מעבר ל"מוח שני": מהפכת ה-Context Lake של חברת פריוריטי [עושים תוכנה]

16.11.2026

כבר דיברנו בפודקאסט על Second Brain ברמה האישית, אבל איך בונים זיכרון ארגוני חי ונושם ברמת החברה? בפרק הזה אני מארח את ספי קיסרי וסרגיי מרקלוב מחברת פריוריטי, ששיתפו במסע שעברה החברה בשנה האחרונה להקמת Context Lake – תשתית זיכרון רב-שכבתית שמאפשרת לסוכני הבינה המלאכותית להתחבר למידע, לתהליכים ולהיסטוריה של הארגון, והופכת אותם למפתחים בכירים של ממש, שמתקנים תקלות עוד לפני שהלקוחות נתקלים בהן, והצליחו לפתור באגים מורכבים בני 15 שנה.

הפרק בחסות חברת פריוריטי.

עורכת ראשית: שלי נוי
מנהל אולפן: עידו שקד
טכנאי: אביאור זמבר
שיווק: רעות שוקר
עורך ומפיק: דביר זילבר

תמלול הפרק

עושים תוכנה שלום ותודה שהצטרפתם לעוד פרק של עושים תוכנה, אני עמית בן דור. אחד הנושאים החמים היום הוא Second Brain. לקחת כל המידע שלכם ולשים בזיכרון שנגיש כשאנחנו צריכים אותו. כבר דיברנו על זה, אבל רבים מכם שאלתם איך עושים את זה ברמת החברה. היום אנחנו נדבר על ה-Context Lake, השכבה שמרכזת את הידע הארגוני ונותנת לאג'נטס גישה למידע, לתובנות, להחלטות וישויות שונות בארגון ברגע הנכון כשהם צריכים את זה.

והאימפקט יכול להיות מטורף, אצל המרואיינים שלנו שהטמיעו את הפתרון רק לאחרונה, זה כבר עזר למצוא באגים בני 15 שנה ואפילו לפתור תקלות אצל לקוחות, והם כבר רואים תוצאות מאוד משמעותיות לרוחב כל הארגון. אז אנחנו נדבר היום על איך בונים דבר כזה בפועל, על המסע שהם עברו בדרך ואילו עקרונות ובסט פרקטיס אתם יכולים לקחת וליישם גם אצלכם בחברה. היי. אהלן, שלום, נעים מאוד. אז אתם מחברת פריוריטי, ספרו קצת עליכם, ספי, אם תוכל להתחיל.

אז אני ספי קיסרי, סמנכ"ל פיתוח תוכנה בפריוריטי ומנהל בעצם את כל ה-line of business. הפיתוחיים בפריוריטי. הליין הביזנס העיקרי שלנו בפריוריטי זה ERP, אבל בעצם יש לנו עוד הרבה חברות שנרכשו במעלה הדרך, חברות ריטל, חברות בעולמות המלונאות, הוספיטליטי, אדיוקיישן, בעולמות ERP יש לנו מרקט שייר מאוד מאוד גבוה בישראל, כמעט כל חברות בארץ משתמשות במערכות שלנו בריטל. כל קניון שאתם הולכים אתם תפגשו את המערכות שלנו ובמלונאות הוספיטליטי כמעט תפגשו בכל מלון שתלכו תתעברו דרך המערכות של פריוריטי וכמובן גם בעולמות נוספים כמו אידיוקיישן, קונסטרקשן ועוד באמת חולשים מאוד מאוד חזק בשוק. בעולמות הפיתוח עברנו מסע מאוד מאוד מעניין בשנה וחצי האחרונות.

למעשה התחלנו באמת קודם כל מעולמות האג'נטים ו-workflow לחנך את הארגון הפיתוח לעבוד בעצם עם הכלים הנכונים ותוך כדי גם עשינו בנצ'מרק מה הכלים הנכונים לעבוד איתם. לאחר שראינו איזה כלים המתאימים ביותר התחלנו להנחיל את זה בתוך קבוצות הפיתוח ובמעלה הדרך אמרנו אנחנו רוצים לייצר גם את אותם אג'נטים שהם יהיו בעצם סיניור דבלופר בשביל שאותו איג'נט יהיה סיניור דבלופר התחלנו לחשוב איזה כלים נוספים אנחנו נותנים לו על מנת לשכלל את היכולות שלו ולשפר את הידע שלו צרקנו את כל הקוד בעזרת גרפיפיי. ולמעשה היום רוב המחלקות בעצם משתמשות או בגרפיפיי או בקוד גרף או בכל כלי דומה אחר שיש שזה בדיוק לוקח אותנו לקראת הנושא של הפרק.

