האם ה-AI יכול להביס את הבורסה? [עושים חשבון]

26.10.2026

עושים חשבון מארחים את גבי דיאמנט, מנכ״ל ומייסד חברת Bridgewise, לשיחה על החלפת יועצי ההשקעות בכלי בינה מלאכותית. מה ה-AI יודע שמיטב האנליסטים האנושיים לא יודעים? במה מודלים ייעודיים לניתוח פיננסי עדיפים על מודלי שפה כלליים? האם יש כאן חידוש שמערער על המחקר הכלכלי המוכר? ובסופו של דבר, מעבר לחדשנות ולזמינות: האם הבינה המלאכותית מצליחה להכות את השוק?
הפרק בחסות חברת Bridgewise.

מגישים: עומר מואב ושירה הדס נקר
עורכת ראשית: שלי נוי
מנהל אולפן וטכנאי: עידו שקד
שיווק: רעות שוקר
עורך הפרק: דביר זילבר

תמלול הפרק

עושים חשבון. עם פרופסור עמר מואב ושירה חדס נקר.

אהלן עמר. שלום שירה. מה שלומך? וואלה, את יודעת, זאת שאלה מורכבת, אבל יחסית סביר, כיף להיות בארץ, בביקור. אולי יש פרק יותר טוב.

אולי, כן. אולי. יאללה, בעזרת השם, תצטרף אלינו למחנה השם. תקשיב, עשינו את הפרק שנקרא לא ייעוץ השקעות. נכון.

ולמרות שעשינו פרק שלם שבו אתה לא מייעץ, אבל אתם מוזמנים לשמוע אותו, לאנשים איך לנהל את ההשקעות שלהם. עדיין אנשים פונים אלינו, נכון? גם בפייסבוק שלך, גם אני לא אגיד שאנשים פונים אליי המון בטוויטר לגבי השקעות, אבל כן, חברים בחיי פונים אליי בכל זאת, ושואלים שני דברים שלא כיסינו בפרק, ושהאמת אני לא בהכרח יודעת איך לענות אליהם. אוקיי. הדבר הראשון הוא, בסדר, אמרנו שצריך להשקיע באינדקסים, נכון?

ובאמרנו, אני מתכוונת כמובן אליך, ולא אמרנו באיזה אינדקסים ואיך אני בוחרת את האינדקס הנכון, וצריך להגיד שהרבה מאוד ישראלים, סובלים ממחלה שאולי עוד נרחיב עליה בפרק הזה שנקראת השקעה תהיה יותר ב-S&P 500, נכון? כולל אני, גילוי נאות. הדבר השני שלא דיברנו עליו הוא, אוקיי, בסדר, הבנו צריך להשקיע באינדקסים ובכל זאת, אחי הקטן כמו כל בני הנוער בא אליי ואומר לי, סבבה, שמעתי אותך, אני שמתי בטסלה בוכתא והרווחתי בוכתא וחצי, והוא מבסוט. ואין לי דרך טובה להסביר לו אם טסלה זה טוב או טסלה זה לא טוב או... כל מניה אחרת, בעצם מה המשקיע שרוצה להיות כן קצת יותר אקטיבי ולבחור מניות באופן אקטיבי, איך הוא יכול לבחור ולהבין האם המניה טובה או לא טובה והאם התזמון של הבחירה במניה הוא טוב או לא טוב.

ואני חושבת שהאורח שיש לנו כאן היום הוא ממש אדם שנכון ומוכן להיכנס דווקא לסוגיות האלה של בחירת מניות, האם בוחרים מניות, איך בוחרים מניות, איך אפשר לעשות את זה קצת באופן... יותר מושכל. שלום לגבי דיאמט, מנכ״ל ומייסד ברידג'ווייז. הלאה, נעים מאוד, תודה שנתתם לי להיות פה. אנחנו מאוד שמחים שאתה פה, ולמה נגיד לו עינות?

נגיד שהפרק הזה הוא בחסות ברידג'ווייז. אולי תכניס אותנו רגע קצת לאנשים לא בהכרח מכירים את השם הזה, אבל נתקלו כבר במה שאתם עושים. אז בואו נתחיל מהרקע, אוקיי? אנחנו היום באחד הנהירות הגדולות ביותר של קהל משקיעים חדש לתוך השוק. זה לא משהו שקורה היום, אני חושב שמאז הקוביד אנחנו רואים גדילה מאוד מאוד משמעותית בכמות האנשים שרוצים להשקיע בצורה פרטית.

וזה לא רק הבני נוער עם הטיק טוק שרוצים להתעשר מביטקוין או מניירות ממונפים. אני חושב שזה משהו מאוד מצומצם, אני חושב שהקהל בכללותו הבין שהעולם לא תמיד בטוח והוא רוצה לדעת קצת לדאוג לעצמו יותר ואין דרך יותר משמעותית לדאוג לעצמך מאשר עם הכסף שלך. ואני חושב שזה מה שהוביל באמת נהירה מאוד מאוד גדולה של אנשים לתוך השוק הזה. הבעיה היא שהם מגיעים לשם לבד, אוקיי? רוב האנשים, בישראל יש ידע אנגלית די טוב, אבל אם אנחנו נדבר על מדינות אחרות שאנחנו עובדים בהן, כמו ברזיל, כמו יפן, אנחנו מדברים על מעל 85% מהאנשים שבכלל לא מדברים אנגלית.

אז הם רוצים להשקיע בטסלה, אבל איך? יש לי מידע בלי סוף, נכון? יש לך מידע ביהו פייננס, יש לך היום... בצ'אט שיפיטי אתה יכול לקבל את כל המידע בעולם, אבל מתי הופכים את המידע הזה לידע? וזה בעצם המחסום העיקרי שאני חושב שקיים היום.

ואם נסתכל על הכמויות, 100 מיליון משקיעים חדשים, אבל פעם היה להם את האירוע הכיפי הזה, או הלא כל כך כיפי, שהם צריכים לפנות ליועץ, או למישהו שיעשה עבורם את הפעולה. אז עזוב את זה שזה מבאס ממש, וזה לוקח המון המון זמן. והטכנולוגיה היום פתרה את זה, יש לך רובינוד ואינטראקטיב ברוקרס ו-101 בעצם ברוקרים שהם לא בנקים, שמאפשרים לך לעשות הכל בחוות משתמש הרבה יותר טובה, הרבה יותר כיף, בפחות כסף, שזה מבורך. כשאתה אומר את המילה יועץ השקעות, אני חושבת שלא יודעת, נראה לי שעבור אח שלי זה באותה מידה הוא היה יכול להשתמש בטלפון חוגה או באיכות קשור למשהו, כאילו... הרעיון הזה של להתקשר לבן אדם אמיתי, פיזי, ולהגיד לו, תקנה לי משהו, לא קיים היום, בטח לא עבור הדור הזה של המשקיעים.

אז הבעיה היא אפילו יותר חמורה ממה שאת מציגה, כי כדי שיועץ השקעות יתפנה עבורך, אתה צריך חצי מיליון שקל, במקומות מסוימים 200 אלף שקל ומעלה. רגע, נעשה רק סדר, אתם מדברים על שני דברים שונים, רק שיהיה ברור, בין יועץ לבין מישהו שהוא ברוקר, שבעצם מבצע את העסקאות עבורך. ואני חושב שאין לנו היום כבר ויכוח, זה כבר כל ה... להתקשר למישהו, תקנה לי, תמכור לי, זה כבר לא רלוונטי, אני חושב, לרוב בני האדם, בוודאי צעירים, שיודעים לעשות זה. אבל אני חושב שמה שהחברה שלכם, התוכנה שלכם מסייעת, זה בקבלת ההחלטות.

זה באמת התחליף ליועץ. שזה נכון, ואם אני ממשיך את הקו מהחשבה של קודם, לפחות היה לך את המעצור הזה רגע לפני שאתה מקבל החלטה. מישהו שמדבר איתו תעשה לי את הפעולה הזאת, זה גרם לך לעצור לחשוב. היום מחקנו את החסם הזה, ולמעשה כל רעיון שעולה לך להעביר, המרחק בינו לבין זה שאתה תשים עשרת אלפים שקל על מניה מסוימת שאתה לא מכיר אותה, הוא מרחק של שנייה. הדבר הזה מייצר פער אדיר בין בעצם המקצוענים, שהביצועים שלהם פחות או יותר צמודים למדדים.

והמשקיעים הפרטיים שאנחנו מדברים עליהם, שבאמת מפסידים כסף נומינלי, אפילו לא ריאלי, אפילו לא ביחס למדדים, הם ממש מפסידים כסף נומינלי, כי אין להם את החזקת היד, אין להם בעצם חוויה של השקעה מודרכת. כשאתה אומר משקיעים, שהמשקיעים הפרטיים מפסידים כסף נומינלית, מה זה אומר? זאת אומרת, כמה מתוך המשקיעים הפרטיים מפסידים כסף וכמה? אנחנו מדברים על אחוזים שהם... צפונה מ-80% מהמשקיעים הפרטיים הפסידו כסף נומינלי והסיבה לזה עוד פעם שהם משקיעים ואז הם גם חשופים בעולם שאין להם את ההבנה בו.

אז השקעתי עכשיו בספייסקס, אוקיי? ספייסקס עכשיו נמצאת באזור ה-20% מעל מה שהיא התחילה. ביום הראשון היא קפצה ב-19, תוך שבוע היא ירדה מתחת למחיר ההנפקה ועכשיו היא עולה מחדש. כל העולם הזה יש נקודות פיק ויש נקודות בוטום שהן רעש למעשה והדרך שלך באמת להשקיע זה לא על ידי איתותים שקורים כל דקה כי איתותים טכניים לטסלה ולספייסקס בתקופה הזאת היה לפחות עשר איתותים טכניים למעלה ולמטה כשאתה מסתכל על השקעה כדאי רגע לרדת לפונדמנטלס ושם באמת ברידג' ווייז נכנסה לנו יש את היכולת להעתיק את המוח של אנליסט ולעשות שה-AI יחשוב כמו אנליסט. אז משם התחלנו והקמנו בהתחלה קרן גידור.

