Second Brain ו- LLM wiki | דנה ממן [עושים תוכנה]

עושים תוכנה. שלום ותודה שחזרתם לעוד פרק של עושים תוכנה, אני עמית בן דור. אז אם גם אתם הגעתם לשלב הזה שאתם מרגישים שאתם מצליחים לשלוט באלה אליהם בצורה באמת טובה, אבל רוצים לעלות לאיזשהו שלב, שוב, שלב הבא.

אז אני לפני כמה זמן לקחתי לי יום והחלטתי שאני רוצה לעלות לשלב הבא והחלטתי לבנות לו בעצם איזה סוג של knowledge base שמכיר לי את כל הידע שאני רוצה שיהיה לי זמין בין אם זה איך אני אוהב שדברים קורים, best practices שלמדתי לאורך הדרך, ידע עסקי, ידע טכני על דברים שאני עושה בעבודה שלי, איזה מחלקות קיימות, איך דברים עובדים. וכל מיני דברים שבעצם אני צריך למשימות וגם כן מקום שאני יכול לקחת תיעודים של שיחות, פגישות או כל מיני דברים כאלו ולהכניס פנימה באמת שישמש ויעזור לי. אז התחלתי לבנות את הדבר הזה וזה היה סופר כיף וסופר מגניב ואז התחילו לעלות לי כל מיני שאלות איך אני מחלק את הקבצים, איך אני גורם לו למצוא את הדברים הנכונים בזמן הנכון, האם להשתמש ברג, לא להשתמש ברג. יש איזשהו מבנה או איך אני כותב כותרות או נותן שמות לדברים וזה בדיוק מה שאנחנו הולכים לדבר עליו היום. אז היום הנושא שלנו זה באמת ה-second brain LLM wiki שזה בעצם משהו שהולך מאוד חזק ואנחנו שומעים עליו כל הזמן והזמנתי אורחת מיוחדת שהיא לא מפתחת תוכנה, זה נכון?

נכון. דנה ברוכה הבאה. כיף להיות כאן. אז כיף גם לי, ואני אגיד שבעצם בנית את אחד הדברים המרשימים, אנחנו נפגשנו לפני כמה זמן, ואיזשהו קונטרול פאנל מטורף, אבל רגע לפני שתספרי לנו קצת על זה, דנה ואמן, אתה מייסדת של Salted Mine, מומחית לאסטרטגיה מוצרית, AI ובילדרית, הכל נכון? הכל מדויק?

ממש מדויק. מגניב. טוב, אז... אני רוצה שכזה תספרי, דנה, איך הגעת בכלל לעולם הזה של second brain ומה זה second brain למי שרק שמע על זה בפעם הראשונה? אז בעצם העולם של second brain עניין אותי עוד הרבה לפני ש-AI הגיח לעולם.

הנושא של second brain זה בעצם האפשרות לאיזושהי מערכת קבצים, מערכת שמנהלת את כל המידע שלי, לא בתוך המוח שלי. ואז, מה זה משחרר אותי לעשות? לחשוב, זאת אומרת בהנחה שהדבר שאני רוצה לעשות בעולם זה לחשוב ולהיות בחלק שאני מאוד מאוד חזקה בו, אז מתי שמישהו אחר, מערכת אחרת מנהלת לי את הקבצים, אני יכולה להשתחרר מזה. אני אגיד שזה נושא שמניסיוני אנשים נכשלים בו שוב ושוב לאורך החיים. גם אנשים פרטיים וגם ארגונים נכשלים כל הזמן בלנהל את הידע.

ויכול להיות שאנחנו כבני אדם, פשוט לא נועדנו להיות מתחזקי ידע. כן, בכל ארגון יש איזשהו קונפלואנס כזה שמעלה דים של ריקבון, לפחות באזורים מסוימים, נכון? נכון. משהו שקשה, ובאמת אני גם לא מכיר כל כך הרבה אנשים לפני עידן ה-AI, שהיום זה באמת דבר שקורה הרבה יותר, שניהלו משהו כזה לעצמם בצורה שהיא טובה, אפקטיבית, קריאה. נכון, זה דרש איזשהו סוג של טיפוסים מאוד מסוימים.

נכון. אנשי הכרטיסיות שהם מתייגים את עצמם, וגם אז התיקייה בעצם גם קובץ מתויק היטב, בסוף הוא נרכב.

ואז הגיע AI. כן, אוקיי, מגניב. אז הגיע AI, ובאמת עם AI, איך שאני רואה את זה, אז אנחנו באמת הרבה פעמים רוצים לעשות כל מיני משימות, ה-AI יודע לרוץ, אנחנו מדברים על loop engineering וכל הדברים מהסוג הזה. אנחנו נותנים לו לעשות המון המון דברים והתסכול כאילו אני חושב שכל בן אדם שעובד עם LLMים וקודינג אייג'נטס זה שבאמת יש דברים שאנחנו חוזרים עליהם שוב ושוב ויש לנו סקילים יש לנו קלוד MD והכל אבל משהו עדיין הוא לא בדיוק שמה נכון? נכון בעצם הדבר שמבדיל בין תוצר של AI שהוא כזה גנרי ורגיל זה לא משפט חדש לבין משהו שהוא ממש זהב.

זה הקונטקסט, זה גם כאן בתוכנית הזו דיברו לא פעם. אבל בעצם ההחלטה מה לשים בתוך הקונטקסט הזה, ואיך לא לנפח אותו מצד אחד, איך שהוא יהיה יעיל ואפקטיבי, ואיך הוא ילכוד את הדברים הנכונים, ואיך הוא ידע לשלוף ברגע הנכון את הדבר הנכון, אני רואה את זה ממש כאומנות. ואני אגיד שגם לי יש איזושהי אובססיה מסוימת כזאתי, כדי שהדברים האלו יקרו בצורה טובה ויעילה, ותמיד שהקונטקסט יהיה בול. לא כי אני מתקמצן על טוקנים, כי באמת אני רואה כמה זה משמעותי. אז מה הייתה הנקודה שבעצם מבחינתך כאילו גרמה לך להבין, אוקיי, אני צריכה לעשות את הדבר הזה?

אז בעצם כל הזמן אני חושבת שהסופר פאואר שלי זה ללמוד, אז אני כל הזמן לומדת עוד דברים חדשים, אבל מאוד מאוד קשה לתחזק את כל הדבר הזה. ואז התחלתי ללמוד על כל הנושא של AI ויצרתי תיקיות. ושמרתי דברים באיזשהו אופן, היה לי כזה כל מיני תיקיות לפי איזה מבנה אינטואיטיבי שבניתי, אבל הרגשתי שהוא שולף דברים בצורה שאני לא סומכת עליה. לפעמים הוא שולף את זה ולפעמים הוא לא. ועשיתי לו תחקיר.

חבר, מה קורה? דיברנו על זה. למה עכשיו לא שלפת את זה? וככה הבנתי שבעצם יש איזשהו מערך כזה של חוקיות מסוימת, ושגם דברים שמוגדרים שהוא צריך לעשות, אם אני לא כובלת אותו, אז עדיין הוא לא תמיד ייעשה אותם. אז ככה זה הבסיס, להבין שבעצם יש איזשהו מנגנון טבעי, כן?

מנגנון אלה למי שבעצם מכתיב איך הדבר הזה עובד, והוא לא גלוי לי. ושם התחילה הסקרנות לארכיטקטורה ולאיך הדבר הזה עובד. ואז הגיע רגע מכונן. זאת אומרת, אז בניתי כל מיני מוצרים לפני כן, ועשיתי המון המון ניסויים ושיפורים על מערכת שעשיתי. אבל אז ברביעי לרביעי קרפטי פרסם את המאמר שלו שהגיע ל-20 מיליון צפיות בטוויטר, רק ככה לוודא שכולם בדקו וקראו אותו, והוא דיבר על המודל הזה של LLM Wiki והוא דיבר על האפשרות שמידע, בעצם שכל הנושא של ניהול המידע, אנחנו נעביר אותו למישהו באמת טוב בזה, שזה ה-AI.

הוא דיבר על מצב שבו, ממש הוא דיבר על כל התחלואים שדיברנו עליהם, מי לשמור את המידע, מי לתחזק אותו, מי לבדוק סתירות בין המידע, היכולת שבו הערך הכי גדול שנעשה שם זה החיבוריות בין המידע, והאפשרות שככל שאני משתמשת במודל הזה יותר, המידע הוא בעצם מצטבר וגדל. אז זה מה ששמעתי, זה היה כזה, אה, חלום שמתגשם, אני חייבת להתנסות. בזה. ומה עשית אז? אז דבר ראשון נתתי לקלודו, קלודט שלי, אמרתי לו, אני עפה על הדבר הזה, בוא נלמד איך עושים את זה, ואיך זה מסתדר עם מה שאני עושה היום.

וככה היה התכתבות, האם אני אשפר את המצב הקיים, או שאני אתחיל מחדש, ובחרתי להתחיל מחדש. זאת אומרת, להעביר את התיקיות הרלוונטיות, אבל בעצם להתחיל עם איזשהו מבנה חדש, שהוא בעצם המבנה... וויקי, אימצתי אותו למעשה באופן מלא. היה לי ממערכת קבצים לפני כן, היה דנה וויקי. והמבנה של הקבצים שקרפטי מדבר עליהם, הוא מדבר על מבנה שבו יש לי raw, שזה אומר הקבצים שאני, או בעצם המידע שאני מביאה מהעולם, הוא נשאר תמיד raw.

