השופטת והכלב – תורת המכרזים [עושים חשבון]

14.06.2026

בפרק הזה אנחנו לומדים על מכרז מחיר ראשון, מכרז מחיר שני, ומדברים על מכרזים נוספים ומכירות פומביות. ולמה המקרה של השופטת והכלב – שופטת שערכה מכז על הכלב בין בני זוג מתגרשים – שונה ממכרז רגיל. וגם, על הקצאה יעילה, ומדוע מכרז הוא פתרון עדיף בהשוואה לפתרונות שמתחשבים ביכולת לשלם וברצון הסוביקטיבי.

תמלול הפרק

עושים חשבון עם פרופסור עמר מואב ושירה חדס נקר אהלן עומר. שלום שירה. מה שלומך היום? בסדר כרגיל, כן, סביר, סביר, ומה שלומך שירה? סביר לגמרי, ותקשיב, קראתי עכשיו על איזשהו, סתם איזשהו רעיון, כן, שקפץ ברשתות החברתיות, ופתאום חשבתי על כמה סיפורי התנ״ך, או אתה יודע, סיפורים שכולנו מכירים, היו יכולים להיראות שונים אם הם היו מבינים רעיונות כלכליים בסיסיים, בסדר?

סתם, משפט שלמה. אוקיי עם השתי אמהות שמגיעות עם התינוק ואז שלמה אומר להם תחתכו את התינוק באמצע ומגלים מי האמא האמיתית. אז אם הם היו פשוט לא יודעת מה שמות מחיר על הילד אומרות מי מוכנה להשקיע בו יותר אז היה ברור מי האמא האמיתית נכון. אז אני קראתי את הסיפור הזה אתה מכיר עם הזוג והכלב שהתווכחו ביניהם ואז אמרו להם להגיש מחירים אבל חשבתי שאתה תסביר אולי יותר טוב.

והכלב, אני אגיד לך לגבי התנ״ך, אז באמת יש שם הרבה מאוד סיפורים כלכליים, ולמשל משפט שלמה שהזכרת בהקשר של כמו השופטת והכלב, רק ששם זה כלב ולא ילד, כלכלנים מומחים לתורת המשחקים אומרים לו, זה לא שיווי משקל מה שקרה שם, בגלל שאם שתי הנשים היו מבינות את הראש של שלמה, אז שתיהן היו אומרות אין לשנייה. זה לא באמת עובד, ויש לי חבר, היה פעם דתי, והוא טוען שלא יכול להיות שאלוהים כתב את התורה, בגלל שלא יכול להיות שאלוהים, הכל יכול, יציע כלל שאסור להלוות בריבית, כי הריבית זה דבר קריטי בכלכלה מתפקדת. איניווי, בואי נעזוב את כלכלת המקרא להזדמנות אחרת, ויש באמת חוקרים שעוסקים בזה, וזה בדיוק הסיפור של השופטת והכלב, אז מה שקרה זה שהזוג שהתגרש והצליחו להגיע להסדר על הכל, חוץ מדבר אחד, הכלב. כל אחד מבני הזוג טען שהכלב חייב להישאר אצלו, הכלב זה החיים. ברור.

והשופטת אמרה, בסדר, אין בעיה, אנחנו נעשה מכרז על הכלב. כל אחד משניכם במעטפה יגיש לי מחיר, ומי שיציע את המחיר הגבוה יותר יקבל את הכלב וייתן את הכסף לשני. וכן, פשוט, כן, נניח שאת ו... לא רוצה להגיד את ובעלך, כי אתם תישארו נישואים ללכת, סך הכל. לא, אנחנו בסדר, גם הכלב לא עד כדי כך חשוב לי.

אבל נניח זאת, אז... האישה אומרת, וואי, אני ככה אוהבת את הכלב הזה, אבל כמה? יש בכל זאת איזשהו מחיר, כן, אני מוכנה לשלם עשרת אלפים דולר בשביל הכלב, אבל לא אחת עשרה אלף דולר. ואז אולי הבעל מוכן רק שמונת אלפים דולר, אז ההקצאה הנכונה זה שהאישה שמוכנה לשלם יותר, היא תקבל, היא תכתוב בפתק, נגיד עשרת אלפים, או אולי תשעת אלפים. והיא התקבלת כלב ובא לה לקבל 9,000.

והדבר הראשון שקפץ לי לראש, את רואה, בתור כלכלן, של התגובה הראשונית לפעמים אוטומטית, זה לא, היא הייתה צריכה לעשות מכרז מחיר שני. אז תכף נסביר מה זה. כן, גם אני חייבת להגיד שיש כאן איזה חוסר הוגנות, מה אם, לא יודעת מה הסכומים שיש להם לשם הם שונים מהותית אחד מהשני. אוקיי, כאילו זאת אומרת... זאת אומרת, נגיד אתה עכשיו בא ואומר, אני מוכן לשים 100 אלף שקל על הכלב הזה, ואני אגיד לך, תקשיב, אולי הייתי מאוד רוצה לשים 100 אלף שקל על כלב, אבל אין לי אפשרות.

כן, כן, כן, אז זאת אומרת שאולי הדבר היותר נכון לעשות, היותר צודק, זה שכל אחד מהם יציע איזשהו סכום. שעות עבודה, שעות שירות עבור הכלב. או משהו שפרופורציונלי לעושר שלו. כן, נגיד שבמקרה זה בדרך כלל מה שקורה זה שהבעל יש לו יותר כושר השתכרות בעתיד, סיפור כלכלי מאוד מעניין של מה עושים כשבזוג אחד בעצם תומך בקריירה של השני ונשאר בבית עם הילדים, בדרך כלל זאת האישה, ואז כשמתגרשים אז אפילו אם מתחלקים שווה בשווה ברכוש שצברו ביחד, אחד יצא עם כושר השתכרות גבוה ואחד נשאר בבית עם הילדים. מעניין כי אני אף פעם לא חשבתי על זה ככה אני מכירה את הסיפור של הפנסיה זאת אומרת אם אחד מבני הזוג עובד ומפריש יותר לפנסיה נצברת לו פנסיה יותר נכון נכון אבל זה שייך לשני עדיין נכון זה שייך לשני עדיין הכושר השתכרות העתידי הוא באמת אז אגב זה נכנס לפנים כן כן זה חלק מהצריך לפצות גם על כושר השתכרות עתידי אבל זה קשה מאוד לעשות את החישוב כי באמת קשה לדעת.

אבל באמת אם נחזור לענייננו אז תוכל להגיד רגע נניח שבמקרה הזה לאחד מהם יש הרבה יותר עושר מאשר לשני ואז כאילו יכול להיות שנגיד לאישה יש פחות כסף ודווקא הכלב נורא נורא חשוב לה והגבר פחות חשוב לו אבל מה אכפת לו לשים מיליון יש לו כל כך הרבה שאין לו בעיה לשים הרבה כסף וזו אולי לא השיטה הנכונה להקצות. אנחנו נחזור לזה בהמשך, בואי נבין קודם מה זה מכרז רגיל, מכרז מחיר שני, איך זה קשור גם למכירות פומביות, ואז נחזור לסיפור של השופטת והכלב, וגם נדבר על למה כן המכרז הוא הדבר הנכון ולא משהו לפי שיקולים אחרים של צדק, הוגנות ואחוז מהעושר. אני אנסה לשכנע אותך שזה דווקא נכון לעשות. שוב, השאלה מה זה נכון כמובן, אבל אני אגיד לך... לא, אתה היית השופטת.

כן, כי הייתי הולך לפי זה במובן של הרווחה של שני בני הזוג. דווקא השיטה הזאת היא טובה יותר לרווחה מאשר כל שיטה אחרת, אבל נגיע לזה. אני רוצה להגיד לך רק שהאינסינקט הראשוני שלי, שהיה עדיף מכרז מחיר שני, לקח לי חצי דקה ואז רגע לא בטוח, זה מקרה יוצא דופן, זה לא מכרז רגיל, למה זה יוצא דופן? רגע תסביר מה זה מכרז מחיר שני. אז אני, אוקיי, מאה אחוז, אז רק אני אגיד למה זה יוצא דופן ואז נדבר על מכרז מחיר ראשון ושני.

במכרז רגיל נגיד שהנה עידו פה, הטכנאי אולפן שהוא גם העורך שלנו, נניח שיש לו משהו שהוא רוצה למכור. וגם את וגם אני רוצים את זה. מה אמרנו עידו? מסאז' אתה רוצה להציע למכירה? בסדר.

אוקיי, אז עידו רוצה לתת מסאז', ונניח שאני שווה לי סכום מסוים, לך שווה סכום מסוים, ואנחנו שמים במעטפות, ולא משנה מה בדיוק הכללים, אבל מה שקורה זה שאת או אני נשלם לעידו, והשופטת והכלב... זה הזוג משלמים אחד לשני, ואז כשמישהו כותב את המחיר שהוא מוכן לשלם, זה לא רק משפיע על כמה הוא ישלם, אלא גם מה השני יקבל. נכון, אני לא, אם אני, אם אישה כלשהי נמצאת בגירושים, היא לא בהכרח מעוניינת שבעלה יקבל את המאה אלף שקל שהיא שמה על הקרב. יפה. אז זה גם נכנס לשיקול המדיני.

במילים אחרות, אתה תקבל גם את הכלב וגם לא תראה ממני שקל. אבל העניין הוא שאפילו אם, נגיד ששניהם לגמרי לגמרי, אין להם שום אמוציות אחד כלפי השני, אני מתגרש ולא אכפת לי לתת כסף לה, לגרושה או למישהו אחר, זה לא עושה לי רע, אבל אני חושב רק על עצמי. עדיין האסטרטגיה שלי, אני לוקח בחשבון שזה לא תשלום למישהו אחר שמוכר, אלא אחד לשני, ויכול, ואם אני לא אקבל את הכלב, אני אקבל כסף. אז לכן זה הופך את זה ליותר מסובך. נכנס לך אינטרס נוסף.