קרן גידור של ברידג'ווייס שהייתה טופ 10 העולמית, 4 מתוך 7 חודשים שהיא נמדדה, לפני שהחלטנו לפזר את היכולת הזאת, ואמרנו, יש לנו את היכולת הזאת ואנחנו באמת באמת חושבים כמו אנליסט. איך אני מעביר את האלגוריתם הזה, איך אני מעביר את הדרך השיבה שלו, אוקיי? אז אנחנו בעצם, אנחנו צוחקים שאנחנו נותנים... שלוש דברים, sell, buy, why, בסדר? השאלה היא אם לקנות, השאלה היא אם למכור, אבל הכי חשוב זה הלמה.

ואז תוך כדי שמשקיעים באמת מסליטים את ההחלטות שלהם, הם גם מבינים למה הם קיבלו את ההחלטה. כשיש לך את הלמה, יש לך את הסבלנות ואת האורך רוח לחכות לקצת יותר משבוע או שבועיים. כשאתה מדבר על המשקיעים, ש-80% אתה אומר שהפסידו נומינלית, בעולם, בישראל, משקיעים קטנים בעיקר אני מנחש. אנחנו מדברים גלובלית על משקיעים קטנים לאורך זמן, בסדר? השנתיים האחרונות כל מתי תהיה יורה, וזה הכי מסוכן.

הבנתי אותך, אתה אומר בעצם שנתיים האחרונות כמעט כל השווקים עלו, ולא משנה כל כך איפה שמת את הכסף או איזה מניות קנית, הכל עוד עשית איזשהו פיזור מינימלי, כי ברור שיש גם מניות שהתרסקו, אז אנשים מרוויחים, אבל באופן יותר כללי, אנשים שמנסים לנהל בעצמם את ההשקעות שלהם בלי יועץ השקעות אמיתי או וירטואלי, עושים טעויות חמורות למעשה, בוחרים מניות לא טובות ומפסידים כסף. זה בעצם הטענה. זה מה שהנתונים מראים, אתה אומר. אלה הנתונים, ואם אנחנו נסתכל על חברות פורקס לדוגמה, אנחנו נראה... שטווח זמן ממוצע של עסקה הוא ימים בודדים.

ימים בודדים, לא משנה כמה מוכשר אתה, אתה לא באמת יכול לנצח לטווח הארוך. כשאנחנו ראינו את זה באמת, עברנו מקרן גידור למעשה למשהו קצת יותר גדול, כי אמרנו, איפה הבעיה הגדולה? איפה יש לנו את הדרך שלנו לתת לחזון נוביל במקום לביזנס מודל, בסדר? לחזון במקום המודל העסקי. ואז אמרנו, אנחנו רוצים שלכל בן אדם, כשהוא בא להשקיע, יהיה לו את היכולת לקבל החלטה מושכלת באותם כלים שאנליסט משתמש, אוקיי?

רגע, אז פיזרתם את הקרן גידור ומה עשיתם במקומה? רוב המשקיעים בקרן גידור הפכו למשקיעים בחברה. אנחנו מאוד גאים בזה גם. אז כי היה לנו מוצר, היה לנו מוצר אמיתי שאמרנו, המוצר הזה הוא מאוד מהפכני. כי הוא לוקח כל חברה בעולם, הוא מסקר אותה כמו אנליסט והוא מסביר את הדרך חשיבה של האלגוריתם.

זה היה ב-2019, הרבה לפני שהיה OpenAI, הרבה לפני שקנו לזה Generative AI. אסור היה לנו להגיד AI כי זה היה נשמע כאילו אנחנו ממציאים, זה אוברסלינג. אז קראנו לזה NLP, Reverse NLP, NLG, רק אחרי שבא OpenAI ו-ChatGPT התחילו לאט לאט להבין ש-AI קיים. אוקיי, ושיש דבר כזה לייצר בעצם שיח יש מאין. ויצרנו בעצם דוח מעל 60 אלף ניירות ערך, בין אם זה מניות, ETF, אינדקסים, אפילו קריפטו.

יודע מה, גם קריפטו בא לך לקנות? אני לא אגיד לך שלא, אבל בוא רגע תנסה להבין מה קורה. אז אתה יודע, זו שאלה מצוינת, ותכף אני אגיע לקריפטו, כי זה דווקא יכול לעזור לנו להבין. יותר טוב מה באמת המכונה שלכם עושה, אבל אולי לפני כן בוא תן לנו טיפה מה באמת, מה אתם נותנים, מה זה השירות הזה, קצת פרטים. אז אנחנו מערכת שלמעשה מוטמעת ברוב הברוקרים בארץ, במעל 150 ברוקרים בעולם, אנחנו נמצאים בתוך המערכות ועוזרים בעצם ללקוח לקבל חוויית השקעה מודרכת.

מה זה אומר? הלקוח נכנס לטסלה, הוא יראה מצד אחד את הדוח של ברידג'ווייז על טסלה, מהצד השני הוא יראה המלצה ברורה של קנייה מכירה ולמה. עכשיו, הוא יקבל את הפונדמנטלי, את הנתונים הפיננסיים שבאים עמוק מתוך הדוחות הכספיים, הוא יקבל מה קורה בשוק, מה הסנטימנט שאנשים מדברים עליו בסושיאלס, אנחנו היום אוספים מעל מיליארד פוסטים בחודש. מטוויטר ואנחנו באמת מסכמים אותם ומה קרה ממש בחמש דקות האחרונות. הוא יקבל את הניתוח הטכני לטווח הארוך והוא בעצם יקבל המלצה לשלושה עד שישה חודשים הקרובים לאיפה הולכת המניה וכמה היא חזקה.

אה, וזה ממש נמצא כאילו בתיק השקעות שלי, מה, לא משנה באיזה בנק אני או באיזה בית השקעות? תלוי באיזה בית השקעות, תלוי אחד מה, אבל כן. בישראל אתה אומר זה כמעט בכל מקום. בישראל אנחנו עובדים עם הרוב הגדול של הברוקרים, כן. והדבר החשוב שם, לא רק שיש לך את השכבה הזאת, מעל זה יש לך גם שכבה שאתה יכול לשוחח איתה, והכל כמובן באישור של הרשות לניירות ערך, אנחנו עובדים מאוד קרוב עם הרגולטורים בכל מקום בעולם, כמובן בישראל, ובעצם אתה יכול להסתכל ולשוחח.

ולשאול ולעשות drill down לתוך הנתונים ולעשות השוואות כדי להבין האם זו החלטה נכונה עבורך, בסדר? זה בדיוק מה שרציתי לשאול אותך, כי ה-drill down הזה לתוך השאלות זה רק שאלות טכניות כמו, לא יודעת מה, מה היו הדוחות שלהם ובאיזה מקום עומד המוצר של טסלה, או שאני יכולה גם לשאול שאלות שהן אישיות עבורי כלקוחה, למשל אם אני אכתוב... שים לב, הכסף שאני משקיעה עכשיו מיועד לבת מצווה של הבת שלי. אז הוא ישאל אותי אם הבת שלי בת שנתיים או בת עשר? זה מאוד תלוי, כרגע בישראל לא.

זו השאלה שהיא בעצם נמצאת במסגרת הייעוץ האישי ואנחנו לא נעשה את זה. אוקיי, ייעוץ אישי היום ניתן על ידי הועצי ההשקעות בבנק. במקומו. בגלל רגולציה. כן.

זאת אומרת, מה שאתם נותנים זה מידע על המוצר ולמעשה... תוך התעלמות מהצרכן עצמו, זאת אומרת אם אני נכנס ונכנסתי טיפה לשחק עם זה, אז זה באמת מאוד מרשים, אני אומר חברה, טק, נותן לך מיד דוחות, תחזיות וכדומה, אבל אם אני אומר תשמע אני בין כך וכך ועוד מעט יוצא לפנסיה, איך כדאי לי לפצל את הכסף, זה הוא לא עוסק. אנחנו לא עושים את זה בכוונת מכוון, כשאנחנו מדברים עם... עם חברות אחרות בחו"ל שאנחנו כן עובדים איתם בבנקים אחרים, אז אנחנו למעשה פיתחנו את פאי, פורטפוליו AI, שלמעשה מייצר מצב שלכל משקיע יש יועץ השקעות פרטי. אבל לא סתם שהוא יועץ השקעות פרטי, הוא יועץ השקעות שמחובר בנימים שלו לתוך המאגר דאטה הכי גדול בעולם של מניות מנותחות, של ברידג'ווייד, מעל 60 אלף חברות שמנותחות בצורה פונדמנטלית וטכנית וסנטימנט.

ואנחנו מסתכלים על ריסק ומתי יש דגלים אדומים ואירועים חדשים שקרו ואז אנחנו מתאימים את זה בדיוק ללקוח ולקוחות אתם יודעים רובם עובדים נכון אז לא בשעות שנוחות ליועץ שזה בין תשע וחצי לארבע. לא רוב הלקוחות שלנו שואלים שאלות בשבע וחצי עד תשע וחצי ומחמש וחצי הלאה. אז כשאתה אומר מתאימים ללקוח זה הכוונה מבחינת לוח זמנים או באיזה מובן מתאים ללקוח.

