פרק ספיישל: ג'וניורים, תעסוקה ואפוקליפסות ה-AI [עושים תוכנה]

08.10.2026

בפרק קצת שונה של עושים תוכנה, עמית בן דור מארח שוב את דנה ממן, מייסדת Salted Mind, ואת שלי נוי, העורכת הראשית של רשת עושים היסטוריה, לשיחה פתוחה על כמה מהסוגיות הבוערות בעולם הבינה המלאכותית: האם ההפסדים הכלכליים של חברות הענק מנבאים את קריסתן, או שזה רק שלב בדרך לצמיחה אדירה? אצל מי נמצאת האחריות המוסרית והמשפטית לפעולות של בוטים, ועד כמה צריך להגביל את חברות הענק ברגולציה? ומה תהיה ההשפעה של גלי הפיטורים בהייטק בטווח ארוך, ומה השתנה בדרישות המנהלים מעובדים חדשים בעידן ה-AI?

תמלול הפרק

ואזרחית מודאגת, שלום לכולם. מודאגת מ-AI או מעוד דברים? כן, גם מעוד דברים, אבל בעיקר מ-AI ואנחנו נדבר על זה. ודנה ממן שמוכרת לכם מהפרק של Second Brain.

היי, שלום וכיף להיות פה שוב. אז כיף גדול שבאתם, ובאמת הפרק היום הוא מיוחד כי אנחנו כזה פתחנו פה, נפתח פה איזשהו סלון קטן. ונדבר באמת על נושאים שהם חמים, שקורים עכשיו בעולמות ה-AI, התעסוקה, personal assistance ועוד כל מיני דברים, ונביא באמת גם את הפרספקטיבה שלנו מהתעשייה, כל אחד ואחת מהאזור שלו. אז שלי, מה ככה אנחנו... עמית, אז אמרת שאנחנו הולכים לדבר באמת על נושאים שקרו, נושאים חמים, ואני רוצה שאנחנו נדבר על זה דרך סיפורים, אז בבקשה, מה שאתה רוצה ותיתן לי את הסיפור הכי טוב ששמעת בשבוע האחרון.

אז יש לי סיפור טוב ככה להתחיל אותו, סיפור קצת מוזר ואני אנסה ככה לתת איזשהו תרגום שלו. אז באמת איזה בחור, איזה דוד כזה כתב וזה התפוצץ בטוויטר וברדיט והוא אמר ככה, עשו לעצמכם טובה, עצרו את מה שאתם עושים, זה חשוב, גם אם אין לכם GPU שזה מעבד גרפי שאפשר להריץ עליו אלה למים. לכו והורידו את המודלים המקומיים האחרונים שיצאו ותשמרו אותם באחסון שלכם, ייתכן שיגיע הזמן שבו לא תוכלו עוד לגשת לבינה באופן חופשי, והוא אמר באמת מבחינת פרמטרים, 12 מיליארד פרמטרים זה מספיק, רק 12 מיליארד פרמטרים, בשביל זה צריך חומרה לא פריירית, ואני אגיד, הסיפור הזה הוא קודם כל מעניין כי זה קצת המקבילה האמריקאית לחבר'ה מרגיש לי החבר'ה שבונים לעצמם איזשהו מקלט אטומי כזה מתחת לבית, מכירים את הסיפור הזה? כן, אבל למה אתה הולך רחוק? אנשים הביאו גנרטורים הביתה במלחמות ובקורונות והרמות של נייר תועלת, אז...

נכון, לנו היה סיבות טובות יותר, לפחות בינתיים. אז אבל בהיבט הזה, למה זה מעניין? כאילו, מאיפה הגיעה החרדה הזאתי? ובאמת בזמן האחרון, נכון, אנחנו שומעים על כל הסיפורים האלו, אמירות של... מנכלים של החברות הגדולות של AI וכל מיני סיפורים כאלו של הממשל, הפחדות, אנשים שעזבו את OpenAI ואנטרופיק וככה משתפים בכל מיני, שמעתם על כל הסיפורים האלו?

אז היינו גם חוקרי בינה מלאכותית שאמרו שהאנושות הולכת לאבדון, אוקיי? והיה לנו גם צאם אלטמן שפיטרו אותו כי חששו שאולי הוא ייקח את... את אופן ה-AI למקום נורא נורא גרוע ברמת האנושות, ובאמת נכנס כל הדיון הזה של אתיקה בצורה נורא נורא קיצונית, ועם האתיקה והפחד באו גם השאלות של מה האחריות של ענקיות הטכנולוגיה בכל מה שקשור לפיתוח, זאת אומרת האם מרוץ החימוש הזה לכיוון ה-AI המושלם צריך להיעצר על ידי אותם קודקודיים, או שבעצם המדינה צריכה להתערב, המפתחים אולי צריכים להתערב, וכן אני מסתכלת עליכם חבר'ה. של מי האחריות על הדבר הזה ובעיקר מאיפה מתחילים. לגמרי, ובהיבט הזה אני יודע שיש עכשיו איזושהי רגולציה ממשלתית, משהו שבעצם נסגר ממש ממש עכשיו.

אז יש איזושהי פסגה רגע, אני ממש ממש פתחתי לפני ההקלטה את הטלפון שלי ואני רוצה להקריא לכם כותרת, תגידו לי מה אתם חושבים עליה. טראמפ וענקיות הטכנולוגיה חתמו על אמנת בטיחות לבינה מלאכותית. What the hell does that mean? אוקיי? בחירת תעשייה וביניהם מנכ״ל מטא, גוגל, אנווידיה, ונטרופי, כולם התכנסו בבית הלבן לחתימה על הסכם פיקוח עצמי ללא חקיקה.

או, אז נכון זה נשמע כמו תקדים שאומר, התכנסנו כדי לעשות רגולציה? בדיוק. אבל מה בעצם זה אומר? מה זה אומר? התכנסנו כדי לא לעשות רגולציה.

או, את מדברת גם, חשוב להגיד, מכובע, כי אני גיליתי פה ממש לפני ההקלטה שדנה לשלנו, לא רק שסיימה לימודי משפטים, היא הוסמכה להיות עורכת דין.

אוקיי? ולכן כל העניין הרגולציה והאחריות והשאלות המשפטיות, את מרשה לי גם לדבר פה מפוזיציה. נכון, זה מאוד מעניין שאפשר לקחת כותרת ובעצם היא נשמעת כמו, הנה הם נפגשו, זהו הם עשו, זהו הם מוכנים, אבל בעצם מה הוא אמר? אנחנו מתנגדים לעשות. ולכן מה שאני, בעצם להגיד רגולציה עצמית זה משהו שהוא, בוא נחשוב על זה, אוקיי?

להגיד רגולציה עצמית זה להגיד קצת לא לעשות דבר, שזה ממש בסדר, אפשר להחליט. שלא עושים רגולציה, רק אפשר להגיד את זה, אנחנו החלטנו לא לעשות רגולציה. בסוף אנחנו, איך זה עובד? ממשלות צריכות לקבל החלטות, יש להם המון אינטרסים שיושבים על הכף, יש להם הרי זה שהטכנולוגיה מתקדמת, כעיקרון זה אינטרס ציבורי, זה לא רק אינטרס של כולם לכאורה, כן? לפחות אפשר לדון על זה.

מי שמתחבר לז'אנר. מי שמתחבר לז'אנר, כנראה המאזינים שלנו התחברו קצת לז'אנר הזה. לעומת זאת, ברור לנו שהתקדמות הטכנולוגיה צריכה להיות בצורה אחראית, ובעצם רק הקשר למי שככה חי מתחת לאיזה אבן בחודשים האחרונים, ככל שה-AI מתקדם, בעצם יש איזושהי טענה שאומרת שיש ל-AI יכולות כל כך חזקות והן מתגברות בקצב שהוא מתאים לקצב התקדמות ה-AI בצורה שיהיה לנו קשה לפתח מגבלות באותו קצב. מה זה אומר? שאם הטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר מהיכולת שלי לשים לה מגבלות ולשמר את הסטטוס קוו הקיים בתחומים של סייבר, אתיקה, מה שזה לא יהיה, אפילו ביולוגיה, אז אולי שווה לי לעצור, זה הצד האחראי.

עכשיו, לו הייתי אדם תמים, הייתי חושבת שחברות מסחריות, יש להן מחשבות פילנתרופיות וככה... אתיות, לטובת האנושות. אני כן חושבת שיש הרבה חברות שמתנהלות בצורה אתית ואני כן חושבת שזה שיקול דעת שהוא נכנס, אבל... מכיוון שאני לא יודעת מה נמצא לפני מה ומי הוביל לאיזה אנקדוטה תקשורתית כזו או אחרת והאם הדבר שברח מהמעבדה אכן ברח או כל האירועים האלו, אנחנו לא באמת יודעים מה קורה שם. כן, אני מאוד מתחבר באמת לתפיסה הזאתי כי זה מרגיש באמת קצת מסריח שהחברות, ממש רואים את זה, שהחברות האלו מפרסמות איזושהי אמירה ודריו פרסם איזשהו משהו, ומשהו פה לא כל כך מסתדר, ורציתי לספר לכם קצת על איזושהי תיאוריה שלי לפחות יש בעניין הזה, היא מתחברת קצת בעצם דווקא לצד הכלכלי והשיווקי של הדברים.

אז אם אנחנו מסתכלים על כל החברות האלו, ויצאו באמת כל מיני נתונים, החברות האלו, אנחנו יודעים שהן הפסדיות, אפילו יצאו קצת נתונים, ככה ראיתי בערוץ של גם מורד שטרן מוויקס, שסיפר שם באמת ש... ההכנסות באמת ביחס להוצאות ממש לא משתוות, כלומר אנטרופיק הכניסה משהו כמו 4.6 מיליארד ב-2025, זה לקראת ה-IPO, ויצאו עם הפסד נקי של 42 מיליארד, אוקיי? ורק העלויות של הענן והכוח מחשוב 7.3. אז אני רגע אחד חוזר רגע על התיאוריה. ואני אומר כזה דבר בסוף החברות האלו הן חברות מהסוג שהבורסה קוראת להם חברות גדילה כלומר הבורסה הרבה פעמים מסתכלת אם החברה היא חברה שהיא כבר מבוססת וכבר קיימת מסתכלים על כמה רווחים הם באמת מכניסים איך ההוצאות וכולי מסתכלים במשקפיים האלו.

וחברה גדילה היא כזאת שתמיד מסתכלים על מה היא הולכת להיות על הפוטנציאל בדיוק ופה משקיעים הרבה פעמים נוטים להגזים נכון. מה משקיעים נוטים להגזים? כן לנפח כאילו בין... תלוי מתי, תלוי באיזה פוזיציה, מתי שהם רוצים אחוזים אז... אז בטח במקרה הזה שהרבה מהחברות האלו לא נסחרות וראינו שבאמת גם שספייסיקס שהיא הייתה כזה אוקיי הנה סוף סוף חברה שמוציאה מודלים גדולים, היא יצאה לשוק היה שם איזשהו פיצוץ כזה מטורף ועכשיו אנחנו מדברים על IPO באמת של החברות האחרות וכדי שהשוק באמת ימשיך לשמור בעצם על הטירוף הזה שיהיו את המשקיעים האלו שיגידו.