בדיוק, זה הופך את זה ליותר מסובך, ודווקא במקרה הזה, התחושה שלי, זה כל כך הרבה יותר מסובך שלא פתרתי את המודל עד הסוף, בתחושה שלי דווקא היא צדקה השופטת. ועדיף מכרז מחיר ראשון. אז יאללה, מה זה מכרז מחיר ראשון? זה הכי פשוט. יש חפץ, אנשים שונים רוצים אותו, וכל אחד שרוצה לקנות אותו שם במעטפה פתק עם המחיר שהוא או היא מוכנים לשלם, פותחים את המעטפות, מי שהציע את המחיר הגבוה ביותר משלם את מה שהוא הציע, ומקבל את החפץ או את המסאז' במקרה הזה.

ואז זה מכרז מחיר ראשון. מה הבעיה עם מכרז מחיר ראשון שלא פשוט לנו לקבל החלטות? בואי נחשוב שלמשל שירה, כמה שווה לך המסאז' מעידו? בכנות? את לא אוהבת מסאז'ים, אני יודע.

אני אתן הצעה מפסידה. עידו, אני אציע לך עשרה שקלים ואני אקווה שעומר יציע יותר. אז זו דוגמה לא טובה. אז בואי לצורך העניין תזרגי איזה שהוא... בואו נחליט שאני מאוד מאוד רוצה את המסך ואני מעריכה את השעת העבודה שלו ב-400 שקל.

אוקיי, סבבה. אז בואי נחשוב לרגע שאת, מבחינתך, המוצר שעידו רוצה למכור לנו, הוא שווה לך לכל היותר 400. כלומר, אם זה 400, אוקיי, בסדר. אבל אם זה 401, זהו. כלומר, יש איזה סכום שהוא המקסימום.

כן, 400 נראה לי די ויותר. בשבילי 300 בסדר, 301 כבר לא, אוקיי? אז, אבל כמובן אנחנו לא יודעים כל אחד מה השני, אני יכול לשער, אבל אנחנו לא יודעים, אבל כמה תציעי? את לא יודעת כמה זה שווה לי ומה אני הולך לרשום בפרקטיקה. אם אני לא יודעת מה אתה הולך להציע, נכון, ואני רוצה את המוצר הזה עד המקסימום של מה שאני מוכנה לשלם עליו, אז אני אציע 400.

לא. למה לא? לא הגיוני, כי אם זה מוצר שאת ב-400 בדיוק על הגבול הדישה, אז בעצם אם זכית לא הרווחת כלום. אם תציעי 300, אז יכול להיות שלא תזכי, אבל אם זכית, אז קיבלת רווח של 100, אוקיי? אבל אין כאן עניין של כמה אני נואשת או כמה אני מעוניינת לקנות את המוצר.

אם היית נואשת, אז היית גם מוכנה לשלם 1000 או 2000. אם הוא היה מוכן. אני זוכר אינסולין והייתי מפרפרת ללא זה, זה לא הסיטואציה. אבל זה לא הסיטואציה, הסיטואציה היא כזאת שאם זה 401 את אומרת עדיף לי בלי. את מעדיפה 401 על מוצר, אבל 400 את עדישה אז, אז זה שטות להציע 400, סליחה שאני מאכשיר רק כדי להגיד את זה.

לא, הכל בסדר, אני אכן לא משתתפת במכירות פומביות והגרלות, בדיוק מהסיבות האלה, כי אני בדרך כלל מפסידה. אם נניח שיש פה על השולחן מעטפה עם 100 שקל, או שובר קנייה של 100 שקל. אוקיי. וזה או לקחת את השובר או לקבל מסאז'? לא, היא הסבירה מסאז', היא הסבירה.

בואי נעבור לדוגמה יותר פשוטה. יש פה שובר קנייה, באיזה תו קנייה, אני לא רוצה פרסומת לאף אחד, אז ששווה 100 שקל, כן? את יכולה ללכת למסעדה, ושאת אוהבת ללכת אליה, וזה 100 שקל. בקיצור, 100 שקל. אז...

כמה את תציעי במכרז, אם תציעי 100 שקל ותזכי, לא הרווחת כלום. לא הרווחתי כלום, אם אני אציע 80, הרווחתי 20. יפה. יפה, הבנתי את הדוגמה. מה העניין פה?

אז אין לי תשובה נכונה מה להציע, כי ככל שתציעי מחיר נמוך יותר, אז הרווח שלך אם תזכי יותר גבוה. נכון. כן, הצעת 20 שקלים וזכית, וואו, אחלה זכייה, הרווח 80 שקל. אבל אני מסתכלת בזה שאני לא אזכה. יפה.

אז הסיכוי שתזכה הוא יותר נמוך. עכשיו נגיד שאת יודעת בדיוק מה התחרות, נגיד שאת יודעת שעומר לא הולך למסעדות, סתם לצורך הדוגמה, ולכן מבחינתו השובר הזה שווה גג 70 שקלים. אז בטוח שעומר לא יציע יותר מ-70, אז את אומרת אוקיי, אז כדאי לי, ועומר הוא כלכלן, הוא יגיד לעצמו, אם זה שווה לי 70, אז אני אציע 50, שאם אני אזכה אז גם יהיה לי רווח מזה, ישיבים ואז את אומרת אוקיי אז אם עומר סביר שיציע באזור החמישים אז אני אציע באזור השישים בדיוק אז תציעי קצת יותר כדי שוב את לוקחת סיכון מסוים אבל ככל שאת לוקחת יותר סיכון בהצעה נמוכה גם הרווח שלך יותר גבוה אז עכשיו בואי נראה מה היה קורה אם היינו עושים מכרז אז זה מכרז מחיר ראשון אוקיי פשוט המכרז עצמו, התיאור של הכללים, זה נורא פשוט, אבל הוא מאוד בעייתי בהיבט הזה של המון המון אי ודאות וסיכון. ונקודה נוספת לפני שנעבור למכרז מחיר שני, התוצאה לא בהכרח יעילה. מה זה תוצאה יעילה?

יעילות אצל הכלכלנים זה דבר, זה מוגדר כך, הקצאה. כלומר מי שיקבל את התו קנייה הזה או את המסאז' או את הכלב בדוגמה הקודמת הוא מי שזה שווה לו הכי הרבה. ומה ההגדרה של יעילות? יעילות זו הקצאה שאי אפשר ממנה לסטות ולשפר רווחתו של אדם אחד בלי לפגוע באחר. אוקיי, זאת הקצאה היעילה.

אז כשכלכלנים מדברים על יעילות אנחנו מדברים על רווחה של בני אדם. אז הקצאה יעילה היא הקצאה שבמובן מסוים ממקסמת רווחה. עכשיו, תסכימי איתי שאם בסוף התו קנייה הזה שלך שווה 100 ולי שווה 70, ובסוף איכשהו כי עשית טעות או אני עשיתי טעות, אני אקבל את התו, אז אותה קצאה לא יעילה. כי דווקא מי שקיבל את התו זה מי שזה שווה לו פחות. הלכו פה לאיבוד 30 שקלים.

לרווחה הכוללת בין שנינו 30 שקלים הלכו לאיבוד. כי לך זה שווה 100 ולי שווה 70, אוקיי? עכשיו כמובן שאם אני הצעתי, למרות שזה שווה לי 70, הצעתי 80 וזכיתי, אז שנינו, אז גם אני הפסדתי, לא, את לא הרווחת ואני ממש הפסדתי, זה לא קללת המנצח דרך אגב, כן? יש ביטוי שקללת המנצח, ונעשה עוד מעט פרק על זה, אבל זה בנפרד.

אז אני אגיד אולי, אם אמרתי קללת המנצח, אני אגיד שזה מצב של המוצר על השולחן בשבילם או באופן כללי, ואז הם לפעמים עושים טעויות. כלומר, כשעושים טעות בגלל חוסר ידיעה מה הערך האמיתי וזוכים, זה נקרא קללת המנצח. פה מה שהדגמתי עכשיו, אני יודע שזה שווה לי 70 והצעתי 80, זה סתם טיפשות, זה לא קללת המנצח. אז מכרז מחיר ראשון, התוצאה יכולה להיות לא יעילה.

ולמה הוא באמת יותר מוצלח באופן כללי, ובכל זאת למה הוא גם לא כזה פופולרי. אז מכרז מחיר שני, שוב, כולנו שמים פתקים במעטפה, זוכה מי ששם את ההצעה הכי גבוהה, אבל משלם את ההצעה של השני, אוקיי? אוקיי, אז אנחנו שוב בדוגמה, אנחנו בדוגמה עם שובר של 100 שקל על השולחן. נכון, כמה כדאי לך לכתוב בפתק עכשיו? אם אני זוכה עם ההצעה שלי הכי גבוהה, אבל אני משלמת את המחיר שאתה כתבת?

נכון. כל סכום שהוא מעל ההצעה שלך הוא טוב לי. נכון. לכאורה, 199. יפה, יפה שירה, זה שיווי המשקל, זו ההתנהגות הרציונלית.

כדאי לך לכתוב בדיוק כמה שזה שווה לך. אוקיי? למה? כי בסוף נניח את לא יודעת מה אני אציע, אוקיי? את לא יודעת וזה לא משנה בכלל.

נגיד שאני הצעתי, נגיד 99 את כותבת, בסדר? או 100, אפילו תכתבי 100. נגיד כתבתי 100. כן. אם כתבת 100, מתי תזכי בזה?

אם נתת ההצעה הכי גבוהה. נכון, אם נתתי את ההצעה הכי גבוהה. אלא אם אתה כתבת 100 ואז אנחנו בבעיה. נכון, אז בואי נניח נתעלם מהמקרה הזה, או נגיד שאם שנינו כתבנו 100, אז זורקים מטבע, אבל בכל מקרה, במצב כזה הרווח שלך הוא אפס, אם גם אני כתבתי 100, כן? כשילמת 100 קיבלת 100.

אבל באופן כללי, אם אני כותב משהו שהוא מעל 100, אוקיי? אז אני אזכה. ואז, מראש לא רצית גם לזכות במחיר שלי. נניח אני כתבתי 110, אז בשביל לקבל את הכסף, אז זה לא עוזר לי, אני לא רוצה לשלם 110, את לא רוצה לשלם 110, בדיוק. עכשיו אם כתבתי 70, אז מה זה משנה אם כתבת 100 או 80, את תשלמי 70.

