איך עובד מחשב קוונטי? | שרון סברייגו ואמיר נוה [עושים תוכנה]

עושים תוכנה.

שלום ותודה שהצטרפתם לעוד פרק של עושים תוכנה, אני עמית בן דור. אחד הנושאים המעניינים והמסקרנים והחמים של הדור שלנו אפשר להגיד, ואתם גם ביקשתם אותו בסקרים של הקהילה, זה בעצם הנושא של מחשוב קוונטי. ואני אגיד שהיה לנו בעצם כבר פרק על מחשוב קוונטי, שלנו, של התוכנה, והפעם היום, גם בשבילי וגם בשביל המאזינים, אני רוצה להבין עד הסוף מה זה מחשב קוונטי, איך הוא עובד, וגם על התעשייה, מה קורה בארץ, מה קורה בעולם, ואנחנו נקנח גם כן בנקודה ככה האחרונה, שבאמת מי שרוצה להיכנס לתחום, שזה יכול להיות שזה מרגיש כמו איזשהו תהליך מטורף, איך בכלל עושים דבר כזה, אז אני מקווה שאחרי הפרק זה יהיה קצת יותר ברור ויותר קל. וככה לצורך זה הזמנתי פה שני אורחים, אז אני אתחיל קודם כל מהאורחת המיוחדת שלנו, שרון, מנחת הפודקאסט דיפ טק ישראל, כאן אצלנו ברשת. מה שלומך שרון?

איזה כיף להיות פה עמית, וגם כיף לעשות את הפרק המשותף הזה, כי באמת יצאנו לעשות כמה פרקים בדיפ טק ישראל. על עולם הקוואנטום וקיבלנו מבול של פניות ממתכנתים ואנשים שאומרים אבל איך נכנסים לתחום הזה ואיך זה רלוונטי אליי והאם אני צריך תואר בפיזיקה ואז באמת אמרנו שווה לעשות פה משהו משותף אז זה קצת על דיפטק ישראל אני שרון סבריאגו ואני המנחה של דיפטק ישראל את דיפטק ישראל הקמנו כפודקאסט על מנת להנגיש את כל הפריצות דרך בטכנולוגיות שקורות היום מי מכשהובנתי וביולוגיה סינתטית ואנרגיית פיוז'ן וכל מיני מושגים שנשמעים כמו מדע בדיוני, אבל כבר עכשיו משנים את העולם וגם כבר עכשיו מוקמים בהם סטארט-אפים מדהימים פה בישראל, אז אנחנו מדברים גם על הטכנולוגיות וגם על היזמות והתהליך ואני ממש שמחה להיות פה היום לעשות את הפרק המשותף הזה. אז כיף גדול, אני בעצמי מאזין של הפודקאסט של דיפ טק ובאמת מאוד מעניין וזה ככה משלים בצורה מאוד טובה הרבה פעמים דברים שאנחנו... מדברים פה, אז לגמרי ממליץ ללכת ולהאזין. אז אנחנו ככה נציג פה את האורח השני שלנו, אמיר נווה, שהוא היום צ'יפ פרודקט בקלאסיק, והוא הולך לספר לנו קצת יותר.

אמיר, תספר ככה במילה על עצמך. היי, נעים מאוד כולם, כיף להתארח כאן, עמית, שרון, תודה. אז כמו שאמרת, אני הצ'יפ פרודקט אופיסור של קלאסיק, בעבר הייתי בתלפיות, אחר כך הייתי שש-שבע שנים בתחום החלל, באלוויינות, לא קשור כל כך לקוונטים, ולפני שש שנים הקמנו, אני יחד עם עוד שני שותפים, ניר ויהודה, את קלאסיק. קלאסיק היא בגדול חברת התוכנה הקוונטית הגדולה בעולם, אז אנחנו סטארט-אפ, גייסנו 220 מיליון דולר, ומה שאנחנו עושים זה בעצם מאפשרים... לחברות לפתח תוכנה ואלגוריתמים למחשב ונטי, כמובן זה עוד בתחילת הדרך, אבל נספר קצת יותר אולי על המצב תוך כדי הפרק.

מעולה, אז אחרי שאנחנו נבין באמת יותר מה זה מחשב, אז יהיה לנו יותר קל להבין גם מה הקשיים ואיפה זה נכנס, ובאמת הזווית הישראלית פה היא מאוד מעניינת, אז אנחנו כבר נצלול פנימה ונתחיל ככה עם השאלה הראשונה, שרון, השאלה הזאת היא אלייך. למה בכלל צריך מחשב קוונטי? אני מאמין שהרבה מאזינים שמעו פה ושם, אבל תעשי לנו רגע סדר. כן, אז אני חושבת שאחד הדברים שחשוב להבין לגבי מחשוב קוונטי, זה שהוא בעצם עובד בצורה אחרת לגמרי מהמחשוב שאנחנו רגילים אליו היום. זאת אומרת, אם אנחנו רגילים היום למחשוב שעובד בצורה טורית, ואז בעצם זמן המחשוב, יכולות המחשוב הן מוגבלות לבעיות מסוימות, מחשב קוונטי פועל כמו הטבע.

ובעצם מחשב בדיוק כמו שהטבע מחשב, הוא מבוסס על פיזיקה קוונטית ולכן הוא מסוגל לעשות חישובים ולפתור בעיות שאנחנו לא מסוגלים לעשות היום במחשב רגיל או לפחות לא ביכולות הקיימות של מחשב רגיל בגלל שהזמן שזה ייקח שהוא בדרך כלל באמת אקספוננציאלית משמעותי ובדרך כלל אפילו לא נגיע לפתרונות האלה. ולכן מחשוב קוונטי עוזר לנו היום בתעשיות שהן בדרך כלל הרבה יותר מורכבות, הם לא לפתוח את הלפטופ ולהעלות איזשהו פוסט באינסטגרם או בלינקדאין. הוא בדרך כלל עוזר לנו בתעשיות של רפואה ובתעשיות של אנרגיה, תעשיות של באמת מחשוב מורכב לעולם הפיננסי, ממש הוא נכנס למקומות שבהם החישובים שאנחנו צריכים לעשות, אנחנו רוצים לחכות את הטבע וממש להיות מסוגלים לבנות ולייצר דברים חדשניים שדורשים להיכנס לעומקים של מולקולות ואטומים וכדומה וחישובים מורכבים. והוא באמת פורץ דרך באותן תעשיות. כן, אז הוא בעצם נכנס ככה ממש ממש עמוק לבעיות שהן חישובית באמת מאוד מאוד כבדות, ופותר לנו בעצם את הבעיה הזאת.

בדיוק, הוא עושה סימולציות שאי אפשר לעשות בכלל בתחומים אחרים. אהה, מגניב. טוב, אז יאללה, בואו נצלול פנימה לתוך החלקים היותר טכניים של הנושא. ופה אמיר, אני אשמח שתיתן לנו איזשהו אינטרו. על באמת מה זה מחשב קוונטי, שרון דיברה על פיזיקה קוונטית, אני לא יודע מי עשה איזה פיזיקה 3, ממש כזה, מי זוכר משהו, ואיך זה בכלל מתחבר למציאות, ואם יש מושגי יסוד או משהו כזה שיכולים לעזור לנו כאילו רגע אחד להבין את זה כזה שלב אחרי שלב.