וזה מאוד מאוד חשוב לשמר את המצב הזה ללא שינוי, לא משנה מה, הוא נשאר כאיזשהו מקור אמת. על גבי זה יש את הוויקי, שזה אומר מידע שעבר איזשהו סוג של עיכול, נקרא לזה בשפה ביולוגית.

והוצאה של קונספטים מסוימים וחיבוריות, זה הוויקי, ויש את הסכמה. הסכמה זה בעצם מערכת של חוקים שאומרת למערכת איך להתנהג, איך נראה אינג'סט, איך אתה משתמש בזה, איך אתה שומר על זה וכולי. זה בעצם ממש ממש מערכת פשוטה. כן, כאילו הקונספט נורא אינטואיטיבי, נכון? מקום אחד זה קצת המזבלה כזה, שם אנחנו דוחפים את כל ה...

ממש בלי מחשבות. דברים, מה שלא כאילו נמצא שם, בדרך כלל, אלא אם כן יש סיבה כאילו שהיא באמת קונקרטית, ומצד שני יש את המקום המדהים והענקי שזה הוויקי עצמו, וביחד באמת הסכמה שאני יודע שזה הרבה פעמים פשוט איזשהו קובץ של Cloud MD או Agents MD, כאילו באופן כזה, והוא פשוט מסביר והוא מתעדכן כל הזמן והוא מסביר בעצם איך להשתמש בדבר הזה בצורה שהיא אידיאלית. נכון. אני אגיד בהקשר הזה שמשהו ש... איזושהי החלטה שקיבלתי לאורך הדרך, מכיוון שיש לי התכתבויות רבות ואני בעצם לומדת כל הזמן, אני גם לומדת על גבי קלוד.

אז נגיד למדתי איזשהו קונספט, הוא גם הפך להיות פתאום מקור מידע. זאת אומרת, גם התפיסה הזאת שבעצם המקור מידע זה משהו שנעשה חיצונית לי ואני מביאה אותו, הפך להיות פתאום משהו פנימי. גם לדוגמה, שאלתי איזושהי שאלה ואז ראיתי שהוא לא... אני כבר חקרתי איזשהו תחום וכתבתי עליו מאמר. אבל הוא לא מצטט אותו, כי הוא לא נכנס, הוא לא שם.

אז פשוט למדתי בעצם שאם אני רוצה שזה ישקף ויהיה מוח שני אמיתי שלי, הוא צריך להבין את זה, אני צריכה ללמד אותו את זה. כן. אז למדתי להכניס גם את הלוגים שלי וגם את הסיכומים שלי וגם תובנות, וואי, זה קונספט מעולה, ובוא נכניס אותו גם כן, אז זה תרם הרבה. כן, אז בעצם כל הזמן להגדיל את המאגר מידע הזה, כאילו הבסיסי, שזה באמת לפעמים לא חושבים על דברים מסוימים. שאנחנו רוצים להכניס שם כאילו כמו שאמרת מאמר שאת כתבת בעצמך.

כן זה לא מקום מידע לא התייחסתי למה מדובר. אז כל הדברים שאנחנו חושבים עליהם את אומרת בעצם שיכול להיות שאני רוצה להשתמש בהם באיזושהי צורה אז אנחנו שמים אותו בשמים אותם בעצם ברור נכון וכל הדבר הזה עובר כל פעם את העיבוד ומה שצריך נכון וקונספט שכאילו דיברנו עליו באמת גם בקונספט בפודקאסט. כאן ואני מאוד מאוד אוהב אותו זה באמת היום כל כך קל ללמוד נכון כאילו פעם הייתי צריך לשבת אולי סוף שבוע ולקרוא ספר מקצועי וחייבים להגיד הספרים המקצועיים זה הרבה פעמים איזה 99% צמר גפן נכון ואז כזה אי אפשר למכור ספר של שורה צריך למכור ספר של 300 עמודים בדיוק בדיוק ואז כאילו צריך להוציא משם את הדברים והיום זה כל כך כיף כאילו אני נכנס לאיזשהו עולם חדש. בא לי ללמוד עכשיו על מחשבים קוונטיים או בא לי ללמוד על איך עושים מרקטינג עם לא יודע גוגל אדס או משהו כזה ואני יכול להגיע למידע באמת שהוא כל כך איכותי וגם מדויק ובאמת הקונספט הזה של של סקנד בריין גם עוזר לנו לעשות את התהליך הזה בהנה קפץ לי איזה שהוא משהו אני יודע שהרבה אנשים משתמשים גם בכל מיני כלים נכון ובקליפר וכל מיני דברים כאלה שזורקים נורא מהר את הדברים כזה פנימה. ולומדים ומשתמשים ופעם הבאה שאת מגיעה לנושא במקום להגיע כמישהי שלא מבינה כלום, את מגיעה ברמה של אלוף אולימפי.

ממש, אני לא יודעת אם גם אתה חווית את זה, אבל היה לי קבוצת וואטסאפ שבעצם זרקתי עליה המון המון לינקים לרגעים, אמרתי רגע אני אפתח קבוצה רק ללינקים, יש בלינקדאין את הסייבד פוסטים ובטוויטר ובעצם נוצר וכמובן בוקמרקס. ואז יש אפליקציית לזה, וכל הדבר הזה התנפח מאוד והיה מאוד מאוד מפוזר ולא יעיל. ואז הגיע אופסידיאן לעולם. ואפילו קרפטי בתוך המאמר שלו מדבר על אופסידיאן בתור איזשהו פתרון ממש ממש טוב. נגיד שאופסידיאן זה בעצם, זו בעצם אפליקציה שמאפשרת לערוך ולקרוא את הקבצים בצורה נוחה, גם קבצי EMD נקראים שם בצורה ממש ממש טובה וקלה.

והקלוד אמנם עושה את כל החיבורים, הקלוד הוא הבנאי עצמו, אבל באובסידיאן אני יכולה לראות את זה, ואני חושבת שאחד הדברים הכי, הגימיקים הכי מעולים שיש לאובסידיאן, ובטח הרבה שמעו על זה, זה האפשרות לראות את סוגה הגרפית של כל הקבצים שלי. ומעבר לקוריירים... גרפית, את מתכוונת ממש כמו מין גרף כזה, כאילו מרחף, נכון? תלת ממדי כזה עם כל הקשרים. כן, זה נראה כמו איזה סינפסה של המוח.

וזה נורא מספק, כי אתה בעצם, עשיתי גם צילומי מסך לאורך המסע שלי, אז בהתחלה, בפעם הראשונה שהקמתי את הכסף, שני קבצים, אתה רואה מין דף ריק בלי כלום, ולאט לאט זה מתמלא, וגם אתה רואה את ההתפתחות של הלמידה שלך, וכמה אתה מעורב, את האנגייג'מנט שלך. באמצעות התצוגה הגרפית הזאתי, אפשר להגיד שזה גימיק שיווקי. אני משתמשת בה באמת, אני משתמשת בזה כדי לזהות. איפה יש קבצים שהם יתומים. זה מאוד מעניין אותי, זאת אומרת, מה הדבר שלמדתי?

מי לא מחובר לכלום? מי לא מחובר לכלום? למדתי על בתריות של המכונית של הילדים, זאת אומרת, על מה למדתי שהוא כל כך מנותק ואין עליו שום חברים לידו? אז איזשהו כלי כזה לסלף רפלקשן כזה מסוים, נכון? בדיוק, והסלף רפלקשן הזה בשבילי הוא מאוד מאוד משמעותי בתהליך הזה.

אני אוסיף, אם כבר דיברנו על סלף רפלקשן, שה... אפשרות לקחת איזושהי מומחיות מהעולם ולהשתמש בה כסלף רפלקשן. לדוגמה, קראתי איזשהו משהו של איזה יוטיובר ממש ממש מעניין, לקחתי את זה ואמרתי לקלוד, תסתכל על הדבר הזה, אני רוצה שתגיד איפה אני אל מול זה. ותחשבו שבעצם אני יושבת כל היום, 10-15 שעות ביום, אני באמת ומפאי וכזה, מול מערכת, ואני לא יודעת מה, תגידו, אני טובה, אני לא טובה, זה מתקדם, זה ממש גרוע, איך אתה... בודקת את הדבר הזה, אז היכולת לקבל את זה, אז אני מורידה איזשהו מודל ואני אומרת לו תבדוק אותי מול זה, בזה ובזה את ממש מעולה, בחלק הזה חסר ואת יכולה לסגור את הפער הזה ככה, ואז זה נרשם, אוקיי?