אבל אם אני כתבתי 97 ואת כתבת 80, אז הפסדת. לכן לא משנה מה אני עושה, לך כדאי לכתוב מה הערך האמיתי שלך. נכון, אבל למה שלמישהו יהיה כדאי לכתוב ערך נמוך יותר? לא, כל אחד כותב את הערך האמיתי שלו. לי זה שווה רק 70, אז אני אכתוב בדיוק 70, אוקיי?

אם זה היה מכרז מחיר ראשון, הייתי אומר, לא יודע, אני אכתוב 60, 50, אולי מישהו, כן, יש סיכוי ששירה תטעה, אז אני כן אזכה בזה, אולי יש הרבה מתחרים, אבל מכרז מחיר שני, אנחנו יודעים שאם כל אחד יכתוב את הערך שבאמת שווה לו לשלם את המקסימום, אז התוצאה תהיה... אז דוגמה שיש ממש כסף על השולחן היא דוגמה קצת מבלבלת, אוקיי? כי שנינו נסכים שאנחנו נשמח לקנות 100 שקלים ולשלם עליהם 70, נכון? נכון, נכון. אבל לצורך העניין אנחנו מדברים על מוצר, והערך של מוצר יכול להיות שונה בין שנינו.

נכון, את צודקת. אם יש מברשת שיער לי יש יותר מה לעשות בה מאשר לך, נכון? אכן, אכן. בהחלט. וכאן אנחנו יכולים להסכים שאפילו אם השווי האובייקטיבי של המברשת הוא 100, הערך שכל אחד מאיתנו יכול להפיק ממנה הוא שונה לחלוטין.

את צודקת לחלוטין, שירה, הייתי צריך להיות הרבה יותר ברור בנקודה הזאת. כל העיסוק הזה במכרזים עכשיו, אנחנו עובדים תחת ההנחה שאין ערך אובייקטיבי. הערך הוא רק סובייקטיבי, לכל אחד מאיתנו יש ערך אחר, כמו המסאז'. את מוכנה לשלם יותר? או הכלב שהתחלנו, או נניח שיש פה...

דלים גלידה, כמה את מוכנה לשלם על דלים מלא גלידה, תלוי בטעם, כן בדיוק. מלא, עומר לא, אני מלא. אז בואי נבין למה במקרה הזה שיש ערך סובייקטיבי, כל אחד יודע מה הערך עבורו, אוקיי? זה לא כסף במעטפה חתומה שאני, אין לי מושג מה יש בפנים, אנחנו, כל אחד מאיתנו יודע בדיוק, זה גלידה, זה כלב, זה, כל אחד מאיתנו יודע בדיוק מה זה, כמה זה שווה לו, כמה הוא או היא מוכנים לשלם. מכרז מחיר שני, האסטרטגיה הדומיננטית, כלומר לכל אחד מאיתנו כדאי להגיד בדיוק את הערך האמיתי לשים בפתק.

למה? כי הערך האמיתי קובע אם אנחנו נזכה או לא נזכה, אבל הוא לא משפיע על המחיר שנשלם. מחיר שנשלם נקבע על ידי משהו שמישהו אחר כתב. לכן אין לנו שום רווח מלהגיד, זה שווה לי 100, אבל אני אכתוב רק 95. לא, לא כדאי, אני לא ארוויח מזה כלום.

אני סתם לוקח סיכון מיותר שאם אני אכתוב 95 וזה שווה לי 100 ומישהו יכתוב 96 אז הוא יקבל אבל היה שווה לי לכתוב 97 ושאני אקבל את זה בלשון 96. אוקיי אז אם אני מתרגמת את זה אני מבינה שמכרז מחיר שני הרבה יותר טוב בלהציף נכון לחשוף את מה הערך האמיתי של המוצר עבור אנשים שונים. בלי ליצור עיוותים בשיקולים שלהם כשהם כותבים את הערך הזה. נכון נכון ויותר מזה. תוצאה תהיה יעילה תמיד.

למה? כי בסוף כל אחד כותב את הערך האמיתי, אז מי יקבל את זה? מי שהערך שלו הכי גבוה. אז יש פה משהו מאוד יפה במכרז מחיר שני. אבל עכשיו, מה החיסרון של מכרז מחיר שני?

לעידו, סליחה, שמוכר לנו מוצר, הוא רוצה, מה מעניין אותו? לא יעילות, אלא לקבל כמה שיותר כסף.

מה קורה? אז אני אגיד לך שיש בעצם טענה כזאת, זה מאוד מעניין וקיבל על זה אפילו פרס נובל, זה נקרא משפט שקילות ההכנסות, זה משפט של ויקרי שקיבל על זה פרס נובל משנת 1961 ומה שהוא מראה זה שמישהו שמוכר חפץ במכרז מהסוג הזה שיש ערכים סובייקטיביים אבל כל אחד יודע כמה זה שווה לו. בתוחלת, כלומר בממוצע, שני המכרזים, מכרז מחיר ראשון ומכרז מחיר שני, ייתנו לו בדיוק את אותה הכנסה, אבל תחת הנחות שלא כל כך מתקיימות במציאות, אוקיי? מה ההנחות האלו שאנחנו אדישים לסיכון, שאנשים אדישים לסיכון? מה זאת אומרת אדם אדיש לסיכון?

זאת אומרת שאם פה דווקא בואי נחשוב על הדוגמה של באמת כסף על השולחן, נניח שיש פה מעטפה ויש בה 100 שקלים, אוקיי? אז שווה להשלם 99 שקלים לכל היותר נגיד, 100 זה סתם, ואז מה זה אדיש לסיכון? שאם אני אוריד את המחירים כל פעם, נניח שאני אשלם רק 50, אבל... זה יקטין מאוד את ההסתברות שאני אזכה, אז זה החישוב שאני עושה, אוקיי? שאני אדיש לסיכון, אלא אני מסתכל רק על תוחלת הזכייה, אוקיי?

אם אני אשלם 100, אז אני אקבל את החפץ בוודאות, אבל הרווחתי 0, לא טוב לי. נגיד שאם אני משלם 50, אז אני אקבל את החפץ בהסתברות רק של 10 אחוזים, כבר עדיף לי, כי 10 אחוזים כפול רווח של 50, אז שווה משהו, כן, חמישה שקלים בתוחלת. כשאנשים עושים את החישוב הזה ומתעלמים מסיכון, ויש איזה עוד כל מיני הנחות על סימטריות בהתפלגויות וכל זה, התוצאה היא ששני המכרזים נותנים אותו הדבר. אבל אנחנו מתעניינים בעולם האמיתי. כן, אנשים הם די לא אוהבים סיכון, במיוחד כשהם מפסידים כסף בגלל הסיכון.

כן, אז אנחנו ברורים, זה הפסד, כי זה בעצם ההפסד פה לכל היותר, שלא הרווחת, כן? אין פה באמת הפסד במובן של הוצאתי כסף מהכיס ולא קיבלתי אותו בחזרה, אלא רק הצעתי כסף, ואם לא זכיתי, אז לא זכיתי, לא קרה כלום. שוב, יכול להיות שבעולם האמיתי לפעמים יש דמי השתתפות ודברים כאלו, אבל נעזוב את זה. הבעיה היא באמת בעיקר עם הסיכון וברגע שיש סיכון אז דווקא מכרז מחיר ראשון צפוי לתת הכנסה יותר גבוהה כי אם ניקח שוב את הדוגמה הזאת שיש פה גלי גלידה ששווה לך 100 שקלים ולי שווה רק 80 נניח אפילו שאת יודעת שיש לך תחושה שזה שווה לי רק 80 אז כמה תציעי? אם את לא רוצה להסתכן בכלל, תגידי, העומר הזה אולי יציע 79, אז אני אציע 80.

אבל זה לא כל כך הגיוני, כי יכול להיות שווה לך להציע, כי אם תציעי 80, וזכית, אז הרווח שלך הוא הערך של הגליד המאה, פחות ה-80 ששילמת, הרווחת 20. ואז יכול להיות שהמחשבה שלך תהיה, בעצם כדאי לי... לרדת יותר נמוך במחיר, אבל אז את לוקחת סיכון, אוקיי? וייתכן בהחלט שבסופו של דבר כדי להימנע מסיכון, בוודאי אם יש הרבה אנשים שמתחרים, אז אנשים לא ילכו נמוך עד כדי הערך השני בתוחלת, שזה מכרז מחיר שני, אלא... To be on the safe side יציעו קצת יותר, אוקיי?

זהו, רציתי להגיד שאם אני מתחילה להגיע לאזור ה-80, שהוא אזור שבו אתה כבר, זה כן משתלם לך, אני בעצם פותחת פתח לא לזכות בכלל. נכון, ואז תגידי רגע, עומר, אני חושבת שהוא ישלם 80, אבל אולי הוא יציע 90, ואני לא רוצה להסתכן, כי נורא בא לי כן לקבל את הפרס פה. אז אני אציע 90, את רואה, אז שוב, זה יכול להיות בכל הכיוונים, אבל בממוצע, בדרך כלל אם יש שנאת סיכון, אז מכרז מחיר, שוב, אם ניקח את הדוגמה הזאת, לך זה שווה 100, לי זה שווה 80, מכרז מחיר שני, את תזכי בגלידה ותשלמי 80, זה התוצאה, אין אחרת. מכרז מחיר ראשון, וואו, כבר יש פה כל מיני שיקולים, את חושבת שזה שווה לי 80, את לא יודעת בוודאות, מה את חושבת שזה שווה לי? את כותבת 100, מה זה משנה?

אז את אומרת, רגע, אולי אני אכתוב 95, אני אכתוב 90, יכול להיות שגם תכתבי 70, זה לא בוודאות, אבל בממוצע זה נוטל לכיוון הזה. אז זה היתרון של מכרז מחיר ראשון מנקודת המבט של המוכר, בדרך כלל בגלל שהמוכר קובע את הכללים, אז אנחנו נמצאים בעולם שהוא לא האופטימלי של מכרז. מחיר שני. אז כן, אז זה הסיפור של מכרז, שני המכרזים המרכזיים שקיימים. אני אזכיר שיש גם מכרזים שונים ומשונים.

