הגיע הזמן ל־Skill [עושים תוכנה]

16.06.2026

מה קורה כשמפסיקים להתייחס ל־AI כאל אוסף של פרומפטים ומתחילים לבנות איתו יכולות אמיתיות?
אירחתי היום את יוני ואסף עקיבא מ־Microsoft לשיחה על Skills, Claude.md, MCP והדור הבא של סוכני AI.
הם הסבירו שהבסיס הוא לא רק להשתמש במודלי שפה, אלא להבין איך הם עובדים: קונטקסט, טוקנים, תיאורי Skills וניהול ידע. בלי ההבנה הזו, גם המודלים המתקדמים ביותר יתקשו לספק תוצאות עקביות ואיכותיות.
הנושא המרכזי בשיחה היה Skills – מתי נכון להשתמש בהם ואיך בונים Skill טוב. דיברנו על ההבדל בין פרומפט חד־פעמי לבין יכולת שניתן להפעיל שוב ושוב, לשתף בין אנשים וצוותים, ולשפר לאורך זמן.
הרעיון המרכזי הוא ש־Skill הוא לא עוד פרומפט.
Skill הוא יכולת שניתן להשתמש בה שוב ושוב, לשתף בין אנשים וצוותים, ולשפר לאורך זמן. במקום שכל עובד יכתוב את אותם פרומפטים מחדש, הופכים ידע ותהליכי עבודה ליכולות ארגוניות משותפות.

תמלול הפרק

אז סיפור, שלוש בלילה, אני עון קול, הפייג'ר מצלצל, הטלפון מצלצל, יש איזשהו אינסידנט אצל לקוח שצריך לחקור, להבין מה קורה. מה שבעבר היה לוקח שעות של נבירה בלוגים, בקוד, בדפלוימנטס, אז בעצם באותו לילה מה שקרה זה שאתה נותן... מספר של של תקרית ותוך כמה דקות יש לך בידוד של הבעיה טרסים רלוונטיים דיפלוימנט.

ודברים שנראים בעצם חשודים בעצם צפים לפני השטח אתה מקבל רוטקוז והקסם הזה קורה בזכות דבר אחד. סקילים ופשוט זה לא סתם עוד פרומפט זה פשוט משנה את הדרך שבה אנחנו עובדים עם סוכנים.

אז אנטרופיק ידועים ביכולת שלהם להמציא מושגים חדשים בתחום שלנו, בתחום של AI, ואחד המושגים שהוכרז בעצם באוקטובר כבר 25 היה סקיל. ואני חייב להגיד שאחרי שקראתי על ההצהרה הזאתי, הסתכלתי על כמה סקילים, ראיתי כמה קבצי מרקדאון, ואמרתי לעצמי, מה זה הקשקוש הזה? הדבר הזה היה נראה לי באמת ממש עלוב. וכמה חודשים לאחר מכן, או היום אפשר להגיד, אני יוצר סקילים גם בחיים האישיים שלי, גם לדברים של עבודה, ואני חייב להגיד שזה אחד הדברים המדהימים שבאמת חוסך המון המון המון זמן. אז היום באמת יש לנו פרק שהוא מאוד מאוד אינפורמטיבי, וככה אנחנו נכיר מה זה סקילים, אבל אנחנו גם ניכנס ממש ממש לעומק של איך עושים את זה נכון, למה, מתי משתמשים בסקילים, ועוד רבות על הנושא הזה.

אז הגיעו להתארח הפעם שני אורחים. אסף ויוני ממייקרוסופט, מה העניינים? אהלן. אהלן, מה העניינים? טוב, אז אני אשמח שכזה במילה תספרו כל אחד על עצמו.

יוני, תספר קצת על עצמך. יאללה, אז אני יוני פריימרויסה, אני במייקרוסופט שנה וחצי בערך, כבר עוד מעט 20 שנה בתחום, עם AI מהיום הראשון, מנסה לעמוד בקצב של החדשות והדברים החדשים שיוצאים. מקווה שאני עושה עבודה טובה, זהו. אז אני אסף, אני ארבע שנים במייקרוסופט, לפני כן הייתי גם באורקל, עסקתי חלק מהזמן שלי בדאטה, דאטה אנג'ינירינג, עשיתי כזה back and forth בין דאטה אנג'ינירינג לבקאנד כזה קלאסי, גם היה תקופה של סיפספס בכלל, תקופה מאוד קדומה, ובאמת אני יחד עם יוני בעצם אנחנו מובילים בקבוצה שלנו, בצוות שלנו את... כל נושא האימוץ AI, וגם אני השתמשתי ב-AI לקוד עוד לפני שזה היה מגניב ולפני שכולם דיברו על זה, ובאמת אנחנו די משתדלים להיות בטרנדים עוד ממש ברגע הראשון שהם קורים.

מהמם, יפה. טוב, אז אני ממש שמח שאתם פה, אז נתחיל מהתכלס, והשאלה הראשונה והמתבקשת, מה זה בכלל סקילים למי שאולי לא שמע על הדבר הזה? ובכלל למה הם קיימים? אוקיי, אז קודם כל סקיל בסופו של דבר זה הנחיות, הנחיות ועוד. הבעיה שהם באו לפתור, הם באו לפתור כמה בעיות, אבל הבעיה המרכזית שהם באו לפתור זה להוריד את העומס מאיזשהו קובץ הנחיות מרכזי, אז אם אנחנו מדברים על מה שמוכר בתור אג'נס MD, קלוד MD, כאלה, זה קובץ שאנחנו נותנים בעצם, עד היום נתנו לו את ההנחיות הכלליות על הריפוזיטורי, על הקוד, על המוצר, אבל מה שקרה זה שהוא גדל והתנפח עם הזמן וכל ההנחיות ניתנו בכל שיחה, גם אם רובן לא רלוונטיות.

והרבה אנשים חושבים שזה עוד פרומפט בעצם, מה שזה לא, זה בעצם הרבה יותר מזה. וחוץ מזה שזה נותן, אפשר לומר, כוחות על לסוכן שאתה מריץ, זה גם פותר בעיות שקשורות לקונטקסט, שבעצם מאפשר לך לעבוד בצורה הרבה יותר יעילה. אפשר לדבר גם על היתרונות האמיתיים באמת שזה הרבה מעבר לא באמת לתת כוחות על ועכשיו אפשר שיוני ימשיך. כן אז אני אגיד אולי רגע אחד לפני עכשיו באמת סקילים אחד הדברים היפים זה שאני רואה את זה כאיזשהו משהו מאוד מתחבר לנו כאנשים במיוחד אנשים שיש להם המון דעות לגבי איך לעשות דברים ובאיזושהי צורה.

ונדבר בהמשך גם על איך כותבים סקילים בצורה טובה, זה יכול להיות מאוד מאוד אפקטיבי וזה עוזר באמת נכון כל פעם לא לחזור לאותן הנחיות, אותם הדברים ובאמת להביא את זה לצורה כאילו ככה. להפוך אותו קצת לטיפה יותר דטרמיניסטי כמה שאפשר. זה מה שרציתי להגיד, ה-AI ידוע בתור משהו הכי לא דטרמיניסטי בערך בעולם, לבדוק למשל תוצאה של פרומפטים כל פעם. גם אם תיתן את אותו פרומפט פעמיים ל-AI, אז לאותו מודל יצאו לך שתי דברים שונים. סקילים עושים קצת סדר בכאוס הזה וקצת עוזר לעשות את ה-structured workflow, או באמת אסף אמר שזה לא כמו פרומפט, זה ממש לא כמו פרומפט כי הוא נותן לזה את הסדר בין היתר.

ואם אנחנו באמת מדברים על יתרונות של סקילים, אז... יש לזה כמה יתרונות, אז אסף באמת דיבר על CloudMD ו-AgentsMD, מי שלא יודע זה איזשהו קובץ שהיה מאוד פופולרי לפני כמה חודשים, שבעצם נתן איזשהו רקע על הריפו, על איך ניגשים לבעיות, איך פותרים דברים, איך עובדים עם איזה כלים. הבעיה עם הקבצים האלה, שמאוד עזרו בזמנו, אבל היה להם בעיה אחת גדולה, כן או כן, זאת אומרת לא משנה מה עשית, הקובץ הזה ניתן וכמו שהמאזינים כנראה יודעים, הקונטקסט ווינדואו זה משהו משאב מאוד מאוד יקר שרצוי שיהיה כמה שיותר ריק כל הזמן. לא רק ריק אלא בעצם גם ברגע שאנחנו ממלאים אנחנו יכולים רק לקבל טוב. להגיע לדאמזון.

בדיוק, לתוצאה לא טובה. להגיע לאזור שנקרא דאמזון שזה כאילו האזור הטיפה של המודל שבעצם באיזשהו שלב. זה נובע מכל מיני דרכים שהמודלים אומנו, הם אומנו על איזשהו קונטקסט וינדו שהמודל יודע שהקונטקסט וינדו הזה אחריו הוא כבר פתר את הבעיה, אז אין יותר מה לפתור. אז יש איזשהו אזור שנחשב בעצם האזור הטיפה שאסור להגיע אליו או מומלץ לא להגיע אליו, וכשטוענים דברים כמו Cloud MD או MCPs, שאחר כך נדבר עליהם אולי, הם בעצם מזבלים לנו את הקונטקסט וינדו בלי שעשינו כלום. אז אחד היתרונות באמת של סקילים, ואולי נדבר טיפה על המבנה של סקיל קודם.

סקיל זה בעצם קובץ, קובץ מרקדאון שנקרא סקיל MD, ומה שמשנה אותו, אחר כך נדבר על איך הם מבדילים בין סקילים, אבל זה סקיל MD שהמבנה שלו הוא מאוד פשוט, יש איזשהו מטה דאטה, פרונט מטר קוראים לזה, שנמצא בראש של הקובץ שמגדיר את השם של הסקיל והדיסקריפשן. הדיסקריפשן בעצם אומר מתי המודל אמור להשתמש בסקיל הזה. אמור להיות כמה שיותר דיסקריפטיב אבל גם לא יותר מדי, אוקיי? יש איזה איזון כזה בין הגודל של הדיסקריפשן וכמה אנחנו רוצים באמת שיהיה מדויק שהמודל ידע להשתמש בסקיל הזה בזמן הנכון. אז נגיד דיסקריפשן יכול להיות לאיזשהו סקיל.