מעולה, מעולה, מעולה. אז דווקא אני אתחיל אולי מאיזושהי דוגמה לאלגוריתם מוכר, בשביל ככה לתת איזו תחושה למה זה בכלל עוזר, ואז... נלך כל הקצה בעצם מהפיזיקה הבסיסית ועד איך זה עובד, נשתדל בקצרה. אז האלגוריתם הכי מוכר שמחשב קוונטי יפתור נקרא אלגוריתם של שור, בעצם אם יש לי מספר מאוד גדול ואני רוצה לפרק אותו לגורמים ראשוניים, אני יכול עכשיו לקחת את כל הדאטה סנטרס שבונים ויבנו ואני לא אצליח לעשות את זה אף פעם. RSA זה הפרוטוקול, ריבסט, שמיר ואדלמן.

עד יישמר הוא ישראלי, הרבה מהפרוטוקולים של ההצפנה מבוססים על זה ועל אלגוריתמים דומים שבעצם אנחנו לא יכולים להכפיל מספרים זה קל, לפרק מספרים לגורמים זה מאוד קשה. ומחשב קוונטי אפילו לא מאוד גדול, בסדר, עם כמה אלפי קיוביטים, מה שאנחנו קוראים להם קיוביטים לוגיים, שהם עובדים בלי רעשים, יכול לפרק מספרים כאלה, זה אלגוריתם מוכח, מוכח כבר משנות ה-90, ויש לו משמעויות גדולות להצפנה, משמעויות גדולות גם לעולם הקריפטו. אז זו דוגמה אחת, יש משפחות שלמות של אלגוריתמים שבעצם המחשבים האלה הולכים לפתור או יהיו מסוגלים לעשות ומחשבים רגילים, לא משנה כמה GPUs אני אדחוף שם, פשוט לא יודעים לעשות את זה כי הפתרון הכי טוב שאנחנו מכירים לו הוא פתרון אקספוננציאלי. אז התיאוריה הזאת קיימת כבר הרבה מאוד שנים, עכשיו צריך להבין מה בעצם, מה זה המחשב הזה. כן, וזה בעצם שרון נתנה את המשפט מפתח כאן, המחשב הוא פשוט פועל לפי חוקי הפיזיקה, בסדר?

בתחילת המאה ה-20 חשבנו שפתרנו את הפיזיקה, היה לנו את חוקי ניוטון ואת משוואות מקסוול, וחשבנו שאנחנו יודעים רק תן לנו מיקום ומהירות של כל החלקיקים ונדע דטרמיניסטית לפתור את העולם, ומסתבר שזה לא ככה, מסתבר שבסקאלות מאוד קטנות, כשמסתכלים על אטומים בודדים, אז העולם שלנו מתנהג מאוד אחרת ממה שאנחנו רגילים לחשוב. למשל, הוא עובד בבדידים ולא ברציפים. אנחנו לא יכולים להיות בכל אנרגיה, למשל, אלא רק ברמות בדידות של אנרגיה. ולמשל, המערכת יכולה להיות בהרבה מצבים בו זמנית, ורק כשאנחנו מסתכלים על המערכת ומודדים אותה, אנחנו בעצם משנים את המערכת להיות באחד המצבים האלה. כן, שזה קונספט כאילו שאני חושב הרבה אנשים שמעו עליו, אבל איך זה כאילו נופל לפה?

פרקטיקה של משהו שעכשיו באמת יודע להריץ אלגוריתם כזה במהירות מטורפת או בכלל פיזיבילית. מעולה, מעולה, אז זה הפיזיקה רגע, עוד לא דיברתי בכלל על מחשבים, זה תחילת המאה ה-20, בעצם גילו שהפיזיקה מתנהגת לא כפי שחשבנו. ורק ב-20-30 שנה האחרונות אמרו, אולי ניקח את הפיזיקה הזאת, בעצם איזשהו חזון של פיינמן שהתחיל בשנות ה-80, ונבנה בעזרתה מחשב, מה זה אומר? בוא ניקח למשל כדוגמה שפשוטה להבין מערך של אטומים בודדים, כל אחד מהם נגיד יכול להיות ברמת היסוד של האנרגיה או ברמה אחת מעל, ואם יש לי נגיד עשרה אטומים כאלה, הם יכולים להיות יחד ב-1024 מצבים שונים, כל אטום יכול להיות או ברמת יסוד או ברמה אחת מעל, ואם אני יודע לשלוט באטומים האלה בצורה מאוד מדויקת, למשל עם לייזרים שאני מאיר עליהם באיזשהם תדירויות, עוצמות מאוד מסוימות, אני יכול לגרום למערך הזה של העשרה אטומים להיות באיזה מצב שאני בוחר. והמתמטיקה שהוא מתנהג לפיו זה לא מתמטיקה של הוא כל פעם במצב בודד, כמו מחשבים שאנחנו רגילים לחשוב, כן?

כל מחשב, אם אני מסתכל על תוכנה שלו בזמן נתון, הוא במצב מסוים של פסים ואחדים. אבל המערך הזה של העשרה אטומים, הוא יכול להיות בו זמנית בהרבה מתוך האלף עשרים וארבע מצבים האפשריים. סופר פוזיציה של המצבים האלה, שזה בעצם תכונה של הפיזיקה הקוונטית, ובעצם אנחנו ממש לוקחים את הישויות האלה, האטומים, שזה הפיזיקה שהם מתנהגים בה, אנחנו שולטים בהם בצורה מאוד מאוד מבוקרת, ואנחנו יכולים לגרום לפיזיקה שגם ככה העולם מתנהג ככה, אנחנו יכולים לשלוט בה, שזה בעצם החלק של המחשוב. ומסתבר שאם נעשה איזשהו רצף של פעולות מאוד מסוים על האטומים האלו, יש דרכים אחרות לממש גם את ה... את המחשבים הקוונטיים, אז אנחנו יכולים להגיע באמת לצורות חישוב שונות לגמרי, כן, רגע לקהל אולי יותר טכני, מה שפועל כאן במקום להעביר מצב, כל פעם מצב יחיד, אנחנו בעצם לוקחים איזשהו וקטור בגודל 2 בחזקת n, ש-n זה כמות הקיוביטים, אז נגיד 10 אטומים זה 1024, אבל 30 אטומים זה כבר 2 בחזקת 30, אנחנו במיליארד.

ומאה אטומים זה כבר שתיים בחזקת מאה, כן, זה יותר מאשר כל הכוח מחשוב שאי פעם יהיה לנו בעולם. שתיים בחזקת שלוש מאות זה כמות האטומים ביקום, בסדר? אז זה גדל מאוד מאוד מהר, והפעולות שאנחנו מפעילים זה מטריצות אוניטריות. כן, לא משנה מי שלא זוכר, זה לא משנה בדיוק הגדרה של הפעולה, אבל מה שמשנה זה שהמתמטיקה היא בבסיסה מאוד שונה, וזה המתמטיקה שבעצם אנחנו מפעילים פה. הבנתי ואיך זה מתבטא בעצם בפועל.

