הגבר המיני – כשציפייה פוגשת מציאות [עושים פסיכולוגיה]

18.05.2026

כובש, מתפקד, בעל הון טוסטסטרון. להיות גבר זה גם להיות מיני – תמיד דלוק, תמיד מוכן, תמיד יוזם. כי לגבר תמיד מותר סקס אבל לא כל כך מותר להביע כאב, חולשה, להיות פגיע. אצל אישה זה בדיוק הפוך. מה קורה כשהתפקידים האלה נפגשים בתוך זוגיות אמיתית – עם שנים, ילדים, עייפות ואינטימיות שמשתנה. ומה קורה כשגבר לא רוצה, מוסח, תשוש או שלא הולך לו כמו שהוא רוצה?
התמונה שציירו לנו של הגבר המיני היא אחת הציפיות הכי כבדות שהגבר נושא והפעם נדבר שוב עם חננאל רוס, רב ופסיכולוג קליני, על מה שנמצא מתחת לזה – גבריות, מיניות וזוגיות.

מגישה: ד"ר מעיין בוימן משיטה
עורכת ראשית ועורכת הפודקאסט: שלי נוי
מנהל וטכנאי האולפן: עידו שקד
מנהלת השיווק: רעות שוקר

תמלול הפרק

כובש, מתפקד, בעל הון, טסטסטורון. להיות גבר זה גם להיות מיני. תמיד דלוק, תמיד מוכן, תמיד יוזם. כי לגבר מותר סקס, אבל לא כל כך מותר להרגיש רגשות כואבים, להביע חולשה, להיות פגיעה. אצל אישה?

זה קצת הפוך. מה קורה כשהתפקידים האלה נפגשים בתוך זוגיות אמיתית? זוגיות עם שנים, ילדים, עם עייפות ועם אינטימיות שמשתנה. ומה קורה כשגבר לא רוצה? מה קורה כשהוא עייף, מוסך, מולה דאגות, לא שם?

מה קורה כשלגבר כואב, כשהוא חלש, כשלא הולך כמו שצריך? התמונה שציירו לנו של הגבר המיני, הזמין תמיד, היא אחת הציפיות הכי כבדות שגברים נושאים בתוך הזוגיות. ובפרק הזה אנחנו הולכים לדבר על מה שמסתתר מתחת לה, על גבריות, זוגיות ומיניות אמיתית.

עושים פסיכולוגיה עם דוקטור מעיין בוימן משיטה. שלום לכם ולכן, ותודה שהצטרפתם אליי היום לעושים פסיכולוגיה, בפודקאסט הזה אני מביאה לכם בכל פרק נושא אחר מעולם הפסיכולוגיה. הפרק הזה הוא הפרק השני שעוסק בגבריות, איתי נמצא היום חננאל רוס, שעשינו הקדמה ארוכה שלו בפרק הקודם, אבל נציג שוב, הרב חננאל רוס, נשוי לסמדה, אבא לארבעה ילדים, מומחה בגבריות, מטפל, מטפל פסיכולוג קליני, מטפל זוגי, מייעץ לעמותות בנוגע לגבריות וכתב ספר על גבריות, ספר מעולה ו... מומלץ. שלום חנל.

שלום. אז אנחנו ממשיכים, ובואו נתחיל ישר. לגבר מגבר מצופה להיות תמיד מוכן לקרב ולסקס. זה איזושהי ציפייה שגברים נושאים איתם, שמובילה... וגם נשים נושאות איתן.

וגם נשים נושאות איתן, כן. מה זה עושה? בתוך קשרים שמצפים מגבר להיות תמיד מוכן תמיד רוצה תמיד יוזם. אז זה מאוד מאוד מכוון לשם כלומר אם יש לנו ציפיות אז מה שציפיות עושות זה מכוונות להגשמתן. וכשאין אנשים עומדים בציפיות אז יכול להיות שכולם יהיו מרוצים למרות שבמקרה הזה זה לא נכון זה בכלל לא נכון במקרה הזה מה שברור זה כשלא עומדים בציפיות אז מאוכזבים אז האישה מאוכזבת.

ממנו, לפעמים גם מעצמה, וגם הוא מאוכזב מעצמו. אבל האמת היא שבמקרה הזה, הרבה פעמים זה שהגבר תמיד מוכן, תמיד רוצה, ותמיד כל הזמן עוד ועוד ועוד ועוד ועוד, זה ממש לא מתאים לה. ולא מעט פעמים, גם שומעים את זה נגיד המון גברים צעירים, שרצים לספר לחבר'ה, בעצם מה הם רוצים לספר לחבר'ה? תראו כמה אני גבר, תראו כמה אני מוצלח. בשביל זה אני צריך מדליה, למדליה יש לה שם פרטי והיא בחורה.

אבל באמת הם עסוקים במקום הגברי וזה מאוד קשה להיות הבחורה במקום הזה כי לפעמים באמת לא רואים אותה בהיבט הזה ודבר הזה מייצר הרבה פעמים את החוויה ואני חושב שזאת חוויה של החפצה. החפצה זה הרגשה של הוא מחפש לא להיות איתי אלא הוא רוצה חלק ממני או משתמש בי למשהו אחר ואז זה לא אני כבת אדם כאישה פרטית עם שם פרטי אלא כגוף או כמדליה. החוויה הזאת של ההכפצה זו חוויה שלא רק לגברים צעירים במערכות יחסים קצרות או מזדמנות, זו חוויה שגם נשים נושאות איתן במערכת היחסים. הקרבה הנשית, שוב אנחנו מדברים פה על הממוצע נגיד או על מה שנפוץ יותר, כמובן שזה משתנה בין אישה לאישה ובין גבר לגבר, אבל הקרבה הנשית היא יותר קרבה רגשית, הקרבה הגברית היא הרבה פעמים קרבה פיזית, דיברנו בפרק הקודם על זה שלגברים. אסור להרגיש, וכשקשה להם, אז לבקש חיבוק, או לבקש עכשיו שתקרבלי אותי כי קשה לי, זה לא כל כך מקובל חברתית, אז הדרך היא לבקש קרבה באמצעות מיניות, אבל אז האישה מפרשת את זה כהוא רוצה ממני משהו, הוא צריך ממני משהו, זה יוצא הרבה מאוד פערים בין גברים לנשים והרבה מאוד קונפליקטים.

הרבה תסכולים של שניהם, כי היא גם מרגישה שהיא לא מספיק. היא מתסכלת אותו ומתוסכל אבל היא גם מרגישה עצבנית כאילו אתה זומם משהו יש פה איזה מזימה שאיזה מדרון חלקלק שאם אני אתן לך חיבוק. אז מה אתה תרצה אחרי זה לאן תרצה להגיע עכשיו לאן הוא רוצה להגיע נגיד שהוא ירצה להיכנס למיטה סבבה אוי ואבוי. לאן הגענו אבל יש ממש חוויה של אימה שהמון המון נשים כשהמצב מסלים הן יגידו אני לא אתן לו גם לגעת בי בשום דבר כדי שלא ייכנסו לו רעיונות לראש נכון.

לילה לא תשב לידו והיריחיים יתחככו וייכנסו לו רעיונות לראש אבל העניין פה שמה שאני רואה בקליניקה זה כשזה מגיע למצב כזה אז הגבר הדרך שלו לרצות קרבה זאת קרבה אצל הרבה גברים זה לא רק איזה שהוא פורקן זה רצון לקרבה זה הדרך שלהם להרגיש שאוב ורצוי ובקשר וחיבור. זאת הדרך שלהם לרצות להיות ביחד הם צריכים את הדבר הזה אבל האישה באמת יש לה צורך אחר אז היא. בורחת מהגבר כי הוא לא מספק לה את הצורך שלה בקרבה שהיא אחרת, בקרבה רגשית, בבוא נשב ובוא נדבר ובוא תשאל אותי איך עבר עליה היום, בוא תחבק אותי ותן לי לשים עליך את הראש. ואז אין מתרחקות ואז הגבר מתוסכל ואז הוא מתרחק עוד יותר גם מהקרבה הרגשית ונכנס לאיזשהו לופ כזה ששני הצדדים מאוד מאוד מתוסכלים, שלמעשה כל מה ששניהם רצו זו קרבה, הם פשוט מדברים בשפות שונות. נכון, ולכן זה לא רק שהיא מחפשת משהו אחר אלא גם שהיא לא מבינה מה הוא מחפש.

מה היא נשארת לבד רגשית והוא נשאר גם לבד רגשית אבל בגוף. שניהם נשארים לבד רגשית פשוט כשהוא זה הפרדוקס הזה שאחרי מריבה אז שניהם מחפשים דרך להתקרב הוא מנסה דרך הגוף ואז היא מתרחקת עוד יותר והיא תנסה דרך אבל קודם תדבר איתי הוא קודם קירבה אינטימיות רגשית של דיבור. ושהוא לא יודע לעשות אותה טוב וזה מאיים עליו והוא אומר אז בוא נעשה בדרך שנוחה לי וזמינה לי שזאת הדרך הגוף שאגב זה הרבה פעמים גם נכון יש הרבה דברים שאלה הם בסדר שם חיבוק. שהם ידעו להגיד את זה ועדיין האישה תגיד אין סיכוי אתה לא נוגע בי אתה לא נוגע בי לפני שאנחנו מיישרים קו ומדברים. והפער הזה הוא נפוץ אני חושב שיש יותר זוגות שזה נתקלו בו מזוגות שלא נתקלו בו והוא מייסר המון ואני חושב שאם אנחנו נצליח להבין את המיניות הגברית בצורה יותר מלאה זה יעזור גם לגברים וגם לנשים ובעיקר לקשר הזוגי.

אז בוא נכיר את המיניות הגברית בצורה יותר טובה אבל שנייה לפני זה אני רוצה לומר אתה יודע פתחנו בציפייה הזאת של של שגבר תמיד ירצה.

ואני מוצאת שהציפייה הזאתי אי אפשר לצאת ממנה טוב כי יש בעצם שני מצבים מצב ראשון שהוא באמת זה שתמיד יוזם.

וגם הגבר מתוסכל מזה שהיא לא יוזמת, אז כל מה שהיא עושה זה דוחה, התפקיד שלה זה פשוט לדחות אותו, לדחות אותו ולפעמים להסכים, ומהצד השני, גם כשהוא בשלב מסוים, ולפעמים גברים בשלב מסוים אומרים, זהו, לא יוזם יותר, לא רוצה להיות בתפקיד הזה, אני רוצה שהיא תבוא אליי, אני לא מוכן להיות בתפקיד הזה, ואז מתחיל גם סרטים, מתחילים סרטים של, מה זה, מה קורה, הוא לא נמשך אליי, יש לו רומן, יש לו מישהי, כלומר גם כשהוא מפסיק ליזום, זה גם לא בסדר זה לא עובד זה לא עובד ככה וזה לא עובד ככה זה איזושהי מלכודת אני חושבת שהציפיות מהגברים תוקעות הרבה זוגות בתוכה. כן וזה מלכוד מאוד מאוד קשה כי הוא מרגיש חסר אונים כי אם אני בא ואני עושה משהו מצופה ממני ונניח מה שאני רוצה אז היא אומרת אז אני יותר מדי נכון יש פערים זה לא משנה אם הפער הוא קטן או גדול הדינמיקה של יש מישהו שרוצה יותר מישהו שרוצה פחות. ואז אם אני רוצה פחות אני נחנק כשהיא אומרת לו לא לא היום היא עושה את זה כדי לא להיחנק היא רוצה את זה כדי לנשום. ואז זה יכול להיווצר גם עם הפער הקטן נכון גם אם לא יודע הוא רוצה כל יומיים והיא רוצה כל שלושה. אז היא אף פעם לא תגיע לפניה כי הוא תמיד רוצה לפניה ואז לא אבל אם אני כבר בתנועה של מנוסה אם אני חנוכה.

