח המסורה בזה שהיא כתובה בכתב מלא, בכתיב מלא, סליחה. המילה לא, למד וא', כי, חף י"א, או למשל אלוהיכם מה, כל מיני מקומות שממש יש לנו תוספת, וראיתם ושש ליבכם מה, אז זה שונה מנוסח המסורה. מה שמדהים זה שהיא נותנת לנו מבט פנטסטי על היצירה ועל המחשבה ועל ההתגבשות של הטקסט לקראת הקנון ואנחנו רואים שהיא חלק מדיון מאוד נרחב כי היא לא נכתבה בקומרן, זה אנחנו בטוחים, קומרן בעצם נוסדה מאוחר יותר והמגילות האחרות שהתגלו שהם עותקים של ישעיהו המאוחרים יותר דומים לנוסח המסורה, גם בהם יש שינויים, אבל היא שונה מהבחינה הזו.

למשל, אותיות סופיות כמו כרם היה לידידי, הכרם כתוב עם מם רגילה, לא עם מם סופי. זה לא שהוא לא ידע, כי לפני כן כתוב ירושלים עם מם סופי. אז יש פה וריאציה מדהימה או חריגה מתוך השורה כלפי, כן. היריעה הבאה בתור, מה שמלמד אותנו שהיריעות נתפרו לפני כן. ובעצם התערוכה הזו פעם ראשונה באה להראות שיש לנו כאן מוצג ארכיאולוגי שאנחנו יכולים ללמוד עליו הרבה הרבה מעבר למילים הכתובות.

זהו, כי בעבר התייחסו בעצם למוצג הזה, כמו שאת אומרת, אני הולך לז'רגון המקצועי, כמשהו, זאת אומרת, בכתב, מה כתוב. נכון. שאנחנו נחזור לזה גם, אבל מה כתוב? איך כתוב? מתאים למסורה?

לא מתאים? שינויי טקסט וכאלה, ביקורת הנוסח, אוקיי? בוודאי. ופתאום אפשר, את אומרת, להתייחס לזה באמת גם כמוצג ארכיאולוגי. אז עכשיו אנחנו עוברים לכובע של העוצרת, ולא של הארכיאולוגית רגע, מה הייחודיות שבזה?

מה המבט האחר? שנים, כמו שאתה באמת ציינת, התווכחו על המילים הכתובות. האם יש כאן י' או ו', או זורש או ד'? ותשומת הלב הייתה למילים עצמם. לפני כעשר שנים פתאום הוא, רגע, אבל יש לנו כאן הרבה יותר.

כן, כל היכולת שלי לומר לכם איך הכינו את הטקסט לכתיבה. זאת אומרת שהסופר מראש היה צריך לחשוב ולכלכל את מעשיו, כי יש לי טקסט באורך מסוים, אני צריך לחשב לכמה טורים הוא ייכנס. תודה, שמונה עיריות יאללה שיהיה לי. תקנה, תקנה, אבל ספייר בשוק. תביא שמונה עיזים בשוק.

ליתר ביטחון תביא עוד ארבע. לא, צריך להבין, מעבר לצחוק, זה, את יודעת, חומר גלם יקר. אתה לא שוחץ את המיזים אם אתה צריך שבע, אתה אומר טוב, תביא לי שמונה. אנחנו יודעים שזה לא היה חומר גלם זול, ואכן, כן, השתמשו בו במשורה, אבל לכתבי קודש השתמשו בעיריות. כן, של אור מעובד, של גביל או של קלפים, ועליהם היה ממש לבדוק מה אורך הטקסט.

זאת אומרת שהמבט הארכיאולוגי גם מסתכל כמה זמן השתמשו בה. אנחנו מנסים לשרטט איזושהי ביוגרפיה של המגילה. זאת אומרת, אני יכולה לראות לפי תיקונים ותפרים כאלה. זהו, שזה גם מדהים, את יודעת, היום בספר תורה... שכותבים, סופר סתם כותב, ופוסלים את היריעה.

הם לא יכלו... הם לא פסלו, אבל הם שמו פץ' מלמטה, ותפעו, כן, נוצר להם קרע, למשל בטור 12, ואנחנו רואים שהתפירה בחוץ פשטן, ממש העלו את האותיות אחת על גבי השנייה. העיקר לא לאבד את היריעה. והוסיפו גם באמת אור חום מלמטה בשוליים. ואנחנו יודעים שעד היום בספרי תנ״ך שהשוליים מתחילים להיות בלויים אפשר להדביק אליהם רצועה של אור.

זאת אומרת, הדבר הזה הומצא הרבה הרבה קודם. אז המבט הארכיאולוגי על החפץ יכול לספר לנו הרבה מעבר, ואנחנו מעריכים שכנראה היא עברה שימוש מאוד נרחב. בערך מאה שנה, שזה לא יום או יומיים. עוד שינויים טקסטואליים, למשל הסיפור עם בת ציון, שזה דבר מעניין. נכון, אז אם אנחנו חוזרים אל הטקסט עצמו, יש לנו בפרק י"ב, צהלי ורוני, יושבת ציון.

במגילה אנחנו רואים שכתוב בת, מישהו מחק את הבת וכתב למעלה יושבת, כפי ש... יש לנו בעצם בנוכח סך המסורה. יש מקומות שהשם המפורש כתוב ומעליו כתוב אדוני עם נקודות למטה ושורה מתחת בדיוק החליפו. למה? מה השיטה?