אז נניח יש לנו באמת את המערך הזה של האטומים שזה באמת אחת אגב יש חברה ישראלית נדבר אחרי זה אולי על האקוסיסטם הישראלי חברה בשם קוואנטום ארץ שזה בדיוק מה שהיא עושה בסדר ויש גם מודליטיז אחרים אייבי אם וגוגל למשל עובדים עם סופר קונדקטינג קיוביטס ועוד. אנשים שעובדים עם פוטונים אז נגיד שאנחנו מצליחים להרכיב את המחשב הזה ונגיד שאנחנו מסוגלים לשלוט בו עם לייזרים או עם גלי מיקרו עם כל שיטת שיטת הפעלה אחרת. חברה ישראלית אחרת, קוואנטום משין, זה מה שהם עושים, מסוגלים לשלוט במחשבים האלה בצורה מאוד מדויקת. אז אנחנו יכולים להפעיל אלגוריתמים, בסדר? עכשיו, הצד השני, עד עכשיו זה היה חומרה, בצד של התוכנה יושבים אנשים חכמים ומנסים לחשוב, נניח שיש לנו את המחשב הזה קיים ועובד, זה כמובן עוד לא המצב, איזה פעולות אנחנו יכולים לעשות עליו שמממשות את המתמטיקה הזאת של המטריצה האוניטרית ושל המכניקת קוונטים, שייתנו לנו תוצאות מעניינות, אז הצפנה כדוגמה אחת או פריצה של הצפנה, אבל בעיות אופטימיזציה, בעיות בלמשל זרימה, מה שה-AI פתר לפני חודש של בעיות זרימה מסוימות, Navier-Stokes וכל הבעיות זרימה חישוביות שזה בעיות מאוד קשות, סימולציות של הטבע, מה ששרון ציינה, אז בעצם יש כאן כמעט בכל התעשיות יש בעיות מאוד מאוד קשות שאפשר למפות אותן לפעולות על המחשבים האלה כשהם יהיו מספיק גדולים.

אמיר, נשמח כאילו רגע להבין ממך, כי באמת ממה שאני מבינה היום לגבי מחשוב קוונטי, כשמסתכלים על מחשוב רגיל, אנחנו עובדים ב-0 ו-1, ולכן היכולת שלנו לחשב היא בצורה טורית. אנחנו משתמשים בצ'יפים שבעצם עובדים ב-0 ו-1, הם מוליכי חשמל או לא מוליכי חשמל. כשאנחנו מדברים על מחשוב קוונטי, אנחנו בעצם, ובזה רוב התעשייה מתעסקת היום, אתם מתעסקים בתוכנה, אבל רוב החברות היום בעולם המחשוב קוונטי הן בעצם עוסקות ממש בארכיטקטורה, וכשמסתכלים על צ'יפים קוונטיים, ונתת כאן כל מיני דוגמאות וכל מיני ארכיטקטורות, הם בעצם אומרים, אנחנו רוצים לא רק לפעול ב-0 ו-1, זה יש זרם חשמלי ואין זרם חשמלי, אנחנו רוצים להפעיל את התכונות הפיזיקליות של הפיזיקה הקוונטית, של הסופר פוזישן, של האינטגלמנט, שהם מחוברים אחד לשני, ובעצם בבת אחת להפעיל הרבה מאוד אטומים, לשלוט בהם, להעביר אותם לאיזשהו מצב שהוא מאוד מאוד קרים, הם בקושי זזים, ואז כמו שאתה אומר, לשלוט בהם, אז לתת להם מכת חשמל או לא. ואז אני בעצם, יש לי איזשהו מצב שהם כל הזמן מחשבים את כל האופציות בבת אחת, לכן אפשר לעשות חישוב אקספוננציאלי הרבה יותר משמעותי, ואני מייצרת את הצ'יפ הזה, אותו צ'יפ יודע לעבוד במצב הקוונטי, ובעצם בשביל זה הוא יודע לעשות את אותו מחשוב קוונטי. אז נשמח להבין ממך קצת, ממש ברמת האלקטרוניקה, מה ההבדל ואיך באמת לוקחים את זה לשימושים היום.

מעולה, מעולה, אני אנסה לענות לא בתור מהנדס חומרה, אלא בתור מהנדס תוכנה, אז באיזושהי רמת אבסטרקציה שלא נכנסת ממש לאיך בונים את זה בפועל במעבדה, לזה יש מומחים גדולים בארץ שהם לא אני, אז מחשב רגיל בוא נתחיל, יש לנו כמו שאת אומרת, טרנזיסטורים, שזה סוויצ'ים 0 או 1, ואפשר להפעיל שערים לוגיים, למשל NAND גייט, שאפשר להראות שכל תוכנה, לא משנה כמה מורכבת, אפשר בסוף להפעיל איזה שהם שערים שאומרים אוקיי אם ה-input state שלי הוא 0 ו-1 אז ה-output state שלי הוא 1 ו-f והוא 1 אם ה-input שלי הוא 0 ו-0 אז ה-input ולפי איזושהי טבלת אמת כזאת פשוטה של 4 על 4 לייצר כל תוכנה שאני רוצה בעולם. אז זה מחשוב רגיל וכמו שאת אומרת גם כל פעם הוא נמצא במצב יחיד זאת אומרת אני יכול להתחיל. קונספטואלית מזה שכל הסוויצ'ים שלי באפס ועכשיו להתחיל לעשות פעולות לוגיות ולתכנת עם זה אנגרי ברדס או אקסל או AI. אז זה מחשוב רגיל. מחשב קוונטי קונספטואלית הוא דומה.

באיזה מובן אני מתחיל עם כל המערך אטומים שלי נניח, כולם נניח באפס, ברמת יסוד שלהם. ואני יכול להפעיל עליהם פעולות שהן... שקול במתמטיקה של תורת הקוונטים לכמו הנאנד או הקסור או הפעולות הקלאסיות האטומיות שהשמות שלהם סתם זה שער האדמרד למשל או שער סינות שזה מטריצות בסדר בניגוד לאיזושהי טבלת אמת של אינפוטים ואוטפוטים הדברים האלה הם מטריצות שפועלות על איזשהו קיוביט יחיד או זוג של קיוביטים אפשר להראות שגם כשהתוכנה היא פועלת על אלפי קיוביטים או מיליוני קיוביטים, אפשר תמיד לפרק אותה לפעולות האטומיות הקטנות האלה שפועלות רק על קיוביט יחיד או על שני קיוביטים. אז במובן הזה זה מה שנכון בעולם הקלאסי נכון גם בעולם הקוונטי, אנחנו יכולים לפרק כל תוכנה מורכבת ככל שתהיה לפעולות אטומיות קטנות שאותן אנחנו יכולים לבצע ופשוט המתמטיקה שלהם היא מאוד שונה, במקום שהמערכת כל פעם היא במצב אחד, המערכת בעצם נמצאת בהרבה מצבים בו זמנית לפי הצורה שהאלגברה מתנהגת. וככה היא מחשבת הרבה דברים בעצם.

כן, אולי כאן אפילו נגיד מה זה קיוביט בעצם. נכון. קיוביט זה בעצם קוואנטום ביט, כשביט היום הוא 0 ו-1, וקוואנטום ביט בגלל התכונות האטומיות של הקוואנטום, שהוא באמת בסופר פוזישן, אז הוא יכול להיות גם ב-0 וגם ב-1 באותו רגע. והסופר פוזישן הזה מאפשר לייצר עליו כל מיני פעולות נוספות ואלגוריתמים שבעצם מנצלים את הסופר פוזישן עבור אותו מחשוב אקספוננציאלי שבאמת מסוגל לעשות חישובים מאוד מאוד מורכבים. מעולה, אני כן אדייק את זה שנייה לכתובת הקהל של הטכניים, לא בטוח אם אני מאבד כאן שומעים או לא, אבל ב-Q-Bit יחיד יש 0 או 1, זה נכון גם בביט יחיד, ביט הוא או 0 או 1, ויש גם חישוב אנלוגי על ביט יחיד.