אני שם כסף, לא אכפת לי, לא אכפת לי מה אני רואה, אז בעצם הם חייבים להמשיך לתדלק. ומה יותר מתדלק מהפחדות? אתה בעצם אומר שזה בועה? שזה מזין את עצמו רק כי מדברים על זה כל הזמן, וצריך את היחס ואת השיווק ואת התקשורת כדי להמשיך להגדיל את המניה? אז אני אומר, לא בדיוק בועה, כי יש פה משהו אמיתי, כן?

אנחנו לא מדברים פה על, אולי אפשר להקביל את זה לאולי קריפטו, יש כאלה שיכעסו עליי, וואי. או על דברים אחרים, פה כולנו, אנחנו משתמשים, כולנו ב-AI, יש פה משהו אמיתי שקורה, יש פה גם, אנחנו מבינים שאנחנו רוצים נורא מהר, ואנחנו מבזבזים הרבה מאוד כסף, החברות האלה מבזבזות המון כסף, אבל כי אנחנו מאמינים בעתיד הזה, ואני אומר שיש פה משהו אחר, יש פה פימפום, הכי פשוט, שכשאנחנו מסתכלים על שוק ההון, ועל IPO באמת מתקרב, כדי שהשובעים והדברים האלו, ויש הרבה אנשים שזה עושה להם טוב, אבל בטח המנכ"לים של החברות האלו, שמובילות את הדבר הזה, יש להם פה אינטרס מאוד מאוד גדול. מה אתם חושבות על זה? אני חושבת שמתי שמדברים על סיכון במקרה הזה, אולי צריך לעשות איזושהי הפרדה בין סיכונים שהם, לא רוצה להגיד רכים, כי הם בכל זאת כואבים גם, נגיד סיכון של אבטלה, סיכון של תוצרים לא טובים, או סיכון של בעיות אבטחה יחסית מינורית ברמה שאפשר כזה, או פרטיות, שהן שוב, הן סכנות מאוד גדולות. של הסטטוס קוו הקיים, אבל אל מול סכנות כמו פיתוח של איזשהו וירוס שעכשיו יצא ויהרוג את כולנו, זה ברור שזה לא נשמע באותו סדר גודל, או פגיעה בכלי אבטחה מדינתיים, זה משהו שלא יודעת מה, ופיתוח של נשק לא יודעת מה אטומי, אז ברור ששם אנחנו מדברים על סדר גודל אחר.

אז אני לא חושבת שהחברות האלה מפתחות אחריות או איזושהי אמפתיה סביב הנושא של זה שאנשים מאבדים את העבודה שלהם. זאת אומרת, לא שמעתי איזושהי קריאה שאומרת, אומייגאד, אנשים מאבדים את העבודה שלהם, אנחנו חייבים להפסיק להרוויח, לא שמעתי עוד איזה... זה לא כזה הפך, מנסים לצמצם עובדים כדי למקסים רווחים. נכון, אז מדברים בעצם על ה... אז אני חושבת שכן צריך לשים לב איפה הם מסמנים את הסיכון, וכמה ודאות יש לנו לגבי ההיתכנות של אותו סיכון שהם מסמנים אותו.

אז ברור שככל שהסיכון הוא יותר קטסטרופלי, הוא יותר מהעולמות הלא ידועים, ויותר קשה לנו למדוד אותו. זאת אומרת, אני חושבת שמתי שהסיכון הוא מאוד מאוד גדול, אז עצם ההיתכנות קטנה שהוא יקרה מצדיקה הגבלה, כן? זה ברמה המוסרית האישית שאני, איך שאני תופסת את זה. ואני חושבת שכאן זה כן המקום שמדינות וממשלות צריכות וראוי שיתערבו. אף על פי שדרך אגב מדינות מתערבות גם בדברים הרבה יותר קטנים, גם בחופש ההתאגדות וגם במישהו מכם חתם על כל חוזה עבודה הכי פשוט שיש, יש המון סעיפים שהם קוגנטיים שאסור בכלל.

שאי אפשר, אני לא יכולה להגיד אני מוכנה שלא תשלם לי, לא יודעת מה, ביטוח לאומי, אין דבר כזה. אז פתאום עכשיו שיש 50% מהאנושות שיכולה לאבד את העבודה שלה, אה, לא, טראמפ אומר, לא, אני, לא בזה, אני לא מתערב, זה אהלן אהלן, כאילו הכל בסדר. זאת אומרת, יש איזשהו משהו, נכון, נגישה של איזשהו חופשי, אבל היא גם, זאת אומרת, אני חושבת שכן ראוי להסתכל על כל הקריאה לרגולציה, וגם ההיעדר לרגולציה באיזושהי פרספקטיבה רחבה יותר בעניין הזה. ובאמת השאלה אם זה התפקיד של החברה, של החברות המסחריות האלה. שוב, לגבי הסכומים שלהם, אני חושבת שזה לגיטימי שחברות לא מרוויחות כסף בשלב הזה.

זה משהו שהוא לגיטימי, שהוא מובנה. ודרך אגב, אני חושבת שאם יש משהו ששווה לדבר עליו ולא כל כך מדברים עליו, זה האספקט האנושי בתוך ההתקדמות של ה-AI. ועל זה אני מדברת יותר על נורמות התנהגות, או כללי התנהגות, כללים של שמירה ברמה האישית, ברמה שלי בתור עובדת וברמה... שלנו כמדינה, ממש לשים לב, בהנחה שהטכנולוגיה מתקדמת מאוד מאוד מהר, בהנחה שהרבה דברים לאן שהיא הולכת, אני לא יודעת, יש הרבה, רבה נסתר על הגלוי, אולי לא שווה לחבר את הפרסונל אסיסטנט הקרוב לביתי לכל, לחשבון בנק שלי ולהגיד לו, לך על זה. זאת אומרת, שווה.

מצד שני, הוא מפתח, מטורף רכית, אוקיי? אני רק אומרת ששווה לחשוב על זה. זה נכון. ואמרת פה הרבה דברים, דיברת על האחריות, שתכף גם נגיע רגע בהיבטי הרגולציה, כי הם באמת פירטו בסאמית אצל טראמפ איזה שהם ארבעה סוגי רגולציה שאפשר לדבר עליו, וכן הייתי רוצה שנתייחס לזה, אבל דיברת גם על רגע שאלת האחריות, גם על מה האחריות שלנו, אוקיי? כאזרחים, שזה נורא מפתה אותנו, אותי באופן אישי, כן?

וייב קודינג, בואי תפתחי, תעשי דברים, כאילו זה פוגש כל אחד ואחד מאיתנו, גם אם אני לא מפתחת, ואת המפתחים עוד יותר. מה קורה אם אתה בונה איזשהו כלי מפוקפק שהוא לא מאובטח, אוקיי? זה יכול להיות בתוך החברות וזה יכול להיות גם מחוץ לחברות, כלים פרטיים, אבל רגע, מה האחריות של כל אחד ואחת מאיתנו בתוך הדבר הזה? אז אני חושבת שזו שאלה שראוי לשאול, אבל רגע, לפני שאני אשאל את השאלה הזאת, אז הם דיברו על ארבעה סוגים של רגולציה, וחשוב לי רגע להתייחס לזה ממש בקצרה, אני אעשה את זה מהר, כי באמת, מה שנקרא, התכלס בסוף השטח מדבר.

שזה קצת מה שדיברנו עליו, איך החברה בוחנת את עצמה. הם דיברו על מה התעשייה צריכה לעשות, זאת אומרת, מה האחריות של כל חברות הטכנולוגיה ואיך הן יכולות להתאגד ביחד כדי גם מצד אחד לטפל בבעיה הזאת וגם מצד שני להמשיך את מרוץ החימוש. הם דיברו על ויתור מודע לרגולציה ממשלתית, אולי כנראה כי הרגולציה לא יכולה לעשות את הדברים מספיק מהר משפטית ואז בעצם המרוץ לא יכול להמשיך, זאת אומרת, שוב, איך עושים את הבלנס הזה? והם דיברו על אתגר של תשתיות ומרכזי נתונים, שזה כנראה בעיה רווחת שהם כולם מתעסקים איתה, מה שנקרא, תגידו לי אתם, אבל זה באמת כמה דברים שהם דיברו עליהם בפסגה הזאת, ונורא מעניין לאן זה ילך. אבל שאלנו שאלה חשובה, מה האחריות של המפתחים, של כל אחד ואחת מכם, בעצם על העניין הזה של הפיתוח?

כאילו, יש לכם אחריות? אולי תגידו, וואלה, לא, אני יושב לי, מה שנקרא, יושב לי בחברה, עושה את העבודה שלי, מסיים, סוגר, הולך הביתה, כאילו, תשחררי אותי מזה. כן, בהיבט הזה אני חושב שאין הבדל בעצם למה שהיה לפני ה-AI למה שיש היום עם ה-AI כמעט. למעשה בסופו של דבר מפתח שהוא מייצר איזשהו כלי, עושה איזשהו משהו, יש לו איזושהי אחריות מסוימת, בדרך כלל גם בחברות כאילו יש כל מיני compliance training ודברים בסגנון הזה, שעוזרים לכוון על מה יש באמת אחריות ומה עושים במקרים כאלו, וגם כאילו בעולמות ה-AI בעצם היום גם כן. באופן די דומה יש איזושהי אחריות מסוימת, כמובן שיש מנהלי מוצר ואפשר להפיל עליהם גם כן את האחריות.

אני חייבת להגיד שאני לא לגמרי מסכימה איתך, אני חושבת שהאחריות מאוד מאוד השתנתה, יש לנו, בוא נתחיל מזה שהרבה מאוד מפתחים הם בכלל עובדים בתוך חברות, אז הרגולציה והמדיניות שיש לחברה בכלל אוכל עליי, אין עליי בקרה כמו שהייתה עליי בקרה לפני כן, מתי שאני סולו, מתי שאנשים הם סולו בילדרס, סולו פרניורס ו... אז בעצם אני נמצאת... כי הם כבר אבל גם כבר המנכ״לים, נכון? אז יש להם אחריות אולי נוספת מאליהם. או שלהם הם מודעים לאחריות שלהם.

וזה משהו שהוא גם, זה מעניין, כי בעצם אני נמצאת באין סוף קבוצות שעוסקות בבילדרים וכולי, ואנשים מפרסמים טריליון דברים שהם פיתחו, אני לא שמעתי, כמות הפעמים ששמעתי על האם המודל הזה או המודל הזה, או איזה פינה של הפינה, במה כדאי סקיל, מישהו שמע על סקיל? טריליון. כמות הפעמים ששמעתי, תגידו, אם אני מקימה אתר או אפליקציה והיא עולה לאוויר, חלים עליה חוקים שחלים על שאר הדברים שעולים לאוויר? לדוגמה, נגישות, פרטיות, זאת אומרת, הרי בסוף אנחנו מוציאים משהו לעולם, ובעולם יש חוקים. נכון.

אבל זה די מדהים שאני לא חושבת שאנשים מתעסקים בזה. זה ברמה הזאת שא', כדאי לשים לב, כן, חשוב לשים לב. גם אני, כשבניתי אתר, פתאום אמרתי, פרסמתי כאילו, ואז אמרתי, רגע. יש כזה אותיות קטנות שאני צריכה שיהיה נגישות וכל מיני דברים ואני צריכה, משאירים לי פרטים, כל מיני תנאים, וואו, לא בא לי, אז רגע, לא חשבתי על זה אפילו כי זה כל כך קל ונגיש, שהשאלה מהאחריות שלנו היא... בסופו של דבר מה שיוצא מהידיים גם של האג'נט שלנו, יש לנו אחריות.