סקיל שקורא לוגים, אז הדיסקריפשן צריך להגיד לו בעצם כשהיוזר מבקש ממך לקרוא לוגים או להתעסק עם לוגים, לך ותשתמש בסקיל הזה. אז המודל בעצם בתחילת שיחה חדשה הוא טוען את כל הפרונט מטר של כל הסקילים, שאמורים להיות משהו יחסית קטן ורזה, ואז הקונטקסט וינדו עדיין נשאר מצומצם יחסית ואז בעצם בזמן השיחה שלנו עם המודל אנחנו יודעים וברגע שהוא רק מחליט להשתמש בסקיל הזה רק אז התוכן של הסקיל נטען לקונטקסט ווינדואו זה מוביל אותנו לנקודה הבאה שבעצם סקיל זה לא רק מרקדאון פייל אוקיי אמרתי מקודם שזה סקיל MD זה לא רק זה היום סקילים יכולים בעצם להיות בתוך תיקייה ובתיקייה הזאת אפשר לשים להם דברים כמו סקריפטים, ריסורסים שהם יכולים להשתמש בזמן שהם מופעלים, כל דבר שבעצם עוזר לסקיל לעשות את העבודה שלו. אז באמת אם זה סקיל שצריך לגשת לאיזשהו API, אז אפשר לשים שם איזשהו קובץ שמכיל דוגמאות, או ממש לכתוב את הדוגמה בתוך הדסקריפשן שלה, בתוך הבאדי שלה. של הסקיל, אז זה לא רק קובץ מרקדאון, זה חשוב לציין.

מתי משתמשים בסקילים? אז אתה יכול לעשות לו אינבוקציה בעצמך, זאת אומרת, אתה יכול לעשות סלאש והשם של הסקיל, נכון, ולהטריג אותו כשאתה רוצה, או לתת למודל, להבין לבד מתי הוא צריך להשתמש בסקיל ולדוג אותו כשהוא צריך. כן, אני חייב להגיד שבאמת איכשהו המקניזם המאוד פשוט הזה עובד בצורה מאוד טובה. כאילו אני כמעט תמיד כשאני מצפה שסקיל מסוים יותרג, זה באמת קורה. כן.

כנראה אומר שאיכשהו המטאדאטה... אז באמת או הדיסקריפשן באמת מדויק, או שבאמת יש איזשהו סקיל שקורה לסקיל, זה גם אפשר לעשות. אבל כן, כנראה שהדיסקריפשן טוב, וכדי ליצור דיסקריפשן טוב, אתה צריך גם סוג של פרומפט אנג'ינירינג קטן לדיסקריפשן עצמו, כדי לדעת מה לכתוב ואיזה קיוורדס להכיל בפנים ומה לא לשים בפנים, אבל כן, הדיסקריפשן זה מה שקורה. וזה גם משהו שמי שאולי הגיע לאיזשהו בלאגן, אז נשמע שזה משהו שמאוד קל יחסית לדיוק. למעשה אפשר לעבור על באמת ככה כל הסקילים איך ה-invocation שלהם נראה ואולי להפריד כאלו שאולי הם דומים מדי או משהו בסגנון הזה.

אני רוצה ככה להפנות את הסבתא, השאלה הבאה אליך, אבל באמת יש לנו גם את ה... דיברנו על ה-Cloud MD, Agents MD, יש לנו MCP, יש לנו סקילים ואני חושב שלפעמים אנשים מבולבלים מתי להשתמש בכל אחד מהם. לפני שנדבר על ההבדלים, MCP וכאלה, סקילס נהיו כבר סטנדרט בכל, אני חושב בכל האג'נטים הפופולריים לפחות, זאת אומרת בקלוד קוד, בגידאפ קופיילות CLI, בקרסור, אני חושב שכולם תומכים בזה היום, ומה שנחמד זה באמת שכמו שיוני אמר עם הסלאש הזה, זה גם אותה דרך לעבוד איתם, אז זה גם מאוד מאוד מקל. עכשיו רגע אני אדבר על MCPs, היה תקופה שMCP היה ממש פופולרי, שכולם דיברו על MCPs, היה כולם פיתחו MCP לכל דבר בערך, אני באופן אישי פיתחתי MCP שמתחבר למכונת קפה שלי בבית, סיפור אמיתי, ובאמת זה היה הייפ מטורף, וזה באמת משהו מאוד נצרך, אבל בעצם ברגע שאתה שם לב יותר לקונטקסט ואתה מיינדפול על מה נכנס לך לקונטקסט מבחינת טוקנים, אז אתה מבין שזה לא בחינם. בדיקה קטנה שעשיתי, slash context לצורך העניין, אתה יכול לראות את הדברים שבאמת לוקחים לך את הטוקנים, מה עולה יותר, מה עולה פחות, וכל אחד יכול לעשות את הבדיקה הזאת ולראות שברגע שה-MCPs ניתנים הרי מראש, הרי אתה מחבר אותם לסוכן שלך, והם ניתנים מראש, ואתה יכול לראות שמדובר שם על עשרות אלפי טוקנים שמתבזבזים.

זאת אומרת, גם אם באותו סשן אתה לא תשתמש ב-MCP הזה, אז חבל ואנחנו נגיע מאוד מהר לדאמפ זון, לדאמפ זון הזה בערך יש איזשהו כלל אצבע שאומר שבאזור 40% ניצול של קונטקסט וינדואו כבר אז הסוכן, הארנס איך שלא נקרא לזה, מתחיל כבר לזייף וכשאנחנו מפציצים ב-MCPs בלי הכרה אז זה ממש יוביל אותנו לשם מהר. אז MCP אני חושב ש... אם נכניסו לאיזושהי קטגוריה למתי נכון יותר להשתמש בו, זה יהיה כשאנחנו צריכים באמת חיבור חי לשרת כלשהו, בשביל צורך מסוים. אם עכשיו אני צריך עכשיו לדוגמה להתחבר לג'ירה, ויש לי בסשן הזה באמת מטרה מסוימת לקחת משם את המידע שאני צריך, אז אני אחבר את ה-MCP. אם רגע נדבר על עוד קטגוריה, על CloudMD, על AgentsMD, Agents Instructions MD, אז זה בעצם משהו שעדיין תמיד צריך שיהיה, זה איזשהו הקשר תמידי שאתה צריך שיהיה נוכח בכל השיחה.

ואז בעצם, כמו שיוני אמר, הסקילס זה כשאתה צריך את זה, בזמן שאתה צריך את זה, וזהו. עכשיו, אתה אמרת על בלג, דיברת גם על בלגן קודם, אז מה שנחמד זה שבשיחה חדשה, זהו, אתה לא החלק, הקונטקסט שלך נקי, ומה שצריך להתאם יתאם בשעת הצורך. אז בגלל זה היה כל מיני דיבורים גם אחרי שהיה הייפ על mcp כשהתחיל הייפ על סקילס אז כל האינטרנט היה כזה mcp מת. אז לא צריך להספיד mcp פשוט יש צרכים שונים לכל אחד מהשיטות האלה. כן מצד שני אני כן רואה איזשהו טרנד שהוא די חזק ומתחזק שאנשים משתמשים בעצם באיזשהו שידוך כזה של.

או מה שזה לא יהיה, אז אנחנו כבר בדרך כלל המודל מכיר ויודע גם איך להשתמש, ובאיזשהו מקום זה משאיר את כל הדבר הזה כאילו הרבה יותר פשוט, אני לא צריך לכתוב פה איזה MCP עצום, אלא קח תשתמש ב-CLI כזה. לגמרי, אתה צודק, זה באמת אלטרנטיבה ראויה, וזה משהו שאני עושה גם באופן אישי, זה גם משהו שבעבר הייתי עושה אם הייתי פותח PRים, לצורך העניין, באמת עם MCPs. היום כבר זה לא קורה כמעט יש לי סקיל יומד שיודע בדיוק מה הפקודות המדויקות. צורך העניין אצלנו זה אז'ור דבופס אבל זה יכול להיות גם ג'ירה זה לא יכול להיות גם גיטאב לא משנה איפה. ובאמת הפקודות צלילה יעלה חוסכות המון ובאמת זה מפשט אז לגמרי זה אלטרנטיבה חד משמעית.

עוד דבר שרציתי לשאול אתכם קצת מניסיונכם אם יכול להיות שהוא שונה אבל באמת ברגע שיש לנו איזושהי מערכת ענפה של סקילים ובאמת הקלוד md agents md שלי.

בדיוק צריך להיכנס לשם, שבעבר מאוד אהבו לתת את כל האינסטרקשן של איפה הפיילים נמצאים ואיך להתקדם. יכול להגיד שככה בחור שעובד איתי ככה ביוניטי אמר לי באופן אישי, אמר לי כזה הדבר הזה הוא כבר לא נכון, קלוד כבר זה טוב לתת לו רגע באיזשהו מקום להתמצא לבד וזה עוזר לו גם לבצע את המשימה ההמשך, כמובן שגם אחרי זה הדבר הזה לפעמים דינמית הוא לא משתנה ויש לנו מידע לא נכון אני רוצה לשמוע את התיק שלכם מה מה היום באמת כדאי לי להכניס בקלוד. אוקיי אז אני נותן את דעתי אני בדרך כלל קודם כל אני. אם נסתכל רגע אם כשפותחים איזה שהוא סוכן בין אם זה גידה קופה להוציא אליי בין אם זה קלוד הוא אומר לך מראש לא מצאתי פה קובץ כזה תעשה סלאש איניט או אולי פקודה אחרת בסוכנים אחרים. והוא כבר יבנה את זה ויצא לי לפתוח קובץ כזה ובאמת ראיתי שם דברים שמצד אחד הפתיעו אותי מצד אחד מצד שני לא ואני חושב שמה שהפאטרן שראיתי שם לאורך כל הקבצים שהסתכלתי עליהם היה קודם כל לא לתת דברים שהוא יכול להסיק לבד זאת אומרת אם עכשיו הוא רואה.