הבנו שאנחנו צריכים לעשות את השלב הבא. סרגי פה איתנו גם, כי הם גם פיתח את הנושא של הקונטקסט לייק וגם את התשתית שאיתה אנחנו מריצים את כל האג'נטים, זה קוראים לה קומפניון, זה תשתית בעצם גם פנימי ארגונית וגם מוצרית, שבה למעשה יודעת להריץ את כל האג'נטים והם יודעים גם לערוך את האג'נטים, מה שיפה בתשתית הזאת היא שהיא לא רק תשתית למפתחים, היא גם לפרודקט או לכל בעצם מישהו שרוצה להשתמש בה. יכול לצרף אג'נטים, צרף MCP, והתשתית הזאת היא מבוססת על Temporal AI, שבעצם ה-Temporal AI הוא זה שבעצם מנהל את הסטייטים של האג'נטים, דאטאבייסים כמו MongoDB ו-DynamoDB בשביל לנהל את ההיסטוריה, את הקונטקסט של השיחה וקונפיגורציה או סקיוריטי, ובסופו של דבר התשתית הזאת היא גם עושה דיספאצ'ינג וראוטינג של לאותם סקילים או לאותם אג'נטים הרלוונטיים. וסרגיי, נעבור אליו, הוא זה שבעצם פיתח את התשתית והוא מכיר אותה היטב. כן, אז היי סרגיי.

היי, ערב טוב. אז אני סרגיי, אני מנהל פיתוח ותשתיות בפריוריטי, בקבוצה, ובעצם אחראי על כל הנושא של ענן, AI ודאטה. ובאמת, אם אני מסתכל אחורה, קודם כל, אני חושב כזה, זה רץ, אני מסתכל שנה אחורה ואנחנו התחלנו בערך, איפשהו בדיוק לפני שנה לחשוב, המחשבה הייתה שאנחנו רוצים בעצם אג'נטס אבריוור ולאבריוון, זאת אומרת שכל אחד יוכל להקים אג'נטים, להריץ אג'נטים, ושזה יהיה פשוט מאוד, זאת אומרת זה צריך להיות משהו שגם איש פרודקט, תומך, כל אחד, גם אחד שלא יודע לתכנת, יכול להקים אג'נטים ב-UI שבנינו. וזה בעצם, אני מדבר על פלטפורמה של קומפניון, אז זה גם פלטפורמה ייחודית אחרי שבחנו כל מיני פריימוורקים מוכנים ודברים דומים, ובנינו אותה איזה ארבע פעמים מחדש. אני חושב שזה חלק מהעידן שלנו היום, נכון?

אנחנו כל הזמן מבינים איזשהו משהו חדש, וזה היה מאוד נכון לפעמים לעצור רגע אחד ולבנות שוב. אני חושב שאחד מהאבלקן העקרונות שלנו הייתה בהתחלה שיצאנו לדרך בבנייה של קומפניון, זה אנחנו רוצים לבנות תשתית שהיא משרתת את כלל ה-line of business ואנחנו בונים אותה מודל אגנוסטיק, כלומר אנחנו נרצה כל יום להחליף מודל אחר והתשתית תתמוך בנו וגם היכולת שבהמשך, בעיקר התשתית היום היא משתמשת ברמה מוצרית היום ל-ERP, אבל בהחלט היא יכולה לכל... כל אחד יכול להשתמש בה, גם מחברות חיצוניות או חברות בתוך פריוריטי, כמובן היא מיועדת היום רק לתוך פריוריטי, אבל זה היה יכול להיות חברת סטארט-אפ לכל דבר בפני עצמו, וזו תשתית שיכולה לשרת כמעט כל אחד שרוצה להשתמש בה. מדהים. אז אני רוצה שככה נעבור למנה העיקרית של הפרק, והיא באמת הקונטקסט לייק.

ואני אגיד שאני באופן אישי בניתי לעצמי איזה סוג של סקנד בריין, שאני באמת מכניס לתוכו באמת כל מיני מידע, על העסק, דברים טכניים וכל מיני כאלו ואני חושב שזה משרת אותי בצורה מאוד מאוד טובה, אבל מה בעצם הסיבה לייצר משהו כזה ברמת החברה, למה ללכת לקונטקסט לייק? בסוף אם אנחנו רוצים שהאג'נטים יעבדו לצידנו בכל תחום וזה לא רק בפיתוח תוכנה, למעשה בארגון בניהול טיקטים ובתחזוקה של הענן וב... הקלדת הזמנות, בעצם כל אספקט של חברה. אז כדי שבכל תפקיד אנחנו נוכל לתת לאג'נטים להתלוות אלינו, אנחנו חייבים שהם יכירו אותנו, יכירו את החברה, ויכירו מי זה סרגי ומי זה ספי, ואיזה צוותים יש, ומי אחראי על מה. אז אם אני מסתכל על זה, כמו שעובד חדש ברגע שהוא מגיע למשרד ביום הראשון, יש לו איזשהו שיחות אוריינטציה ומסמכים שהוא צריך לקרוא ולהבין מי נגד מי.