בהכרח יד אחרת? כותב אחר? אז זהו, אז עשו בעצם על המגילה, קודם כל פלאוגרפים תיערכו מזמן ואמרו יש כאן שני סופרים. וגם באוניברסיטת חרוניגן וגם... בציריך, נתנו לאלגוריתם של הבינה המלאכותית לבדוק, נו, בוא תגיד לנו כמה.

אז בהולנד יצא שני סופרים, ובציריך אחד. אז אחד וחצי. אז אנחנו צריכים להמשיך לחקור. אוקיי. אחד וחצי.

יש מה לעשות. קיבלתי את זה. כן, יש מה לעשות. שכתב לי בבקשה את הזה. בדיוק.

רעיון נהדר. בטח הוא ענה להם ה-AI, כן? רעיון נהדר. ירונה, כן. לחלוטין.

מה ביקשתי לבדוק? אתה רוצה שאני אבדוק לך אם התנור שלך, כמה אתה צריך, כי שאלת אותו פעם על התנור. אתה רוצה שאני אבדוק לך איך שמים את המגילה בתנור? בדיוק. ענייני AI, נכון?

הוא מציע הצעות שלא... כן, כן, לא הגיוני. עוד דברים כאלה שיש לנו, למשל מטבעות לשון, נכון? שהשתרשו מהמגילה. זה פנטסטי.

אחד הדברים שאני הכי אוהבת, כאשר מגיעים אנשים ממקומות שונים בארץ, אני אומרת, תראו, צומת בילו, זה לא רק ספות ואופניים, זה פרק ב' בישעיהו, בית יעקב לכו ונלכה, ואז כן הבילויים, ואז ישעיהו עוטף אותנו גם היום, יד ושם, ונתתי בביתי ובחומותיי יד ושם, אכול ושתו כי מחר נמות, ובא לציון גואל, יש כל כך הרבה... מטבעות לשון שבעצם אנחנו משתמשים בהם. סופר סטארט של קאצ' פרייזס. הוא פנטסטי, ככל שצוללים פנימה, רואים עד כמה הוא רלוונטי כל כך, וכמובן החזון אחרית הימים וחיטטוך ערבותם לעיתים, מישהו אמר את זה, כן, זה מופיע בכניסה לאו"ם, אבל טראמפ כנראה לא ראה. פחות.

פחות. בכלל בלקרוא, אני מאוד חושב שזה הפורטה שם. וגר זאב עם כבש, זה לא הולך. ומה בעתיד? זאת אומרת, לאן זה הולך?

היא תישאר פה עד ספטמבר, ומה נשמע לך? המסכנה חוזרת למחשכים כמו... היא הולכת לישון יפה יפה, במיוחד שני החלקים הארוכים, כן, מטור אחת עד טור 22. ומטור 38 ועד 54, הם ייכנסו שוב לחשקת הארון שלהם בכספת, ובפעם הבאה שיעשו תנ״ך בעוד 60 שנה מישהו, אז כנראה שכן, שהם יגידו, פעם הוציאו אותנו. ברמת אגב המשך המחקר הארכיאולוגי, יש עוד מה לעשות.

יש המון. המון עבודה, במיוחד... שאלתי אותך, אני אספר, שאלתי, תרגיל, בשיחה המקדימה, גם יש לנו פרק על זה, פרופסור נועה מזרחי מהאוניברסיטה העברית ורכבי מאוניברסיטת תל אביב, עשו מחקר DNA על לראות מאיפה האורות הגיעו, ושאלתי אותה, תגידי אם לקחו משם חתיכה, והיא אמרה לי, היה שקט מהקו השני, אמרת לה, בסדר? שלא נפלה או משהו, כי אמרה לי, לא, את זה מה פתאום, נראה לך שהם יגזרו מהמגילה הזאת איזה חתיכה כדי לבדוק? זה בעיה ממש קשה.

אבל מחקר הולך לשם, נכון? לא, אבל אנחנו מנסים היום ממש... בשיטות שהן לא פוגעות פיזית במגילה, להשתמש בהחזרי גלים, כן, צילום מולטי ספקטרלי, אנחנו מנסים לבדוק בצורה של מדידת איזוטופים, אלף ואחת שיטות, בסופו של דבר נעשה DNA, זה אומר שיקחו איזושהי דגימה וינסו להבין בדקה כמה הייתה עז שהיא מתה, אני לא בטוחה ש... ועשו ממנה את היריעה, לא בטוחה עד כמה זה נחוץ. אז אני חושבת שעם בדיקות פולשניות כדאי לחכות שנהיה חכמים יותר.

ויש לנו המון מה לעשות בינתיים, זה באמת לא חסר, וגם בחקר המילה הכתובה וכמובן גם בחקר המגילה עצמה. אז אנחנו נוריד אותה, זה לוקח לנו... לנו בערך כמעט יום שלם לקחת את ארבעת החלקים החדשים. זהו, ובשנה האחרונה עליתם, ירדתם אתמול למטרטים. לא, זהו, אז הכנו מראש, ידענו שהולך להיות משהו, אל תספרו, אבל הכנו מראש כיסוי, לא משהו.

הכיסוי לטילים, כאילו מפה לטיל זה טון. כן, הוויטרינה גם היא מאוד מיוחדת, אבל בסופו של דבר המנכ״ל אמר, טוב, די, אני חייב לישון בלילה. והחלטנו להוריד אותה, וזה לוקח הרבה מאוד מאוד זמן. מה, מפרקים ומרכיבים? לא, הן נמצאות עכשיו בתוך קסטות מאוד כבדות של אלומיניום ועל זה כיסוי זכוכית שאותם בעצם את הקסטה, יש ארבעה חלקים.