אז אני לא אהיה מחובר גם לתשוקה שלי כנראה. נכון. אז גם אחרי שבוע, כי אני כל הזמן עסוקה בלהידוף, ומיניות זה בעייתי, וזה מדימה, וזה רע, אז אני גם לא אתחבר למקום המיני שבי. וזה ממש פתח להסלמה, ולמרחק שילך ויתגבר עם השנים, ולא יקטן. אוקיי, אז בואו נבין את המיניות הגברית.

מה יש לך לספר לנו עליה? אז בואו נתחיל מהתמונת מצב הברורה, לא משנה אם מסתכלים על, לא יודע, שבאבניקים, וכאילו סדרות על חרדים, או סדרות אמריקאיות, או סרטים. ברור שגבר רוצה דבר אחד מהו אותו דבר אחד כניסה של הפין לפוט ושפיכה זה מה שהגבר רוצה לא לב לא מערכת יחסים כאילו משחק מקדים אפילו זה מונח קצת בעייתי כי זה כאילו. על לפני זה זה לא מעניין בכלל זה על לפני שמגיעים לעמדה העיקרית זה בזבוז זמן זה בזבוז זמן כל מה שאני רואה זה גבר רוצה רק דבר אחד מהו הדבר הזה זה טכני זה גופני זה לא לב. וזה הישג ואם זה ככה אנחנו תופסים את זה אז גם אפשר מאוד להבין למה נשים נרדעות.

להיות איזה הישג על החגורה של הגבר וזה גם לא קשור בכלל לקרבה וללב אין שם שום קשר. והאמת היא ואז חשוב לומר זה תסריט שגם גברים וגם נשים הרבה מחזיקים אותו וגבר רוצה תמיד עכשיו כשגבר למד. שהוא רוצה תמיד, יכול להיות שהוא לא באמת, אם היא יוזמת לצורך העניין, הוא לא ישאל את עצמו איפה אני, אני רוצה, אני לא רוצה. הוא יגיד ברור, אני אפילו לא אשאל את עצמי, ואם אני לא אשאל את עצמי, אז ברוב המצבים יהיה תפקוד. איפה הם יתעקעו?

רק אם התפקוד המיני שלו ייפגע פיזית. כאילו זה מה שהרבה פעמים מביא אנשים לטיפול, כי הם בכלל לא שואלים את עצמם איפה אני נמצא. ואם הוא שבור כי פיטרו אותו, הוא לא יגיד לה אני שבור. ברור שכן זה מנותק. ברור אז זה יכול לעבוד טוב וזה יכול וזה יכול לגרום לזה שהוא לא שם כי אם אנחנו ברק עשייה בדווינג אז גם המיניות יהיה בה משהו שהוא יהיה הרבה יותר תכליתי פרקטי אנחנו נמדוד דברים בדברים מדידים כמו שפיכה שפיכה זה דבר מדהים קל מעולה.

זקפה לפני השפעה מעולה זקפה אנחנו יכולים לראות זה גם משהו שהוא מאוד נוח במיניות הגברית. כאילו השקופית הכי פופולרית בהרצאות על מיניות גברית לעומת נשית רואים כזה כפתור אחד למיניות הגברית ולאישה זה מלא כפתורים. זה שזה צדדים טובים ורעים לכל אחד כי ברגע שאם אנחנו לא יודעים אם אישה רוצה לשמח גבר והיא אומרת לעצמה וואלה גברים זה פשוט דרך הקיבה ודרך המיניות. איזה יופי יש לי מקום חברה בן זוג של חברה שלי אומר קציצות ומזה.

זה הצד החיובי, הצד השלילי זה שזה נורא צר וזה הרבה פעמים גם לא עובד כי זה לא משקף את האמת ואצל נשים זה יש עושר ויש גיוון ויש מלא אפשרויות יש מלא פונקציות הצד השלילי זה אומגאד איך אני מתמודד אני לא טייס שם. מה עושים עם זה הולכים לאיבוד איזה בלאגן והאמת היא שגם לגברים יש לב שהלב של גברים מאוד מאוד מאוד. מחובר לאיברים המיניים שלהם ושמדובר על איברים שהם לא רק רגישים פיזית הם גם רגישים פיזית עם הרבה עצבים אבל הם גם נוגעים במקומות רגשיים מאוד מאוד מרכזיים ועדינים. אתה יודע אתה אומר את זה גם לגברים יש לב וזה כאילו מה באמת ברור שלגברים יש לב אז כל כך לא ברור זה כל כך לא ברור כי גבר שפתאום יש איזושהי פגיעה בתפקוד המיני שלו ירידה בתשוקה המינית שלו. אנשים לא משייכות את זה לחלק הרגשי בשום צורה זה מיד משהו או במראה.

או אני לא משייכת. או בדיוק אני אני במראה שלי משהו השתנה בי הוא לא נמשך אליי יותר הוא לא רוצה אותי יותר או משהו באמת של אולי יש לו בחוץ אולי איזה מיקס בורנו. כמעט אף פעם לא נכון. וזה לא העניין ולהבין רגע שגבר שהוא מתרחק. מינית או פחות מתפקד שם זה קשור גם לפעמים לקשיים אחרים בזוגיות לזה שרגשית קשה לו לזה שצרכים אחרים שלו לא מסופקים.

אין את החיבור הזה הוא כאילו טריוויאלי אצל נשים ולפעמים אני רואה בקליניקה שנשים מסרבות להאמין שמה יכול להיות שבגלל שאני מבקרת אותך בגלל שאני מקטינה אותך בגלל שאז אז לא בא לך סקס לא יכול להיות שזאת הסיבה. נכון וחשוב לומר אז המיניות היא פוגשת מאוד המקום של הצרכי ערך של השאלה מה אני שווה גם מה אני שווה מה אני שווה ואם תקבלי אותי. ועם זה שאני מתקרב אלייך המגע שלי נעים לך הריח שלי יש הרבה דברים שזה באמת ייחודי במיניות עצמה שאנחנו לא פוגשים ביום יום וכשהיא דוחה אותו היא דוחה אותו לא רק את המפגש המיני של היום אלא הוא אמר לי שהוא לא רצוי והוא עלוב והוא לא שווה והוא לא טוב. וכשהיא רוצה בו אז הם מהרים אותו ומפריח אותו כאילו הצרכי ערך הצרכים הנרקסיסטיים שמקבלים תיקוף נורא נורא נורא גדול וזה יש לזה המון משמעות. בשביל המון המון גברים של היא רוצה בי חושקת בי אני מביא לה טוב אני מביא לה עונג.

ולהיות מישהו שמביא טוב על זה זה יש הרבה מחקר גם המחקר שלי וגם עוד הרבה אחרים של גברים מאוד מעניין אותם שבת הזוג שלהם תהנה מאוד חשוב להם אז אפשר לקחת את זה ויש ספרות פמיניסטית שאומרת זה כי בעצם הם רק מרוכזים בעצמם. זה רק האגו שלהם והם לא רואים אותה אבל האמת היא שהם גם אוהבים אותה והם מנסים לשמח אותה בהמון צורות. אז יש כאילו זה גם משמח אותו וזה גם משמח אותה כמו שכשהיא מבשלת לילדים והם עפים אז היא שמחה כאילו מה ברור. זה מאוד מעניין אותם אנחנו מדברים הרבה על הדחייה שנשים רבות דוחות את הגברים כי יש איזה שהוא פער באמת בתדירות הרצויה. אני רוצה שנדבר על שני מצבים זה שתי שאלות נפרדות אני אציג אותן יחד ואז תפריד את זה בתשובה שלך הדבר הראשון זה מה קורה אצל זוגות שאצלם זה הפוך זה גם קורה זה אולי קצת פחות נפוץ אבל זה נפוץ הרבה יותר ממה שאנחנו נותנים לחשוב שזה לא מעט בכלל שזה לא מעט בכלל והדבר השני זה מה שאני רואה לפעמים זה שנשים.

מאמצות חלק מהן איזושהי גישה כזה של אני אעשה את זה בשביל. שהוא ירד ממני, אז הגיע הזמן, אני מבינה שעבר יותר מדי זמן, אני כבר לא יכולה לדחות אותו יותר, אז אני פשוט אעשה כמה דקות מה שצריך ויש לי חופש עד הפעם הבאה. מה הדבר הזה עושה גם לגברים, גם לנשים, אישה חושבת שאולי היא מרצה אותו, אבל בעיניי זאת חוויה מאוד לא נעימה לעשות מיניות עם מישהי שעושה לך טובה. כן, זה ממש גורם להרגיש כמו מקבץ נדבות, איזה מישהו מסכן ועלוב, שבוא קח שאריות כאילו. ובאיזה מיאוס.

הם מרגישים גם אם דיברנו על חוויה של החפצה אז יש גברים שמרגישים שרוצים אותם את הכסף שהם מביאים ולא אותם ויש את העניין הזה של כאילו טוב יש לך איזה איבר מוזר כזה עושים לו ככה ככה ככה ככה ככה. זה שקט זה יכול להיות שם מעולה זה שם מעולה ג'ויסטיק. כאילו ומעיפים אותו את המטרד הזה. זה זבוב, טעוף ממני. מה, הוא לא מרגיש?

ברור שהוא מרגיש, הוא מרגיש דחוי, כי יש כן שהוא שווה רגשית, לא. נכון. כאילו, אתה מגעיל אותי, אבל כן. ויש לא שיכול להיות כן. כלומר, יכולה להגיד לו, אתה מדהים, אה, אני אוהבת אותך, אני מעריכה את זה, אתה מאהב טוב.

הלילה, לא. או אפילו השבוע, לא. לא משנה מה היא אומרת, אבל לתקף, להגיד לו, אתה שווה בעיניי, אתה ראוי בעיניי. ואז השאלה של האם אנחנו שוכבים או לא שוכבים, אפשר לענות עליה בנפרד, ואפשר גם לשכב, וזה לא, וזה משפיל אותו, והוא מרגיש את זה, והוא מרגיש שזה רק הולך על הגוף, שהיא רוצה רק גוף. היא אומרת לו, בוא נעשה את זה גוף, בוא נעשה את זה פשוט, כמו המיתוס של הגבר רוצה רק דבר אחד, בוא נלך עליו את הסריט הזה.

אתה רוצה דבר אחד, בוא נעשה את זה. חמש דקות גמרנו עניין, וביי. הוא מרגיש דחוי, והוא מרגיש מגעיל, והוא מרגיש שאסור, מי אוהב שעושים לו טובות כאלה? מישהו אמר לי פעם שהוא מרגיש ממש כאילו הוא אונס אותה כאילו שזאת התחושה שהיא כל כך לא רוצה להיות שם ועושה את זה ואין בזה שום סיפוק מבחינתו. אבל כדי להבין שאין בזה סיפוק צריך להבין שוב שהמיניות הגברית היא מחוברת לרגש כי בסוף מבחינת האישה הנה עשיתי מה שהוא רוצה.