ונסגר הפער בין איזשהו best practice ממש ממש אדיר, וגם כל מידע שלומדים מהעולם שציינת לפני כן, אז היכולת להתאים אותו אליי, הרי אתה קורא ספר שלם, לא משנה מה אמר, מה אתה רוצה לדעת בסוף? איפה זה מתחבר אליי? נכון, אתה לא קורא את זה בשביל... זאת אומרת, בסוף היכולת שלנו להקל מידע היא ההטמעה הזאת של המידע ביחס אליי, ביחס לתפיסות שלי, ביחס לדברים שקראתי או כתבתי. נכון, ואיך אני משתמש בזה מחר, נגיד, בעבודה שלי.

ופה אני רוצה להוסיף נקודה, אני חושב שהרבה מאזינים שם, באמת שהם נגיד, שהם מפתחים, הם כנראה מהאנשים, אם אנחנו מסתכלים בארץ, הם מהטובים בעבודה עם LLM בעקבות זה שאנחנו באמת משתמשים בקודינג טוס בצורה מאוד משמעותית, בישראל אנחנו מאוד חזקים בהטמעה של הטכנולוגיה הזאתי ועדיין הרבה מאיתנו לא עושים את התהליך כל כך הזה של גם של הבניית הידע וגם שהקונטרול פאנל אז אני אגיד פה בכאילו באמת בהזדמנות זאתי ואני אשמח שתזרקי על זה כמה מילים לפני שאנחנו חוזרים באמת לנושא המרכזי שלנו איזושהי בנית קונטרול פאנל שבאמת אני הסתכלתי עליו ואמרתי וואו כאילו לא ראיתי דברים כאלו. ולא ציפיתי גם ממישהי שבעצם לא כותבת אפילו קוד, שזה מטורף. נכון. אגב, מסתבר שאני כן כותבת קוד, אני רק לא קוראת קוד. זאת אומרת, אני לא יודעת לקרוא מילה.

אני אפילו לא יודעת מהי השפה שבה אני כותבת. אבל באמת יצרתי איזשהו... לאורך הדרך, כפי שאמרתי, אני בודקת כל הזמן איפה אני יושבת. והיה לי מאוד מאוד חשוב, מכיוון שאני מקימה... יש לי עסק שלי ואני עסק של אישה אחת.

אז לדוגמה עשיתי תהליך אסטרטגי מאוד מאוד גדול לאיזושהי חברה ועשיתי אותו לבד. אבל כדי שאני אוכל לעשות את זה שוב ושוב ושוב, או שאני מייצרת לא מעט אפליקציות דרך אגב, אבל כדי שאני אוכל להמשיך לעשות את זה, אני רוצה לדעת שהמפעל הזה שלי הוא יכול לעשות סקייל. איך אתה יודע? לא יודעת, זאת אומרת אולי אני שורפת טוקנים בלי בקרה. ואולי אני לא יעילה, וגם המידע שאני חושבת שהוא טוב, אז אולי הוא רק משקף אותי, והוא לא באמת, נגיד אולי הוא מתחנף עליי.

כל מיני דברים שאני יודעת שהם תחלואים, אבל אני רוצה מקור ידע אמיתי ואובייקטיבי. אז הלכתי ובעצם קראתי, קראתי, ספרות, שוב, אוקיי, לא קראתי, ביקשתי מקלוד שיקרא. On your behalf. אז קלוד קרא.

כל מיני ספרות של כזה best practice ודוקומנטציה של המון המון כלים, גם כמובן של אנטרופיק אבל לא רק, בשביל להבין מהו הסטנדרט, כאילו ממש מה המפתחים הכי מתקדמים באנטרופיק ובאופן AI ובכולי, איך הם מודדים את ההצלחה, איך הם בונדדים את ההתקדמות של המודלים שלהם. ואמרתי אוקיי, אז אם אלה הסטנדרטים, ממש כמו שאני לומדת אגב כל קונספט אחר, נכון? איך אתה לומד קונספט? אתה הולך לעולם ואומר רגע, מה הפרמטרים בכלל, נכון? זאת אומרת בהנחה שזה קיים, אז אני הולכת ומבררת מה הפרמטרים שקיימים בעולם.

מה נחשב טוב בפרמטרים האלה, ואז אני עושה התאמה למקרה הספציפי שלי, או אם אני בשני דומיינים, אז איך משנים אותם, והדבר השלישי, אני אומרת לו, בוא נבדוק. זה בגדול כל קונספט ככה. אז גם עשיתי את זה כאן. במקרה הזה, אמרתי שאני רוצה שיהיה לי עיניים על המערכת. כאמור, אני לא קוראת קוד.

עוד יותר חשוב לי. אז יש לי בעצם מספר דשבורדים שבודקים כל הזמן את הבריאות של המערכת שלי. יש לי לולאות כאלה ואחרות, יש לי גם את הצריכת טוקנים, גם את המהירות שאני מגיעה לתוצאה. אפילו ביקשתי משהו כמה זמן לקח לי בהתכתבות להגיע לדבר אפליקציות שבניתי כמה הן בריאות לפי פרמטרים של מפתחים הכי מתקדמים שיש אז אפשר להיכנס לזה. כן אז אני אגיד שכאילו זה בפני עצמו אולי אם זה פרק שמעניין אתכם אז תכתבו לנו בקבוצת וואטסאפ ואנחנו באמת ניכנס לזה אבל כי זה באמת עולם ומלוא.

אז אנחנו נחזור רגע אחד לסקנד בריין שלנו ודיברנו באמת על התהליך אז אני חוזר אחד לסיפור שלנו.

וויקי למעשה על בסיס מה שקרפטי עשה, ומשם בעצם איך התקדמנו. נכון, אני רק, יש לי איזשהו חוב לפני כן שאני כן חושבת ששווה לגבי אובסידיאן, אם כבר התקנתם אובסידיאן והשתמשתם, ואני בהחלט ממליצה לעשות את זה, אז גם תורידו את הקליפר לדפדפן, וגם את האפליקציה למובייל, ואז בעצם יש לכם מערכת שלמה שהכל נכנס יחד, תייצרו איזושהי רוטינה שגם באמת... נכנסת לכל הרואו האלה ומאבדת אותם, כי אחרת הם פשוט יישבו לכם וירכבו במחסן. אז כמובן צריך לגרום לדבר הזה לעבוד. זה החוב שלי לגבי...

משהו שעושה בעצם את הפרוססינג כל הזמן. נכון, ומוודא שבעצם אני לא צריכה באופן כזה להגיד לו, רגע, תגיד, אתה בדקת שבמחסן שלי נקי? לא צריך. כן, ואני אזרוק אולי גם מילה, אם כבר אנחנו מדברים על אובסידיאן, אז באמת יש הרבה כלים שהם open source והרבה דברים אחרים שיודעים לעשות את זה. אובסידיאן הוא באמת כלי מאוד נחמד כי הוא...

הוא מאוד קרוב לקוד וזה נראה לי אחת הסיבות שהוא הצליח ככה, אבל יש היום כבר רשימות של סקילים ודברים, גם בעולם ה-OKF ואנחנו נגיע לזה גם בקרוב, שזה הפורמט של גוגל, אבל תמשיכי בסיפור. אז בעצם דיברנו על זה שמהרגע הזה היה לי דן הוויקי ושם ניהלתי את חיי, אבל יחד עם החיים שלי של ללמוד משהו חדש כל הזמן ולפתח את בעצם את ה... לחקור ולפתח קונספטים, יש לי את החיים עצמם, אני באה ואני פוגשת אנשים, והייתי רוצה שהמידע הזה גם יישמר איפשהו. ואז היה לי פרויקטים, תהליכים שעשיתי, מוצרים שבניתי, סטארט-אפים שייעצתי להם, אז איפה הדבר הזה נכנס? ואז אמרתי, רגע, אז אני אכנה את זה בחוץ, ואז יהיה לי וויקי במקום אחד, ואת זה במקום אחר, לי זה נשמע כמו בלאגן.

מאוד מאוד חשוב לי. כמו בג'ימל, נכון? שאתה יכול לעשות קונטרול F כאילו ולמצוא את הכל. אני מזהיתי שבעצם כדי שייתן לי את הערך המוסף הטוב ביותר, אני צריכה שכל הקונטקסט יהיה במקום אחד. כמובן, אם זה יהיה מנוהל כמו שצריך ולא מנופח.

אגב, כשאני אומרת כל דבר, זה לא ממש כל דבר, כי לדוגמה אנשי קשר, מכיוון שעבדתי בהרבה ארגונים גדולים, בחלק מהמקרים נכנסו לי לתוך האנשי קשר. ערימה של אנשים שהם כבר לא רלוונטיים לחיים שלי, וממש החלטתי שאני לא הולכת להכניס עכשיו את כל ה... נראה לי שיש לי איזה 5,000 אנשי קשר, מה אני צריכה שקלוד עכשיו ידע את, לא יודעת מה, שולה, אמא של זה מהגן, באמת, לא רלוונטי. אז אני אישית בחרתי, ויש גבול, יש גבול, וגם בחרתי שאני לא הולכת לערוך את זה, כי זה לא מעניין אותי. כאילו, זה לא...

בסדר, אז גם ההחלטה הזאתי, איפה למתוח את הקו, היא מאוד מאוד חשובה, אני חושבת, זה סתם דוגמה קטנה, אבל בהחלט יש עוד הרבה. נכון. אוקיי, אז בקיצור הבנתי שהוויקי הזה הוא מדהים והוא נותן לי ערך מצוין, אבל זה לא מספיק. והבנתי שמה שאני בעצם רוצה לבנות זו מערכת הפעלה. מה זה אומר מערכת הפעלה?