בשנת 1997 הרשות העתיקות שטיפלה במגילה ראתה שחלק מהתפרים ממש... ממש על סף פרימה והם החליטו לעשות מהם ארבעה חלקים כדי שלא יהיה נזק לגביל עצמו. ואז כל חלק נמצא בתוך קסטה אטומה עם חומר מייצב שנקרא ארצופ, הוא מקויל ל-47% לחוט, אם חס וחלילה משהו השתבש בתוך האולם או בדרך אז היא תהיה תהיה מוגנת. גם בוויטרינה, דרך אגב, יש לנו מערכת נוספת שאם האולם קורס, אנחנו מפעילים את הוויטרינה, אז הוויטרינה עובדת. אני מראש מרגיש לי כל מיני סנאריומים של פולני חרדתי שאומר, תחזיק רגע, שנייה, והוא הולך, ופתאום זה כאילו כאלה.

לגמרי, לגמרי. כאלה בידיים טובות, אני מניח שכאילו. כן, ידיים מאוד טובות, כן. חגית מעוז. תודה רבה.

מנהלת איכה לספר, עוצרת התערוכה, נלחמה מן המדבר. תודה רבה

הפרקים

לעמוד הפודקאסט עושים תנ״ך

נביאי הכתב (ד"ר שחר ענבר) [עושים תנ"ך]

17.11.2026

בפרק הקודם דיברנו על תופעת הנבואה בעולם העתיק ובישראל הקדום. הפעם נתרכז בתופעה הייחודית לעם ישראל, המכונה "נביאי הכתב".מה ההגדרה של "נביאי הכתב"? מיהם היו? מדוע חלקם קובץ בספר שמכונה "תרי-עשר"? האם אליהו הנביא שייך אליהם? ואלישע? ושמואל? מי כתב את הספרים בפועל – האם עמוס כתב את ספר עמוס, ואת ירמיהו כתב ירמיהו? ואיך יודעים? […]

לעמוד הפודקאסט עושים תנ״ך

מבוא לנבואה: מורה נבואים (ד"ר שחר ענבר) [עושים תנ"ך]

02.11.2026

תמיד חלמתם לנבא את העתיד (הקרוב?) תמיד דיברתם עם האל החביב עליכם ורציתם להעביר את המסר לאנושות ולא ידעתם איך? סתם התעניינתם במשרת נביא פנויה ולא ידעתם את מי לשאול? אז הכנו לכם פרק מיוחד בדיוק לשם כך… מה פירוש המילה נביא? מה תפקידו של הנביא? מה זה אומר להיות נביא, בפועל, ביום-יום? התשובה לא פשוטה […]

עולם התנ"ך: מפות, גבולות והארץ המובטחת (ד"ר בעז סתוי) [עושים תנ"ך]

19.10.2026

מה אם נספר לכם שהתנ"ך מתאר עולם שטוח עם ארבע פינות, שעומד על גבי עמודים מסתוריים ומוקף באוקיינוס קדמוני שורץ לווייתנים ומפלצות משונות? מיתולוגיה? אצלנו? בחלקו השני של הפרק בנושא גיאוגרפיה היסטורית, אחרי שעלינו לשמיים וירדנו לשאול, אנחנו חוזרים סוף סוף אל פני הארץ כדי לגלות איך הקדמונים באמת דמיינו את המרחב שבו הם חיים. […]

גיאוגרפיה היסטורית – פרק שעושה סדר (ד"ר בעז סתוי) [עושים תנ"ך]

05.10.2026

פעמים רבות היסטוריה היא עניין של גיאוגרפיה, וגם הפוך – הגיאוגרפיה קובעת את ההיסטוריה. מהי בכלל גיאוגרפיה היסטורית? מה תפקידי השטח והזמן בדיון שלנו? לדוגמה מהי "ארץ כנען"? מהי "תקופת המקרא"? לכאורה פשוט, אבל בפועל לא פשוט בכלל… היכן שוכנת "הארץ שבין שני הנהרות"? מדוע הסהר הוא גם פורה? ועל איזה מרחב ג"ג אנחנו מדברים […]

טעימה לחג: אוכלים, שותים וחוגגים (לקט פרקי תשרי) [עושים תנ״ך]

15.09.2026

רגע לפני שאתם מתיישבים לארוחות החג, בואו נחזור למקורות. ידעתם שבעבר המשמעות של הפועל "לחגוג" הייתה בכלל להסתחרר ולרקוד במעגלים סביב אתר מקודש או מזבח? בפולחן השמי הקדום, "אוכלים, שותים וחוגגים" היה תיאור של התכנסות ומחול פיזי טקסי.אספנו עבורכם את מיטב פרקי התוכנית עם ד"ר שחר ענבר, שחוזרים אחורה בזמן ובודקים איך באמת נולדו המסורות […]

שולחן החג | ד"ר טובה דיקשטיין [עושים תנ״ך]

07.09.2026

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: פרק טעים במיוחד על מאכלי חגים, תרבות סעודת החג בעת העתיקה, והרומן המורכב שבין המקורות המקראיים דרך חז"ל ועד לשולחנות החג והמועד בתרבות הישראלית המודרנית. אז כאמור הפרק הזה כולו סביב האוכל, השתיה והמסורות הקולינריות שליוו את אבותינו אך משפיעים על סעודת החג ומנהגי האוכל עד ימינו אנו. מדוע בעת […]

סודות הכתב והשפה העברית (פרופ' חגי משגב) [עושים תנ״ך]