מה הבעיה והרבה דברים שהוא רוצה זה רק טכני נכון מה רוצים ממני והרבה דברים לא מסוגלים גם לבוא ולהגיד את המילים האלה המילים של כל כך מצביעות על חושפות פגיעות. להגיד זה לא סיפק אותי כאילו מה שאני רוצה זה לא גופני אני מרגיש לא רצוי אני מרגיש לא מוערך אני מרגיש לא אהוב אני מרגיש דחוי. אלה מילים כל כך רגשיות וגבר שכל החיים גדל בסביבה שאמרה לו להגיד את הדברים או להרגיש את הדברים האלה זה לא רצוי. לא יכול לבוא ולהגיד את זה אז הם לפעמים מתרחקים ואנחנו שוב נמצאים במקום שהאישה מרגישה כאילו שהיא עשתה אז מה הבעיה. אחרי גבר לא מסוגל.

היא עשתה לפי התסריט שהיא מכירה, מה הוא רוצה ממנה? עשיתי, שמנים V, סימנו V. הוא אומר, מה זה סימן טבעי? כאילו, אני לא V בצ'קליסט. זה לא רק גוף עושה א', ב' וג', זה לא אם עכשיו את רוצה ילד, אז פתאום את רוצה.

לא, אני רוצה להרגיש שאת רוצה אותי. והאותי הזה, זה הלב של העניין, וזה קשה מאוד. עכשיו, באמת, בגלל שזה קשה, הגברים שלא יודעים... לשים לב לרגשות שלהם איזה שתי צורות התמודדות הקלאסיות זה שהוא ינסה יותר יותר חזק יותר הרבה ישגע אותה ילחץ עליה יחרפן אותה ויסלים את המעגל או שהוא יגיד טוב אז אני לא רצוי ביי. הבית יכול להיות או לא לעשות כלום או ללכת לפורנו או ללכת למעבד המון אפשרויות.

אבל להגיד טוב אני לא רוצה אותי אני יש פה קיר אני מתקרב עודפים אותי אז בשביל מה.

כל כך חשוב כי יש תקופות בחיים שבאמת יש פחות חשק שבאמת יש פחות יכולת אפילו לא תקופות ימים כאלה יש ימים כאלה וימים כאלה. ואם זוכרים פה באמת שיש מטען רגשי מתחת לבקשה על מיניות וכשמסרבים מסרבים בכבוד ועוזרים לבן הזוג. להרגיש עדיין רצויים ואהובים ומוערכים אז זה עובר בסדר זה לא פוגע בזוגיות זה זה יכול להתקבל על ידי הצד השני.

טורדני כזה שאנחנו רק רוצים להעיף מאיתנו, שם מתחילות הבעיות. ועכשיו תגיד לי מה קורה כשיש הפוך? מה קורה כשזה הפוך? מה קורה כשהגבר רוצה פחות מהאישה? שהאישה היא זו שרודפת.

אחלה, אז באמת מדובר על בערך אחד מארבעה זוגות, אם חושבים לאורך החיים, יש הרבה זוגות שזה גם יכול להשתנות. נכון. אז יש אנשים שזה מדהים להם, כאילו איזה כיף, כי לרוב, נכון, פה התסריט התרבותי יכול לעבוד טוב, כי מי רוצה יותר הוא יענה. הוא לא יגיד לה לא כואב לי הראש, הוא יגיד כן, ואז יהיה מיניות ושניהם אולי מבסוטים, זה יכול לעבוד ממש ממש טוב. אז אני רוצה גם לתת לזה מקום, זה יכול גם ליפול על פצעים, אצלה זה אני לא נחשקת, כאילו בעצם היתרון בעמדה של הלא יוזם, של מי שרוצה פחות, זה שאתה מרגיש נחשק, כי רוצים בי.

אז פה הגבר יהיה בעמדת הנחשק, ואיזה כיף זה להיות נחשק, והיא רוצה אבי מחזרת אחריי. ואם היא מצפה לי ומדהים כאילו אני לא רעב אף פעם איזה כיף זה לא להיות רעב זה ממש נחמד. אז זה יכול להיות המינוס זה להיות המחנק ופה יש מינוס הגברי התרבותי סביב מה זה גבריות זה רגע התפקיד שלי זה להיות הרוצה. לא הנחשק אז מה קורה פה בנמות שבאמת גברים רוצים גם להיות נחשקים חד משמעית אבל הם יכולים להגיד רגע זה לא מתאים לתסריט התרבותי של גבר הוא זה שאמור לחזר כאילו יש אפילו את הביטוי הזה גם בגמרא זה כאילו. הגבר מחזר אחרי עבודתו, זה גם בדייטים, הוא זה שאמור לחזר ולקחת ולשלם וכל הדברים האלה, אז מה קורה פה?

ויכול להיות גם מהגזרה של האישה, שהיא מרגישה או שהגבר שלה פגום, כאילו, היי, אמרת שאתה גבר, גבר אמור לחזר אחריי, אמור לרצות ליזום איתי מיניות, ואז זה או מה לא בסדר בך, או מה לא בסדר בי, אולי אני לא מספיק מושכת, אולי יש בי בעיה, ואולי אני יותר מדי. אולי אני בן אדם שיותר מדי ולהרגיש יותר מדי בין אם זה רגשית ובין אם זה מינית זה הרגשה קשה. מאוד מאוד וגם יש את המקומות האלה באמת שאני שומעת של אם הוא לא מספיק גבר אז אולי אולי הוא גיי אולי הוא בכלל לא במה לא בסדר עכשיו באיזה עולם אישה שרוצה פחות סקס בא להגיד לה אולי את בעצם לסבית לא הולכים למחשבות האלה בכלל אבל אצל גברים זה קורה גבר שרוצה פחות מאישה זה מתחיל לעלות לה מחשבות לא רק על החשק המיני שלו אלא באמת על. כל הגבריות והנטייה המינית שלו, גם את זה אני שומעת. בוא נדבר על מה עושים בעצם, מה עושים עם הפערים האלה, עם ההבדלים האלה.

הייתי רוצה שתציג את מודל בסון ונמשיך משם. אוקיי, אז באמת זה נושא גדול, ולכן גם בספר יש עליו שניים וחצי פרקים בלהיות גבר בעולם, פרקים מבאמצע, הם מקודשים לזה. וקודם כל זה להכיר עוד לפני מה העצות הפרקטיות יש פה גם דברים בהבנה כי הבנה היא דבר מאוד מאוד פרקטי כי אם האישה היא מתה מפחד מהמיניות של הגבר שלה אז זה מובן למה היא עושה ככה ולא רוצה לראות. בשביל לבוא ולהגיד לו אתה ראוי בעיניי אתה טוב אני אוהבת אותך צריך להיות עם המבט קדימה לא עם הבת באני רוצה להיות שם. אז לעזור לראות שבגברים יש להם גם את הרצון לקרבה ומיניות היא ערוץ לקרבה ואגב יש הרבה אנשים שיעזור להם.

לגלות בעצמן שהמיניות שלהן גם יכולות להיות ערוץ לקרבה בעבורן כמו שאנחנו אני ודאי מאחל לגברים לגלות את הערוצים המילוליים וכל מיני ערוצי קרבה וליהנות גם מהם אז גם שנשים ייהנו מערוץ הקרבה המיני. מבורך לא אני רגע אצעות לך ואגיד שיש את שפות האהבה שזה דרכים שונות שבאמצעותם אנשים מרגישים אהובים ויש כל מיני שפות אתה בוודאי מכיר את זה. שפה של מילים שפה של מגע שפה של מתנות של זמן איכות של שירותים וכשמציגים את. את המודלים האלה מניסיוני לזוגות, אז הרבה מהגברים אוטומטית אומרים, השפה שלי זה מגע, מגע, זו השפה שלי. ובאמת צריך להבין פה שני דברים, א', שזו שפה של אהבה, וב', שאם היינו יכולים לעזור לגברים, כחברה אני חושבת, באמת כמו שאמרת, לגלות עוד שפות.

זה היה מאוד מקל על העולם נכון אז אני רוצה להגיד פה גם לגברים ללמוד אבל גם לנשים ללמוד נכון במקומות של השיח שזה הדבר הרגיל שאנחנו רואים סביבנו אין ספק שהפער הוא שנשים זה יותר עשירות שם ונמצאות במקום יותר פתוח ועם יותר הבנה. נשים אני כל השפות זה השפות שלי אני אוהבת גם לקבל מתנות אני אוהבת גם שהוא אומר לי שהוא אוהב אותי אני אוהבת גם אגב כן אני אוהבת הכל. כן אז להעשיר את הגברים ולהעשיר גם את הנשים כי בדיוק בזה נורא טרגי שהשפה שהכי נגישה להמון גברים של המגע היא בדיוק השפה הכי חסומה אצל המון נשים. וזה ממש עצוב ואפשר לבטוח מגע באופן ספציפי אצל נשים יש שם שפה כן אבל היא שפה לא מינית היא שפה של חיבוק של נישוק של ללכת יד ביד של להתקרבל.

חדירה שזה מגע, כן? ולא מקבלים את ההפרדה, ההפרדה... כאילו להגיד קרבה של מגע, קרבה של... אני יכול להגיד שממש יש לזה דיונים הלכתיים, האם אפשר לחלק בין מגע של קרבה לבין מגע מיני, ויש נגיד רבנית שכותבת הלכה שהיא טוענת לחילוק הזה, ואני חושב שמסתכלים בעולם ודאי על גברים, והחילוק הזה הוא לא מחזיק, כלומר זו הפרדה שאנחנו יכולים להפריד את המושגים, אבל כשבאים לאנשים... זה לא באמת מחזיק כמעט אף פעם אז להכיר בזה אצל נשים מסוג גברים אצל אנשים מסוג גברים זה לא מחזיק אולי חושבת שאצל נשים כן אצל נשים זה מחזיק לכן זה לא סתם שהייתי נשאר בא ואומר מה שיחזיק למה לא למה לא ואצל גברים לא זה מאוד מאוד קרוב ומאוד מחובר.

ומאוד טבעי שאם אתם תתחבקו חמש דקות אז תהיה לו זקפה זה לא. זה לא מעבר זה המשך רציף טבעי ויכול להיות גם מאוד אהוב וכאילו היה נחמד בוא נעשה עוד נחמד כאילו זה לא זה לא בניגוד זה לא הקרבה בניגוד למיניות אלא מיניות כחלק מקרבה. אז בוא נציג את מודל בסון בבקשה אחלה אז מה שרוזמרי בסון עשתה והיא באמת עשתה חידוש גדול ומאוד חשוב שהיא באה ואומרת שלמיניות קודם כל יש חלקים גם רגשיים וגם פיזיולוגיים. לפני זה דיברו רק פיזיולוגיה גם על גברים וגם על נשים זה חידוש אחד נגיד יש פה גם עניין של מה אני מרגישה עם עצמי ומה אני מרגישה בתוך הקשר וגם עניין פיזיולוגי חידוש שני זה שהמודל שלה הוא מעגלי כלומר אפשר להתחיל אותו בכל מיני נקודות אנחנו יכולים להתחיל משיחה אינטימית. והיא תביא אותנו למיניות ואנחנו יכולים להתחיל ממגע בגוף מגע גופני ומגע מתחת לבגדים וזה שזה יביא אותנו גם למיניות וגם לרגש כי.