אחריות בדיוק, ובסוף לא יגידו, אה לא, זה האג'נט שלי, סליחה אם האג'נט שלי הלך ופרסם את הרשימת שמות של כל לא יודעת מה משהו. באופן ציבורי עם הכתובות של לא יודעת מה ילדים אי אפשר להגיד שזה האג'נט עשה את זה כן וזה ממש אפילו באמת התחלתי לפתח איזושהי פלטפורמה שקוראים לה אותיות הקטנות. רק בשביל לענות על זה אבל פשוט חשבתי שאף אחד לא מודע לזה שהוא רוצה את זה וצריך את זה אז כאילו מסיבה עסקית לא חשבתי שזה לא אבל גם אף אחד עכשיו בינתיים לא אמר שזו בעיה.

הפלטפורמה שתקום. טוב, דיברת על האותיות הקטנות ואתה חזרת בך? לא בדיוק. לא בדיוק, אוקיי, סבבה, נשאיר את זה ככה, אבל שאלת האחריות עדיין עומדת כאן פה בינינו, אבל אני רוצה לעבור לנושא הבא, נושא מאוד חשוב שאני בטוחה שכואב כמעט לכל מי שמאזין לנו, הפיטורים בהייטק ובכלל לאן הולך כל התחום הזה, מה קורה בארץ ובשוק התעסוקה בחו"ל גם. תנו לי קצת איזשהם הסברים כי יש לי נתון אחד שאולי יעניין אתכם, זה נתון של רשות החדשנות שאומר ש-10% מחברות ההייטק בישראל צמצמו גיוסים בעקבות הטמעת AI לעומת כ-3% חצי שנה קודם, אוקיי?

זה אומר שהם מדברים ספציפית על גיוס עובדים חדשים, אבל האם הבעיות האלו של הגיוס, של השוק, זה בעיות שיש להן איזשהו אופק? כאילו קצת אופטימיות, אפשר עזרה? כי אני שומעת מכל החברים שלי, אני לא מוצא עבודה כבר איזה שנה, חבר'ה סופר מוכשרים, סיימו באוניברסיטת נורא נחשבות, מה עושים? לאן הולך השוק? כן, אז נראה שניגע בג'וניורים עוד מעט, אבל נתחיל מקצת מה אני רואה בעצם בתעשייה שלנו באמת בארץ.

אז אנחנו רואים שגם חברות גלובליות וגם חברות ישראליות בעצם מפטרות, באופן ספציפי יש חברות שאין מה לעשות, המהפכה הזאתי. נגע בהם בצורה שהיא יותר אינטימית כי זה באמת הטכנולוגיה הזו פתאום מחליפה דברים שהיה מאוד קשה לעשות והיינו צריכים אופרציה באמת מאוד גדולה ועכשיו כבר לא ממש צריכים אותה. ומהצד השני אנחנו רואים שיש חברות שגם כן כן עשו כל מיני פיבוטים וכן עשו כל מיני שינויים וגם כאלו שפיטרו דווקא מסיבה שהיא מאוד מעניינת וזה איזשהו טרנד כזה שהוא הולך ו... גדל ויצא לי לשמוע באמת ככה שני פודקאסטים אחד ראיון שהיה עם מנכ״ל למונייט שי וינינגר וגם עם המנכ"לים של ארטליסט שהם כזה חברים באמת היה נורא מעניין לשמוע צביעות פיטורים הם באמת לא פשוטים שהיו שם לאחרונה ודיברו על זה באמת שהיום ראינו את מקרה קרסר חברות כאלו שבאמת מאוד קטנות. שמצליחות לרוץ מאוד מאוד מהר והחבר'ה מהארטליסט הביאו את זה ממש בדוגמה מאוד מאוד יפה שאמרו היום אחרי שהם עשו פיבוט ושינו ובאמת הם מאוד אג'ילים והם ידעו לשנות כיוון מאוד מאוד מהר חברה של פתאום 50 עובדים היא מתחרה נורא קשה ואנחנו חברה של מאורך 500-400 עובדים באותה הרגע אני לא יודע כמה בדיוק היו באותו הזמן בחברה ואמרו רגע יכול להיות שדווקא הכמות כוח אדם שלהם, עזבו רגע כסף, עזבו את הכל, ויכול להיות שזה דווקא הופך להיות בעידן שלנו משהו שהוא מקשה עלינו לזוז, מהר.

זה פחות אווירודינמי, בגדול לדבר עם עוד בני אדם, ואני אומרת את זה כבן אדם שמדבר עם בני אדם, זה דבר לא אווירודינמי. אם אני יכולה לתת הנחיה לבד לקלוד שלי לעשות דברים, ואני לא צריכה הסכמה עם עוד אנשים, נניח עכשיו אנחנו צריכים להחליט לאיזה מסעדה אנחנו הולכים, עזבו פיתוח, עזבו מוצר, עזבו אסטרטגיה, עזבו לקוחות, לא דיברנו עם אף אחד. לאן הולכים לאכול, או אני יכולה להחליט לבד? ברור לנו מה יותר מהר. כן.

לחברה זה זימון ולשבת ולא לדבר. זה זימון ולשבת, והוא חושב ככה, רגע, אבל צריך לעשות את זה נכון, וצריך לעשות את זה יפה, ותקשורת, אקסקיושן, קומיוניקיישן, כל הדברים האלה, וזה, אני חושבת שהם נוגעים בנקודה מאוד מעניינת, אבל שוב, אם אנחנו מתכנסים, איפה בסוף בני אדם הרי אין לנו לכאורה ברוב החברות אין אנשים שהם יושבים שם כממלא מקום כיסא נכון יש להם תפקיד. ואז מהו התפקיד האנושי בתוך העידן הזה זה זה בטח לא זאת אומרת הם לא תופסים גם 500 אנשים בארטליסט. הם תופסים מקום של תפקיד שמישהו עושה אותו וכנראה אין לו כרגע תחליף זה זאת ההנחה כן אבל עדיין שמסתכלים רגע אחד באמת מנקודת מבט של מנכ״ל ובאמת לא ברמה הפרטנית כי באמת אנשים.

חזקים, אז אני חושב שזה דבר שהוא הגיוני לחלק מהחברות, יש חברות שלא. יכול להגיד שדרך אגב הרבה אנשים שמספרים לי שבאמת, ואני גם מרגיש את זה בעצמי, שדווקא בעידן ה-AI אני עובד הרבה יותר קשה. כלומר, זה גם התחושה הזאת של אפשר לעשות פתאום כל כך הרבה הרבה יותר מהר, ואז נשארים הרבה מאוד קצוות פתוחים ומישהו צריך לסגור אותם, ואנחנו רצים ועושים המון המון המון המון המון דברים. שזה באמת די מטורף, אבל רציתי ככה קצת לחשוב איתכם באמת אם התעשייה שלנו בארץ, ואני חייב להגיד שזה דבר שאני חושב שהוא מאוד טוב, שאנחנו מאוד מהר משקפים לעצמנו דברים ומשנים כיוון, מה הדבר הזה יעשה באמת אם אנחנו נראה פה הרבה חברות קטנות בארץ, שכל בן אדם בחברה לצורך העניין אחראי ל... כמה מיליוני דולרים בשנה שנכנסים, שזה כאילו באמת דברים שלא ראינו באמת בעבר, שהפריון הוא באמת מאוד גבוה, אבל מה הדבר הזה יעשה ביום-יום?

מעניין אותי נגיד ברמת השכר, האם זה ישנה לנו את השכר? מה המחשבות שלכם? אני רוצה רק להגיד משהו אחד לגבי הפיטורים, יש איזושהי תפיסה, ואני שמעתי גם דיונים בנושא הזה, של חברות שבעצם העובדים יוצאים נגד המנכ"לים או המנכ"ליות. איך אתם מפטרים? זאת אומרת, משהו כזה, אני חושבת שצריך להבין, המטרה של חברה היא להסיר רווחים, זו המטרה ממש החוקית של חברה, ואין למנכ״ל או למנכ״לית של חברה מטרה להחזיק עובדים, זו לא מטרה בפני עצמה, זה לא הגיוני שזו תהיה מטרה.

אני יכולה להחליט כאסטרטגיה ניהולית שאני רוצה להגדיל את החברה, ואז להשתמש בכוח האדם הקיים שלי לעזור להם לפתח יכולות כדי שאני אוכל להגדיל את החברה שלי. ואני יכולה להחליט שאני רוצה רק לשמר את הקיים ואני אפטר את כל מה שלא חובה ואני איכשהו מצליחה להסתדר בלי זה, זה גם, כל אחת מהאסטרטגיות האלה היא אסטרטגיה לגיטימית לחלוטין. אז גם כאילו כשכירים יש לנו אחריות על עצמנו. אני לא אומרת את ה... היו אמירות כאלה מפוצצות וקצת כואבות, לא, אתם צריכים לדאוג לזה, אני לא אחראי, אני לא מתכוונת לזה מהצד הכואב, אלא באמת יש לנו אחריות בעצמנו עליך, על מה אנחנו עושים, בסדר?

לא... איך נראית חברה כזאתי, כמו שתיארת? זה מטורף, אני חושבת שלשם באמת הולכים וכן שווה להסתכל על זה כחזון אישי, כשכיר, שכירה, חזון אישי, איך אני יכולה ללכת ולהתקדם למקום שאני מחזיקה יחידת רווח עצמאית, איך זה נראה, איזה יכולות אני צריכה לפתח בי בשביל להיות יחידת רווח עצמאית, איזה שכר יגיע לי בעקבות זה, אינטרסטינג, זה תפיסה מעניינת, כאילו אני חושבת שבאמת הנושא של המחירים והשכר נשאר עדיין באותה תפיסה, מוקדמת שבו, אוקיי, זה סיניור, זה פרינסיפל, מה שזה לא יהיה, ויש איזושהי השוואה, ואפילו זורקים על הדרך את המילה AI, אבל לא מצפים לזה להשתנות. זו סוגיה שאני בטוחה שתשתנה, וקראתי גם על כל מיני מחקרים בחו"ל שמראים שהשכר מאוד מאוד משתנה בעקבות התוספת של השתי אותיות האלה. מה, כמה, כמה?

תני לי כאילו סדר גודל. אז אפשר להסתכל על משרות שיש בארצות הברית, בישראל לא פגשתי כאלה, דרך אגב, אבל על משרות בארצות הברית. ודיברו על, בחברות הגדולות, באנטרופיק וכאלה, דיברו על סכומים, שוב, לא יודעת, משוגעים, כן? אז עברנו אותם מאות. יש לכם סיפור מעניין במשפחה?

סבא גיבור? אימא שעשתה היסטוריה? אני וצוות עושים היסטוריה, ניצור עבורכם תוכנית רדיו דוקומנטרית מרתקת וקסומה. familysounds.co.il, סיפור משפחתי. מתנה מדהימה שנשמרת.

לדורות. אלפי דולרים, אבל פשוט סכומים מטורפים. אני לא, אין טעם, כאילו ברור שמדובר על טלנטים, אבל מה זה הטלנט הזה? זה איזושהי אישה או אדם שהצליחו לייצר איזשהו ערך עסקי לחברה ששווה לה לשלם את זה. כי הם מקבלים יותר עבור הדבר הזה, וזה בדיוק מה שעמי דיבר עליו.