כל הוויקי המדהים הזה הוא רק מחלקת R&D, הוא מייקרוסופט אלן טורינג 3, בחלק בקומות שהן לא קומה ראשונה.

ואז בעצם יכלתי להכניס פנימה את הלוגים של הפגישות שלי, את הסיכומי הפגישה, את האפליקציות שלי, את כל הספקים, אגב את החלונות. קולמות שלי, מאמרים שכתבתי, ואז קרה קסם מטורף. בעצם התחושה הזאת שאני כל הזמן יכולה להתכתב עם הדנה OS הזה, ולבנות מערכות ולולאות שממקסמות את היכולת הזאת, פתאום באמת הבנתי שהכל אפשרי. וכל סקיל שאני בונה, אני עכשיו יושבת איתך ואתה מדבר איתי על איזשהו קונספט מסוים בפיתוח שלא ידעתי, לא חשבתי עליו. אני מטמיעה אותו פנימה כאיזשהו מודל ידע מסוים, כל אפליקציה שאני בונה מהרגע הזה קדימה, לוקחת את זה בחשבון.

אתה מספר לי איזה צ'קליסט סקיורטי מסוים, מעולה, או פרייבסי מסוים, מעולה, אז עכשיו זהו, זה הבסיס של איך שאני עושה כל דבר. אני לא צריכה להחזיק את זה יותר בראש, והתחושה הזאת באמת, היא ממכרת באמת. אז זה באמת המפעל הזה, זאת אומרת בעצם מערכת שבעצם את יכולה לדחוף לתוכה באמת המון מקורות מידע, כל הדברים האלו קורים כמעט בלי איזשהו מאמץ, בין אם זה הקלטות של שיחות, נכון, ובפעם הראשונה שנפגשנו אז הוצאת איזה מכשיר כזה שלא נעשה לו מרקטינג ומקליט באמת את הדברים, אבל באמת יש אופציות שונות וזה יכול להיות באמת עוד מקורות מידע כאלו ואחרים. ובסוף באמת גם כל התהליכים האלו שרצים כל הזמן וכל הזמן מתחזקים לך את הדבר הזה. נכון, זה גם מאפשר, אגב, הדברים שמקליטים, זה מאפשר self-reflection במקומות מאוד מעניינים, אני חושבת שזה מעניין אולי לכל אדם, גם אנשים שהם, אני חושבת שהייתה לך, דיברת לפני כן על מפתחים, שבעצם מפתחים לומדים ומפתחות לומדים כל הזמן דברים חדשים הרי, נכון?

גם אדם שיושב כל היום בעבודה מסוימת. אני באמת עושה המון דברים, ואז זה מאוד מאוד טבעי. אבל גם אדם שיש לו משרה אחת, הוא מפתח מוצר אחד, והוא יושב שם כבר עשר שנים. עדיין זה אדם שהוא 360 מעלות, זאת אומרת עדיין יש לו אותו בן אדם המון המון תחומי עניין, וגם בתחום של אותו אחד או אותה אחת יש יכולת להתפתח. כן, ומעבר לזה גם להרבה מפתחים ואנשי טכנולוגיה, הרבה פעמים יש גם הרבה מאוד דעות, וגם הרבה פעמים אני מוצא את זה שכאילו הרבה ידע שהוא מאוד ייחודי ומאוד מסוים לאיך עושים דברים ומה עושים.

אז בעצם זה אפשרות גם לראות, ללמוד אולי מה ייחודי בעיניך וללמוד מזה ואולי להביע על זה דעה או להשוות את עצמי מול הדבר הזה וגם קצת להשתחרר מלהחזיק את זה. בעצם כשדיברנו על self-reflection, דיברנו על האפשרות שבו אם אנחנו, ככל שאנחנו מכניסים יותר ויותר מידע לתוך ה-second brain שלנו, אז יש לנו אפשרות לקבל על עצמנו איזשהו משוב באזורים שאולי... לא קיבלנו בעבר. אני יכולה לשתף שיש פגישות מסוימות שהקלטתי, מהרגע שהתחלתי להקליט, שכשראיתי את הסיכום שלהם אחר כך אמרתי, וואלה, פספסתי את זה. אני רוצה, ממש הלכתי להקשיב את ההקלטה עצמה וראיתי שזה ממש היה מחוץ למודעות שלי, האירוע הזה שקרה, שזה די מדהים.

תחשבו אותו דבר לגבי דברים שאנחנו קוראים או לומדים. ולפעמים קורה מצב שבו, נגיד היה פעם שכתבתי איזשהו מאמר ו... קלוד ציטט איזשהו משהו מתוך איזשהו מאמר ואני זכרתי את זה אחרת והייתי משוכנעת שאני צודקת והיה פעם אחת שבאמת צדקתי והוא טעה אבל אני רוצה לדבר על הפעם שבה לא הוא צדק באיזושהי תפיסה והמשכתי ללכת איתה אז בעצם היכולת הזאת להישען במידע ובקונספטים היא מאוד מאוד יעילה להמון המון תחומים ואגב מערכת הפעלה היא ממש לא רלוונטית אך ורק למתכנתים זאת אומרת היא רלוונטית למתכנתים אבל תחשבו שכל בעלות עסק באשר הן, או כל כותבת עזה, או כל אדם כלשהו, אז בעצם יש להם, לי כרגע יש דיזיין סיסטם, אז כל דבר שאני יוצרת, אני בעצם מכניסה אותו, יצרתי איזושהי הוצאת מחיר, יש לי דיזיין סיסטם, זה תוך שנייה מוכן ונראה מדהים. עשיתי איזשהו מחקר ללקוח, אז עכשיו זה כבר מופיע. אני מייצרת מצגות, אני מרצה בכל מיני מקומות, המצגות שלי נראות מדהים ב-HTML.

כי כבר פעם אחת ישבתי כמו שצריך ובניתי את זה. אז ניהול חשבונות, סושיאל מדיה, יש לי כזה אג'נט שהולך וסוקר את הסושיאל מדיה ואומר לי איך לכתוב. עכשיו תחשבו שיש לו את ההקשר המלא שלי. זה אומר שהוא יודע מה מעניין אותי, אז הוא נכנס לפוסטים שמעניינים אותי. הוא כותב, הוא קורא בתוכם פוסטים שמעניינים אותי, ואז הוא מגיב בטון שלי עם התוכן שמעניין אותי.

כתבתי נגיד מאמר על טייסט וסנס, אז הוא מגיב על זה. או עכשיו אני רוצה לקדם משהו ספציפי בביזנס שלי, אז עכשיו הוא מגיב ופתאום אני יכולה להגיב ל-30 פוסטים בשנייה אחת, בקיצור זה מכפיל כוח מטורף, אני ממליצה בכלל לבנות כאן משאלת שאלות. ככה שכולנו יכולים להשתמש בו, גם אנחנו כאנשי טכנולוגיה וגם מי שמאזין שאולי הוא כבר לא כל כך, כאילו לא מגיע מהעולם הזה ויכול להסתכל על זה בהיבטים שונים של החיים שלו והדברים שהוא עושה, לגמרי לגמרי. אבל... אנחנו באמת פה עושים תוכנה אז אנחנו ניכנס קצת גם לפרטים קצת יותר למה קורה מאחורי הכלים.

אני רוצה שנדבר רגע אחד קצת על פורמטים ואני יודע שבאמת יצא פורמט של גוגל שנקרא OKF שהוא איזשהו רעיון ובכלל יש כל מיני פורמטים שונים של איך לבנות ומה בונים ואחרי זה אנחנו בעצם נמשיך גם כן קצת לבסט פרקטיסס ואיך לעשות את הדברים בתכלס אז ספרי לנו קצת על זה. אוקיי, אז בעצם... תחשבו על זה שקרפטי משהו דיבר עליו עם ה-LLM Wiki, הוא דיבר על קונספט מסוים. יש איזשהו ממש מודל עבודה, ויש שם חוקים מסוימים. אבל אז גוגל יצאו, אגב, הם יצאו, זה לא איזה מוצר רשמי שלהם, זה פשוט, כן, איזשהו...

ספק כזה קטן. זהו, זה ספק שגם אני לא בטוחה כמה, אולי הם לא בטוחים כמה הם מודיעים אחריו, אבל זה איזשהו קונספט, שמה שהם אומרים זה שצריכה להיות... שצריך להיות פורמט קבוע ואוניברסלי לאיך כותבים את הקבצים האלה. אני מאוד מסכימה עם זה, גם נחוויתי בשביל להבין שבאמת זה נכון, אבל בעצם שוב, אם אנחנו חושבים על כל מערכות ניהול הידע בעבר, אם אנחנו מדמים לנו את התיקיות האלה שעברו, אז ברור שזה צריך להיות מסודר לפי סדר מסוים שכתוב למעלה אותו דבר ואיזושהי חוקיות מסוימת. אז זה בדיוק מה שהם אומרים.