למשל, יש מכרז שבו כל אחד שמשתתף כותב סכום ומיד מצרף צ'ק של הסכום הזה. מה היתרון? איזה מין מכרז מוזר כזה שכולם משלמים את ההצעה שלהם, זהו. ורק מי שישילם הכי הרבה הוא מקבל את המוצר, אוקיי? וכל השאר?

הפסידו כסף. גם זה אפשרי. מתי זה קיים? בדרך כלל כשמנסים לאסוף תרומות. אז בהרבה מקרים עושים את זה, אומרים הנה יש פה, האומן הזה צעיר ציור בתרומה ל...

משהו להילחם בסרטן למען זה למען זה ואז בעצם כאילו מבקשים מאנשים תרומה ועושים גם כאילו הגרלה במקום לעשות הגרלה מי שתרם הכי הרבה מקבל את התמונה. אז אתה בעצם קונה כאן שני מוצרים נכון אתה קונה מוצר אחד שנקרא תרומה ואז אתה אומר לעצמך או במילים אחרות נגיד אני ואתה עכשיו משתתפים במכרז כזה. למטרה שקרובה ללב שנינו, נכון? ואני שמחה לתרום עבור המטרה הזאת 300 שקלים, ואתה שמח לתרום עבור המטרה הזאת 600 שקלים. אז אתה גם זוכה באיזשהו פרס.

כן, לא, אבל לפעמים זה יכול להיות פרס עם ערך אדיר. זאת אומרת, בדיוק לאחרונה היה מישהו שזכה בציור של פיקסה אולי, אמיתי. זאת אומרת, פרס שווה המון, אבל מי שארגן את זה, שם זה היה בהגרלה, לא לפי המחיר הגבוה ביותר, ודרך זה, למרות שהם נתנו פרס כספי שמאוד מאוד יקר, עדיין הם הצליחו לגייס תרומות בהיקף הרבה הרבה יותר גדול מהפרס. טוב, כי זה קצת מקטין אבל את המחיר, הייתי קוראת לזה המחיר הרגשי של ההפסד, נכון? זאת אומרת, אני משתתפת בהגרלה, כולנו שונאים להפסיד בהגרלות, זאת הסיבה שאני לא משתתפת בהגרלות.

כן. אני לא טובה בזה, אני לא משמעותית טוב רגשית עם ההפסד, בסדר? אבל אם הפסדתי ולפחות תרמתי למטרה טובה, אני אומרת, נו, מה יהיה? נכון. יש לזה גם דרך להתמודד איתו.

נכון, אז באמת, אנחנו לא נחשוב שנניח מדינת ישראל שעושה מכרז בין קבלנים על מחיר למשתכן או משהו כזה, תעשה מכרז מהסוג הזה, אבל במצבים של... זה נורא גבה. גם אם זה לא, אפשר, כמובן שכלכלנים מומחים לתורת המשחקים יכולים גם לנתח משחק מהסוג הזה, של אם באמת אנחנו, זה לא תרומה, אלא פשוט מישהו זה מה שהוא מכריז, אני מוכן למכור את הבית שלי למי שיציע הכי, מי שייתן לי הכי הרבה כסף, אתם צריכים קודם כל לתת לי את הכסף, לגיטימי ואני מניח שבתנאים מסוימים זה יכול להיות משתלם או לא, לא יודע, לא ניתחתי את זה. אני אזכיר שדומה למכרזים יש גם מכירות פומביות. ואנחנו מכירים שני סוגים בעיקר, מכירה פומבית הרגילה נקראת מכירה פומבית אנגלית, שזה שמתחילים במחיר נמוך ולאט לאט עולים, ובסוף, כן, ואז תשימי לב ש...

אוקיי, רגע, אני אשאל אותך את השאלה, אז אנגלית זה מתחילים במחיר המינימום שהמוכר מוכן לקבל, הוא אומר, אוקיי, הדלי גלידה הזה, 20 שקלים מי מוכן ואז מי שרוצה אומר אני ואז אוקיי אני מעלה ל-30 מישהו מצביע עד שמגיעים למצב שאף אחד לא מוכן לעלות יותר ואז מי שהציע את המחיר הכי גבוה האחרון מקבל את משלם ומקבל. נכון אבל אם השווי של הגלידה הוא 100 שקלים אז המחיר האחרון לא יהיה יותר מ-100 שקלים. נכון ברור לא זה נכון ויש את המחיר מכרז מחיר יורד מכרז מכירה פומבית במחיר יורד זה נקרא מכירה הולנדית שדווקא מתחילים עם המחיר הכי גבוה שחושבים שאפשר לקבל ולאט לאט הקרוז כל הזמן מוריד מוריד מוריד מוריד את המחיר עד שמישהו אומר אני זהו ואז נעצר הסיפור אוקיי וזהו ברגע שמישהו אמר אני זה מה שהוא ישלם גם אוקיי אה יש כאן מין מאזן אימה כי אתה שומע את המחיר הולך ויורד, ובעצם הראשון שמגיב הוא זה שזוכה. נכון, נכון. זאת אומרת, זה ממש ההגדרה של פירוף מיסינגאוט, נכון?

של פומו. אתה מכיר את המושג? ברור, כן, לא כזה זקן. לא, רק רציתי לוודא.

מעניין. עכשיו אני אשאל אותך שאלה. הקבלה בין מכרז מחיר ראשון שני למכירה אנגלית ומכירה הולנדית, מה דומה למה? תן למאזינות ולמאזינים לחשוב רגע. בואו נחשוב על זה בזמן שאני חושבת.

בכלל מחיר ראשון ממקסם את המחיר הכי גבוה, נכון? תחשבי לא, אני תכף רמז, תחשבי על האסטרטגיה של הקונים, אוקיי? והמחיר שבסוף יתקבל.

מכרז מחיר שני מרגיש לי יותר דומה למכירה הפומבית, איך היא נראית? בריטית? אנגלית, כן. נכון? כי בסוף אני מציעה את המחיר האמיתי שאני מוכנה לשלם.

בדיוק, בדיוק. ומכירה הולנדית זה כמו מכרז מחיר ראשון. כן, זה שקול לגמרי לדעתי. אולי אני מפספס את זה קצת. למה?

כי נכנסים שם יותר פחדים?

מחיר שני, אז אמרנו מכרז מחיר שני, כל אחד מציע, כותב במעטפה את המקסימום שהוא מוכן לשלם ובפועל ישלם את המחיר השני, אוקיי? זה מכרז מחיר שני. מה קורה במכירה פומבית אנגלית? נניח, מעלים, הנה הדלי גלידה פה, המחיר לאט לאט עולה, 10 אני אומר כן, 20 שירה אומרת כן. 30 אני אומר כן.

אני אומרת 40 וכולי עד שנגיע ל... עד שנגיע ל-80. 80 אני אומר כן, אבל לא יותר. אז את תקבלי את זה ב-81, כן? או טיפה מעל המחיר שאני מוכר, או שאולי אני אעצור ב-79 ואת תקבלי ב-80.

לכן, יש את הקטע של באיזה מדרגות עולים, אבל נתעלם מהעניין הזה, אז בגדול, לכן מחירה פומבית מהסוג הזה, מחירה אנגלית שמתחילים מהמחיר הנמוך, דומה מאוד למכרז מחיר שני. מכרז מחיר ראשון זה בדיוק, את מחליטה מראש, הרי אין לך שום אינפורמציה מהאחרים. כל מה ש... שקט בעולם, אף אחד לא אומר כלום חוץ מהקרוז שלאט לאט מוריד את המחיר. ואת בעצם צריכה להחליט מראש באיזה מחיר את קופצת פנימה.

כי...

נכון, ואת תקפצי פנימה פחות מזה, כי את רוצה גם להרוויח משהו, ופה נכנס הסיכון. את מוכנה לשלם על הדלי גלידה הזה 100, זה האדישות שלך. נניח שבמכרז מחיר ראשון היית שמה 90 במעטפה. אז אותו הדבר כאן בדיוק. כמו שפה שמת במעטפה 90 ולא ידעת, לא ידעת מה אחרים שמו, אותו הדבר פה.

את אומרת, אני אכריז, אני אגיד אני ב-90. ואם מישהו יגיד אני קודם, אז בסדר, בדיוק כמו במכרז מחיר ראשון. באיזו מכירה פומבית המוכר מרוויח יותר? אז אני מניח שבדיוק כמו ב... שאלה טובה.

אני מניח שבגלל הסימטריה, אז דווקא במכירה הולנדית המוכר ירוויח יותר, אבל אני לא סגור על זה ב-100%. אוקיי? שוב, בתוחלת, אם הקונים מדגישים לסיכון ועוד כל מיני תנאים, אותו הדבר, אבל אני מניח שזה, אם אני עושה באמת ההשוואה למכרז מחיר ראשון לשני, אז יכול להיות שלמוכר עדיף מכרז הולנדי, מכירה הולנדית. בפועל אני חושב שבדרך כלל עושים מכירה אנגלית, זה איכשהו יותר תרבותי.

בסדר, אז מה נשאר לנו? רק לחזור לשופטת ולכלב. כן, אתה יודע מה קרה שם בסוף? אני לא יודע מה קרה בסוף, גם לא כל כך מעניין אותי. אני מאוד מושקעת בסיפור הזה של הכלב.

ראיתי את הכתבה ומיד אמרתי, וואו, פרק, צריך לדבר על מכרז מחיר ראשון, מכרז מחיר שני. אז בואי נחשוב רגע, נחזור לזה, שני דברים אנחנו צריכים לעשות ובזה נסיים את הפרק. אחד זה אני צריך עוד לנסות לשכנע אותך שהמכרז זה הדבר הנכון. והכסף ולא ביחס להכנסה או כל מיני דברים מהסוג הזה, נכון מבחינת הרווחה של בני הזוג שמתגרשים. למה?

