מי ישלם? שולמן ישלם | אביר קארה [עושים חשבון]

30.08.2026

עושים חשבון מארחים את אביר קארה, שהיה סגן שר במשרד ראש הממשלה, לשיחה על כלכלה. דיברנו על הפרדת דת מדינה, על העברת סמכות לרשויות המקומיות, על חינוך, על עסקים קטנים, על דיור, רכב, ומחירי המזון. וגם על המלחמה בנוכלים.
מגישים: עומר מואב, שלי נוי עורכת ראשית: שלי נוי טכנאי ומנהל אולפן: עידו שקד שיווק:רעות שוקר עורך הפרק: ינאי צוריה

תמלול הפרק

עושים חשבון. עם פרופסור עמר מואב ושירה חדס נקר.

הפעם אני מגיש את הפודקאסט בלי שירה, שוב הבריזה לנו, לא נורא. אנחנו אוהבים אותה חבל. נמצאת איתי באולפן, אוהבים את שירה, נמצאת איתי באולפן ותעזור בהגשה, שלי נוי, שערכה את הפודקאסט שלנו הרבה שנים והיום היא הסמנכלית ועורכת ראשית של חברת הפודקאסטים עושים היסטוריה. טוב להיות פה היום, אהלן עומר. אהלן, אהלן שלי, איזה כיף להגיש איתך.

תגידי, על מה אנחנו מדברים היום? אז תראה, אנחנו בדרך כלל לא מזמינים לכאן פוליטיקאים, אנחנו פודקאסט כלכלי, אבל נראה לי שהיום אנחנו ככה נחוג מהרגלינו, הבאנו לכאן את אביר קרה, נעים מאוד. אהלן, אהלן אביר, אהלן, תודה שבאת. אני אגיד משהו על זה, חשבנו שלקראת הבחירות אנחנו רוצים להזמין... מכל המפלגות, נציג עדיף את ראשי המפלגות, כל מפלגות האופוזיציה, את מפלגות הקואליציה זה לא כל כך מעניין, כי אנחנו יודעים כבר מה יש להם על האג'נדה, ובינתיים היחיד מכולם שהסכים לבוא, ומיד בלי להסס זה היה אביר, לצערי היתר טרם השיבו תשובה חיובית, אולי באמת בעקבות הפודקאסט, הפרק הזה עם אביר, אז גם נשמע פה, אנחנו מתעניינים מאוד לשמוע את מה יש ליאיר גולן להגיד ולאייזנקוט וכמובן לבנט ולליברמן.

בנט וליברמן אולי פחות כי קצת מכירים אותם, אבל החדשים, מה הם רוצים לעשות? אבל לא משנה, אנחנו היום עם אביר, ואביר, אני רוצה להגיד שהוא לא רק שאני מקווה שיהיה חבר כנסת ועוד לא ברור באיזה, כרגע אתה ראש מפלגה שלך. אבל אנחנו מבינים שאתה מנסה לעבוד על איזה חיבור למפלגה נוספת. החיבור הטבעי שלך, היית בעבר במפלגה של בנט, ואביר היה שר במשרד ראש הממשלה, סגן שר במשרד ראש הממשלה, ועשה המון בענייני כלכלה, ועדיין פעיל מאוד בעניינים כלכליים. אז אני חושב שזה יהיה מאוד מעניין לשמוע מה יש לאביר באג'נדה, מה הוא מתכוון לעשות, קצת על מה שהוא כן עשה.

כן, אז יאללה, בואו נתחיל לעבוד. אז בואו נתחיל מההתחלה, נתחיל... רגע, רגע, אבל אני עוד לא אמרתי כלום. יאללה, דבר, מה עם האורח שלך? אז...

תשמעו, קודם כל, מאוד מאוד כיף להיות פה. זה הפודקאסט שאני שומע הכי הרבה. מאוד מאוד אוהב את הפודקאסט הזה, ופעם ראשונה שאני יושב פה ואני רץ אחרי זה לחדר כושר כדי לשמוע. כדי לשמוע את עצמי מדבר כאן, מבחינתי באמת ההורים והתומים שלי, כן? זה פרופסור עמר מואב, דוקטור מיכאל שראל, אני פריק של פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ואוהב מאוד לקרוא מחקר ואוהב מאוד להעמיק ולקרוא כל מיני דברים ואני נמצא פה, אני מרגיש בבית, כן?

כאילו זה המקום והשדה, אבל אני חושב שיותר מזה שאני פה לא סתם, כן? זה לא רק שרק הסכמתי לבוא, אתם ממש ביקשתם. אמרתם תשמעו זה לא רק היום הולדת של טראמפ זה גם היום הולדת של פרופסור עומר מואב בפרק הזה אז אני פה גם זה פרק יום הולדת לפרופסור עומר מואב אז אנחנו פה גם כדי להגיד מזל טוב. אז עומר הולך להיות בן 66 מזל טוב עומר. נכון, אמרנו שלא אומרים גילאים.

לא, נגיד 66 זה בסדר. למה עומר בגז? עוד יומיים בן 66 עד שהפרק הזה, אנחנו לא נגיד מה התאריך היום, עד שהפרק הזה יעלה הוא יהיה בן 67 תודה רבה חבר'ה. טוב שהגעת אנחנו נהיה בדיוק.

לקראת הפרק הזה ביקשנו שאלות מהקהל, אתה גם ככה לפעמים נמצא איתנו בקבוצת הוואטסאפ ואמרו טוב אם אביר כאן אנחנו רוצים לשאול שאלות. אביר בוא ניגש ישר לעניין, מהם שלושת הנושאים המרכזיים שאנחנו צריכים לטפל בהם כבר בממשלה הקרובה? אני חושב שמדינת ישראל חייבת שינוי טקטוני מקצה לקצה, אין עוד זמן לעוד הזדמנויות, אנחנו נמצאים בשנים קריטיות. אחרי מספר שנים לא טובות למדינת ישראל מבחינה כלכלית, לא רק כלכלית דרך אגב. כל המערכות קורסות, אנשים הולכים פה כדי לקבל שירות בסיסי במשרד רווחה או לקבל שירות בסיסי מהמשטרה שלא עונה וסוגרת תלונות, מערכת משפט שאני מרגיש שהיא לא קיימת בהרבה מאוד מובנים, זאת אומרת היום אפילו הנוכלים השתכללו, הם מגישים תביעות בעצמם, הם תובעים את הנעקצים שלהם, מוקצים אותם באמצעות בית משפט כי הם יודעים שעד שבית משפט ידון בסוגיה זה עוד המון המון זמן, אנחנו רואים התפררות של המערכת, כל אזרח פה מרגיש את זה, מרגישים שהשירותים פה לא קיימים.

ולכן אני חושב שהדברים הגדולים ביותר, החזון, הכיוון, חייב ללכת לשלושה דברים מרכזיים שמהם אני גוזר את כל מה שתרצו לעשות מבחינה כלכלית. ואני חושב שזה צריך להיות צמצום, ביזור והתייעלות. כשאני מדבר על צמצום, אני מדבר על צמצום הממשלה מ-32 משרדים, המקסימום צריך להיות 18. ולא יותר שמה, אני מעדיף שיהיו 12, כן? אתם מסתכלים על שווייץ, על מדינות אחרות, יש שם ממש מעט משרדים ממשלתיים, זה מייצר ביורוקרטיה נוראית, רגולציה, אני אכנס ואני אדבר על זה.

הדבר השני הוא ביזור, ביזור הסמכויות לרשויות המקומיות, שהוא מסתיר בתוכו בעצם את כל הדברים שאתם חולמים עליהם בראש, ואני חושב שאנחנו ניפגש עם זה בהרבה מאוד מקומות פה בפרק, אבל תחשבו, ביזור סמכויות לרשויות מקומיות זה ש... כל הנושא של דת ומדינה בישראל, כן? אנחנו מתווכחים המון על דת ומדינה. תהיה תפילה בדיזנינגוף? לא תהיה תפילה בדיזנינגוף.

רגע, שנייה, אולי אישה באוטובוס מקדימה לא יושבת מאחורה. האם תהיה תחבורה ציבורית בשבת, כן או לא? כל השאלות האלה הן לא שאלות לדוד ביטן. סליחה, כל העלויות הכספית המטורפת, רב ראשי ורב שכונה וכמויות, וזה מפעל ג'ובים ענק ברמה של המדינה, לא של הרשות המקומית. זה פוגש אותנו כמעט בכל נקודה בחיים ואנחנו לא שמים לב.

אנחנו נדבר על זה במחירי הבשר, אבל שימו לב פה בתחבורה ציבורית בשבת. הרי אם ההחלטה היא החלטה של הרשות המקומית, עיריית תל אביב רוצים שתהיה תחבורה ציבורית בשבת, למה לא? מה זה נוגע לי מירושלים, דרעי במשרד הפנים, או אנחנו לא יודע מה, מי שיהיה יו"ר ועדת הפנים בכנסת, מה זה מעניין אותו? מה זה נוגע לו? למה הוא צריך להיכנס לתוך הסוגיות האלה של דת ומדינה עם תחבורה ציבורית כן או לא?

זה לא עניין של הממשלה. כשהממשלה מתעסקת, שהיא לוקחת סמכויות לא לה, והיא מתעסקת בעניינים שלא בשבילה, אז כשבאמת היא צריכה לעסוק בעניינים שלה, היא לא נמצאת שם, אז אין יעילות. וכשאתה מסתכל על זה ואתה אומר, תראו, בואו ניתן לרשויות המקומיות להחליט בעניין של דת ומדינה, ובניהם רק רוצים שיהיה, לא יודע מה, שיהיה מדרכות נפרדות, לא אוהב את זה בתור ליברל, אבל אם הם בחרו את הבחירה הזאת, ואם זה מה שהם עושים, אני רוצה להיות בעד הבחירה שלהם. לא רוצה לכפות עליהם את עמדתי ולא רוצה כמובן שהם יכפו עליי את עמדתם. אני לא רוצה לחיות בתוך איזשהו מקום כזה.

יש דברים מסוימים שהממשלה מאוד צריכה להקפיד עליהם. נגיד אם אנחנו מקיימים כאן מערכת חינוך ציבורית, אז בציבורית אם אנחנו משקיעים כסף של המדינה במערכת חינוך, היא לא יכולה להיות מערכת חינוך פרטית. לא יכול להיות שיהיו בתי ספר בכל הארץ שהם נמצאים עם מערכת חינוך כזאת. שלא נותנת לימודי יסוד לאותם צעירים, לא מקנה להם את הכלים האפשריים כדי להשתלב מחר בשוק תעסוקה מודרני, זה נושא שהמדינה צריכה להתעסק איתו מלמעלה. אבל בנושאים האלה בחיי היום יומן, אני לא רוצה שהמדינה תתעסק בכלל.

תיקחו אפילו בחשבון, כשאתם מסתכלים על רשות מקומית, או כשאתם מסתכלים על דברים שהממשלה נכנסת אליהם והיא לא צריכה להיכנס. נגיד אתם מכירים את האירוע הזה של פטור מתור? שמעת על האירוע הזה? כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן, כן שהתור שלנו יגיע ולכן כשהממשלה פותרת קבוצה או הכנסת מתעסקת בלפטור אדם מסוים מהעמידה בתור או נותנת לו את הפטור הזה והיא באה על הזכות שלך אני חושב שפה יש עניין שהממשלה לא הייתה אמורה להתעסק איתו ולכן אני משוכנע שמדינת ישראל אם אנחנו לא נבזר בחינוך בתשתיות בעניין של דת ומדינה אם אנחנו לא נבזר סמכויות לרשויות המקומיות לדעתי אין לנו שום סיכוי להמשיך להתקיים כאן אני אגיד על זה עוד דבר אחד, מדינת ישראל מחולקת ל-20 קבוצות אתניות, אפילו יותר, נכון? יש פה ערבים ויש פה יהודים, ובתוך היהודים יש לנו מסורתיים ויש חרדים ויש חילונים, אנחנו המון, פסיפס מדהים של אנשים.

אם המדינה מנסה להתערב מהכנסת בירושלים בבעיות, הן רק הולכות וגדלות. כשדרעי ולפיד רוצים להתווכח על תפילה ביום כיפור בדיזנגוף, כן או לא, אז מאוד מאוד קשה לטפל בעניין. אבל למה? כי הם לא פוגשים את השטח? לא רק שהם לא פוגשים את השטח, אנחנו רוצים לפתור את הבעיות במקום שהן הכי קרובות לאזרח.

אני לא רוצה לטפל בהם מרחוק, בזום-אאוט. כשאת הולכת לתפילה בדיזנינגוף ביום כיפור, דרך אגב, יש לך בעיה עם תפילה בדיזנינגוף ביום כיפור? לא. עמר, יש לך בעיה עם תפילה בדיזנינגוף ביום כיפור? אני ליברל, אבל בוא, אני אגיד לך איפה אני כן מהסס לגבי הדברים שאמרת.

אם ניקח את, אמרת בני ברק, מצידי יעשו מדרכות נפרדות לגברים ונשים. בסוף, אתה יודע, בכל זאת, אתה כמדינה שכן קובעת מערכת מסוימת, למשל אמרת בחינוך, הנה, אתה לא אומר שבני ברק יעשו איזה חינוך שהם רוצים, אתה אומר, אני רוצה לממן חינוך, אז יהיה חינוך ממלכתי עם ליבה. האם אתה מוכן שבבני ברק יחליטו, לא, אני לא אגיד בבני ברק, במקום מסוים יחליטו תפיסת העולם שלנו, היא שמותר לילדים מגיל עשר להתחתן. איפה המדינה במקום הזה? אני חושב שצריך להיות חוקים על המדינה, שצריכים לבוא מלמעלה עם מגבלות מסוימות.

כן, אז בסוף מה שאני שומע ממך, ואני מסכים במאה אחוז, זה שמותר, כמו בהרבה מדינות אגב בעולם, ישראל היא מאוד מאוד ריכוזית בהשוואה למדינות אחרות, כן לבזר סמכויות. הרבה יותר במגזר, ברשויות המקומיות, על חשבון הממשלה, אין לי שום ויכוח איתך, אבל ברור שאנחנו גם מסכימים שכן יש גבולות שצריך להציב. החוק הוא חוק לגבי כולם. אתה לא יכול להגיד, לא, במקום מסוים, לא, אנחנו החלטנו שרצח זה בסדר. אם זה רצח על כבוד המשפחה זה בסדר, או אם זה נישואי קטינים זה בסדר, או פדופיל, אי אפשר.