24.08.2026

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: על השפה העברית, הכתב העברי (ולא- זה לא אותו הדבר), והרומן המורכב ביניהם לאורך ההיסטוריה.אז כאמור הפרק הזה כולו בעברית: גם על השפה וגם על הכתב שבו אנחנו קוראים, כותבים ומסתמסים מדי יום ואיך הוא השתנה והתפתח במהלך ההיסטוריה. מדוע איתמר בן אב"י וזאב ז'בוטינסקי ניסו להכריח את כולנו לכתוב […]

[מגילת המקדש | ד"ר שחר ענבר [עושים תנ״ך

10.08.2026

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם אודות "מגילת המקדש".הפרק הוקלט מול קהל באירוע המאזינים במוזיאון ישראל! סיפורה של התגלית הארוכה, המשונה והמסקרנת ביותר שנמצאה במערות קומראן: מגילת המקדש. כתב יד מרהיב בן יותר מ-2,000 שנה, שנכתב על גוויל באורך של יותר משמונה מטרים ומסתיר מאחוריו תפיסות עולם חסרות פשרות. איך נמצאה המגילה ואיך היא התגלגלה לקופסת נעליים […]

הגבעונים: כוחה של התחייבות (שחר ענבר) [עושים תנ״ך]

12.07.2026

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: בהמשך ישיר לפרק על כוחה של מילה, נספר וננתח את אחד הסיפורים המסקרנים ביותר בספר יהושע – סיפור הגבעונים. לכאורה מדובר בסיפור עוקץ חמוד ומוכר על עם שהצליח להערים על בני ישראל ולכרות איתם ברית במרמה. אבל כבר בקריאה פשוטה מתגלה שהסיפור כתוב בצורה מאוד משונה.למה הגבעונים התחפשו בכלל? למה בני […]

כוחה של מילה: נדרים, בריתות, שבועות, ברכות וקללות [עושים תנ״ך]

28.06.2026

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: המשך ישיר לסיפורו המטלטל של יפתח הגלעדי – אבל מזווית אחרת לא רק עוד סיפור מלחמה, מנהיגות או טרגדיה אישית הנובעת מנדר שנאמר בפזיזות, אלא מסע אל אחד הרעיונות המרכזיים ביותר במקרא: כוחה של המילה. מה היה כוחה של מילה בעולם העתיק? איך ניתן לדמיין עולם בו למילים לא היה רק […]

[עושים תנ״ך] יפתח הגלעדי: הנדר

15.06.2026

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: אחד הסיפורים הדרמטיים ומורכבים ביותר בספר שופטים. סיפור על גיבור חיל לאשגרתי. סיפור שמתחיל בשבועה ונגמר בנדר טראגי. אז מי היה בכלל יפתח הגלעדי? מה הופך אותו לדמות יוצאת דופן בין שופטי ישראל? כיצד סכסוך ירושה משפחתי מעצבאת דרכו? מה אפשר ללמוד מהמשא ומתן שלו עם זקני גלעד על מנהיגות […]

סודות הנחושת של תמנע (פרופ' פינקלשטיין, פרופ בן -יוסף) [עושים תנ״ך]

01.06.2026

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: נרחיק לדרום החם. מאוד.בפרקים קודמים שוחחנו על החיבורים המאוד מעניינים, שקורים בעיקר בשנים האחרונות, בין מדעי הארכאולוגיה למדעים מדויקים שונים. והפעם נרחיק עד לתמנע, אתר כריית הנחושת הדרומי וננסה להבין איך מדעים מדויקים כמו כימיה, גיאולוגיה,גיאופיזיקה ועוד משתלבים במדעי הארכאולוגיה ומה הם תורמים להבנת ההיסטוריה של האזור. אז קודם כל מה […]

מה באמת כתוב במגילות מקומראן? (פרופ' יונתן בן-דב) [עושים תנ"ך]

18.05.2026

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: הטקסטים של הקומרניסטיםבפרק הקודם דיברנו על אנשי כת (?) קמראן או בשמם האחר "עדת היחד". אבל לא נגענו בכלל בטקסטים של הקבוצה המופלאה הזאת שהשאירה לנו את אוצר מגילות ים המלח ומדבר יהודה שהרי אנחנו "עושים תנ"ך, ובלי טקסטים מי ומה אנחנו? אז בפרק זה בו מתארח פרופ' יונתן בן-דב […]

אירוע מאזינים במוזיאון ישראל

12.05.2026

אתם מוזמנים להצטרף אלינו לאירוע שקיעה ירושלמי הכולל כוס יין צוננת, סיור מודרך מיוחד באגף לארכאולוגיה – כולל ביקור בתערוכה החדשה "נחמה מן המדבר: מגילת ישעיהו השלמה" – וכן שתי הרצאות מרתקות בנושא מגילות מדבר יהודה עם אוצרת המגילות, חגית מעוז, וחוקר המקרא שחר ענבר. קישור לרכישת כרטיסים: https://www.imj.org.il/he/events/Osim-Tanach הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. […]

כת קומראן – עדת היחד (פרופ' יונתן בן-דב) [עושים תנ"ך]

04.05.2026

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: על אנשי (כת?) קומראן דיברנו והזכרנו פעמים רבות את מגילות ים המלח ומדבר יהודה המכונות גם מגילות קומראן. שוחחנו גם על האתר בו התגלו המגילות. אבל הפעם ניגע באנשים עצמם – תושבי האתר הקדוםנתחיל בשאלה הבוערת האם באמת מדובר ב"כת" כהגדרתה המודרנית? מדוע יש לנקוט זהירות כשמשתמשים בהגדרה זאת? מדוע הם […]