החלק המעניין יהיה כשיש יותר, בסדר? אם יש לי 10 ביטים, הם יכולים להיות בכל רגע נתון, אני יכול להגיד, אוקיי, זה המצב שלהם עכשיו. ביט מספר 2 הוא במצב 1 וכל שאר הביטים במצב 0. במחשב קוונטי אני בעצם פורס, יש לי 1024 אפשרויות, שכל אפשרות היא מצב ה-10 ביטים האלה, 10 קיוביטים, ואני יכול להיות בכל אחד מה-1024 מצבים האלה. אז הכוח האקספוננציאלי כאן הוא לא ברצף בין ה-0 ל-1 על קיוביט בודד, אלא הוא כשאני מגדיל את מספר הקיוביטים.

מ-10 ל-11 אני מאפשר עוד פי 2 אפשרויות, מ-1024 ל-2048. כאן נכנס הכוח של המחשב הקוונטי ובעצם אני יכול להיות, אני לא חייב להיות רק באחד מתוך ה-1024 מצבים האלה, אני יכול להיות בסופרפוזיציה של 100 מצבים מתוכם, כן? ואם עושים את החישובים האלה נכון, אפשר להגיע באמת לאפליקציות מעניינות. ואז בעצם מתוך זה אני יכול להריץ את האלגוריתם שלי אם הוא באמת מקבילי והוא לא... כאילו טורי, אני יכול להריץ אותו במקביל על הרבה מאוד אופציות שונות ולקבל את התשובה בעצם המאוחדת איכשהו בסוף.

נכון, נכון, נכון, למשל האלגוריתם של שור שציינתי קודם, אז נקודת המפתח שם היא פונקציה שנקראת Quantum Fourier Transform. זה בדיוק כמו Transform Fourier רגיל שאנחנו מכירים, ההבדל היחיד הוא ש-Transform Fourier, שוב למי שלמתמטיקאים מבינינו, זה מטריצה אוניטרית. ואז אני יכול להפעיל את אותו טרנספורם פורי, את הפונקציה המתמטית הזאת, על יצור בגודל אקספוננציאלי, בסדר? אני יכול להפעיל אותו על וקטור של 2 בחזקת מיליון, בסדר? במעט משאבים.

והיכולת הזאת זה מה שבעצם, מכאן מגיע הקסם, מזה שאני יכול להפעיל מתמטיקה. כן, כן, בגלל שיש לי כמות, מבחינת מחשב קלאסי, כמות אינסופית של אפשרויות. ואני יכול להפעיל על כולם איזושהי פעולה מתמטית שאני יכול להפעיל אותה גם במחשב רגיל, פשוט על סקאלות הרבה הרבה יותר קטנות. כן, אז אני מרגיש שאני מתחיל להבין לאט לאט את מה שקורה כאן. עכשיו בעצם אם אני רוצה להריץ איזשהו אלגוריתם באמת כמו שדיברנו של ה-RSA, אולי אם יש לך דוגמה שהיא באמת אפילו עוד יותר פשוטה, אז למעשה יש לי את החומרה הזאת שיודעת לעשות את ה...

באמת יודעת למקבל ויודעת להריץ הרבה יותר דברים. בו זמנית ואיך קורה בעצם אבל בכל זאת התהליך של התרגום זה ממש כמו במחשב רגיל זה נראה אחרת. זה ממש קודם כל זה אומנות כמו אלגוריתמיקה קלאסית זאת אומרת לא ברור שפתר שמצאנו את הכל או שאנחנו יודעים את כל התשובות כאן זה גם מאוד שונה שאלת על דוגמה יותר פשוטה דוגמה הכי פשוטה היא באמת סימולציה של הטבע בסדר נגיד שיש לי אני רוצה עכשיו לראות איך שני חומרים הולכים להתנהג ביחד. חלבון ומולקולה בתרופה ואני רוצה לראות אם המולקולה תיכשר לחלבון או לא. אז אני יכול לנסות לסמלץ את הטבע איך הוא יתנהג, יש לי את המשוואה או את ההרכב המולקולרי של התרופה, את המבנה של החלבון ואני יכול לראות איך הם יתנהגו ביחד, איפה יהיה המצב מינימום אנרגיה.

אז זה בעצם איזושהי סימולציה של הטבע, אני יכול לעשות את זה, זה אפילו בעיה הרבה יותר טבעית למחשב פלנטי. אז כל בעיה היא שונה מבחינת התרגום, את האלגוריתם קודם שציינתי, האלגוריתם של שור זה בעיה ממש בתורת המספרים, כן, זה בעיה במתמטיקה טהורה, אז התרגום כאן הוא בעצם איזשהו תרגום שהוא, כן, צריך לשבת עם דף ועט ולכתוב למה זה יעבוד מתמטית, ואז את המתמטיקה לתרגם לפעולות, זה האמת שזה פעולה נורא קשה, זה קצת כמו שאני אגיד לך עכשיו, יש לך אלגוריתם יון. בעולם הקלאסי תפחת על גוריתם יון שאתה הכי אוהב באבל סורט בסדר קוויק סורט מרג' סורט עכשיו קח צ'יפ עם מיליארד טרנזיסטורים תבנה באבל סורט אז אחלה ננד פותר הכל אבל זה לא שאתה תדע עם ננדים לעשות באבל סורט בצורה יעילה אתה תסתבך מאוד אתה גם תעשה את זה מאוד לא יעיל אז האנלוג הזה הוא לגמרי תופס גם במחשוב קוונטי זאת אומרת. את הפעולות האלה שאנחנו יודעים לרשום על הנייר, לעשות אותן בסוף, לתרגם אותן לפולסים של לייזר או לפולסים של גלי מיקרוגל שבאמת יפעילו את האטומים האלה בצורה נכונה, זה בעיה מאוד קשה. למעשה זה צריך איזשהו תרגום מתמטי כדי שבכלל נוכל להריץ את האלגוריתם הזה בצורה יעילה ולא בצורה טיפשה כאילו שלא תיתן לנו כנראה איזשהו יתרון.

ורציתי לשאול על העניין הזה כי שמעתי את זה באמת הרבה פעמים. של השליטה ובאמת אני יצא לי לשמוע שבאמת לפעמים חישובים מסוימים של מחשב קוונטי לפעמים התוצאות הן לא נכונות אז בעצם זה נוגע בבעיה הזאתי. כן כן נכון. בכל מחשב יש שגיאה זאת אומרת גם במחשבים הרגילים יש שגיאות במחשב רגיל אנחנו יכולים לתקן אותה יחסית בקלות כן אני יכול במקום ביט אחד להקצות תשעה ביטים ולהגיד טוב הרוב קובע ואני מוריד ככה אקספוננציאלית את השגיאה.