אז זה דבר ראשון, אבל לפני זה בואי נבין רגע למה זה שונה ממכרז מחיר ראשון ומכרז מחיר שני. בפרט בואי נתחיל עם מכרז מחיר שני, במקרה הזה דווקא אין לך אינטרס לגלות את האמת. בשונה, שוב, אם נניח שאת ואני רבים על חפץ, הנה יש פה את הכוס מים הזאת ושנינו צמאים ואנחנו נעשה בינינו מכרז, נשים במעטפה פתק ומי שישים את הסכום הגבוה יותר ישלם את זה לשני וייקח את המים, אוקיי? בואי נתחיל דווקא עם מכרז מחיר שני, שנינו שמים בפתק סכומים ואנחנו משלמים את הסכום שהשני שם. מי ששם את הסכום הנמוך יותר, בדיוק.

מי ששם את הסכום הגבוה מקבל את המים והתשלום יהיה. עכשיו תראי, במכרז מחיר שני כשמישהו אחר מוכר לנו, עידו מוכר לנו חפץ, אז כדאי גם לי וגם לך פשוט לכתוב את האמת. אבל במכרז מהסוג, למה? כי אם לא זכינו, אז לא זכינו, מה זה משנה מה כתבתי? אבל במכרז מחיר שני של השופטת והכלב, אם אני כותב 80 ואת כתבת 100, אני מקבל את ה-80, לא עידו מקבל את ה-80.

אז פתאום כדאי לי לכתוב יותר מהערך האמיתי. נכון, כדאי לך למקסם את הסכום שאתה כותב. לא ברור, לא רגע, אני לוקח סיכון, בדיוק. תעלה לו לנצח. יש פה חפץ בינינו, אותו דלי גלידה, כן?

לך הוא שווה 100, לי שווה 80, אנחנו לא יודעים את זה בוודאות. אני אומר, אני יודע שלי זה שווה 80, יש לי תחושה שלשיר הזה שווה יותר, אם אני אכתוב 80, בסדר, שירה תזכה ואני אקבל את הדלי ב-80. אם אני אכתוב 85, אז שירה תזכה ואני אקבל 85, יותר כדאי לי. נכון, אבל אם תכתוב 90... אבל גם אם 85 או 90 יש סיכוי שאולי שירה תכתוב רק 70 ואז אני קיבלתי משהו ששווה לי 80 ושילמתי 90 אז הדברים פה מסתבכים ובמובן הזה דווקא מכרז מחיר ראשון הוא נותן חסם אני לא אגיד יותר ממה שזה שווה לי נכון?

כי אם זה מכרז מחיר ראשון ואם זה שווה לי 80 וכתבתי 85 אני לא רוצה לזכור כי אז אני משלם לך 85, אז ברור שזה דווקא גורם לי לא לכתוב יותר ממה שזה שווה לי, אבל כן בהחלט יכול להיות לכתוב פחות ממה שזה שווה לי. כי בדיוק כמו במכרז מחיר ראשון, שווה לי לכתוב פחות. אז ההטעיה פה, מכרז מחיר ראשון אני אכתוב פחות ממה שזה שווה לי, מכרז מחיר שני אני אכתוב אולי קצת יותר ממה שזה שווה לי.

לשבור את הראש לבד על זה, לחפש מה שיווי המשקל במשחק הזה, כלומר מה האסטרטגיה שלי כדאי לכתוב בהינתן מה אני מאמין ששירה כותבת ומה שירה תכתוב בהינתן מה היא מאמינה שאני כותב, הכל עם הסתברויות כמובן, זה לא הכי פשוט, אבל המתמטיקאים או מומחי תורת המשחקים מוזמנים לפתור ולכתוב את התשובה שלהם בקבוצת הוואטסאפ של הפודקאסט. אני חייבת להגיד שאני חושבת שלנהל, סתם לנהל את החיים שלך או מערכות יחסים שלך בעזרת משחקים כאלה יכול להיות אתגר מעניין. למשל אני חושבת אם אני רוצה לנסוע לחופשה במקום אחד ובן זוגי רוצה לנסוע לחופשה במקום אחר, נגיד עם אופי שונה, נכון? אני רוצה לנסוע למקום שיש בו ים ושמש ויושבים על החופש, עושים קוקטיילים והוא רוצה ללכת אליהם מוזיאונים על לא יודעת מה. תולדות הנצרות המוקדמת בסדר ככה לא יודעת מה תחום העניין שרלוונטי מרוב האנשים.

אם אנחנו נתמחר את האפשרויות שלנו נכון וננהל מכרזים מהסוג הזה נוכל לגלות כמה באמת כל אחד מאיתנו מוכן להקריב בשביל האפשרות המועדפת עליו. זו שיטה מעניינת לנהל את החיים. נכון רק שאם יש לכם חשבון בנק משותף אז אתם צריכים אלטרנטיבה לכסף. כי אין משמעות לשלם אחד לשני, אבל כן אפשר, מי ש... כל אחד, המכרז יהיה על כמה פעמים מטפלים בילדים, עושים כלים, עושים דברים מהסוג הזה.

בהחלט אפשר, אבל בואי, מאחר ואנחנו... אני לא חושב שיש לנו הסמכה בייעוץ זוגי, ואולי אלו גם לא עצות הכי מוצלחות. אני אגיד שאני חושב על עצמי על חופשות, אז זה זוג אחד וללא אחריות. חופשה זה רכיבה על אופניים, אבל עדיין אני לפעמים מתמקח איתה כי אני רוצה קצת פחות קילומטרים, קצת פחות שעות, קצת פחות עליות, והיא דווקא רוצה יותר. בסדר, מתפשרים לא במכרזים.

רגע, חוב אחרון. מה יקרה אם אנחנו נלך לפי כמה זה נורא חשוב, כן? ונניח, ניקח לצורך הדוגמה שוב. שוב, את ואני פה רוצים את הדלי גלידה הזה, ונגיד שאני מאוד עשיר, אין לי שום בעיה לשלם אלף שקלים על הדלי הזה. ואת, למרות שאת אוהבת גלידה הרבה יותר ממני, את לא, את לא יכולה לשלם יותר ממאה שקלים.

אז מה צודק? מה יעיל? איפה, למי יהנה יותר מהגלידה הזאת? אז על פניו נראה שאת, נכון? כי לך את נורא אוהבת גלידה ואני לא אכפת לי אבל אין לי בעיה לשלם אלף שקלים גם.

אם המוצר הוא מאוד חשוב לי נכון אז בוודאות שיש כאן חוסר צדק כי אני פשוט לא מסוגלת לקנות אותו אבל השווי שלו עבורי הוא עצום. אוקיי בסדר אבל הוא השווי הוא עצום כי את ממש יש לך אבל את לא תשלמי יותר ממאה. אוקיי? אז תראי, בואי נעשה תרגיל כזה. נניח שנזרום לפי, נניח שהשופטת במקרה הזה יודעת להסתכל עלייך כשאת מתארת את הערגה שלך לגלידה, להסתכל עליי, והיא מגיעה, או לא, ברור ששירה צריכה לקבל את הגלידה, היא כל כך רוצה, או ברור שהאישה במקרה הזה רוצה את הכלב, זה ברור שהיא נורא קשורה אל הכלב, והבעל...

אבל סתם הוא לא באמת כזה אוהב את הכלב, אוקיי, מאה אחוז. אז שירה מקבלת את הגלידה או האישה מקבלת את הכלב, סליחה שאני הולך פה לפי האמפיריקה שבדרך כלל הגבר יוצא יותר עשיר מגירושים.

עכשיו, אוקיי, שירה. עוד רגע, אני אתן דוגמה שהיא לא סטריאוטיפית, כן. כן, את עם הגלידה, בסדר? ואני בלי, כי השופטת החליטה שהגלידה צריכה להיות אצלך, היא לא עשתה מכרז. היא השתכנעה שלך זה נורא חשוב.

ועכשיו אני אומר לך, שירה, תני לי את הגלידה, אני אתן לך 900 שקלים. מה את עושה? מה את עושה? זאת שאלה... אם הזכות...

זאת שאלה מצוינת. תודה. כי אם אני אדם... נכון שהפרוטה לא מצויה בכיסו נכון וזה כבר הבהרנו קודם כי לא יכולתי לשלם על הגלידה אלף שקל. נכון אז כנראה ש900 שקל הם הרבה כי הסף עבורי אז אתה עדיף ואז אני ארצה לוותר על הגלידה תודה רבה.

עכשיו ללמדנו ללמדנו שההקצאה היעילה היא שאני אקבל את הגלידה ולא את כי הנה עובדה.

את אמרת לי כן, אני מעדיפה 900 שקלים על הגלידה, קח את הגלידה, הוא אומר, לי הגלידה שווה 1,000 שקלים, אז גם יצאתי ברווח. והנה, זה הסיפור של הקצאה לפי כוהני סיפורים ולא לפי כסף, שאנחנו מקבלים הקצאה שניתן לעשות ממנה שיפור רווחה לכולם. ואם ניתן לעשות שיפור רווחה לחלק או בוודאי לכולם, אז סימן שההקצאה לא יעילה. הקצאה לא יעילה עומדת מול צדק? אני לא יודע, צדק זה מושג מופשט, אני לא יודע מה זה צדק, אני יודע מה זה יעילות.

ושוב, אני רוצה להזכיר, בגלל שהרבה פעמים מבקרי הכלכלנים אומרים, כן, אתם לא חשוב לכם הרווחה של בני הדרמה כיעילות, היעילות מוגדרת במונחי רווחה. לא יודעת, יש בזה משהו שקשה לי, בסדר? כי דיברנו עד עכשיו בדוגמאות. כמו אגלידה או מסע שהוא מברשת או הדוגמה הכי קיצונית שנתנו כאן היא דוגמה של כלב בסדר מה עם ילד אבל לא לא לא נכנסת דווקא לילד זה זה זה זה דוגמה אבסורדית בסדר אבל אנחנו מסתכלים על תחום שנקרא שוק התרופות נכון יש תרופות שהן מאוד מאוד מאוד יקרות לאדם הפשוט נכון נכון אדם שהוא חולה סרטן או חולה בכל מיני מחלות כרוניות יש תרופות שהטיפול בהם יכול להגיע להם. 100-200 אלף שקל בחודש, נכון?