אוקיי, החזון שלנו, 100 מיליון יועצים ל-100 מיליון משקיעים, ואנחנו באמת באמת צופים לזה. אבל מה זאת אומרת, אבל בחזון, זה היועץ AI, הוא מכיר אותי לעומק, הוא יודע כמה אני מרוויחה, הוא יודע מה היעדים שלי, הוא יודע מה הסטטוס המשפחתי שלי, זו המטרה? זו המטרה, וזה כבר קיים, לא בארץ עוד פעם, זה כבר קיים במדינות אחרות, ולא סתם שזה קיים, הוא ממליץ לך מה לעשות, ואת יכולה להגיד, אבל לא רוצה לקנות אגח ישירות, אני מעדיפה ETF על אגח. אז הוא יגיד, אין בעיה, מרנדר מחדש, ומוציא לך המלצה איזה ETF הוא קונה כדי להתאים עדיין למדיניות שלך. הוא יכול, אם את אומרת, אשתי בהיריון, אני רוצה לחסוך לילד ללימודים.

אין בעיה, מקייל מחדש את המטרה, מקייל את העדפת סיכונים, ובונה לך תיק שמתאים ספציפית לזה, וכל יום. אוקיי כל יום עושה ריבלנס כל יום מסתכל לך על התיק מוודא שהוא נמצא בתעדיף סיכון שלך אם לא הוא אומר לך שימי לב זה מה שקורה כרגע תקני תמכרי אבל יש אינטראקציה ממש כמו שיש לך עם בן אדם וזה לא שירותיתותים שסתם זורק עלייך. זאת אומרת זה יחמיר את הבעיה שאנחנו רואים שכל פעם שה-SNP עולה אז השקל מתחזק כי יותר ישראלים כל בזמן אמיתי ימכרו נכון?

ההשפעה שלנו על הדולר, אני חושב שהיא יחסית צניחה. אני חושב שרוב ההשפעה היא באמת כשהסיכון עולה, אג"ח אמריקאי זה ה-go-to, ואז קונים יותר דולרים, אין לזה שום... אני לא הייתי רואה שזה באמת יש קשר בין ה... לא, לא על הדולר אנחנו לא משפיעים, אבל על השקל כן. עכשיו, הזכרת קודם את ChatGPT, ואני חייבת להבין, באיזה מקום זה שונה עבור הלקוח?

מאשר סתם להתייעץ עם כל מודל שפה, אתה יודע, אנשים היום עושים עם צ'אט gpt ועם ג'מיני את כל השיחות שלהם, מייעוץ פסיכולוגי ועד מתכונים והכל במוח אחד שמכיר את כל המידע עליך, לטוב ולרע. אז למה שהוא לא ייתן לי כבר את הייעוץ השקעות שלי? זו שאלה מדהימה, הכי קל לי להגיד זה לא רגולטורי, אבל עזבו את הרגולטורי, בואו נחשוב רגע לעומק העניין, צ'אט gpt, ג'מיני, קלוד, אין להם דעה. נכון? את שואלת אותם משהו באותו רגע, הם מרנדרים לך את התשובה הנכונה לאותו רגע ממש בהתאם להסתברות, אוקיי?

LLM, AI, פועל על מנגנון שהוא הסתברותי ולא דטרמיניסטי, לא החלטי. ואז אני מציע לכולם, כל מי שמקשיב, לעשות ניסוי מאוד מאוד קטן. תבקשו לדרג לכם בין 1 ל-100 את JP Morgan. תעתיקו בדיוק את השאלה שעשיתם. תעשו copy paste, תפתחו חלון חדש על ג'מיני, תדרג לי אותו מ-1 ל-100, אותה שאלה בדיוק, בסדר?

אתם תראו שתקבלו שתי תשובות שונות. ברמה שלפעמים פעם אחת זה ביי, פעם אחת זה hold. והסיבה לזה, כי ככה, כי זה הסתברותי. אז אני שולח אותו לתוך ה-AI, ה-AI אומר מה התשובה הכי סבירה שתהיה לי, ולפעמים ההסתברות פוגעת קצת. אז דבר ראשון בתור דעה זה נורא ואיום אם תעשו ניסוי קצת יותר עמוק תן לי את ה-20 מניות להשקיע בהם אתם תראו שחצי מהמניות מתחלפות.

אז אתה בתור בן אדם שפונה ליועץ שלך לא היית רוצה יועץ שמתבלבל כל חמש שניות שאתה שואל אותו אבל בוא ניקח קצת יותר לעומק. כמה נקודות שמטרידות אותי כשאני מביא את התיאוריה הכלכלית אמנם אני לא איש פייננס אבל בכל זאת נתנו פרס נובל לכלכלה על תיאוריות השוק המשוכלל.

כל נכס משקף את ערכו ולכן אין כל כך ארביטראז' כזה וזה מאוד מוזר שבאמת יש מניות שממש המכונה יודעת שכדאי לקנות אבל איפשהו השוק מתמחר אותן במחיר נמוך מדי זה המשמעות וכמובן הפוך איך זה מתחבר העניין הזה שכל המידע הזה קיים ובכל זאת, מה שאתה טוען זה שש מניות שמתומחרות נמוך מדי, ואתה יודע לזהות אותן, והפוך. מעולה. אז אנחנו, אם אנחנו נסתכל על מה שאתה אומר, בעצם קיימת תיאוריית השוק היה יעיל, מה שרוב החוקרים היום מאמינים, השוק הוא חצי יעיל. מה זה אומר חצי יעיל? כל המידע הציבורי משתקף, לא משתקף מידע שהוא לא ציבורי.

אנחנו... כשאנחנו בנינו מראש את האלגוריתם, ואתה נכנס איתי למקומות הכיפים, זה מה שלמדתי בטכניון, אז אתה נכנס איתי ממש למקומות הכיפים, אנחנו ניסינו להבין מה הפרשנות, כי אין דבר שהוא באמת בינארי. אנחנו ניסינו לשלב את זה עם שני דברים. הדבר הראשון זה באמת תיאוריית השוק היעיל, ניסינו להבין האם מדובר על כל המידע או רק המידע שהוא על פני השטח. אנחנו הצלחנו להבין שהמידע שעל פני השטח...

מתומחה במלואו, אבל כמו שאנחנו יודעים שיש אנליסטים טובים, אנליסטים רעים ואנליסטים מעולים, אנחנו מדרגים את זה לפי מי שמסתכל על המספר, מי שמסתכל על הטרנד של המספר, אבל גם מי שמסתכל על ה-velocity, מה בעצם תאוצת השינוי במספרים, וזה על קצה המעזלג איך שבנינו את הבסיס של האלגוריתם שלנו. או בעברית פשוטה, אתה אומר בעצם אתם, יש לכם יותר מידע ממה שקיים בשוק, ולכן בעצם ההגדרה של שוק יעיל הוא יעיל בהינתן המידע, המחיר משקף את המידע, אבל כמובן שאם יש לך מידע נוסף, ואנחנו לא מדברים פה על מידע לא חוקי, כלומר אינסייד טריידינג זה לא המקרה, אלא פשוט אתה אוסף את המידע הקיים הציבורי ומנתח אותו, ולכן יש לך יתרון, זה בעצם התשובה הנכונה. אבל עומר, אני גם, תקן אותי אם אני טועה, אני לא חושבת שהמטרה... כנראה המטרה היא גם שיהיה לך יותר מידע ממה שיש בשוק, אבל קודם כל הוא שלמשקיע הפרטי יהיה לפחות את המידע על השוק. כי למשקיע הפרטי, הרי אני לא אקרא את הדוחות של טסלה ולא של אף חברה אחרת.

המידע קיים, יש אינסוף מידע, יש עומס מידע, זו הבעיה העיקרית. אז אנחנו באמת, מה שאנחנו אומרים, אנחנו, יש לנו מידע יותר עמוק ואנחנו מעבירים. אנחנו בעצם משתמשים באמצעים טכנולוגיים לעשות מה שאנליסטים היו עושים, אוקיי? אז אנחנו קולטים בצורה הכי מהירה שיש את המידע, אנחנו מאבדים אותו מאוד מאוד מהר, ואנחנו למעשה יוצאים משם עם המלצה מאוד מאוד מהירה, שאמורה לנצח בעצם את המהירות שבה השוק מגיב. כי אם אני יותר חכם, ויש לי דוגמאות מהממות על זה, שבן אדם צדק בכל התחזיות ועדיין טעה לחלוטין בכיוון שהמניה תלך, אם אנחנו ניתן כיוון שהשוק לא ראה בכלל, גם ככה לא עשינו שום דבר, אז הכוונה שלנו היא באמת לזהות בצורה מאוד מאוד מהירה את מה קרה בחברה, ואז לתת לשאר השוק להגיב אחריו בחודש-חודשיים.

וזה באמת, לא סיימנו, אבל באמת אנחנו נכנסים לדבר שנקרא פוסט-ארנינדריפט. פוסט-ארנינדריפט אומר שברגע שמניה משתחררת לשוק, ברגע שדוחות כספיים משתחררים לשוק, יש תקופה של 51 יום בין הרגע שהיא יצאה עד הרגע שהיא מתייצבת באמת באותה סטיית תקן. כלומר, ההשפעה של דוחות כספיים ושל אירועים מסיביים שסביבם באמת אנחנו מעדכנים את ההמלצה שלנו, קורית על פני המון המון זמן ואנחנו מצליחים לייצר את ה... אז תיק שאתם בונים, תיק שהמכונה שלכם בונה, מנצח את השוק? כן, ואנחנו גם היום, יש שתי קרנות גידור שאנחנו משמשים כיועצים שלהם, שהן שתי קרנות גידור של קסם, אסור לי לדבר על תשואות בגלל חוק הייעוץ, אבל אם אתם רוצים, אתם יכולים להסתכל על שתי קרנות הגידור בנאמנות של קסם, שמיועצות על ידי ברידג'ווייז, בקרן מחכה שהוצאנו לפני כמה ימים, שאפשר להסתכל עליהן ולראות את הביצועים באמת.