אז זה קיצון, אבל השאלה באמת איפה עובר הגבול, בדברים שהם יותר אפורים, נגיד. נכון, נכון. אז זהו, הלכת פה באמת לקיצון, אתה יודע, זה כמו משכיל ברפורמה. מערכת המשפט דיברו כולם על הג'ינג'ים, כל הזמן הג'ינג'ים הייתה הסוגיה, לא היו סוגיות אחרות. לא צריך ללכת לקיצון, אני רוצה ללכת לדבר הכי פשוט, תפילה ביום כיפור בדיזנגוף כן או לא.

כשאני ראיתי את הוויכוח, אז הלכתי בעצמי לדיזנגוף, ואמרתי, תשמע, אני רוצה לשאול את ביז'ו, שהוא הולך שם בכיכר, להגיד לו, תגיד רגע, יש לך בעיה שיתפללו פה ביום כיפור, או לחלופין, לתפוס מישהו דתי שעובר שם, ולהגיד לו, תגיד, נגיד שהציבור לא רוצה. האם יש לך בעיה שלא תהיה תפילה ביום כיפור? והלכתי לחפש אנשים, שאלתי אותם את השאלה הזאת. וזה היה מאוד מאוד פשוט לראות שכשאתה יורד לקרקע למטה, ראיתי אנשים מאוד מאוד שונים, לא דתיים, לא מאמינים בכלום, כאילו בזה, ושואל אותו, מפריע לך? הוא אומר, לא מפריע לי.

ואתה הולך, שואל את הדתי, תגיד, אם זה כל כך מפריע לאחרים, אתה רוצה לעשות תפילה? הוא אומר, וואלה, אם זה כל כך מפריע, האמת, אני לא רוצה. כשאתה יורד למטה, אתה מגלה שהבעיות הן לא כאלה גדולות, וכשאתה מנסה לפתור אותן מלמעלה, הבעיות הופכות להיות ענקיות, זה מייצר שסע, זה מייצר פילוג, ולכן אני משוכנע שאת הבעיות הכי גדולות של אזרחי ישראל אנחנו צריכים לפתור במקום שהכי קרוב לאזרח. כשהיינו פה בדרך שוחחתי עם עומר, אמרתי לו תקשיב, עומר, עכשיו כשאנחנו מסתכלים נגיד על הניצול של המערכת, היום לאנשים מאוד קל לנצל את המערכות של המדינה, מאוד קל להם להגיד יאללה אני דופק את המדינה, הולכים מוציאים היום תווי נכה זה באופנה, כי הם מקבלים הטבות ואתה לא משלם. על הרישיון של הרכב, אתה לא משלם חנייה, אז היום הדברים האלה הם משמעותיים.

מאוד מאוד קל לדפוק את המדינה. ברשות המקומית, אתה יודע שאתה דופק את השכן שלך, ואתה דופק את זה שגר לידך, ואם אתה... ואני חושב שבסוף אנשים, ככל שאנחנו נוריד את הדברים לרשויות המקומיות, ככל שנוריד אותם למטה, אנשים בסוף יעשו את השיקולים האלה בצורה נכונה יותר, ולכן אני משוכנע שהממשלה חייבת להיות רזה יותר ולבזר את הסמכויות, מרבית הסמכויות של הרשויות המקומיות. אנחנו אחרי כמה שנים של מלחמה כבר, איך אנחנו יודעים כמה תגי נכה הם תגי נכה של מילואימניקים פוסט טראומטיים וכמה תגי נכה הם לא מוצדקים? מי קודם כל, שאלה מעולה שלך, כי אנחנו יודעים את המספרים על כמה נכה מלחמה יש, אנחנו יודעים כמה פגועים במלחמה יש, פגועי גפיים במלחמה הזאת, והמספרים מגיעים ל-12-13 אלף איש, יש אביוז, יש ניצול של המערכת, והדבר החמור ביותר, הוא שזה פוגע הכי הרבה בנכים, כי אמא שלי שהיא 100% נכה פוליו, כשהיא מגיעה לחפש חנייה היום חניית נכה אין, פשוט אין, כי כולם נכים, כי לכולם יש תגי חנייה, ואת יודעת גם את בחוגים שלך, הפרטים, אין אדם שלא מכיר מישהו שאיכשהו קנה תג, שאיכשהו הסתדר, כולם מכירים כבר שהכל פה נהיה מושחת ומגעיל, ואני חושב שהדבר הזה חצה את כל הגבולות האפשריים.

וזה קורה כי מדינת ישראל לא מנוהלת ואתה רואה את זה בכל אחד מהתחומים אמרנו את זה פה בתחילת הדברים כל אזרח יודע שלא ברווחה ולא במשטרה ולא במערכת משפט והנה אנחנו רואים פה לא בתגן נכה ולא בפטור מיתור כל אבן שאתה הופך יש מתחת הקרבון נחש וזה דברים שדורשים טיפול מיידי ושאפשר לעשות אותו ואני חושב שההכוונה הזאת של צמצום ביזור והתייעלות הם ההתחלה של הדבר הזה.

אין אכיפת חוק בישראל כמעט בשום דבר, פה ושם אוכפים את החוק איפה שנוח, למשל הייתה תקופה ארוכה שפעם בכמה ימים הייתה ניידת עומדת בחניון של אוניברסיטת רייכמן ומי שהיה נכנס בפנייה לא חוקית, כי פעם היה כן חוקי, שינו את זה, כן, אז אני לא נגד אכיפת חוק, אני בהחלט בעד אכיפת החוק, אבל זה נראה לי תמיד קצת מצחיק, מה אתם באים לעשות פה קנסות בקלות על עבירה שהיא וכמעט לא מפריעה, שתסתכלו מה קורה בכבישים. ובאמת לגבי השירות, הצחיק אותי נורא, כי עמדתי בפקק של פנייה ימינה מאיילון לרוקח. זה פקק מאוד מאוד ארוך, ואתה לא זז בכלל. מי ששומר על החוק ועומד בנתיב שמיועד לפנות ימינה לא זז, כי אנשים פשוט חותכים דרך הנתיב השמאלי ועוקפים את התור. אז התקשרתי למשטרה.

אמרתי תראו זו כך וכך הבעיה יש פה עבירה של יש לזה הגדרה בחוק שכחתי מה זה שזה נקרא גנבה או משהו כזה שגם גונבים את התור גם האזרחים שומרים חוק לא מתקדמים גם מסכנים את מי שנוסע בכביש המהיר ואז ענו לי בצורה מאוד יפה מנומסת עניינית הבינו את העניין הבטיחו טיפול הבטיחו שישלחו ניידת רק קיבלתי בקשה למשוב. כל השאלות של המשוב היו על האם מי שענה לך הבין, האם מי שענה לך... המון המון שאלות על השירות שקיבלת, רק לא הייתה שאלה אחת, אבל עשו משהו. תשובה, לא עשו כלום, כן? לא עשו כלום.

מאז שיצאתי מהכנסת אני מקבל המון פניות ציבור. ובתקופה האחרונה, השלוש שנים האחרונות, מרכז העיסוק שלי הוא בנוכלים, בעוקצים. בהרבה מאוד אנשים, אני לא חלמתי להתעסק בזה, פשוט אנשים פה... אז בוא תן לנו קצת אירפרטים על זה. אז רק אני אגיד שהיום מרבית ההתעסקות שלי באמת היא בעורכי דין נוכלים, תיבי בית צבא, ראלי לב, ככה אני קורא להם, שהם יכולים היום, הם כל כך הפכו להיות כהים, שלא אכפת להם שהם יכולים להכוץ קשישה בת 73, או איזה אדם שנמצא באמת במצב מאוד קשה, מסוג האנשים שכשאתם תראו אותם אתם תתרמו להם, ואותו עורך דין פשוט אכץ אותם.

ואמנם סיפרתי את זה פה בהתחלה לעומר, אז אני ממש אתן על זה במילה אחת. פניית ציבור שהייתה לי בחודש האחרון היא באמת על עורך דין מסוים, שיש לו גם חברת נדל"ן, וכשמגיעים אליו אנשים לגירושים, הוא עושה להם את הליך הגירושים ומוכר להם את הנכס נגיד, יש להם נכס בארבעה מיליון, והוא מצליח לשכנע את הגבר לקחת את הכסף, קנה איתו בית, אבל הוא מצליח לשכנע את האישה. שכדאי לה שהכסף שלה לא יהיה אצלה בחשבון כי היא עשויה לבזבז אותו אלא שהוא יחזיק אותו אצלה את הכסף אצלו בנאמנות הוא לוקח את הכסף אליו לנאמנות הוא לא מספר לה שהוא משקיע את הכסף בחברה פרטית שלו ואחרי זה הוא גורר אותה במשך שנתיים וחצי בבתי משפט היא לא מצליחה לקבל את הכסף שלה חזרה והוא עקץ ממנה כסף ואותו דבר הוא עושה עם קשישה בת 73 ואתה מסתכל אתה אומר רגע פניתם למשטרה אומרים כן מה קרה עם התיק התיק נסגר פניתם לבית המשפט, בית המשפט נגרר כבר המון זמן. אתה מדבר עם הנוכל עצמו, אתה מתקשר אליו, הוא אומר לו, הלו, אחי, אתה יודע שמה שלקחת כסף זה מאישה שזה הכסף האחרון שלה, אישה בת 73, זה הכסף האחרון שלה, היא עוד שנייה נזרקת לרחוב. אתה רואה שהוא כהה, אתה רואה שהוא יודע להשתמש במערכת המשפט, הוא יודע שזה ייקח המון זמן, הוא יודע שאף אחד לא יעלה עליו, ואני חושב שזה משהו שהוא לא רק במקרה איתו, אלא כשאני התעסקתי נגיד בכל הענף של התביעות הייצוגיות, אז התביעות ייצוגיות בישראל הן הפכו להיות ספורט לאומי להוצאת כספים מאנשים תמימים.

למשל, מרבית התביעות מתעסקות נגיד באותיות, אין אותיות באנגלית על המוצר. שלום אדוני, אתה מוכר מוצר של מברשת שיניים, שהגיע ביבוא מקביל דרך אגב, ואין הוראות בעברית איך להשתמש במברשת השיניים. אתה מתקשר לעורך דין, אתה אומר לו תגיד אחי, קנית פעם מברשת שיניים חשמלית בשיין? יש הוראות בעברית אתה מקבל, למה אתה היבואן הישראלי אתה יכול לטבוע? והם טובים תביעות במיליונים, התביעות הן תביעות משותפות.

מוכפלות ומתוויות שחוזרות על עצמן וזה כל הזמן שחקנים חוזרים זה תמיד העורך דין מייצג עורך דין אחר זה הפך להיות עסק פרטי שלהם וכשעומר ואני נגיד שנתווכח על משהו ונצטרך את בית המשפט לא יהיה לנו תור כי הם העמיסו על בית המשפט אז אתה מסתכל שם ואתה רואה שיועצים עסקיים בישראל יועצי משכנתאות לא כולם דרך אגב בסדר אני תמיד אומר אבל אבל זה בולט בתחום הזה יועצים עסקיים בישראל כמעט כל יועץ עסקי היום בישראל עובד בשיטה של עוקץ, הוא מבטיח הבטחות שווא שהוא לא יכול לעמוד בהן, הוא לא רוצה לקחת כסף רק לחודש אחד כי הוא יודע שאנשים אחרי חודש מגלים שזה מצגי שווא, אז הוא תמיד לוקח חמישה או שישה חודשים קדימה, אז אי אפשר לצאת, אתה מתחתן, מה שנקרא, קראת ברית עם השטן, הגעת לייעוץ עסקי ובסוף אתה יוצא עם פח נפש מאוד גדול ועם תביעה משפטית גם כי באמצע הפסקת לשלם ואתה הולך לכל ההחזרי מס, אתם מכירים את החברות החזרי מס? תשמעו, זה סיוט, סיוט. למה אני אומר לכם את הדבר הזה? כי המדינה איבדה כיוון, לחלוטין אין פה אכיפה, אין משטרה, והדבר הזה באמת מורגש על ידי כל אחד מהישראלים כאן. ואני חושב שכל הטירוף הזה נובע מדבר שאנחנו חייבים לדבר עליו, ודיברתי עליו בתחילת הפרק, זה צמצום.

נובע מעצם העובדה שיש לנו ממשלה ענקית, ממשלה ענקית, 32 משרדים, אין לזה אח ורע בעולם המערבי? אם אתם מסתכלים על כל הממשלות האחרות ב-OECD, הממשלה שלנו חריגה בגודש שלה, אני לא מדבר על מספר השרים, מצידי שיהיו 50 שרים, אני מדבר על מספר המשרדים שיש לנו פה, דרך אגב יש לנו משרד מורשת, שאני לא יודע איך הצלחנו להתקיים 3,000 שנה בלי משרד מורשת. אז רגע, תכף נדבר על מה בדיוק אנחנו צריכים לצמצם, אבל צעד אחד אחורה, דיברת על אותו עורך דין, ודיברת על רשויות, רגע, יש איזה פער מלמעלה עד למטה, איך אתה דואג שאותו עורך דין, לא יבצע את אותן עבירות, זה לא כל כך פשוט. כן, אז שוב, את אומרת יש פער אבל אין פער, הכל קשור בהכל. לשכת עורכי הדין היום היא מגינה בעיקר על אותם עורכי דין, חלק מגילדה, כן, הם מגינים על אותם עורכי דין, באמת, אני לא מצליח להבין למה הם עושים את זה, למרות שעכשיו חל שינוי, גם בבית המשפט, בעקבות המאבק שלנו, אנחנו ניסיתי מאבק איתנים בעורכי הדין, אני לא רוצה לדבר על זה פה היום כי אני רוצה שנתמקד בכלכלה.

אבל עשינו מאבק מאוד מאוד גדול, עשרות תלונות שהוגשו בלשכת עורכי הדין, נחשים מה קרה איתן? כנראה שכלום. כלום, כמו בכל מקום. וגם את האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין צריך להעביר למשרד הפנים, לא הגיוני שהגילדה היא זאת שצריכה לשפוט את אותם עורכי דין שעושים את השימוש לרע בהליכים הללו, ואני חושב שהמאבק שלנו באמת, המאבק שאנחנו חושפים, מצליח להעלות פה הרבה מאוד דברים שאנחנו צריכים לשנות, אבל את חושבת שיש מרחק בין הרשויות לבין מה שקורה ברשויות המקומיות ומה שקורה בממשלה ומה שקורה בוועדת האתיקה, הכל קשור בהכל. אנחנו רואים שיש דברים שהם מתפוררים כי אין ניהול מלמעלה.