איפה HR ואיפה כל מחלקה נמצאת ועם מי הוא מדבר. אז כנ"ל אג'נטים, בסוף הידע הארגוני הזה הוא חשוב והוא חשוב גם עם כל ההקשר, זאת אומרת הקשר בין כל המחלקות, מי אחראי על מי, נגיד סופורט, איך עובד סופורט מול צוותי אופרציה אצלי, דברים כאלה, זה משהו שצריך להכיר וגם לנהל אותו וגם לתחזק אותו, זאת אומרת הדברים כל הזמן משתנים, זה לא... משהו שלפעמים מה שרלוונטי היום כבר לא רלוונטי מחר וחיפשנו בעצם משהו שזה לא משהו שאתה יכול לנהל בממורי פנימי של קלוד קוד או באיזשהם סקילים כי זה הרבה מאוד מידע, הרבה מאוד מידע שיש לו הקשרים וקשרים בינו וגם הוא כל הזמן משתנה. לכן חיפשתי משהו שבעצם ייתן ביטוי לדבר הזה והייתי באחד המיטאפים שבעצם הייתה חברה אחת שהציגה את ה-company brain או context lake, זה בעצם שני מושגים המתחרים היום, אבל בסוף הם מדברים על אותו דבר, והם אמרו, אוקיי, אנחנו היום בונים agent לכל אחד, והוא יכול בעצם להקים לעצמו, והבסיס של זה זה שיש לנו בעצם context lake אחד שמחזיק את זה, בספציפית הם דיברו על מוצר שקוראים לו גרפיטי, ואמרתי אוקיי מגניב וכבר בדרך כזה זה היה בתל אביב ישבתי ברכבת כבר עשיתי את המחקר וחיברתי את זה אמרתי זה נראה לי מה זה מגניב נראה לי שזה בול מה שאנחנו צריכים התקשרתי גם לראש צוות דבופ שלי אמרתי בוא נעשה POC כזה ונלך בעצם ניתן קודם כל ניתן לו להסתכל על הענן ולחפש תקלות ולתת מענה נגיד יש לנו צוותי נוק ומוניטור ואמרתי אוקיי כל אלרט כל דבר או טיקט שמגיע מהלקוח אני רוצה שבמקביל לאיש צוות ולא סיפרתי אגב כמעט לאף אחד מאנשי צוות בצוות הם לא ידעו שמישהו מתלווה לעבודה הזאת. אמרתי אני רוצה שכל טיקט שהם מקבלים האג'נט הזה הוא יתחיל לטפל בו במקביל.

ובאותו הרגע בעצם היו כבר אג'נטים שרצו בחברה כאילו באיזה מצב הייתם. כן יש כן. קודם כל ספציפית בצוותים שלי כולם עובדים די כבר וייב קודינג מלא וכל הפרויקטים הכל נבנה עם כלי פיתוח מבוססי AI לגמרי, זאת אומרת אין לי אף אחד שכותב לפחות לא מצאתי אבל אם אני אמצא אני אטפל בו, אף אחד לא כותב היום קוד ויש הרבה מאוד משימות גם בצוותי DevOps ובאופרציה אבל זה היה עדיין לא זה מבחינתי. זה היה ליד ובחלק מהמקרים זה לא ידע לפתור בעיות מורכבות, כי בסופו של דבר יש לנו תשתית עם הרבה מאוד רכיבים, עם הרבה מאוד סרוויסים, עם הרבה מאוד חשבונות, אפילו אנחנו מדברים על ענן, ב-AWS יש לנו אורגניזיישן עם 100 חשבונות, רק להבין מה יש בכל אחד זה משהו שאף בן אדם לא יכול להכיל היום. בשביל להבין את המספרים זה מעל 6,500 לקוחות, שכל לקוח יש בו באמת סקייל מאוד מאוד גדול, באמת מדובר בארגון ענק שבענן מנוהל על ידי הצוותים של סרגל.

אז בעצם כאילו המורכבות שלכם לייצר סוג של קמפייני בריין או קונטקסט לייק הייתה אפילו גדולה יותר משל כל חברה אחרת באיזושהי מידה. כן, כי בעצם הייתי צריך ללמד את האג'נטים, כאילו ברגע שמה שנקרא הזיכרון התחיל מאפס, וזה טאבו. וזה כמו תינוק, ואז אתה מתחיל לדבר איתו וללמד אותו. היתרון שהוא גם יודע ללמוד לבד, זאת אומרת הרבה מהדברים הוא חוקר לצורך העניין ביחד איתי, ולכן התהליך הוא די אקספוננציאלי, זאת אומרת זה לא שאני ישבתי שעות על גבי שעות ואמרתי, הסברתי לו וזה, כן לקחתי מסמכים ודוקומנטציה כדי לתת לו איזשהו בסיס. אבל הרבה מאוד דברים פשוט למדנו תוך כדי.

אז אני רוצה שתספר לי, כי אני חושב שזה מעניין את המאזינים באופן ספציפי, ממש על התהליך הזה בעצם, של ה... כאילו כשאתה מספר בעצם שהוא לומד לבד, איפה זה רץ, מה רץ, ודיברת על גרפיטי, לא כל כך סיפרנו מה זאת הטכנולוגיה הזאת. אוקיי, אז הגרפיטי זה בעצם רכיב שיש לו גם MCP וגם REST API, הוא תומך בכמה סוגים של גרף דאטאבייס, שהוא נותן גרף שהוא טמפורל גרף. זאת אומרת שכל דבר תמיד נכנס לתוך הגרף הזה, כל מידע, כל אפיזוד נכנס לשם, יש גם מאחורי הקלעים הוא משתמש ב-LLM כדי גם לפרק את זה ליחידות ולנהל ישויות. זאת אומרת, הוא יודע נגיד אנשים בצוות, הוא יודע מי זה עידן והוא יודע מי זה סילבן.