אז איך אנחנו מצליחים לעשות את זה? כאילו להפוך להיות יחידת רווח כזו. אז אני חושבת שבאמת את מדברת פה... גם מה דרך החשיבה של כל עובד מנהל, כאילו איך אנחנו לוקחים את זה לנקסט לבל, שאנחנו בעצם יודעים לעבוד עם הכלים בצורה שהיא מיטיבה איתנו גם כאנושות, כן, וכמנהלים וכאנשים, וגם באמת יודעים למקסם את זה ברמת הרווח שלנו. אתה שואל מה יקרה לשכר שלנו?

ישב כאן דרור גלוברמן, הוא מגיש את בזמן שעבדתם ועוד כל מיני, יש לו בית ספר ל-AI. והוא דיבר, הוא נתן ככה תיאוריה שאומרת, זה או מאוד יתיב עם אנשים, או יהרוס אותם, זאת אומרת, שיהיו שתי מגמות, אחת שהולכת לכיווני אבטלה, או באמת מקצועות פשוטים שאין להם תחליף והם זמינים ומיידיים, או אותם מנהלים שבעצם ירוויחו יותר, יחיו טוב יותר, יהיו שווים יותר, והערך שלהם יעלה. וגם אני חושבת שרגע כיחידות עצמאיות יש פה שאלה יותר גדולה, לא רק שכירים בתוך חברות, אלא גם מה הערך של כל אחד ומה הסקילס של כל אחד בעולם שהוא כל הזמן משתנה ומתפתח, כאילו היום יש המון יזמים שבאים ומפתחים ויוצרים בעצמם והופכים למין חברה קטנה שהשאיפה היא רכישה בעצם, לא יודעת אם ניקח את בייס פורטיפור כזה. שהמטרה הייתה לפתח איזשהו כלי שעוזר, אבל בסוף נרכשה. אז כאילו רגע, כל המפתחים והאנשים שהם נשארים כאילו בשלב החשיבה ואיך אנחנו ממקסמים את עצמנו כעובדים, כמפתחים, צריכים לשאול את עצמם, מה המסלול שאני עושה?

כאילו אם זה שכיר בתוך חברה ומהי הערך שלי? אם זה מנהל גדול בתוך חברה, איך אני הופכת להיות יחידה עצמאית? או אם אני בילדר או יזם? מה אני צריך לעשות כדי להביא איזשהו משהו חדש בשוק מתפתח? זה כאילו חתיכת יריעה פתחנו פה.

כן, לגמרי, וזה יכולות. היום אנחנו רואים שיש הרבה אנשים שהולכים באמת לרוחב, גם מנהלי מוצר שהופכים להיות מפתחים, וגם מפתחים שהופכים להיות מנהלי מוצר, וגם אנשים שמתעסקים בשיווק ובביזנס ובאמת בעוד ועוד ועוד דברים. וזאת אסטרטגיה אחת, יש אנשים שהולכים לעומק, יש כאילו באמת כל מיני אסטרטגיות שונות שאנשים לוקחים, ואני סך הכל אופטימי, אני חושב שדווקא גם מהכיוון הזה שאנחנו לוקחים את זה למין עולם צר כזה של באמת חברות שהן ממוקדות בטאלנט כזה מאוד ספציפי, אני אגיד למה אני אופטימי, כי אני מרגיש, יצא לי ככה ללכת לאחד הכנסים של... אורי אליהבייב שבעצם הגיע לפה לפודקאסט כבר כמה פעמים והוא הביא באמת את החוקרים הכי טובים ונתנו הרצאות ובאו שם אנשים באמת מכל מיני סטארט-אפים וכל מיני מקומות והרגשתי איך הגן היהודי כזה של ההישרדות דווקא פעל פה בצורה טובה ואנשים תמיד אנחנו יודעים לחפש ולמצוא אם עכשיו זה אינפרנס של מודלים בצורה מאוד מהירה. וזה דקארט ועוד הרבה מאוד חברות שיצא לי לראות שם באמת בכנס הזה, או אם זה וורד מודלס שעכשיו זה איזשהו להיט כזה, ואנחנו גם כן תופסים עליו גל מאוד טוב, ואני מרגיש שבאיפשהו כתעשייה אנחנו נכנסים לאיזה פאניקה טובה כזאת, ברגע שהעולם משתנה.

אתה אומר, ההישרדות הופכת אותנו ליותר אג'ילים כאילו, ואז אנחנו ממש מזינים את המערכת, את הסיסטם. בול, בול, בול, ואנחנו כאילו באמת, אנחנו מאוד מהר זזים ל... למה שקורה, ואני רואה שלא בכל מקום בעולם הדברים קורים בצורה כזאתי, וגם אם יש לנו בעצם disadvantages, כמו למשל כמות הכסף שיש פה, שאין מה לעשות, אי אפשר להשוות את מה שקורה בארצות הברית, או את הכוח בסין גם כן לגרום לדברים לקרות, אבל יש לנו את היתרונות שלנו, ובגלל זה אני כן אופטימי. אז יש לי עוד אבל שאלה בשבילכם, כי אמרתי, יש לי כמה חברים טובים שהם ככה בתחילת הדרך, אני הבאתי בכלל עם משוחררים והם כזה באים אליי ושואלים אוקיי מה לעשות האם ללכת ללמוד מדעי המחשב כי לפי מה שאני יודעת ירדו נתוני ההרשמה משמעותית למקצועות של מדעי המחשב האם ללכת ללמוד מקצועות יהודיים כאילו איך בכלל ניגשים לאתגר הזה מה ללמוד וממי ללמוד. בהיבט הזה אני יכול להגיד שהדעה שלי היא כזאת שאני לא יודע אם כדאי ללמוד תואר זה שאלה באמת טובה.

אבל אני לא אומר לטובה או לרעה.

אבל אני יכול להגיד כזה דבר, בואו נסתכל רגע אחד על הג'וניורים באמת שנכנסים עכשיו לתעשייה, וחלקם באמת יהיו כנראה מאוד מאוד טובים בכלי AI, אבל יש משהו בסופו של דבר ביכולת שלנו להנהיג את הכלים האלו בצורה שהיא, שאנחנו יודעים כבר את הדרך, אנחנו יכולים לסרטט איזושהי מפה ולהגיד ככה אני רוצה את זה, מול בעצם לגשת ולהגיד. תעשה לי x עכשיו ברור שהחברות והכלים הרבה פעמים מכוונים למקום הזה אבל באיזשהו מקום זה יוצר הרבה פעמים סלופ או באמת משהו שהוא לא כל כך מוצלח. עכשיו בהיבט של באמת ג'וניורים. ג'וניורים שלא מבינים באמת אין להם מושג מה קורה שם ואין להם מושג מה זה הקוד הזה אני לא אומר שצריך ללמוד סינטקס או כל מיני דברים שאולי כבר באמת יחלפו מהעולם בקרוב. אבל להבין באמת ברמה התוכנתית עקרונות יותר רציניים ולדעת לסרטט מפה, אני חושב שזה עדיין משהו שהוא סופר חשוב ואפילו אני יכול להגיד בצורה קשה שיכול להיות שהוא יהיה בלתי כאילו ללא תחליף, כלומר אם לשוק ייכנסו כמות גדולה של ג'וניורים שבאמת לא יודעים כלום, הסיניורים ימשיכו אולי לעבוד גם בגיל 80.

כי אנחנו פשוט נהיה שם במצב שיהיה פה איזשהו פער, זו דעתי. דנה, מה את חושבת? בעצם ההבחנה הזאת של מה זה הערך האנושי הזה, הרי בסוף אני חברה, ואני רוצה להחליט האם אני הולכת לפתח איזשהו אג'נט, או לפתח, או לגייס איזשהו מועמד או מועמדת. בגדול מגיעים לאזורים האלה, הרבה חברות עומדות מול הדילמה הזאת, לא ככה, לא בגסות, כן, רק בשביל הדיון. ואני מביאה את זה בצורה מעט בוטה, זה ככה בשביל להגיד מהו האלמנט האנושי הזה שצריך, במה הערך המוסף האנושי שככה החברות צריכות.

אז קודם כל, ownership על ההחלטה, כן? בסוף agent אמר לי, אה מגניב, יופי. זה אגב תהליך שהמון אנשים מפריטים, נכון אגב? וזה הפך להיות כאילו איזה debate, אה יש לנו התלבטות, בוא נשאל את ה-AI, בוא נעשה, כאילו הוא הבורר. נכון, אז זה משהו שאני מאוד, ככה אני חושבת שגם דיברנו עליו בפעם שעברה, זה של השיקול דעת ועל איך בעצם אני מעבירה את המומחיות שלי, אם ה-AI זה כמו סוס אז בעצם איך לרכוב את זה, אבל על פי רוב היא מושכות מאוד ככה צפופות.

בדרך כלל, כן, יש מקרים שזה סתם, זה כאילו דחקה, אני יכולה להשתמש בזה כסתם, תחפש לי על משהו, אבל זה לעיתים מאוד מאוד נדירות, בדרך כלל אני מחזיקה את המושכות מאוד קרוב ואני רוצה להעביר את שיקול הדעת שלי ואת ההנהגה, המנהיגות שלי. לקריאה AI, אבל אני ג'וניורית, אני הרגע סיימתי לימודים, אז מה זה השיקול דעת? אין לי שיקול דעת עדיין, בהגדרה, אני ג'וניורית, אז יש כאן איזשהו כשל, איך אני יכולה להגיע לחברה שמה שדורשים ממני זה שיקול דעת, מתי שאין לי שיקול דעת? אבל צריך לזכור שאנחנו נמצאים בתקופה מטורפת וגם מדהימה, לדוגמה, תחשבי שעכשיו שאת מגיעה חדשה לחברה, מי שצריך לחפוף אותך, או מי שצריכה לחפוף אותך, זה בכלל לא בטוח בן אדם. אז עכשיו את יכולה לשבת שבוע עם אייג'נטית של מי שהיא המנהלת שלך וללמוד ממנה, אז את יכולה ללמוד מאוד מהר.

זאת אומרת, היכולות האלה, כל הדברים שמשתנים, הם לא רק לרעתנו, הם בהרבה מובנים לטובתנו. וכל השאלה זה איך אנחנו ממסגרות את זה באופן חיובי. אז אם אני יכולה היום, אם יש משהו שאני לא יודעת, תחשבו שבאמת התחלתי את הקריירה שלי ברגעים די מזמן, אני אמנם צעירה בעד 18, אבל התחלתי את הקריירה שלי... די מזמן וכל דבר שלא ידענו אז אשכרה הלכנו וחיפשנו את המקורות ומה הבסט פרקטיס ואם זה אומר בהתמחות במשפטים או בתור מנהלת אחריות היגידית כאילו איך עושים את הדבר אז היום אפשר לשאול את זה בקלות אז המעבר בין ג'וניור למומחית או לפחות לvalueable employee הוא לא רחוק ואפשר גם להסתכל על זה באופן חיובי ולא רק devastating reality. נכון.

אתם נורא אופטימיים סליחה סליחה. לא אני כן. אתם מאוד אופטימיים. אבל יש הרבה הכשלים, זה נורא מתסכל לשבת מול מנהלת AI, נורא מתסכל, יש לך שאלות שאף אחד לא עונה לך עליהן, את מול מחשב. אה רגע, לא התכוונתי ש...