חסרה הנהגה בישראל, עם הנהגה בישראל שעונה לאזרחים בטלפון, כן? זה הבסיס של הבסיס. אזרחים מרגישים שלא עונים להם בטלפון, זה קרה לנו פה, ראיתם את זה בשבעה באוקטובר, שאם... את לא הולכת עם החברים שלך אם עומר לא אוסף אם אני לא אוסף אנשים מסביב אין מי שיציל את המדינה הזאת כן 7 באוקטובר האזרחים הצילו את המדינה זה זה אמור להיות הפוך המדינה הייתה צריכה לבוא להציל את האזרחים. אבל אני חושב שזאת התחושה באופן כללי וזה מתחיל מלמעלה זה מתחיל מעניין של הנהגה אני כן רוצה להגיד עוד משהו על עורכי דין.

רק בימים האחרונים על אותה גילדה של עורכי הדין רק בימים האחרונים אנחנו העליתי את הסיפור של דוד פפוביץ'.

הוא קלט שהוא חוטף כל מיני קנסות וכאלה מהרשויות המקומיות, משרדי עורכי דין איך לא הגדולים התלבשו על האירוע, נותנים שירותים לרשויות המקומיות. אגב, כדי להגדיל לך את הקנס, ככל שהקנס שלך יהיה גדול יותר, ככה הם יקבלו שכר טרחה גדול יותר. איך הם עושים את זה? הם שולחים אלייך הביתה מכתב שאת חייבת כסף, אבל את המכתב הם לא שולחים אלייך, הם עושים את ההמצאה לבית של עומר. אז כשעושים את ההמצאה בבית של עומר, את לא קיבלת את ההמצאה, נכון?

מכפילים את הקנס עוד הפעם ואת אפילו לא יודעת פתאום את מתעוררת בוקר אחד אחרי חצי שנה ויש לך הוצאה לפועל מקנס של 250 ל-1500 שקלים פתאום זה 800 שקלים רק למשרד עורכי הדין הקרן של הדוח כבר עלתה וראו כי טוב עורכי דין יש להם משרדים גדולים הם פשוט הפכו את זה למשהו שהוא יותר גדול מראש זה מה שהם עושים אני לא רוצה להגיד שמות של משרדי עורכי דין אבל פפוביץ' עלה לרעיון והוא אמר אני אמציא אפליקציה ב-AI שכשהם שולחים אלינו את הדוחות אנחנו נדע להתמודד עם זה ונגיש התנגדויות עכשיו אותם משרדים שרק רוצים לגזור קופון מהרשות המקומית לא רוצים שיהיה התנגדויות בסדר? עכשיו אין אף עורך דין בישראל תקבל קנס של 1250 שקל אתה לא הולך איתו לעורך דין, עורך דין יעלה יותר אז אין אף עורך דין בישראל שזה משיג את גבול המקצוע שלו אבל פתאום פונה לשכת עורכי הדין באמצעות אדם מהלשכה שבמקרה יש לו משרד להוצאה לפועל שבמקרה הוא נותן שירותים לרשויות מקומיות הוא ועוד חבר שלו שהם גם בכירים בעיריית תל אביב והם פונים אליו שאם תוך שלושה ימים הוא לא יסגור את האפליקציה הוא משיג את גבולות המקצוע של עורכי הדין הוא עובר על החוק בישראל הם יפנו לעתירה למחוזי כדי לסגור לו את האפליקציה ואתה מסתכל על הדבר הזה אתה אומר תשמעו זה שחיתות אם הלשכה בעצמה, הרי למה היא פונה, הם לא מגינים על אף עורך דין פה, הם מגינים רק על המשרדים הגדולים שפתאום לא תהיה להם איזושהי עבודה, אבל לא מגינים, לא השיגו פה את גבול המקצוע של עורכי הדין, פשוט עשו פה הגנה על אזרחים. אתה רואה את האירוע הזה ואתה מבין שכל המערכת היום, לא רק שהיא לא לטובתנו, לא רק שאין לך למי לפנות, אלא המערכת היא לגמרי לרעתנו, ולכן אני סבור שלשכת עורכי הדין, הגילדות המקצועיות, ועדים, הסתדרות, קבוצות לחץ ואינטרס, אנחנו צריכים לחשוב על כל האירוע הזה מחדש, להפוך חלק מהארגונים האלה לוולונטריים ואת ה... שוב, כמו שאמרתי, את האתיקה המקצועית בלשכת עורכי הדין להעביר למשרד המשפטים, שאנחנו נוכל לפקח באמת על הפעילות של אותם עורכי דין. דיברת על ההסתדרות, אז אנחנו ככה קיבלנו כמה שאלות מהקהל, ואחת השאלות, שאלה של מוטי, מוטי שן קר, שאל על ועדי העובדים הגדולים ועל בית הדין לענייני עבודה.

כן. זה במקרה משהו שהתעסקת איתו לא מעט. אבל שואלים פה מה דעתך על המערכת של עובדי המדינה, השירות שהם מעניקים לעומת העלות, ובהמשך האם יש צורך בשינוי? וואו, קודם כל זו שאלה מאוד מאוד גדולה, והאם יש צורך בשינוי, אז התשובה היא חד משמעית כן, כאילו ואפשר לעשות אותו. אני גם הולך להפתיע אותך, אני בעד שכר תחרותי וגבוה לעובדי מדינה מעולים, אני רוצה את הטובים ביותר בשירות המדינה.

אני לא רוצה שהם יברחו לי לא להייטק ולא רוצה אותם במקומות אחרים, ההפך, אני רוצה אותם באמת בשירות המדינה. לעומת זאת, יש משהו שאני לא רוצה בשירות המדינה ואני לא רוצה את העובדים שגוררים את כל המערכת למטה, כאלה שיש להם, הם נהנים ממוסד הקביעות בעבודה, הם יושבים לי על כל מיני משרות ותפקידים שאיש כבר לא זוכר למה מינו אותם, יש המון המון יחידות סמך במשרדי ממשלה, מי שזה מכיר, כל מיני תוכניות שהיו בעבר במשרד החינוך וכבר נסגרו, זה מישהו על התוכנית האישי, איש לא עושה את הדבר בגלל אותו מוסד גביעות בעבודה. ואני חושב שמה שבלט, כשאני ראיתי בעין הכי רבה ובלט לי ממש, היא שבשירות המדינה ובפרט במשרד ראש הממשלה, יש עובדים מעולים. והעובדים המעולים האלה מקבלים שכר לדעתי שהוא הרבה יותר נמוך ממה שהם יכולים לקבל במגזר הפרטי. והם הרבה מאוד מהם באמת בורחים החוצה, אנחנו מפסידים אותם, יש לנו אנשים באמת מעולים, אבל הם רק...

אחוז קטן לדעתי עם 30% מהעובדים אני מתאר שם עוד 30% או אפילו 40% מהעובדים שהם עובדים בסדר כאילו צריך שהמערכת תעבוד אבל לדעתי היו במשרד ראש הממשלה 30% מהעובדים שאם תעלה אותם על אוטובוס תשלח אותם לאילת המצב של המשרד ישתפר כן כאילו עד כדי כך הם כל כך עושים עבודה גרועה לא מגיעים או גם אם הם מגיעים תמיד יש איתם בעיות סדרי משמעת עניינים דברים שאתה כל הזמן צריך לפתור אותם. ואני חושב שזה משהו שהייתי רוצה שתהיה גמישות יותר גדולה ואין את הגמישות הזאת היום לפטר עובד בשירות המדינה זה סיעוד שלא ברא השטן גם אם הוא עשה עבירות עבירות משמעת חמורות לא רוצה לדבר על עבירות יותר חמורות. ואתה באמת אתה מסתכל על זה מלמעלה אתה אומר שמה זה רע חולה מצד אחד כי אנחנו לא יכולים להיות מאוד מאוד גמישים ולתת שכר מאוד גבוה לאנשים שאנחנו רוצים ושהם טובים ולתגמל אותם על ה... על השירות הטוב שהם נותנים ולעומת זאת יש ואז תמיד אתה נפגש מאחורה עם מה שנמצא מאחורי הכלא מה שנקרא דיפ סטייט של שירות המדינה שזה בעיניי ההסתדרות הוועדים קבוצות הלחץ ואינטרס ואני חושב שבגללם ובגלל המבנה ובגלל הדבר שבו נתפס אז אני אני חושב שמשפחה בישראל סופגת נזק ישיר של אלפי שקלים אפילו בכל חודש כן לדבר על זה עד כדי כך קודם כל הם גובים דמי חבר בכפייה הסתדרות מכל אנשים שדרך אגב חלק מהם לא רוצים להיות חלק מההסתדרות הם מעדיפים לבוא בחוזה אישי ואתה מסתכל על הנזק שהם מייצרים לנו במשרד החינוך ובמשרד החינוך במערכת החינוך אנחנו רואים שיש לנו מערכת חינוך 100 מיליארד שקל לעולמנו בשנה גם ביחס השקעה ב-OECD אנחנו נמצאים מעל הממוצע אבל אנחנו מקבלים שירותים כמו בניגריה אנחנו באמת היום מערכת החינוך בישראל היא מערכת חינוך מתחת לעולם השלישי ואני חושב שהמבנה של ההסתדרות ושל הוועדים יוצר את המצב הזה, מה שאני הייתי רוצה לעשות, אני חושב שבהפחת יעד פשוט אפשר לעשות את זה, אני בעד ארגוני עובדים, אני בעד ארגוני מעסיקים, אני בעד ארגונים, אני בעצמי הקמתי ארגון, אני שולמן, כן? אבל זה ארגון וולונטרי לחלוטין, לא חייבתי אף אחד להיכנס פנימה, אני בעד שיהיו את הארגונים האלה ואני בעד שיצבו את העובדים ואני בעד הכל, אבל אני חושב שבישראל זה פשוט ברח מהכיוון שלו, גם בלשכת עורכי הדין, זוכרת?

חייבים לשלם דמי חבר בכפייה. אם אתה נגר, אז אתה חייב להיות מאוגד בכפייה תחת התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה. אם אתה שכיר שעובד בשירות המדינה, אתה חייב להיות מאוגד בהסתדרות. פה כולם, יש פה איזשהו דבר כזה של ההתאגדויות האלה, כן? איך קוראים להם?

אתה יודע איך קוראים לכל הדבר הזה? לכל העיגול הזה קוראים לזה הסכם קיבוצי. ההסכמים הקיבוציים הם למעשה הסתדרות. כביכול ארגון עובדים שכורתים הסכם מול ארגון המעסיקים, נגרים לצורך העניין, תעשיינים, יבואנים, וברגע שהם חותמים את אותו הסכם, כל מי שנמצא תחת ההסכם הזה עושים צו הרחבה אצל שר העבודה, וכל הנגרים בישראל מחויבים לשלם להתאחדות בעלי מלאכה ותעשייה. אני רוצה את הדבר הזה, אני חושב שבקלות אפשר לעשות את זה, קוראים לזה החופש מהתאגדות.

איך עושים את החופש מהתאגדות? אנחנו קובעים שכל אדם בישראל יכול להחריג את עצמו אם הוא רוצה בכך מהסכם קיבוצי שאנשים שהתארגנו בקבוצה וולונטרית ויש להם איזשהו ארגון וולונטרי שמייצג אותם יוכלו להתארגן תחתיו ואז אנשים לא יהיו מחויבים לתוך הדבר הזה. ההסתדרות היא מאוד עצלנית היום, למה? כי היא בכל מקרה מקבלת כסף כל חודש, זה לא משנה אם היא ייצגה אותך או לא ייצגה אותך. התאחדות בעלי מלאכה ותעשייה, כל נגר בישראל מחויב לשלם לה כסף.

את יודעת מתי פעם אחרונה שהם עשו משהו לטובת הנגרים? בשנת 81 וגם היו"ר שלהם מלפני 500 שנה הם בכלל לא מבינים את המצוקות של בעלי עסקים נכון להיום. יש לכם, אתם יודעים שספרים מחויבים להיות מאוגדים שם, ספר עם כיסא מחויב להיות מאוגד באיזשהו ארגון לשלם לו כסף שהארגון הזה לא חייב לתת לו כלום, הוא פשוט חייב בכפייה להיות מאוגד תחתיו, למה? הם הנציגים שלו, נציגים איפה? איפה הצגתם אותנו לאחרונה?

ואני חושב שאת כל המבנה הזה, זה מבנה שעולה לנו מיליארדים, הוא מזיק למשק בצורה משמעותית, הוא מזיק ליכולת שלנו באמת להכניס אנשים טובים מצד אחד ולהוציא דברים גרועים מן הצד השני, ואני חושב שאת כל זה אפשר לשנות די בקלות באמצעות חוק חופש מהתאגדות, ואני מתכוון בממשלה הבאה באמת לקדם אותו בצורה משמעותית. אבל בסוף ההסכמים הקיבוציים רצו לענות על צורך נורא נורא ספציפי לייצר תנאים לקבוצה גדולה של אנשים שלא בהכרח היו מקבלים את אותם תנאים אם היה חופש ההתאגדות. אני אגיד לך למה אני חולק עלייך. קודם כל התאגדות שוב היא דבר חשוב, השאלה האם התאגדות בכפייה היא דבר חשוב ואני חושב שהתאגדות בכפייה היא לא דבר חשוב וברגע שאני בתור ראש ארגון, אני אבהיר כמה, אני מתנדב דרך אגב, מקבל מאות פניות ואני עושה את זה בהתנדבות ובאהבה ובחדווה אמיתית אבל אם מאז שהתחלתי את ההתנדבות הייתי מקים לי איזה ארגון קטן ולא משנה אם יש לי הישגים, אין לי הישגים, כל חודש הייתי מקבל מכל אחד מהאנשים מה-500-700 איש שלי הייתי מקבל משכורת. כמה זמן אני כבר יכול באיזשהו שלב אני נהיה שמן, שבע, כבר כבד לי לעבור בדלת, כבר יש לי פחות מוטיבציה לעשות בשבילם את הדברים ויותר מזה.

אין לי שום הישג שאני יכול להשיג, אני כבר מקבל את הכסף כל חודש. אני חושב שהמבנה הזה בכפייה הוא המבנה שמייצר את הבעיה כשתהיה תחרות על העובדים, כשתהיה תחרות על המאוגדים, כשתהיה תחרות על המעסיקים. אז אנחנו נראה באמת אם יהיה תחרות למשל על המורים הטובים ביותר, אם יהיה ארגון שהמורים הטובים ביותר הוא דואג להם לשכר טוב יותר בהסכמים, בהסכמי איך זה נקרא, בהסכמים שהם מחוץ להסכם הקיבוצי. הסכמים אישיים, חוזים אישיים. חוזים אישיים.