העולמות האלה מחוברים והשלכה מאוד מאוד חשובה של זה היא גם מכניסה לשיח את הדיבור על תשוקה תגובתית שזה הגיע מתוך תלונות של האמת הנורמה אצל נשים זה שאחרי כמה שנים במערכת יחסים בטוחה זה שנעלמת להם התשוקה הספונטנית כלומר שהן הולכות באמצע היום אומרות וואי איך בא לי עם מיניות וואי איך בא לי אז זה מתפוגע כמעט ואצל נשים גברים פחות. אבל חשוב לי לומר, אני לגמרי עומד מאחורי זה ורואה את זה כל יום, שגם אצל גברים הנושא הזה של תשוקה תגובתית חשוב מאוד, ולבוא ולומר אנחנו יכולים להתחיל בהדרגתיות ממגע, מקרבה, לא אכפת לי איך, מקרבה של מילים, מקרבה של מגע באזורים שהם לא נחשבים מיניים, ולהיות פתוחים לאפשרות של אולי נתעורר תוך כדי. כלומר האמירה שלה זה שכשנכנסים לתוך מיניות, אז ההורמונים והכל נפתח ונדלק תוך כדי. יש כזה משהו בעולמות שלכם, לא? משהו שלא לשמוע בא לשמוע, אבל עכשיו יש את זה, כן.

אז באמת לבוא ולהגיד אני לא באתי לעשות את זה מתוך איזה התלהבות, לא התלהבתי מעצמה. כמו שאמרו במוציאצין לדעתי, יבוא לך, יבוא לך, זה כזה עולמות הפחות הלכתי. לא, אבל המודל הזה הוא, הרעיון הזה הוא רעיון. כל כך כל כך חשוב אנשים תופסים מיניות כחשק מיני כדבר שצריך להיות ספונטני אנחנו צריכים לראות אחד את השני ולרצות את זה ואנחנו לא יכולים להתאפק ואז כבר בדרך אליי וזה קורה אבל אבל אבל במציאות בטח בזוגיות ארוכה זה באמת לא תמיד עובד ככה ומיניות תשוקה מינית תשוקה תגובתית שמתעוררת מ. דברים שעושים היא זאת שמשמרת הרבה פעמים מיניות ומיניות טובה חייב להבין שזה שהתשוקה היא לא ספונטנית לא הופכת את המיניות ליותר לפחות טובה היא יכולה להיות מדהימה ומצוינת.

ופשוט באמת לא ספונטנית כי אין מה לעשות ברמה הביולוגית יותר מעוררים אותנו דברים חדשים מאשר דברים קיימים ככה אנחנו עובדים את זה ככה התאים שלנו עובדים דבר חדש בכל האגפים לא רק בתשוקה המינית. מקום חדש רגש חדש מעוררים אותנו יותר ממשהו שקיים כבר לאורך הזמן.

שהציפייה היא שתשוקה תהיה רק ספונטנית, אז אם היא לא ספונטנית, אז אני לא רוצה או רוצה, אנחנו מפספסים המון. עכשיו, אני רוצה להוסיף לזה עוד דבר. המוטיבציה למיניות, או בכלל, המוטיבציה לעשות משהו שלא תמיד בא לי, זה חלק, אני חושבת, מזוגיות. אנחנו עושים כולנו דברים גם אם לא הכי בא לי. ומבגרות?

כי בן הזוג שלי רוצה, כי בת הזוג שלי רוצה, כי אני אוהבת, כי אני אוהב, כי אני רוצה לשמח. גם כשאנחנו יושבים בערב במיטה השנייה לפני שאנחנו נרדמים, ועכשיו בא לי לבקש ממנו שירד להביא לי כוס מים, לא בא לו, אבל הוא יעשה את זה בשבילי, כי אני חשובה לו, וכי הוא רוצה, וזה יירגש וזה ישמח אותי מאוד. אז אפשר לעשות דברים גם כשלא מאוד בא לנו, למען האחר. אבל פה אני ראיתי שמדברים על שני סוגים של מוטיבציות, יש מוטיבציה שלילית ומוטיבציה חיובית. מוטיבציה שלילית היא לעשות כדי להימנע מהשלכות שליליות.

אני אעשה כדי שלא תנדנד לי, כדי שתרד ממני, כדי שלא תתעצבן, כדי שלא תתרחק. ויש מוטיבציה חיובית שהיא אני אעשה למרות שלא מאוד בא לי, כי אתה, את חשובים לי, כי אני רוצה לשמח, כדי לייצר קרבה ולא כדי להימנע מדברים שליליים. ומה שראיתי זה שכשהמוטיבציה היא שלילית, אז עושים והחוויה של שני בני הזוג היא שעושים לי טובה שאין חשק וזה הכן שהוא בעצם לא שדיברנו עליו קודם והוא לא מביא לתוצאות טובות. הוא גם מכבד את האישה. והוא מכבד שניהם.

כן. אבל כשהמוטיבציה היא מוטיבציה חיובית של הבנה שאוקיי עכשיו זאת הבנה שהיא לא טריוויאלית כי אני חושבת שאנחנו כל כך מדברים וזה כל כך חשוב באמת של. לא להיות במקומות שאנחנו לא רוצים להיות בהם ולשים גבולות ובטח גבולות מיניים זה באמת דבר שהוא נורא נורא חשוב אבל. אז לפעמים זה הופך להיות משהו נורא נוקשה של אם לא בא לי אז בשום פנים ואופן אני לא אעשה את זה כי מה פתאום שאני אהיה במיניות כשלא בא לי זה דבר חשוב לגמרי שאני אזוז משם אבל רגע להבין שגם המיניות היא עוד צורך בתוך קשר שוב ואולי וזה הדבר היחיד שאנחנו גם לא יכולים לספק בחוץ זאת אומרת אם לא בא לי ללכת איתך לראות סרט אז אתה יכול ללכת עם חבר שלך או ללכת לשתות בירה או אפילו אם לא בא לך לדבר איתי אני יכולה ללכת לדבר עם חברה מיניות. אין מקום אחר, זה המקום היחיד, אנחנו כל כך תלויים אחד בשני.

אז לבוא ולהבין, נכון, אני צריכה לשמור על הגבולות שלי, אבל מהצד השני, אם טוב לי, וטוב לי איתך, ומערכת היחסים היא טובה, אני צריכה גם לראות את האחר פה, ולפעמים לעשות את זה מתוך רצון של להתקרב. ואז, כשעושים את זה במקום טוב, וזה אפשרי רק כשהקשר טוב בכללותו, כן? אם הקשר הוא לא טוב, זה לא יעבוד. אבל אם הקשר הוא טוב, ויש בינינו אינטימיות רגשית טובה, לבוא ולעשות את זה זה עושה טוב גם לנשים ושם גם. או גם לא לא לא לנשים בהכללה גם לצד שרוצה פחות ושם גם הרבה פעמים מתעוררת התשוקה הספונטנית.

אני באה אליכם ממקום של קרבה גם אם עכשיו לא מאוד מתחשק לי. וזה לגמרי יכול לקרות וזה מקרב בין בני הזוג אז אני חושבת שזה דבר שמאוד מאוד חשוב להכיר כי הרבה זוגות נתקעים שם וכל מיני מאבקי כוח וכל מיני גבולות של השיאים וחבל.

זה אוטונומיה שלנו בעצם כל דבר קדוש יש לו גבולות שמה עשו אז אם אני מתייחס לעצמי בכבוד אז יש לי גבולות. וזה באמת הנושא הזה של הסכמה ורצון באמת נושאים מאוד מאוד חשובים. לצד זאת יש לנו אפשרות שלישית לא רק הכן או הלא יש את האפשרות של להתגייס שנראה לי מדברת עליה נגיד את זה אולי מילים טיפה אחרות ולתת מתנה ונדיבות. אני בא בנדיבות לא רציתי ללכת ליום הולדת הזה שלנו לא יודע מה אבל אם אני בא אני כבר בא.

אפשר אבל זה מוריד נכון ואז העמדה הזאת של אני רואה שאתה רוצה ואז זה לא אז טוב אני אעשה לך טובה יאללה. ואני נחנקת כי אז זה נבנה שם טינה לא באמת רוצה את זה אז מישהי אמרה אני עושה את זה ואז כל פעם אני שונאת אותו קצת יותר נכון. וזה יכול להיות גם להתבטא גם דברים פיזיולוגיים ופטריות ובכאבים ובכל מיני דברים וגם הוא כל הזמן מרגיש דחוי היום בהתחלה לא ישים לב אבל הוא ירגיש רע ואם אני באתי צמא. ואז גרמו לי להיות יותר צמא מה יקרה אז מחר אני ארצה שוב נכון כי לא הוא לא סופה כל כך. אולי ההיבטה יש את ההיבט הגופני עצמו של אורגזם וכמה זמן זה נכון אבל אם הוא רצה לקבל אישור שהוא רצוי אחרי שהבוס שלו נתן לו על הראש הוא רצה לקבל אישור שהוא עדיין ראוי בעיני מישהו האם הוא קיבל את זה לא אם לא קיבלתי אז אני אזום שוב גם מחר.

ואז בכלל תגיד מה נסגר עם הדבר הזה טוב לא רואה אותי הוא לא מתחשב בי ואם אנחנו נותנים מתנות אנחנו נדע שנדיבות אז גם הוא מרגיש שרואים אותו. והסיפור זה שקשה לראות כשאנחנו מפחדים אנחנו במתח אנחנו עסוקים בלהתגונן ולהסתכל פנימה או מסתכלים החוצה באיזה הגנה ובהתקפה אם אנחנו מסתכלים בלראות אותו ולהגיד וואי זה הבן זוג שאני אוהבת יהיה הרבה יותר קל לראות את זה וכשהיא תראה אותו הוא יהיה לו הרבה יותר קל לראות אותה וכשהוא יראה אותה היא תרגיש שהיא לא לבד רגשית וכשהיא לא לבד רגשית אז אולי גם היא תרצה בין אם ספונטנית ובין אם תגובתית וכל דבר. הכל יהיה יותר פשוט, אבל לסובב את המעגל, אני חושב שהמרכיב, השלב הראשון שבדרך כלל מגיע בשינוי דינמיקה, זה לראות ולהבין איפה השני נמצא, ולראות גם את הרצונות הטובים, וגם איפה זה משתבש. אז גם הוא צריך להבין אותה ואת הדחייה שלה, וגם היא צריכה להבין אותו ואת היוזמה שלו. אני רוצה לשתף אותך במחקר שקראתי, והמחקר הזה בדק את ההשפעה של חלוקת תפקידים בבית.