לא, כאילו סתם בשביל העניין, אבל זה סימפטום אחד, אוקיי? כי כשאנחנו מפריטים את היכולת שלנו לקבל החלטות ולקחת אחריות, השליטה כבר לא נמצאת אצלנו. ובסוף זה מין מנגנון שמזין את עצמו. אבל יש דברים שהם לא משתנים. אגב, גם כשאמרתי לפני כן, המטרה של חברה היא להסיר רווחים.

חשוב לי אולי לציין, גילוי נאות, מנהל את האחריות היחידית בעבר, מישהי שהיא עמוק בתוך זכויות עובדים, זכויות אדם, כל הדבר, אני אמרתי את זה רק מפן מסוים, בסדר? וגם החוקים של חברות ומה נקרא העסקה נבונה, אתה שאתה מעסיק מישהו, אתה צריך לתת לו את מלוא הכלים להצליח. זה לא השתנה. עכשיו השאלה איך אתה עושה את זה באמצעות AI, זאת אומרת, זה לא הרבה מאוד מהעקרונות שלנו של לגייס אנשים ולתת להם את האפשרות לצמוח. וללמוד, וכן, יש איזשהו מס על זה, נכון.

עובדים לא נכנסים וביום הראשון מביאים ערך, אבל בזכות AI אני חושבת שביום ה-15 הם יכולים להביא איזשהו ערך. ואפשר לחשוב איך הם עובדים לצד AI. גם המחשבה הזאת, אני לא חושבת שזה דיכוטומי, זה לא או-או. זה איך אני באמצעות אג'נטים יכולה להביא ערך לחברה, אפילו שהרגע סיימתי לימודים. ופתאום השאלה הזאת, אם מקבלת איזושהי תמונה, אני חושבת מאוד מאוד שונה.

אבל מה שקורה זה שאנחנו מאבדים סבלנות, הטולרנט לטעויות הולך וקטן ואנחנו מצפים שהתשובות יגיעו מהר ובצורה מיידית ופה נכנס ה-AI כי ברגע שאני מתחילה לאבד סבלנות ללמד אדם ולהכשיר אותו, אוקיי, ואני הולכת לפתרון המיידי, אז לעד אני אלך לפתרון המיידי, גם אם התשובות לא יהיו מדויקות, אני אעדיף, אני אהיה הרבה יותר שלווה כשמישהו יענה לי מהר ובצורה מיידית. ומה זה עושה לנו בתור עובדים, בתור תעשייה, מה יקרה אז לג'וניורים, אני אפילו לא מדברת רק על הג'וניורים, מה יקרה אז לסיניורים, כאילו הפער בין ההתחלה למשרות הבחירות הוא הולך ומצטמצם, איך ייראו החברות בעוד 20 שנה? אני לא בטוחה שהפער מצטמצם, את אומרת שהפער מצטמצם בין ג'וניורים לסיניורים. סליחה, הפער יגדל. אה, יגדל, אוקיי, מעולה.

שוב, הפער הולך וגדל בין הג'וניורים, שמי יודע אם הם יהיו קיימים תכף, אוקיי? מה יקרה לתעשייה עוד 20 שנה? לאן אנחנו הולכים? אני חושב שזה דווקא אפילו הפוך. כלומר, הפער הוא דווקא כן הולך ומצטמצם בין סיניורים לבין ג'וניורים, כי באמת היכולת באמת ללמוד הרבה יותר מהר ולהפעיל את הכלים האלו, אנשים שיש להם את הטאץ' הטוב להפעיל את הכלים האלו, יכולים להשלים פערים שלוקחים הרבה הרבה, היו פעם היו לוקחים הרבה יותר זמן.

ובסוף מי שבאמת עוצר לומד ומחכים ויודע ללמוד מהר מצליח להדביק פערים של מה שפעם היה לוקח 6 או 8 שנים גם בשנה או שנתיים. אוקיי אז עמית אתה מגייס מה אתה היום מחפש בעובד. אז אני אגיד יש כאילו דיבור סביב זה שכאילו עובד צריך להיות טוב בכלי AI ואם מישהו לא משתמש ב-AI אז לא מקבלים אותו. באמת בתעשייה מצפה בתור baseline באמת ברמה מאוד גבוהה שהבן אדם ישלוט ויכיר פרקטיקות ובאמת יהיה מאוד פרודוקטיבי. אבל מה זה אומר?

זה לא רק זה. אני מגיעה, היי אני שלי, בניתי אתר, אני מומחית ל-AI, בוא קח אותי. כאילו, איפה עובר הגבול? מה הופך אותך לפרופסיונל ב-AI? איך אתה יודע מתי לגייס?

אז אני יכול להגיד שלמשל כשאני מסתכל על דברים, למשל כשאני נותן איזושהי משימה, של גיוס ואני נותן איזושהי משימה שמראה בעצם גם על אופי החשיבה וגם אני בסופו של דבר כשאני מסתכל על התוצרים אני לא רק מסתכל עליהם כמו פעם שהייתי אומר אוקיי זה התוצר זה עובד זה לא עובד זה מוצלח או לא מוצלח אלא אני מנסה למדוד מבפנים באמת כמה ההשפעה הייתה על הבן אדם ואנחנו כבר היום יש לנו מסווג סלופ כזה מאוד טוב כמה ההשפעה בסופו של דבר הייתה. כן, על הדרך שבה הבן אדם בעצם כתב את הדבר הזה, ואני גם מצפה בסופו של דבר למשהו שהוא לא טריוויאלי, כלומר אם תביאי לי איזשהו אתר, אני יכול להגיד, אוקיי, אולי עבדת איזשהו 20 דקות, או שקלוד אפילו עבד, עשית כמה שינויים, זה נראה אחלה, סבבה, זה כבר לא מספיק. זה כבר לא, ממש לא מספיק, זהו, אני מצפה למשהו שהוא קצת אקסטרה. אז בכל תחום כאילו משלו, אני מצפה לראות, וזה קצת חוזר לנקודה הזאת שמראה על איזשהו בן אדם שמכיר את מפת הדרכים, ולא רק בן אדם שיודע להגיד, תעשה לי אתר, תעשה לי אתר, תשנה לי קצת טפון, תעשה לי וכאלו. ואני מצפה באמת על הרבה יותר, זה גם עומק, וגם אני הרבה פעמים דרך הדברים האלו, אני אצפה לראות בן אדם שהוא יודע על...

להוציא output הרבה יותר גדול ומשמעותי ושיש לו באמת כאילו יכולת להפיק הרבה יותר בזמן שהוא עובד. אז סתם כאן אנקדוטה, אז בן אדם שלאחרונה ככה התחיל לעבוד אצלי, כשהוא הגיש לי את המשימה בדרך כלל במשימה היו נותנים לי פתרון אחד או שניים והוא הגיש 16.

שהוא יודע להיות פרודקטיבי מאוד, ומצד שני שאף אחד מ-16 הפתרונות האלו, הם לא סתם איזושהי יציאה כזאת שהיא חסרת כיוון, או שלא היה פה איזושהי מפת דרכים ברורה, ומשהו באמת מאוד ברור שהגיע. אבל זה לא גם אומר עוד משהו? זה לא מסמן על איזה חוסר החלטיות? כאילו רגע, בחרתי פתרון אחד, תבחר את הכי טוב, מה זאת אומרת? אז זה אולי כאילו ספציפית בעולמות, לא, זה נכון כאילו באמת בעולמות של...

מחקר כי זה באמת מה שאני מצפה לראות וזה חלק כאילו שהוא בסדר גמור ובסופו של דבר אני כן מצפה שהבן אדם יבוא ויצביע לי ויגיד זאת הדרך שעשיתי וככה גם אפילו אני מבקש שייתנו לי איזשהו לוג כזה של מה איך הייתה העבודה עם קלוד ומה היה שם ואיך הייתה האינטראקציה וזה בסוף כאילו מה שבחרתי וזה הפתרון וזה הריזנינג מאחורי לזה וזה באמת משהו שאני מצפה. לקבל תשובה שהיא באמת מגיעה מהבן אדם עצמו. ואני אגיד שהרבה פעמים גם לפעמים כשמקבלים פתרונות כאלו ואחרי זה יושבים עם הבן אדם, הוא לא תמיד יודע להסביר את הדברים. וזה בסוף מה שאני רוצה, שהבן אדם יהיה איזשהו קפטן, נכון? זה מה שדיברנו.

שהעובד הזה יהיה לפחות בטח בתחום שלו, ודיברנו על זה שאפילו בעוד תחומים יהיה קפטן ויודע לנהג את הדבר הזה בצורה מאוד טובה. אני מאוד מתחברת לזה. יצא לי לאחרונה לעזור בגיוס, בעצם... יש הרבה חברות שנתקלות במצב שבו הם צריכים לגייס מומחי AI, כשהם עצמם עוד לא מחזיקים בתחום של מומחיות ב-AI. ואז יוצא איזה מצב שרואים גם מודעות דרושים שהן בעצם לא אפויות עד הסוף, או כל מיני מקרים כאלה שאתה אומר, אוקיי, נראה לי שחסר לכם הבן אדם שאתם בדיוק מגייסים כדי לגייס את עצמו.

אז יש איזה אזור כזה אפור שאחד המנכ"לים ביקש ממני שאני אעזור לו בדבר הזה. ובעצם מה ששאלתי בריאיון זה מצחיק, זה שאלות שרכות, כאילו, אני חושבת ש... שכאילו ראיתי את המבט, כאילו מה שאני מפרשת מהמבט של אותו מנכ״ל זה שהוא הופתע מהשאלה. אמרתי, תספר לי איך נראה הסטאפ שלך, כן, למועמד. ממש כאילו תתאר לי איך זה נראה.

ואז הוא אמר, הקבצים כאלה וכאלה וכולי, ואז, אוקיי, תוליך אותי באיך אתה, נגיד אני, אני כלואות, תוליך אותי באיך אתה שואל את השאלה, איך אתה בעצם מתקדם בזה. ואני יכולה להגיד שתשובות כמו, תעשה לי מחקר ככה וככה, פיין, כאילו, לא מעניין, לא מומחה. שאלות שנוגעות בבוא נחשוב על מהם הפרמטרים הרלוונטיים ואז מתוכם, כאילו בוא נעשה מחקר על מהם הפרמטרים ואז על הפרמטרים האלה בוא נעשה מחקר ונבין איך למלא. זאת אומרת כל מיני שאלות שמדברות על זה שהדרך להוביל AI היא בעצם כל הזמן לבוא ולשנות איזשהם עקרונות, להשתמש ב-AI בשביל לייצר את העקרונות, את ה-best practice ואז למלא אותם ולא פשוט להגיד, זאת אומרת אני יכולה להגיד אני לא מסכימה. מהמומחיות שלי, אני חושבת שאת זה וזה וזה חסר, או כאן יותר, פיין.

אבל כל הזמן ללכת למקום שבו אני מתווה את הדרך, ושם נמדדת לדעתי מומחיות באמת. אז אנחנו הולכים לכיוונים של אסטרטגיה ותכנון וכמה שיותר דרכי חשיבה. נכון, אני אומרת שזה לא רק אסטרטגיה, זה משהו שהוא מאוד גם יכול להיות מאוד מאוד ברמת הפרומפט, כן? או ברמת ה... במקום להגיד תבנה לי אתר.