המלחמה הסורו – אפריימית (ד"ר בעז סתוי)(ש.ח.) [עושים תנ"ך]

13.04.2026

לפעמים החשיבות של מלחמה לא נמדדת רק בהתרחשויות בזמן אמת אלא גם בהשפעה שלה לטווח הארוך. אנחנו מביאים את הפרק הזה בשידור נוסף דווקא עכשיו, כשאנחנו ברקע העימות האזורי של ימינו אנו. בהקשר זה מעניין לראות כיצד הדינמיקה האזורית כאילו נכתבה כבר לפני אלפי שנים. הפעם ב"עושים תנ"ך" נשוחח כאמור על מלחמה חשובה ומשמעותית, גדולה, "מתוקשרת" […]

מלחמה ושלום בעולם העתיק (פרופ' נילי ואזנה) (ש.ח.) [עושים תנ"ך]

23.03.2026

אומרים שההיסטוריה חוזרת על עצמה, אבל אנחנו יודעים שבכל פעם היא חוזרת על עצמה קצת אחרת. חשבתי לעצמי איזה פרק שמייצג את העולם העתיק יכול להיות רלוונטי, במיוחד היום, והתשובה הייתה ברורה – חוקי מלחמה. קצת אסקפיזם אבל עם הקשר. בפרק זה בו מתארחת פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית נדון במלחמה על משמעויותיה הרבות בעולם […]

בנות צלפחד (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]

09.03.2026

ב"עושים תנ"ך" דיברנו על לא מעט נשים חזקות ומשפיעות – מרחב ואיזבל, דרך תמר ועד יעל ודבורה. והנה, הפעם נעסוק בסיפור נוסף שאוהבים להתייחס אליו כסיפור של העצמה נשית במקרא: סיפורן של בנות צלפחד. האמנם מדובר בסיפור המעיד על המקרא כפמיניסטי ומתקדם לתקופתו?דרך אחת להסתכל על הסיפור היא כסיפורן של חמש נשים חזקות (ויתומות מאב) […]

מגילת אסתר: אגדת דיסני? (שחר ענבר) (ש.ח.) [עושים תנ"ך]

03.03.2026

אנחנו לא בימים רגילים. באופן אירוני, המלחמה הנוכחית מחזירה אותנו בדיוק לאותו המקום שבו הכל התחיל – פרס.סיפור פורים ומגילת אסתר התרחש באותה אימפריה רחוקה שהיום, בגלגולה המודרני כאיראן, שוב נמצאת במרכז חיינו. אז דווקא עכשיו, בתוך המתח הזה, בחרנו להביא לכם בשידור חוזר פרק שצולל לעומק המיתוס הפרסי-יהודי הזה, ותמיד טוב להיזכר בו כדי לקבל […]

אחרית הימים גרסת חז"ל: התרנגול והעטלף (פרופ' מיכל בר אשר סיגל) [עושים תנ"ך]

23.02.2026

המשיח. אותה דמות עלומה שתגיע (או לא?) על חמור לבן בקץ הימים. מי לא מכיר? הדמות הזאת, מתעצבת בתקופת הציפיה לאחרית הימים של בית שני מתוך מפגש בין דתות תפיסות ותרבויות.אז איך דוקא הסרט האלמותי "בראיין כוכב עליון" של חבורת מונטי פייתון מציג בצורה מאוד יפה את הלכי הרוח של תקופת בית שני? מדוע רוב […]

אנשי תל עזקה / אבינועם להבי ואפרת שפי [עושים תנ״ך]

09.02.2026

כבכול יום שני שני – פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: מאחורי הקלעים של הארכאולוגיה. ב"עושים תנ"ך" אנחנו מדברים רוב הזמן אודות גוף מחקר מוכן שפורסם כבר אם בצורת מאמר/ים, ספר או עבודת דוקטורט. אנחנו מדברים עם האנשים שמאחורי המחקר אבל לא יצא לנו לדבר על אותם חוקרים וחוקרות. אז הפעם – על האנשים שמאחורי הקלעים: ובמקרה […]

כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם (ד"ר טובה דיקשטיין) [עושים תנ״ך]

26.01.2026

פרק חדש ב"עושים תנ"ך" והפעם פרק קולינרי שכולו סביב המזון העיקרי של העולם הקדום – הלחם. אוי מי מאיתנו לא אוהב לחמניה חמה? לחם מחמצת פריך שיצא הרגע מהתנור? קוראסון צרפתי ריחני? אז… מסתבר שגם בעולם העתיק אהבו ואכלו לחמים, לא פחות מאיתנו בעולם המודרני.האם הלחם של אנשי המקרא דומה ללחם שלנו כיום? אילו סוגי דגן […]

המבול שהשמיד את העולם: המבול הבבלי (שחר ענבר) [עושים תנ״ך]

12.01.2026

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁למילוי הסקר ליחצו כאןדיברנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות המבול "שלנו". הזכרנו גם שלתרבויות נוספות היו מיתוסים וסיפורים מאוד דומים, לעיתים אפילו כמעט זהים.הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז ברוכים הבאים אותנפישיתים ואתרחסיס… מה רצו […]

אנומה אליש: סיפור הבריאה הבבלי (שחר ענבר) [עושים תנ״ך]

29.12.2025

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטייםפעמים רבות הזכרנו ב"עושים תנ"ך" את מיתוס הבריאה הבבלי, אבל תמיד היה זה מנקודת המבט שלהמקרא וביחס אליו. הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, פעם אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז שלום וביי לעולם המוכר לנו – וברוכים הבאים ימי הכאוס […]