יפה מאוד. שאלה נוספת, אתה אמרת שחלק מהניתוח הוא ניתוח טכני, אז אחד, הייתי מציע שבקצרה תסביר לצופים צופות שלנו מה זה אומר, ושניים, איך זה מתחבר עם זה שהמחקר הכלכלי, אם אני לא טועה, טוען שאין בזה כלום או מעט מאוד. אז המחקר הכלכלי עד היום באמת מדבר על ניתוח טכני כמדבר שהוא ללא מובהק. פיננסית, אנחנו מתיימרים לתת את הידע בכל דבר שהוא. הציונים שלנו למעשה מתבססים רק על הפונדמנטלי, אבל יש לנו גם ציונים שמתבססים על סושיאל, שלא ניתן על בסיסם המלצת קנייה או מכירה, ויש את הניתוח הטכני שאומר מה המומנטום של המניה, אנחנו באמת שם, אנחנו הרבה יותר זהירים, ובגלל זה אנחנו גם פועלים בניתוח טכני ל...

לתקופות מאוד ארוכות, ניתוח טכני עובד לפי באמת סוג של נרות, אוקיי, של תקופות זמן, אנחנו לוקחים את התקופת זמן הכי ארוכה שיש, כי גם שם אנחנו אומרים, כל השקעה היא לא השקעה של קנייה מכירה ביותר. אז שוב לטובת מי שמאזין, צופה, צופה, ניתוח טכני, אני לא מבין בזה הרבה, אני אבל רק יודע שזה משהו שאתה מסתכל על הגרף של המניה בעצם, ואיכשהו מתוך הצורה של הגרף מנסה להסיק מה יהיה בעתיד. אין תיאוריה כלכלית שתומכת בזה, כי אין לזה רציונל של כלכלה סבירה או רציונלית לפחות, אלא אם כן משקיעים באמת מסתכלים על הגרף ובהתאם לזה מבצעים החלטות, מה שכנראה לא קורה. ואז אתה אומר, תשמעו, בעצם אם אני מבין אותך נכון, אנחנו לא מבססים על זה המלצות, מאמין בזה ויש המון משקיעים שמאמינים בזה, אז אנחנו ניתן לך גם את המידע הזה, תעשה עם זה מה שאתה רוצה. אנחנו מסתכלים על זה יותר כניתוח של מומנטום ושל מידע שהוא אובייקטיבי, נכון או לא נכון?

אז אם מניה נמצאת כרגע במומנטום חיובי ואנחנו רואים אותה, אנחנו נציין את זה שהמניה במומנטום חיובי. אוקיי. זאת אומרת, אבל אני כלקוחה של אחד הקרנות או בתי ההשקעות שמשתמשים במערכת שלכם, בסוף רואה דוח שיש בו המלצת קנייה מכירה, איזשהו ציון שהוא מתבסס על דוחות כספיים, נכון? ומקורות פומביים. יש לכם עוד ציון שהוא, מה, ציון וייבס, כאילו שנובע מהסושיאל, ואת הניתוח הטכני.

ויש לנו פירוט שלם על כל אחד מהדברים האלה, וזה רק הבסיס של הבסיס של הטכנולוגיה. על הדבר הזה, על הניתוח הזה, בעצם בנינו עוד ועוד שכבות למעלה, אז יש שכבות שמציגות לך את זה ונותנות לך איזשהו איתות כשמשהו דרמטי קורה, לדוגמה חברה פרסמה דוחות מעולים, אוקיי? אז אנחנו רוצים לתת לך את ההבנה הזאת, שיש לך בתיק את NVIDIA, NVIDIA פרסמה דוחות מעולים, הציון שלה עבר לציון קנייה, תסתכלי רגע, אוקיי? מעל הדבר הזה יש לנו את ה... בעצם את השיחתיות, את יכולה להשתשאל אותי, NVIDIA קיבלה ציון מצוין, כן?

למה? מה קרה? מה הם דיווחו מעניין בדוחות הכספיים שלהם? על הדבר הזה כמובן שאנחנו מסתכלים על מה אמר המנכ״ל בשיחת משקיעים שלו, ואנחנו מנסים להבין איזה איתותים חיוביים או שליליים הוא נתן שם, ומעל זה אנחנו כמובן נכנסים את האורקסטרטור הגדול, שהוא בעצם ארץ השקעות האישי. אני חייבת אבל לשאול אותך על הציון וייבס הזה, כי אתם עשיתם שיתוף פעולה עם...

עם אילון מאסק, נכון? עם רשת X, טוויטר, האהובה על כולנו. נכון. איך אפשר לתת איזושהי המלצה כיום שמבוססת על רשתות חברתיות? הרשתות החברתיות הן לכל הפחות 97-8% פייק.

אני ממציאה כאן נתון, כי כאילו זו רשת חברתית, אני אעשה מה שבא לי. אז הדבר הראשון זה מעולה, ודבר שני, לא יצא לי לפגוש את אילון, יצא לי לפגוש אנשים שעובדים איתו, כשחתמנו את השיתוף פעולה הזה. נתחיל מהדבר הפשוט, אוקיי? אחד הבנקים הגדולים ביותר בעולם כנראה, משתמש בנו בשביל דבר אחד. אם איזה שורטיסט קפץ בלינקדאין, שורטיסט מוכר, קפץ בטוויטר ואמר, סל פידליטי נאו, אוקיי?

כנראה שבנק כזה, שהוא בנק ענק, שיש לו חשיפה לפידליטי של 200 מיליון דולר, הוא צריך לדעת שהדבר הזה קרה. זה דבר ראשון. אתה אומר בעצם גם בוטים ווירדוז שאין להם מושג, ברגע שהם כותבים משהו מייצרים כבר איזשהו טרנד או משהו. נכון, והדבר השני, האמת קנינו חברה שעושה את זה, בסדר? קנינו את החברה הכי גדולה בעולם שעושה את זה, והסיבה שקנינו אותם, כי הם לא משתמשים באיזשהו AI שיעשה את הכל, הם באמת אוספים מיליארד פוסטים.

הם מנקים החוצה את מי שאין לו השפעה, את מי שיש לו השפעה הם נותנים דירוג יתר, הם נכנסים לתוך הפוסט, מנסים להבין מה קורה ואז הם נותנים וכבר היום החברות גידור הכי גדולות בעולם משתמשות בהם כדי לתת עוד איזשהו edge עבור עצמם בתור ברידג' ווייסק, כמו שאמרנו תמיד ויז'ן בא לפנינו עם מודל עסקי, אנחנו אמרנו אנחנו מעבירים את כל הידע הזה לכולם. ביטקוין או באופן כללי כל מיני מטבעות דיגיטליים. אז אנחנו גם אותם מכסים, אבל אנחנו חוזרים עוד פעם לאותו דבר. המטרה שלנו זה להרחיב את הידע. כל החלטה צריכה לבוא שלפחות ניתחת אותה והבנת אותה.

אבל איך אתה מנתח מה הערך של ביטקוין? אני מבין חברה כלשהי, טסלה הזכרת, לא משנה, חברה כלשהי, אתה יכול, יש תחזית, יש דוחות כספיים, יש צפי להכנסות, יש לכם ערך נוכחי. נקי, שזה צריך לשקף את המחיר. מה אתה עושה עם ביטקוין? ביטקוין, אנחנו משתמשים בכל מה שהוא לא הדוחות הכספיים, זאת אומרת הסנטימנט שאנחנו יודעים להעריך אותו, אנחנו יודעים להסתכל על האם יש איזושהי נפילה דרמטית ואז אנחנו אומרים שקי נופלת, שימו לב, יש איזושהי נסיקה, אנחנו מנסים בעצם לאגד כמה שיותר מידע חדשות, מידע אמיתי, ולהנגיש אותו ולהנגיש את מה כנראה יהיה ההשפעה שלו.

אהה, זאת אומרת, אתה אומר פה תראו, אני לא יודע אם זה מה שאתם עושים, אבל הניתוח הפיננסי, התחשיב הפשוט, יגיד לכם, התשובה היא לביטקוין יש ערך של אפס בדיוק, אולי נגטיב, כי יש לו השפעות חיצוניות שליליות, אבל עדיין זה שיש לו ערך אפס, בעניין הזה זה לא שונה אגב משקל, כן? הרי שקל אין לו שום ערך מעבר לזה שכולנו מסכימים על זה שיש לו ערך, ועדיין אפשר לעשות איזושהי תחזית על האינפלציה וכדומה, על מה יהיה הערך העתידי שלו. סתם, אתה לא חייב לענות על זה אם אתה לא רוצה, כי זה רק המשך הוויכוח של הפודקאסט עושים חשבון עם הביטקוין, אירין. אני רוצה להגיד שיש כאן על גבול השאלה הנורמטיבית.

בסוף נותנים המלצה, נכון? ביי סל. לא על ביטקוין. לא על ביטקוין. אוקיי.

אוקיי, על ביטקוין אתה נותן כאילו וייבס וייבס. על ביטקוין אני נותן כרגע מה הנתונים הסביבתיים נותנים לו, אני לא אתן המלצת קנייה, אני לא אתן המלצת מכירה על ביטקוין. אגב, אנחנו עושים את זה גם תלוי טריטוריה. בגלל רגולציה שונה? כן.

ואנחנו כן ננגיש אבל תמיד את המידע, ואנחנו נגיד איך קוראים את המידע הזה נכון כדי להבין אותו. זאת אומרת, האם, הנה, מלא מלא דוחות, מלא דברים שמדברים על ביטקוין, לאיזה כיוון זה באמת הולך, לוודא שאתה, יש לך את היכולת להמיר את המידע לידע. וזה, תמיד אנחנו נלך לאותו מקום. במקומות שאנחנו מרגישים לא נוח יותר מדי, לדוגמה בניתוח טכני, אנחנו ניתן המלצת קנייה מכירה בהתבסס על ניתוח טכני. ביטקוין, אנחנו ניתן המלצת קנייה מכירה בהתבסס על ביטקוין.