אלא זה כאילו תבנה לי אתר שהוא כאילו יהיה מותאם SEO וקח את ה-best practices של XYZ ומבחינת עיצוב יש את התורה של זה וזה. לשם אני מכוון, למשהו שהוא כאילו עשר רמות מעל ה-slop שאני אקבל שהוא כבר די טוב, אבל הוא כבר לא כל כך טוב לכולנו בגלל שאנחנו כבר רגילים אליו כל כך וזה באמת היתרון היחסי שבן אדם יכול להביא.

ג'וניורים ואולי השאלה הכי גדולה שג'וניורים באים ואומרים איך אני לא מוצא עבודה כבר שנה שנה וחצי איך אני עושה באמת את הדבר הזה אז אני אגיד קודם כל שאין איזושהי תשובה פשוטה באמת לשאלה הזאתי ובאמת אני מבין שהאתגר היום הוא ללא ספק הוא יותר קשה אנחנו רוצים אנשים שכבר רצים אבל תבוא ישועה תן לי משהו אבל אני חושב שאחד הדברים הנכונים באמת לעשות זה אחד לא לוותר על הלילה למידה והעמקה וזה מאוד מורגש ובאמת יש פה הזדמנות טובה להשתמש בכלים האלו כדי להתקדם הרבה יותר בצורה מהירה מבחינת הלמידה וגם כן ההתנסות והשימוש ובאמת הפרקטיסט הזה האלו שכאילו מביאים את הבן אדם קדימה וגם להוכיח את זה באיזושהי צורה וכמו שאמרנו אם אני מפתח פרונט אני רוצה להראות שאני כאילו מומחה בדברים הכי עמוקים בטכנולוגיות כאילו שיושבות מאחורה של ה... ווב אסמבלי או מה שזה לא יהיה ואם אני היום בבקנד אז אני מכיר מאוד טוב באמת את הדברים הכי עמוקים והכי מורכבים ריי בדאטה או מה שזה לא יהיה ואני יודע גם לקחת את הידע הזה לתוך איזה משהו שמוכיח את זה שאני הצלחתי לבנות את המפת דרכים הזאת ולהגיע לאיזושהי תוצאה טובה מה שאומר לחזור אפילו אחורה כן אם אתם לא יודעים לבנות ביזנס אכלה מעולה רובנו לא, אבל עדיין לעשות איזה סוג של פרויקט או סוג של הוכחת יכולת שעוזרת לבן אדם מולכם המראיין להבין שאתם נמצאים שם, שאתם באמת עשר רמות מעל הסלופ הזה של ה... טוב, הבנתי, לא התקבלתי, מה שנקרא, אבל שמחתי לנסות, שמחתי לנסות. טוב, היה מעניין, חברים. בסוף אני חושבת שיצאנו פה עם שני נושאים מאוד מאוד גדולים, אבל נורא מעמיקים על רגע...

לאן הולך השוק, איך הכל הולך להיראות, ובכלל התחלנו ממה האחריות של הנקיות הטכנולוגיה סביב כל עניין הפחד והמרוץ לכיוון ה-AI המושלם. לא יצאנו עם תשובות ממש ממש חד משמעיות, אבל כנראה שאנחנו נצטרך לחכות ולראות, לא? בהחלט. ואנחנו נתראה בפרק הבא

הפרקים

לעמוד הפודקאסט עושים תוכנה

מעבר ל"מוח שני": מהפכת ה-Context Lake של חברת פריוריטי [עושים תוכנה]

16.11.2026

כבר דיברנו בפודקאסט על Second Brain ברמה האישית, אבל איך בונים זיכרון ארגוני חי ונושם ברמת החברה? בפרק הזה אני מארח את ספי קיסרי וסרגיי מרקלוב מחברת פריוריטי, ששיתפו במסע שעברה החברה בשנה האחרונה להקמת Context Lake – תשתית זיכרון רב-שכבתית שמאפשרת לסוכני הבינה המלאכותית להתחבר למידע, לתהליכים ולהיסטוריה של הארגון, והופכת אותם למפתחים בכירים […]

לעמוד הפודקאסט עושים תוכנה

איך עובד מחשב קוונטי? | שרון סברייגו ואמיר נוה [עושים תוכנה]

02.11.2026

מחשוב קוונטי הוא אחד התחומים המדוברים בעולם הטכנולוגי כיום, אך עבור מתכנתים רבים הוא עדיין נראה מורכב ולא נגיש. הפרק אירחתי את שרון סברייגו, מנחת הפודקאסט "דיפטק ישראל" אצלנו ברשת עושים היסטוריה, ואת אמיר נוה, CPO ב-Classiq וממייסדי החברה, לשיחה מעמיקה על יסודות המחשוב הקוונטי. התחלנו מלהבין מה זה בעצם מחשב קוונטי – איך הוא […]

Loop Engineering | תמיר דרשר [עושים תוכנה]

19.10.2026

בפרק הזה אירחתי את תמיר דרשר, Principal Engineer ב- Microsoft CoreAIויוצר-שותף של Squad, פרויקט קוד פתוח לבניית צוותים של סוכני AI, לשיחה על Loop Engineering – מערכת אג'נטית אוטונומית שרצה בלולאות וסוגרת לבדה משימות מקצה לקצה. דיברנו על האבולוציה של לולאות ההרצה, עשינו סדר במושגי היסוד, ודנו בתנאי עצירה אפקטיביים למערכת, כך שתהיה עצמאית ויעילה […]

צבא של Assistants – הסיפור של NanoClawֿֿ | גבריאל כהן [עושים תוכנה]

22.09.2026

פרק הזה של "עושים תוכנה", אירחתי את גבריאל כהן לשיחה על הדרך המרתקת ממיזם קוד פתוח שנולד בסוף שבוע לסטארטאפ שמפתח סוכני AI. שוחחנו על Nano Claw – כלי שגבריאל פיתח מתוך צורך אישי בסוכן מאובטח ומבודד קונטיינרים, שהפך לוויראלי ב-GitHub בעקבות פוסט מאנדריי קרפתי ואזכור מצד שר החוץ של סינגפור. דיברנו על הגיוס של […]

האם המתמטיקה נפלה לידי ה-Ai? | ד"ר מייק ארליכסון [עושים תוכנה[

31.08.2026

מה קורה כשמודלי שפה מפסיקים רק לשנן טקסטים מהרשת ומתחילים לפתור בעיות מתמטיות שנותרו פתוחות במשך עשרות שנים? אירחתי היום את ד"ר מייק ארליכסון לשיחה על השילוב המרתק בין בינה מלאכותית, מתמטיקה גבוהה ותגליות מדעיות. איך מודלים מצליחים למצוא דוגמאות נגדיות להשערות היסטוריות כמו של ארדוש, מדוע אתגר הווריפיקציה של הוכחות ארוכות הופך לצוואר הבקבוק […]

לוקאלי בדפדפן | גיל פינק [עושים תוכנה] AI

17.08.2026

מה קורה כשרוצים ליהנות מהיכולות של בינה מלאכותית, אבל בלי לשלם הון על טוקנים, בלי לחכות לתשובה שתעבור אלפי קילומטרים לענן, ובלי לחשוש שהמידע הפרטי שלכם יזלוג לרשת? אירחתי היום את גיל פינק, עצמאי ו-Google Developer Expert, לשיחה על On-Device Web AI ועל הדרך שבה מודלי שפה קטנים נכנסים ישירות לתוך הדפדפנים של כולנו. איך […]

Second Brain ו- LLM wiki | דנה ממן [עושים תוכנה]

03.08.2026

מה קורה כשאתם שולטים טוב בLLM, אבל רוצים לעלות לשלב הבא וללמוד איך להטמיע במודל את כל הידע, ה־Best Practices וההקשר שלכם, בלי להסביר את עצמכם מחדש בכל שיחה?אירחתי היום את דנה ממן, מייסדת Salted Mind, לשיחה על Second Brain, LLM Wiki ואיך הופכים את מודלי השפה למערכת הפעלה אישית ועסקית.איך פורמטים כמו OKF של […]

האם זה מותו של ה-UI? | מור חננוביץ׳ [עושים תוכנה]

20.07.2026

מה  מה קורה כשממשקי המשתמש המסורתיים, הכפתורים והצבעים מפנים את מקומם לחלון צ'אט אחד?השאלה שמטלטלת את עולם האפליקציות ופיתוח התוכנהבפרק הזה אירחתי את מור חננוביץ' לשיחה על אפליקציות אג'נטיות (Agentic Applications), עתיד הממשקים הגרפיים והארכיטקטורה הטכנית שמאחורי השינויים האלו בשטח.דיברנו על האפשרות שאפליקציות כפי שהכרנו אותן ילכו וייעלמו בשנים הקרובות, ואיך פרוטוקולים חדשים כמו MCP […]

[עושים תוכנה] AI, פיטורים וקריירה בעולם משתנה

29.06.2026

מה קורה כשמהפכת ה־AI פוגשת את אחד הפחדים הגדולים ביותר של אנשי ההייטק? חוסר הוודאות לגבי העתיד המקצועי.בפרק הזה אירחתי את טוני ערד פליק, מנטורית למנהלים בהייטק ולשעבר מנהלת פיתוח, לשיחה על פיטורים בעידן ה־AI, תחושת חוסר היציבות בשוק העבודה והדרך להתמודד עם השינויים שמעצבים מחדש את עולם התוכנה.דיברנו על כך שהיציבות התעסוקתית שהכרנו כמעט […]

הגיע הזמן ל־Skill [עושים תוכנה]

16.06.2026

מה קורה כשמפסיקים להתייחס ל־AI כאל אוסף של פרומפטים ומתחילים לבנות איתו יכולות אמיתיות?אירחתי היום את יוני ואסף עקיבא מ־Microsoft לשיחה על Skills, Claude.md, MCP והדור הבא של סוכני AI.הם הסבירו שהבסיס הוא לא רק להשתמש במודלי שפה, אלא להבין איך הם עובדים: קונטקסט, טוקנים, תיאורי Skills וניהול ידע. בלי ההבנה הזו, גם המודלים המתקדמים […]

הAI לא טועה אתם פשוט משתמשים בו לא נכון [עושים תוכנה]

01.06.2026

מה קורה כשמפסיקים להתייחס ל-AI כקסם ומתחילים לעבוד איתו כמו שצריך?אירחתי את סהר כרמל, שפירק את ההייפ סביב אייג׳נטים וכלים כמו Claude Code, ודייק את הנקודות החשובות ביותר להצלחה בעידן שלנו.דיברנו על איך לגשת להטמעה של AI בארגונים, מנסיון של 50 סדנאות, איך יוצרים אימפקט גם במחלקות לא טכנולוגית ומה עדיין לא עובד.האזנה נעימה, עמית […]

איך באמת מריצים LLM בסקייל עצום? [עושים תוכנה]

18.05.2026

מה הופך בקשה אחת ל-LLM למורכבת כל כך מאחורי הקלעים? איך מאות מיליארדי פרמטרים נדחסים על עשרות GPUs, ואיך כל ה-cluster הזה משרת אלפי משתמשים במקביל בלי להתפוצץ?אירחתי את מייק ארליכסון, אושייה בעולם הAI, ופירקנו את עולם ה-inference מבפנים: KV cache, batching, ההבדל בין prefill ל-decode, חלוקה של מודל בין GPUs שונים, ו-Mixture of Experts. […]

כשאייג׳נטים נשברים [עושים תוכנה]