קונבנציות קוד מסוימות בקוד עצמו, אז לא צריך להגיד לו אנחנו משתמשים עכשיו בככה וככה, זה אחד. דבר שני, אני חושב שכשאנחנו רוצים להוסיף לו הוראות, אז באמת שזה יהיה משהו שהוא קרוס צוותי נגיד לצורך העניין, או משהו שהוא מספיק גנרי, בשביל שזה לא יהיה רלוונטי רק לך בתור המפתח שעובד על קומפוננטה מסוימת, אלא משהו שהוא יכול להיות באמצע בדיוק, זאת אומרת משהו שהוא גם... יעזור לך בפיצ'רים שאתה מפתח או בבאגים שאתה מתקן וגם מספיק כללי בשביל שזה יוכל לשרת את כולם ועוד דבר שאני אוהב להכניס לשם זה פוינטרים לסקילים למשל שלא בטוח שהוא, זה בעצם מחזק את האינסטרקשנס בסקילס לפעמים מה שקורה באמת אמרנו קודם הוא לא בהכרח ידע שיש לו סקילים לפעמים החיבור בין הפרומפט לאינסטרקשן לא יעבוד כל כך טוב ואז אני אוהב לפעמים להוסיף לקלוד md slash agents md מידע על במה הוא יכול להשתמש, לא על קוד עצמו, אלא ממש על היכולות שלו. אני אוסיף על הקלוד md וagents md, בגדול בתקופה כשזה רק התחיל ולא היה עדיין סקילים, אז היינו מעמיסים עליו הכל, כל הידע שאנחנו יודעים על הריפו או על הפרויקט. ואז מה שקורה היה לנו סוכן שממש על ההתחלה יודע הכל, מצד שני הקונטקסט וינדו שלו ממש ממש קטן כי המודלים אז לא היה מיליון טוקנים של קונטקסט וינדו, לא היה דבר כזה, אז הוא התחיל כאילו מנקודה לא טובה כבר, אז היה לך אפשרות לעשות אולי משימה 2 וזהו.

היום לדעתי צריך להסתכל על סקילים MCPs ו-Cloud MD וכל זה כממש כמו אז כל החדשה של פיתוח תוכנה אוקיי צריך להסתכל על סקילים כמשהו ספציפי שאתה צריך עכשיו לעשות משהו מאוד מאוד מדויק. קלוד md ואג'נס md זה משהו יותר רוחבי כזה שאומר למשל אם זה פרויקט של פיתוח וב אז אתה יכול להגיד לו תשתמש בריאק 19 אל תשתמש בכל מיני תשתמש בנפי אם ולא פ איזה פרומפט אבל להשאיר את זה הכי מצומצם שיש וכמו שאסף אמר אם הוא יכול להסיק שהקבצי קוד נמצאים בסלאש src אל תגיד לו את זה בקלוד md אז זה איזון כזה ממש צריך להיות פרומפט אינג'יניר טוב כדי לדעת מה לכתוב לו בקלוד md שהוא לא שמצד אחד באמת לא ידע להסיק את זה לבד ומצד שני לא להעמיס לו על הקונטקסט וינדו. והסקילים גם אותו דבר, הסקיל זה קצת כמו הפיתוח תוכנה של פעם שהיית אומר כאילו פונקציה צריכה לעשות משהו אחד ומשהו אחד טוב, אז סקיל אותו דבר, סקיל צריך לדעת לעשות משהו אחד אבל ממש ממש טוב ולא להעמיס לו מיליון דברים שיעשה על הדרך כי אתה כבר עושה סקיל אז יאללה בוא נעמיס עליו את כל הפייפליין שלי, לא. תעשה משהו אחד טוב, מקסימום תפנה אותו להמשך לסקיל אחר, ממש לעשות קומפוזיציה בין סקילים, זה משהו שאפשר ורצוי לעשות. אז זה ה-fine balance כזה בין שתי הדברים, כאילו CloudMD זה יותר רוחבי וסקיל זה יותר כזה עמוק לתוך העבודה.

אתה אמרת פה קודם סתם, זה אנקדוטה, אבל אמרת, לא כמו פעם שיש לנו מיליון טוקנים, זה לא לכולם ככה. נכון, אצלנו במייקרוסופט זה פריבילגיה, אבל זה לאט לאט ייכנס, כאילו זה התחיל עם אופוס, עכשיו 5.5, גם אם יש לו 1.1 מיליון, אז זה נכנס, זה לא לכולם כמובן, עוד פעם. אז בגלל זה הצורך הזה כל כך חשוב. כמובן, כל אחד עם התקציבים שלו, ומי שמשתמש בבית אולי אין לו כזה, חושב עוד יותר על איך, אבל זה דווקא. זה בדיוק נוגע בנקודה הזאת, כאילו לחסוך טוקנים.

אני בתור מהנדס במייקרוסופט יכול להגיד, מה אכפת לי, אני אשתמש בכל הטוקנים, זה לא עליי, אבל זה לא נכון, זה לא חשיבה נכונה, גם קודם כל אני רוצה שמייקרוסופט לא תשלם על העבודה שלי סתם, אבל אני רוצה שגם היוזרים, האנשים שמפתחים בבית עם קלוד קוד פרטי, יחשבו איך מנצלים כמה שיותר את הטוקנים ולא לבזבז כסף שהוא מיותר בעצם. טוב, אז דיברנו הרבה על תיאוריה, עכשיו נדבר קצת יותר על תכלס, דוגמאות מהשטח, סקילים שבניתם, אתם משתמשים בהם. יוני, אתה רוצה להתחיל? כן, אז באמת לאחרונה גיליתי איזשהו סקיל, חבר סיפר לי, האמת, סקיל של מת פוקוק, אם מישהו מכיר. הסקיל הזה קוראים לו גרילמי, הוא חלק מחבילת סקילים של הבחור הזה.

ומה שהסקיל הזה עושה הוא בעצם, הוא סקיל מאוד פשוט אם אתה מסתכל על איך הוא בנוי, אבל מה שהוא עושה הוא בעצם, אתה נותן לו איזשהו פרומפט יחד עם הסקיל הזה, והוא לא מפסיק לשאול אותך שאלות עד שהוא 100% בטוח במה שהוא צריך לממש, אז בעצם הוא שואל אותך שאלות, זה יכול להיות מ-10 שאלות עד 100 שמעתי, שהוא שואל ממש, נכנס לכל הפינות. ורק ברגע שהוא גמור ויודע מה לעשות אז הוא ניגש ופותר את הבעיה הזאת. יש המשך לסקיל הזה שנקרא גרילמי ויד דוקס, שבעצם הוא עושה את הגרילמי הזה ובסוף יוצר PRD עם כל מה שהוא למד, יוצר מזה אחר כך גם אישוז באיפה שלא תרצו, ADO או גיטאב או וואטאבר. ובעצם מתחיל לפתור את זה עם איזשהו ברלפלופ פנימי משהו ממש חזק סופר מגניב אני יכול להגיד שיש עכשיו לא מעט סקילים שנבנים על בסיס כל מיני שיטות מחשבתיות או כל מיני ספרים שנכתבו או כל מיני שיטות כאלה ואחרות. ופתאום מוצאות עצמם כאילו באמת כאיזשהו סקיל ופתאום השיטות האלו מקבלות חיים ומשהו מדהים אני גם כן יוצא לי להשתמש כאילו בכל מיני סקילים כאלו שבונים פתאום איזשהו פורום כזה של כזה.

בעד ונגד או כל מיני כאילו שבירה על כל מיני דרכים שבהם שוברים משימה בצורה מאוד מאוד סטרקצ'רד אז יש בין סקילים סופר מגניבים שמבוססים על כל מיני שיטות כאלה שפותחו בעבר. אסף ספר לנו קצת מה אתה ככה מהשטח יכול לספר. אז אני לפני כמה חודשים בעצם קיבלתי איזושהי יוזמה של מיפוי של תחושות אבטחה בעצם במוצר אצלנו. גם להבין איפה כל דבר נתפס ומה צריך לעשות וגם להעביר בעצם דיווחים לסטייק הולדרים, לידרשיפ, מה המצב שלנו מבחינת אותן חולשות. וזה המון המון מידע, זה המון טבלאות גולמיות שמכילות מידע על החולשות עצמן שצריך באמת לתקן.

והיה תקופה ששמרתי את המידע הזה, זאת אומרת את הניתוחים של המידע הייתי עושה לוקאלית, גם עם סקיל, התחלתי את זה גם עם סקיל האמת. שהוא רק קורא את המידע מאותן טבלאות ורציתי להגיע לאיזשהו workflow קבוע שאני עושה ורציתי בלחיצת כפתור אחת שיהיה לי דשבורד, זאת הייתה המטרה שלי. אז מה שהיה זה בהתחלה באמת שמרתי את המידע הזה לוקאלית והייתי לוקח את המידע שהוא ניתח והולך ובונה את הדשבורד כל פעם ומעדכן אותו. והרגשתי שאני עושה יותר מדי עבודה, זה לקחת מידע ידנית אז השלב הבא בעצם היה, הוא לוקח את המידע מטבלאות שוב גולמיות שמדווחות על חולשות, הוא בנוסף יש לו טבלאות ייעודיות בדאטאבייס מסוים ואז בעצם הוא הוצאתי את המידע רק מצלי, נגיד מהמחשב המקומי שלי לדאטאבייס ושם תמיד הוא מסונכרן, בנוסף הוא עושה את הניתוחים, כותב את זה לדאטאבייס ומייצר גם טיקטים למפתחים אחרים ב-ADO, שזה הג'ירה של מייקרוסופט נקרא לזה, וכל הדבר הזה קורה בפקודה אחת שאני אומר לו סינק, הוא עושה סינק, הוא חושב, חושב, חושב, קורא, מריץ את כל השאילתות שהוא צריך, הוא בודק מה היה בפעם הקודמת שהרצתי את זה, ובעצם השיתוף הזה קורה דרך טבלה משותפת שכל אחד יכול להיכנס אליה. בסוף ההראתה של הסינק הזה אני הולך לדשבורד.