כשאני מנהלת את המידע רק שלי, זה אולי יכול להיות זניח. אבל תחשבו מה קורה כשאנחנו רוצים לעבוד עם אנשים אחרים. חברה שיש בה עשרה עובדים, אלף עובדים, כל אחד שומר את זה בצורה אחרת. היכולת שלנו לשתף מידע ושהאג'נט שלי יקרא את המידע שיושב אצלך, זה יהיה בלתי אפשרי. אז מעבר לאפשרות שגם בת אנוש וגם אג'נט יקראו את המידע, היכולת גם של אג'נטים שונים שלא נבנו במערכת שלי יקראו את המידע, זה כלי אדיר.

וגם... יצאו מודלים חדשים, עכשיו אנחנו עובדים עם קלוד, מחר אנחנו עובדים עם קודקס, מחרתיים אנחנו עובדים עם לא יודעת מה, הגמישות הזאת היא הכרחית, אז אני מאוד אוהבת את הפורמט הזה, ובכלל את התפיסה הזאת שצריך, אבל גם לקחת בחשבון, זה לא מחליף את הוויקי, כן? זה לא המודל, זה רק איזשהו, לפי מה שאני מבינה. כן, ובעצם אני ככה יצאה לי טיפ טיפה לחפור בפנים, והקונספט הוא יחסית די פשוט, אבל באמת הוא מזכיר את, מי שמכיר את ג'ייקל, את הפורמטים האלו בעצם של לייצר אתר סטטי אז למעשה יש איזה שהוא ימל בהתחלה שקצת מסביר על כל מיני דברים כמו תגיות או למה זה מיועד או לא זוכר בדיוק את כל הטייפ אני חושבת שצריך להגיד איזה סוג זה כדי שזה כן ומה שמאוד יפה שראיתי שככה אחרי שקראתי קצת על אוקיי בגוגל אני לפעמים משתמש אז באמת בתוצאת חיפוש אולי השלישית היה שם איזה שהוא פק ענק של סקילים שבעצם מסתמכים על זה שפורמט הדאטה הוא נבנה ככה מדהים ויודע לבנות הרבה מהר. דברים שסיפרת למשל באובסידיאן מן הגרף התלת ממדי הזה של כאילו כל הקשרים וכל הדברים מהסוג הזה אנחנו מקבלים את זה בחינם וזה סופר מגניב אני דרך אגב כשבניתי את הבאמת הוויקי שלי ובאמת ראיתי שכאילו את הקונספט שלו כיף אמרתי כבר פשוט זרקתי את זה תוך כדי התהליך את הלינק ממש לגיטאפ לקלוד והוא משם בעצם התחיל לנתת דברים.

וזה סופר מגניב ופשוט. כן, וגם בהקשר הזה אני ממליצה, אפילו שנתת את ההנחיה הזאתי, עדיין לוודא שהיא באמת קורית. נכון. כי בעצם יוצא מצב שאנחנו נותנים הנחיה וחושבים שזהו, אבל כנראה שאלה להם כמו בני אדם, אי אפשר לעשות שגר ושכח. אז זה רמטלי מעולה בעצם לחלק הזה, השליש האחרון שלנו באמת של הפרק, שאנחנו נדבר רגע אחד על, ננסה להריץ פה כמה שיותר.

בסט פרקטיסס ופיטפול שיכולים להיות כשבונים בעצם וויקי כזה. אז נתחיל מהראשון שזה מה שסיפר לנו, שזה סיפור מעניין מאחורי לדבר הזה של תחושה. כן, אז דבר ראשון, אני חושבת שהכותרת לחלק השלישי הזה צריך להיות נכתב בדם. בדם וירטואלי. בדם וירטואלי, נכון, כן, אולי צריך להיות.

אז יש כמה וכמה דברים שחשבתי שאונס אני אומרת אותם, בזה זה נגמר. לדוגמה, אני מאוד זהירה, ולכן אם אני לומדת מהמון המון מקורות, אני אומרת לו, תלמד, אתה יכול ללמוד גם מסקילים אחרים, אבל שום סקיל שאני לומדת, אל תכניס אותו. אני רוצה שהוא יקרא אותו, ילמד אותו, יראה אם הוא רלוונטי. החלטתי שהוא רלוונטי, תעתיק אותו ותכתוב את זה, כאילו במילים שלך, כן? אני לא רוצה שיכניסו לי דברים בדלת האחורית, אני גם, אני חושבת שאני עוד יותר זהירה מכיוון שאני לא מפתחת, אז אולי זה, גם מפתחים מתנהלים ככה, אבל בטח מדי ש...

בעיות הבטחה, בעיות... נכון, ואני לא רוצה את זה בכלל גם. גם אין לי סבלנות, אני רוצה לזוז, אני מנהלת עסק, אין לי זמן לזה. אז כתבתי, כתבתי, שיגרתי ושכחתי. ואז חיפשתי איזשהו סקיל על דיפ ריסרצ', חיפשתי איזשהו משהו ספציפי.

והוא הכניס את כל הדבר אליו, והיה לי רגע כזה שאמרתי, זאת אומרת, ולא גיליתי את זה, זאת אומרת, לקח לי איזה רגע, אמרתי לו, מדי פעם, מעת לעת, פשוט היה לי, יש לי מין תרבות כזאת, מעת לעת אני אמרתי לו, תגיד בוא תעבור על הכל רגע ונראה שהכל בסדר, עכשיו הכנסתי את זה כבר זה בתוך רוטינות, זה בלולות, אבל בהתחלה זה היה כזה בוא נבדוק, ואז הוא פתאום מצא איזשהו קובץ מטורף כזה, באמת משהו הסתער, אמרתי לו רגע מאיפה הדבר הזה, אני רוצה שתחקור את זה, חוקר חוקר חוקר, מצא שיש נקודה אחת בזמן שבה כל הקבצים האלה נכנסו, מה היה שם, התגלגלנו אחורה, מצאנו את העניין, אמרתי לו רגע אבל איך זה קרה, אז הוא אמר לי מה זה מצטערת, באמת אמרתי לו לא לעשות את זה, נו יופי, כאילו זה לא, זאת אומרת, אלא אם כן הרגע הזה מספק אתכם, אל תסתפקו בלהגיד. זאת אומרת, הרגע הזה לא מספק אותי בכלל, הוא לא מספיק לי, אני לא צריכה חרטה מיללם. כאילו, אני צריכה שדברים יעבדו כמו שאני תכננתי. ולכן, מצאתי דרכים לייצר ממש מגבלות. זאת אומרת, אתה לא יכול ממש להגיד, ומכיוון שאני, שוב, אפשר פשוט הכל בצורה של מילים.

איך אני מונעת ממך את האפשרות בכלל לקחת את זה? בנינו מערכות שעושות את זה, זאת אומרת כל פעם שאני מזהה איזושהי התנהגות, אני עושה לה תחקיר, כן, חיל אוויר באמת הוא כלום לעומת מה שקורה שם, תחקיר עומק, איך לומדים את זה, איך משנים את זה, איך אני מונעת מהאפשרות הזאת בכלל לקרות, והדבר הזה פותח המון המון פתח לעולמות מעניינים, גם של עולאות וגם של הוקים לדוגמה, שאתה בעצם ממש מונע דברים כאילו טכנית, הוא לא יכול. הוא לא יכול להוציא סודות שלי, הוא לא יכול. יש לו מערך שבודק אותו והוא לא יכול. או לדוגמה כל מיני דברים שכתבתי.

אז בהתחלה, נגיד כתבתי מאמר, הוא הלך לוויקי שלי, מצא וכתבנו. ערכתי, ואני עורכת ועורכת ועורכת. זה מאמר לאיזשהו מקום חשוב שרציתי לפרסם שם. ואז בסוף אמרתי לו, תבדוק רגע את העובדות ואת הלינקים. אז הוא חקר ואומר, אה, זה לא נכון.

אז אמרתי רגע בוא נבדוק את זה אז מצאנו שגם הלינקים לא נכונים וגם הרפרנסים לא נכונים וגם מה שהיה כתוב בפנים לא נכון. נהדר נהדר אני מרגישה גם שטוב שהתפלפלתי על הניסוח מתי שכל הדבר כולו רקוב איך זה קרה ואז גילינו שהוא בעצם עשה את התהליך הזה של הניחוש.

וגיליתי שהמנגנון הזה הוא לא נכון, הוא עושה איזשהו תהליך של ניחוש ועל גביו הוא מחפש ובעצם יצרתי מנגנון שאומר אל תציג לי תוכן, אל תכתוב לי תוכן, אל תבזבז לי את הזמן אפילו שנייה, באמת בטוב, כן אנחנו ביחסים נהדרים אבל לפני שקודם כל בדקת את העובדות. אז בעצם כל טקסט שמגיע אליי, העובדות שלו קודם נבדקו וכשאני אומרת לבדוק את העובדות אני מתכוונת להיכנס למקור, לקרוא את המקור, לצטט את המקור כמו שצריך ורק אז לחזור אליי. ובעצם זה חסך המון המון שעות, כי אני נשארת רק לנסח בסוף בטעם שלי, אני לא עוד, ויש לי עוד אחד שבודק את הלוגיקה, כאילו תעזוב, תכתוב באמת כמו, תשתמש בלוגיקה. כן, אז בעצם כל הדברים האלו ברמה הפרקטית שאת זרקת פה באמת הוקים, ברמה הפרקטית בעצם איך זה נראה, כאילו איך המנגנונים האלו נראים בפועל? אז אני, המנגנונים האלה בעצם, יש לי, אני באמת חושבת שהדבר הכי משמעותי שאני יכולה להגיד כאן, זה להבין שהדברים האלה יכולים לקרות, וכל הזמן לשאול, האם באמת זה נמנע, איך זה נמנע?