05.04.2026

מה עושים כשהאייג׳נט שלכם ממציא ללקוח מוצר שלא קיים? בפרק אירחתי את אלמוג בקו לשיחה על השיטות השונות להתמודד עם בעיות באייג׳נט, על Root cause analysis בעידן הAI, איתור שגיאות וEvals. האזנה נעימה, עמית בן דור

בינה מלאכותית בפרודקשן: מציאות מול דמיון  [עושים תוכנה]

23.02.2026

כולם מדברים על כמה קל לבנות היום מערכות AI, אבל מה קורה כשמנסים להביא אותן ל-Production אמיתי?אירחתי באולפן את רן בר זיק, מפתח ב-CyberArk, ששיתף אותנו במסע המורכב (והרועש) של פיתוח מערכת מבוססת מודלי שפה רב-מודאליים (Multimodal LLMs).דיברנו על האתגרים שאף דמו בלינקדאין לא מראה: מהזיות של המודל ובעיות אבטחה ועד לניהול עלויות (FinOps), מדידת […]

בינה מלאכותית 2026. מה מצפה לנו? [עושים תוכנה]

09.02.2026

רק חודש לתוך 2026 וכבר ברור שהשנה הזו הולכת לשנות את הכללים.אירחתי באולפן את אורי אליבייב, מייסד קהילת MDLI ואחד האנשים המעניינים בתחום ה-AI בארץ.ביחד ניתחנו את השנה שעברה ודיברנו על מה שמחכה לנו: עתיד ה-Agents, מודלי שפה קטנים (SLM), שוק העבודה המשתנה, המרוץ הסיני ב-Open Source, והכיוון שהענקיות לוקחות בעולם ה-GenAI.האזנה נעימה, עמית בן […]

קלוד קוד [עושים תוכנה]

26.01.2026

מה קורה כשכלי שהתפוצץ בתוך אנתרופיק יוצא לעולם ומשנה את כללי המשחק? עידן בניון – מהאנשים הכי מעניינים בארץ בתחום ה-GenAI – מצטרף לעשות לכם סדר ב-Claude Code. מהמושגים הבסיסיים כמו Skills ו-Hooks, דרך ההגדרות שעושות את ההבדל, ועד לWorkflow האישי שלו דרך טיפים מעולים שכנראה לא הכרתם. האזנה נעימה, עמית בן דור.

Manager README [עושים תוכנה]

12.01.2026

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁למילוי הסקר ליחצו כאןכשאתם נכנסים לקוד-בייס חדש, אתם ישר מחפשים את ה-README. אתם לא רוצים לנחש איפה ה-Config יושב או מה ישבור לכם את ה-Build. אבל כשמגיע מנהל או איש צוות חדש? שם אין דוקומנטציה. הם "קופסה שחורה", וזה יוצר באגים בתקשורת, אי-הבנות, והרבה […]

איך הקומפיילר הפך לאויב שלנו [עושים תוכנה]

29.12.2025

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטייםרוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן אתה כותב קוד. הקומפיילר צועק עליך. אתה עושה casting מהיר. הקומפיילר ממשיך לצעוק. אתה כועס והוא כועס. דניאל בסקין מגיע להסביר למה המון מפתחים בורחים לשפות דינמיות רק כדי להימנע מהסבל הזה. איך אנחנו משקרים לקומפיילר […]

React2Shell [עושים תוכנה]

16.12.2025

יום רביעי בערב. פותחים את הסלאק ונראית הודעה: React הכריזה על פרצת אבטחה בדירוג 10/10. Remote Code Execution ללא צורך בשום דבר מיוחד. שני רבה ובן סתיו ממיגו סקיוריטי מגיעים לפרק בזק דחוף כדי להסביר מה קרה. איך גופים ממשלתיים סינים ניסו לנצל את החולשה כמה שעות אחרי הפרסום. למה מעל 50% מהאתרים עדיין לא […]

קרסר – המדריך השלם [עושים תוכנה]

24.11.2025

הקהילה שלנו ביקשה – ובמקום הראשון בפער יפה יצא: איך להשתמש נכון בקרסרקרסר מרגיש כמו קסם בהתחלה. ואז – הוא מייצר לכם תיקיות שלא ביקשתם, שם אימוג'יס בקוד, ושורף את כל התקציב החודשי בשלושה ימים.מור חננוביץ' מגיעה לספר איך לעבוד עם קרסר בצורה החכמה: איך להשתמש בשלושת המודים (Agent, Ask, Plan) בלי לבזבז טוקנים, איך […]

מלכודת המולטי קלאוד [עושים תוכנה]

17.11.2025

ממי לביא חוזר מאנטרקטיקה עם אזהרה: מולטי קלאוד זה לא מה שחשבתם. OpenAI עוברת לOracle. חברות שהתמחו רק ב-Azure התעוררו לסיוט אחרי מכרז נימבוס. וארגונים ענקיים נופלים כי הם תלויים ברג'ן אחד. אז מה עושים? בפרק הזה ממי מפרק את כל המיתוסים: למה "Vendor Lock-in" זו לא סיבה טובה, מתי מחיר באמת משנה, והאם Redundancy […]

Gong מטמיעים AI למפתחים [עושים תוכנה]

03.11.2025

לא הרבה חברות עושות דרך משמעותית להטמעה של AI למפתחים . יש כאלה שזהירות מדי, אחרות קונות רשיונות לכולם ועושות הדרכה שטחית. גונג עשו תהליך אמיתי. דיברנו עם אוהד פרוש, Chief R&D Officer ב-Gong, על תהליך ההטמעה בארגון – איך עושים את זה מלמטה למעלה או מלמעלה למטה, code review אוטומטי שמושך מפתחים להשתמש בכלים, […]

[עושים תוכנה] מתחת למכסה מנוע של AI

21.10.2025

קצת אחרי שChatGPT יצא, נטבע המושג Prompt Engineering – איך לבחור את המילים הנכונות כדי לגרום לבינה מלאכותית לעשות בדיוק את מה שאנחנו רוצים. היו נבואות שזה יהפוך למקצוע העתיד, שכל חברה תעסיק מומחים בתחום. מה שקצת פחות קרה. שנתיים וחצי קדימה, אנדריי קרפטי קבע מושג חדש – Context Engineering. האומנות והמדע העדין של מילוי […]

סודות ההצפנה העתיקים [עושים תוכנה]

05.10.2025

איך שני מכשירים שמעולם לא נפגשו מצליחים להסכים על סוד משותף? מיוליוס קיסר עד לטלפון שלכם – המסע המרתק של ההצפנה. סתיו הבר, מהנדסת תוכנה בגוגל וכותבת ספרי ילדים על טכנולוגיה, מובילה אותנו במסע היסטורי מרתק: מכתב החרטומים הסודי של הפרעונים, דרך מכונת האניגמה של הנאצים שאלן טיורינג פיצח, ועד לאלגוריתמי ההצפנה שמגנים על הכרטיס […]

מאחורי הקלעים של הבורד [עושים תוכנה]

21.09.2025

אם אתם מספיק שנים בהייטק, בטח חוויתם את החוויה הזאת – שמועות מוזרות ברחבי הקומה, ואז מייל מוזר עם החלטה קיצונית. המנכ"ל פוטר, מישהו בכיר עוזב "לבלות זמן עם המשפחה", או מכירת החברה בהפתעה. היום נבות וולק, משקיע בקרן Ground Up Ventures ומנחה Weekly Sync, חושף את מאחורי הקלעים: מי באמת מחליט? איך עובדות ישיבות […]

שלושה לילות ששינו את האינטרנט [עושים תוכנה]

08.09.2025

יום שבת אחד, ליעד ועידו התעוררו לגיהנום – הפרויקט הקטן שלהם פתאום עולה 100 דולר לשעה והם לא יכולים ללכת לישון. מה שהתחיל כפרויקט סוף שבוע חמוד להנגשת ספריות קוד הפך לסיוט כספי בזמן אמת.ואז הטלפון צלצל. מנכ"ל Cloudflare מציע להציל אותם – אבל רק אם הם עושים מיגרציה מלאה תוך שעות ספורות, בשבת בלילה, […]

קוד אדום בהייטק [עושים תוכנה]

25.08.2025

איך ניהול פצועים במלחמה דומה לטיפול בתקלת פרודקשן קריטית? אורן סרולביץ', סמנכ"ל פיתוח תוכנה וקצין רפואה במילואים, חוזר מהמלחמה עם תובנות מפתיעות על ניהול משברים בעולם התוכנה. בפרק נלמד על קבלת החלטות במצבי לחץ קיצוני, איך לנהל תחקירים ללא האשמות, הובלה ללא סמכות, ומה שכל מפתח צריך לדעת על התנהגות בזמן משבר. אורן מגלה איך […]

המהפכה שמשנה את עולם הפיתוח [עושים תוכנה]

11.08.2025

מהפכת ה-GenAI מביאה איתה שינויים אדירים לעולם הטכנולוגיה, ובעיקר למפתחים. אצל חלקנו יש התלהבות ושיא של יצירה, אבל אצל אחרים צפים חששות עמוקים על עתיד המקצוע. האם אנחנו בדרך להפוך למיותרים, או שזו רק עוד מהפכה בסדרה של מהפכות שעברנו?בפרק מיוחד וטעון רגשית, עמית בן דור מארח את בועז לביא (שאת קולו בטח התגעגעתם לשמוע) […]

איך מפתח קלאסי הופך לקוונטי [עושים תוכנה]

28.07.2025

איך עוברים ממערכות בילינג למחשבים שיכולים לשבור את כל ההצפנות בעולם? רותם הבר, VP R&D מקדמה, משתפת במעבר המפתיע שלה לעולם המחשוב הקוונטי ומסבירה למה זה הזמן הטוב ביותר למפתחים להיכנס לתחום. בפרק נגלה איך ישראל הופכת למובילה עולמית בקוונטום, איזה יישומים אמיתיים צפויים בשנים הקרובות, ואיך מפתחי תוכנה יכולים לנצל את החלון ההזדמנויות לפני […]

לבנות ביום, ליצור בלילה: הקריירה החדשה של עולם הטק? [עושים תוכנה]

23.06.2025

הקרקע נשמטת לנו מתחת לרגליים? שינויים טקטוניים בעולם הטק דורשים גישה חדשה לקריירה. בפרק התארח עידן בניון מייסד קהילת Build Ship Grow, ששיתף את מסלול הקריירה שלו ומוצרים שנבנו בקהילה (ביניהם Base44) והפילוסופיה שלו איך לייצר תעודות ביטוח לעתיד בשוק משתנה.האזנה נעימה, עמית בן דור

לבחור Frontend Framework ב2025 [עושים תוכנה]

26.05.2025

מתלבטים באיזה פיימוורק פרונטאנד לבחור לפרויקט החדש שלכם? בפרק זה אירחתי את אדיר קנדל, מומחה פרונטאנד ופודקאסטר, שיסביר איך הוא ניגש לבחירה הזו. נצלול לשיקולים הפילוסופיים והמעשיים שמאחורי ההחלטה, נבין למה יש כל כך הרבה כלים ולמה חשוב לבחור את הכלי המתאים לצרכים הייחודיים שלכם, תוך התייחסות לתחזוקה עתידית, ביצועים ופילוסופיית הכלי. האזנה נעימה, עמית […]

שוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה [עושים תוכנה]