אנחנו כן נגיד מה קורה ונשתדל לייצר כמה שיותר ידע שיגיע ללקוחות שלנו. אני אגיד לך שאחד הוויכוחים שיש אצלנו בבית ואני מניחה שיש כיום בהרבה בתים זה שאני אישית מרגישה, סליחה אני נכנסת פה לפודקאסט זוגיות, אבל אני אישית מרגישה שבן הזוג שלי סומך על AI יותר מדי, אין צורך שבכל שיחה תוציא את הפלאפון ותשאל אותו מה הוא חושב, אפשר לבדוק בוויקיפדיה, בגוגל, בעוד מקורות מידע מיניים אחרים. עכשיו, ממש מעניין אותי, כמה אנשים באמת פונים ל-AI כדי לדבר איתם על השקעות? כמה שואלים אתכם? היום פונים אלינו באזור ה-264 מיליון פעמים בחודש בכל העולם.

יש לנו מעל 100 מיליון לקוחות שמשתמשים בנו, ובאמת אנחנו רואים שמשתמשים בנו בצורה רחבה. רגע, זה רבע מיליארד פניות? מה זה פניות? זה לחיצה על פופ-אפ, או שממש שאלה שכותבים לך מה לעשות אם ככה וככה? לא, אינטראקציות, זאת אומרת שפתחת מניה שברידג'ווייז מקפיצה לך כרגע את המידע עליה.

וכמה משוחחים? משוחחים, אנחנו מדברים על מעל 200 אלף שאלות בחודש, זאת אומרת 2.5 מיליון שאלות בשנה. זה הרבה. אבל זה יכול להיות הרבה יותר. זה יכול להיות הרבה יותר, ואני אגיד לכם גם שיוצאנו מחקר גלובלי שמתעסק ספציפית בזה, ומדינות המנטריה, דובאי, דובאי, אזור המזרח התיכון, שם האימון הכי גבוה, אחריהם ברזיל.

ישראל וארצות הברית נמצאים ממש בין הסקפטיות לבין האימוץ מלא. אוקיי, זה מאוד דיכוטומי. או אימוץ ואומרים אנחנו מאמינים ב-AI להכל, או שאומרים AI זה השטן והוא כל הזמן עושה לי הזיות ואני לא יכול לסמוך עליו בכלל. זאת אומרת, הסנטימנט, הגישה של אנשים בתוך המדינות האלה, בתוך ישראל ובתוך ארצות הברית, היא עוד דחייה. מאוד משמעותית או אימוץ מאוד מאוד משמעותי.

נכון. זה קשור למאפיינים, סתם אני נכנסת כאן לדמוגרפיה, אבל זה קשור למאפיינים אחרים של אותן אוכלוסיות? אוכלוסייה דתית פחות טכנולוגית פחות תאמץ? אוכלוסייה, לא יודעת, או שאתם לא יודעים במחקר? אנחנו לא יודעים.

אני חושב שאיפשהו, אם אני צריך איכשהו לנחש, אני חושב שאוכלוסייה משכילה יותר נוטה להיות סקפטית יותר. ואז או שהיא תאמץ אחרי שעשתה את הבדיקות והיא באמת יכולה לקחת את זה, או שהיא תגיד מסוכן ממידי. רציתי לחזור קצת שוב לתיאוריה הכלכלית והשוק היעיל. ההמלצה כמובן שכלכלנים אומרים לאדם הפשוט, שים את הכסף שלך באינדקסים. כן, יש את השאלה של איך לבחור את האינדקסים.

אל תתעסק עם מניות בודדות, אבל זה יכול לעבוד. ההמלצה הזאת היא סבירה רק בתנאי שיש מישהו אחר. בדרך כלל גופים מוסדיים גדולים שכן מסתכלים על מניות וגורמות לזה שהשוק יהיה ישאף ליעילות. עכשיו מה יקרה? כל עוד לא כולם משתמשים בברידג'ווייז, אז עדיין השימוש בברידג'ווייז ייתן ערך מוסף.

אבל ברגע שמספיק אנשים ישתמשו, אז זה בעצם יחזיר את השוק ליעילות מותנה בזה שיש ברידג'ווייז, ואז אני שוב אוכל לקנות אינדקסים ולא תוכל להביס אותי.

אבל זה ייתר אתכם ברמה מסוימת, זאת אומרת, מה שאני מנסה להגיד, אין סיבה ש-100% מהציבור ישתמש בברידג'ווייז, מספיק שבהנחה באמת, ואין לי סיבה לפקפק בזה, שאתם נותנים פה את האנליסטים הכי טובים שיש, וההמלצות הכי טובות שיש, אז אם זה נכון, אז אני דווקא כמשקיע אגיד, אוקיי, אז כשמספיק אנשים יתעסקו עם זה, אז אני אתן לך דוגמא, מדד שארפ, נכון? כולם משתמשים במדד שארפ, שאדון שארפ המציא אותו, הוא היה מדד חדש, והוא באמת הראה איך הוא מצליח לייצר ביצוע יתר על התיקים שלו. ברגע שמשהו הופך למוצלח, הוא הופך לעוד נתון שחודשים מתייחסים אליו. שכולם משתמשים, ואז אתה כבר לא יכול להשתמש בו כדי לנצח את השוק, ברור. אבל זה לא פשוט מרוץ חימוש?

זאת אומרת, כל החברות בעולם רצות... תקשיבו, אנחנו מוצאים מיליארדים ומאות מיליארדים בשנה כדי לנצח את השוק. אבל תראה, זאת ראייה באמת שאני לא מתפלא שהיא מגיעה ממי שמסתכל על מניות וחושב על הצד הפיננסי. אז כשאתה מסתכל מהצד הכלכלי ואומר בעצם, רגע, יש מאחורי המניות האלו חברות אמיתיות שמייצרות מוצרים ושירותים, מייצרות ערך. אז זה לא מרוץ חימוש, אלא זה מנגנון שמשפר את היעילות של ההקצאה.

כן, יש פה גם מרוץ כמובן בין החברות השונות, אבל השקעה יעילה, שוק היעיל זה לא רק שאני לא יכול להביס את השוק, זה אומר גם שמשאבים ברמה הלאומית, הבינלאומית, החיסכון מופנה להשקעה במקומות עם הצורות הגבוהות יותר. ווין ווין. וזה באמת, שוק ההון נבנה על זה, שוק ההון נבנה למעשה, לא שאנשים ישבו בבית ויאמרו, בסדר, שוק ההון נבנה כמקום שבו באים חברות, רוצות טיפה לעשות די ריסק ולא להסתמך רק על ההלוואות, להכניס כסף הוני ובעצם להפוך את עצמם לחברות יותר יציבות, להיות קרובות לכסף שיוכלו לגדול לאורך השנים. כל הדבר הזה שאנחנו מדברים עליו זה השוק המשני. אבל הבייסיק שלו זה באמת השוק הראשוני, שהוא שוק ההנפקות, שמאפשר לחברות בעצם לנהל את עצמן בצורה שיותר יעילה בין סיכוני האג"ח, סיכוני החוב, לבין סיכוני ההון.

אני אזכיר לקהל שלנו, קשה להגיד כל פעם, מאזינות, מאזינים, צופות וצופים. אז הקהל הקדוש... אני לא אמרתי לך להגיד מאזינות כבר איזה ארבע שנים. לא, אני, אבל זה טבוע בי. אני אזכיר שעשינו סדרה של שני פרקים על מה מסביר את התוצר במשק, שבמסגרת הסדרה הזאת, המודל הקלאסי גם, כיצד נקבעים השימושים בתוצר.

ואז באמת זה מדבר על המקרו-כלכלה שברקע, על באמת שוק ההון הראשוני, המפגש בין החוסכים לבין החברות שרוצות את האשראי, בין אם בהלוואה ובין אם בשותפות, כלומר דרך מניות. וכן, ואנחנו רואים עוד פעם חברה כמו ספייסקס, אני מדבר על זה הרבה כי זה נמצא ממש בלב היום, אבל תחשוב שחברה כמו ספייסקס, שהחלום שלה זה לפתוח עולמות חדשים, אוקיי, שעד עכשיו הייתה, הגישה שלה הייתה לכסף ממוסדים, בעצם ללכת לפנות כסף, עכשיו פתוח לה כמות כסף אינסופית, ואז השווי שאת נותנת לה, שהוא שווי של מכפילים של כמעט 100 על ההכנסות שלה, הוא כביכול דורש מהם לצמוח כל שנה ב-100% לאורך העשר שנים הקרובות. אבל זה לא בדיוק, כי ברגע שפתחת את השוק הזה, ברגע שפתחת את האפשרות הזאת, את תראי שכל פעם היא תעשה רישאפל בכלל לכל המודל העסקי, עם רכישות חדשות, המצאות חדשות, בנייה של תחנת כוח גרעינית, קנייה של חברה שעושה רובוטים AI. ואז כשאנחנו מסתכלים על הדבר הזה, השוק ההון מה שהוא כן נותן, הוא נותן לך בעצם גישה לכמות מאוד גדולה של חברות, ולנו כשאנחנו מסתכלים על כל חברה, אנחנו משייכים אותה קודם כל לסגמנט, מנסים להבין איך היא פועלת מול המתחרות שלה, זה הבסיס בסיס בסיס שלנו, ואנחנו לא מנסים לתמחר אותה כמשהו בודד בעולם. הכל השוואתי, הכל מאוד מאוד...