במחשב קוונטי זה הרבה יותר קשה, אבל זה עדיין אפשרי. אותו שור שבנה את האלגוריתם של שור, שנה אחר כך המציא את הפרוטוקול הראשון לתיקון שגיאות במחשב קוונטי, ודורית אהרונוב פה מישראל הוכיחה שבאמת אפשר לתקן מחשבים קוונטיים לאיזה רמת רעש נמוכה ככל שנרצה, זה דורש הרבה משאבים, וזה באמת הבעיה הכי גדולה היום של מחשבים קוונטיים, זה לא... כמה קיוביטים יש, אין לי בעיה לשים עוד קיוביטים על צ'יפ או עוד אטומים בתוך המלכודת, הבעיה היא שמאוד מאוד קשה לשלוט ברעשים, ובטח כשאנחנו מתחילים להפעיל פעולות, לא משנה איזה, בסוף אנחנו בשביל לשלוט במשהו אנחנו צריכים להכניס שם אנרגיה פנימה, שזה מחמם אותו ומרעיש אותו ולשמור על הדבר הזה בצורה שאנחנו שולטים בו, זה מאוד מאוד קשה. צריך להבין משהו לגבי העניין של הרעש, אותו תיקון שגיאות ורעשים בעצם מגיע בגלל שאנחנו מנסים לייצר כאן מחשב שפועל על פי תכונות קוונטיות, התכונות הקוונטיות קורות במצב מאוד מאוד רגיש ועדין של האטומים, ובעצם מה שקורה זה שככל שאתה מנסה להוסיף יותר קיוביטים פיזיים, יש קיוביטים פיזיים וקיוביטים לוגיים. התיקון שגיאות בדרך כלל לוקח הרבה קיוביטים פיזיים ומתקן אותם במצב כזה שאתה בעצם אומר, זה התוצר של הקיוביט הלוגי.

זה נועד על מנת באמת לנקות את ה... לוודא שהקיוביטים הפיזיים הם משפיעים אחד על השני, זה ממש צריך להבין שבסוף זה חומר, זה חומר, זה אטומים, זה אטומים שזזים, זה חום שנכנס לתוך הדבר הזה, ובאמת בגלל זה יש את ההבדל בין הקיוביטים פיזיים לבין הקיוביטים לוגיים, ויש את כל האלגוריתמים של התיקון שגיאות וניקוי רעשים וכדומה, כדי באמת לייצר את אותו מצב שאתה יכול לייצר חישוב בסופו של דבר. כן, האמת שזו נקודה מעולה, כי אני יכול להגיד שאני בתור כאילו מי שמייצג יותר את הצד התוכנתי, לפעמים אנחנו שוכחים שגם בחומרה באמת רגילה יש לפעמים רעשים וכל מיני דברים, אז אולי אני אגיד שפה באמת זה נשמע שהאתגרים האלו הם עוד יותר באמת גדולים ועוד יותר משמעותיים, והדברים האלו בעצם אלגוריתמית או בשיטות של הארדוויר או דברים אחרים כאלו, אנחנו פותרים את זה רגע אחד מאחורי הקלעים, כדי שלמתכנת יום אחד שיעבוד עם המחשב הקוונטי יהיו חיים יותר קלים ולא יצטרך לחשוב על החלק הזה. אני רוצה רגע אחד, רגע לפני שאנחנו עוברים באמת לנושא הבא, אם למישהו אולי לא הצליח כל כך להבין ולא הצליח כל כך להחזיק את הראש פה, איזשהו סיכומון, אבל ברמה של להסביר לסבתא. מעולה, אני אנסה, אולי נראה כמה נצליח.

אז יש בעיות שהן מאוד קשות. למחשבים רגילים, גם אם נפעיל את כל המחשבים הכי חזקים שלנו, אלפי שנים לא נצליח לפתור אותן, בסדר? בעיות, למשל, לפתח תרופה חדשה, בשביל להבין איך התרופה הולכת להשפיע על הגוף, צריך כוח מחשוב שאנחנו פשוט לא יודעים להפעיל אותו היום עם מחשבים רגילים. אבל הצורה שבה תרופה מתנהגת בגוף, או הרבה בעיות אחרות, בעצם היא מאוד קרובה לאיך שהטבע מתנהג. ואם אנחנו יכולים את הבעיה הזאת למפות, למחשב שיודע לעבוד לפי אותם חוקים, לפי החוקים של הטבע, ואנחנו יודעים להפעיל את המחשב הזה בצורה מספיק מדויקת, אז יש לנו סיכוי לדעת, למשל, לעשות סימולציה איך תרופה תשפיע על הגוף, בלי לצריך לעבור עשר שנים של ניסויים קליניים ולסכן בני אדם.

אז בעיות כאלה ובעיות אחרות זה בעיות שבהן מחשב קוונטי יכול לעזור, וזה מגיע מתוך זה שהוא עובד בעזרת החוקים המתמטיים של הטבע. ולא בחוקים המתמטיים של מחשבים כמו שאנחנו רגילים לראות אותם. אני גם אגיד שהחשיבות לאנושות של מחשבים קוונטיים זה באמת לפתור את הבעיות הקשות ביותר של האנושות היום. אם זה בתרופות ואם זה באנרגיה ואם זה בתחבורה ולוגיסטיקה ופיננסים. הבעיות שבאמת הכי מטרידות אותנו היום יכולות להיפתר על ידי אותם חישובים קוונטיים.

וזה המרוץ שקורה היום, בעצם לייצר את אותם מחשבים שיש בהם מספיק קיוביטים. ואז הכוח מחשוב הוא אקספוננציאלית הרבה יותר משמעותי, ובאמת זה משנה תעשיות שלמות שכולם מתחילים להתכונן לאותו אירוע שהמחשבים הקוונטיים יהיו מוכנים. מעולה, אז אני מכאן באמת מיד קופץ לנושא הבא שלנו, שזה באמת מה קורה בתעשייה, ואני רוצה רגע אחד שנתחיל מהגלובלי, כי יש הרבה רעש שגוגל פרסמו לפני חודשיים או משהו כזה, בעצם איזושהי גם כן איזשהו... פריצת דרך ומדי פעם אנחנו שומעים ואנחנו רואים את המניות גם בתחום הזה עולות, יורדות, נחתכות, קופצות, אז מה קורה, איפה אנחנו נמצאים היום? אני אנסה רגע ממעוף הציפור על פני שש שנים של צפייה והשתתפות בשוק הזה, יש את מה שאמיתי ויש את נגיד את הרעשי הרקע שהעיתונות לפעמים עושה או של קצת לפעמים אפילו מיסאינפורמציה.

בצורה אמיתית יש התקדמות מדהימה. לפני שש שנים היו מחשבים שהיו איזשהו פרוטוטייפ מאוד ראשוני, כמות בודדת של QBT מאוד רועשים, בלי איזשהם תוכניות ענק מאחוריהן. היום בכל הטכנולוגיות שציינו קודם וגם בעוד כמה, גם התקציבים אבל גם ההתקדמויות הטכנולוגיות הן מאוד משמעותיות. בסדר? היכולת בכלל לדבר על תיקון שגיאות מתחת לסף שבו זה עובד ולהראות תוצאות אמיתיות, או היכולת של חלק מהטכנולוגיות האלה לעשות סקייל בצורה אמיתית, היא אמיתית לגמרי, בסדר?