על התשוקה המינית, באופן ספציפי על התשוקה של המשיכה של האישה כלפי הגבר, ומה שמצאו זה דבר כזה, במחקרים בעבר, כשאנחנו מדברים עד ל-15 שנים האחרונות, כשגבר היה, כשחלוקת תפקודים הייתה שוויונית, או לחלופין, שגבר היה עושה יותר דברים בבית מאשר אישה, התשוקה המינית הייתה פוחתת. זאת אומרת שהתשוקה הייתה גבוהה כשאישה היא אחראית על הדברים בבית וגבר יוצא לפסול את תפקידיך המסורתיים. בשנים האחרונות אנחנו רואים איזשהו שינוי ומה שרואים במחקרים בשנים האחרונות זה שכשחלוקת התפקידים היא שווה אז התשוקה המינית היא הגבוהה ביותר. אבל, ויש פה אבל, גם כאן אם גבר עושה יותר דברים מאשר האישה התשוקה נפגעת עכשיו זה בהחלט שינוי ממה שראינו למשל בשנות התשעים או בטח בשנים לפני זה. אבל זה עדיין לא השתנה לחלוטין נכון שהם למחקרים שכל לכל אורך הזמן היו מכה גדולה לפמיניזם שמאוד מאוד רוצה לקדם את התשוקה ולהגיד זה יהיה מצוין ואז ראו אמרו כאילו.

יש בה יותר תשוקה אז מה עושים עם זה אז גבר שלוקח על עצמו יותר תפקידים מסתכל בפגיעה בתשוקה המינית. זה דבר שהוא יכול להיות כי אם הוא פחות גברי בעיניה ואם הגבריות אצלה מעוררת שוקה אז זה יכול להיות. אבל זה עניין גם של פרשנות גם בתוך הגבריות כלומר אם אתה יודע לבשל ממש טוב אז אתה מבצע דברים מאוד מוצלח אתה עומד בזמנים ואתה עושה את זה והישגים. אפשר גם הרבה דברים שנמצאים בבית אפשר לנסח בשפה שהיא מאוד מאוד גברית נגיד אני עמדתי בתוצאות אפשר לסמוך עליי שאני מרים פה ארוחת ערב לכולם אני מספק אני מזין.

ברור אני מבשל 20 איש מטורף לא מדהים. אז אפשר גם לחוות את זה ככה ואם אנחנו תופסים את זה ככה זה גם יכולה לחוות את זה כי וואו איזה גבר מדהים יש לי ומה יותר סקסי מגבר מבשל. אז יש אנשים יגידו מה זה השטות הזאת שהוא אמר עכשיו ויש אנשים שזה נדליק אותם אז יש כאלה ויש כאלה. אבל בוודאי שהתחום עם אני חושב שאפיק השינוי הכי הכי מרכזי שיש היום זה הנושא של הבאות. והמקום של הגבר בבית זה גם זירה שבפמיניזם יש סתירה לגביה הם מעבירים הרי השדר המאוד מאוד ברור זה שגבר בוא תהיה איתנו בבית אנחנו נחנקות פה לבד תבוא תיתן יד תהיה איתי אני לא רוצה להיות לבד.

ולמה אתה לא מגיע ואם אתה מגיע זה לא מספיק עכשיו גם סוציולוגית כאילו ברור שגברים בממוצע עושים הרבה פחות מנשים בבית גם כשהן עובדות. אבל נשים מצד שני מקום משמעות מאוד גדול בחיים שלהן זה זה שהבית הוא שלהן כלומר. במבנה הפטריארכלי יש לנו חלוקת עבודה הוא בחוץ הוא מביא את הכסף והיא היא עם הילדים היא תקווה מה הם ילבשו היא תקווה את החוגים והיא תקווה גם איזה תמונות יש בבית ושלא תעז להגיד זה לא שלך. ואז אפשר לקחת את זה למריבות של כוח אותי זה פחות מעניין אני מעדיף להסתכל על זה כעל משמעות זה מקור של משמעות ואז באמת לאישה לא קל לראות שהוא עושה את הדברים כמו שהוא מבין. אז יש את הדברים שאליהם הוא סג בסדר שהיא תגיד לו וואלה אין לך מושג אתה באמת לא יודע.

ויש דברים שיגידו וואלה חשבתי ואני רציני ואני חושב שככה נכון. וזה יקפיץ אותה כי תגידי לך אני אמא אני אמא ועם השוואה יותר ובמדינת ישראל ברור שגם החוקים אומרים שהם השוואה יותר אין לזה באמת שאלה. לכן יש לנו גם את קבוצת הצודקת ואת מה ממציא ואבא פגום וקוראים לגבר הפגום כלומר בבית ההיררכיה זה שגברים הם שווים הרבה פחות ודעתם הרבה פחות חשובה. משל נשים אז זה גם נוח כי אז אני אני מסתובב ברחוב עם הילדים אני מקבל מחמאות חבל לך על הזמן כי הסטנדרטים להבאות ממש נמוכים. ממש נחמד אני שפע של המחמאות ולהיות אמא סטנדרטים כל כך גבוהים אז יש מלא אשמה בסדר זה הצד המצחיק והאמיתי גם כן אבל הוא.

הצד הקשה עם זה זה שאם אישה אומרת לגבר תבוא תעשה משימות אבל לפי הסטנדרטים שלי יותר קשה לגייס ככה אנשים. כי היא רוצה משרת ולמשרתים באופן טבעי יש ראש קטן. הם לא מגדילים ראש אם הוא מגדיל ראש אז הוא יעשה את זה בדרך שלו ואז מה הסיכוי שב100% יתאים למה שהיא רוצה. וואי זה כל כך מדויק תקשיב היה לי פעם זוג שכל פעם שהוא היה מכניס כלים למדיח היא הייתה פותחת את המדיח רואה שזה לא מסודר כמו שהיא רוצה היא הייתה מוציאה את כל הכלים ומסדרת אותם מחדש.

שותף את כאילו רוצה שהוא יהיה שותף אבל כמו שאמרת משרת ואת נכנסת לתפקיד הבוס הקשוח הוא מבקר המדינה ומסתכלת מתבוננת ופשוט עומדת ושופטת אותו על כל דבר שהוא לא עשה כמו שאת היית עושה את זה. נכון יוצא לנו הערכת כזאת שיש מלכה ויש דיקטטורית ויש לנו משרת שהוא לא שווה הרבה הוא לא שווה כלום ולמה ואז איך הוא מרגיש הוא מרגיש את זה אבל עם עצמו מרגיש חסר ערך והיא גם מסתכלת על מה התסכול. למה הבעל שלי כזה חסר ערך נכון זה התלונות הוא באמת חסר ערך עכשיו יש אנשים שהם באמת חסרי ערך אז אפשר. זו האמת ויש הרבה אנשים שאם נגיד להם בוא נלמד אותך ואז נסמוך גם עליך ועם הזמן אתה תוביל. הוא יהיה מדהים למה לא אולי גם יש אולי לפעמים הוא צודק כלומר בתחומים אחרים אני סומך עליו למה בנוגע לילדים אני אף פעם לא אני אשתמש במילה כאן שאני חושבת שיש הרבה גברים שפשוט מסרסים אותם זאת התחושה אני מרגישה שיש הרבה בתים שהגברים פשוט.

אז זוז אז אל תחליף אז ממש מזיזים אותם החוצה אז אנחנו לוקחים את האפשרות באמת שהם ילמדו ואז מתלוננים על זה שהם לא יודעים שום דבר וכשמסתכלים בעצם על הדברים האלה חלק מהאנשים באו מראש מאיזה גישה אני גבר אני לא צריך לעשות אני לא צריך לדעת. אני לא יודע אני מסוכן אני לא יודע או מסוכן זה לא התפקיד כל מיני מקומות כאלה אבל חלק באו. פתוחים חלק באו היום הרבה אנשים לפני שהם עוברים לגור עם אישה הם גומרים לבד וכשהם גרו לבד הם תפקדו בצורה מלאה אבל אז הם עוברים למה זה בשלוח סוג ויסות ניקוט הבית. עשו את כל מה שצריך לעשות לתחזוקה של בית ואז פתאום כשהם אומרים לגור עם אישה אז הם באים כבר אחרי שהם יודעים לעשות והדבר הזה נלקח מהם בגלל הציפייה שבאמת האישה זאת תהיה הממלכה שלה אני חושבת שזו ציפייה שהיא סחרי משמעות אל תיכנסו לי למטבח אל תיכנסו לי אבל אבל שוב בגלל שאנחנו במקום כזה שזה כאילו לא אמור להיות ככה אז אנחנו עוד לא הצלחנו ליישב את הדברים אני רוצה. תיכנס למטבח אבל אני גם רוצה שתיכנס למטבח רק בתנאים שלי אז בעצם כן שלי כן.

כן אז מה אתה מציע מה אתה מציע לגברים ונשים מה היית רוצה שהם יעשו אחרת יבינו אחרת אז קודם כל לשים לב. כלומר לרצות שני דברים סותרים זה ברור לנו שזה לא עובד עכשיו האישה כשהיא לבד עם הילד אחרי שהיא אמרה לבעל שלה אלף פעם אתה גרוע. אז היא קשה לה בחיים היא חנוכה היא מוצפת ואז אני שקופה בבית לא עושה כלום לא רואים אותי והיא לא רואה שכל הזמן היא עוטפת אותו הוא ניסה. אמר לו לא לא ככה לא ככה לא ככה לא ככה והיא לא עזרה לו לגדול והוא נשאר קטן וחסר ערך. ומי נהנה להיות חסר ערך זה משמיד גבריות אני חסר אונים בבית אני לא יודע מה אני עושה למה כי השופטת כל הזמן אמרה לי שאני גרוע אז אני מתחיל להאמין לה.

אז אנחנו רוצים פה למי שרוצה שיהיה לה בן זוג שותף בבית צריך לתת לו לגדול ואם הוא גדול תהיה לו דעה ודעות זה חיכוך חד משמעית. חד משמעית זה יוצר חיכוך ואם אנחנו לא יודעים לעבוד עם חיכוכים אז עדיף לעשות חלוקה ברורה יש טריטוריה שלי טריטוריה שלך יעבוד לכם יותר טוב אבל אם אנחנו מסוגלים לדבר ולהתחכך ולהתאכזב ולהמשיך לצפות אז אנחנו נוכל למצוא איזונים שהם הרבה יותר מתאימים לשנינו והם יעבדו לנו הרבה יותר טוב. איזה מסר היית רוצה בכלל אנחנו ככה לקראת סיום אנחנו צריכים לסיים את הפרק השני שלנו למרות שאפשר לעשות איתך עוד סדרה שלמה אבל לצערנו אתה צריך ללכת. איך אתה בא איתם מתישהו אז תגיד אחרי כל הדברים שדיברנו שני הפרקים האחרונים מה היית רוצה לומר. אני חושב שהייתי רוצה לומר שיש מה להבין כאילו המטרה הראשית נראה לי בכתיבה ובזה שאנחנו מדברים פה זה כאילו to humanize men לראות איך הם גם מה מניע אותם מה עובר עליהם ולראות את הלב שלהם ובעצם להצליח לראות את המציאות בצורה שהיא יותר ישרה אני לא בא להמציא פה שום דבר.

אלא לראות אותם וכשנראה אותם נראה איך זה עושה איך הם זה יעזור להם גם לראות אותן. ויעזור להם לראות את עצמם וזה יעשה המון המון טוב לעולם כי יש המון דברים טובים שגברים וגבריות מביאים ויש גם המון בעיות. וכשגברים יצליחו לראות נשים ואת עצמם כשנשים יצליחו להבין יותר טוב את הגבר שאיתם את הבן שלהם לצורך העניין זה לא רק בזוגיות אז יהיה לנו הרבה יותר פשוט והרבה יותר טוב.