עושה רפרש וכל המידע מפריע לי שם ולי זה הרגיש כמו משהו שעליתי פה על משהו כי עברתי מסטייט באמת מקומי למשהו שכל אחד יכול לפנות אליו כל אחד יכול להשתמש בסקיל הזה ופשוט לעשות את אותו סינק באמת רציתי לחופש אחר כך מישהו אחר לקח את זה הוא עשה סינק בעצמו והדשבורד התעדכן אז זאת הייתה המטרה שלי. כן מדהים אני חושב שפה כאילו אנחנו רואים. את הצעד הבא כזה של הסקילים החל מרק להגיד לו מה לעשות תואר אלא ממש ברמה של תכתוב לטבלה הזאת תזיז לשם ככה אני רוצה את זה כל הדבר הזה אבל עדיין זה מספיק ספציפית של מי שיש לו הרשאות ואת היכולות דומות בעצם למה שאתה מציע אז בעצם הדבר הזה קורה. אני אספר גם בעצמי דווקא מעולמות אחרים לגמרי אז אני אספר שאני כזה כבר. משהו כמו שבועיים לפני שבועיים התקנתי לי איזה הרמס אג'נט כזה והוא בעצם בהתחלה חיפשתי קצת מה לעשות איתו זאת האמת.

וכחלק מהדבר הזה אמרתי טוב אני אוהב ללמוד תחומים חדשים בוא ניכנס נקרא קצת על לא יודע על מרקטינג על כל מיני דברים כאלו ואחרים. שמעניינים אותי שבא לי ללמוד או איזשהו נושא טכני ועשיתי לי גם איזשהו סקיל שהתחבר לי לנושן סידרתי לעצמי בעצם גישה לסי אליי של נושן שם אני כאילו מתייג לעצמי מתייג לעצמי בעצם את המידע. אז הוא ממש אני לוקח אם יש סרטון מעניין ביוטיוב שלא בא לי עכשיו לראות אותו של חצי שעה, אני אומר לו קח את הסרטון הזה תביא רק את האינסייט שהם הכי הכי לא שום דבר גנרי, תייק לי את זה בנושן תוציא לי אחרי זה סקיל שגם כן אני אוכל להשתמש בו לאחר מכן באמת איזשהו פלואו כזה וכל זה דרך אגב כשאני עובד עם ג'ם הארבע כאילו באמת עם מודל שהוא יחסית חד. חלש כי התקמצנתי שם קצת על ה... אתה מריץ צורך מקומית על עולמה או משהו?

אז כן, עם דרך העולמה, וזה עובד בצורה די באמת מאוד יפה, אני באמת בצעדים ראשונים, אבל גם כן פשוט שימוש בסקילים בהיבט הזה זה כאילו באמת מפשט וזה ממש ממש כיף. טוב, אז אנחנו נעצור, למרות שנראה לי כל אחד כבר יש כל כך הרבה סיפורי סקילים משלו, ונמשיך עוד קצת לפרקטיקה של איך מתחילים לכתוב סקיל, יוני, אני אשמח ש... ספר למי שעכשיו פעם ראשונה ניגש לזה איך לעשות. סבבה, אז בגדול לכל CLI או לכל agent, בין אם זה Cloud Code, Copilot CLI, Codex או whatever, יש איזושהי פקודה של Skill Creator, אוקיי? אני לא יודע אם כולם יש להם איזושהי את אותו פקודה, אבל אני מניח שלא.

וגם זה Skill. וזה גם Skill, נכון. זה בעצם סקיל שכותב סקילים, שזה ממש מגניב. אז בעצם ברגע שאתה עושה לו invoke, אז הוא מתחיל לשאול אותך כל מיני שאלות על הסקיל שאתה רוצה לבנות, מה השם שלו, description, מה שדיברנו מקודם, ובאמת מה הוא אמור לעשות. את מה שאתה נותן לו כאינפוט, הוא בסוף יגרום לזה להיות סקיל, הוא כמובן יקצר את זה ויפרמט את זה בצורה...

ש-AI יודע, אבל בסוף מה שיוצא זה באמת סקיל שכתוב כבר בשבילך, כמובן עם אינפוטים ממך, אבל זה מוריד את הפריקשן הזה של ליצור סקילים ולדעת איפה לשים את זה, יש גם כמה רמות של מיקומים שאתה יכול לעשות סקיל פר ריפו, אוקיי? סקילים שהם ספציפיים לריפו שאתה נמצא בו עכשיו ולא שימושיים לשום מקום אחר. סקילים שהם רק ליוזר שלך, שהם פרטיים שלך, או סקילים שאתה רוצה לשתף עם אחרים ואז אתה יכול לשים אותם באיזושהי תיקייה משותפת או משהו כזה, או במרקטפלייס. ובאמת הוא שואל אותך את כל השאלות האלה, שם את הסקיל הזה במקום ההתחלתי הזה, ומשם אתה בעצם יכול כבר להשתמש בו בתוך האג'נט שלך. אז תהליך מאוד מאוד פשוט.

ממליץ לכל אחד לעשות את זה לפחות אם אתם זה קצת צריך לחשוב גם מתי לעשות סקיל לא לעשות סקיל על כל דבר אבל אם יש איזושהי פעולה שאתם מוצאים את עצמכם עושים יותר מפעמיים שלוש בשבוע וזה מתחיל להיות כזה פרומפט שכבר אתם זוכרים שכבר כתבתם אותו או משהו דומה אז זה המקום שצריך להידלק לכם איזושהי נורה קטנה שאולי זה צריך להיות סקיל. ובעצם להמיר את ה-workflow שלכם המשותף לסקילים. זה צריך להיות מה שמוביל אתכם. ויש מצבים שאתה רואה שכדאי לכתוב סקיל באופן ידני? כאילו יש סיטואציות כאלה?

כן, אם זה סקיל ממש קטן וספציפי, כמו הסקיל הזה שאמרתי מקודם עם הגרילמי, אז אם תסתכלו על הריפו של מת פוקו כזה, אז הגרילמי הזה הוא נראה לי איזה... 20 שורות שהוא כתב בעצמו, מאוד מאוד ספציפי, אז לא צריך over-engineered, אבל אם זה סקיל כבר שהוא פותר בעיה יותר מובנית כזאת, שהיא קצת יותר מורכבת, אז כן, רצוי להשתמש בסקיל קריאטור, עוד פעם, להפעיל שיקול דעת מתי להשתמש בזה. כן, אני הרבה פעמים באמת שיצא לי להציץ על סקילים, שמתי לב שהם נוטים לפעמים להיות יחסית ארוכים, לפעמים לא ממש צריך את זה ממש כמו רידמי דרך אגב רידמי של פעם לא הרידמי של היום הרידמי של פעם היה הבעיה שלו זה היה פשוט כל בעיה של כל דוקומנטציה שזה הולך ונרכב עם הזמן. אז גם סקילים גם קלוד אמדי צריך לתחזק אותם כל הזמן ולראות שהם מעדכנים ולעדכן אם זה לא כבר בדיוק כמו שאתם עושים אז לעדכן את הסקיל. לעדכן את הריסורסים שלו את הסקריפטים שלו.

זה דורש תחזוקה ובגלל זה לא רצוי גם להתפזר יותר מדי עם יותר מדי סקילים, לשמור על המינימום שאתם משתמשים בדרך כלל ואותם לתחזק טוב. מדהים. אסף, לך יש טיפים או דברים שאתה יכול לשתף לגבי איך לכתוב סקילים נכון יותר, חלק מהתהליך הזה? כן, אז זה מתחבר באמת למה שיוני התחיל לומר. אני רואה בסקיל...

לא תמיד אולי, אבל ברוב המקרים סקיל זה מבחינתי דבר דינמי ונושם. זה אומר שסתם אפילו מקרה, דוגמה מהיום, שרצתי איזשהו, שמעתי באיזשהו סקיל, שאמור לעשות גם deployment בסוף התהליך ובדיקות, וראיתי שהוא לא עשה מה שציפיתי. ואז היה לנו איזשהו session של תיקונים, של טיפה יותר לכוון אותו, טיפה יותר להדריך, בסוף הוא עשה מה שצריך, אבל לא בזכות הסקיל, אלא בזכות ההכוונה שלי. ומה שעשיתי אחר כך זה פשוט לשפר את הסקיל, להגיד לו אוקיי, השתמשנו בסקיל, לא עשית את זה טוב, תשפר אותו. ואז כל הזמן הגאץ' האלה, לתעד אותם.