אם יהיה לנו מישהו שמאגד את כל המורים באותם חוזים אישיים, וואלה, יכול להיות שכל המורים המאוד מאוד טובים יזכו לתנאים טובים יותר, אולי יהיה להם התניידות בתוך הרשות המקומית, הם יוכלו לעבוד במספר בתי ספר ולתת הרצאות, אולי... עומר מואב פרופסור מואב פעמיים בשבוע יבוא ויפגוש ילדים ויעשה להם שיעורים על כלכלה בבתי ספר בשכר שמתאים ואנחנו נוכל לייצר פה איזשהו מעגל היום זה לא קיים הגמישות הזאת לא קיימת במערכת כדי שהיא תהיה קיימת צריך תחרות על המורה. תחרות על ההורה ותחרות כמובן על הילד כדי שאנחנו נבטיח שכולם מקבלים את הטוב ביותר אני אני אעיר שבאמת אנחנו בישראל מאוד התרגלנו למבנה מסוים שברגע שיש ארגון עובדים אז כל העובדים חייבים להיות בארגון. השכר נקבע במשא ומתן קיבוצי, או שאין ארגון ואז הכל חוזים אישיים, אבל יש מודלים של שמשלבים דברים, למשל באנגליה, לדעתי אין חובת התאגדות, אני יודע בוודאות שאני לא חייב כמרצה באוניברסיטת ווריק להיות חבר בארגון שמשלם את המס, אני כן כאילו פרי ריידר, אני כן נהנה מהסכמים שהם סגרו מול האוניברסיטה, וגם חוזים הם חוזים אישיים למרות שיש ארגון עובדים. אז אין פתרונות מושלמים אבל בהחלט יש מודלים שונים ובאמת אולי אחת הבעיות הכי קשות שיש בארץ עם ארגוני עובדים, שוב תחום שאני מכיר היטב, ההשכלה הגבוהה, ברגע שהשכר הוא אחיד לפי דרגה, לא משנה ביקוש היצע התחום, אז יש תחומים שמאוד קשה להעסיק, למצוא חברי סגל.

והתחומים האלו יש בעיה של בריחת מוחות, לפעמים זה תחומים מאוד חשובים, וארגון העובדים לא מאפשר שכר דיפרנציאלי, ובעולם כן יש שכר דיפרנציאלי. בקיצור, אני רק רוצה לחזק את הדברים שאביר אומר, במובן שכן יש מודלים אלטרנטיביים. רק אני אגיד עוד דבר אחד, שהוא דווקא מדברים שלו, הנה דוגמה שלו אומר שאני מכיר, והיא דוגמה שאני משתמש בה הרבה. השכר בישראל נקבע. לפי גודל הנזק שהוואד יכול לעשות לציבור.

ככה אתה רואה את זה בחברת חשמל, שאומנם יש לה, הם לא השתמשו בזה, הם בחיים לא הורידו לנו את השלטר, כי אז לא היה לנו חשמל, אבל בגלל הכוח הלא סביר שיש להם, באמת הם מצליחים לקבל את זה. ואתה חושב בראש, האם אני רוצה לחיות במדינה שמתמרצת ומתגמלת אנשים על יוזמה, על יכולת, על כישרון, על מאמץ, על הדברים שהם באמת מביאים לידי ביטוי, או האם אני רוצה לחיות במדינה שמתגמלת אלימות? ואני חושב שאנחנו חיים במדינה שמתגמלת אלימות ואנחנו רואים את התוצאות של זה בכל אחד מהמקומות אתה רואה שיש פה עזבי אף אחד לא רוצה לתת לך שירות. נסית פעם ללכת למשרד התחבורה תשבי בתור נראה אותך תנסי כאילו זה באמת אני אומר לאנשים לך תנסה לשבת בתור בתחבורה ציבורית במשרד התחבורה לקבל איזה שהוא לא יודע מה. תור לתיאוריה לקבל תוצאות לקבל ציוד באמת ציוד ניסית פעם ללכת למשרד הפנים להוציא דרכון מה זה למה הדבר הזה קורה ככה אתה שואל את עצמך איך להוציא תעודת זהות אנשים.

קובעים תור שלושה חודשים מראש מה קורה במדינה למה אתם לא משרתים את הציבור. תענו להם לטלפון אני חושב שזה הכל קשור באירוע הזה באמת שאנחנו מתגמלים פה באמת אלימות לא מתמרצים את העובדים הטובים לא גורמים לאנשים טובים להביא את עצמם לידי ביטוי. ולא את הכישרון ואת המאמץ שלהם אני חושב שזה מייצר באמת מערכת ציבורית חולה זה כל ההתייעלות שאני מדבר עליה. אבל התפקיד של מי זה לטפל בדבר הזה זאת אומרת ארגונים אזרחיים זה רשויות מקומיות אמרת הממשלה זה גבוה. מדי זה למעלה אז מי הכל הממשלה סוף האחריות לכל מה שקורה במדינה איך לנהל את המדינה האם להשתמש בארגונים אזרחיים האם לשתף פעולה בין רשויות מקומיות האם לבזר את מערכת החינוך לרשויות המקומיות זה שאלה בסוף של הממשלה הממשלה היא הרשות המבצעת היא עומדת בראש הכל היא צריכה בסוף היא הפירמידה והיא הכל והיא גם משדרת את הכל אם הממשלה משדרת שאנחנו עכשיו במלחמה מול יועמ"שית ציפי שביט וגבי גזית, אז כל המיקוד של המדינה הולך למקומות האלה.

כמה פעמים שמעת בארבע שנים, יועמ"שית, פצ"רית, אמיתי, אני לא יודע שיש תפקיד כזה בכלל, פצ"רית, כן? פתאום הפצ"רית זה הדבר הכי חשוב בעולם. אבל זה בסוף המיקוד של הממשלה. אם הממשלה מחליטה להתמקד בדברים שאנחנו מדברים עליהם, ובאמת בפתרון הבעיות, ובחיים עצמם, אז יהיה הרבה מאוד, יהיה מאוד מאוד קל להגיע לפתרונות. אם הממשלה מתמקדת ומתעסקת בשטויות, בשטויות לתפיסתי, כן?

אז אנחנו מאבדים כיוון. אני אגיד שיש פה באמת לדיון פה שתי רמות. רמה אחת היא של עקרונית מה הדברים שנכון לעשות. והרמה השנייה היא איך עושים. ובאמת אני חייב להגיד שהייתה לנו תקופה קצרה את ממשלת השינוי, שאביר היה סגן שר במשרד ראש הממשלה, ובנט ראש ממשלה, ולפיד, וליברמן שר אוצר, ו...

ועוד ועוד רבים, שבסך הכל הייתה תחושה שבאו לעבוד למען הציבור. וגם אם חלק מהדברים היו הרבה בעיות, והיו גם כל מיני נציגים של ארגונים כוחניים שחיבלו, לא חסר. אבל גבי לסקי ומוסי רז היו בממשלה. אבל היו, בגדול הייתה גישה, אנחנו באנו לעבוד. ואת רואה היום את הממשלה שיש לנו, ממשלת נתניהו, ופופוליזם לפי הספר, קלאסי, את קוראת, פותחת ספר, מה זה ממשלה פופוליסטית?

זה ממשלה שמחפשת אשמים, לא ממשלה שמחפשת לעשות למען הציבור. איך אמר מיקי זוהר? כסף, כבוד, כוח, זה מה שהם רוצים לעצמם, לא לציבור. כן, אבל אני רוצה כן להחזיר את הדיון, אביר, אני חושב שאתה הוכחת בתקופה שהיית בממשלה, הוכחת יכולת ביצוע, אתה מוכיח כושר ביצוע, אבל אני חושב בכל זאת כפודקאסט כלכלי, אני רוצה לחזור לשאלות העקרוניות, מה לעשות? למשל בסוגיה של הציבור החרדי בישראל.

כן, אז קודם כל בציבור החרדי נגענו בדת ומדינה, אני מאמין שבאמת אנחנו צריכים לבזר כל מיני סמכויות לרשויות המקומיות, בעיקר להפריד דת ומדינה, זה לא משהו שלא הולך ביחד, וזה לא הולך ביחד אפילו בצלחת שלכם, אם תעסק באמת בנושאים כלכליים, ואחת הרפורמות הכי משמעותיות שניסיתי להעביר בממשלה הקודמת, אגב התחלתי את זה, רפורמות שאנחנו מדברים עליהן לוקח שנים להעביר, כי הרבה דברים חונים במשרדים שונים ואתה צריך לאסוף וכזה, ראיתי עסקתי קצת במחירי הבשר, וכדי להבין רגע יש היום יבוא חופשי של בשר, אפילו הורדנו את המכס אבל עדיין המחירים הם גבוהים, אין יבוא של אופל ישראל, מה הסיבות שעומדות שם מאחורה? ואחת הסיבות המרכזיות באמת היה העניין של הכשרות. בחוק הכשרות בעצם הם מנעו אפשרות של יבוא בשר לא כשר לישראל, נניח שאני חי עם זה, למרות שבישראל שוחטים היום 200 טון חזיר, נניח שאני חי עם זה, אבל מה שהם עשו הכי הרבה זה שכשאפילו שאנחנו נוסעים היום נגיד לארה״ב, יש כשרויות בארה״ב שהן לא כשרות ישראלית, זה לא רבנות שלנו, או יו, יש כל מיני כאלה. הם אסרו גם את היבוא בבשר ובעוף על כשרויות אחרות, נגיד מהדרין צרפת, מהדרין איטליה, לא מביאים את זה לישראל. אנחנו חייבים לשלוח צוות שחיטה מישראל למפעל מאושר בחו"ל והוא יקבל כשרות רק כשהצוות שחיטה מגיע לשם, כאילו שאם הצוות שחיטה הגיע שחיתות אין, כן?

אבל זה לא קיים וכשאתה מסתכל באמת על הדבר הזה אתה רואה שאנחנו צריכים לאשר משרד החקלאות צריך לאשר מדינה, הרבנות צריכה לאשר מפעל, משרד הבריאות צריך לאשר עם הפיקוח הווטרינרי את המפעל עצמו, אז אין באמת יבוא חופשי, כי בסוף כדי להיות יבואן, אתה צריך לעבור תלאות של 250-300 אלף דולר רק כדי להגיע לאישורים, אתה צריך לשלוח צוות מפה לחוץ לארץ כדי להביא את הבשר, בום, המחיר שלנו של בשר 70-80 אחוז למעלה גם כשיש יבוא חופשי. רציתי מאוד לטפל בבעיות הללו ובאמת אספנו סביב שולחן הרבה מאוד אנשים, אבל אתה מסתכל על... נגיד חרדים, כן? דת ומדינה, זה עולה לנו, הדבר הזה עולה לנו המון כסף ביומיום. אז הפרדה של דת ומדינה זה צריך להיות אחד הדברים הראשונים שאנחנו...

תן לי רגע לכוון פה את העניין. אתה רוצה לדבר על החינוך. אני רוצה לדבר על החינוך ועל העלות בכלל, מעבר לזה. תראה, יש בישראל מדינת רווחה. המשמעות של מדינת רווחה, גם אם היא לא מפלה לטובה חרדים, והיום היא כן מפלה לטובה חרדים, אבל אפילו אם ניקח את הכסף הגדול...

יש לך חינוך, בריאות, סובסידיה בדיור, תחבורה ציבורית, אז הנתונים, לא נתונים של שמאלנים, נתוני פורום קהלת, עשו שם כלכלנים מפורום קהלת לכלכלה, עשו עבודה, הארכנו פה את קרלינסקי, החוקר הראשי אריאל קרלינסקי, שעשה את המחקר הזה ודיברנו על זה. העובדות הן שמדובר בציבור עם כושר השתכרות נמוך, עם השתכרות נמוכה, והרבה ילדים, כלומר ציבור מאוד גדול שהוא נטל כלכלי כבד. והציבור הזה הולך וגדל. ואתה רואה שזה גם אם תעשה הפרדת דת מדינה, עצם העובדה שיש לך ציבור שתפיסת החיים שלו זה באמת זה תפילות על משלם המיסים והוא הולך וגדל, אנחנו לא במצב בר קיימא. אני לא יודע מה יקרה, אבל המצב כמו שהוא היום הוא לא יכול להימשך.

הוא בלתי אפשרי. תשמע, אתה יודע, אנחנו יוצאים החוצה ואנחנו שומעים בהפגנות שלהם, נמות ולא נתגייס. האמת, אתה שומע את זה ואתה מזדעזע. אבל כשאתה מסתכל ורואה את הכסף שהם מקבלים כדי לא להתגייס, אתה אומר, וואלה, שווה למות ולא להתגייס. כן, והרבה פעמים כאילו אנשים כועסים עלינו, שואלים אותנו את זה, ואני הלכתי ורציתי לרשום רגע שנייה אחת, מה הם מקבלים, מה באמת, מה בסוף הוא מקבל לכיס.

ולעשות חשבון האם שווה למות ולא להתגייס או שווה ללכת ולהתגייס. ולמות זה כמובן למות מטאפורית זה לא למות באמת. אז רגע בטח מה הם ימותו ייפול עליהם ספר בישיבה מה כאילו זה לא אין שם אין שם באמת סיכון. תראה אז זה באמת שאלה גדולה אני חושב שאחד קודם כל צריך להדגיש פה ממש. אין לנו בעיה עם עצם החרדים.

עצם קיום של חרדים אין לנו שום בעיה, יש גופים נהדרים במגזר החרדי, יש למשל ארגון ההצלה הטוב בעולם, הוא ארגון חרדי, איחוד הצלה, הוא מגיע תוך דקה, דקה, דקה וחצי קריאה לאירועים בירושלים, אין ארגון כזה הצלה בעולם, כן? וזה ארגון וולונטרי לחלוטין, מבוסס על מתנדבים שקיבלו ביפר, ובהתחלה אז מיפו כל מיני רופאים בכל מקום, זאת אומרת, שמע, איזה יופי, איזה חבר'ה. אתה מסתכל על כל מיני דברים באמת שבמגזר החרדי, דברים יפים. מצד שני, אני חושב שהאיום הקיומי הגדול ביותר על מדינת ישראל הוא לא, שוב פעם, זה לא החרדים, זה ההנהגה החרדית שדואגת והיא בסוף איום קיומי על המפעל הציוני, כי המפעל הציוני אנחנו קיבצנו את עצמנו כדי לבוא לפה כדי לבנות מדינה ביחד. וכשאתה מסתכל ורואה שההנהגה החרדית היא הנהגה בדלנית, שהיא רוצה להשאיר קבוצה אחת שהיא תמיד שונה מאיתנו, אגב, ביהדות שבהיסטוריה של היהדות 200 שנה 300 שנה אחורה אין קבוצות כאלה 3000 שנה לא הייתה קבוצה אין לא היו קבוצות של הדבר הזה של ההתבדלות הזאת היא פשוט היא לא הייתה קיימת.