יציאת מצרים: הצד המצרי (ד"ר רחלי שלומי חן) [עושים תנ"ך]

15.12.2025

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטייםרוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאןפרק חדש ב"עושים תנ"ך" והפעם – על יציאת מצרים, אבל עם טוויסט. יציאת מצרים מהצד המצריאיך סיפור הסנה מהמקרא מתקשר לתרבות המצרית? מה התפיסה המצרית העמוקה לגבי מגיה ואיך התנ"ך מציג ומתמודד איתה? מהי הספרות הפסימית המצרית […]

מצרים: הקשר התנכ"י (ד"ר רחלי שלומי חן) [עושים תנ"ך]

01.12.2025

הפעם אנחנו ממשיכים בסדרה שלנו אודות מצרים העתיקה אבל בפרק זה נדון לא רק במצרים ההיסטורית אלא במצרים כפי שהיא משתקפת בתנ"ך וגם… בתנ"ך המשקף את המציאות המצרית. מיהם השמים המערביים ומה הקשר שלהם לסיפור שלנו? מי היו החיקסוס? האם הם קשורים ליציאת מצרים המקראית (ספויילר? די קשה לקשר אותם ישירות לסיפור יציאת מצרים…ובכל זאת..) איך […]

העימות הגדול: מלכים מול דברי הימים (פרופ' חגי משגב) [עושים תנ"ך]

17.11.2025

פרק חדש בעושים תנ"ך – והפעם אודות שני ספרים שלכאורה יש בניהם (סוג של…) עימות: מלכים ודברי הימים.אז למה בכלל יש לנו שני ספרים שמספרים לכאורה את אותו הסיפור, אודות אותם המאורעות? בפרק זה עם פרופ' חגי משגב נצלול לעימות בין ספר מלכים לספר דברי הימים – שני ספרים שמתארים את אותה תקופה, אבל בצורה […]

יהודה ותמר – המניפולציה ( ד"ר בעז סתוי) [עושים תנ"ך]

03.11.2025

פרק חדש בעושים תנ"ך  והפעם – בראשית ל"ח יהודה ותמר: סיפור בו מככבת דוקא גיבורה ראשית, שעוסק ביבום, זנות, אוננות (?) ונישואי אב לאלמנת בנולמה סיפור יהודה ותמר "תקוע" וקוטע את רצף סיפורי יוסף? מהי המשמעות של חוק היבום בעולם העתיק ובתנ"ך בפרט? מה תפקידן של הזונות והקדושות במקרא? ובמזרח הקדום? למה יהודה מתחתן עם […]

מזמורי תהילים בעיר דוד (שחר ענבר) [עושים תנ״ך]

20.10.2025

לפניכם פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו בעיר דוד ביולי 2025 בירושלים. בעירו של דוד המלך האהוב התכנסנו לקרוא ביחד כמה מזמורי תהילים, מזמורים שלפי המסורת כמובן חוברו על ידי דוד. או שמא? ננסה להבין: על ידי מי חוברו מזמורי תהילים? מאיזו סיבה הם נכתבו? מה הסוגים השונים של מזמורי תהילים? איך בנויים המזמורים? […]

שבעת ימים תאכלו סוכות? נזכרים בחג הסוכות (שחר ענבר) [עושים תנ״ך]

06.10.2025

מקובל עלינו ששלושת הרגלים, פסח, שבועות וסוכות נחגגים לזכר יציאת מצרים. פסח הוא חג היציאה ממצרים, שבועות – חג מתן תורה שהתרחשה במהלך המסע ממצרים לכנען, אבל…מה בדיוק נחגג בסוכות? למה דווקא הישיבה של בני ישראל בסוכות זוכה לחג משלה? מדוע נחגג החג דווקא בזמן הזה בשנה? הרי אם ישבנו בסוכות ביציאת מצרים – למה […]

זיכרון תרועה: נזכרים בראש השנה (שחר ענבר) [עושים תנ״ך]

22.09.2025

מה הקשר בין ראש השנה שאנחנו חוגגים היום ובין זה המתואר במקרא? האם תמיד קראו לחג הזה ״ראש השנה״? ומה כבר קרה ב-א׳ בתשרי שדווקא תאריך זה נבחר להיות "ראש השנה"? האם זה היום בו נברא העולם כפי שטוענת המסורת, או אולי דווקא משהו אחר? אם בפסח חוגגים את היציאה ממצרים ובסוכות את ישיבת בני […]

מסע בשטח ג׳י – מפגש המאזינים בעיר דוד (פרופ' יובל גדות) [עושים תנ״ך]

08.09.2025

פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו ביולי 2025 בעיר דוד בירושלים.יחד עם המאזינים והמאזינות שהגיעו לאירוע ערכנו סיור עם פרופ' יובל גדות מאונ' ת"א ומנהל שותף של החפירה בחניון גבעתי בעיר דוד. הסיור נערך כאמור בשטח G המיתולוגי, המוכר יותר כמבנה האבן המדורג. מהי החשיבות הגדולה של החלקה בליבת הויכוח על ההיסטוריה של ירושלים? […]

ממלכת ישראל: הסיפור שלא סופר (פרופ׳ עודד ליפשיץ) [עושים תנ״ך]

25.08.2025

חרי שדיברנו על כל מה שלא סיפרו לכם על ממלכת יהודה – הגיע הזמן להתמקד בממלכה הצפונית: ישראל.בפרק זה בו מתארח פרופ' עודד ליפשיץ, נמשיך לעסוק בשאלה – מה לא ידע המחבר המקראי בתקופת המלך יאשיה, מה השמיט ומה השאיר בפנים? ננסה להבין מה המקורות שעמדו בפני מחברי הטקסטים כשכתבו על ממלכת יהודה? מה ידע […]