תרגי והוא יודע מי זה ספי וזה יודע לפרק את זה לדברים האלה וגם כל דבר הוא רק תמיד מתעדכן זאת אומרת שום דבר לא נמחק מזה שום דבר לא יוצא מזה כדי שתמיד יהיה הקשר שזה בעצם מה שאמרת טמפורלי זה למעשה אם ספי מחליט משהו וחודש אחרי זה הופך את ההחלטה הכל נרשם כן הכל נרשם והוא יודע גם להסתכל על ההחלטה שהשתנתה כאילו בסופו של דבר כי זה לאורך ציר הזמן ולמה ומה היה הדיסישן שמאפשר לו כשצריך גם לחפור אחורה בעצם נכון כי גם לפעמים לצורך העניין אתה רוצה לבדוק איזשהו באג שרלוונטי לגרסה שבינתיים כבר לא רלוונטית, שלא עדכנית, אבל בכל זאת זה רלוונטי לגרסה הזאת, או משהו שלא תמיד אתה מסתכל רק על הדברים שהם נכונים להיום, ובמיוחד בעולם המודרני שלנו, כל יום אני מגיע לתובנה חדשה ולחברה חדשה מבחינתי, כל מה שחשבתי לפני שבוע כבר לא רלוונטי, והשבוע החדש מביא איתו. עולם חדש, אז לכן חשוב מאוד שיהיה מישהו שיכול לזכור ולהזכיר לפעמים ויש לו את כל השרשרת בעצם של החלטות ושינויים. כן, אז אני לוקח אותך רגע אחד לרגע הזה שהתחלת, אז קנת גרפיטי, הבנת בעצם במה מדובר, ובאמת נשמע כמו מערכת מאוד מעניינת, ומשם בעצם התחברת מה לקודינג אג'נט שלך, לקלוד או משהו כזה? כן, אמרתי, טוב, בוא נתחיל פשוט. יש גרפיטי, יש MCP, בוא נחבר לקלוד קוד, נראה מה יצא מזה.

ניסיתי, היה נחמד, אבל לא יותר מדי, ואז אמרתי, אוקיי, משהו פה לא עובד, כי בעצם אני צריך להגיד לו, בהתחלה אמרתי, אוקיי, בוא נרשום בקלוד MD, תנסה כל פעם לפני שאני אומר לך, לחפש, תעשה חיפוש, תבדוק דברים. זה עבד, אבל לפעמים זה עבד, לפעמים זה לא, לפעמים מודל החליט שבא לו לבדוק, לפעמים מודל החליט שלא בא לו לבדוק, ואז התחלתי לחקור בעצם איך הזיכרון המובנה של קלוד קוד עובד, כי יש לו זיכרון מובנה משלו, ומשם התחלתי לקבל בעצם רעיונות וכיוון איך צריך לבנות את זה. בסוף, מה שהגענו אליו, שהוא עובד לא רע בכלל, בכלל אגב, בגרפיטי יש מושג, אני רק... לתת את ההקשר, יש משהו שנקרא גרופים. בעצם יש קבוצות של ידע שאפשר לחלק את הגרפים בעצם לכמה גרפים נפרדים.

ואמרתי, אוקיי, אני צריך כנראה לפחות שלוש שכבות. השכבה הראשונה, זה קראנו לה בינתיים מיין, היא אומרת, בעצם כל דבר שרלוונטי לארגון כולו צריך להיות שמה. דברים שהם גורפים לגבי ארגון זה עובדים, צוותים, מחלקות, לא יודע מי קונן באיזה יום. זה בסוף דברים שהם רלוונטיים לכולם. ואיך למשל לימדת את זה?

עם שיחה איתך או שלחת אותו לקונפלואנס או למשהו כזה? איך זה עובד? הרבה מהשיחה והרבה פשוט מהחפירות שלו. זאת אומרת, כל משימה שהתחלתי, היום המשימות האלה מתקצרות כי יש לו כבר ידע די על הכל, אבל בהתחלה הוא היה צריך ללמוד הרבה דברים ולגלות את העולם תוך כדי. כן.

אז זאת הייתה דרך... אז אתה חיברת אותו ל-MCPs, לכל מיני כלים כאלו אחרים, ארגוניים? והוא כל פעם שהוא ראה שהוא לא הצליח לעשות משהו, הלך לחפש את דרכו ולבנות, הוא ממש בנה שם את ה... אני קודם כל אמרתי, אני רוצה להתחיל מצוות אחד, כי תמיד כאילו אפשר להגיד, אוקיי, בוא נתחיל מהארגון, אבל בסופו של דבר עדיף, כאילו מבחינתי היה להתחיל במשהו קטן, אז אמרתי, אוקיי, יש לי צוות שהוא עשרי, שהוא בעצם אחראי על תפעול ענן, אמרתי, אני אתחיל איתו, אני רוצה כרגע, ואני גם מבנה אג'נט שהוא רק... מוצא את התקלות ולא מטפל בתקלות, זאת אומרת מבחינתי סקופ שהוא רידון לי, שהוא לא פוגע, גם אם קיבלנו החלטה לא נכונה, מקסימום הוא פתח טיקט שלא רלוונטי ואני עובר אחריו וסוגר.