והם היום הקימו מדינה בתוך מדינה סוג של אוטונומיה אני מדבר על החרדים הקיצוניים ממש הם לא רק אנטי ציוניים מישהו רואה אותם בטלוויזיה הם אומרים אתם אנחנו בעד שהמדינה הזאת תחרב כן כאילו עד כדי כך.

שאנחנו נתנו לאותם קבוצות להתבדל מאיתנו ולחיות באורח חיים כפי שהם רוצים. לי אין בעיה שיחיו איך שהם רוצים, אבל רק שאת אורח החיים שלהם לא יכפו עליי, שגם לא יכפו עליי לשלם על ההחלטות שהם לקחו. כשהם מגיעים, אני תמיד אוהב לתת את הדוגמה הכי פשוטה. כשאני מגיע, יש לי שני ילדים שהיו בריאים, כשאני מגיע איתם למסעדה, אני רוצה, אנחנו משלמים בדרך כלל חשבון לארבעה אנשים, כן? אף אחד לא מבקש ממני לשלם על השולחן ממול שיש בו שני הורים ועוד עשרה ילדים, אבל למה במערכת מס?

כשאתה מסתכל על זה בגדול ואתה מסתכל נגיד על הארנונה בישראל, למה בדירת 100 מטר אני עם שני ילדים צריך לשלם כמו דירה אחרת שיש בה עשרה ילדים? הם מקבלים עשרה שקלים מהרשות חינוך. לא, כי ברגע שיש להם עשרה ילדים יש להם הנחה של כמעט 90 אחוז. הם לא משלמים, כן? הם מקבלים בכלל פטור.

אבל נניח ששני הורים שם משתכרים בצורה, למעלה מ-13,000 שקלים בחודש, אז הם משלמים ארנונה. בוא, אנחנו... הלכנו על דוגמה אחרת שכן משלמים, איך יכול להיות שאנחנו משלמים בדיוק את אותו דבר? ואני חושב שזה הפער המאוד מאוד משמעותי, אבל כדי לא להתגייס, אז מקבל אותו צעיר חרדי תמיכה ממשרד הדתות בין 6,000 ל-11,000 שקל בשנה, יש לו תמיכה ממשרד הדתות, יש הנחה בביטוח לאומי של 1,000 שקלים בשנה, סיוע בדיור ציבורי בין 6,000 ל-18,000 שקלים בשנה. פעוטונים שעוברים יש להם שלושה ילדים מתחת לגיל של שאמורים להיות בחינוך פרטי עד גיל שלוש באמת שעוברים אז הם יקבלו בין 13 ל 56 אלף שקלים בשנה יש להם הנחה בתחבורה ציבורית 1500 שקלים בשנה אבל לא בזה די יש זיכוי במס שבח למי שלא עובד 26 אלף שקלים זכאות להשתתפות בדירה בהנחה 600 אלף שקלים הנחה במס על רכישת דירה בין 80 ל 100 אלף שקלים ויכולים להמשיך איפה נרשמים עכשיו עכשיו.

בגדול תעשו כמה שיותר ילדים, אל תלכו לעבוד, רק כשהאישה תעבוד אתם תגיעו ותקבלו את זה גם. ולכן מה עושים? אם נשכיל לשלב את החרדים בחברה, בתעסוקה ובצבא, מדינת ישראל תהפוך להיות גן עדן ליוזמה באופן כללי, כי יש להם גם רעיונות ויוזמה שאנחנו היום לא מביאים לידי ביטוי. זה צריך להיות בדבר הראשון. אבל אם אנחנו לא נעשה את זה, עם קצב גידול האוכלוסייה שלהם...

כמו שאנחנו רואים היום מדינת ישראל לא תוכל להמשיך להתקיים אני משוכנע. שאנחנו הולכים להתעורר כן ברגע האחרון אנחנו נתעורר אבל אני חושב שהשנים האלה ארבע שנים האחרונות וארבע שנים קדימה. הם שנים קריטיות לגורלה של מדינת ישראל הכי קריטיות שיש ואם אנחנו לא נעצור את כל הסבסודים האלה אגב.

צעירים בגיל 24 זה לא, מערכת רווחה של מדינה לא אמורה לסבסד צעיר בן 24 על החלטה שלו לא לעבוד ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לחתוך את כל הסבסודים הללו, מחיר מטרה, דירה בהנחה, מחיר למשתכן, לא רק על חרדים, לכולם, אבל ברגע שאתה חותך את זה, זה מתמרץ אנשים ללכת לעבוד ולא לנסות לזכות באיזו דירה בהגרלה על חשבון משלם המיסים ממקום אחר, ברגע שאנחנו נעצור את זה ונשנה את מערכת המריצים המדינה הזאת תשתנה בלי הכר. אז בואו נשאל על דיור. כן. עזוב חרדים, הבנו, בערך. יש עוד כאלה, לא, תראה, אני לא אומר את זה ביקורתיות, תשמע, הנושא של החרדים הוא נושא מאוד מורכב, אבל בואו נקפוץ לדיור, אביר.

אגב, כל מה שאמרנו פה על חרדים, בראש ובראשונה הוא יהיה טוב לחרדים. אני מסכים. כי כשאתה לוקח צעירים, אתה יודע, כל פעם כשאני כותב איזה משהו בבוטות, אז קוראים לי אנטישמי, אנטישמי, אני אומר, רגע. מי שמונע מצעיר חרדי השכלה רלוונטית לשוק תעסוקה מודרני הוא אנטישמי. הוא מונע מהילד הזה בעתיד את היכולת שלו להתפתח, לבנות את עצמו, להכשיר את עצמו.

לא אני, אתה אנטישמי, אתה נגד חרדים, לא אני, כי אני בעד החרדים, אני רוצה את הילד החרדי הזה מוביל. אני רוצה רופאים חרדים, אני רוצה חרדים מובילים בהייטק, אני רוצה חרדים נמצאים במקומות הכי גבוהים שיש, כן, זה נראה לנו חלום רגע כשאנחנו מסתכלים על זה. אבל בלי שזה יקרה, מי יטפל בילדים חרדים, שהיום 25% מהילדים בכיתה א' הם חרדים? עוד עשר שנים מי יטפל בהם בבית חולים. לכן אני חושב שזה מוכרח למציאות וזה קודם כל כל מה שאני מציע הוא דווקא לטובת החרדים, אני הכי פרו חרדי שיש.

אני חושבת גם שיש המון יוזמות שכן מנסות לשלב חרדיות בהייטק וכולי וזה נורא נורא חשוב, אבל באמת לנושא הבא שלנו, התחלת קצת לדבר על דיור. בכלל יוקר המחיה כאילו, נכון? תראה, יוקר המחיה זה באמת נושא ענק, אבל דיור זה מרכיב מאוד מאוד ספציפי, אז... מה אנחנו צריכים לעשות בכל מה שנוגע לדיור? אז כן, שנייה אחת על זה, מדינת ישראל, יוקר המחיה בישראל, ההשפעות שאנחנו מרגישים אותן מאזרחים, ובאמת בצורה משמעותית, זה בדיור, ברכב ובמזון, בסדר?

אז בדיור אני חושב שאין פה עכשיו, אני לא הולך להגיד מחר לאזרחי ישראל, תשמעו, יש לי תוכנית קסם, לוחצים על כפתור והמחירים יורדים, זה לא יקרה בלחיצת כפתור. כי יש הרבה מאוד שכבות והרבה מאוד בעיות שצריך לטפל בהן, בעיקר ביורוקרטיה ורגולציה עודפת. קשור גם לכמות המשרדים, כי אם את בונה מחר בניין בתל אביב ואת צריכה להביא מוסרי אישורים, אז יש לך 56 מוסרי אישורים, יש לך תחנה לעבור בכל מקום. אם יש כל כך הרבה משרדים ממשלתיים, אתה כל פעם מתעכב, אתה צריך להביא את האישורים משם, והאישורים זה שלב שלוקח המון זמן. אז אילו משרדים נגיד בתוך כל העולם של דיור היית מצמצם?

לא, קודם כל משרד הבינוי והשיכון. לא צריך להיות משרד נפרד ממשרד התחבורה צריך להיות פה וגם לא משרד תקשורת זה צריך להיות משרד תשתיות לאומי. במקום שלושה משרדים הנה עשינו אותו במשרד אחד כשאני רוצה לתכנן כביש לשכונה חדשה אני לא צריך ללכת לשרת התחבורה. שעכשיו יש לה כל מיני לחצים פוליטיים במשרד עצמו אם היא כן תאשר לי לא תאשר וכולי כן זה הלכתי לשרת תחבורה ושר. שיכון זה נראה לכם כזה גדול אבל בסוף שמהמון יחידות קטנות שצריכות לעבוד אחת עם אחד עם השני חלק מהאנשים כמובן שדיור ותחבורה זה שני דברים שבאמת שלובים זה בזה.

אין שום סיבה שהם יהיו במשרדים נפרדים ואני חושב שרק החיסכון הזה שעכשיו אמרתי שהכל יהיה תחת משרד אחד והאינטרס של המשרד הוא כבר הופך להיות אינטרס של כל המשרד ביחד ולא אינטרסים מנוגדים אחד לשני אני חושב שיהיה לנו מאוד מאוד קל פחות אישורים הרבה יותר קל לעבוד אני חושב שבדיור יש גם כמה דברים שאני אגיד מה לא לעשות כן אמרתי לפני שנייה מחיר למשתכן מחיר מטרה כל הדירות בהנחה מדינת ישראל מאוד מאוד רצתה והפוליטיקאים בישראל מאוד רצו לטפל בדיור, מאוד רצו ללחוץ על כפתור ולהוריד מחיר, אבל הנזק שהם יצרו גדול מהתועלת, הם בסוף במקום לטפל בצד ההיצע, הם טיפלו בצד הביקוש, הכניסו לצד הביקוש זוגות צעירים שלא היה להם מספיק הון כדי לקנות דירה, הגדילו את הביקוש באופן מלאכותי, ולא תאמיני מה קרה, המחירים טסו ללמעלה. כל התוכניות האלה צריך לבטל אותן באופן מיידי, והדבר השני שאנחנו צריכים להשקיע בו, וזה לוקח קצת זמן ואני יודע שזה לא פשוט, זה להגדיל את ההיצע באזורי ביקוש. הסיבות המרכזיות שהיצע באזורי ביקוש הם לא גדלות, זה גם העניין של האינטרסים של הרשויות המקומיות, פשוט מקומית שלא רוצה מגורים, שלא רוצה למעשה תושבים. תחשבי על בעל עסק שלא רוצה לקוחות. למה הם לא רוצים את הלקוחות האלה?

כי הלקוחות האלה עולים להם כסף. ארנונה. הארנונה למגורים בישראל היא לא ריאלית, היא לא מספיקה לצורך העניין להוצאות שיש, בטח לא משפחות. שיהיו בריאים, ברוכות הילדים, שיעשו, ילדים זה שמחה, אבל זה גם עולה כסף. ואני חושב ששיטת התמריצים בארנונה גורמת לרשויות מקומיות לא לרצות לאשר מגורים באזורי ביקוש.

יש היום, בזמן שאנחנו מדברים, באזורי ביקוש, לא במקום אחר, 600 אלף טבעות מאושרות, יחידות דיור שאפשר לאשר לבנייה מחר בבוקר, אבל הרשויות המקומיות לא עושות את זה בגלל התמריצים. אני חושב שיש פה מקום גם לתמריץ של הממשלה להתחיל להסתכל על רשות מקומית שצומחת במספר הנפשות ולדעת לתמרץ אותה, מצד שני לאפשר לרשות מקומית לקבוע את מחיר הארנונה למגורים שלה בעצמה, להעביר אליה גם את האחריות בעניין הזה. אני חושב שיש פה עוד דבר אחד ואני יודע שאת רוצה לשאול על זה בהמשך אז אני אגיד את זה בקצרה, הארנונה לעסקים בישראל היא מאוד מאוד גבוהה, האינטרס של רשות מקומית היא לייצר יותר עסקים מאשר מגורים והדבר הזה באמת מייצר פה איזשהו תמריץ שהתמריץ הזה הוא קצת בעייתי לרשות המקומית בתמריץ לבניית מגורים. אז צריך לטפל בתמריצים לטפל ברגולציה ובירוקרטיה להגדיל את צו אזורי ביקוש ולבטל תוכניות מזיקות אני חושב שמספיק שנעשה את הדברים האלה ואנחנו. נראה את המחירים יורדים בצורה משמעותית.

אוקיי אז התחלת אולי להרים לנושא של ארנונה לעסקים אבל נגיע לזה תכף.

אז מה יש לנו לטפל שם? טוב, רכב זה באמת אחת ההוצאות הגדולות ביותר על משקי הבית בישראל, בעיקר אם אנחנו מחזיקים שני רכבים, במדינה שלנו תחבורה ציבורית נמצאת במצב פקקטה, כולנו מוצאים את עצמנו ברכבים, אגב, ברכבים לפעמים יד שנייה, מזהמים יותר, שעושים יותר תאונות, ויש לזה סיבה. אני חושב שאנחנו יכולים להוריד את מחירי הרכב בצורה מאוד מאוד משמעותית. תוך מלחמה מצד אחד יש פה מונופולים מאוד גדולים שמחזיקים רק הם יכולים לייבא מותגי רכב אם מסתכלים על טויוטה אז טויוטה היום הם כבר לא רק מייבאים את הרכבים האמריקאים הם מייבאים גם את הרכבים הסיניים והם גם אלה שמטפלים בהם.

להגדיל להם את האפשרות, זה רגע נדבר על יבואנים מקבילים, אבל להגדיל את התחרות, אבל יש גם משהו שהמדינה יכולה לעשות מחר בבוקר, ואני חושב שברפורמה ברכב היא יכולה להיות יותר גדולה מרפורמה בסלולר, אם אנחנו עושים אותה, להשפיע על הכיס שלך מחר בבוקר, ועל הכיס של כל ישראלי ששומע אותנו, וגם לפתור בעיות שאזרחי ישראל לא רוצים לפתור, שהם לא יהיו מוכנים מחר להתנדב ולשלם אותן. אז קודם כל אנחנו משלמים היום על רכב שעולה 100 אלף שקלים, בחו"ל, אנחנו משלמים 83% מס קנייה, זה מיד נהיה 183,000 שקלים, ואנחנו משלמים עוד 18% במע"מ. בום, מחיר הרכב של 100,000 שקלים כבר נהיה 216,000 שקלים, זה לפני יבוא, לפני שהוא נסע במים, לפני שאנחנו העלינו את המחיר, ואז אנחנו מגלים שרכב של 100,000 פתאום שווה פה 230,000 וכן הלאה. אני חושב שאנחנו יכולים את מס הקנייה ואת עצם... היום בישראל אנחנו ממסים את עצם הרכישה, במקום למסות את עצם השימוש, ממסים את עצם הרכישה, 83%.