וזה לא רק להגיד לו איך עושים יותר טוב, אלא לבקש ממנו לכתוב לעצמו מה לא עבד טוב בפעם הקודמת. להגיד לו, היו פעמים שעשיתי ככה וככה, זה לא היה טוב, כאילו מין מה שכבר חווינו בעבר, כדי שלא ייכנס לשם שוב. אז זה אחד, הדבר השני קצת מתחבר גם למה שאמרתי קודם על השמירה של הסטייט, אז לזכור שהאמת סקילים יכולים לשמור סטייט ולשמור דברים לאורך זמן ואפשר להמשיך, אפשר לומר לנפח אותם, אבל לא לנפח מובן של באותו קובץ, אמרנו קודם שזה יכול להכיל גם כמה קבצים בתוך תיקייה, אז מה כל מיני דוגמאות לסטייט, למשל יש לי איזושהי פגישת וויקלי כזאת ואני רוצה שיהיה לי שם את הסיכומים, לוגים מסוימים כזה של אותה פגישה, אז אני יכול לשמור באמת סטייט שהוא הולך ומתחזק את עצמו בעצם, בהתאם למה שהיה באותה פגישה. מריצות שאני בודק, אני עושה נגיד, אני מדבג תוך העניין, ויש לי לוגים מעניינים ספציפית, אז אני יכול לשמור איזשהו ג'ייסון שגם הוא הולך ומתמלא כל הזמן עם הזמן. ומשהו שאני עושה באופן אישי גם זה גם עם עלי איזושהי, כשאני עובד על איזשהו פרויקט מסוים, אני עובד עם איזושהי תיקייה, שמכילה גם את כל הדרך שאני עושה איתו, גם באותו סקיל בעצם, אבל בתוך תיקייה גם, שבסופו של דבר יכול להיות שאני אמחק אותה, אבל כל עוד אני על אותו פרויקט עם אותו מיינדסט, אנחנו עוברים על כל ההתלבטויות שהיו לנו, על מה בסוף כן בחרנו לעומת מה חשבנו אולי לעשות ולא עשינו, ומה שקורה זה שהוא קורא את ההיסטוריה של עצמו וזה כבר לא סטייטלס, זה מערכת שלומדת בעצם.

והדבר השלישי, איך בכלל בודקים סקילים? כי אתה כותב סקיל ואתה לא יודע איך, אז משהו שפרקטיקה קטנה, זה טיפ קטן שאני אוהב לעשות, לכל אחד מהסוכנים האלה יש אפשרות גם להריץ פרומפט בעצם מהקומנד ליין, זאת אומרת אם אני עכשיו אכתוב גיטאב, סליחה, קופיילוט מינוס פי, אני יכול להכניס לו מינוס פי ואז את הפרומפט. אז אני אומר לו, עכשיו תבדוק את הסקיל שכתבנו ביחד ותריץ, זאת אומרת זה קצת ריקורסיבי, אני אומר לו להריץ עוד מופע של עצמו. שבו הוא בעצם בודק אם הסקיל מוטרג, זה עובד מעולה, זה אחלה דרך לעשות טסטים, יש גם פריימוורקים שלמים שעושים טסטים, אבל זאת הדרך הפשוטה והמהירה לעשות את זה בעצם. הקטנה והחמודה.

יפה מאוד, אני חייב להגיד שאני מאוד מתחבר לטיפים הללו, אני אגיד שגם אני הרבה פעמים כשאני יוצר איזשהו סקיל, זו פעם הראשונה, יכול להיות שפתאום זה נראה בסדר, ואז פעם שנייה שמשתמשים. פתאום מגלים שהוא לא מכסה בדיוק את מה שצריך או לא מעביר נגיד את הטון ואת הסגנון ואני עושה איתרציות באמת הרבה פעמים שאני מנסה לעשות איתו את המשימה, התוצאה לא משביעת רצון ובמקום פשוט לסגור את המחשב או להתחיל רגע מחדש, למחוק את הסקיל, אז אני אומר לו, תשמע ככה וככה לא היה בסדר, אני נותן לו להוציא את התוצר הטוב ואז אני אומר לו, תשמור את זה בסקיל זה וזה, עכשיו בוא תכניס את כל האינסטרט האלו פנימה. ובאמת זה עובד מאוד טוב וככה אני רואה איזושהי אבולוציה גם בתהליך שאני עושה עם עצמי שזה דבר מאוד כיפי. אני אשמח לשמוע מכם איזשהו טיפ אחרון משהו שאתם רוצים להעביר. אוקיי אז אם אנחנו רגע הולכים צעד אחד אולי קדימה היינו רוצים לחשוב איך ארגונים יכולים לאמץ את זה בצורה שהיא גם.

תגרום לאנשים להשתמש בזה ולשתף את זה אחד עם השני וגם להפוך את זה למשהו שהוא בסטנדרט של הפיתוח אצלם. משהו שאנחנו עשינו לאחרונה זה התחלנו איזושהי יוזמה של מרקטפלייס, עכשיו מרקטפלייס זה סטנדרט שהוגדר על ידי אנטרופיק ונתמך גם בקלוד וגם בגיטאפ קופיילוט וכל האג'נטים שוב גם הוא ויש איזושהי היררכיה כזאת שמרקטפלייס מכיל פלאגינים פלאגינים יכולים להכיל סקילס, הוקס, אג'נטס, יכול להיות שעוד דברים שאני לא זוכר, אבל בפועל זה איזשהו ריפוזיטורי שהארגון מתחזק ומייצר ומתחזק, והעבודה מול הריפוזיטורי בתוך הצרכן היא מאוד מאוד שקופה, זאת אומרת אתה עושה אינסטול למרקטפלייס, אז מאחורי הקלעים עושה גיט קלון בעצם לאותו ריפוזיטורי, וכשמישהו עכשיו דוחף סקיל חדש או פלאגין חדש, הוא מעלה גרסה ואז כשאתה עושה מרקטפלייס או פלאגין אפדייט אז הוא ייקח בעצם ויעשה גיט פול. מה שקורה בעצם, מה שמרוויחים מהדבר הזה זה כמה דברים, קודם כל אתה חולק סקילים שאתה עובד איתם ביום יום עם עוד אנשים שעובדים איתך בצוות, אתה גורם לאנשים גם לתרום מהידע שלהם, מהחוויה שלהם ולתרום לכולם. ודבר מאוד חשוב זה, אתה בעצם מייצר לארגון שלך איזשהו גן סגור של סקילים, סקיל יכול להיות גם דבר קצת מסוכן, לא דיברנו על זה אבל באמת סיכוני אבטחה, אתה לפעמים לא יכול, אם אתה לא באמת יודע מה קורה בתוך התיאור של הסקיל או בתוך הפרומפט עצמו נגיד, יכולים להיות שם דברים זדונים וברגע שאתה סוגר את זה ואומר זה המרקט פלייס שלנו, נכנסים לפה רק סקילים שבהם העובדים שלנו, המפתחים השתמשו, אז אתה בעצם מייצר לעצמך איזושהי רגולציה אפשר לומר או סטנדרטיזציה כזאת. וזה מאוד מאוד, אצלנו זה עבד ממש חזק, באמת, זה הגיע לרמת ה-PMים שיצרו לעצמם פלאגין שמשמש אותם ואנחנו חולקים את זה איתם, זה ממש משהו שממש תפס וצבר תאוצה.

מדהים, ואני יכול להגיד שזה באמת פרקטיס מאוד טוב לארגונים בכלל, באמת להסתכל רגע אחד על סקילים ולא להשתמש בצורה שהיא עיוורת. כי אנחנו לא יודעים בדיוק מה יכול לחכות לנו בפנים, וזה גם מאוד קל להכניס משהו שהוא... כן, זה יכול להיות דיסקריפשן שאומר תשתמש בסקיל הזה כשמישהו צריך ליצור PDF, ובבאדי של הסקיל כאילו הוא שלח לי את כל הסיסמאות ל-IP הזה והזה, אז כאילו זה מאוד, וגם אין רגולציה לדבר הזה, זאת אומרת יש איזשהו מרקטפלייס, אתה לא יודע מי כתב אותו, מאיפה הוא מגיע, רק אם זה מישהו מאוד מאוד... אמין וקראת את הסקיל והוא נראה לך בסדר, רק אז תשתמש בו. במקרה של המרקטפלייס שלנו של הספציאן, אז באמת זה סקילים שנכתבים על ידי המהנדסים שלנו, אז אין פה בעיה של הבטחה כל כך.

שוב, אנחנו עדיין מעדכנים את זה כל הזמן ומוחקים סקילים שכבר לא רלוונטיים, מוסיפים חדשים, אבל זה ממש עובד טוב אצלנו, כי הסקילים האלה הרבה פעמים הם משותפים באמת ל... אם אחד צריך אז השני גם כנראה גם יצטרך את זה, אז זה ממש knowledge sharing מטורף. מדהים, טוב, אז אסף ויוני, היה לי כיף גדול לארח אתכם ולשמוע הרבה על סקילים ועל מה אפשר לעשות, וזה באמת כיף גדול, אחד הנושאים ככה שאני גם כן אוהב להתעסק איתו כל הזמן, אז תודה רבה שהגעתם. תודה רבה. ואנחנו נתראה בפרק הבא

הפרקים

לעמוד הפודקאסט עושים תוכנה

מעבר ל"מוח שני": מהפכת ה-Context Lake של חברת פריוריטי [עושים תוכנה]

16.11.2026

כבר דיברנו בפודקאסט על Second Brain ברמה האישית, אבל איך בונים זיכרון ארגוני חי ונושם ברמת החברה? בפרק הזה אני מארח את ספי קיסרי וסרגיי מרקלוב מחברת פריוריטי, ששיתפו במסע שעברה החברה בשנה האחרונה להקמת Context Lake – תשתית זיכרון רב-שכבתית שמאפשרת לסוכני הבינה המלאכותית להתחבר למידע, לתהליכים ולהיסטוריה של הארגון, והופכת אותם למפתחים בכירים […]

לעמוד הפודקאסט עושים תוכנה

איך עובד מחשב קוונטי? | שרון סברייגו ואמיר נוה [עושים תוכנה]

02.11.2026

מחשוב קוונטי הוא אחד התחומים המדוברים בעולם הטכנולוגי כיום, אך עבור מתכנתים רבים הוא עדיין נראה מורכב ולא נגיש. הפרק אירחתי את שרון סברייגו, מנחת הפודקאסט "דיפטק ישראל" אצלנו ברשת עושים היסטוריה, ואת אמיר נוה, CPO ב-Classiq וממייסדי החברה, לשיחה מעמיקה על יסודות המחשוב הקוונטי. התחלנו מלהבין מה זה בעצם מחשב קוונטי – איך הוא […]