שזה סכום שאדם מן השורה מאוד מאוד מאוד קשה לו לעמוד בו. עכשיו, יש אנשים שלוקחים הלוואות, או לוקחים חדשי אין להם, או מוכרים את הבתים שלהם, בדיוק אני ראיתי סיפור כזה השבוע בפייסבוק, של משפחה שלקחה הלוואות בסכומים של עוד מה 800-900 אלף שקל, כדי לממן טיפול מציל חיים עבור אמא שלהם לסרטן. אז... אתה בא להגיד לי, אבל זאת ההקצאה היעילה, כי התרופה זה המחיר שלה, וזה מה שחברת התרופות, כאילו יש כאן שיווי משקל. לא יודעת איך להתמודד עם דבר כזה.

תראי, אם הם בחרו באמת לקחת הלוואות ולמכור את הבית כדי לקנות את התרופה, סימן שזאת ההקצאה היעילה. שוב, אני לא נכנס לשאלה אם זה נכון שהמדינה לא מסבסדת את זה. כן, אני חושב שאנחנו שנינו נסכים שבריאות זה צריך להיות מוצר שהוא כן מוצר שהמדינה מספקת, במאה אחוז, לא במאה אחוז, אבל מה שהדוגמה שנתת כאן עכשיו היא דווקא בדיוק דוגמה שמראה שההקצאה היעילה זה שכן תהיה להם את התרופה, כי הם היו מוכנים לוותר על הרבה למען התרופה הזאת. כן, אבל בסופו של דבר אדם שאין לו בית למכור ימות, זאת המשמעות. בסדר, כן, זה נכון, אני לא בעד שאנשים ימותו, ואני בהחלט בעד רפואה ציבורית.

אבל אני חושב שהנקודה הברורה היא הדיונים הכלכליים עליתי מגיעים למקומות קשים נכון נכון נכון. טוב נסיים בזה זה היה פרק עם סוף מאוד אופטימי אני ממליצה לכם ללכת לבני הזוג שלכם ולנהל מכרזים על נושאים שמעסיקים אתכם בענייני היומיום כמה שעות שטיפת כלים שווים דברים בחייכם נראה לי שבסדר לסגור את הפרק. תודה רבה עמר. תודה לך שירה. ותודה לכם שהאזנתם.

עד כאן הפרק הזה של עושים חשבון. יש לנו קבוצות וואטסאפ, אתם מוזמנים להצטרף אליה דרך הפייסבוק או האתר של עושים היסטוריה. תודה לרשת עושים היסטוריה של עינוי העורכת הראשית, עידו שקד, טכנאי האולפן והעורך שלנו, לרעות שוקר מנהלת השיווק ולעמית חזזי מנהל המכירות. אתם מוזמנים לשלוח לנו שאלות דרך הרשתות של עושים היסטוריה, בטוויטר שלי שירה אדסנקר או בפייסבוק של עמר מואב. תודה שהאזנתם, ניפגש בפרק הבא

הפרקים

לעמוד הפודקאסט עושים חשבון

הבסיס המיקרו-כלכלי של המקרו-כלכלה (פרופ' ערן ישיב) [עושים חשבון]

09.11.2026

פרס הנובל לכלכלה יוענק השנה לכלכלנים האמריקאים בוב הול ומייקל וודפורד, עבור "הנחת היסודות המיקרו-כלכליים לייצוב מקרו-כלכלי". כדי להבין טוב יותר על מה מדובר, אירחנו את פרופסור ערן ישיב לשיחה מעמיקה על ההיסטוריה הכלכלית של ייצוב השווקים. התחלנו בשפל הגדול של שנת 1929, עברנו למשנתו של ג'ון קיינס ולמדנו מתי היא מועילה ומתי פחות, והמשכנו […]

לעמוד הפודקאסט עושים חשבון

האם ה-AI יכול להביס את הבורסה? [עושים חשבון]

26.10.2026

עושים חשבון מארחים את גבי דיאמנט, מנכ״ל ומייסד חברת Bridgewise, לשיחה על החלפת יועצי ההשקעות בכלי בינה מלאכותית. מה ה-AI יודע שמיטב האנליסטים האנושיים לא יודעים? במה מודלים ייעודיים לניתוח פיננסי עדיפים על מודלי שפה כלליים? האם יש כאן חידוש שמערער על המחקר הכלכלי המוכר? ובסופו של דבר, מעבר לחדשנות ולזמינות: האם הבינה המלאכותית מצליחה […]

עושים חשבון בקלפי: המדריך הכלכלי למצביע [עושים חשבון]

12.10.2026

בפרק זה אנחנו צוללים לנושאי הליבה הכלכליים בבחירות הקרובות. איך יודעים אם תוכנית כלכלית היא רצינית או סתם פופוליזם זול? נעמיד למבחן את התפיסות הקפיטליסטיות מול הסוציאליסטיות, נתהה האם יש בישראל ימין ושמאל כלכלי אמיתי, ונסביר מה כדאי לבדוק במצע של המפלגות לפני שמכניסים את הפתק לקלפי. מגישים: עומר מואב ושירה הדס נקרעורכת ראשית: שלי […]

מס ירושה: צדק חברתי או נזק כלכלי? [עושים חשבון]

28.09.2026

האם רצוי להטיל מס ירושה? בפרק הזה אנחנו דנים ביתרונות ובחסרונות של מס ירושה, מה המחקר הכלכלי אומר על השפעת המס על חיסכון והיצע העבודה, עד כמה הוא יעיל בגבייה, והאם הוא כלי אפקטיבי לצמצום אי-שוויון, או אולי מס שיוצר יותר נזק מתועלת. והאם מס ירושה משפיע על עיתוי המוות?

מהפכת הבינה: סוף עידן התעסוקה? [עושים חשבון]

14.09.2026

האם בינה מלאכותית תוביל לאבטלה המונית?מה ניתן ללמוד מהעבר על ההשפעה של חידושים טכנולוגיים שמחליפים עובדים על אבטלה? האם זה דומה ליבוא שמחליף עובדים? האם הפרדוקס של ג'בונס מ-1865 יכול לסייע בניבוי? ומה הקשר לתאוריית האטם (O-ring)? האם הטכנולוגיה צפויה להגדיל מאוד פערים בהכנסה? מה רצוי שממשלות יעשו, ומהן הסכנות הנוספות בבינה מלאכותית?

מי ישלם? שולמן ישלם | אביר קארה [עושים חשבון]

30.08.2026

עושים חשבון מארחים את אביר קארה, שהיה סגן שר במשרד ראש הממשלה, לשיחה על כלכלה. דיברנו על הפרדת דת מדינה, על העברת סמכות לרשויות המקומיות, על חינוך, על עסקים קטנים, על דיור, רכב, ומחירי המזון. וגם על המלחמה בנוכלים.מגישים: עומר מואב, שלי נוי עורכת ראשית: שלי נוי טכנאי ומנהל אולפן: עידו שקד שיווק:רעות שוקר עורך […]

אובר – תורם לרווחה או לפקקים?ֿ פרופ׳ יוסי שפיגל [עושים חשבון]

09.08.2026

ההשפעה הצפויה של "תחבורה שיתופית" (אובר) על רווחת הציבור בישראלעושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לפרק שעוסק במחקר על ההשלכות של "תחבורה שיתופית" (אובר, ליפט, וכדומה). מה ההבדל בין שירותי אובר למוניות רגילות, מה היתרון של מחיר שעולה עם עליית הביקוש, מה קרה לגודש בכבישים בעקבות כניסת אובר? מה קרה לרווחת משתמשי השירות? מה […]

המחשב הקוואנטי והכלכלה | עושים חשבון״ ו״דיפטק ישראל״

27.07.2026

בפרק משותף של דיפטק ועושים חשבון, אנחנו דנים בהשלכות של מחשב קוונטי על הכלכלה הריאלית, על המסחרבניירות ערך, על ביטוח, על הרווחה, על אי השוויון ועל התפקיד של המדינה וגם על הסיכונים.  מגישים:עומר מואב, שרון  מנהל האולפן וטכנאי: עידו שקד עורכת ראשית: שלי נוי עורכת הפרק: רעות שוקר מרקטינג: רעות שוקר

האם תחב"צ חינם יקטין את הגודש בכבישים? [עושים חשבון]

13.07.2026

עושים חשבון מנתחים את ההצעה של שרת התחבורה מירי רגב להנהיג בישראל תחבורה ציבורית חינם. לטענתה של רגב, ניתן לממן את העלות של תחב"צ חינם על ידי הרווח הצפוי מצמצום הגודש. האם זה נכון? מה למדנו מנסיונות שונים בעולם? האם באמת ניתן לצמצם גודש ללא אגרות גודש? האם הציבור תומך באגרות גודש, ומה התוצאות של […]

קללת המנצח [עושים חשבון]

28.06.2026

מה זה קללת המנצח, ומה הן ההשלכות של קללת המנצח על מדיניות מכרזים ועל איסוף ואספקת מידע למתחרים.

יוקר המחייה בישראל [עושים חשבון]

25.05.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לשיחה על יוקר המחייה.  מה זה בכלל יוקר מחייה, והאם יוקר המחייה עולה בגלל האינפלציה? מה עומד מאחורי יוקר המחייה, והאם הריכוזיות והמונופלים הם לב הבעיה? ומה ניתן לעשות בשביל לשפר את רווחת הציבור בישראל, ובפרט להוריד את מחירי המוצרים והשירותים במשק?

תנועת הג'ורג'יזם: האם אפשר לממן את הממשלה על ידי מס על קרקע? [עושים חשבון]

04.05.2026

לבקשת מאזיני הפודקאסט, הקדשנו את הפרק להנרי ג'ורג' ולמשנתו הכלכלית, שבמרכזה שילוב של כלכלה קפיטליסטית עם מס כבד על קרקע.  האם מדובר בפנטזיה או שיש מה ללמוד מהרעיונות של ג'ורג', רעיונות שסביבם קמה תנועת ה"ג'ורג'יזם"? ומה חשבו על משנתו של ג'ורג' קארל מרקס ומילטון פרידמן?