אז אמרתי, זה מבחינתי אין נזק ומשהו כזה ממוקד, והתחלתי שם. אז כמו שאמרתי, כאילו רק אני אגיד לגבי הגרופים, שיש את הקבוצה שהיא כאילו קבוצה גלובלית. יש קבוצה שהיא קבוצה שמט לכל בן אדם שעובד, יש לו את הקבוצה שלו, העדפות אישיות שלו, כל מיני דברים, איך אני מעדיף לעבוד, איזה דברים בתהליכי עבודה, וקבוצה שלישית, לכל פרויקט בעצם יש קבוצה. ואז אמרתי, אוקיי, מבחינתי קבוצת יסרי זה קבוצה, ושם אני אתחיל לבנות. אז כשאני מתחיל את השיחה, לקחתי, הוספתי איזשהו הוק לקלודקוד שמביא...

שש כאילו שתיים שתיים שתיים כזה מכל קבוצה עובדות הכי רלוונטיות לשיחה הזאת כבר בתחילת השיחה. כדי כדי שבעצם כל שיחה תתחיל כבר ממשהו עם איזה שהוא קונטקסט אבל למה בעצם לא לעשות את זה דרך טול או משהו כזה ולתת לאג'נט בעצם. לקרוא בעצמו אז גיליתי שבדחיפה זה עובד הרבה יותר טוב זאת אומרת זה זה מה שנקרא משטר הסובייטי אנחנו לא שואלים אם בא לך לבדוק או לא בא לך לבדוק. שיש לך ואתה מתחיל איתו, זה פשוט מיקד אותו. בנוסף, בכל פרומפט שאני כותב בקלוד קוד, יש מאחורי הקלעים איזשהו הוק שמביא תמיד לפחות חמש-שש דברים הכי רלוונטיים לאותו פרומפט, זאת אומרת, זה עושה איזשהו פול טקסט סרצ' ומביא את החמש-שש עובדות הכי רלוונטיות בכל פעם, כמובן כולל דידופליקיישן, זאת אומרת, אם הבאנו משהו בתוך השיחה, אנחנו כבר לא נביא אותו יותר.

וגם אחרי שהוא מגיע, יש איזשהו הוק של סטופ, שהוא מגיע למסקנה שהוא לקראת הסיום של המשימה, יש לו איזשהו רימיינדר שאומר, אוקיי, כל דבר שאתה לא ידעת וגילית תוך כדי החפירות שלך ותוך כדי העבודה שלך, תוסיף אותו לממורי. ואז בעצם ככה סגרנו את המעגל של הלמידה, שלא דורש ממני להזכיר לו או לתזכר אותו, אלא הוא... עובד end-to-end, הוא מתחיל עם ידע שיש לו, הוא כמובן גם מחפש תוך כדי, זה לא רק החוקים, יש לו גם MCP והוא משתמש בזה לא מעט, תוך כדי נגיד, הרי בסוף יש לו בחירה או ללכת לחפש סקיל נגיד, או לעשות עוד איזושהי חפירה, או פשוט ללכת לזיכרון ולחפש, אולי זה כבר שם, אז ברוב המקרים הוא יעדיף את הזיכרון, וברוב המקרים הוא גם ימצא דברים רלוונטיים שם. מגניב מאוד, אז בעצם אם אנחנו לוקחים איזושהי דוגמה נגיד קלאסית לעולם ה-SRE, אז מישהו עכשיו פתח טיקט ויש לו בעיה נגיד של permissions או משהו בסגנון הזה, אז איך שהשיחה בעצם מתחילה, כבר מוזרקות אולי דברים שהם רלוונטיים למי שפתח, או אולי קצת על הישות הזאתי, על מי זה הבן אדם הזה ומה הוא מבקש, או דברים בסגנון הזה. כן, זה תלוי בהקשר, אגב, זה יכול להיות permissions דווקא פחות אופייני, אבל לצורך העניין נגיד איטיות, אם יש עכשיו איזושהי בעיה ללקוח או משהו כזה, אז אמרתי, אוקיי, אני רוצה לטפל בזה, איך אני בעצם הייתי צריך ללמד אותו מה זה ERP גם, כי כדי להבין מה הבעיית איטיות, הוא היה צריך לדעת איפה נמצאים הלקוחות, באיזה דאטאבייסים הם יושבים, איך...