מאמרים בנייצ'ר ובסיינס עם תוצאות שאין עליהן ויכוח, לא מבחינה מדעית ולא מבחינה הנדסית. אז זה המצב, אנחנו מתקדמים. גם צריך להגיד, אנחנו לא במצב שמחשב קוונטי היום יודע לפתור איזושהי בעיה כזאת בתרופות או בהצפנה או בכל נושא אחר. המחשבים האלה הם עם מפות דרכים אולי מבטיחות אבל היום אם אנחנו מסתכלים כרגע איזה בעיות המחשבים האלה יודעים לפתור זה רק ברמה של מדע מעניין ולא ברמה של משהו תעשייתי מעניין. יחד עם זה מגיע הרבה רעש חלקו נכון חלקו לא נכון חלקו לפעמים פרסומים כן כמו שאתה אומר שוק ההון והמניות מתנהגים לפעמים יש להם מתמטיקה משלהם.

אופציות פי 100 יותר מהר ממחשב קלאסי, אז מזה צריך להיזהר, בסדר? מחשב קוונטי עוד לא פתר שום דבר תעשייתי שהביא איזשהו ערך כספי לחברה כלשהי, אבל היכולת, הפוטנציאל שלו הוא פוטנציאל של בעיות של מאות מיליארדים באוסף של תעשיות, וזו הסיבה שבגללה אנשים נכנסים לזה כבר היום. שרון, איך את רואה את הדברים? איפה את מרגישה שאנחנו נמצאים היום? אני חושבת שיש הרבה מאוד חברות שמתעסקות בתחום וזה כבר הפך להיות מתיאוריה לפרקטיקה, זאת אומרת אם פעם היו אומרים על מחשב קוונטי של בסדר זה מחקר מדעי ובהצלחה לכולם, היום כבר מתחילים לראות שבאמת באותם מיילסטונים הם מצליחים להגיע ליותר ויותר תוצאות ואחד הדברים שמנסים לדבר עליהם הרבה זה בעצם בסופו של דבר מה שחסר היום זה להגיע למספיק קיוביטים.

וקיוביטים זה פונקציה הנדסית בסופו של דבר של חום, של שליטה, של איזה, ויש את מיטב המוחות שעובדים על הדבר הזה וגם צריך להבין, יש מיליארדים שמושקעים בתעשייה הזאתי. זה לא סתם שהחברות האלה מונפקות, יש גם ממשלות שלמות ומרוץ בין סין לבין ארצות הברית שמשקיעים בתחום הזה כי הם מבינים שגם הראשון שינצח במחשוב הקוונטי, במרוץ הזה, הוא גם יפרוץ לשני את ההצפנות, שזה כבר סיכון ביטחוני, והוא בעצם יחזיק באותה יכולת שהיא באמת יכולת שמשנה את האנושות. אז אני חושבת שכמות הכסף שמושקעת בדבר וכמות החברות שעובדות בתחום והגודל שלהם, תראה שאנחנו כן נגיע לדבר הזה בחמש עד עשר שנים הקרובות וזה מעניין לראות שכבר נוצרו החברות כמו קלאסיק שהן לא רק עובדות על האלקטרוניקה והברזלים והזה אלא כבר עובדות על התוכנה וזה לדעתי איזשהו שינוי שמתחיל לזלוג לאותם אנשים בתעשייה היום של התוכנה וכו'. שזה בעצם בא מתוך האמונה שאנחנו אומרים אוקיי הדבר הזה מתחיל להתכנס אנחנו כבר באיזושהי מוכנות כזאתי. באמת לתפור את החלקים השונים שיאפשרו לנו בסופו של דבר להשתמש ביכולת המדהימה הזאת תכלס פרקטית כי זה לא פשוט.

וכשאתה אומר אנחנו תנסה לדמיין את חברות הגדולות ביותר בעולם לא רק את הממשלות, חברות של הצפנות וסייבר וחברות של תרופות וחברות של פיננסים ובורסות שאומרות אנחנו לא יכולים לא להתכונן לרגע הזה כי בשנייה שהוא יגיע הכל ישתנה ואנחנו צריכים להיות בחזית של הדבר ואז הן באמת מתחילות לעבוד עם חברות שונות כדי להתכונן, להכין את התוכנות, להכין את הדברים, באמת להבין איפה זה משנה אצלם את הביזנס. אז מה באמת קורה בארץ? אני יודע שיש לא מעט חברות לאט לאט שיצאו, אז אני חושב קלאסיק הייתם יחסית מהחלוצים, אני לא מכיר את השוק הזה מאוד טוב, אבל ככה זה היה נראה לי כזה מבחוץ, אחד השמות הראשונים, אבל היום יש עוד חברות, עוד שמות, סטארט-אפים, אז איך אנחנו, איך התעשייה בארץ נראית? כן, כן, אני אספר, האמת היא שיש הרבה במעליות גיים, זאת אומרת ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם ויש לנו נציגויות על כל הסטייק, אז יש אותנו את קלאסיק שאנחנו באמת בשכבה של התוכנה, אפליקציות, אלגוריתמים, יש חברות בארץ שמתעסקות בעצם בטווח שבין התוכנה לחומרה, יש את קוואנטום משין, זה האמת שהם עוד לפנינו, הם גם חברה מאוד גדולה, יש להם מאות עובדים, גייסו מאות מיליוני דולרים. הם בעצם דואגים להפעיל את המחשבים האלה בצורה אפקטיבית, בסדר?

השכבה שאנחנו קוראים לה קונטרול, המיקרוגל או הלייזדרים שבאמת באים להפעיל את הקיוביטים הזה, ממש בונים את זה וגם את הפרוטוקולים איך עושים את זה טוב, וחברה בשם קדמה, שדורית אהרונוב שהזכרתי קודם היא מהמייסדים של החברה הזאת, שבעצם מנסים להפחית את השגיאות של המחשבים, בסדר? גם ברמה תוכנתית, ויש לנו גם נציגויות לכל החומרות, אז יש חברה בשם קוואנטום ארט, זמן והופכת אותה למחשב תעשייתי. יש חברה בשם Q-Factor שעושה טכנולוגיה בשם Neutral Atoms, בסדר, שהיום בשנים האחרונות זה הפך להיות כאילו הטכנולוגיה היותר חמה ומבטיחה. Quantum Source מתעסקים בפוטונים, Qamcore עושים מוליכי על, בסדר, כל החברות האלה זה גיוסים של עשרות עד מאות מיליוני דולרים. וכולן מהמובילות בעולם, אז יש לנו ממש נציגות מהתוכנה, קונטרול, חומרה מכל הסוגים, תוכנית לאומית גם שבאמת באה לקחת את הטכנולוגיות הישראליות האלה ולתת להן איזושהי גם מעטפת וגם לוודא שישראל לא נשארת מאחורה גם ברמה הממשלתית.