ניידות כלכלית חברתית ופערים עדתיים בישראל [עושים חשבון]

12.04.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן בעוד פרק שעוסק בפערים כלכליים והפעם הדגש הוא על ניידות כלכלית, על הפריפריה, על העוני, על מדיניות כלכלית לטיפול בעוני ועל הפערים בין ערבים ויהודים ובין אשכנזים למזרחים. האם יש בסיס לטענות של פוליטיקאים רבים על פערים עדתיים משמעותיים בישראל?

אי שוויון בהכנסה [עושים חשבון]

30.03.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן, לשיחה על אי שוויון בהכנסות, על מדיניות כלכלית לצמצום אי השוויון והעוני, על ניצול לרעה של מדינת הרווחה בישראל, על פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ועל אי השווין בתוך הקבוצות. וגם על הבדלים בדפוסי ההצבעה בישראל בין אשכנזים למזרחים ובין משכילים יותר למשכילים פחות.

תיווך פיננסי – המחקר הכלכלי [עושים חשבון]

15.03.2026

בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם המחקר של התיווך הפיננסי, ובעיקר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים: אנחנו פותחים במקרו כלכלה: על הקשר בין חיסכון והשקעה, ושואלים מדוע בכלל צריך תיווך פיננסי? ומשם פונים לשאלת החסמים בשווקים שפוגעים בהקצאה היעילה של האשראי במשק, ומנתחים את המנגנונים שמסייעים להתגבר עליהם. בפרט, אנחנו מדברים על מודל האסימטריה באינפורמציה ובעיית "הלימונים" […]

ילודה, הגירה, ותרבות [עושים חשבון]

04.03.2026

פתחנו את הפרק בדיון על הילודה הנמוכה במדינות המפותחות, על תוכניות לעידוד ילודה, למה בכלל זו בעיה, ואיך זה קשור להגירה. וממשיכים עם דיון על ההשלכות של הגירה על המדינה הקולטת: מדוע מהגרים מועילים לכלכלה, בניגוד לטענות פופולריות, והיכן מהגרים דווקא פוגעים בחברה ובכלכלה, שוב בניגוד לעמדות מקובלות.

הבעיה של עסקים קטנים ואשראי [עושים חשבון]

16.02.2026

מה קורה לבעל עסק קטן כשהוא מבקש הלוואה?עושים חשבון מארחים את הגר פרץ דיין, מייסדת (משותפת) ומנכ"ל אלטשולר שחם אשראי, לשיחה על עסקים קטנים ועל מתן אשראי. אנחנו מדברים על תפקיד העסקים הקטנים, על חלקם בתוצר ובתעסוקה, על הקשיים הביורוקרטיים שחונקים אותם, על הקשיים בקבלת אשראי, על היתרונות של גופים מוסדיים בתחום האשראי, על הקמת […]

אבולוציה והמהפיכה התעשייתית [עושים חשבון]

02.02.2026

האם ברירה טבעית השפיעה על הכלכלה ב-200 שנה האחרונות? בפרק הזה אנחנו חוזרים למחקר שפורסם לפני כמעט חצי יובל, שהציע היפותזה מאוד ספוקליטיבית, על פיה שינויים בהתפלגות האוכלוסייה האנושית, בתהליך של ברירה טבעית, הוביל לעלייה בהון האנושי ולהתנעת המהפיכה התעשייתית. עם השנים שחלפו הצטברו עוד ועוד עדויות מהמחקר ההיסטורי, ולאחרונה מהמחקר הגנטי, שמספקות תמיכה משמעותית לתאוריה.

איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים? [עושים חשבון]

18.01.2026

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁למילוי הסקר ליחצו כאןהצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים?עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לעוד פרק על מסחר בינלאומי. בפרק זה, אנחנו לומדים איך נוצר ייתרון יחסי על ידי ניסיון ויתרונות לגודל, איך בכלל יודעים […]

מסחר בינלאומי: מסובך יותר משחשבתם [עושים חשבון]

04.01.2026

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 האם לפרה הישראלית יש באמת יתרון יחסי? עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לשיחה על איך מסחר בינלאומי מושפע מהיתרון היחסי של מדינות בעולם מורכב עם הרבה מדינות והרבה מוצרים, מה קורה כשתעשיות עוברות ממדינות המערב למדינות עולם שלישי, האם מסחר תורם או פוגע ברווחה, ומה לגבי […]

מיסוי אופטימלי [עושים חשבון]

09.12.2025

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים רוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 בהמשך לפרק על מיסוי קרן ההשתלמות, שבו עסקנו בבחירה הפוליטית-ערכית של מערכת מס, בפרק הזה אנחנו מתעמקים ביעילות מערכת המס, ובפרט בצמצום הנטל העודף של המס, ומסבירים את […]

תכנית סמוטריץ' – האם הכלכלה הישראלית באמת משגשגת? [עושים חשבון]

23.11.2025

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 עושים חשבון מנתחים את ההצהרות של שר האוצר על מצב הכלכלה ואת תוכניתו הכלכלית. האם הכלכלה באמת במצב מצוין לאור העלייה בבורסה, התחזקות השקל, והאבטלה הנמוכה, כפי ששר האוצר, וראש הממשלה טוענים, או, אולי, המצב פחות טוב? ומה לגבי תוכניתו הכלכלית של שר האוצר: האם רצוי להקל במס על […]

המאבק על קרן ההשתלמות [עושים חשבון]

09.11.2025

האם צודקים במשרד האוצר שרצוי לבטל את ההטבה במס בקרן ההשתלמות בגלל שהיא בעיקר מטיבה עם העשירים? האם צודקים בהסתדרות שמדובר בניסיון לגזול את "כבשת הרש" של העובד? ואולי בכלל האופוזיציה צודקת בטענה שמוטב לקצץ בבזבזנות לפני שמעלים מיסים? עושים חשבון מנתחים את הוויכוח על הטבות המס בקרן ההשתלמות בראיה רחבה של מערכת המס בכללותה: […]

עסק חברתי – האם זה אפשרי? [עושים חשבון]

19.10.2025

האם מוכרים לנו את מפעלי ההסתדרות והקואפרטיבים במיתוג חדש, או שבאמת יש כאן משהו שונה? עושים חשבון מארחים את עומרי בן עמי, מנהל בית הספר לעסקים חברתיים לשיחה מפתיעה על עסקים חברתיים. מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 להאזנה לכל הפרקים ללא עלות […]

השיטה הסינית [עושים חשבון]

21.09.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, מומחה לכלכלת סין, לשיחה על השיטה הכלכלית, על הצמיחה המהירה ועל המחירים האנושיים הכבדים שלה. בנוסף, קצת פרספקטיבה על העוני הרב לצד העושר הרב, על המעורבות של השלטון בכלכלה, ועל השאיפות האימפריאליסטיות של סין.

השפעת עמיתים – למה כולם חושבים אותו דבר? [עושים חשבון]

01.09.2025

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק על המחקר שעוסק בהשפעת העמיתים – האנשים שאנחנו עובדים איתם או לומדים איתם,  ואפילו חולקים איתם מגורים – על הישגים ועמדות. האם חשיפה לעובדים בעלי פריון עבודה גבוה מגדילה את פריון העבודה? האם חשיפה של ילדי בית ספר לתלמידים חזקים משפרת הישגים לימודיים? האם חשיפה לקבוצות אתניות […]

מסעו של היזם הפלסטיני [עושים חשבון]

18.08.2025

עושים חשבון מארחים את ידין קאופמן, יזם הון-סיכון, שהקים תוכנית מנטורינג לצעירים וצעירות פלסטינים, בשיתוף עם חברות היי-טק ישראליות, ואת רסן חמד, יזם הייטק פלסטיני, מנכ"ל Zaytounic, לפרק על התפתחות היזמות בחברה הפלסטינית, ועל היתרונות לישראלים ולפלסטינים מהתפתחות כלכלית פלסטינית.

מהפכה בקיבוץ – איך תמריצים משפיעים על התנהגות? [עושים חשבון]

03.08.2025

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק שמתאר את המחקר שלו ושל שותפיו, שבוחן את ההשפעות של רפורמות מבניות בקיבוצים – המעבר לקיבוץ המופרט בעקבות משבר הקיבוצים – על תפישת העולם הערכית של חברי הקיבוץ, על דפוסי ההצבעה בבחירות, על ההשקעה בהון אנושי, על חריצות בעבודה, ואפילו על גירושין ובחירת בני זוג.

זהירות! השקעה טובה לפניך [עושים חשבון]

20.07.2025

איזה סטארטאפים מגייסים כסף בפלטפורמות מימון המונים, איך עובדות קרנות הון סיכון ומה האמת מאחורי האקזיטים שלפעמים קוראים עליהם בעיתונים הכלכליים. עושים חשבון מארחים את רועי בן יוסף, משקיע הון סיכון, לשיחה על על שנאת סיכון ואהבת תשואה, על פיזור ועונים לשירה – האם כדאי לה להשקיע את כספה באקזיט הבא.

בעיית הסוכן: רמאות וזכויות קניין [עושים חשבון]

06.07.2025

מה משותף לעובד ולמעסיק, ללקוח ולעורך הדין, ולמתווך שמנסה למכור לכם דירה? ניגודי אינטרסים ופערי מידע. בפרק הזה אנחנו מדברים על מודל המנהל-סוכן, מודל מרכזי בתורת החוזים, שעוסק באינטראקציות כלכליות רבות  – אינטראקציות שיש בהן ניגוד עניינים ופערי מידע.אנחנו גם יוצאים למסע בזמן של אלפי שנים כדי לגלות איך המודל יכול להסביר את לידת זכויות […]

עיר משגשגת חייבת אוניברסיטה [עושים חשבון]

22.06.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר נעמי האוסמן, חוקרת כלכלה עירונית וכלכלת ידע, לשיחה על זליגת הידע מהאוניברסיטאות לסביבה העירונית ועל החשיבות של הקרבה הפיזית בין המחקר לתעשייה. איך קובעים סדרי עדיפויות בפיתוח עירוני? מהם יתרונות הצפיפות? ואיך כל זה קשור לתחבורה, בניה לגובה ואינטראקציה אנושית?