אני חושבת שיש איזשהו משהו בתוך העולם הזה של ה-AI עכשיו שנורא מפתה לא לקרוא את התגובות שלו. בסדר, בסדר, בסדר. כאילו, נכון. Bypass permissions וגם bypass reading. האמת היא שצריך לקרוא את התגובות שלו, צריך להבין מה הוא עושה באמת, וגם לשאול שאלות קשות, כי לתת את השיקול דעת שלנו, אני לא חושבת שזה רעיון טוב כל כך.

נכון. אז אני יכולה לתת דוגמאות קונקרטיות וספציפיות, כאן עשיתי הוק, כאן עשיתי לולאה, כאן עשיתי דשבורד, ואני חושבת שכל אחד מהדברים האלה מאוד מאוד חשוב, אבל צורת החשיבה שבעצם מטילה ספק בשיקול דעת, לדעתי זה אחד הדברים המשמעותיים. כן, שזה אתגר באמת גדול, כי בגלל שאנחנו באמת יכולים לרוץ כל כך מהר קדימה, לעצור שנייה ולשבת ולקרוא וזה כבר המוח שלנו כבר לפעמים נכון הוא כאילו קשה לו לראות כל כך הרבה טקסט ובאמת לעצור ולנשום אבל יש אזורים שזה סופר רלוונטי. אני אגיד שלי זה מאוד מתחבר גם לטרנד שהולך עכשיו באמת סביב לופ אנג'ינירינג שאולי נעשה פרק נוסף גם על זה אבל באמת הצורך לייצר וריפיקציות שהן קונקרטיות ומאוד ברורות כשיכולים לקחת אולי כזה תהליך כזה גדול. אבל יכולים להגיד שהנקודות האלו כנראה בסוף באיזשהו מקום ייתנו לנו ועדאות שהדבר הזה הוא באמת מה שרצינו.

אז כאילו נגיד אם אנחנו מייצרים משהו שהוא ויזואלי לפעמים זה קל רגע אחד להסתכל ולראות האם יש פה 1, 2, 3, 4 ואם אנחנו כותבים מאמר אז באמת יכול להיות שזה ממש יפתח לנו את כל הלינקים ואולי האמונה שלנו היא כל כך אנחנו רוצים לוודא שזה 100%. אנחנו רוצים שהוא יפתח לנו את הלינקים ממש אחד אחרי השני בדפדפן ונראה שזה אחד לאחד אז כאילו אפשר פה באמת תלוי בכמה המשימה הזאת היא משימה שצריכה את האוברסייט הזה ולייצר את הווריפיקציות. נכון אני חושבת שזה מאוד מתחבר למה שאמרת יש איזה שהוא סוג של התלהבות מאוד מוצדקת בעולמות האג'נטים.

רגע, כי בעצם מה זה אומר לתת את זה לאג'נט, נכון? זה בעצם, מה אני רוצה? אני רוצה שיהיה איזשהו גורם שממש יכול להפעיל שיקול דעת, אבל לקח לי זמן לייצר מערכת שמעוררת אצלי אמון. המערכת שמעוררת אצלנו אמון היא רק מתי שהיא משקפת גם את המידע שאנחנו רוצים וגם את שיקול הדעת שלנו. וזה אומר שנגיד קרה לי מקרה שהוא רצה באחד מהסריקות שעשיתי, הוא אמר לי, אה, את יכולה...

תוכל למחוק את זה, אין שום צורך בזה, זה סתם מכביד לך למערכת. אוקיי, אגב, הוא מחק לי אפליקציה פעם אחת, זאת אומרת, כן, אני אציין, לא היה נורא, אבל הוא מחק לי את האפליקציה, אני לא האמנתי שזה יכול לקרות בכלל, אבל זה קרה, כמובן שמאז הן חיות במקום אחר, יש מערך כזה, באמת, מערך שימור, באמת נכתב בדם. אבל אני אגיד שגם לגבי ה-4.86 ג'יגה בייט שהוא אמר לי, זה בטוח למחוק. עכשיו, אנחנו חברים, והוא אומר לי שזה בטוח למחוק, ויצרנו אמון, אבל אני מטילה ספק. ואמרתי לו, אתה בטוח?

איפה זה שמור? תראה לי, תוכיח לי, תוכיח לי, תראה לי. ואני מרגישה שהרבה אנשים, אני מלמדת אנשים גם איך לעבוד עם AI. הדברים שאני אומרת כאן יכולים לגרום להם כזה, טוב, אז מה אני צריך את זה? אם אני צריך לבדוק אחר כך את כל הלינקים, ואם אני צריך לבדוק את הלוגיקה, ואם אני צריך לכתוב את הסגנון שלי, מה אני צריך את זה?

באמת, לפעמים יש תחושה שאתה עובד יותר קשה. אבל יצרתי מפעל, זה נכון שבדקתי בפעמים הראשונות, אבל אז נוצרו כל כך הרבה guardrails שכבר אני לא צריכה לעשות את זה. אז צריך... הביטחון נבנה בעצם... בטירוף, כן, זה ממש, היום זה כבר, זה באמת רץ אחרת, כן שווה להשאיר, שוב, להישאר בבית, מה שנקרא, לא לצאת החוצה, אבל, אז היום כבר יש כמובן אג'נטים וסקילים, וזאת אומרת, יש הכל כבר חי בצורה של לולאות, שבעצם אני מגדירה מהי המטרה שלי, וזה סוגר את עצמו לבד, אבל...

אבל אני עדיין שם. כן, כן, כן, אני עושה תחקירים. מגניב, אוקיי, אז זה באמת נקודה מאוד משמעותית שאני חושב שמכסה לנו באמת הרבה דברים. אני רוצה דווקא לרדת לאיזושהי נקודה שהיא טיפה יותר טכנית, ויש כל מי שמתחיל לבנות וויקי, הוא שואל את עצמו רגע אחד, איך לבנות את מבנה הקבצים? אז אני יודע שיש פרקטיסס שמדברים על לעשות משהו שהוא נורא נורא פלטי.

יש כאלו שבעצם משתמשים במספרים, נכון? יש כזה כל מיני רעיונות. מה הבספקטיס שלך בהיבט הזה? את הוויקי אני הלכתי לפי קרפטי, ממש. הכי פשוט שיש, יש לי סורסס, את המקורות עצמם, שהם גולמים, לא נוגעים בהם.

אחר כך יש את הוויקי, בעצם את הקבצים שעובדו, ויש את הסכמה, שמסבירה איך להתנהג. אני יכול לספר שאני בעצמי דווקא עשיתי איזשהו מהלך כזה של חשיבה באמת לאט לאט לוקח זמן לפרוס את העולם של הידע שלנו של האם לבנות את זה באיזשהו עץ מסוים בין אם זה כאילו לפי נגיד תחומים אם זה דברים שנמצאים באזור הריסרצ' באזור האנג'ינירינג וכולי וכולי ומה שאותי הרבה פעמים באמת בעצם הוביל אותי בעצם לגישה הזאתי היה שהוא יצליח למצוא את הדברים דברים בצורה כמה שיותר מהירה וכמה שיותר נכונה, כשכמובן זה רק איזושהי חשיבה ראשונית וזה משהו שאפשר לדבר עוד רגע, שזה גם מראה ארגון שקורה כל הזמן בעצם של הקבצים, והרגשתי שזה דבר שהוא באמת מאוד משמעותי. ועוד דבר שקצת קרה לי תוך כדי בעצם שבנינו גם בשלבים הראשונים את הדברים, ראיתי שלפעמים הוא לוקח גם הרבה דברים שהם לא רלוונטיים ולא מעניינים אותי לעולם כנראה. ואולי אני זרקתי עליו באמת המון דאטה סורסס כאלו ואחרים, והוא חשב שהם רלוונטיים, וממש הייתי צריך לשים לב כאילו למתוח את הקו הזה ולהגיד זה ידע שלא רלוונטי עבורי. וזה, אני חושבת שזו נקודה מאוד מעניינת, כי זה הכי מפתה זה שהוא גם כאילו ידע מה מעניין לי ומה לא.

בעצם יש איזושהי תחושה שלאורך הזמן, ככל שאני עובדת עם זה יותר, אני יכולה לחנות את עצמי בצד. אני אתן לו את כל הדברים, תחשוב בשבילי רגע, תחליט בשבילי רגע ותכתוב את זה אם אתה יכול לפרסם את זה ואפילו עשיתי איזשהו ניסוי עם 100 דולר ולך תרוויח לי כסף סתם, כן לא. כן כולם. דרך אגב נטשתי את זה מאוד מהר ברגע שהוא שאל אותי על הימורים סתמים וזה, אמרתי לא, אתה יודע, וטרור, אמרתי אתה יודע מה, לא, אני חושבת ש... לא, ברור שיכולתי לתת לו מגבלות ועדיין להצליח, אבל פשוט בחרתי לעצור את הדבר הזה.