וגם שיתופי פעולה מאוד גדולים עם ענקיות התוכנה והחומרה העולמיות, זאת אומרת IBM. גוגל, מייקרוסופט, אמזון, יש עוד הרבה אחרים, ריגטי וכדומה, הם כולם בעצם באיזשהו מסע לפתור ולבנות את אותו מחשב קוונטי, הם עושים הרבה מאוד שיתופי פעולה בארץ, חלק יש להם אפילו גם פה מחלקות בישראל עם עובדים ישראלים, ואפילו עם קואמקור, אגב, עשינו איתם פרק בדיפטיק ישראל, כדי להבין איך הם בונים את הצ'יפים ואיך הם מנסים לפתור את הבעיה הזאת, ואני באמת חושבת שישראל גם משקיעה הרבה מאוד כסף בלנסות להיות שם, בתעשייה ולא להיות מאחור, לא כמו ארה״ב וסין, אבל עדיין לא מעט. כן, ואתם מרגישים אבל שיכול להיות פה אירוע, נשמע שאנחנו במצב מאוד מאוד טוב, אבל גם בעולם ה-AI, אני חושב שבהתחלה היינו במקום מאוד מאוד חזק, ובסופו של דבר הכסף עשה את שלו, והחברות הענקה באמת גדולות הן בעיקר ארה״ב, סין, אז פה יכול להיות שיהיה סיפור אחר. שאלה טובה. נראה לי, תראה, זה שהכוח אדם כאן זה יתרון עצום, כי לא משנה רגע לאן זה יתקדם, ברגע שיש איזושהי מסה קריטית של אנשים שמבינים את זה, גם את התוכנה וגם את החומרה, אז בתקווה שהם יישארו כאן בארצנו הקטנה, אז התעשייה תהיה לה המשכיות ויהיה כאן מי שיכיר וגם את מי שילמד את הדור הבא.

ואנחנו צריכים להיות אקטיביים בזה, זאת אומרת צריך, אני מגיע ממקום מוטה קצת שהיתרון היחסי של ישראל הוא תמיד בתוכנה, חומרה לפעמים דורש תקציבים של תשתיות שהם אדירים וקשה לבנות חברת חומרה בסקייל מישראל, הלוואי ונצליח, אבל בתוכנה אנחנו יודעים לעשות את זה ובתקווה שנראה מכאן עוד הרבה פירות בתוכנה ובחומרה כמובן. אני אכניס כאן איזשהו ניואנס שדווקא בעולם החומרה, על שבבים, על כל הסמי קונדקטורס, ואחד הדברים שיפה לראות זה שהתעשייה הזאת של סמי קונדקטורס של שבבים היא תעשייה מאוד ריכוזית, אבל לישראל יש חלק עצום בה. לגמרי. לא סתם יש לנו את אינטל ואת אינבידיה ואת זה, ואת כולם בארץ. בדיוק, כי בעצם בישראל אמנם אנחנו לא, אנחנו כן מייצרים שבבים, בשביל זה יש מפעל בקריית גת ועוד כל מיני מפעלים, אבל יש ידע מאוד מאוד חזק בישראל של ייצור שבבים, של תכנון שבבים, תכנון האלקטרוניקה ואני חושבת שאם אנחנו לוקחים את היכולת הזאת ביחד עם כל הכוחות העולים בתוך עולם הקוואנטום אנחנו כן מבינים שיכול להיות שאנחנו לא נהיה מפעלי אלה הראשונים שמייצרים את המחשוב הקוואנטי המלא מא' ועד ת' אבל יש פה את המוחות ואת היכולות כן לייצר את התכנון כן לייצר חלקים מסוימים של התעשייה הזאת וזו תעשייה ענקית שיכולה להחזיק את ישראל גם קדימה אם אנחנו מסתכלים על עליונות גיאופוליטית ואסטרטגית זה חשוב מאוד שנהיה שם.

אני ממש מסכים, דוגמה מעולה, כן, ממש דוגמה מעולה עם התעשיית שבבים. כן, כן, אנחנו ממש, אני אגיד שהמון מהשבבים בעצם המתקדמים ביותר היום, בין אם זה NVIDIA, Apple ואינטל וכולי, החלק של הדיזיין והתכנון, אולי פחות הייצור, גם קצת הייצור, אין ספק שיש לנו פה טאלנט מדהים, וכולנו רואים הרבה מהפריצות דרך במחשבים שאנחנו עובדים איתם ביום יום, או השרתים מגיעים באמת מצוותים ישראלים. אז אני מקווה שנראה את זה גם כאן. אז אני אעבור ככה על הנושא האחרון, ואני חושב שהרבה אנשים חיכו לו, וכל מי שכן הצליח להבין על מה דיברנו בפרק הזה, וכן החזיק ראש ועד כה, ועדיין מאוד מאוד סקרן, ורוצה להיכנס לתחום הזה, מה הדרך, איך בכלל נכנסים לתוך העולם הסופר עמוק הזה? אני עם רקע, יש לי תואר בפיזיקה מלפני גם 15 שנה, לא שאני זוכר משם הרבה, אבל הרקע שלי הוא בתוכנה קלאסית, לא צריך יותר מדי, זאת אומרת אפשר, מישהו שהוא מהנדס תוכנה מוכשר, יכול לעבור לפתח תוכנה למחשב וואנטי בכל הרמות, אצלנו בחברה יש הרבה אנשים גם בלי תואר בפיזיקה, שבונים את התשתית ואת הקומפיילרים ואת האופטימיזציה שצריך בשביל התוכנות האלה, המתמטיקה כאן היא לא מאוד מורכבת.

לפחות ברמת התוכנה, אבל את הקורסים של נגיד שנה א' וב' של מתמטיקה ופיזיקה, אני חושב אולי אפשר גם באופן עצמאי, לאו דווקא מאוניברסיטה, אבל אותם אני חושב שזה נותן מקפצה להבין, להיות מסוגלים להבין את המתמטיקה של איך הדברים עובדים, ומעבר לזה, זה להיכנס לתחום חדש, אז בכל תחום צריך ללמוד ויש הרבה... הרבה אתגרים בזה, אבל אני לא חושב שיש כאן משהו שהוא איזשהו בלוקר, בוודאי לא, אם אין דוקטורט בפיזיקה אז חסומים מלהיכנס. אז נגיד אם היית שם את עצמך רגע בינתיים של מפתח, בוא נגיד עם ניסיון של שמונה שנים, עם תואר אולי רלוונטי או איזשהו רקע, המון רעב ללמוד, איך היום הוא מגיע נגיד לקלאסיק ובאמת מוצא מצב שהוא בסופו של דבר נכנס ומתקבל לעבודה? כן, לא, לקלאסיק זה קל, פותחים את ה-careers page, יש לנו הרבה משרות גם לפיזיקאים וגם למפתחי תוכנה ולכל מה שביניהם, אז מוזמנים כמובן לדבר איתנו, אבל גם בחברות שהן, אגב, חברות שהן לא חברות קוונטים, כן, הרבה חברות בארץ, רפאל ותעשייה אווירית ואלביט כמובן, אבל גם חברות יותר קטנות או יותר בתחום הפארמה או בתחום התשתיות, בישראל ובעולם יש להם צוותים שמתעסקים בפתרונות במחשוב ונטי, אפשר גם להתעניין בחברות כאלה, מה התפקידים הפתוחים. אני חושב שהייתי מתחיל אולי פשוט לפתוח את הפלטפורמה של קלאסיק, פלטפורמות אחרות, להירשם להאקתונים, סתם בשביל להתנסות ולראות מה זה, רגע לפני שעושים איזה מעבר קריירה ונכנסים להרפתקה של שנים.