מה זה בכלל מחיר מופרז? [עושים חשבון]

08.06.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל, מומחה במבנה שווקים ובעל ניסיון וידע רב בתחום התביעות כנגד יצרנים שגובים מחיר מופרז, לשיחה על ההגדרה של מחיר מופרז ועל האמצעים החוקיים והכלכליים לצמצום הפגיעה בציבור בגלל חברות שגובות מחירים מופרזים.

החות'ים יורים והמחירים עולים [עושים חשבון]

25.05.2025

האם המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה בישראל? עושים חשבון מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר בבנק ישראל ומומחה לכלכלה אזורית, לשיחה על השפעות החרם הטורקי על ישראל, השפעת ההתקפות החות'יות על ההובלה הימית העולמית ובפרט על ישראל, וביטולי הטיסות.

ביקורת עמיתים: אבטחת איכות או חסימת תחרות? [עושים חשבון]

11.05.2025

לאחרונה הקימו אגודות הכלכלה המובילות בעולם (האמריקאית, האירופית, הבריטית והאגודה האקונומטרית) ועדה משותפת לבחינת הליכי הפרסום המדעי בכלכלה בכתבי העת התחרותיים. מטרת הוועדה הוגדרה כאבחון הבעיות במערכת הפרסום והצעת פתרונות לשיפור. הפרק מציג את הבעיות שהובילו להקמת הוועדה, את הבעיות שהוועדה התעלמה מהן, את האינטרסים החבויים והגלויים, את השחיתות, את ההמלצות הבעייתיות של הוועדה ואת […]

דיור בישראל: מחסור או בועה? [עושים חשבון]

27.04.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור מיקי מלול לשיחה על מחירי הדיור בישראל. הנתונים לגבי עליית המחירים מדאיגים ורומזים לכך שיש כאן בועה: ניתוק של המחיר מהערך הכלכלי שנגזר מעלויות הבניה ודמי השכירות. האם באמת יש בועה בשוק הדיור? האם יש בכלל מחסור בדירות? האם ירידה משמעותית במחירי הדיור באמת מסכנת את היציבות הפיננסית? ומה רצוי […]

מה טראמפ עושה?! [עושים חשבון]

15.04.2025

פרק בונוס על מלחמת הסחר של טראמפ. מה עומד מאחורי נוסחת "מכסי הגומלין" של נשיא ארה"ב? מה המטרה של המכסים ולמה גרעון הסחר של ארה"ב מטריד את הנשיא. עומר ושירה דנים במדיניות החדשה והאם יש דרכים יעילות יותר להשיג את אותה המטרה? האם המכסים יחזירו את התעשייה לארה״ב ומה יוצא מכל זה לאזרח האמריקאי?

רשתות חברתיות- המונופולים החדשים [עושים חשבון]

07.04.2025

איך ומתי רשתות יוצרות כוח מונופוליסטי- מהם היתרונות לגודל שמספקות הרשתות ומהם הכלים המשפטיים להתמודדות עם הנזקים? הפעם עושים חשבון מארחים את רז אגרנט, דוקטורנט למשפטים שחוקר רשתות אינטרנטיות.

נפט- הדלק של הפוליטיקה העולמית [עושים חשבון]

23.03.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר גיא לרון, מומחה ליחסים בינלאומיים וגיאופוליטיקה, לשיחה על האינטרסים הכלכליים והפוליטיים מאחורי המדיניות של מנהיגי העולם- מפוטין, דרך טראמפ ועד איראן בהקשר של אנרגיה וגאוגרפיה. אז אילו עוד מדינות ודיקטטורים נהנים מהזהב השחור? עד כמה המשאב הזה חשוב ואיך כל זה קשור לישראל?

יתרון יחסי ומלחמות סחר [עושים חשבון]

09.03.2025

אנחנו מדברים על מלחמות הסחר ועל הבסיס למסחר בין לאומי: מה זה יתרון יחסי, ומה ההבדל בינו לבין יתרון מוחלט ותחרותי, מה זה הסטת סחר ואיך מכסים פוגעים ברווחה? הפרק מתחיל עם התרומה של דויד ריקרדו לתאוריה של מסחר בינלאומי, עובר דרך נקודות מרכזיות בהתפתחות המחקר של מסחר בינלאומי, ומסתיים עם פרס הנובל שהוענק לפול […]

הכה את המומחה: כלכלת ישראל במלחמה [עושים חשבון]

23.02.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל ועונים לשאלות המאזינים- על דירוג האשראי ומצב הכלכלה, על התפיסה הכלכלית בישראל – ימין או שמאל, על אתגרי יוקר המחיה ופריון העבודה ועוד.

מיליי- המהפכן שמציל את ארגנטינה? [עושים חשבון]

10.02.2025

הכלכלן שהפך לנשיא, חביאר מיליי, מכנה את עצמו "אנרכו-קפיטליס" וידוע בתמיכתו הנלהבת בשוק חופשי עם כמעט אפס מעורבות ממשלתית. בתוך חודשים הוא התחיל לבצע פעולות כדי להוציא את המדיניות שלו לפועל ואת ארגנטינה ממשבר. הפעם עושים חשבון מארחים את ד"ר סבסטיאן ויסוצקי, כלכלן שגר בארגנטינה, על המהלכים הדרמטיים שעשה מיילי, על אלו שהבטיח ועדיין לא […]

האם אפשר לעזור לעניים? [עושים חשבון]

27.01.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר שירלי ליכטמן שדה, לפרק שעוסק במחקר על מדיניות רווחה. האם סיוע לעניים באמת מחלץ מעוני או דווקא מייצר תמריצים להישאר עניים? מה ההשפעה של צמצום קצבאות רווחה על תמותת עניים מסמים ואלכוהול, ומה קורה להשתתפות בשוק העבודה העבודה? והאם תלושי מזון משפרים את העתיד של ילדים שגדלו במשפחות עניות?

הויכוח על הביטקוין- זהב דיגיטלי? [עושים חשבון]

12.01.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, שמסביר מדוע לדעתו הביטקוין הוא הזהב המודרני, מרחיב על סוגי מטבעות דיגיטלים נוספים, ומסביר מדוע הביטקוין אינו בועה. צוות עושים חשבון מאתגר את הטענות. עוד בפרק: מה זה בכלל בועה, ודיון על בועות שאינן סכום אפס.

נטל המס ורווחים כלואים [עושים חשבון]

29.12.2024

עושים חשבון מארחים את ירון גינדי, ראש לשכת יועצי המס, לשיחה על הכבדת נטל המס על הציבור בישראל, ובעיקר מתעמקים בסוגיית הרווחים הכלואים של החברות. וגם: איך נכון להגדיל את תקבולי המס? האם צריך בעיקר למסות עשירים? האם אפשר להתמקד במיסוי עסקים ובכך לצמצם את הפגיעה בציבור? ואולי נוצרה הזדמנות לרפורמה כללית במערכת המס? ובנוסף: […]

למה כלכלנים עושים ניסויים בבני אדם? [עושים חשבון]

15.12.2024

האם בני אדם רציונליים? האם המודל הכלכלי כושל בניבוי ההתנהגות האנושית במעבדה? אולי המעבדה כושלת בניבוי התנהגות אנושית בחיים מחוץ למעבדה? מה לומדים מהמעבדה על היחס לסיכון, ומה ההבדל בין אי וודאות לבין סיכון? עושים חשבון מארחים את פרופסור יורם הלוי לשיחה על כלכלה ניסויית ומנסים להשיב על השאלות האלו דרך מגוון דוגמאות של ניסויים […]

האם יש שוק חופשי של דעות ברשת? [עושים חשבון]

01.12.2024

עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי לפרק על מה רשתות חברתיות עושות. האם פייסבוק תורמת להקצנה? איך אינסטגרם וטוויטר משפיעות על בריאות נפשית, מה ההשפעה של חשיפה לדעות על עמדה פוליטית ועל אמפתיה כלפי הצד השני, ומה הם המנגנונים השונים שמקשרים בין הרשתות לאושר ועושר, אבל גם לפשעי שנאה.

ביטקוין- השקעה משתלמת או תרמית פירמידה? [עושים חשבון]

17.11.2024

עושים חשבון מדברים על הביטקוין מהזווית הכלכלית: האם מדובר בנכס של ממש, או שאולי זו רק בועה שתתפוגג בקרוב? איך מעריכים את השווי ההוגן של ביטקוין? ומה יקרה אם ביטקוין באמת יהפוך למטבע ככל מטבע אחר? איך הגענו למסקנה שמחירו חסום בשני מליון דולר למטבע ביטקוין יחיד. והאם רצוי שממשלות ילחמו בביטקוין?

שיתופי פעולה – תורת המשחקים [עושים חשבון]

03.11.2024

העולם המודרני מאופיין בשיתופי פעולה כלכליים רבים עם זרים, שהיקפם מתואם עם ההתפתחות הכלכלית. שיתוף הפעולה תורם לרווחה אבל הוא פתח לרמאות וניצול. בפרק הזה, שירה ועומר משוחחים על התרומה של תורת המשחקים להבנה של שיתופי פעולה, בהשתתפות פרופסור יורם הלוי.

כלכלה התנהגותית – יישומים בשטח [עושים חשבון]

20.10.2024

עושים חשבון בשיחה נוספת עם ד״ר טלי רגב על כלכלה התנהגותית. אחרי שהבנו בפרק הקודם מהי כלכלה התנהגותית, הפעם צוללים לדוגמאות שונות למחקרים ויישומים

מהי כלכלה התנהגותית? [עושים חשבון]

06.10.2024

רבים מאוד מדברים על כלכלה התנהגותית, ואפילו מציגים את עצמם כמומחים בתחום, אבל מעטים, ולא במקרה, מבינים מהי באמת ומדוע היא נחוצה. הפעם, עושים חשבון מארחים את ד"ר טלי רגב, בפרק לכבודו של חתן פרס הנובל בכלכלה פרופסור דני כהנמן, שהלך לעולמו לאחרונה. מהו האדם הרציונאלי בשפת הכלכלנים?  האם הכלכלה ההתנהגותית הוכיחה שהמודל הכלכלי הרציונאלי […]