איך הדאטאבייסים האלה בנויים, איך יושב, הוא היה צריך להבין את כל הארכיטקטורה בעצם של התוכנה. אנחנו גם היום ב-ERP, לטוב ולרע, בסך הכל לטוב אני חושב, אנחנו נותנים לעשות קסטומיזציות ללקוחות ולכתוב קוד משלהם בתוך המערכת שלהם, והרבה פעמים הבעיות הן בעצם דברים שלקוחות עושים לעצמם, ובעזרת ה-Context Lake והאג'נטים האלה, בשבועות האחרונים הצלחתי להפוך את הכיוון, זאת אומרת אם עד לזמן הזה, עד לנקודה הזאת בזמן, הלקוחות היו פותחים קריאת שירות, לצורך העניין, ופותחים טיקט, אומרים יש לי בעיה ככה וככה, התחלתי בזמן האחרון לפתוח להם קריאות שירות, זאת אומרת אני אומר אוקיי, אתה עשית פיתוח כזה וכזה שגרם לאטיות של המערכת שלך, לפני שאתה מתלונן אליי, בבקשה לך תתקן את השורה הזאת והזאת. וזה דיוק שבאמת כאילו לא חשבתי שאני יכול להגיע אליו אפילו לפני שלושה חודשים. אגב, השקענו בעולמות האלה לא מעט בעזרת משין לרנינג לזהות אנומליות בפרודקשן, כי באמת רוב הבעיות שלנו היום אנחנו בעיקר זה על ידי קוסטמיזציה של הלקוחות, והשקענו לא מעט באמת עם דוקטורים מובילים בתחום, הבאנו אלגוריתמים של אייזולטד פורסט ואוטו אנקודר וכן הלאה. ופתאום אנחנו אולי נשאל את עצמנו אם אולי בכלל אם נצטרך את האנומליות האלה, כן אנחנו רוצים עדיין להשקיע שם, אבל כמו ששרגי אמר, בעצם אנחנו רואים שהקונטקסט לייק יודע לזהות את הבעיות לפני שהלקוחות בעצם...

שזה בעצם, אמרת ספי ממה שהתחלנו את הפרק, אמרת שאתה רוצה בעצם שהאג'נטים יהיו ברמה של סיניור, אבל נשמע שבאמת פה באיזשהו מקום זה קצת עלה אפילו על הציפיות, נכון? עלה על הציפיות, ואני חושב שהתחלנו גם בתהליך שנקרא סל פילינג, אוקיי? דברים שבתחילת השנה שהגדרנו לעצמנו כמטרות שלנו זה יכולת סייל פילינג אבל מאוד מאוד פחדנו סייל פילינג בפרודקשן אז השקענו את זה בעולמות האוטומציה אז היום כן בעולמות ואמרנו באוטומציה אפשר לטעות לא נורא אם נטעה באוטומציה אבל כן היום בעצם כמעט כל האוטומציות שלנו רצות ויש אלפי אוטומציות שרצות כל לילה ואם האוטומציה נכשלת אז יש בעצם אייג'נטים שיודעים להבין מדוע האוטומציה נכשלת ואם זה תקלה לא בקוד תקלה באוטומציה אז הוא יודע תקן את הקוד של האוטומציה, ובסופו של דבר איש אוטומציה בא בבוקר ומקבל כבר אוטומציות מתוקנות עם סייל פילינג, היום זה בעצם נכנס מאוד מאוד חזק בכל המחלקות, כאילו, ובעצם יש לנו את היכולת הזאת, אבל באמת בהמשך אם נהיה עם תעוזה מספיק וביטחון, נעשה גם את הסייל פילינג הזה בסופו של דבר בפרודקשן, אנחנו שואפים להגיע לשם, אבל כן, ננסה לתקוף את זה מכל מיני כיוונים. מכל כיוונים. כן.

אז אני רוצה לקחת רגע אחת את הנקודה הזאת של סייל פילינג, וסרגי, אתה סיפרת, על זה שבאמת האג'נט עצמו בעצם לוקח כל מיני תובנות שלו ודוחף אותן פנימה ואנחנו יודעים שלפעמים האג'נטים האלו מכניסים גם כל מיני דברים קצת מיותרים או בכלל כאילו גם בהיבט הקונטקסט איך השתלטתם על העניין הזה באמת של לדאוג שבתוך הקונטקסט לייק שלכם יש דאטה שהוא באמת רלוונטי והוא ממופה בצורה טובה ועושה את העבודה באמת כמו שהוא עושה היום. קודם כל, בעיניי זה בסדר לטעות, אגב. זה קורה לפעמים, ומה שחשוב שתמיד יש גם תיקון. זאת אומרת, אם עכשיו אג'נט לצורך העניין עבד והבין שיש משהו, התבלבל ושמר משהו לא תקין, ברוב המקרים גם אין מחיקה. כאילו, אני לא אוהב את זה, אלא הוא מתקן את עצמו.

פעם חשבתי ככה ועכשיו ככה, זה עוזר לו גם בפעם הבאה לקבל את הקונטקסט ולא לקבל את ההחלטה הטובה. שגם הוא יש לו את המבנה הטמפורלי, הוא יכול גם... זאת אומרת שגם החלטות לא נכונות לפעמים הן רלוונטיות והן עוזרות לו לא לקבל אותן שוב. ולכן בסך הכל אם אני מסתכל אחרי ש... ברגע שאתה מסתכל, עכשיו אני יכול להסתכל כמה שבועות, מה שנקרא אחורה, וזה נראה כמו נצח.