תלוי באיך השוק מתנהג באזורים המאוד ספציפיים האלה. טיפ למשתמשים, איפה, איך, מה עושים? רובכם כנראה יש לכם AI איפשהו שרשום לכם, או אצל הברוקר שלכם שהוא בנק, או אצל הברוקר שלכם שהוא לא בנק, כל מקום שרשום אנליזת AI, תפתחו כדי לקבל עוד קצת מידע לגבי כל החלטת השקעה שלכם. תסכימו איתה, לא תסכימו, יהיה רשום לקנות ואתם תחשבו שלא צריך. זה בסדר, כל עוד נפתח הדיון, אני חושב שזה מאפשר לכם את הדקה הזאת שאיבדתם ולקבל החלטה שהיא מושכלת.

כי הדקה שאיבדנו גורמת להרבה החלטות לא טובות לקרות לפני שמפעילים שיקול דעת. זאת אומרת, אבל איפה שאני רואה פופ-אפ של AI בהשקעות זה ברידג'ווייז? אנליזת AI, סוכן AI, כל דבר שמדבר על AI בהשקעות כנראה בארץ. זה ברידג'ווייז. בסדר גמור.

גבי דיאמנט, תודה רבה שהיית איתנו היום. פתחת לנו צוהר לעולם הזה של ייעוץ השקעות דרך AI. הפרק הזה היה ביחסות ברידג'ווייז, ותודה רבה. תודה רבה לשניכם. תודה רבה, גבי.

תודה, עמר. ועד כאן הפרק הזה של עושים חשבון. יש לנו קבוצת וואטסאפ, אתם מוזמנים להצטרף אליה דרך הפייסבוק או האתר של עושים היסטוריה. תודה לרשת עושים היסטוריה של עינויה, עורכת הראשית. עידו שקד מנהל האולפן והעורך שלנו, יענה עיצורי המפיק שלנו לרעות שוקר מנהלת השיווק ולעמית חזזי מנהל המכירות.

אתם מוזמנים לשלוח לנו שאלות דרך הרשתות של עושים היסטוריה, בטוויטר של ישירה עד הסנקר או בפייסבוק של עומר מואב. תודה שהאזנתם, ניפגש בפרק הבא

הפרקים

הבסיס המיקרו-כלכלי של המקרו-כלכלה (פרופ' ערן ישיב) [עושים חשבון]

09.11.2026

פרס הנובל לכלכלה יוענק השנה לכלכלנים האמריקאים בוב הול ומייקל וודפורד, עבור "הנחת היסודות המיקרו-כלכליים לייצוב מקרו-כלכלי". כדי להבין טוב יותר על מה מדובר, אירחנו את פרופסור ערן ישיב לשיחה מעמיקה על ההיסטוריה הכלכלית של ייצוב השווקים. התחלנו בשפל הגדול של שנת 1929, עברנו למשנתו של ג'ון קיינס ולמדנו מתי היא מועילה ומתי פחות, והמשכנו […]

עושים חשבון בקלפי: המדריך הכלכלי למצביע [עושים חשבון]

12.10.2026

בפרק זה אנחנו צוללים לנושאי הליבה הכלכליים בבחירות הקרובות. איך יודעים אם תוכנית כלכלית היא רצינית או סתם פופוליזם זול? נעמיד למבחן את התפיסות הקפיטליסטיות מול הסוציאליסטיות, נתהה האם יש בישראל ימין ושמאל כלכלי אמיתי, ונסביר מה כדאי לבדוק במצע של המפלגות לפני שמכניסים את הפתק לקלפי. מגישים: עומר מואב ושירה הדס נקרעורכת ראשית: שלי […]

מס ירושה: צדק חברתי או נזק כלכלי? [עושים חשבון]

28.09.2026

האם רצוי להטיל מס ירושה? בפרק הזה אנחנו דנים ביתרונות ובחסרונות של מס ירושה, מה המחקר הכלכלי אומר על השפעת המס על חיסכון והיצע העבודה, עד כמה הוא יעיל בגבייה, והאם הוא כלי אפקטיבי לצמצום אי-שוויון, או אולי מס שיוצר יותר נזק מתועלת. והאם מס ירושה משפיע על עיתוי המוות?

מהפכת הבינה: סוף עידן התעסוקה? [עושים חשבון]

14.09.2026

האם בינה מלאכותית תוביל לאבטלה המונית?מה ניתן ללמוד מהעבר על ההשפעה של חידושים טכנולוגיים שמחליפים עובדים על אבטלה? האם זה דומה ליבוא שמחליף עובדים? האם הפרדוקס של ג'בונס מ-1865 יכול לסייע בניבוי? ומה הקשר לתאוריית האטם (O-ring)? האם הטכנולוגיה צפויה להגדיל מאוד פערים בהכנסה? מה רצוי שממשלות יעשו, ומהן הסכנות הנוספות בבינה מלאכותית?

מי ישלם? שולמן ישלם | אביר קארה [עושים חשבון]

30.08.2026

עושים חשבון מארחים את אביר קארה, שהיה סגן שר במשרד ראש הממשלה, לשיחה על כלכלה. דיברנו על הפרדת דת מדינה, על העברת סמכות לרשויות המקומיות, על חינוך, על עסקים קטנים, על דיור, רכב, ומחירי המזון. וגם על המלחמה בנוכלים.מגישים: עומר מואב, שלי נוי עורכת ראשית: שלי נוי טכנאי ומנהל אולפן: עידו שקד שיווק:רעות שוקר עורך […]

אובר – תורם לרווחה או לפקקים?ֿ פרופ׳ יוסי שפיגל [עושים חשבון]

09.08.2026

ההשפעה הצפויה של "תחבורה שיתופית" (אובר) על רווחת הציבור בישראלעושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לפרק שעוסק במחקר על ההשלכות של "תחבורה שיתופית" (אובר, ליפט, וכדומה). מה ההבדל בין שירותי אובר למוניות רגילות, מה היתרון של מחיר שעולה עם עליית הביקוש, מה קרה לגודש בכבישים בעקבות כניסת אובר? מה קרה לרווחת משתמשי השירות? מה […]

המחשב הקוואנטי והכלכלה | עושים חשבון״ ו״דיפטק ישראל״

27.07.2026

בפרק משותף של דיפטק ועושים חשבון, אנחנו דנים בהשלכות של מחשב קוונטי על הכלכלה הריאלית, על המסחרבניירות ערך, על ביטוח, על הרווחה, על אי השוויון ועל התפקיד של המדינה וגם על הסיכונים.  מגישים:עומר מואב, שרון  מנהל האולפן וטכנאי: עידו שקד עורכת ראשית: שלי נוי עורכת הפרק: רעות שוקר מרקטינג: רעות שוקר

האם תחב"צ חינם יקטין את הגודש בכבישים? [עושים חשבון]

13.07.2026

עושים חשבון מנתחים את ההצעה של שרת התחבורה מירי רגב להנהיג בישראל תחבורה ציבורית חינם. לטענתה של רגב, ניתן לממן את העלות של תחב"צ חינם על ידי הרווח הצפוי מצמצום הגודש. האם זה נכון? מה למדנו מנסיונות שונים בעולם? האם באמת ניתן לצמצם גודש ללא אגרות גודש? האם הציבור תומך באגרות גודש, ומה התוצאות של […]

קללת המנצח [עושים חשבון]

28.06.2026

מה זה קללת המנצח, ומה הן ההשלכות של קללת המנצח על מדיניות מכרזים ועל איסוף ואספקת מידע למתחרים.

השופטת והכלב – תורת המכרזים [עושים חשבון]

14.06.2026

בפרק הזה אנחנו לומדים על מכרז מחיר ראשון, מכרז מחיר שני, ומדברים על מכרזים נוספים ומכירות פומביות. ולמה המקרה של השופטת והכלב – שופטת שערכה מכז על הכלב בין בני זוג מתגרשים – שונה ממכרז רגיל. וגם, על הקצאה יעילה, ומדוע מכרז הוא פתרון עדיף בהשוואה לפתרונות שמתחשבים ביכולת לשלם וברצון הסוביקטיבי.

יוקר המחייה בישראל [עושים חשבון]

25.05.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לשיחה על יוקר המחייה.  מה זה בכלל יוקר מחייה, והאם יוקר המחייה עולה בגלל האינפלציה? מה עומד מאחורי יוקר המחייה, והאם הריכוזיות והמונופלים הם לב הבעיה? ומה ניתן לעשות בשביל לשפר את רווחת הציבור בישראל, ובפרט להוריד את מחירי המוצרים והשירותים במשק?

תנועת הג'ורג'יזם: האם אפשר לממן את הממשלה על ידי מס על קרקע? [עושים חשבון]

04.05.2026

לבקשת מאזיני הפודקאסט, הקדשנו את הפרק להנרי ג'ורג' ולמשנתו הכלכלית, שבמרכזה שילוב של כלכלה קפיטליסטית עם מס כבד על קרקע.  האם מדובר בפנטזיה או שיש מה ללמוד מהרעיונות של ג'ורג', רעיונות שסביבם קמה תנועת ה"ג'ורג'יזם"? ומה חשבו על משנתו של ג'ורג' קארל מרקס ומילטון פרידמן?

ניידות כלכלית חברתית ופערים עדתיים בישראל [עושים חשבון]

12.04.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן בעוד פרק שעוסק בפערים כלכליים והפעם הדגש הוא על ניידות כלכלית, על הפריפריה, על העוני, על מדיניות כלכלית לטיפול בעוני ועל הפערים בין ערבים ויהודים ובין אשכנזים למזרחים. האם יש בסיס לטענות של פוליטיקאים רבים על פערים עדתיים משמעותיים בישראל?

אי שוויון בהכנסה [עושים חשבון]

30.03.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן, לשיחה על אי שוויון בהכנסות, על מדיניות כלכלית לצמצום אי השוויון והעוני, על ניצול לרעה של מדינת הרווחה בישראל, על פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ועל אי השווין בתוך הקבוצות. וגם על הבדלים בדפוסי ההצבעה בישראל בין אשכנזים למזרחים ובין משכילים יותר למשכילים פחות.