אז זה באמת, אתה מזכיר את העובדה שגרבג' אין גרבג' אאוט. לגמרי, וצריך תמיד לשים לב בעצם מה נכון. עכשיו מעבר לזה יש את העניין גם של ריקבון, נכון? של דברים, ואחת התופעות הבאמת קשות, שלפעמים יש דברים שהם כבר לא רלוונטיים, אנחנו עובדים בקבצים, אנחנו לא יודעים להגיד מתי הם רלוונטיים או לא, איך נתקלת במשהו כזה, כאב. כן, נתקלתי בכמה דברים כאלה, גם יש מידע קונקרטי שקראתי משהו והתקדמתי כבר והשלמתי אותו והוא כבר בעצם או פרויקט שהתחלתי עבור לקוח וסיימתי אותו, די, זאת אומרת מה אתה ממשיך להחזיר לי אותו, אגב גם בדשבורדים שלי, הוא ממשיך להגיד מה עם הדבר הזה והזה, עכשיו אני לא טרחתי להגיד לו די, אני החלטתי לא ללכת על זה, אני ויתרתי על הפרויקט הזה.

אז הוא שואל, את אמרת שאת הולכת לעשות את זה ואת זה, ויש עיכוב של 50 ימים, מה 50 ימים? אני נטשתי את זה, זה כבר לא רלוונטי, זאת אומרת, אם אנחנו לא מעדכנים אותו, הוא לא מעודכן.

וזה גם קטע, כי בעצם הממשק עם החיים, אתה שם לב לזה? שאתה מרגיש כזה שזה חלק מהחיים והוא יודע, אבל בעצם הוא לא יודע עם מה שלא הכנסת, אז זאת אומרת, הוא בסוף יושב בתוך המחשב, אמנם הוא נוהג לצידי. הוא בכיסא שליד הנהגת רוב הזמן, אבל הוא לא יודע מה שאנחנו לא... וגם אני לא מקליטה את כל השיחות שלי ואני לא מכניסה את הכל, לפעמים אני מתחרטת על זה שאני לא, אבל יש איזשהו חיתוך כזה. נכון.

אז בקיצור, יש, כדי למנוע ריקבון קונקרטית, מה אני עושה? יש מערך שבודק שהאינדקס באמת עדכני, הוא בודק דבר ראשון שהמחסן הזה שאליו אני זורקת, כי גם זה קרה. עשיתי קליפינג, בעצם באמצעות האובסידיאן וב קליפר, עשיתי קליפינג להמון קבצים, שאלתי שאלה וראיתי שהוא לא יודע על זה. אמרתי, מעניין, בוא נראה. ואז גיליתי, אה, לא נתת לי הנחיה שתמיד כשאני לוקח את זה משם אני צריך, למדנו, ועכשיו יש את ההנחיה הזאת.

עדיין הוא עושה את זה. אמרתי, רגע, מה, אה, לא, אני הכנסתי את זה לשם ולא הכנסתי את זה לכאן, בקיצור, צריך לבדוק את הדברים האלה, לייצר כל הזמן, באמת לבדוק שהכל נעול. אבל זה פעם אחת, ומהרגע הזה עוד 800 קבצים יכלתי להוסיף, כן? זאת אומרת, לא לי לחץ מזה שזה דרש רגע לעבוד.

ואז יש לי מערכת של הולאות שבודקת אם כל הרוטינות שאמרתי שהן יעבדו, האם הן באמת עבדו. אז גם עובד, כפי שאמרתי לפני כן, יש הגדרה למה זה עובד. אז יש מותקן, יש עובד, יש עובד ונותן תוצרת, יש עובד ונותן תוצרת שאני רוצה והיא לטעמי, ואז יש עוד דרגה, שזה האם זה בכלל, האם אני בכלל צריכה את זה. אני יכולה לספר שהיה לי איזשהו תהליך שרץ במשך יותר מדי ימים, יותר ימים ממה שנעים לי להודות, שהלך וחיפש רעיונות, ושמתי לב שאני לא קוראת את זה. זה היה רעיון נחמד באיזה ערב, חשבתי שזה יהיה כיף.

וממשיך לרוץ ולחפש, מה זה מעניין אותי עכשיו אני הולכת להסתכל על רעיונות של איזה, לא יודעת מה, שאפי פיי שלף מזה, אז גם לבדוק עם עצמנו, לעשות לולאוטי בעצמנו אם זה רלוונטי. טוב, אז בוא נגיד ששמעתי את הפרק, השתכנעתי, צריך second brain, יש לך טיפים כזה, טיפים זהב למי שעכשיו בדיוק מתחיל? כן, אני חושבת שהדבר הראשון שהייתי עושה זה משתמשת בקלוד או באיזה מערכת שתרצו, איזה אלמנט שתבחרו. בלשאול אותי שאלות. אם אנחנו מבינים שהטכנולוגיה מתקדמת מאוד מאוד מהר והיא מגיעה למצב שבו יהיה קל מאוד לעשות דברים וכל הדברים שאני ככה יצרתי בדם יזע ודמעות כבר היום חלק מהאנטרופיק מציעים את זה ככה בלתי, אז מה הדבר שהם לעולם לא יצליחו לעשות?

זה להתאים את החליפה הזאת אליכם באופן אישי. אז מה הדבר הראשון שצריך לעשות? זה אפשר ללכת ולחפש כזה קבצים, להגיד לו זה סגנון הכתיבה שלי, זה דברים שאני עובדת עליהם, זה רעיון מעולה, אפשרות אחרת היא ממש להגיד, היי, אולי תראיין אותי ויחד אנחנו נגבש איזשהו משהו. אז גם שם יש חוקים מסוימים ואני רק אגיד שאפילו אם אנחנו נתחיל מהדבר הבסיסי הזה ונגיד זה הדברים שמעניינים אותי, בואו נתחיל לבנות את הקבצים, נשתמש במה שקרפטי אמר, נוסיף על זה פרויקטים, דברים שמעניינים אותי, הדבר הכי חשוב זה שתמיד אפשר לשנות. אני, מה שנקרא, זרקתי או התחלתי מחדש כמה וכמה פעמים.

מעת לעת אני אומרת, אוקיי, בואו נבדוק את זה מול best practice, אם זה לא עובד. או שאני אומרת לו, תשנה מחדש את המבנה, נגיד הוספתי איזושהי תיקייה שקוראים לה factory, הבנתי שאני יוצרת מפעל, והבנתי שיש לי הרבה עיסוק גם סביב המפעל עצמו, אז יש לי תיקייה של self-reflection עם שיפורים, לא חשבתי על זה לפני כן, אז הקבצים האלה היו שמורים בכל מיני מקומות שזורים לאורך הדרך, מהרגע שיצרתי את זה, אמרתי לו, לך תחפש קבצים שמדברים על זה, ותכניס אותם לשם. וכשאני מתעסקת בנושא הזה, תגיע לשם. אבל לא ידעתי את זה לפני כן. אז גם להיות כזה לוס, להיות, בוא'נה, הכל בסדר, מתחילים, פשוט להתחיל ולהשתפשף ולטעות.

לא לטעות בגדול, יש דברים שלא לעשות. אבטחה, פרטיות, כל מוצר לפני שאני מוציאה אותו החוצה, אני אומרת, יש דברים שאני לא יודעת, שאני לא יודעת, בבקשה, תשאל אותי, תגיד לי, תחשוב עליהם, תציע לי מה לעשות כדי לוודא את זה. אה, נכון, רעיון מעולה, לא חשבנו על זה ועל זה.

או הדאטה בייסים, האפליקציה הזאת הולכת לאירופה, אסור שהיא, וואלה, מגניב, כאילו מה, אני עורכת דין אמנם, אבל בהחלט שאני לא מתעסקת בזה, ולא מעניין אותי להתעסק בזה, בחרתי בהייטק, לא כי מעניין אותי להיות... כן, אז אני מאוד מתחבר למסר של פשוט להתחיל, זה כן יכול להיות עם איזשהו סשן של חשיבה רגע אחת עצמית, של איך אני מארגן לעצמי את הדברים בראש, וזה הרבה פעמים... באמת יכול לגרום לדברים לרוץ הרבה יותר מהר ובצורה באמת יותר חלקה. אני מאוד אוהב את הקונספט שלה, באמת של הרעיון, וזהו, ופשוט באמת לרוץ, לבדוק, לשנות, אני גם כן בעצמי שיניתי את הדברים כבר כמה פעמים, וזה מעולה. יש משהו שרציתי להגיד לגבי זה, שבעצם יש לי איזושהי שיטה, שאולי לא קונבנציונלית בתחום שלנו, והיא לקחת דף ועט, ולרגע אחד.