Loop Engineering | תמיר דרשר [עושים תוכנה]

19.10.2026

בפרק הזה אירחתי את תמיר דרשר, Principal Engineer ב- Microsoft CoreAIויוצר-שותף של Squad, פרויקט קוד פתוח לבניית צוותים של סוכני AI, לשיחה על Loop Engineering – מערכת אג'נטית אוטונומית שרצה בלולאות וסוגרת לבדה משימות מקצה לקצה. דיברנו על האבולוציה של לולאות ההרצה, עשינו סדר במושגי היסוד, ודנו בתנאי עצירה אפקטיביים למערכת, כך שתהיה עצמאית ויעילה […]

פרק ספיישל: ג'וניורים, תעסוקה ואפוקליפסות ה-AI [עושים תוכנה]

08.10.2026

בפרק קצת שונה של עושים תוכנה, עמית בן דור מארח שוב את דנה ממן, מייסדת Salted Mind, ואת שלי נוי, העורכת הראשית של רשת עושים היסטוריה, לשיחה פתוחה על כמה מהסוגיות הבוערות בעולם הבינה המלאכותית: האם ההפסדים הכלכליים של חברות הענק מנבאים את קריסתן, או שזה רק שלב בדרך לצמיחה אדירה? אצל מי נמצאת האחריות […]

צבא של Assistants – הסיפור של NanoClawֿֿ | גבריאל כהן [עושים תוכנה]

22.09.2026

פרק הזה של "עושים תוכנה", אירחתי את גבריאל כהן לשיחה על הדרך המרתקת ממיזם קוד פתוח שנולד בסוף שבוע לסטארטאפ שמפתח סוכני AI. שוחחנו על Nano Claw – כלי שגבריאל פיתח מתוך צורך אישי בסוכן מאובטח ומבודד קונטיינרים, שהפך לוויראלי ב-GitHub בעקבות פוסט מאנדריי קרפתי ואזכור מצד שר החוץ של סינגפור. דיברנו על הגיוס של […]

האם המתמטיקה נפלה לידי ה-Ai? | ד"ר מייק ארליכסון [עושים תוכנה[

31.08.2026

מה קורה כשמודלי שפה מפסיקים רק לשנן טקסטים מהרשת ומתחילים לפתור בעיות מתמטיות שנותרו פתוחות במשך עשרות שנים? אירחתי היום את ד"ר מייק ארליכסון לשיחה על השילוב המרתק בין בינה מלאכותית, מתמטיקה גבוהה ותגליות מדעיות. איך מודלים מצליחים למצוא דוגמאות נגדיות להשערות היסטוריות כמו של ארדוש, מדוע אתגר הווריפיקציה של הוכחות ארוכות הופך לצוואר הבקבוק […]

לוקאלי בדפדפן | גיל פינק [עושים תוכנה] AI

17.08.2026

מה קורה כשרוצים ליהנות מהיכולות של בינה מלאכותית, אבל בלי לשלם הון על טוקנים, בלי לחכות לתשובה שתעבור אלפי קילומטרים לענן, ובלי לחשוש שהמידע הפרטי שלכם יזלוג לרשת? אירחתי היום את גיל פינק, עצמאי ו-Google Developer Expert, לשיחה על On-Device Web AI ועל הדרך שבה מודלי שפה קטנים נכנסים ישירות לתוך הדפדפנים של כולנו. איך […]

Second Brain ו- LLM wiki | דנה ממן [עושים תוכנה]

03.08.2026

מה קורה כשאתם שולטים טוב בLLM, אבל רוצים לעלות לשלב הבא וללמוד איך להטמיע במודל את כל הידע, ה־Best Practices וההקשר שלכם, בלי להסביר את עצמכם מחדש בכל שיחה?אירחתי היום את דנה ממן, מייסדת Salted Mind, לשיחה על Second Brain, LLM Wiki ואיך הופכים את מודלי השפה למערכת הפעלה אישית ועסקית.איך פורמטים כמו OKF של […]

האם זה מותו של ה-UI? | מור חננוביץ׳ [עושים תוכנה]

20.07.2026

מה  מה קורה כשממשקי המשתמש המסורתיים, הכפתורים והצבעים מפנים את מקומם לחלון צ'אט אחד?השאלה שמטלטלת את עולם האפליקציות ופיתוח התוכנהבפרק הזה אירחתי את מור חננוביץ' לשיחה על אפליקציות אג'נטיות (Agentic Applications), עתיד הממשקים הגרפיים והארכיטקטורה הטכנית שמאחורי השינויים האלו בשטח.דיברנו על האפשרות שאפליקציות כפי שהכרנו אותן ילכו וייעלמו בשנים הקרובות, ואיך פרוטוקולים חדשים כמו MCP […]

[עושים תוכנה] AI, פיטורים וקריירה בעולם משתנה

29.06.2026

מה קורה כשמהפכת ה־AI פוגשת את אחד הפחדים הגדולים ביותר של אנשי ההייטק? חוסר הוודאות לגבי העתיד המקצועי.בפרק הזה אירחתי את טוני ערד פליק, מנטורית למנהלים בהייטק ולשעבר מנהלת פיתוח, לשיחה על פיטורים בעידן ה־AI, תחושת חוסר היציבות בשוק העבודה והדרך להתמודד עם השינויים שמעצבים מחדש את עולם התוכנה.דיברנו על כך שהיציבות התעסוקתית שהכרנו כמעט […]

הAI לא טועה אתם פשוט משתמשים בו לא נכון [עושים תוכנה]

01.06.2026

מה קורה כשמפסיקים להתייחס ל-AI כקסם ומתחילים לעבוד איתו כמו שצריך?אירחתי את סהר כרמל, שפירק את ההייפ סביב אייג׳נטים וכלים כמו Claude Code, ודייק את הנקודות החשובות ביותר להצלחה בעידן שלנו.דיברנו על איך לגשת להטמעה של AI בארגונים, מנסיון של 50 סדנאות, איך יוצרים אימפקט גם במחלקות לא טכנולוגית ומה עדיין לא עובד.האזנה נעימה, עמית […]

איך באמת מריצים LLM בסקייל עצום? [עושים תוכנה]

18.05.2026

מה הופך בקשה אחת ל-LLM למורכבת כל כך מאחורי הקלעים? איך מאות מיליארדי פרמטרים נדחסים על עשרות GPUs, ואיך כל ה-cluster הזה משרת אלפי משתמשים במקביל בלי להתפוצץ?אירחתי את מייק ארליכסון, אושייה בעולם הAI, ופירקנו את עולם ה-inference מבפנים: KV cache, batching, ההבדל בין prefill ל-decode, חלוקה של מודל בין GPUs שונים, ו-Mixture of Experts. […]

כשאייג׳נטים נשברים [עושים תוכנה]

05.04.2026

מה עושים כשהאייג׳נט שלכם ממציא ללקוח מוצר שלא קיים? בפרק אירחתי את אלמוג בקו לשיחה על השיטות השונות להתמודד עם בעיות באייג׳נט, על Root cause analysis בעידן הAI, איתור שגיאות וEvals. האזנה נעימה, עמית בן דור

בינה מלאכותית בפרודקשן: מציאות מול דמיון  [עושים תוכנה]

23.02.2026

כולם מדברים על כמה קל לבנות היום מערכות AI, אבל מה קורה כשמנסים להביא אותן ל-Production אמיתי?אירחתי באולפן את רן בר זיק, מפתח ב-CyberArk, ששיתף אותנו במסע המורכב (והרועש) של פיתוח מערכת מבוססת מודלי שפה רב-מודאליים (Multimodal LLMs).דיברנו על האתגרים שאף דמו בלינקדאין לא מראה: מהזיות של המודל ובעיות אבטחה ועד לניהול עלויות (FinOps), מדידת […]

בינה מלאכותית 2026. מה מצפה לנו? [עושים תוכנה]

09.02.2026

רק חודש לתוך 2026 וכבר ברור שהשנה הזו הולכת לשנות את הכללים.אירחתי באולפן את אורי אליבייב, מייסד קהילת MDLI ואחד האנשים המעניינים בתחום ה-AI בארץ.ביחד ניתחנו את השנה שעברה ודיברנו על מה שמחכה לנו: עתיד ה-Agents, מודלי שפה קטנים (SLM), שוק העבודה המשתנה, המרוץ הסיני ב-Open Source, והכיוון שהענקיות לוקחות בעולם ה-GenAI.האזנה נעימה, עמית בן […]

קלוד קוד [עושים תוכנה]

26.01.2026

מה קורה כשכלי שהתפוצץ בתוך אנתרופיק יוצא לעולם ומשנה את כללי המשחק? עידן בניון – מהאנשים הכי מעניינים בארץ בתחום ה-GenAI – מצטרף לעשות לכם סדר ב-Claude Code. מהמושגים הבסיסיים כמו Skills ו-Hooks, דרך ההגדרות שעושות את ההבדל, ועד לWorkflow האישי שלו דרך טיפים מעולים שכנראה לא הכרתם. האזנה נעימה, עמית בן דור.