תיווך פיננסי – המחקר הכלכלי [עושים חשבון]

15.03.2026

בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם המחקר של התיווך הפיננסי, ובעיקר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים: אנחנו פותחים במקרו כלכלה: על הקשר בין חיסכון והשקעה, ושואלים מדוע בכלל צריך תיווך פיננסי? ומשם פונים לשאלת החסמים בשווקים שפוגעים בהקצאה היעילה של האשראי במשק, ומנתחים את המנגנונים שמסייעים להתגבר עליהם. בפרט, אנחנו מדברים על מודל האסימטריה באינפורמציה ובעיית "הלימונים" […]

ילודה, הגירה, ותרבות [עושים חשבון]

04.03.2026

פתחנו את הפרק בדיון על הילודה הנמוכה במדינות המפותחות, על תוכניות לעידוד ילודה, למה בכלל זו בעיה, ואיך זה קשור להגירה. וממשיכים עם דיון על ההשלכות של הגירה על המדינה הקולטת: מדוע מהגרים מועילים לכלכלה, בניגוד לטענות פופולריות, והיכן מהגרים דווקא פוגעים בחברה ובכלכלה, שוב בניגוד לעמדות מקובלות.

הבעיה של עסקים קטנים ואשראי [עושים חשבון]

16.02.2026

מה קורה לבעל עסק קטן כשהוא מבקש הלוואה?עושים חשבון מארחים את הגר פרץ דיין, מייסדת (משותפת) ומנכ"ל אלטשולר שחם אשראי, לשיחה על עסקים קטנים ועל מתן אשראי. אנחנו מדברים על תפקיד העסקים הקטנים, על חלקם בתוצר ובתעסוקה, על הקשיים הביורוקרטיים שחונקים אותם, על הקשיים בקבלת אשראי, על היתרונות של גופים מוסדיים בתחום האשראי, על הקמת […]

אבולוציה והמהפיכה התעשייתית [עושים חשבון]

02.02.2026

האם ברירה טבעית השפיעה על הכלכלה ב-200 שנה האחרונות? בפרק הזה אנחנו חוזרים למחקר שפורסם לפני כמעט חצי יובל, שהציע היפותזה מאוד ספוקליטיבית, על פיה שינויים בהתפלגות האוכלוסייה האנושית, בתהליך של ברירה טבעית, הוביל לעלייה בהון האנושי ולהתנעת המהפיכה התעשייתית. עם השנים שחלפו הצטברו עוד ועוד עדויות מהמחקר ההיסטורי, ולאחרונה מהמחקר הגנטי, שמספקות תמיכה משמעותית לתאוריה.

איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים? [עושים חשבון]

18.01.2026

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁למילוי הסקר ליחצו כאןהצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים?עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לעוד פרק על מסחר בינלאומי. בפרק זה, אנחנו לומדים איך נוצר ייתרון יחסי על ידי ניסיון ויתרונות לגודל, איך בכלל יודעים […]

מסחר בינלאומי: מסובך יותר משחשבתם [עושים חשבון]

04.01.2026

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 האם לפרה הישראלית יש באמת יתרון יחסי? עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לשיחה על איך מסחר בינלאומי מושפע מהיתרון היחסי של מדינות בעולם מורכב עם הרבה מדינות והרבה מוצרים, מה קורה כשתעשיות עוברות ממדינות המערב למדינות עולם שלישי, האם מסחר תורם או פוגע ברווחה, ומה לגבי […]

מיסוי אופטימלי [עושים חשבון]

09.12.2025

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים רוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 בהמשך לפרק על מיסוי קרן ההשתלמות, שבו עסקנו בבחירה הפוליטית-ערכית של מערכת מס, בפרק הזה אנחנו מתעמקים ביעילות מערכת המס, ובפרט בצמצום הנטל העודף של המס, ומסבירים את […]

תכנית סמוטריץ' – האם הכלכלה הישראלית באמת משגשגת? [עושים חשבון]

23.11.2025

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 עושים חשבון מנתחים את ההצהרות של שר האוצר על מצב הכלכלה ואת תוכניתו הכלכלית. האם הכלכלה באמת במצב מצוין לאור העלייה בבורסה, התחזקות השקל, והאבטלה הנמוכה, כפי ששר האוצר, וראש הממשלה טוענים, או, אולי, המצב פחות טוב? ומה לגבי תוכניתו הכלכלית של שר האוצר: האם רצוי להקל במס על […]

המאבק על קרן ההשתלמות [עושים חשבון]

09.11.2025

האם צודקים במשרד האוצר שרצוי לבטל את ההטבה במס בקרן ההשתלמות בגלל שהיא בעיקר מטיבה עם העשירים? האם צודקים בהסתדרות שמדובר בניסיון לגזול את "כבשת הרש" של העובד? ואולי בכלל האופוזיציה צודקת בטענה שמוטב לקצץ בבזבזנות לפני שמעלים מיסים? עושים חשבון מנתחים את הוויכוח על הטבות המס בקרן ההשתלמות בראיה רחבה של מערכת המס בכללותה: […]

עסק חברתי – האם זה אפשרי? [עושים חשבון]

19.10.2025

האם מוכרים לנו את מפעלי ההסתדרות והקואפרטיבים במיתוג חדש, או שבאמת יש כאן משהו שונה? עושים חשבון מארחים את עומרי בן עמי, מנהל בית הספר לעסקים חברתיים לשיחה מפתיעה על עסקים חברתיים. מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 להאזנה לכל הפרקים ללא עלות […]

השיטה הסינית [עושים חשבון]

21.09.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, מומחה לכלכלת סין, לשיחה על השיטה הכלכלית, על הצמיחה המהירה ועל המחירים האנושיים הכבדים שלה. בנוסף, קצת פרספקטיבה על העוני הרב לצד העושר הרב, על המעורבות של השלטון בכלכלה, ועל השאיפות האימפריאליסטיות של סין.

השפעת עמיתים – למה כולם חושבים אותו דבר? [עושים חשבון]

01.09.2025

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק על המחקר שעוסק בהשפעת העמיתים – האנשים שאנחנו עובדים איתם או לומדים איתם,  ואפילו חולקים איתם מגורים – על הישגים ועמדות. האם חשיפה לעובדים בעלי פריון עבודה גבוה מגדילה את פריון העבודה? האם חשיפה של ילדי בית ספר לתלמידים חזקים משפרת הישגים לימודיים? האם חשיפה לקבוצות אתניות […]

מסעו של היזם הפלסטיני [עושים חשבון]

18.08.2025

עושים חשבון מארחים את ידין קאופמן, יזם הון-סיכון, שהקים תוכנית מנטורינג לצעירים וצעירות פלסטינים, בשיתוף עם חברות היי-טק ישראליות, ואת רסן חמד, יזם הייטק פלסטיני, מנכ"ל Zaytounic, לפרק על התפתחות היזמות בחברה הפלסטינית, ועל היתרונות לישראלים ולפלסטינים מהתפתחות כלכלית פלסטינית.

מהפכה בקיבוץ – איך תמריצים משפיעים על התנהגות? [עושים חשבון]

03.08.2025

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק שמתאר את המחקר שלו ושל שותפיו, שבוחן את ההשפעות של רפורמות מבניות בקיבוצים – המעבר לקיבוץ המופרט בעקבות משבר הקיבוצים – על תפישת העולם הערכית של חברי הקיבוץ, על דפוסי ההצבעה בבחירות, על ההשקעה בהון אנושי, על חריצות בעבודה, ואפילו על גירושין ובחירת בני זוג.

זהירות! השקעה טובה לפניך [עושים חשבון]

20.07.2025

איזה סטארטאפים מגייסים כסף בפלטפורמות מימון המונים, איך עובדות קרנות הון סיכון ומה האמת מאחורי האקזיטים שלפעמים קוראים עליהם בעיתונים הכלכליים. עושים חשבון מארחים את רועי בן יוסף, משקיע הון סיכון, לשיחה על על שנאת סיכון ואהבת תשואה, על פיזור ועונים לשירה – האם כדאי לה להשקיע את כספה באקזיט הבא.

בעיית הסוכן: רמאות וזכויות קניין [עושים חשבון]

06.07.2025

מה משותף לעובד ולמעסיק, ללקוח ולעורך הדין, ולמתווך שמנסה למכור לכם דירה? ניגודי אינטרסים ופערי מידע. בפרק הזה אנחנו מדברים על מודל המנהל-סוכן, מודל מרכזי בתורת החוזים, שעוסק באינטראקציות כלכליות רבות  – אינטראקציות שיש בהן ניגוד עניינים ופערי מידע.אנחנו גם יוצאים למסע בזמן של אלפי שנים כדי לגלות איך המודל יכול להסביר את לידת זכויות […]

עיר משגשגת חייבת אוניברסיטה [עושים חשבון]

22.06.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר נעמי האוסמן, חוקרת כלכלה עירונית וכלכלת ידע, לשיחה על זליגת הידע מהאוניברסיטאות לסביבה העירונית ועל החשיבות של הקרבה הפיזית בין המחקר לתעשייה. איך קובעים סדרי עדיפויות בפיתוח עירוני? מהם יתרונות הצפיפות? ואיך כל זה קשור לתחבורה, בניה לגובה ואינטראקציה אנושית?

מה זה בכלל מחיר מופרז? [עושים חשבון]

08.06.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל, מומחה במבנה שווקים ובעל ניסיון וידע רב בתחום התביעות כנגד יצרנים שגובים מחיר מופרז, לשיחה על ההגדרה של מחיר מופרז ועל האמצעים החוקיים והכלכליים לצמצום הפגיעה בציבור בגלל חברות שגובות מחירים מופרזים.