שהבאנו פה בשני הפרקים האחרונים ומרחיב אותם עוד ומדבר על דברים נוספים כדאי לכל אדם בעולם לקרוא בעיניי איפה מוצאים אז מוצאים אפשר ברשת בפייסבוק יש גם עמוד פייסבוק להיות גבר אבל גם בעמוד הפרטי שלי. קליניקה שלי בירושלים אבל יש גם זום בעולם והספר אז הוא גם אצלי אבל הוא גם בכל החנויות כלומר ספר בהוצאת ידיעות ספרים. צומת ספרים סתימצקי ברוב הרשתות ואני משתדל להיות זמין ולענות לאנשים. תודה היה מאוד מאוד מאוד מעניין ממש גם לי עד כאן להיום תודה לכל צוות רשתוסים היסטוריה לשלי נוי עורכת התוכנית והעורכת הראשית ולעידו שקד. טכנאי הסאונד מנהל אולפן עידו אתה רווק.

עידו רווק. אם יש פה נשים צעירות דתיות, צריך? דתיות. תבואו, מדובר פה, אתן לא רואות אותו ואתן מפספסות, אבל מדובר פה בבחור חתיך וערכי וזהו. טוב, עד כאן להיום

הפרקים

לבחור בעצמנו – חמלה עצמית | ד״ר שני נווה [עושים פסיכולוגיה]

26.10.2026

מה אישה שטובה לעצמה הייתה עושה?אנחנו משקיעים המון מחשבה במערכות היחסים שלנו, עם הילדים, החברים, ההורים ובני הזוג. אבל יש מערכת יחסים אחת, הארוכה והאינטנסיבית ביותר בחיים שלנו, שכמעט אף פעם לא עוצרים לבחון: מערכת היחסים שלנו עם עצמנו. למה דווקא כלפי עצמנו הביקורת היא ברירת המחדל? האם להיות טובים לעצמנו אומר לוותר ולרבוץ על […]

איך לאהוב מתוך הקושי – התמודדות נפשית בתוך המשפחה [עושים פסיכולוגיה]

06.10.2026

נכנסתם לזוגיות עם המון התלהבות, ופתאום הכל משתנה. האדם שאיתו התחתנתם נעלם, ובמקומו מגיעים חוסר תפקוד, התפרצויות זעם והסתגרות. אז מה עושים כשאפסו הכוחות, ואתם מוצאים את עצמכם בעל כורחכם בתפקיד המטפל? איך שומרים על קשר כשנפשית אי אפשר להגיע אל הצד השני? למה טיפול זוגי רגיל לא עובד במצבים כאלה? ואיך מציבים גבולות בלי […]

האם נאבד יכולת לחשוב? אנשים ובינה מלאכותית | דרור גלוברמן [עושים פסיכולגיה]

03.09.2026

בינה מלאכותית היא כבר מזמן לא עניין של טכנולוגיה, היא סיפור על הנפש והקשרים שלנו. הצ'אט הפך לסוג של חבר קרוב, מטפל צמוד ופרטנר שזמין 24/7, שיודע את הסודות הכי כמוסים שלנו, תמיד מקשיב בלי לשפוט ומעניק לנו תחושה שאנחנו מרכז העולם. את הנוחות והנחמה כולנו מרגישים, אבל זו רק אשליה. ככל שאנחנו בורחים אל […]

איך מציבים גבולות? מניעת אלימות עם עמותת אל הלב [ עושים פסיכולוגיה]

06.08.2026

קרה לכם שקפאתם כשמישהו עמד קרוב מדי? או השתקתם כשהעירו לכם הערה פוגענית רק כדי להישאר נחמדים? בפרק זה, ד"ר מעיין בוימן משיטה מארחת את לימור אלי מעמותת "אל הלב" לשיחה על "הגנה עצמית מעצימה". יחד הן מסבירות כיצד אלימות מתחילה בחציית גבולות יומיומית. דרך חמישה עקרונות פרקטיים נלמד איך לזהות מוקדם את נורות האזהרה, […]

כשאשליית השגרה קורסת – על אי וודאות במציאות משתנה | אורן לשם [עושים פסיכולוגיה]

15.07.2026

תינוק מן הרגע הראשון צריך שגרה. הוא צריך לדעת מה מוביל למה, ככל שהשגרה ברורה לו מראש כך הוא רוכש בטחון בעולם.השגרה מייצרת אשליה של וודאות ואיתה אנחנו צוברים בטחון, כשאנחנו יודעים מה יהיה מחר אפשר לישון בשקט בלילה.אך החיים לפעמים סוטים ממסלולם ובשנים האחרונות נראה כי ירדו מהפסים לגמרי, הוודאות שאנחנו נאחזים בה בכל […]

מחיר ההחמצה – הפחד מכשלון [עושים פסיכולוגיה]

01.07.2026

כשילד מתחיל ללכת הוא נופל וקם. ההורים מריעים בהתרגשות והוא מנסה שוב ושוב. אבל מה קורה בחיים הבוגרים כשדברים משתבשים? כשאנחנו לומדים שלאומץ יש מחיר? כולנו נולדים עם אומץ אבל למה לאורך הדרך אנחנו מאבדים אותו?הפחד מכישלון מנהל אותנו כל הזמן. מפחיד מידי לעבור דירה, לעזוב עבודה, להתחיל עם מישהו שנראה לנו מעניין ברחוב. איך זה […]

המדע של הכרת התודה [עושים פסיכולוגיה]

17.06.2026

רובנו יודעים שלהכיר תודה זה חשוב. הרבה פחות יודעים למה זה כל כך קשה ואיך בדיוק כדאי לעשות את זה.למה המוח שלנו זוכר יותר את מה שלא עבד מאשר את מה שכן? מדוע דווקא האנשים היקרים לנו ביותר הם לעיתים אלה שאנחנו הכי פחות מעריכים? ואיך אפשר להכיר תודה בלי להעמיד פנים שהכול בסדר?בפרק הזה […]

איך כמה דקות ביום יכולות לשנות לכם את החיים – מיינדפולנס [עושים פסיכולוגיה]

02.06.2026

אתם יושבים בבית והמחשבות לא מפסיקות לרוץ. ממשימות כמו לתלות כביסה ועד מחשבות כמו "אני לא מספיק טובה", הרעש פשוט לא נפסק. אז מה עושים? מיינדפולנס. כנראה ששמעתם את המילה הזו לפחות פעם אחת בחייכם ואולי לחלקכם היא נשמעת כמו תרגול רוחני לא מבוסס מחקרית. אבל לא רק שהשיטה מבוססת מחקרית, היא יכולה לשנות לכם […]

להיות גבר בישראל – זהות, אבהות ולוחמה [עושים פסיכולוגיה]

03.05.2026

איך נראית גבריות בעידן החדש? מזהות, דרך אהבות ועד לחימה, הפעם נארח את הרב והפסיכולוג הקליני חננאל רוס לשיחה עמוקה ונוקבת על מה זה באמת אומר להיות גבר בחברה של ימינו. דרך התבוננות על ארבעת עמודי התווך של הגבריות, עוגן, מספק, מגן ועצמאי,  נבין כיצד הציפיות החברתיות משפיעות על תפיסת בגבריות. נדון בפער האמפתיה המקשה […]

לא רק תנועות עיניים – EMDR [עושים פסיכולוגיה]

30.03.2026

איך טיול מקרי בפארק הפך למהפכה בטיפול בטראומה? ד"ר אודי אורן מסביר מהו גירוי בילטרלי, איך EMDR משפיעה על המוח, ומדוע היא יעילה למצבים שבין "בלאק-אאוט" במבחן לפוסט-טראומה מורכבת. בפרק נפרק את מיתוס "הכובע הסגול", נציג את הפרוטוקול הטיפולי שלב-אחר-שלב ונבחן את יעילות הטיפול הקבוצתי שצבר תאוצה מאז השבעה באוקטובר. מגישה: ד"ר מעיין בוימן משיטהעורכת […]

המכורים המתפקדים – האם כולנו מכורים לקנאביס? [עושים פסיכולוגיה]

04.03.2026

אנחנו רואים אותם במרחב הציבורי, בישיבות עם חברים שלנו ובאחוז גבוהה מהבתים בישראל – ג'וינטים.  הם בכל מקום ונדמה שהפכו לחלק משגרת היומיום של ישראלים רבים, אבל איפה עובר הגבול בין הרגל תמים לבין התמכרות שמנהלת אותנו? הפעם פרופ' דניאל פיינגולד, מומחה להתמכרויות ופסיכולוג שיקומי, מסביר לנו על המעשנים במסתובבים בנינו ואנחנו לא שמים לב […]

דימוי גוף – הזוגיות שלנו עם עצמנו [עושים פסיכולוגיה]

10.02.2026

מבט של אמא על מנה נוספת בצלחת, הערה על זה שאת רזה או שמנה מידי, הדיאטה שתעזור לך להשיג בטן שטוחה וסרטון ברשתות על הניתוח שיהפוך את האף שלך לקטן ומושלם יותר – 95 אחוז מאנשים היו רוצים לשנות משהו בגוף שלהם וזו אולי אחת ממערכות היחסים המורכבות ביותר שיש לנו עם עצמנו. בפרק הזה […]

חוסן נפשי אחרי מלחמה – פוסט טראומה ופסיכולוגיה חיובית [עושים פסיכולוגיה]

28.01.2026

מה קורה למוח בזמן טראומה? איך חוזרים לתפקוד תקין אחרי מה שעבר עלינו בשבעה באוקטובר? האם הכרת תודה עדיין רלוונטית כשהעולם מתמוטט? ואיך בונים חוסן נפשי בזמן מלחמה ואחריה? הפעם מתארח פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני ומומחה ב-PTSD, חוקר מוביל בפסיכולוגיה חיובית בישראל ומנהל תוכנית לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת תל אביב. הוא יסביר על המלחמה דרך […]

הקול בראש: על הדיבור הפנימי שלנו [עושים פסיכולוגיה]

13.01.2026

את שומעת את זה? אתה שומע? הקול הזה בראש שמלווה אותך כל היום? שמעיר לך הערות, מתכנן איתך שיחות חשובות, זוכר בשבילך מספרי טלפון ולפעמים גם מענה אותך בלי רחמים?רוב האנשים לא מקדישים לו תשומת לב מיוחדת, הוא פשוט שם. אבל הדיבור הפנימי שלנו הוא הרבה יותר ממילים בראש. הוא משפיע על הזיכרון, הרגשות, קבלת […]

מאונדה עד פרו – טקסי איוואסקה, פסיכדלים ומפגש עם נשמות (עם ד"ר איתמר כהן) [עושים פסיכולוגיה]

23.12.2025

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים רוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאןמה זה איוואסקה? מה יש בחוויה הפסיכדלית שמשנה תפיסות ומגמיש נוקשיות? האם ייתכן ששעות בודדות יוצרות שינוי ששנים ארוכות של טיפול לא הצליחו? איך מבטאים חוויה שקשה להסביר במילים? יכול להיות שזה לא מתאים לכולם? והאם […]

זה לא חייב לכאוב – כאב כרוני [עושים פסיכולוגיה]