Manager README [עושים תוכנה]

12.01.2026

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁למילוי הסקר ליחצו כאןכשאתם נכנסים לקוד-בייס חדש, אתם ישר מחפשים את ה-README. אתם לא רוצים לנחש איפה ה-Config יושב או מה ישבור לכם את ה-Build. אבל כשמגיע מנהל או איש צוות חדש? שם אין דוקומנטציה. הם "קופסה שחורה", וזה יוצר באגים בתקשורת, אי-הבנות, והרבה […]

איך הקומפיילר הפך לאויב שלנו [עושים תוכנה]

29.12.2025

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטייםרוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן אתה כותב קוד. הקומפיילר צועק עליך. אתה עושה casting מהיר. הקומפיילר ממשיך לצעוק. אתה כועס והוא כועס. דניאל בסקין מגיע להסביר למה המון מפתחים בורחים לשפות דינמיות רק כדי להימנע מהסבל הזה. איך אנחנו משקרים לקומפיילר […]

React2Shell [עושים תוכנה]

16.12.2025

יום רביעי בערב. פותחים את הסלאק ונראית הודעה: React הכריזה על פרצת אבטחה בדירוג 10/10. Remote Code Execution ללא צורך בשום דבר מיוחד. שני רבה ובן סתיו ממיגו סקיוריטי מגיעים לפרק בזק דחוף כדי להסביר מה קרה. איך גופים ממשלתיים סינים ניסו לנצל את החולשה כמה שעות אחרי הפרסום. למה מעל 50% מהאתרים עדיין לא […]

קרסר – המדריך השלם [עושים תוכנה]

24.11.2025

הקהילה שלנו ביקשה – ובמקום הראשון בפער יפה יצא: איך להשתמש נכון בקרסרקרסר מרגיש כמו קסם בהתחלה. ואז – הוא מייצר לכם תיקיות שלא ביקשתם, שם אימוג'יס בקוד, ושורף את כל התקציב החודשי בשלושה ימים.מור חננוביץ' מגיעה לספר איך לעבוד עם קרסר בצורה החכמה: איך להשתמש בשלושת המודים (Agent, Ask, Plan) בלי לבזבז טוקנים, איך […]

מלכודת המולטי קלאוד [עושים תוכנה]

17.11.2025

ממי לביא חוזר מאנטרקטיקה עם אזהרה: מולטי קלאוד זה לא מה שחשבתם. OpenAI עוברת לOracle. חברות שהתמחו רק ב-Azure התעוררו לסיוט אחרי מכרז נימבוס. וארגונים ענקיים נופלים כי הם תלויים ברג'ן אחד. אז מה עושים? בפרק הזה ממי מפרק את כל המיתוסים: למה "Vendor Lock-in" זו לא סיבה טובה, מתי מחיר באמת משנה, והאם Redundancy […]

Gong מטמיעים AI למפתחים [עושים תוכנה]

03.11.2025

לא הרבה חברות עושות דרך משמעותית להטמעה של AI למפתחים . יש כאלה שזהירות מדי, אחרות קונות רשיונות לכולם ועושות הדרכה שטחית. גונג עשו תהליך אמיתי. דיברנו עם אוהד פרוש, Chief R&D Officer ב-Gong, על תהליך ההטמעה בארגון – איך עושים את זה מלמטה למעלה או מלמעלה למטה, code review אוטומטי שמושך מפתחים להשתמש בכלים, […]

[עושים תוכנה] מתחת למכסה מנוע של AI

21.10.2025

קצת אחרי שChatGPT יצא, נטבע המושג Prompt Engineering – איך לבחור את המילים הנכונות כדי לגרום לבינה מלאכותית לעשות בדיוק את מה שאנחנו רוצים. היו נבואות שזה יהפוך למקצוע העתיד, שכל חברה תעסיק מומחים בתחום. מה שקצת פחות קרה. שנתיים וחצי קדימה, אנדריי קרפטי קבע מושג חדש – Context Engineering. האומנות והמדע העדין של מילוי […]

סודות ההצפנה העתיקים [עושים תוכנה]

05.10.2025

איך שני מכשירים שמעולם לא נפגשו מצליחים להסכים על סוד משותף? מיוליוס קיסר עד לטלפון שלכם – המסע המרתק של ההצפנה. סתיו הבר, מהנדסת תוכנה בגוגל וכותבת ספרי ילדים על טכנולוגיה, מובילה אותנו במסע היסטורי מרתק: מכתב החרטומים הסודי של הפרעונים, דרך מכונת האניגמה של הנאצים שאלן טיורינג פיצח, ועד לאלגוריתמי ההצפנה שמגנים על הכרטיס […]

מאחורי הקלעים של הבורד [עושים תוכנה]

21.09.2025

אם אתם מספיק שנים בהייטק, בטח חוויתם את החוויה הזאת – שמועות מוזרות ברחבי הקומה, ואז מייל מוזר עם החלטה קיצונית. המנכ"ל פוטר, מישהו בכיר עוזב "לבלות זמן עם המשפחה", או מכירת החברה בהפתעה. היום נבות וולק, משקיע בקרן Ground Up Ventures ומנחה Weekly Sync, חושף את מאחורי הקלעים: מי באמת מחליט? איך עובדות ישיבות […]

שלושה לילות ששינו את האינטרנט [עושים תוכנה]

08.09.2025

יום שבת אחד, ליעד ועידו התעוררו לגיהנום – הפרויקט הקטן שלהם פתאום עולה 100 דולר לשעה והם לא יכולים ללכת לישון. מה שהתחיל כפרויקט סוף שבוע חמוד להנגשת ספריות קוד הפך לסיוט כספי בזמן אמת.ואז הטלפון צלצל. מנכ"ל Cloudflare מציע להציל אותם – אבל רק אם הם עושים מיגרציה מלאה תוך שעות ספורות, בשבת בלילה, […]

קוד אדום בהייטק [עושים תוכנה]

25.08.2025

איך ניהול פצועים במלחמה דומה לטיפול בתקלת פרודקשן קריטית? אורן סרולביץ', סמנכ"ל פיתוח תוכנה וקצין רפואה במילואים, חוזר מהמלחמה עם תובנות מפתיעות על ניהול משברים בעולם התוכנה. בפרק נלמד על קבלת החלטות במצבי לחץ קיצוני, איך לנהל תחקירים ללא האשמות, הובלה ללא סמכות, ומה שכל מפתח צריך לדעת על התנהגות בזמן משבר. אורן מגלה איך […]

המהפכה שמשנה את עולם הפיתוח [עושים תוכנה]

11.08.2025

מהפכת ה-GenAI מביאה איתה שינויים אדירים לעולם הטכנולוגיה, ובעיקר למפתחים. אצל חלקנו יש התלהבות ושיא של יצירה, אבל אצל אחרים צפים חששות עמוקים על עתיד המקצוע. האם אנחנו בדרך להפוך למיותרים, או שזו רק עוד מהפכה בסדרה של מהפכות שעברנו?בפרק מיוחד וטעון רגשית, עמית בן דור מארח את בועז לביא (שאת קולו בטח התגעגעתם לשמוע) […]

איך מפתח קלאסי הופך לקוונטי [עושים תוכנה]

28.07.2025

איך עוברים ממערכות בילינג למחשבים שיכולים לשבור את כל ההצפנות בעולם? רותם הבר, VP R&D מקדמה, משתפת במעבר המפתיע שלה לעולם המחשוב הקוונטי ומסבירה למה זה הזמן הטוב ביותר למפתחים להיכנס לתחום. בפרק נגלה איך ישראל הופכת למובילה עולמית בקוונטום, איזה יישומים אמיתיים צפויים בשנים הקרובות, ואיך מפתחי תוכנה יכולים לנצל את החלון ההזדמנויות לפני […]

לבנות ביום, ליצור בלילה: הקריירה החדשה של עולם הטק? [עושים תוכנה]

23.06.2025

הקרקע נשמטת לנו מתחת לרגליים? שינויים טקטוניים בעולם הטק דורשים גישה חדשה לקריירה. בפרק התארח עידן בניון מייסד קהילת Build Ship Grow, ששיתף את מסלול הקריירה שלו ומוצרים שנבנו בקהילה (ביניהם Base44) והפילוסופיה שלו איך לייצר תעודות ביטוח לעתיד בשוק משתנה.האזנה נעימה, עמית בן דור

לבחור Frontend Framework ב2025 [עושים תוכנה]

26.05.2025

מתלבטים באיזה פיימוורק פרונטאנד לבחור לפרויקט החדש שלכם? בפרק זה אירחתי את אדיר קנדל, מומחה פרונטאנד ופודקאסטר, שיסביר איך הוא ניגש לבחירה הזו. נצלול לשיקולים הפילוסופיים והמעשיים שמאחורי ההחלטה, נבין למה יש כל כך הרבה כלים ולמה חשוב לבחור את הכלי המתאים לצרכים הייחודיים שלכם, תוך התייחסות לתחזוקה עתידית, ביצועים ופילוסופיית הכלי. האזנה נעימה, עמית […]

שוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה [עושים תוכנה]

11.05.2025

מיליארד וחצי דולר נגנבו בשוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה, והאצבע המאשימה מופנית לכיוון מפתיע – ממשלת צפון קוריאה. הפעם עמית מארח את שחר מדר מ-Fireblocks, שחושף את השיטות המתוחכמות שהובילו לפריצה המונומנטלית לבורסת Bybit. שחר מסביר צעד אחר צעד על הפריצה ומדוע קריפטו הפך ליעד מועדף עבור צפון קוריאה. בנוסף, הוא מציע תובנות חיוניות על אבטחת […]

להציל צוות פיתוח שבור [עושים תוכנה]

20.04.2025

לא כיף לכם להגיע לעבודה. אתם מרגישים שהצוות על סף התפרקות אבל לא יודעים את מי ואיך לשתף בתחושות שלכם. בפרק הזה נצלול לפסיכולוגיה של הצוות עם ליאת לזר שמספרת לנו על מקרה אמיתי של צוות שבור שהצליח להתאושש. ננסה להבין אילו מחלות נפוצות בצוותים, איך ניתן להתמודד עם חברי צוות מורכבים, באיזה אופן כדאי […]

סוף לצילום בוידאו? יצירה באמצעות AI [עושים תוכנה]

24.03.2025

זה הסוף ליצירה כפי שהכרנו? מודלי יצירת וידאו היו חלום רחוק עד לפני כמה שנים, ואנחנו עדים לאקסלרציה ויכולות שעולות על כל דמיון כבר היום ומשנים את תהליך היצירה. בפרק אירחתי את יונתן ורדי ודיברנו על האתגרים ביצירת מודלי יצירת וידאו, איך מודלים כמו Sora, Kling, וGen-3 משנים את תהליך היצירה? האם ייתכן שכבר עכשיו […]

מה הופך תשתית למנוע? [עושים תוכנה]

09.03.2025

המושג ״מנוע״ נזרק בתעשייה שלנו לא מעט, אבל מה הופך אותו לכזה? בפרק אירחתי את ראם בן שמחון מפורטר לשיחה מעמיקה על מנועים, מה מאפיין אותם, כיצד השקעה נכונה במנוע יכולה להוביל לקפיצת מדרגה בהכנסות, האם זה משתלם ואיזה אופי מתאים למפתחים שעובדים על תשתית כזאת. השתתף בפרק: חן פלדמן האזנה נעימה, עמית בן דור.