החות'ים יורים והמחירים עולים [עושים חשבון]

25.05.2025

האם המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה בישראל? עושים חשבון מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר בבנק ישראל ומומחה לכלכלה אזורית, לשיחה על השפעות החרם הטורקי על ישראל, השפעת ההתקפות החות'יות על ההובלה הימית העולמית ובפרט על ישראל, וביטולי הטיסות.

ביקורת עמיתים: אבטחת איכות או חסימת תחרות? [עושים חשבון]

11.05.2025

לאחרונה הקימו אגודות הכלכלה המובילות בעולם (האמריקאית, האירופית, הבריטית והאגודה האקונומטרית) ועדה משותפת לבחינת הליכי הפרסום המדעי בכלכלה בכתבי העת התחרותיים. מטרת הוועדה הוגדרה כאבחון הבעיות במערכת הפרסום והצעת פתרונות לשיפור. הפרק מציג את הבעיות שהובילו להקמת הוועדה, את הבעיות שהוועדה התעלמה מהן, את האינטרסים החבויים והגלויים, את השחיתות, את ההמלצות הבעייתיות של הוועדה ואת […]

דיור בישראל: מחסור או בועה? [עושים חשבון]

27.04.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור מיקי מלול לשיחה על מחירי הדיור בישראל. הנתונים לגבי עליית המחירים מדאיגים ורומזים לכך שיש כאן בועה: ניתוק של המחיר מהערך הכלכלי שנגזר מעלויות הבניה ודמי השכירות. האם באמת יש בועה בשוק הדיור? האם יש בכלל מחסור בדירות? האם ירידה משמעותית במחירי הדיור באמת מסכנת את היציבות הפיננסית? ומה רצוי […]

מה טראמפ עושה?! [עושים חשבון]

15.04.2025

פרק בונוס על מלחמת הסחר של טראמפ. מה עומד מאחורי נוסחת "מכסי הגומלין" של נשיא ארה"ב? מה המטרה של המכסים ולמה גרעון הסחר של ארה"ב מטריד את הנשיא. עומר ושירה דנים במדיניות החדשה והאם יש דרכים יעילות יותר להשיג את אותה המטרה? האם המכסים יחזירו את התעשייה לארה״ב ומה יוצא מכל זה לאזרח האמריקאי?

רשתות חברתיות- המונופולים החדשים [עושים חשבון]

07.04.2025

איך ומתי רשתות יוצרות כוח מונופוליסטי- מהם היתרונות לגודל שמספקות הרשתות ומהם הכלים המשפטיים להתמודדות עם הנזקים? הפעם עושים חשבון מארחים את רז אגרנט, דוקטורנט למשפטים שחוקר רשתות אינטרנטיות.

נפט- הדלק של הפוליטיקה העולמית [עושים חשבון]

23.03.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר גיא לרון, מומחה ליחסים בינלאומיים וגיאופוליטיקה, לשיחה על האינטרסים הכלכליים והפוליטיים מאחורי המדיניות של מנהיגי העולם- מפוטין, דרך טראמפ ועד איראן בהקשר של אנרגיה וגאוגרפיה. אז אילו עוד מדינות ודיקטטורים נהנים מהזהב השחור? עד כמה המשאב הזה חשוב ואיך כל זה קשור לישראל?

יתרון יחסי ומלחמות סחר [עושים חשבון]

09.03.2025

אנחנו מדברים על מלחמות הסחר ועל הבסיס למסחר בין לאומי: מה זה יתרון יחסי, ומה ההבדל בינו לבין יתרון מוחלט ותחרותי, מה זה הסטת סחר ואיך מכסים פוגעים ברווחה? הפרק מתחיל עם התרומה של דויד ריקרדו לתאוריה של מסחר בינלאומי, עובר דרך נקודות מרכזיות בהתפתחות המחקר של מסחר בינלאומי, ומסתיים עם פרס הנובל שהוענק לפול […]

הכה את המומחה: כלכלת ישראל במלחמה [עושים חשבון]

23.02.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל ועונים לשאלות המאזינים- על דירוג האשראי ומצב הכלכלה, על התפיסה הכלכלית בישראל – ימין או שמאל, על אתגרי יוקר המחיה ופריון העבודה ועוד.

מיליי- המהפכן שמציל את ארגנטינה? [עושים חשבון]

10.02.2025

הכלכלן שהפך לנשיא, חביאר מיליי, מכנה את עצמו "אנרכו-קפיטליס" וידוע בתמיכתו הנלהבת בשוק חופשי עם כמעט אפס מעורבות ממשלתית. בתוך חודשים הוא התחיל לבצע פעולות כדי להוציא את המדיניות שלו לפועל ואת ארגנטינה ממשבר. הפעם עושים חשבון מארחים את ד"ר סבסטיאן ויסוצקי, כלכלן שגר בארגנטינה, על המהלכים הדרמטיים שעשה מיילי, על אלו שהבטיח ועדיין לא […]

האם אפשר לעזור לעניים? [עושים חשבון]

27.01.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר שירלי ליכטמן שדה, לפרק שעוסק במחקר על מדיניות רווחה. האם סיוע לעניים באמת מחלץ מעוני או דווקא מייצר תמריצים להישאר עניים? מה ההשפעה של צמצום קצבאות רווחה על תמותת עניים מסמים ואלכוהול, ומה קורה להשתתפות בשוק העבודה העבודה? והאם תלושי מזון משפרים את העתיד של ילדים שגדלו במשפחות עניות?

הויכוח על הביטקוין- זהב דיגיטלי? [עושים חשבון]

12.01.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, שמסביר מדוע לדעתו הביטקוין הוא הזהב המודרני, מרחיב על סוגי מטבעות דיגיטלים נוספים, ומסביר מדוע הביטקוין אינו בועה. צוות עושים חשבון מאתגר את הטענות. עוד בפרק: מה זה בכלל בועה, ודיון על בועות שאינן סכום אפס.

נטל המס ורווחים כלואים [עושים חשבון]

29.12.2024

עושים חשבון מארחים את ירון גינדי, ראש לשכת יועצי המס, לשיחה על הכבדת נטל המס על הציבור בישראל, ובעיקר מתעמקים בסוגיית הרווחים הכלואים של החברות. וגם: איך נכון להגדיל את תקבולי המס? האם צריך בעיקר למסות עשירים? האם אפשר להתמקד במיסוי עסקים ובכך לצמצם את הפגיעה בציבור? ואולי נוצרה הזדמנות לרפורמה כללית במערכת המס? ובנוסף: […]

למה כלכלנים עושים ניסויים בבני אדם? [עושים חשבון]

15.12.2024

האם בני אדם רציונליים? האם המודל הכלכלי כושל בניבוי ההתנהגות האנושית במעבדה? אולי המעבדה כושלת בניבוי התנהגות אנושית בחיים מחוץ למעבדה? מה לומדים מהמעבדה על היחס לסיכון, ומה ההבדל בין אי וודאות לבין סיכון? עושים חשבון מארחים את פרופסור יורם הלוי לשיחה על כלכלה ניסויית ומנסים להשיב על השאלות האלו דרך מגוון דוגמאות של ניסויים […]

האם יש שוק חופשי של דעות ברשת? [עושים חשבון]

01.12.2024

עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי לפרק על מה רשתות חברתיות עושות. האם פייסבוק תורמת להקצנה? איך אינסטגרם וטוויטר משפיעות על בריאות נפשית, מה ההשפעה של חשיפה לדעות על עמדה פוליטית ועל אמפתיה כלפי הצד השני, ומה הם המנגנונים השונים שמקשרים בין הרשתות לאושר ועושר, אבל גם לפשעי שנאה.

ביטקוין- השקעה משתלמת או תרמית פירמידה? [עושים חשבון]

17.11.2024

עושים חשבון מדברים על הביטקוין מהזווית הכלכלית: האם מדובר בנכס של ממש, או שאולי זו רק בועה שתתפוגג בקרוב? איך מעריכים את השווי ההוגן של ביטקוין? ומה יקרה אם ביטקוין באמת יהפוך למטבע ככל מטבע אחר? איך הגענו למסקנה שמחירו חסום בשני מליון דולר למטבע ביטקוין יחיד. והאם רצוי שממשלות ילחמו בביטקוין?

שיתופי פעולה – תורת המשחקים [עושים חשבון]

03.11.2024

העולם המודרני מאופיין בשיתופי פעולה כלכליים רבים עם זרים, שהיקפם מתואם עם ההתפתחות הכלכלית. שיתוף הפעולה תורם לרווחה אבל הוא פתח לרמאות וניצול. בפרק הזה, שירה ועומר משוחחים על התרומה של תורת המשחקים להבנה של שיתופי פעולה, בהשתתפות פרופסור יורם הלוי.

כלכלה התנהגותית – יישומים בשטח [עושים חשבון]

20.10.2024

עושים חשבון בשיחה נוספת עם ד״ר טלי רגב על כלכלה התנהגותית. אחרי שהבנו בפרק הקודם מהי כלכלה התנהגותית, הפעם צוללים לדוגמאות שונות למחקרים ויישומים

מהי כלכלה התנהגותית? [עושים חשבון]

06.10.2024

רבים מאוד מדברים על כלכלה התנהגותית, ואפילו מציגים את עצמם כמומחים בתחום, אבל מעטים, ולא במקרה, מבינים מהי באמת ומדוע היא נחוצה. הפעם, עושים חשבון מארחים את ד"ר טלי רגב, בפרק לכבודו של חתן פרס הנובל בכלכלה פרופסור דני כהנמן, שהלך לעולמו לאחרונה. מהו האדם הרציונאלי בשפת הכלכלנים?  האם הכלכלה ההתנהגותית הוכיחה שהמודל הכלכלי הרציונאלי […]