אני חושב שעל מס קנייה, זה 14 מיליארד שקלים בשנה הכנסות מדינה, זה לא סכום נמוך, זה סכום שאנחנו צריכים לדעת להביא את הכסף ממקום אחר, אבל אני חושב שאנחנו יכולים היום להוריד את מס הקנייה לגמרי, זה אומר 83% פחות, מעבר על האירוע הזה, זה נותן לנו גם הזדמנות להכיל דברים. שבישראל אנשים לא אוהבים, נגיד אגרות גודש, אם תגיד היום אגרות גודש בחוץ והממשלה תהיה על זה מלחמה נוראית, הביצוע של העניין הזה יהיה יותר גרוע ממה שחשבת ובסוף יגידו אתם עשיתם אגרות גודש ואנחנו עדיין בפקק, עשיתם אגרות גודש ועדיין יש, אבל צריך להעביר פה אגרות גודש משמעותיות באמת באזורים שיש בהם פקקים, אגרות גודש בכבישים לבד עולה לאזרחי ישראל 40 מיליארד שקלים בשנה, אם נעשה את זה בצורה אפקטיבית הדבר הזה באמת יביא תועלת מאוד גדולה למשק הישראלי וזה גם יעזור לנו להכניס את הכסף שיחסר לנו מאותו מס קנייה לרכב. במקביל אני חושב שזה גם הזדמנות להיפטר מפטורים מזיקים במע"מ, להוריד את מחירי הרכב בצורה משמעותית, מחיר השכרת הרכב ירד, הליסינג ירד, ההלוואות שאנשים לוקחים על רכבים ירדו בצורה משמעותית ואני חושב שיש פה עוד דבר שאנשים לא סובלים אותו זה אני לא יודע אם את יודעת מה זה מס שווי רכב, אבל כל שכיר או כל עצמאי שמחזיק רכב משלם מס שווי על הרכב שהוא קיבל מהעבודה, שזה חלופה לשכר שלו. אני עניתי בכנסת, קיבלתי טויוטה מצוקמקת, וזה עלה לי 4,500 שקל בחודש מתוך השכר שלי, והיום כעצמאי אני משלם, כשאני משלם לעצמי שכר אז אני משלם גם כן מס שווי רכב בערך 4,500 שקל. המס שווי רכב...

מחושב מהמחיר המלא של הרכב, כן? זאת אומרת, גם אם נסעת על ברלינגו שנת 2010, אתה משלם לפי ברלינגו חדשה את המס שהוא ברכב. כולל המס קנייה גבוה. כולל המס קנייה גבוה, ואני חושב שזה ירד בצורה מאוד מאוד משמעותית, יעשה צדק משמעותי לאנשים, ואפשר לחסוך פה המון המון כסף, ומצד שני גם להכניס פה, או להפוך את מערכת המס ליעילה יותר. ולהצהיר את שיא הרכב, כפי שאמרת, וזה בהחלט נכון וחשוב מאוד.

שיש לזה משמעות, בזיהום אוויר יש לזה משמעות. בתאונות. זה מציל חיים, מציל חיים, שפר תיכון את החיים ובאמת מוטב, עשינו פרק, אני אזכיר שעשינו פרק שלם על מיסוי אופטימלי ובאמת דיברנו על ההבדל בין מיסים מזיקים למיסים פחות מזיקים ולמיסים מועילים אפילו וזה באמת אגרות גודש זה אחד מהם. אז כשאני נכנסת לרכב בדרך כלל אני נוסעת לסופר לקנות לי את הקניות השבועיות שלי ושם אני לא יוצאת עם סל של פחות מאלף שקלים למשק בית, אני מנסה להבין מה אנחנו עושים עם כל נושא המזון, כי דיברנו על דיור, דיברנו על רכב, אבל מזון, שזה משהו שאין לי את הפריבילגיה לא לקנות בשונה מרכב, מה אנחנו עושים עם הנושא הזה? תראי, אז את יודעת, היום כבר צריך ללכת על שתי שקיות ב-700, שתי שקיות אתה ממלא בסופר, זה נהיה 700 שקל, אתה אומר, איך, מה?

מה קניתי? מה הכנסתי פנימה? אז תראי, מה יקר בישראל? כל מה שאין בו תחרות אם אנחנו מסתכלים על זה בצורה הזאת אז אנחנו מסתכלים על בשר דגי בשר עוף חלב ביצים הכי יקרות בעולם יש לנו ביצים מחזיקים אותנו עם הביצים פה אנחנו מסתכלים כשאת מסתכלת בסופר עצמו את רואה פירות וירקות הכי יקרים בעולם איך קרה שעל פירות וירקות אין מע"מ אבל אנחנו שמים פירות וירקות הכי יקרים בעולם זה בכלל לא קשור לפטור ממע"מ פטור ממע"מ לא הופך את ה. להופך את הפירות והירקות לזולים יותר, מה כן יהפוך אותם לזולים יותר?

נו, את פה שנים, מה יהפוך אותם לזול יותר? קצת אחריות. קצת אחריות, זה... עכשיו, העניין הוא פה שמדינת ישראל גדלה בצורה מאוד משמעותית. לפני 30 שנה זאת לא הייתה לנו בעיה כזאת, כן?

היום האוכלוסייה בישראל הכפילה את עצמה, מספר החקלאים הוא כנראה נמוך יותר, ואנחנו מסתכלים ואנחנו רואים... שיש הביקוש גדול מהעצה והמחירים כל הזמן עולים ואם אנחנו מסתכלים על עופות שאין יבוא לישראל של עוף, את יודעת את זה? אין יבוא בכלל, אין יבוא לישראל של עוף אלא אם כן פותחים מכסה מיוחדת, יש מכסאות ואז במכסה המיוחדת המכס יעלה 6.75 שקל לקילוגרם, בפולין עולה עוף שלם 5 שקלים, 5.90 לקילוגרם, כן? כאילו זה הסדרי גודל, זה פשוט מכפיל את המחיר אז אני חושב שהדברים שאנחנו צריכים לעשות באופן מיידי בממשלה הבאה זה להוריד מכסים ומכסות לאפס, לסגור את המועצות החקלאיות או לשים אותם באיזשהו מקום שהם לא יכולים להשפיע על המחיר שלנו. זה מדהים כי בממשלה הקודמת זה מה שעשינו, העברנו רפורמה מאוד מקיפה ביבוא ורפורמה מאוד מקיפה בחקלאות.

ואם אנחנו מסתכלים, הממשלה הנוכחית ביטלה הכל, שני דברים היא לא הצליחה לבטל, היא לא ביטלה באננס והיא לא ביטלה בשום. באננס ובשום המחירים ירדו בצורה משמעותית. היום כשמראים לך דוגמאות בזה שהמחיר הזה עלה והמחיר הזה עלה אבל את האננס כבר לא מראים, פעם האננס היו מראים אותו 70 שקלים ליחידה, זה היה עולה כמו זהב ועכשיו אנחנו רואים שיש אננסים ב-5.90 ליחידה או ב-10 שקלים ליחידה, אתה רואה את זה ואתה מבין שזה הכל בסוף עניין של תחרות, אז אנחנו צריכים לטפל בבעיות שורש בתוך הדבר הזה, להפסיק להיכנע לתכתיבים של הלובי החקלאי, אנחנו צריכים לעבור ממערכת של סבסוד עקיף לחקלאות באמצעות מכסים, מכסות וכולי לסבסוד ישיר לחקלאים יש היום הרבה מאוד טענות שלפעמים חקלאים אפילו לא אוספים מהקרקע כי לא משתלם להם. אני מבין את זה שלא משתלם להם כי הם לא מקבלים על זה את המענק באופן ישיר הם יש להם איזה שהוא סבסוד עקיף אז לא שווה להם ללכת לקטוף ממילא יקבלו את הכסף. הם יקבלו את הכסף רק אם המחיר גבוה בשוק אם המחיר נמוך לא שווה להם לקטוף אנחנו צריכים את הסבסוד ישיר לחקלאות עשו את זה בכל העולם אני חושב שבפודקאסט הזה זה לא.

סבסוד ישיר לחקלאות, הורדת מכסים, הורדת מכסות לאפס. אני חושב ששוק המזון, אנחנו נראה את זה בשנייה, גם את המחירים יורדים וגם את האנשים עומדים בתור בסופר ומשלמים פחות. אני קצת מעודדת מכל השיחה שלנו כאן, בתקווה שבאמת הדברים האלה יוכלו להתממש בקרוב. שנת בחירות, אז רגע לפני שנסיים, כי זמננו קצר, אני רוצה לדבר על נושא אחרון שאני יודעת שכואב להמון המון אנשים במדינת ישראל, עסקים קטנים. אתה עסקת בזה לא מעט, מאני שולמן ועד היום אני חושבת, לא מעט עסקים נפגעו בשנים האחרונות בגלל המלחמה ובאופן כללי מהקורונה אני חושבת אנחנו כבר שש שנים בתוך האירוע הזה, מה עושים, מאיפה מתחילים?

קודם כל צריך להבין שמנוע הצמיחה של המשק הישראלי זה בעלי עסקים קטנים ובינוניים, 64% מהמועסקים במשק הישראלי מועסקים בעסק קטן או בינוני, זה המעסיק הכי גדול במשק. כן, אבל זה, אני חושב שמדינת ישראל לא מתייחסת מספיק לעובדה ולצורך של בעלי עסקים בישראל וכל בעל עסק שפותח כאן עסק מניחים לרגליו מוקשים במסלול ההמרה שלו וממש מחזיקים אותו בחולצה כדי שהוא לא יוכל להצליח. אני חושב שהדברים שהכי הכי חשובים להם זה באמת הפחתה של ביורוקרטיה ורגולציה בצורה משמעותית, אנחנו צריכים שיהיה להם את האפשרות להתחרות כאן גם אם מול העסקים הגדולים. אנחנו צריכים לתת להם הגנה מפני עוקצים ומפני נוכלויות שקיימים בישראל. נכון להיום, אני דיברתי פה בתחילת הפרק בקצרה על תביעות ייצוגיות, זכויות יוצרים, כל מיני כאלה.

האירוע הזה איבד כיוון, אנחנו צריכים לייצר הגנה לבעל עסק קטן מפני תביעות כאלה או מפני בלי הפסקה כזאת, זאת אומרת, לייצר מצב שתמיד יש איזושהי פנייה מוקדמת אם בעל עסק תיקן. לתת לשלם 250-300 שקלים ולא לאפשר את זה, מעבר לזה גם באכיפה של המדינה, גם באכיפה של הממשלה, להתייחס לעסק קטן בגודל שלו. אי אפשר לתת לבעלים של, ראיתי לפני שלושה שבועות, מישהו שמכר מעל המחיר המפוקח ביצים, רק מה הוא בן 81, באיזה מקום פה בתל אביב, דרך אגב לא רחוק, בואו נתת לו קנס של 100 אלף שקל. לדעתי זה לא מידתי, אנחנו צריכים להוריד את זה למידתיות הנכונה קודם כל באירוע הזה. ולתת להם באמת פוש, להשאיר להם יותר מרווח.

אני חושב שהדברים שמפריעים להם, אמרנו פה, יש היום חקיקת העבודה, העובדים שלהם הרבה יותר חזקים מהם עצמם. אתה מסתכל פה בתל אביב, אתה רואה במסעדות, שהעובד במסעדה, המלצר, יותר חזק מבעל העסק. צריך לנסות לייצר איזשהו, לעשות איזושהי רפורמה בחוקי העבודה. ודיברנו פה בפרק עצמו על ארנונה לעסקים, שזה דבר שמאוד מאוד מפריע לבעלי עסקים בישראל. ארנונה עסקית בישראל, בעיקר בתל אביב וכאלה, היא עד פי עשר ממחיר הארנונה למגורים באותו אזור, היא חלק משמעותי וכבד על בעל העסק, זה גם מעלה את יוקר המחיה בצורה משמעותית.

אני חושב שאם אנחנו רוצים היום לתת עזרה ברצפת העסק לבעל עסק שמעסיק עובדים למסעדה וכולי, אני חושב שהדבר המשמעותי ביותר יהיה לקצץ בארנונה לעסקים. כמובן, צריך לתת לרשויות המקומיות את ההחלטות שלהם איך הם עושים את זה. אבל זה באמת יכול להשפיע גם על בעל העסק בהרגשה שלו, בהוצאות שלו במהלך החודש וגם על יוקר המחיה בצורה משמעותית. אמרתי, הפחתת ביורוקרטיה ורגולציה משמעותית, זה היה על רישוי עסקים, שעשינו בממשלה הקודמת רפורמה מאוד מקיפה בעניין הזה ואני יודע שזה הציל אנשים, וצריך באמת לאפשר לאנשים פה לייצר כמה שיותר, ליצור בעצמם, ליזום, לחלום, ולא להחזיק אותם בחולצה, לתת להם את הדחיפה הזאת קדימה, ואני חושב ש... מספיק שאם אנחנו נענה להם לשיחות הטלפון, אם נלווה אותם בתהליך שהוא מתחיל להיות יבואן קטן.

יש לי פה בחורה, אלינור, היא לא מפסיקה לשלוח לי הודעות. אלינור היא יבואנית חדשה בתחום הבריאות והלכה להביא תוספי מזון מחוץ לארץ. ועכשיו היא צריכה, במשרד הבריאות אתה חייב להיות יבואן נאות. בוא'נה, הנה, פעם ראשונה, היא בכלל לא מבינה מה זה המושג נאות. היא צריכה להפקיד פיקדון של 25 אלף שקלים כדי להתחיל את התהליך הזה.

ואני חושב שמה שהיה לה הכי חמור, ומכל הדברים שהיא אמרה לי, זה שמשרד הבריאות בכלל לא עונים לה לטלפון, והתקועה עם הסחורה כבר כמעט שבועיים שם. אז מה הם צריכים? הם צריכים בסך הכל מישהו שייתן להם את הפוש הזה, שלא יעמוד להם בדרך, שיענה להם לטלפון, שילווה אותם בתהליך שהם עושים, וכל הדברים הם ידעו לעשות לבד הכי טוב שיש, ויגרמו למדינה הזאת להמריא. אז שאלה אחרונה, עם מה היית צריך לטפל בנושא אחד? מחר אתה נכנס לממשלה, מה הנושא הראשון שאתה מטפל בו?