מפתחי indie – העתיד של עולם היזמות? [עושים תוכנה]

23.02.2025

  יזמי אינדי היא תופעה שצוברת תאוצה – יזמים מרימים סטארטאפ שלם לבד, מהקוד ועד לשיווק. איך הם עושים את זה? ואיך הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק? הפעם מתארח שגיא, מייסד OpenSay ו Indie TLV, קדמי לשיחה על התופעה שיכולה לשנות את השוק.

מג׳וניור עד דיירקטור- סולם ההתקדמות בעולם הפיתוח [עושים תוכנה]

09.02.2025

יצא לכם פעם לתהות איך חברה קובעת למי מתאים טייטל Senior או Staff? או איך זה נראה תהליך הסדרה של לבלים בפיתוח? מה ההשפעות החיוביות ומה הסיכונים של תהליך מורכב שכזה? הפעם בעושים תוכנה עמית וחן נותנים לכם הצצה אל מאחורי הקלעים של התהליך בחברות שונות – מסטארטאפים עד לגוגל, דרך העיניים שלהם ושל אורחים […]

להפסיק לכתוב קוד מאפס [עושים תוכנה]

19.01.2025

מהפכת ה-AI בפיתוח התוכנה מביאה עמה כלים חדשניים המסייעים במגוון משימות, מהשלמת קוד ועד תכנון ארכיטקטוני. נתונים מראים שכלים אלו מגדילים את הפרודוקטיביות באופן משמעותי, עם שיפור של עשרות אחוזים ביעילות. אולם, מתחת לפני השטח מסתתר אתגר משמעותי – הקושי של כלים אלו להתמודד עם פרויקטים גדולים ומרובי משתתפים. בפרק זה, גלעד שוהם חושף את […]

עצור, נשום, המשך: התמודדות עם משברים בהייטק [עושים תוכנה]

30.12.2024

שלום לכולם. בפרק הזה של "עושים תוכנה", אני מארח את חן פלדמן לשיחה כנה ומעמיקה על הצד האנושי והפחות מדובר אולי, של עולם ההייטק – התמודדות עם משברים, לחץ וחרדה. בפרק חן שיתף את סיפורו האישי. מהרגעים שבהם היה בשיאו המקצועי ועד המשברים הפתאומיים ששינו את מסלולו. נדבר על איך הצליח לזהות את הסימנים המקדימים […]

מאב טיפוס למוצר: האתגר הסמוי של אפליקציות בינה מלאכותית [עושים תוכנה]

16.12.2024

קל מאוד לבנות את ה-80% הראשונים באפליקציות מבוססות LLM, אבל ה-20% האחרונים ממש לא פשוטים.בפרק הזה, אני, עמית בן דור, מארח את אלמוג באקו – יזם בינה מלאכותית בעל ניסיון עשיר בהקמת סטארטאפים ובבניית אפליקציות מבוססות מודלי שפה גדולים. יחד ננסה להבין למה כל כך קשה להפוך תוצאה ראשונית ומרשימה לאפליקציה יציבה שמגיעה לפרודקשן, ולמה […]

מחילות ארנב בפתח תקווה [עושים תוכנה]

02.12.2024

בירת ההייטק המקורית של ישראל היא לא הרצליה פיתוח או רמת החייל. זוהי פתח תקווה! איך קרה שכל ספקיות האינטרנט של שנות התשעים ישבו דווקא שם? למה כבל האינטרנט התת ימי MED-1 הגיע דווקא אליה? מדוע היא מחזיקת שיא העולם בתקיפות סייבר לראש? ואיך ייתכן שפסטיבל האוכל הכשר של פתח תקווה, לא קיבל תעודת כשרות? […]

המכונה שיודעת למכור [עושים תוכנה]

18.11.2024

איך מלמדים מודל שפה להבין מה חשוב בשיחת מכירות? מדוע מודלי שפה מתבססים על סיינפלד כשמבקשים מהם דאטה על שיחות עסקיות? איך נעזרים במומחי תוכן כדי לייצר פרומפטים מדויקים? ולמה לא פשוט למדוד פרודוקטיביות של מתכנתים? יעקב אקל הוא מנהל חטיבת AI Platform בחברת גונג – המפתחת כלי AI שמסייעים לארגונים לעבוד בצורה טובה יותר […]

כיפת הברזל של מודלי השפה [עושים תוכנה]

04.11.2024

מודלי השפה הגדולים כובשים את עולם הפיתוח – אבל עם הכוח הרב שלהם מגיעים גם סיכונים. בדאטה שעליו הם אומנו יש לפעמים תוכן בעייתי; משתמש יצירתי עלול לחלץ מתוכם מידע רגיש; ובכלל –  ניתן לעשות איתם שימוש שעומד בניגוד למטרות המוצר או החברה. איך מתגוננים מפני כל זה?  ניב רבין, Principal Software Architect בסייברארק, הגיע […]

בר-זיק מדבר עם עציצים [עושים תוכנה]

24.09.2024

עליית הבינה המלאכותית מעוררת שאלות עצומות, מלהיבות וגם מפחידות: על עתיד העבודה, האנושות וכדור הארץ. אבל למה שלא פשוט נשכח מכל זה, ניקח מודל שפה גדול (או קטן) ונחבר אותו איכשהו לעציץ? או לכיור? או לפח זבל? או לאסלה?  בפרק הזה מתארח שוב רן בר-זיק, האיש שממוטט את כל החומות שבין האדם למכונה. המתקנים המופרכים […]

האם שפה הודית עתיקה ניבאה את הבינה המלאכותית? [עושים תוכנה]

10.09.2024

הפרק המיוחד הזה של עושים תוכנה כנראה לא יעזור לכם או לכן לעשות ריפרקטורינג לקוד, או לנהל את הענן שלכם בצורה חסכונית יותר. אבל הוא מעניק הצצה אל אחד המאמרים המוזרים ביותר בהיסטוריה של הבינה המלאכותית, ואולי יצליח לפתוח לכם כיוונים חדשים בחשיבה על קוד ופיתוח תוכנה. הוא עוסק בשפה הודית עתיקה בשם סנסקריט ובעובד […]

למצוא נפט עם מודלי שפה גדולים [עושים תוכנה]

19.08.2024

מודלי השפה הגדולים (LLMs) הם ההבטחה הגדולה של תקופתנו, וייתכן שמהם יגיח ה-AGI, אותו קונספט בדבר בינה כמו-אנושית. אבל עד כמה הם באמת משנים את עולם הפיתוח, כבר היום? ואיך אפשר לדעת אם השימוש בהם יוביל לגילוי שדה נפט עסקי-פיתוחי, או לחלופין – רק לאדמה חרבה? עמית בן-דור הגיע לשיחה מיוחדת על ההייפ, ההבטחות והמציאות, […]

הסודות והטקסים של גילדת מפתחים [עושים תוכנה]

29.07.2024

גילדה היא מושג שנמצא איתנו לפחות מאז ימי הביניים: גוף של בעלי מקצוע כמו צורפים, או נפחים, שאחראי על ההון ההדרכתי, ועוסק בין השאר בהכשרה של אנשי מקצוע חדשים. בעידן הנוכחי נולדה הגילדה מחדש, במקצוע המשמעותי ביותר אולי של זמננו – פיתוח תוכנה.  איך מקימים גילדת מפתחים בתוך ארגון? מה הקשר בין Hyper Growth לבין הצורך […]

גוד דאמיט, למה לא גיביתי? [עושים תוכנה]

16.07.2024

גיבוי הוא מסוג הדברים שאף פעם לא עומדים בראש סדר העדיפויות. אבל כמו בסרטי אימה, מה שהתעלמנו ממנו עלול לצוץ ולרדוף אותנו, בדיוק ברגע הכי לא מתאים. איך מונעים מראש את הקטסטרופה שכולנו חוששים ממנה? איך מוודאים שכל מה ששמרנו דיגיטלית, לא יעלם? לרן בר-זיק יש הרבה מה לומר על גיבויים, גם ברמה המקצועית, כמפתח […]

לקודד את הרגש [עושים תוכנה]

17.06.2024

איך משפיעה הבחירה בשפת תכנות על העולם שלנו? מתי קוד מתומצת מדי הופך לבלתי מובן? ומהו הקשר העמוק בין כתיבת שירה לכתיבת תוכנה? לרגל שבוע הספר, התארח ב"עושים תוכנה" ערן הדס –  תוכניתן, משורר ואמן מדיה. ערן עבר בתעשייה דרך של תוכניתן, ראש צוות, מנהל פיתוח ולתקופה קצרה גם היה מנכ"ל. הוא מלמד במסלול מדיה […]

מכונות דוברות עברית [עושים תוכנה]

27.05.2024

איך בונים מודלי שפה בעברית? למה זה כל כך מורכב, יקר, ודורש כל כך הרבה מתנדבים? והאם מודלים מקומיים בקוד פתוח יכולים באמת להתחרות במפלצות הבינה המלאכותית של OpenAI וגוגל? בפרק הזה של "עושים תוכנה" מתארח, שוב, ים פלג. לים יש רקורד עשיר מאוד בפיתוח ומחקר סביב AI. הוא מדורג בין המובילים בעולם במדע נתונים […]