אבל רוב הדברים בסופו של דבר הם נכונים, ואם יש משהו שלא מדויק, מהר מאוד זה מתוקן גם תוך כדי, כי הוא מבין, הוא פשוט אם הוא שולף איזשהו זיכרון לא נכון, והוא מבין שהוא לא נכון די מהר, אז הוא פשוט מתקן אותו, אומר זה, אני עושה סופר סיד לאפיזוד הזה, ומעכשיו אנחנו יודעים מה קרה שם. וסיפרת שבעצם גם כן בגרופים היו דברים שאתה... ככה באיזשהו מקום אני חושב נתת את דעתך ואמרת ככה זה צריך להיבנות, זה המבנה ומעניין אותי איפה, אני חושב שהרבה פעמים אנשים שבונים בכלל second brain ובטח ברמת חברה, העניין של המבנה הזה האופטימלי, איפה הנקודות שבו אתה אומר אני נכנס פנימה, אני מכתיב רגע אחד איך הדבר הזה נראה ואיפה באמת אנחנו פשוט נותנים לאג'נט לרוץ. קודם כל אני חושב שמה שאני חושב שאופטימלי היום כנראה בעוד שבוע לא יהיה אופטימלי ואם השלמתי משהו בשנה האחרונה זה שכל דבר זז וההחלטות שאני מקבל היום לפחות במיקרו, כן בסוף יש את המשימות הגדולות והמטרות הגדולות אבל במיקרו הדברים משתנים כל הזמן וגם הגרופים האלה, אני גם אמרתי לצוות שלי זה בסדר, היום אנחנו חושבים שזה הדבר הכי נכון מחר יכול להיות שזה כבר לא רלוונטי וכל עוד אנחנו זזים מהר זה בסדר גמור. בחרנו מה שעובד לנו, זה לא, אני בחיים לא אגיד שזה דבר הכי נכון, אין לי מושג, יכול להיות שזה דבר הכי לא נכון גם, אבל כרגע זה עובד לנו טוב ואנחנו כל הזמן בוחנים את עצמנו ובוחנים את התהליך לראות איפה אנחנו יכולים לעשות את ההתאמות.

טוב, אז איזה עוד איג'נטים בעצם פיתחתם לאחר מכן? אז קודם כל, אחרי שבנינו את האג'נט של העיסארי, שבעצם מאתר תקלות, אגב, אני רוצה שנייה לעצור ולדבר על בעצם מה זה גרם לחברה ולתהליכים בחברה. שעד היום היה לנו תהליך שבועי של אינסידנט מנג'מנט, שבכל פעם שיש איזשהו אאוט או איזושהי תקלה שגרמה, הפרה ללקוחות, אז אנחנו מנתחים. אנחנו מוצאים RCA, אנחנו לומדים מזה, אז הצלחנו להגיע למצב שאנחנו כבר לא מנהלים incident management, אלא מנהלים את ה-backlog של דברים שנפתחו פרואקטיבית. אנחנו מצליחים היום לגרד את הבאגים ודברים שישבו לנו בתוכנה במשך שנים ועשרות שנים, כל זאת חברה בת 40, והצלחנו לגלות דברים.

באגים לוגיים, בעיות ביצועים, שלא היה לנו שום סיכוי ועובדה שלא מצאנו אותם ב-40 שנה האחרונות. ובנוסף גם לפעמים בניטור וניתוח תקלות, היה לנו איזשהו מקרה שלפני כמה שבועות הייתה לנו איזושהי בעיה ולקוחות הושפעו והתחלנו לנתח ובעצם הגענו למצב שאנחנו מבינים שזה קשור לתוכנת אבטחה שיש לנו בענן. שהיא לא שלכם. לא שלנו לגמרי, שיש לה מן הסתם כמו כל תוכנת אבטחה, היא חייבת להשתרש לכל חלק של מערכת הפעלה ויש לה איזשהו kernel driver והדרייבר הזה הקריס את המערכת הפעלה וגרם לבעיות והאג'נט הזה בעצם הצליח גם למצוא את זה, גם לקחת את הדאמפ של הזיכרון ולהגיד אוקיי, לך תפתח את הטיקט לסופורט שלהם זה כל המידע שצריך להעביר להם. שזה מטורף, תפסתם באג לא שלכם, של בעצם איזושהי שירות שאתם משתמשים בו, שהשפיע עליכם, ואפילו הצלחתם להגיע לאיזשהו באג ריפורט או משהו כזה, אני מקווה שהם אולי ישלחו לכם באונטי על הדבר הזה.

בינתיים לא, אני עדיין מחכה שיגיע בדור. האמת יש עוד באג באמת שסרגיי אומר שהוא מחפש אותו כבר 15 שנה. והוא מתחבא לנו גם כן באיזה ממורי שם שמנהל בעצם את כל הגישה לדאטאבייס, אולי תספר גם עליו, זה נראה לי סיפור ממש מרגש. כן, היה לנו איזשהו באג באמת שגם הודעה שהיא מטעה לגמרי, שהייתה אומרת שיש בעיה של חיבור ל-SQL או משהו כזה, שבפועל זה התברר שזה בכלל לא זה, לא בכיוון, והיה שם משהו שמעורב גם זיכרון וגם נושא של קונקרנסי, רדפתי אחרי זה באופן אישי, כן, אני עוד שנייה 20 שנה בחברה, וזה עוד בתור ראש צוות קור, רדפתי אחריו לפני שנים רבות, ותוך חצי שעה פשוט עם האג'נט הזה הצלחתי לעשות קלוז'ר וסגירת מעגל עם הדבר הזה, ואני חייב להגיד שעד היום, כולל היום, כל יום אני מוצא כזה באג, כאילו גם היום, ספי, מצאתי אחד כזה, עוד אחד כזה, וזה משהו שזה בלתי נתפס. וברמה הפרקטית רציתי לשאול בעצם, אתם מספרים שבאמת המון באגים והרבה דברים, אני מבין שבעצם אם יש אינסידנט אז יש אייג'נט שאתם שולחים אותו פנימה לתוך הדבר הזה, אבל יש עוד כל מיני דברים שסיפרתם שצפים לפעמים אצל הכוחות, אז איך בעצם האייג'נטים האלו, איפה הם רצים ואיך הם מגיעים לחשוף את הדברים האלו?