כל מה שלא סיפרו לכם על ממלכת יהודה (פרופ׳ עודד ליפשיץ) [עושים תנ״ך]

11.08.2025

נארח את פרופסור עודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב לשיחה בעקבות ספרו האחרון, ״הסיפור שלא סופר על ממלכת יהודה״. ננסה להבין: נשאר בכלל משהו שעוד לא סופר על ממלכת יהודה? ואיך אפשר להבין מה לא סופר, כשכל מה שיש לנו הוא מה שכבר כן סופר? (קחו שניה…) מי היה המספר (או המספרים) המקראי שסיפר לנו על […]

תרבות מצרים העתיקה (ד׳׳ר רחלי שלומי מן) [עושים תנ״ך]

28.07.2025

פרק רביעי במיני סדרה שלנו אשר מוקדשת כולה למצרים העתיקה. והפעם, טיול נוסף לשכנתנו הכבירה מדרום! נתמקד בתרבות ובחיי היום-יום של המצרים הקדמונים. מה הם לבשו? ומה אסור היה להם ללבוש? איך הם נראו? האם השיער שאנחנו רואים בציורי הקירות הוא שלהם, או למעשה… פאות? (מה?!) מדוע הם צבעו את העיניים? האם החברה המצרית היתה […]

דת מצרים העתיקה (ד"ר רחלי שלומי חן) [עושים תנ׳׳ך]

14.07.2025

ממשיכים במסע שלנו אל הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו – מצרים העתיקה.והפעם, נצלול לעומקי הדת המצרית העתיקה. כמה באמת "עתיקה" הדת המצרית העתיקה? מהם שורשיה ומתי היא החלה להתקבל על ידי המצרים הקדמונים? מהם "כתבי הפירמידות" ואילו סודות טמונים בהם אודות האלים הקדמונים? מי היו האלים המרכזיים בדת המצרית? לכמה אלי שמש סגדו המצרים? כיצד […]

מסע סנחריב: גירסת הבמאי (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]

30.06.2025

בעבר דיברנו עם ד"ר בעז סתוי על סיפור מסע סנחריב, סיפור מרתק שיש לו זוויות שונות ואנחנו התרכזנו בזווית האשורית. איך הסיפור נראה בעיקר דרך עיניהם של העורכים האשוריים. הפעם נעלה את הגירסה הישראלית על ראש שמחתנו ונראה מה התנ"ך כותב על מסע זה. במבט ראשון – סיפור מצור סטנדרטי. במבט מעמיק – סיפור משונה […]

תעלומות הנוסח- תרגום השבעים (ד"ר ליאור גוטליב) [עושים תנ"ך]

16.06.2025

בפרק זה נמשיך במסע הבלשי שלנו סביב תרגום השבעים, אבל הפעם "נרד לשטח" – דהיינו לטקסט עצמו. דוגמאות, אני אוהב כידוע דוגמאות. ממליץ להאזין לפרק עם תנ"ך.אילו הבדלים ניתן למצוא בין נוסח המסורה לתרגום השבעים? השמטות? תוספות? מה הן מעידות? אילו שינויים בשמות של מקומות ואנשים משתקפים בתרגום השבעים ומה ניתן ללמוד מהם? מדוע הוגים […]

תרגום השבעים (ד"ר ליאור גוטליב) [עושים תנ"ך]

04.06.2025

קישור לאירוע המאזינים של עושים תנ"ך בעיר דוד: https://cityofdavid.org.il/product/live_bible/ במאה ה-21 כשאנו קוראים ספרים שלא נכתבו במקור בעברית אנו בד"כ מייחסים משמעות זניחה לזהות המתרגם. שהרי לכאורה "מה זה משנה"? עם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו מלאכת תרגום כזאת ואחרת נמצאת בהישג הסמארטפון של כל אחד ואחת מאיתנו, מכל שפה לכל שפה, במהירות שיא, כולל הקראה, […]

בריאת העולם – למה (לא) באלימות? (פרופ' יונתן בן-דב) [עושים תנ"ך]

19.05.2025

שוחחנו בעבר בהרחבה על סיפורי הבריאה שבבראשית א' ו-ב'. אבל היופי בתנ"ך שניתן לחזור לטקסט ולבחון אותו מזוויות שונות, ולעיתים, כמו בפרק זה, גם זוויות חדשות ומפתיעות. אז כאמור, הפעם נחזור לבראשית א' – סיפור הבריאה הראשון. במבט על ניתן לראות מיד כי מדובר בסיפור פסטורלי, כמעט מושלם, רווי "כי טוב", הכל מתרחש על מי […]

עזרא ונחמיה – התקופה הפרסית (פרופ' חגי משגב) [עושים תנ"ך]

05.05.2025

אחת התקופות שפחות מדברים עליהן בדברי ימי האזור היא התקופה הפרסית. כולנו מכירים את "תקופת הברזל", "התקופה ההלניסטית" או את כיבושי ומסעות המלחמה של מצרים אשור ובבל באזור הלבנט. והאימפריה האדירה ששכנה במזרח? מעט נשכחת. הנה זמן תיקון.האימפריה הפרסית מתקשרת גם לתנ"ך דרך כורש והצהרתו, וכמובן דרך ימי עזרה ונחמיה. מדוע מתעקש פרופ' חגי משגב […]

עשר המכות- הגישה הביקורתית (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]