21.11.2025

ליהי גבע ליסר סבלה שנים מכאב כרוני באגן שהגביל את חייה. עשרות רופאים, בדיקות, וטיפולים לא עזרו – עד שגילתה שהכאב שלה אמיתי לחלוטין, אך לא נובע מנזק גופני. במוחה נוצרו מעגלים עצביים שלמדו להפעיל כאב גם ללא סיבה פיזית. היום היא עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית שמטפלת בכאב נוירופלסטי – כאב כרוני שמורגש בגוף אבל מקורו […]

מוזיקה ללב היא חודרת (ואם שרתם תלחצו פליי) – מוזיקה מוח ורגש [עושים פסיכולוגיה]

29.10.2025

למה אנחנו זוכרים מילים של פרסומות ישנות יותר טוב ממה עשינו אתמול בבוקר? למה מוזיקה מסוימת גורמת לנו לרקוד ואחרת גורמת לנו לעצב? מה זה "אפקט מוצרט" והאם הוא באמת הופך תינוקות לחכמים יותר? ומה המדע יכול ללמד אותנו על הכוח המרפא והמאחד של המוזיקה – מחטופים ששרים עומר אדם במנהרות עזה ועד מטופלי פרקינסון […]

איך באמת משנים הרגלים? [עושים פסיכולוגיה]

06.10.2025

 כולנו יודעים מה טוב לנו – לא לעשן, לעשות ספורט, לאכול בריא. אז למה זה כל כך קשה? ד"ר אפרת גיל הפכה מאישה במשקל 125 קילו שתיעבה ספורט לאשת ברזל. היא מגלה למה הסברים לא יוצרים שינוי, איך הסביבה שלנו קובעת את ההצלחה שלנו יותר ממה שאנחנו חושבים, ומה באמת גורם לאנשים לשנות התנהגות לצמיתות. […]

לצאת מהגיהנום הרגשי – טיפול DBT [עושים פסיכולוגיה]

16.09.2025

אוקלומה, תחילת שנות ה60, נערה בת 18 שוכבת במיטה לאחר שקיבלה אבחנה של סכיזופרניה. הרופאים מנסים הכל אבל שום דבר לא עוזר והנערה אפילו מנסה לשים קץ לחייה. לאחר שנים של מה שהיא הגדירה ״עינויים רגשיים״ מבטיחה הנערה שאם היא תצא מהגיהינום הרגשי שלה היא תבטיח שתעזור לאחרים. אחרי עבודה קשה הנערה מצליחה להשתקם. היא […]

עובד מחפש משמעות [עושים פסיכולוגיה]

03.09.2025

לא מתחשק לך לקום בבוקר לעוד יום עבודה. הפקקים מעצבנים אותך, אין לך סבלנות ללקוחות וכל שיחת טלפון מוציאה אותך מדעתך. פעם אהבת את העבודה הזו, ממש אהבת, אבל משהו השתנה וקשה לך להגיד בדיוק מה. דבר אחד בטוח, לא טוב לך. בתוך כל זה המחשבה על חלומות, מטרות ואתגרים חדשים לא עוזבת אותך וההתלבטות […]

הגלילה האינסופית- ההתמכרות לטכנולוגיה [עושים פסיכולוגיה]

15.08.2025

גם אתם רוצים לגלול פחות. אכפת לכם מהזמן שלכם ואתם רוצים להשקיע אותו בהתפתחות אישית, במשפחה, בפנאי ונמאס לכם לתת לאחרים לשחק לכם בראש. הפעם מתארח ליאור ברודר, מפתח משחקים, מרצה למדעי המחשב ופסיכולוג קוגניטיבי בנסיון להסביר לנו מה לעזאזל עושים? וגם, איך כל זה קשור לגיימינג, בוטים ואלגוריתמים ומי מרוויח מכל זה? מגישה: ד"ר […]

סוד ההצלחה [עושים פסיכולוגיה]

28.07.2025

 מה מבדיל בין האנשים שמצליחים לבין אילו שלא? הפעם פרופ' עוז גוטרמן, שליווה עשרות מנהלים, אנשי חינוך ורבים אחרים לחיים מלאי משמעות, מגיע להסביר מהי הצלחה- האם יש הגדרה אחת להצלחה, מה הדרך הנכונה לבחון אותה ואיך הגדרת מטרות נכונה יכולה להוביל אליה? למה דווקא בגיל 50 זה זמן מצוין לממש מטרות ואילו טיפים פרקטים […]

מישהו מקשיב לי, שומע אותי [עושים פסיכולוגיה]

07.07.2025

אנחנו כל כך רוצים שיקשיבו לנו, אבל כמה אנחנו באמת מקשיבים לאחרים? מחקרים מראים שלוקח לנו פחות מ20 שניות להתפרץ לדברי האחר, ובמציאות המטורפת של היום, עם הטלפונים, הלחצים והמרוץ האינסופי להצלחה, ההקשבה אמיתית הפכה לכמעט בלתי אפשרי.בפרק הזה מתארחת שרי ג'קסון קליין, מייסדת המרכז להקשבה בישראל ובית הספר להקשבה הראשון מסוגו בעולם. היא תסביר […]

כולנו צריכים טיפול? [עושים פסיכולוגיה]

17.06.2025

כ900 אלף ישראלים מדווחים על פוסט טראומה, דיכאון או חרדה החל מהשבעה באוקטובר, כך מציג דוח מבקר המדינה. איך תדעו האם אתם צריכים טיפול, איזה סוג טיפול מתאים לכם ואיך מתמודדת מערכת בריאות הנפש בישראל עם ההצפה הבלתי פוסקת? בפרק הזה מתארח ראש מערך בריאות הנפש של כללית והפסיכיאטר, ד"ר ירדן לוינסקי, שיסביר לנו למה […]

ילדים זה שמחה? על אל הורות [עושים פסיכולוגיה]

29.05.2025

בישראל, עם שיעור הילודה הגבוה ביותר במדינות ה-OECD, השאלה "מתי תביאו ילדים?" היא כמעט אוטומטית. אבל מה קורה כשהתשובה היא "אני לא בטוחה שאני בכלל רוצה"? הפעם מתארחות חמוטל זימברג ונועה חלפון, עובדות סוציאליות שהקימו את גרופל'ה- בית לקבוצות נשים שמתלבטות לגבי הבחירה באל-הורות. הן חושפות את המורכבות מאחורי בחירה שנחשבת כמעט לטאבו בחברה הישראלית […]

תאי לחץ- לחדש את המוח [עושים פסיכולוגיה]

06.05.2025

בחורה צעירה מגיעה לטיפול בתא לחץ בעקבות פצע קשה ברגלה, שנגרם כתוצאה מסוכרת. בנוסף, היא סובלת מנכות קשה – שנים בכיסא גלגלים, בעקבות שבץ מוחי שעברה בעבר.מטרת הטיפול הייתה ברורה: לרפא את הפצע ברגל.אבל אז קרה משהו בלתי צפוי: היא חזרה ללכת. פרופ' שי אפרתי, שטיפל במקרה, חשב בתחילה שמדובר בצירוף מקרים. אך כשהדבר חזר […]

חרדה- לפרק גולם וליצור פרפר [עושים פסיכולוגיה]

02.04.2025

אנחנו מדמיינים את העתיד והעתיד מפחיד. מלחמות, מחלות, תאונות, משבר האקלים, השתלטות של בינה מלאכותית.  לחיות זה דבר די מפחיד, כי זה אומר שאפשר למות ולפני זה אפשר לסבול! להיכשל זה מפחיד, להצליח זה מפחיד כי אולי זה ייגמר יום אחד. דחייה זה מפחיד ולאהוב זה מפחיד. סכנות נמצאות בכל מקום כל הזמן וקשה שלא […]

המוח של איינשטיין- אינטליגנציה, סביבה ותורשה [עושים פסיכולוגיה]

17.03.2025

בשנת 1978 העיתונאי סטיב לוי יצא למשימה חשובה- למצוא את המוח של איינשטיין! חיפושיו של העיתונאי הובילו אותו למאמר בעיתון שבו נכתב לי מוחו של איינשטיין יישמר לטובת מחקר. אך תוצאות המחקר מעולם לא פורסמו. סטיב המשיך לחקור עד שגילה שפתולוג בשם תומס הרווי גנב את המוח כדי להבין את המקורות הביולוגים שהפכו את איינשטיין […]

מבחני אינטיליגנציה- המקרה של דריל לסטר [עושים פסיכולוגיה]

06.03.2025

בקליפורניה של שנות ה60 נבחן דריל לסטר במבחן אינטיליגנציה. הוא קיבל ציון נמוך מאוד ועבר לכיתת חינוך מיוחדת המיועדת לתלמידים עם מוגבלות שכלית. אימו הגישה תביעה היסטורית שתקפה עד היום- תלמידים אפרו-אמריקאים לא יעברו מבחני אינטיליגנציה. הפעם מתארחת ד״ר ירדן גליקסמן, חוקרת קוגניציה ולקויות למידה לפרק על מבחני אינטיליגנציה. איך הם התחילו? מה הם מודדים […]

להיות בלשי אהבה- איך מתקשרים בזוגיות? [עושים פסיכולוגיה]

12.02.2025

כולנו רוצים לאהוב ולהיות נאהבים, אבל בשלב מסוים נכנסת השגרה לקשר. אולי מתמסדים, אולי ילדים ואולי סתם נגמר שלב ירח הדבש. אבל אז הכל נראה פחות נוצץ והחומות מתרוממות והאכזבה, התסכול והעצב מקבלים מקום גדול יותר מהאושר שחווינו לפני. סלבי פרידמן, מתמחה במערכות יחסים ומאמנת זוגות מסבירה למה למרות שזוגיות היא לא עסק פשוט הכל […]

כדור הארץ שטוח- פסיכולוגיה קונספרטיבית [עושים פסיכולוגיה]

26.01.2025

רצח רבין אורגן על ידי גופי הביטחון, בחיסוני הקורונה השתילו לנו צ'יפים ואף אחד לא נחת על הירח- אלו רק חלק מתאוריות הקוסנפירציה הטוענות שהאמת אפילה יותר מזו שמוצגת לציבור. תוכן התיאוריות משתנה אבל אחוז האנשים המאמינים בתיאוריות האלו נשאר די יציב. בפרק הזה מתארח ד"ר חיים שפירא, סופר, פילוסוף, מרצה וחוקר בילנאומי, שינסה להסביר […]

דרך המסך- טיפול אינטרנטי [עושים פסיכולוגיה]

07.01.2025

האם התקשיתם לחפש מטפלים לאחרונה? זה כנראה לא רק עקב הביקוש הרב לאחר השבעה באוקטובר, מערך בריאות הנפש בישראל ובעולם סובל ממחסור אדיר במטפלות ומטפלים כבר שנים רבות. אך בשנים האחרונות היו אירועים, כמו הקורונה למשל, שאילצו אותנו לעבור למודלים טכנולוגיים אחרים. הפעם מתארח ד"ר יוני שלום, חוקר באונ' חיפה, פסיכולוג מומחה לטכנולוגיה ובריאות הנפש […]

כוחה של קבוצה- אנליזה קבוצתית [עושים פסיכולוגיה]