11.05.2025

מיליארד וחצי דולר נגנבו בשוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה, והאצבע המאשימה מופנית לכיוון מפתיע – ממשלת צפון קוריאה. הפעם עמית מארח את שחר מדר מ-Fireblocks, שחושף את השיטות המתוחכמות שהובילו לפריצה המונומנטלית לבורסת Bybit. שחר מסביר צעד אחר צעד על הפריצה ומדוע קריפטו הפך ליעד מועדף עבור צפון קוריאה. בנוסף, הוא מציע תובנות חיוניות על אבטחת […]

להציל צוות פיתוח שבור [עושים תוכנה]

20.04.2025

לא כיף לכם להגיע לעבודה. אתם מרגישים שהצוות על סף התפרקות אבל לא יודעים את מי ואיך לשתף בתחושות שלכם. בפרק הזה נצלול לפסיכולוגיה של הצוות עם ליאת לזר שמספרת לנו על מקרה אמיתי של צוות שבור שהצליח להתאושש. ננסה להבין אילו מחלות נפוצות בצוותים, איך ניתן להתמודד עם חברי צוות מורכבים, באיזה אופן כדאי […]

סוף לצילום בוידאו? יצירה באמצעות AI [עושים תוכנה]

24.03.2025

זה הסוף ליצירה כפי שהכרנו? מודלי יצירת וידאו היו חלום רחוק עד לפני כמה שנים, ואנחנו עדים לאקסלרציה ויכולות שעולות על כל דמיון כבר היום ומשנים את תהליך היצירה. בפרק אירחתי את יונתן ורדי ודיברנו על האתגרים ביצירת מודלי יצירת וידאו, איך מודלים כמו Sora, Kling, וGen-3 משנים את תהליך היצירה? האם ייתכן שכבר עכשיו […]

מה הופך תשתית למנוע? [עושים תוכנה]

09.03.2025

המושג ״מנוע״ נזרק בתעשייה שלנו לא מעט, אבל מה הופך אותו לכזה? בפרק אירחתי את ראם בן שמחון מפורטר לשיחה מעמיקה על מנועים, מה מאפיין אותם, כיצד השקעה נכונה במנוע יכולה להוביל לקפיצת מדרגה בהכנסות, האם זה משתלם ואיזה אופי מתאים למפתחים שעובדים על תשתית כזאת. השתתף בפרק: חן פלדמן האזנה נעימה, עמית בן דור.

מפתחי indie – העתיד של עולם היזמות? [עושים תוכנה]

23.02.2025

  יזמי אינדי היא תופעה שצוברת תאוצה – יזמים מרימים סטארטאפ שלם לבד, מהקוד ועד לשיווק. איך הם עושים את זה? ואיך הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק? הפעם מתארח שגיא, מייסד OpenSay ו Indie TLV, קדמי לשיחה על התופעה שיכולה לשנות את השוק.

מג׳וניור עד דיירקטור- סולם ההתקדמות בעולם הפיתוח [עושים תוכנה]

09.02.2025

יצא לכם פעם לתהות איך חברה קובעת למי מתאים טייטל Senior או Staff? או איך זה נראה תהליך הסדרה של לבלים בפיתוח? מה ההשפעות החיוביות ומה הסיכונים של תהליך מורכב שכזה? הפעם בעושים תוכנה עמית וחן נותנים לכם הצצה אל מאחורי הקלעים של התהליך בחברות שונות – מסטארטאפים עד לגוגל, דרך העיניים שלהם ושל אורחים […]

להפסיק לכתוב קוד מאפס [עושים תוכנה]

19.01.2025

מהפכת ה-AI בפיתוח התוכנה מביאה עמה כלים חדשניים המסייעים במגוון משימות, מהשלמת קוד ועד תכנון ארכיטקטוני. נתונים מראים שכלים אלו מגדילים את הפרודוקטיביות באופן משמעותי, עם שיפור של עשרות אחוזים ביעילות. אולם, מתחת לפני השטח מסתתר אתגר משמעותי – הקושי של כלים אלו להתמודד עם פרויקטים גדולים ומרובי משתתפים. בפרק זה, גלעד שוהם חושף את […]

עצור, נשום, המשך: התמודדות עם משברים בהייטק [עושים תוכנה]

30.12.2024

שלום לכולם. בפרק הזה של "עושים תוכנה", אני מארח את חן פלדמן לשיחה כנה ומעמיקה על הצד האנושי והפחות מדובר אולי, של עולם ההייטק – התמודדות עם משברים, לחץ וחרדה. בפרק חן שיתף את סיפורו האישי. מהרגעים שבהם היה בשיאו המקצועי ועד המשברים הפתאומיים ששינו את מסלולו. נדבר על איך הצליח לזהות את הסימנים המקדימים […]

מאב טיפוס למוצר: האתגר הסמוי של אפליקציות בינה מלאכותית [עושים תוכנה]

16.12.2024

קל מאוד לבנות את ה-80% הראשונים באפליקציות מבוססות LLM, אבל ה-20% האחרונים ממש לא פשוטים.בפרק הזה, אני, עמית בן דור, מארח את אלמוג באקו – יזם בינה מלאכותית בעל ניסיון עשיר בהקמת סטארטאפים ובבניית אפליקציות מבוססות מודלי שפה גדולים. יחד ננסה להבין למה כל כך קשה להפוך תוצאה ראשונית ומרשימה לאפליקציה יציבה שמגיעה לפרודקשן, ולמה […]

מחילות ארנב בפתח תקווה [עושים תוכנה]

02.12.2024

בירת ההייטק המקורית של ישראל היא לא הרצליה פיתוח או רמת החייל. זוהי פתח תקווה! איך קרה שכל ספקיות האינטרנט של שנות התשעים ישבו דווקא שם? למה כבל האינטרנט התת ימי MED-1 הגיע דווקא אליה? מדוע היא מחזיקת שיא העולם בתקיפות סייבר לראש? ואיך ייתכן שפסטיבל האוכל הכשר של פתח תקווה, לא קיבל תעודת כשרות? […]

המכונה שיודעת למכור [עושים תוכנה]

18.11.2024

איך מלמדים מודל שפה להבין מה חשוב בשיחת מכירות? מדוע מודלי שפה מתבססים על סיינפלד כשמבקשים מהם דאטה על שיחות עסקיות? איך נעזרים במומחי תוכן כדי לייצר פרומפטים מדויקים? ולמה לא פשוט למדוד פרודוקטיביות של מתכנתים? יעקב אקל הוא מנהל חטיבת AI Platform בחברת גונג – המפתחת כלי AI שמסייעים לארגונים לעבוד בצורה טובה יותר […]

כיפת הברזל של מודלי השפה [עושים תוכנה]

04.11.2024

מודלי השפה הגדולים כובשים את עולם הפיתוח – אבל עם הכוח הרב שלהם מגיעים גם סיכונים. בדאטה שעליו הם אומנו יש לפעמים תוכן בעייתי; משתמש יצירתי עלול לחלץ מתוכם מידע רגיש; ובכלל –  ניתן לעשות איתם שימוש שעומד בניגוד למטרות המוצר או החברה. איך מתגוננים מפני כל זה?  ניב רבין, Principal Software Architect בסייברארק, הגיע […]

בר-זיק מדבר עם עציצים [עושים תוכנה]

24.09.2024

עליית הבינה המלאכותית מעוררת שאלות עצומות, מלהיבות וגם מפחידות: על עתיד העבודה, האנושות וכדור הארץ. אבל למה שלא פשוט נשכח מכל זה, ניקח מודל שפה גדול (או קטן) ונחבר אותו איכשהו לעציץ? או לכיור? או לפח זבל? או לאסלה?  בפרק הזה מתארח שוב רן בר-זיק, האיש שממוטט את כל החומות שבין האדם למכונה. המתקנים המופרכים […]

האם שפה הודית עתיקה ניבאה את הבינה המלאכותית? [עושים תוכנה]

10.09.2024

הפרק המיוחד הזה של עושים תוכנה כנראה לא יעזור לכם או לכן לעשות ריפרקטורינג לקוד, או לנהל את הענן שלכם בצורה חסכונית יותר. אבל הוא מעניק הצצה אל אחד המאמרים המוזרים ביותר בהיסטוריה של הבינה המלאכותית, ואולי יצליח לפתוח לכם כיוונים חדשים בחשיבה על קוד ופיתוח תוכנה. הוא עוסק בשפה הודית עתיקה בשם סנסקריט ובעובד […]

למצוא נפט עם מודלי שפה גדולים [עושים תוכנה]

19.08.2024

מודלי השפה הגדולים (LLMs) הם ההבטחה הגדולה של תקופתנו, וייתכן שמהם יגיח ה-AGI, אותו קונספט בדבר בינה כמו-אנושית. אבל עד כמה הם באמת משנים את עולם הפיתוח, כבר היום? ואיך אפשר לדעת אם השימוש בהם יוביל לגילוי שדה נפט עסקי-פיתוחי, או לחלופין – רק לאדמה חרבה? עמית בן-דור הגיע לשיחה מיוחדת על ההייפ, ההבטחות והמציאות, […]

הסודות והטקסים של גילדת מפתחים [עושים תוכנה]

29.07.2024

גילדה היא מושג שנמצא איתנו לפחות מאז ימי הביניים: גוף של בעלי מקצוע כמו צורפים, או נפחים, שאחראי על ההון ההדרכתי, ועוסק בין השאר בהכשרה של אנשי מקצוע חדשים. בעידן הנוכחי נולדה הגילדה מחדש, במקצוע המשמעותי ביותר אולי של זמננו – פיתוח תוכנה.  איך מקימים גילדת מפתחים בתוך ארגון? מה הקשר בין Hyper Growth לבין הצורך […]

גוד דאמיט, למה לא גיביתי? [עושים תוכנה]

16.07.2024

גיבוי הוא מסוג הדברים שאף פעם לא עומדים בראש סדר העדיפויות. אבל כמו בסרטי אימה, מה שהתעלמנו ממנו עלול לצוץ ולרדוף אותנו, בדיוק ברגע הכי לא מתאים. איך מונעים מראש את הקטסטרופה שכולנו חוששים ממנה? איך מוודאים שכל מה ששמרנו דיגיטלית, לא יעלם? לרן בר-זיק יש הרבה מה לומר על גיבויים, גם ברמה המקצועית, כמפתח […]

לקודד את הרגש [עושים תוכנה]

17.06.2024

איך משפיעה הבחירה בשפת תכנות על העולם שלנו? מתי קוד מתומצת מדי הופך לבלתי מובן? ומהו הקשר העמוק בין כתיבת שירה לכתיבת תוכנה? לרגל שבוע הספר, התארח ב"עושים תוכנה" ערן הדס –  תוכניתן, משורר ואמן מדיה. ערן עבר בתעשייה דרך של תוכניתן, ראש צוות, מנהל פיתוח ולתקופה קצרה גם היה מנכ"ל. הוא מלמד במסלול מדיה […]

מכונות דוברות עברית [עושים תוכנה]

27.05.2024

איך בונים מודלי שפה בעברית? למה זה כל כך מורכב, יקר, ודורש כל כך הרבה מתנדבים? והאם מודלים מקומיים בקוד פתוח יכולים באמת להתחרות במפלצות הבינה המלאכותית של OpenAI וגוגל? בפרק הזה של "עושים תוכנה" מתארח, שוב, ים פלג. לים יש רקורד עשיר מאוד בפיתוח ומחקר סביב AI. הוא מדורג בין המובילים בעולם במדע נתונים […]