מצמצם את הממשלה ל-18 משרדים ממשלתיים במקסימום. אביר קארה, תודה רבה שהגעת לכאן היום. תודה רבה. תודה רבה, אביר. אנחנו צריכים רק לאחל לך שתיכנס לכנסת ושתהיה בתפקיד ביצועי ושתעבוד למען הציבור.

אנחנו באמת, אני רוצה להגיד, זה מעבר לכל הסוגיות של הוויכוח האידיאולוגי על ימין, שמאל וכולי וכולי. אנחנו צריכים ממשלה שמטפלת בבעיות. וזה מה שחסר לנו עכשיו, אז תודה רבה אביר. אז גם תודה רבה לכם קודם כל על הבמה, ורק להגיד שזה לא משנה דרך אגב איפה אני אהיה, מתוך הממשלה, מחוץ לממשלה, איפה שאני לא אהיה, אני רוצה להיות במקום שיכול להשפיע הכי הרבה על הכלכלה הישראלית, אבל לא משנה איפה אני אהיה, אני מתחייב לעבוד עבור כל אזרח בישראל, ואגב לא משנה אם בחר בי, לא בחר בי, ביביסט, לא ביביסט, אני מתחייב לתת את השירות המלא, גם מחוץ לממשלה, גם בתוך הממשלה, להמשיך לעבוד קשה כדי להפוך את המקום הזה לגן עדן, ואתה יודע איך אני מסיים תמיד את הזה שלי, לא עוצרים עד שגן עדן. אוקיי, אחלה.

תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה, תודה רבה שלי. תודה רבה. היה כיף להגיש איתך.

תודה לך. עד כאן להיום, תודה רבה לאביר קרא שהיה כאן איתנו, תודה לצוות רשת עושים היסטוריה, לעידו שקד טכנאי אולפן, לרעות שוקר מנהלת השיווק, ולינאי מהצוות. העורך, אפשר למצוא את עומר בפייסבוק ולפנות אלינו ברשת עושים היסטוריה, באינסטגרם, בפייסבוק, בטוויטר, אנחנו כאן כדי לשמוע מכם, לשאול שאלות וגם את קבוצת המאזינים שלנו עושים חשבון הדיונים, הצטרפו אלינו, תודה שהייתם איתנו

הפרקים

האם ה-AI יכול להביס את הבורסה? [עושים חשבון]

26.10.2026

עושים חשבון מארחים את גבי דיאמנט, מנכ״ל ומייסד חברת Bridgewise, לשיחה על החלפת יועצי ההשקעות בכלי בינה מלאכותית. מה ה-AI יודע שמיטב האנליסטים האנושיים לא יודעים? במה מודלים ייעודיים לניתוח פיננסי עדיפים על מודלי שפה כלליים? האם יש כאן חידוש שמערער על המחקר הכלכלי המוכר? ובסופו של דבר, מעבר לחדשנות ולזמינות: האם הבינה המלאכותית מצליחה […]

עושים חשבון בקלפי: המדריך הכלכלי למצביע [עושים חשבון]

12.10.2026

בפרק זה אנחנו צוללים לנושאי הליבה הכלכליים בבחירות הקרובות. איך יודעים אם תוכנית כלכלית היא רצינית או סתם פופוליזם זול? נעמיד למבחן את התפיסות הקפיטליסטיות מול הסוציאליסטיות, נתהה האם יש בישראל ימין ושמאל כלכלי אמיתי, ונסביר מה כדאי לבדוק במצע של המפלגות לפני שמכניסים את הפתק לקלפי. מגישים: עומר מואב ושירה הדס נקרעורכת ראשית: שלי […]

מס ירושה: צדק חברתי או נזק כלכלי? [עושים חשבון]

28.09.2026

האם רצוי להטיל מס ירושה? בפרק הזה אנחנו דנים ביתרונות ובחסרונות של מס ירושה, מה המחקר הכלכלי אומר על השפעת המס על חיסכון והיצע העבודה, עד כמה הוא יעיל בגבייה, והאם הוא כלי אפקטיבי לצמצום אי-שוויון, או אולי מס שיוצר יותר נזק מתועלת. והאם מס ירושה משפיע על עיתוי המוות?

מהפכת הבינה: סוף עידן התעסוקה? [עושים חשבון]

14.09.2026

האם בינה מלאכותית תוביל לאבטלה המונית?מה ניתן ללמוד מהעבר על ההשפעה של חידושים טכנולוגיים שמחליפים עובדים על אבטלה? האם זה דומה ליבוא שמחליף עובדים? האם הפרדוקס של ג'בונס מ-1865 יכול לסייע בניבוי? ומה הקשר לתאוריית האטם (O-ring)? האם הטכנולוגיה צפויה להגדיל מאוד פערים בהכנסה? מה רצוי שממשלות יעשו, ומהן הסכנות הנוספות בבינה מלאכותית?

אובר – תורם לרווחה או לפקקים?ֿ פרופ׳ יוסי שפיגל [עושים חשבון]

09.08.2026

ההשפעה הצפויה של "תחבורה שיתופית" (אובר) על רווחת הציבור בישראלעושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לפרק שעוסק במחקר על ההשלכות של "תחבורה שיתופית" (אובר, ליפט, וכדומה). מה ההבדל בין שירותי אובר למוניות רגילות, מה היתרון של מחיר שעולה עם עליית הביקוש, מה קרה לגודש בכבישים בעקבות כניסת אובר? מה קרה לרווחת משתמשי השירות? מה […]

המחשב הקוואנטי והכלכלה | עושים חשבון״ ו״דיפטק ישראל״

27.07.2026

בפרק משותף של דיפטק ועושים חשבון, אנחנו דנים בהשלכות של מחשב קוונטי על הכלכלה הריאלית, על המסחרבניירות ערך, על ביטוח, על הרווחה, על אי השוויון ועל התפקיד של המדינה וגם על הסיכונים.  מגישים:עומר מואב, שרון  מנהל האולפן וטכנאי: עידו שקד עורכת ראשית: שלי נוי עורכת הפרק: רעות שוקר מרקטינג: רעות שוקר

האם תחב"צ חינם יקטין את הגודש בכבישים? [עושים חשבון]

13.07.2026

עושים חשבון מנתחים את ההצעה של שרת התחבורה מירי רגב להנהיג בישראל תחבורה ציבורית חינם. לטענתה של רגב, ניתן לממן את העלות של תחב"צ חינם על ידי הרווח הצפוי מצמצום הגודש. האם זה נכון? מה למדנו מנסיונות שונים בעולם? האם באמת ניתן לצמצם גודש ללא אגרות גודש? האם הציבור תומך באגרות גודש, ומה התוצאות של […]

קללת המנצח [עושים חשבון]

28.06.2026

מה זה קללת המנצח, ומה הן ההשלכות של קללת המנצח על מדיניות מכרזים ועל איסוף ואספקת מידע למתחרים.

השופטת והכלב – תורת המכרזים [עושים חשבון]

14.06.2026

בפרק הזה אנחנו לומדים על מכרז מחיר ראשון, מכרז מחיר שני, ומדברים על מכרזים נוספים ומכירות פומביות. ולמה המקרה של השופטת והכלב – שופטת שערכה מכז על הכלב בין בני זוג מתגרשים – שונה ממכרז רגיל. וגם, על הקצאה יעילה, ומדוע מכרז הוא פתרון עדיף בהשוואה לפתרונות שמתחשבים ביכולת לשלם וברצון הסוביקטיבי.

יוקר המחייה בישראל [עושים חשבון]

25.05.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לשיחה על יוקר המחייה.  מה זה בכלל יוקר מחייה, והאם יוקר המחייה עולה בגלל האינפלציה? מה עומד מאחורי יוקר המחייה, והאם הריכוזיות והמונופלים הם לב הבעיה? ומה ניתן לעשות בשביל לשפר את רווחת הציבור בישראל, ובפרט להוריד את מחירי המוצרים והשירותים במשק?

תנועת הג'ורג'יזם: האם אפשר לממן את הממשלה על ידי מס על קרקע? [עושים חשבון]

04.05.2026

לבקשת מאזיני הפודקאסט, הקדשנו את הפרק להנרי ג'ורג' ולמשנתו הכלכלית, שבמרכזה שילוב של כלכלה קפיטליסטית עם מס כבד על קרקע.  האם מדובר בפנטזיה או שיש מה ללמוד מהרעיונות של ג'ורג', רעיונות שסביבם קמה תנועת ה"ג'ורג'יזם"? ומה חשבו על משנתו של ג'ורג' קארל מרקס ומילטון פרידמן?

ניידות כלכלית חברתית ופערים עדתיים בישראל [עושים חשבון]

12.04.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן בעוד פרק שעוסק בפערים כלכליים והפעם הדגש הוא על ניידות כלכלית, על הפריפריה, על העוני, על מדיניות כלכלית לטיפול בעוני ועל הפערים בין ערבים ויהודים ובין אשכנזים למזרחים. האם יש בסיס לטענות של פוליטיקאים רבים על פערים עדתיים משמעותיים בישראל?

אי שוויון בהכנסה [עושים חשבון]

30.03.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן, לשיחה על אי שוויון בהכנסות, על מדיניות כלכלית לצמצום אי השוויון והעוני, על ניצול לרעה של מדינת הרווחה בישראל, על פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ועל אי השווין בתוך הקבוצות. וגם על הבדלים בדפוסי ההצבעה בישראל בין אשכנזים למזרחים ובין משכילים יותר למשכילים פחות.

תיווך פיננסי – המחקר הכלכלי [עושים חשבון]

15.03.2026

בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם המחקר של התיווך הפיננסי, ובעיקר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים: אנחנו פותחים במקרו כלכלה: על הקשר בין חיסכון והשקעה, ושואלים מדוע בכלל צריך תיווך פיננסי? ומשם פונים לשאלת החסמים בשווקים שפוגעים בהקצאה היעילה של האשראי במשק, ומנתחים את המנגנונים שמסייעים להתגבר עליהם. בפרט, אנחנו מדברים על מודל האסימטריה באינפורמציה ובעיית "הלימונים" […]

ילודה, הגירה, ותרבות [עושים חשבון]

04.03.2026

פתחנו את הפרק בדיון על הילודה הנמוכה במדינות המפותחות, על תוכניות לעידוד ילודה, למה בכלל זו בעיה, ואיך זה קשור להגירה. וממשיכים עם דיון על ההשלכות של הגירה על המדינה הקולטת: מדוע מהגרים מועילים לכלכלה, בניגוד לטענות פופולריות, והיכן מהגרים דווקא פוגעים בחברה ובכלכלה, שוב בניגוד לעמדות מקובלות.

הבעיה של עסקים קטנים ואשראי [עושים חשבון]

16.02.2026

מה קורה לבעל עסק קטן כשהוא מבקש הלוואה?עושים חשבון מארחים את הגר פרץ דיין, מייסדת (משותפת) ומנכ"ל אלטשולר שחם אשראי, לשיחה על עסקים קטנים ועל מתן אשראי. אנחנו מדברים על תפקיד העסקים הקטנים, על חלקם בתוצר ובתעסוקה, על הקשיים הביורוקרטיים שחונקים אותם, על הקשיים בקבלת אשראי, על היתרונות של גופים מוסדיים בתחום האשראי, על הקמת […]

אבולוציה והמהפיכה התעשייתית [עושים חשבון]

02.02.2026

האם ברירה טבעית השפיעה על הכלכלה ב-200 שנה האחרונות? בפרק הזה אנחנו חוזרים למחקר שפורסם לפני כמעט חצי יובל, שהציע היפותזה מאוד ספוקליטיבית, על פיה שינויים בהתפלגות האוכלוסייה האנושית, בתהליך של ברירה טבעית, הוביל לעלייה בהון האנושי ולהתנעת המהפיכה התעשייתית. עם השנים שחלפו הצטברו עוד ועוד עדויות מהמחקר ההיסטורי, ולאחרונה מהמחקר הגנטי, שמספקות תמיכה משמעותית לתאוריה.

איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים? [עושים חשבון]

18.01.2026

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁למילוי הסקר ליחצו כאןהצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים?עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לעוד פרק על מסחר בינלאומי. בפרק זה, אנחנו לומדים איך נוצר ייתרון יחסי על ידי ניסיון ויתרונות לגודל, איך בכלל יודעים […]

מסחר בינלאומי: מסובך יותר משחשבתם [עושים חשבון]

04.01.2026

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 האם לפרה הישראלית יש באמת יתרון יחסי? עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לשיחה על איך מסחר בינלאומי מושפע מהיתרון היחסי של מדינות בעולם מורכב עם הרבה מדינות והרבה מוצרים, מה קורה כשתעשיות עוברות ממדינות המערב למדינות עולם שלישי, האם מסחר תורם או פוגע ברווחה, ומה לגבי […]

מיסוי אופטימלי [עושים חשבון]

09.12.2025

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים רוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 בהמשך לפרק על מיסוי קרן ההשתלמות, שבו עסקנו בבחירה הפוליטית-ערכית של מערכת מס, בפרק הזה אנחנו מתעמקים ביעילות מערכת המס, ובפרט בצמצום הנטל העודף של המס, ומסבירים את […]

תכנית סמוטריץ' – האם הכלכלה הישראלית באמת משגשגת? [עושים חשבון]

23.11.2025

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 עושים חשבון מנתחים את ההצהרות של שר האוצר על מצב הכלכלה ואת תוכניתו הכלכלית. האם הכלכלה באמת במצב מצוין לאור העלייה בבורסה, התחזקות השקל, והאבטלה הנמוכה, כפי ששר האוצר, וראש הממשלה טוענים, או, אולי, המצב פחות טוב? ומה לגבי תוכניתו הכלכלית של שר האוצר: האם רצוי להקל במס על […]

המאבק על קרן ההשתלמות [עושים חשבון]

09.11.2025

האם צודקים במשרד האוצר שרצוי לבטל את ההטבה במס בקרן ההשתלמות בגלל שהיא בעיקר מטיבה עם העשירים? האם צודקים בהסתדרות שמדובר בניסיון לגזול את "כבשת הרש" של העובד? ואולי בכלל האופוזיציה צודקת בטענה שמוטב לקצץ בבזבזנות לפני שמעלים מיסים? עושים חשבון מנתחים את הוויכוח על הטבות המס בקרן ההשתלמות בראיה רחבה של מערכת המס בכללותה: […]

עסק חברתי – האם זה אפשרי? [עושים חשבון]

19.10.2025

האם מוכרים לנו את מפעלי ההסתדרות והקואפרטיבים במיתוג חדש, או שבאמת יש כאן משהו שונה? עושים חשבון מארחים את עומרי בן עמי, מנהל בית הספר לעסקים חברתיים לשיחה מפתיעה על עסקים חברתיים. מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 להאזנה לכל הפרקים ללא עלות […]

השיטה הסינית [עושים חשבון]

21.09.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, מומחה לכלכלת סין, לשיחה על השיטה הכלכלית, על הצמיחה המהירה ועל המחירים האנושיים הכבדים שלה. בנוסף, קצת פרספקטיבה על העוני הרב לצד העושר הרב, על המעורבות של השלטון בכלכלה, ועל השאיפות האימפריאליסטיות של סין.