01.12.2024

מלחמת העולם השנייה הותירה כמות עצומה של נפגעי נפש ומצב בו הצורך בטיפול עלה על ההיצע. בנסיון למצוא פתרון נולדה האנליזה הקבוצתית- גישת טיפול ייחודית שהמשלבת פסיכואנליזה ודינמיקה קבוצתית. איך מתבצעת אנליזה קבוצתית? במה היא שונה מטיפול פרטי? למי היא מתאימה? ומה היתרונות שלה? אורחת בפרק: יעל שחר, פסיכולוגית קלינית ומנחת קבוצות, קנדידטית במכון הישראלי […]

הפסיכולוגיה של ההגשמה העצמית- איך בוחרים מקצוע? [עושים פסיכולוגיה]

03.11.2024

מה תרצי להיות כשתהיי גדולה? מה החלום שלך ואיך אתה חושב שהוא יכול להתממש? השאלות האלו מעסיקות את כולנו במהלך החיים והתשובות אליהן משתנות בכל פעם. אנחנו מתבגרים, הרצונות שלנו משתנים, פרמטרים אחרים נכנסים לתמונה ואנחנו חושבים לא פעם כיצד אנו באמת רוצים לעצב את חיינו. אבל האם אי פעם עצרתם לשאול איך מלכתחילה נוצרת הזהות […]

אכילה רגשית- ממחר דיאטה? [עושים פסיכולוגיה]

14.10.2024

לכאורה אכילה היא עניין פשוט- כשהבטן מקרקרת הגוף מסמן לנו שיש צורך באנרגיה, אנחנו אמורים לאכול עד שובע, וזהו. אבל הנוסחה הבסיסית הזו כבר לא ממש עובדת בצורה הזו. אנחנו מצ'פרים את עצמנו עם אוכל, מענישים את עצמנו עם אוכל, אוכלים יותר מידי או פחות מידי ובעיקר מתעסקים באוכל הרבה יותר מידי. אז מה יש […]

אחים, יחסי אהבה – שנאה [עושים פסיכולוגיה]

22.09.2024

אנחנו נעשה הכל בשבילם אבל לפעמים אנחנו לא יכולים לסבול אותם. הם אלו שהכי מצחיקים אותנו, אבל גם אלו שיכולים לעצבן אותנו מהר יותר מכולם. האחים והאחיות שלנו- אלו איתם אנו חולקים את מערכת היחסים הארוכה ביותר בחיינו. מערכת יחסים סבוכה ומסועפת הכוללת תחרות על תשומת לב ומשאבים. מערכת יחסים בה לומדים לבצע משא ומתן, […]

איך בגדים משפיעים עלינו? הפסיכולוגיה של הלבוש [עושים פסיכולוגיה]

03.09.2024

כיצד לבוש משפיע על הרגשות ומצבי הרוח שלנו? איך בגדים יכולים לסייע בוויסות רגשי? ומהו הקשר בין הלבוש שלנו לבין תפיסת העצמי והביטחון העצמי? בפרק זה של "עושים פסיכולוגיה", ד"ר מעיין בוימן משיטה מארחת את ד"ר טלי סטולובי, עובדת סוציאלית וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של הלבוש, ומזמינות את המאזינים לחשוב מחדש על הבחירות האוטומטיות שלנו בארון הבגדים, […]

אני מרגיש משמע אני קיים [עושים פסיכולוגיה]

05.08.2024

לפעמים אני עצוב ולפעמים – שמח. עוזי חיטמן ז"ל שר עלינו, על האדם שאנחנו- כזה שכבר מינקות מתחיל לחוות רגשות מובחנים. רגשות. לכאורה- דבר כל כך פשוט וטבעי. אם יש לכל בני האדם רגשות, והם קיימים בנו מהרגע הראשון כמעט, אז היינו מצפים שפשוט נקבל אותם, נתייחס אליהם בחמלה, בסבלנות, בהבנה. פשוט- נרגיש אותם, כמו […]

איך אנחנו תופסים את העולם? [עושים פסיכולוגיה]

21.07.2024

בפברואר 2015 הרשת געשה בניסיון למצוא תשובה חד משמעית- האם שמלה בתמונה מסוימת היא בצבעי זהב ולבן, או כחול ושחור? התופעה הוויראלית הזו הדגימה כיצד אנשים שונים יכולים לראות את אותו הדבר בדיוק- בצורה שונה לחלוטין.בפרק זה מתארח פרופ' צבי גנאל מאוניברסיטת בן גוריון, מומחה בתחום התפיסה החזותית. יחד נבחן את הגורמים המשפיעים על האופן […]

כל העיניים אליי- חרדה חברתית [עושים פסיכולוגיה]

24.06.2024

תמיד אמרו לכם שאתם ביישנים אבל תחושת הבטן אומרת לכם שזה קצת מעבר לביישנות. אתם נכנסים לחדר מלא באנשים והבטן מתהפכת. יש תחושה שכל העיניים אליכם ומהפחד שתענו משהו מביך אתם נתקעים בשולחן. יש לכם המון מה לתרום לשיחה אבל הפחד משתלט ואתם נשארים בשקט. אלו רק חלק מהסימנים לחרדה חברתית. הפעם ד"ר מרים לבין […]

משעמם לי וזה בלתי נסבל- למה חשוב להשתעמם? [עושים פסיכולוגיה]

09.06.2024

מתי בפעם האחרונה בהיתם בתקרה ולא עשיתם כלום? אם זה כן קרה, כנראה שנתקעתם במקום שאתם לא רוצים להיות בו או נגמרה לכם הסוללה בטלפון. אבל למה תחושת השיעמום כן חשובה? ומהו בכלל שיעמום? הפעם ד"ר גדי און, פסיכולוג, חבר סגל באונ' הפתוחה, חוקר ומרצה על שיעמום, סקרנות ועל טעם ותוכן בחיים, מגיע לנפץ את […]

מהי מודעות? [עושים פסיכולוגיה]

27.05.2024

תודעה מעסיקה את האנושות מאז ומעולם, אך האם ייתכן שאי פעם נמצא תשובה להיכן היא נמצאת? האם היא נמצאת במוח או מהות רוחנית בלי התגלמות פיזית כפי שטענו הדואליסטים? האם לבעלי חיים יש מודעות? והאם למחשבים תהיה מודעות? הפעם פרופ' למדעי המוח בבית-הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ליעד מודריק, עונה על כל השאלות הקשות […]

פגיעה מוסרית- אל תמחאו לי כפיים [עושים פסיכולוגיה]

12.05.2024

כשדור שפיר ז״ל עדיין עבד איתנו, הוא ביקש שנקליט פרק על הפגיעה המוסרית איתה הוא התמודד בעקבות אירוע במבצע צוק איתן. לא יכולנו לדמיין לעצמנו שבשבעה באוקטובר, הוא יירצח יחד עם בת זוגו סביון קיפר ז״ל והפרק יהפוך מפרק בהשתתפותו לפרק לזכרו.הפעם מתארחים הוריו של דור, איציק ומרים, פרופ׳ יוסי לוי בלז, מומחה בטראומה ומניעת […]

למה קשה לנו לקבל החלטות? [עושים פסיכולוגיה]

03.05.2024

האם לשים נודניק בבוקר? מה לאכול הפעם? האם לסדר קודם כל את פינת האוכל ואז את הסלון או ההפך?  האדם הממוצע מקבל 35,000 החלטות ביממה. איך זה משפיע עלינו או במילים אחרות איך לעזאזל מקבלים החלטות? בפרק הזה מתארח אלעד מיכאלביץ'-סוקר, פסיכולוג חברתי, מאמן אישי ודוקטורנט לפסיכולוגיה לשיחה על קבלת החלטות. למה זה כל כך […]

עיוותי חשיבה- הרכיב הקוגניטיבי של הCBT [עושים פסיכולוגיה]

16.04.2024

הוא מאחר לי לדייט אז אני חושבת שהוא לא בעניין או רגוע מכך, נפגש עם מישהי אחרת. אני אמא גרועה כי הילדה פספסה את החוג שהיא אוהבת בגלל שאיחרתי. ההצלחה שלי היא מקרית אבל הכישלון הוא לגמרי בגללי. אלו רק חלק מעיוותי החשיבה בהם אנחנו מזינים את עצמנו. עיוותים שיכולים להתפתח לדפוסים של ממש עד […]

הסודות שאנו מסתירים [עושים פסיכולוגיה]

01.04.2024

זה לא סוד שלכולנו יש סודות- מהמתכון הסודי של סבתא ועד הפנטזיות המיניות. מגיל קטן אנחנו לומדים שיש מותר ואסור שבמרחב שבניהם מסתתרים הסודות. חלקם סודות שבמרוצת השנים מתבררים לנו כקטנים וחלקם סודות כמוסים ביותר, כאלו שקשה לנו להודות אפילו בפני עצמינו שקרו. הבעיה עם סודות היא שמגיל קטן משדרים לנו מסרים כפולים- ספרו הכל […]

מוט הברזל ששינה את פיניאס גייג'- על נוירופסיכולוגיה [עושים פסיכולוגיה]

18.03.2024

בשנת 1848 פיניאס גייג', מנהל עבודה חרוץ וטוב לב, פיקח על הזזת סלעים כבדים ממסלול הרכבת שעתידה להיבנות. הזזת הסלעים התבצעה על ידי דחיפת אבק שריפה אל החריצים בסלע עזרת מוט ברזל. באחת הפעמים בהן עזר גייג' לעובדיו, אירע פיצוץ עז ופתאומי. אבק השריפה שבתוך הסלע התלקח ומוט הברזל חדר את פניו היישר למוחו. נדמה […]

צעדים קטנים ליצירת שינויים גדולים [עושים פסיכולוגיה]

05.03.2024

איך יוצרים עולם שבו יהיה לנו קל יותר לסגל הרגלים? במה בכלל תלויים הקשיים שלנו לייצר הרגלים בריאים וטובים יותר? ואיך מתמידים ביצירת הרגל חדש? חלק שני בשיחה עם יהודית כץ, מנחת הפודקאסט "חושבים טוב", יזמית, יועצת, מרצה וכותבת שמסבירה את מעגל ההרגל דרך התבוננות על דרכי החשיבה שלנו והשפעת הסביבה המקיפה אותנו.

יצירת הרגלים חדשים [עושים פסיכולוגיה]

18.02.2024

אני רוצה להתחיל לקום מוקדם, כדאי שאתחיל לרוץ בבוקר, ממחר דיאטה והפעם באמת. מי מאיתנו לא ניסה לסגל הרגל חדש והפסיד במירוץ מול עצמו? בחלק הראשון מתוך שניים מתארחת יהודית כץ, מנחת הפודקאסט 'חושבים טוב', יזמית, יועצת, מרצה וכותבת, לשיחה על מהו הרגל, מה ההבדל בין מטרה, הרגל והתמכרות ואיך מסגלים הרגלים בריאים ונפטרים מהרגלים […]

האושר טמון בחברות אמת [עושים פסיכולוגיה]

06.02.2024

מערכות יחסים משמעותיות הן מרכיב הכרחי לחיים משמעותיים, כך מגלים מחקרים רבים בתחום האושר. המפורסם שבהם החל בשנת 1938 ובחן במשך 75 שנים מה מוביל לאושר אצל בני אדם, מחקר שהוכיח שיחסים חברתיים תורמים לנו בכל תחומי החיים. אבל איך מזהים בעיות ביצירת מערכות יחסים משמעותיות בגיל צעיר? מה ההבדל בין גברים ונשים בכל הנוגע […]