21.04.2025

בפרק שעסק בעשר המכות בקריאה מסורתית ראינו שסיפור המכות, שלכאורה כל כך מוכר לנו, למעשה מלא בקשיים. לא ברור למה דווקא אלה המכות שנבחרו ולא אחרות, למה הן מסודרות בסדר הזה, ולמה בכלל נדרשו מכות רבות במקום מכה אחת ניצחת. הפעם נצלול לסיפור מהזווית הביקורתית ונראה שהדברים… עוד הרבה יותר מסובכים. הקושי הפעם נובע משום […]

עשר המכות- הגרסה המסורתית (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]

07.04.2025

האביב כבר פה, הטבע מלבלב ופסח בפתח. הפעם, לקראת החג נקדיש את הפרק לאחד הסיפורים המוכרים והמרתקים ביותר בתנ"ך – סיפור עשרת המכות. למה נבחרו דווקא המכות הללו, דם, צפרדע וכינים, ולא מכות אחרות? האם המכות מכוונות כנגד אלי מצרים העתיקה? האם הן מסודרות בסדר של החמרה, או שמא יש סדר אחר? האם בכלל ניתן למצוא […]

מצרים- מסע בין שושלות (ד"ר רחלי שלומי חן) [עושים תנ"ך]

24.03.2025

בפרק זה אנו ממשיכים לעסוק במצרים העתיקה – הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו והשפיעה מאות רבות של שנים על העולם העתיק בכלל ועל כנען בפרט. הפעם נסקור את השושלות השונות ש"הרכיבו" את מה שאנו מכנים היום מצרים העתיקה. שורשיה של התרבות המצרית נטועים אי שם בשלהי האלף ה-4 לפנה"ס – ושם גם מתחיל מסענו בפרק […]

מצרים ומדע האגיפטולוגיה (ד"ר רחלי שלומי חן) [עושים תנ"ך]

10.03.2025

פעמים רבות בעושים תנ"ך אנו מדברים על מסורות ועמים מהעבר, תרבויות וממלכות ענק שפסו מן העולם. הפעם נביט דרומה לעבר אחת הממלכות המפוארות ביותר שידעה האנושות, אימפריה שיש לה מסורות עתיקות, שפה עתיקה, מקדשים שהם פאר היצירה האנושית פנתיאון אלים לפנתיאון ועוד – אולי כבר ניחשתם- המצרים.את חקר מצרים העתיקה מכנים באקדמיה אגיפטולוגיה. מהו המדע […]

השומרונים (פרופ' שטפן שורש) [עושים תנ"ך]

24.02.2025

פעמים רבות בעושים תנ"ך אנו מדברים על מסורות ועמים מהעבר, שפסו מן העולם. הפעם נכיר "שכנים" שנמצאים ממש פה מעבר לפינה, שכנים שיש להם מסורות עתיקות, ואפילו טקסטים עתיקים הדומים למקרא – הלא הם השומרונים.אז מי הם השומרונים ומה מוצאם התרבותי האתני והדתי? האם יש הבדל בין מוצאם לפי המקורות היהודיים לבין המסורות העתיקות של […]

מסע שישק – בין מגידו רחבעם וסאלח שבתי (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]

10.02.2025

באוגוסט האחרון ערכנו במועדון הגריי בתל אביב את אירוע המאזינים השלישי של "עושים" תנ"ך שכולו נסוב סביב מגידו. מול קהל חי של למעלה 300 איש ראיינו את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה אודות מסע שישק. הסיפור של מסע שישק יוצא דופן- הוא מאחד בתוכו מספר נושאים שבד"כ לא גרים בכפיפה אחת – גם ממצא ארכיאולוגי, גם […]

ארכיאולוגיה של האקלים: אקלים בעולם הקדום (פרופ' פינקלשטיין ופרופ' לנגוט) [עושים תנ"ך]

27.01.2025

נדמה שתמיד התחזית במקומותינו מסיימת בביטוי "חם יחסית לעונה", אם כך עולה השאלה הטבעית – מתי "קריר יחסית לעונה" הרי לא יכול להיות שתמיד חם פה. או שמא…. תמיד חם פה? אז הפעם נעסוק באקלים. לא, לא עברנו פקולטה, אנחנו עדיין בתחום ההיסטוריה באזורינו אך בפרק זה ננסה להיעזר במחקר אודות האקלים הקדום כדי לנסות ולהבין […]

חוקי מלחמה: כי האדם עץ השדה (?) [עושים תנ"ך]

13.01.2025

בפרק הקודם של "עושים תנ"ך"  דיברנו על מלחמה ושלום – על חוקי מלחמה בעולם העתיק. הזכרנו מספר קבצים של חוקים בעולם העתיק ואת הלך המחשבה המניח שהאל הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה עצמה. הפעם נרד לעומקם של דברים וננתח מקרה בוחן מהתנ"ך אותו נחקור בעזרתה של פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית. הכוונה היא כמובן לדברים פרק […]

תל מגידו: אם כל התילים (פרק לייב) [עושים תנ"ך]

16.12.2024

באוגוסט האחרון ערכנו את אירוע המאזינים השלישי של "עושים" תנ"ך, שכולו נסוב סביב מגידו. במפגש אירחנו במועדון הגריי בתל אביב, למול קהל חי של למעלה מ-300 איש, את פרופ' ישראל פינקלשטיין לשיחה שהיא מעין סיור וירטואלי בתל המפורסם.בשיחה שמהווה מעין סיכום של כ-30 שנות חפירה של ישראל בתל (כן, מאז 1994!) תהינו על חשיבותו ההיסטורית […]