לפני שצוללים לתוך איזושהי התכתבות אינסופית, להגיד, שנייה, מה זה החיים שלי? מה מתוך החיים שלי מעניין אותי להכניס לתוך המערכת הפעלה הזאת? ואני לוקחת דף, אני עושה את זה גם עם לקוחות שלי, ואני לשנייה אחת מציירת מעין עיגול עם תחומים וחצים, ואז זה מסמן את זה מה שיותר חשוב לי עכשיו, זה פחות מסמן את דיאגרמות, והדבר הזה עושה שקט בראש. עכשיו מתחילים מזה, ואז ממשיכים לכאן. אה, אם אני אפתח את הסקיל הזה, הוא יהיה טוב לי גם לזה וגם לזה.

וואו. אפשר לעשות מטריקס כזה של סרט, אתה יודע, ואתה מבין שהחיים שלך יכולים להיות ממש מנוהלים, זה כלים מדהימים, זה אחד, ודיברת על לשנות את המבנה של התיקיות, אני רק אמליץ שיש איזושהי שלמות של המערכת, אז נגיד שינינו את המבנה, לשאול, פגעתי במשהו בשלמות של המערכת? הכל עדיין עובד? כן, הכל עדיין עובד, כאילו הורדתי את החיווטים, הזזתי פתאום את הדבר הזה, אה, לא, טוב שבדקת, כי בכלל סחפת כאן את הדבר הזה, אז מדי פעם לשאול. זה קורה, זה קורה המון.

ולגבי הנקודה הראשונה, באמת אחד מהדברים שאני עושה גם... במסגרת העבודה זה לקחת באמת את העניין של כאילו סביב הטמעת AI, להסתכל באמת על התפקיד, התפקיד הספציפי, אני מפתח backend נגיד בצוות מסוים, ולנתח רגע אחד באמת מה אני עושה לפעמים יש לי on-calls, אני צריך עכשיו רגע אחד לגשת לזה, אני עכשיו כותב ארכיטקטורה, אני צריך להתכונן אפילו למיד-איר צ'ק-אין שלי או משהו כזה ולחתוך את ה... רגע אחד את התפקיד שלי, את הזה, לתת באמת אזורים שונים, ושם באמת גם מההיבט של הידע, וגם מההיבט של הסקילים השונים שזה... אני מוצאת שבעיקר אנשים בכירים עושים את זה, ובכירות. אנשים מנוסים ובכירות ובכירים עושים את זה, ואנשים שהם בתחילת הדרך הרבה פעמים לא עושים את זה, אבל זה כלי שהוא כל כך חשוב, כן?

זה יכול להיות לוח מחיק, זה יכול להיות אקסיידרי, זה יכול... כל כלי שאתם רוצים לעבוד איתו. אבל היכולת לעשות לעצמכם סלוט, לעשות את זה באקסל. אז זה ממש טיפ. לגמרי.

וככה אולי ממש לסיום, טיפים דווקא למתקדמים בינינו שמקשיבים וכבר עשו וכבר עושים. נקודה אחת שיכולה לקרות, ואני אומר איך שאת גם נמצאת שם, זה שיכול להיות המון המון המון כבר דאטה שהולך ומצטבר. נכון. ואז יכול להעיק מאוד על החלון של הקונטקסט, נכון? נכון.

אז בעצם זה יכול להעיק פעמיים, פעם אחת זה יכול להעיק על החלון של הקונטקסט, שזה אומר שאנחנו כל הזמן צריכים לבדוק, יש לי בעצם, אני ביקשתי מהמערכת שלי לייצר לי תרשים, מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר, והיא ממש, או כשאני מבקשת משהו בצ'אט בתוך קלוד קוד, מה קורה, וזה די מדהים, אז אני הולך לכאן ואני טוען את זה, אה, אז רגע, בוא נבדוק, מסתבר שהקלוד MD, אצלי הוא מאוד מאוד מאוד מאוד קטן וצר, וזה כלי משמעותי כי זה עולה כל הזמן. נכון. זאת אומרת, כל הזמן לשים לב מה עולה מתי ואיך, אז זה מה שמשפיע על הקונטקסט, וגם אגב, אם אתה כבר בתוך שיחה, זאת אומרת, יש חוקים לזה, אנחנו בטח אתם יודעים אותם, אז זה לגבי הקונטקסט, אבל משהו שחשוב לגבי האפשרות לשלוף נתונים מהוויקי שדיברנו עליו, אז גם קרפטי דיבר בעצמו על זה שזה מתאים לעד השיטה שהוא מציע, מתאימה למשהו כמו עד 100 מקורות מידע, ואחרי הוא אמר, ששווה לבחון דברים אחרים. אני מזמן עברתי את הדבר הזה. ובאמת היכולת לשלוף את המידע, אני מגלה שיש שם כל מיני דברים שהם לא עובדים, אז כרגע אני אספר שיש איזשהו תהליך כזה שהוא מנחש, שבעצם נגיד אני מבקשת איזשהו פרט מידע, ואז איך הוא מוצא את המידע הזה?

המידע שלי לא שמור בצורה של תשובה, המידע שלי שמור...

סליחה. איך בעצם ניגשים למצב שבו מוציאים מידע מהוויקי שלי? אז כשאני שומרת איזשהו מאמר מהאינטרנט, הוא כתוב בצורה של תשובה, אבל כשאני שואלת שאלה, אז זה לא באותן מילים. אז לפעמים קשה לו, בעצם יש כאן איזשהו מנגנון שצריך לגשר על שני הדברים האלה, הדרך שבה זה קורה, יש תהליך של ניחוש. בעצם קלוד שומע את מה שאמרתי.

וזה רק איזשהו ניחוש אחד. על גביו הוא מחפש לפי המילים שיש לו בניחוש באינדקס. אם הוא מצא, הוא הולך לשם למקור הזה ומשתמש בו. אם הוא לא מצא, אז הוא הולך והוא משתמש ב...

גרפ קוראים לזה? כן. אז הוא הולך ומשתמש בגרפ ובעצם הולך וחוקר באיזשהו מנגנון מתמטי כזה וקורא את כל הוויקי שלי. וגם זה לא מדויק. זאת אומרת, גם שאלתי אותו, רגע, למה אתה לא עושה רק את זה?

כי יש שם איזשהו סוג של אבסטרקציה כזאת שהיא לא בהכרח מתאימה.

בקיצור, ההמלצה היא לעבור לרג משלב מסוים. אבל רג גם עושה שם כל מיני טעויות ובדיוק, ואז זה גם משהו שהוא לא מומלץ. ובעצם האתגר יהיה, שאני עכשיו כזה כבר על הגבול של להתמודד איתו, זה איך לא לעבור לרג ואיך להישאר עם שמה. גם קרפטי עצמו מציע כל מיני כלים, שווה להתעניין. כל המסר בדבר הזה הוא לשים לב על מה המנגנון איתור וחיפוש שיש.

אני לדוגמה את הניחוש הזה אמרתי לו לא להשאיר את זה בניחוש אחד וזהו, אלא לעבור את זה לשלושה ניחושים. שלב שני שביקשתי ממנו זה מבין האפשרויות שהוא מוצא באינדקס גם לא ליפול על הראשונה. תיתן לעצמך שלוש ארבע אפשרויות, תדאג אותן ורק אז תלך. אפילו הדבר הקטן הזה שעשיתי, שאמנם הוא כן צורך יותר תוקן מן הסתם, נכון? ממה שזה, אבל הוא מגדיל בצורה...

שאי אפשר בכלל לתאר את הסיכוי שכשאני אשאל משהו אני אקבל באמת את התשובה הנכונה. אז מה הטעם להחזיק וויקיפדיה כל כך, כאילו וויקי כל כך גדול, אם אין לי שום גישה אליו? כן, לגמרי, אני מסכים. ואני אגיד שיש הרבה שיטות, היום הרבה אנשים מדברים על שיטות היברידיות, שבאמת הדברים החשובים ביותר או המין הבסיס שלנו נמצא בוויקי, ומה שבאמת קצת מעבר יושב בראג. לא ניסיתי יותר מדי על ראג.

כן, דיברו גם על קלאסטרינג כזה של נושאים, יש כל מיני עוד מודלים. אז העולם הזה אני מעריך שילך ויתפתח ואולי בהזדמנות אנחנו באמת נקליט גם פרק על זה אבל באמת קיבלנו פה באמת ערימות של ידע אבל באמת הדבר שהכי חשוב לי זה אני מקווה שהמאזינים ככה יצאו איתו זה ללכת ולנסות ולבנות את הדבר הזה יש בזה גם משהו שהוא נורא כיף ומשמח נכון ממש ממש. פתאום לבנות ולשים את זה בני אדם אנחנו כי אנחנו תמיד מתלוננים על קלוד שיש לו את הקונטקסט והוא תמיד. מתנכב, הוא לא זוכר שום דבר, אבל גם אנחנו שוכחים המון, נכון? וזה כיף, כיף גדול שיש איזה משהו כזה שאפשר לבטוח בו בצד ולהישען עליו, נכון.

ואת עוזרת, עוזרת לנו. אז תודה רבה על כל הדאטה שהכנסת לנו לראש וכל הטיפים המעולים, דנה. תודה רבה, שמחתי מאוד והיה לי כיף. מעולה, יופי, תודה רבה ואנחנו נתראה בפרק הבא