ומגלים שהשד הוא לא מפחיד, זאת אומרת יש כאן מתמטיקה מאוד עמוקה אם מנסים להמציא איזה אלגוריתם חדש כמו בתוכנה רגילה, כן אם מישהו עכשיו ימציא אלגוריתם יותר יעיל לכפל מטריצות כל הכבוד זה כנראה דורש איזה דוקטורט במתמטיקה אבל בשביל לבנות את האפליקציות ולתת ערך לא צריך רקע מתמטי יותר מדי גדול. צריך בעיקר ללמוד את התחום. אמיר ציינת פה אקטונים ואני רוצה לספר שמי שהכירה בין שלושתנו היא בעצם שירי מהצוות שלכם בקלאסיק, שהיא בכלל לא באה לא מעולם התוכנה ולא מעולם ההנדסה ולא הפיזיקה והיא בנתה את כל הקשרי לקוחות וכל בעצם ביזנס אצלכם וגם הקימה קהילה מדהימה בשם Q-Beat שעושה הרבה מאוד אקטונים ומפגשים על קוואנטום ובעצם עוזרת למתכנתים, עוזרת לכל מי שרוצה להיכנס לעולם הקוואנטום, לעולם הקוואנטום, ואני חושבת שתמיד אפשר לראות שיש קהילות בתחום, וכשיש קהילות, זה המקום הראשון להכיר אנשים, לשמוע, ללמוד, להיות חלק מההתפתחות, וזה ממש מה שנקרא הצעד הראשון לתוך העולמות האלה. מהמם, האמת שזה כיף גדול לשמוע שזה באמת קהילות ומיטאפים וכאלה, זו הדרך ככה להתנסות ולהיכנס פנימה, והיום באמת גם נושאים מורכבים יותר, קל יותר ללמוד בעזרת AI או דברים בסגנון הזה, ולהתנסות ולהרגיש שזה באמת משהו שאנחנו אוהבים ואולי לבנות אפילו איזשהו רקע באמת לקראת כניסה. נשמע לי שבאמת האנשים האולי האופטימליים באמת לתחום הם כאלו שהם הרבה פעמים מגיעים עם כן איזושהי אולי רקע מתמטי או אולי גם באיזושהי צורה יכולת אלגוריתמית כי אופי העבודה זה קצת שונה מכנראה תכנות וב או משהו בסגנון הזה אנחנו מדברים על משהו טיפה יותר אלגוריתמי טיפה יותר לואו לבלי אבל זה באמת תלוי החברה עצמה והדברים שחושבים לעשות והמסר אני מאוד מתחבר אליו שפשוט ללכת ולנסות ולהיכנס ואותי אישית זה באמת מסקרן ומלהיב אז ממש כיף גדול.

זהו אז אני רק אוסיף שבאמת כשאומרים מתכנת קוונטי צריך להפריד אולי בין מי ש... בונה את האפליקציות, בסדר, בתעשייה, אם זה מהנדס ברולס רויס או בי אם דאבלי או באיזו חברת תרופות שמנסה לפתור את הבעיות ההנדסיות שלהם, ששם צריך הבנה מן הסתם מאוד עמוקה של הבעיה, מה בדיוק האתגר שם ספציפית בתוך תעשיית רכב או התרופות, ולפעמים גם איזשהו עומק מתמטי של לדעת לתרגם את זה לאלגוריתם או להשתמש בדברים שהם יותר מוכנים. וקטגוריה שונה לגמרי זה נגיד אצלנו בקלאסיק האתגרים הם כמו לבנות את המייקרוסופט, לבנות קומפיילר חדש עם ניהול זיכרון, עם ניהול משאבים שעובד בזמני ריצה מהירים, אינטגרציות לחומרות, אז זה איזושהי עבודה, אני כמעט אקרא לזה איזשהו DevOps או אינפרה של הקוונטים, וזה אתגרים מאוד שונים בשניהם. דווקא בשני אולי צריך פחות ידע מתמטי מאוד עמוק באפליקציה הספציפית. אהה, זה ממש מגוון של אתגרים.

טוב, אנחנו ככה ממש מגיעים לסוף הפרק, אז אני אשמח לשמוע, אמיר, אם יש לך איזשהו מסר או איזה משהו אחרון להעביר למאזינים. כן, אני אגיד משהו רגע מאוד רחב, קצת כמעט על גבול הסיינס פיקשן. לפני 80 שנה, כשהתחילו המחשבים הקלאסיים, הרגילים, אף אחד לא דמיין מה הם יעשו, כן? היה... התחילו הטרנזיסטורים, אנשים חשבו שזה יעזור לנו לעשות חישובים בליסטיים לתותחים, היה קשה להוציא מימון של מיליון דולר לבנות את המחשב הקלאסי הראשון.

פאסט פורוורד 80 שנה, יש לנו AI ומכוניות אוטונומיות ופתאום GPS בטלפון, ש-GPS זה בכלל גם כן כאילו מלוויינים שהתחילו 10 שנים אחרי הטרנזיסטור הראשון. האמונה שלי זה שאנחנו לא מתחילים מרשימה מוכנה מראש של אפליקציות ואז בונים את הטכנולוגיה שתאפשר אותם, ואז אנחנו יוצקים פנימה את היצירתיות האנושית. ומחשב קוונטי לדעתי אנחנו בשלב המרגש הזה, שאנחנו יודעים שיש כאן מתמטיקה שונה, אנחנו יודעים שהיא מסוגלת לעשות דברים מדהימים, יש לנו חלק מהדברים כבר רשומים על הנייר מה אפשר לעשות, אבל את מה שאנחנו עוד לא ידענו לחשוב עליו מראש, ויש לי איזו רשימה בראש קצת דומה לרשימה בהתחלה של הדברים שאמרת של... כל מיני פיוז'ן ו-room temperature superconducting ועוד ועוד, אז נראה לי שיש שנים מעניינות של לגלות מה המחשיבים האלה באמת הולכים לעשות ולפתור בעולם. ואני חושבת שאם להכניס פה משהו זה לא שאלה של אם, זה פשוט שאלה של מתי.

אם היה לי את ההזדמנות שיספרו לי על AI לפני 15 שנה, 20 שנה, ולהבין לעומק מה הולך לקרות, אני חושבת שקוואנטום בדיוק נמצא בשלב הזה. שהפריצה הדרך עומדת לקרות, אגב AI מזרז את הפריצה הדרך של קוואנטום, וכנראה בעוד 15 שנים אנחנו נראה פה פריצה דרך מטורפת שתשנה את התעשייה ותעשה לנו את אותו היפוך כמו שAI עשה לנו, ואיזה כיף למאזינים שכאילו כבר מתחילים בעצם להתעניין בדבר הזה, כי זה הולך לקרות. זה הולך לקרות, זה הולך לשנות הכל, וזה הולך לשנות את התפקידים ואת התעשיות, וצריך להיות שם, לא להתחבא מזה. לגמרי, בקצב שדברים קורים היום, יכול להיות שהחמש שנים יהפוך להיות שלוש או שניים. ותדעו איך המפגש הזה בין AI לקוואנטום גם כן יהיה, אבל זה באמת לפרק אחר.

תודה רבה שהגעתם, אני אישית באמת נורא נלהב עכשיו סביב התחום הזה. תודה שרון, מנחת הפודקאסט Deep Tech, לכו ותאזינו, ואמיר שהגעת לחלוק מחוכמתך ומהניסיון שלך. ואנחנו נקרא בפרק הבא. תודה רבה. תודה רבה