השפעת עמיתים – למה כולם חושבים אותו דבר? [עושים חשבון]

01.09.2025

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק על המחקר שעוסק בהשפעת העמיתים – האנשים שאנחנו עובדים איתם או לומדים איתם,  ואפילו חולקים איתם מגורים – על הישגים ועמדות. האם חשיפה לעובדים בעלי פריון עבודה גבוה מגדילה את פריון העבודה? האם חשיפה של ילדי בית ספר לתלמידים חזקים משפרת הישגים לימודיים? האם חשיפה לקבוצות אתניות […]

מסעו של היזם הפלסטיני [עושים חשבון]

18.08.2025

עושים חשבון מארחים את ידין קאופמן, יזם הון-סיכון, שהקים תוכנית מנטורינג לצעירים וצעירות פלסטינים, בשיתוף עם חברות היי-טק ישראליות, ואת רסן חמד, יזם הייטק פלסטיני, מנכ"ל Zaytounic, לפרק על התפתחות היזמות בחברה הפלסטינית, ועל היתרונות לישראלים ולפלסטינים מהתפתחות כלכלית פלסטינית.

מהפכה בקיבוץ – איך תמריצים משפיעים על התנהגות? [עושים חשבון]

03.08.2025

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק שמתאר את המחקר שלו ושל שותפיו, שבוחן את ההשפעות של רפורמות מבניות בקיבוצים – המעבר לקיבוץ המופרט בעקבות משבר הקיבוצים – על תפישת העולם הערכית של חברי הקיבוץ, על דפוסי ההצבעה בבחירות, על ההשקעה בהון אנושי, על חריצות בעבודה, ואפילו על גירושין ובחירת בני זוג.

זהירות! השקעה טובה לפניך [עושים חשבון]

20.07.2025

איזה סטארטאפים מגייסים כסף בפלטפורמות מימון המונים, איך עובדות קרנות הון סיכון ומה האמת מאחורי האקזיטים שלפעמים קוראים עליהם בעיתונים הכלכליים. עושים חשבון מארחים את רועי בן יוסף, משקיע הון סיכון, לשיחה על על שנאת סיכון ואהבת תשואה, על פיזור ועונים לשירה – האם כדאי לה להשקיע את כספה באקזיט הבא.

בעיית הסוכן: רמאות וזכויות קניין [עושים חשבון]

06.07.2025

מה משותף לעובד ולמעסיק, ללקוח ולעורך הדין, ולמתווך שמנסה למכור לכם דירה? ניגודי אינטרסים ופערי מידע. בפרק הזה אנחנו מדברים על מודל המנהל-סוכן, מודל מרכזי בתורת החוזים, שעוסק באינטראקציות כלכליות רבות  – אינטראקציות שיש בהן ניגוד עניינים ופערי מידע.אנחנו גם יוצאים למסע בזמן של אלפי שנים כדי לגלות איך המודל יכול להסביר את לידת זכויות […]

עיר משגשגת חייבת אוניברסיטה [עושים חשבון]

22.06.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר נעמי האוסמן, חוקרת כלכלה עירונית וכלכלת ידע, לשיחה על זליגת הידע מהאוניברסיטאות לסביבה העירונית ועל החשיבות של הקרבה הפיזית בין המחקר לתעשייה. איך קובעים סדרי עדיפויות בפיתוח עירוני? מהם יתרונות הצפיפות? ואיך כל זה קשור לתחבורה, בניה לגובה ואינטראקציה אנושית?

מה זה בכלל מחיר מופרז? [עושים חשבון]

08.06.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל, מומחה במבנה שווקים ובעל ניסיון וידע רב בתחום התביעות כנגד יצרנים שגובים מחיר מופרז, לשיחה על ההגדרה של מחיר מופרז ועל האמצעים החוקיים והכלכליים לצמצום הפגיעה בציבור בגלל חברות שגובות מחירים מופרזים.

החות'ים יורים והמחירים עולים [עושים חשבון]

25.05.2025

האם המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה בישראל? עושים חשבון מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר בבנק ישראל ומומחה לכלכלה אזורית, לשיחה על השפעות החרם הטורקי על ישראל, השפעת ההתקפות החות'יות על ההובלה הימית העולמית ובפרט על ישראל, וביטולי הטיסות.

ביקורת עמיתים: אבטחת איכות או חסימת תחרות? [עושים חשבון]

11.05.2025

לאחרונה הקימו אגודות הכלכלה המובילות בעולם (האמריקאית, האירופית, הבריטית והאגודה האקונומטרית) ועדה משותפת לבחינת הליכי הפרסום המדעי בכלכלה בכתבי העת התחרותיים. מטרת הוועדה הוגדרה כאבחון הבעיות במערכת הפרסום והצעת פתרונות לשיפור. הפרק מציג את הבעיות שהובילו להקמת הוועדה, את הבעיות שהוועדה התעלמה מהן, את האינטרסים החבויים והגלויים, את השחיתות, את ההמלצות הבעייתיות של הוועדה ואת […]

דיור בישראל: מחסור או בועה? [עושים חשבון]

27.04.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור מיקי מלול לשיחה על מחירי הדיור בישראל. הנתונים לגבי עליית המחירים מדאיגים ורומזים לכך שיש כאן בועה: ניתוק של המחיר מהערך הכלכלי שנגזר מעלויות הבניה ודמי השכירות. האם באמת יש בועה בשוק הדיור? האם יש בכלל מחסור בדירות? האם ירידה משמעותית במחירי הדיור באמת מסכנת את היציבות הפיננסית? ומה רצוי […]

מה טראמפ עושה?! [עושים חשבון]

15.04.2025

פרק בונוס על מלחמת הסחר של טראמפ. מה עומד מאחורי נוסחת "מכסי הגומלין" של נשיא ארה"ב? מה המטרה של המכסים ולמה גרעון הסחר של ארה"ב מטריד את הנשיא. עומר ושירה דנים במדיניות החדשה והאם יש דרכים יעילות יותר להשיג את אותה המטרה? האם המכסים יחזירו את התעשייה לארה״ב ומה יוצא מכל זה לאזרח האמריקאי?

רשתות חברתיות- המונופולים החדשים [עושים חשבון]

07.04.2025

איך ומתי רשתות יוצרות כוח מונופוליסטי- מהם היתרונות לגודל שמספקות הרשתות ומהם הכלים המשפטיים להתמודדות עם הנזקים? הפעם עושים חשבון מארחים את רז אגרנט, דוקטורנט למשפטים שחוקר רשתות אינטרנטיות.

נפט- הדלק של הפוליטיקה העולמית [עושים חשבון]

23.03.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר גיא לרון, מומחה ליחסים בינלאומיים וגיאופוליטיקה, לשיחה על האינטרסים הכלכליים והפוליטיים מאחורי המדיניות של מנהיגי העולם- מפוטין, דרך טראמפ ועד איראן בהקשר של אנרגיה וגאוגרפיה. אז אילו עוד מדינות ודיקטטורים נהנים מהזהב השחור? עד כמה המשאב הזה חשוב ואיך כל זה קשור לישראל?

יתרון יחסי ומלחמות סחר [עושים חשבון]

09.03.2025

אנחנו מדברים על מלחמות הסחר ועל הבסיס למסחר בין לאומי: מה זה יתרון יחסי, ומה ההבדל בינו לבין יתרון מוחלט ותחרותי, מה זה הסטת סחר ואיך מכסים פוגעים ברווחה? הפרק מתחיל עם התרומה של דויד ריקרדו לתאוריה של מסחר בינלאומי, עובר דרך נקודות מרכזיות בהתפתחות המחקר של מסחר בינלאומי, ומסתיים עם פרס הנובל שהוענק לפול […]

הכה את המומחה: כלכלת ישראל במלחמה [עושים חשבון]

23.02.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל ועונים לשאלות המאזינים- על דירוג האשראי ומצב הכלכלה, על התפיסה הכלכלית בישראל – ימין או שמאל, על אתגרי יוקר המחיה ופריון העבודה ועוד.

מיליי- המהפכן שמציל את ארגנטינה? [עושים חשבון]

10.02.2025

הכלכלן שהפך לנשיא, חביאר מיליי, מכנה את עצמו "אנרכו-קפיטליס" וידוע בתמיכתו הנלהבת בשוק חופשי עם כמעט אפס מעורבות ממשלתית. בתוך חודשים הוא התחיל לבצע פעולות כדי להוציא את המדיניות שלו לפועל ואת ארגנטינה ממשבר. הפעם עושים חשבון מארחים את ד"ר סבסטיאן ויסוצקי, כלכלן שגר בארגנטינה, על המהלכים הדרמטיים שעשה מיילי, על אלו שהבטיח ועדיין לא […]

האם אפשר לעזור לעניים? [עושים חשבון]

27.01.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר שירלי ליכטמן שדה, לפרק שעוסק במחקר על מדיניות רווחה. האם סיוע לעניים באמת מחלץ מעוני או דווקא מייצר תמריצים להישאר עניים? מה ההשפעה של צמצום קצבאות רווחה על תמותת עניים מסמים ואלכוהול, ומה קורה להשתתפות בשוק העבודה העבודה? והאם תלושי מזון משפרים את העתיד של ילדים שגדלו במשפחות עניות?

הויכוח על הביטקוין- זהב דיגיטלי? [עושים חשבון]

12.01.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, שמסביר מדוע לדעתו הביטקוין הוא הזהב המודרני, מרחיב על סוגי מטבעות דיגיטלים נוספים, ומסביר מדוע הביטקוין אינו בועה. צוות עושים חשבון מאתגר את הטענות. עוד בפרק: מה זה בכלל בועה, ודיון על בועות שאינן סכום אפס.

נטל המס ורווחים כלואים [עושים חשבון]

29.12.2024

עושים חשבון מארחים את ירון גינדי, ראש לשכת יועצי המס, לשיחה על הכבדת נטל המס על הציבור בישראל, ובעיקר מתעמקים בסוגיית הרווחים הכלואים של החברות. וגם: איך נכון להגדיל את תקבולי המס? האם צריך בעיקר למסות עשירים? האם אפשר להתמקד במיסוי עסקים ובכך לצמצם את הפגיעה בציבור? ואולי נוצרה הזדמנות לרפורמה כללית במערכת המס? ובנוסף: […]

למה כלכלנים עושים ניסויים בבני אדם? [עושים חשבון]

15.12.2024

האם בני אדם רציונליים? האם המודל הכלכלי כושל בניבוי ההתנהגות האנושית במעבדה? אולי המעבדה כושלת בניבוי התנהגות אנושית בחיים מחוץ למעבדה? מה לומדים מהמעבדה על היחס לסיכון, ומה ההבדל בין אי וודאות לבין סיכון? עושים חשבון מארחים את פרופסור יורם הלוי לשיחה על כלכלה ניסויית ומנסים להשיב על השאלות האלו דרך מגוון דוגמאות של ניסויים […]

האם יש שוק חופשי של דעות ברשת? [עושים חשבון]

01.12.2024

עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי לפרק על מה רשתות חברתיות עושות. האם פייסבוק תורמת להקצנה? איך אינסטגרם וטוויטר משפיעות על בריאות נפשית, מה ההשפעה של חשיפה לדעות על עמדה פוליטית ועל אמפתיה כלפי הצד השני, ומה הם המנגנונים השונים שמקשרים בין הרשתות לאושר ועושר, אבל גם לפשעי שנאה.

ביטקוין- השקעה משתלמת או תרמית פירמידה? [עושים חשבון]

17.11.2024

עושים חשבון מדברים על הביטקוין מהזווית הכלכלית: האם מדובר בנכס של ממש, או שאולי זו רק בועה שתתפוגג בקרוב? איך מעריכים את השווי ההוגן של ביטקוין? ומה יקרה אם ביטקוין באמת יהפוך למטבע ככל מטבע אחר? איך הגענו למסקנה שמחירו חסום בשני מליון דולר למטבע ביטקוין יחיד. והאם רצוי שממשלות ילחמו בביטקוין?

שיתופי פעולה – תורת המשחקים [עושים חשבון]

03.11.2024

העולם המודרני מאופיין בשיתופי פעולה כלכליים רבים עם זרים, שהיקפם מתואם עם ההתפתחות הכלכלית. שיתוף הפעולה תורם לרווחה אבל הוא פתח לרמאות וניצול. בפרק הזה, שירה ועומר משוחחים על התרומה של תורת המשחקים להבנה של שיתופי פעולה, בהשתתפות פרופסור יורם הלוי.

כלכלה התנהגותית – יישומים בשטח [עושים חשבון]

20.10.2024

עושים חשבון בשיחה נוספת עם ד״ר טלי רגב על כלכלה התנהגותית. אחרי שהבנו בפרק הקודם מהי כלכלה התנהגותית, הפעם צוללים לדוגמאות שונות למחקרים ויישומים

מהי כלכלה התנהגותית? [עושים חשבון]

06.10.2024

רבים מאוד מדברים על כלכלה התנהגותית, ואפילו מציגים את עצמם כמומחים בתחום, אבל מעטים, ולא במקרה, מבינים מהי באמת ומדוע היא נחוצה. הפעם, עושים חשבון מארחים את ד"ר טלי רגב, בפרק לכבודו של חתן פרס הנובל בכלכלה פרופסור דני כהנמן, שהלך לעולמו לאחרונה. מהו האדם הרציונאלי בשפת הכלכלנים?  האם הכלכלה ההתנהגותית הוכיחה שהמודל הכלכלי הרציונאלי […]

מדבר עירוני ורכב פרטי [עושים חשבון]

22.09.2024

עושים חשבון מארחים את מתכנן הערים אלון סיגלר לפרק המשך על עירוניות תחבורה ותכנון. איך תכנון לקוי מייצר מדברים עירוניים, מעודד נסיעה ברכב פרטי, פוגע ברווחה של הציבור ובעיקר של הולכי הרגל, למה אין מספיק צל, ולמה מפגינים חוסמים כבישים.