אז כרגע הכל רץ עדיין מקומי. זאת אומרת עם קלוד קוד מקומי כי זה בפיילוט ויש כאילו לאג'נט גישה בעצם לכל המערכות שצריך, יש לו גישה ל-AWS ויש לו גישה, ויש לו MCP, לג'ירה, לדאטה דוג, זה בעיקר הדברים המשמעותיים שאנחנו צריכים בשביל לנתח את הדברים. יש לו, לא הזכרתי גם בפרומפט שלו משהו שאומר, אוקיי, אם אתה עכשיו חוקר איזושהי בעיה ואתה בונה טולים שיכולים לעזור לך, תשמור את הטולים האלה, תלמד, תשמור בזיכרון, זאת אומרת אל תשמור בזיכרון את כל המתכון, אלא תבנה לך אוטומציות, תשמור אותן, תשמור את הסקריפטים שעזרו לך, וככה בעצם נבנה לאט לאט, נבנית איזושהי ספרייה של הרבה דברים, שלכל דבר יש מתכון איך להשתמש, והזיכרון עוזר לאג'נט לחבר את הקצוות. אגב, קוריוז, אחרי שהתחלתי לפוצץ את האנשים בטיקטים, בג'ירה והבקלוג שלהם פתאום התחיל לגדול מכל מיני דברים שנמצאו ואגב כולם קטנים לא הייתה סוגיה אחת שלוקחת יותר מיום עבודה זאת אומרת זה החלק המדהים שאתה אומר יש פה כל כך הרבה דברים משמעותיים שהם פשוט היו על הרצפה זה לא איזשהו שינוי ארכיטקטורה לא משהו כזה. והראש צוות DevOps שלי ברגע שהוא ראה את ה-Backlog שלו אמר אוקיי אני משתמש באותו קונטקסט לייק ואני בונה לאג'נט שמתחיל לטפל בכל הדברים שאתה פותח לי ואז אנחנו התחלנו בעצם לסגור את המעגל גם מהצד השני כדי לטפל בדברים.

חשוב להגיד שיש לנו תשתית כבר היום שרצה כלומר אותו קומפניון זה פשוט תוספת משמעותית על אותה תשתית קיימת. יש לנו תשתית עם אג'נטים, קומפניון ובעצם קבוצות פיתוח אחרות משתמשות בזה, גם השתמשנו בזה למשל לגרדואל דיפלוימנט, כשהעלינו עכשיו סרוויס מסוים בצורה הדרגתית, אז היה שם אג'נט שכל יום שמעלים עוד יותר את האחוזים, את החשיפה של אותו סרוויס, האג'נט זיהה את הבעיות, התריע עליהן, אוקיי, שיש בעיות בפרודקשן וידענו קצת לקחת אחורה או להעלות יותר את הסרוויס, אז זה כבר יש לנו אג'נטים קמים. הם כמובן הם בלי בעצם טמפורל, הם בלי ידע של זמן וזה בעצם ההבדל המשמעותי שאנחנו רואים בתשתית החדשה וגם יש לנו באותו קמפיינט שדיברנו עליו, יש לו גם אג'נטים שנגיד הטירפור משתמש, כלומר לפני היום שטיקט נפתח לנו בעצם מצוותי הסופורט, הם בעצם חוקרים את המקרה בעזרת אג'נט מסוים וכשהוא מחובר אלא עם MCP לג'ירה לדאטה דוג וכן הלאה. והרבה הרבה טיקטים נעצרים שמה, ואז זה מוריד המון המון עומס מצוותי ה-R&D לטפל בטיקטים שבעבר רוב הזמן זה לחקור ולהגיד לא, זה לא שלנו או שזה פייק ניוז, והיום אנחנו בעצם בעזרת התשתית, אותה תשתית קמפיינר שסרגיי גם אותה פיתח, אז אנחנו, עוזרת לנו כבר היום, יש לנו דברים בפרודקשן וגם המוצר שלנו, יש לנו מעל 40 אג'נטים. במוצר ה-ERP שמשתמשים בתשתית כלפי חוץ כאילו התשתית למעשה נפתחה גם כלפי חוץ ללקוחות שלכם זה לא רק פנימי.

כן כן זה לא פנימי יש לנו היום 40 אג'נטים ב-ERP שבעצם עושים איזה פעולה שאתה יכול לדמיין בעולמות ה-ERP מעל המערכת זה כאילו כחלק מהפלטפורמה של המערכת התשתית הזאת.

אג'נטים מסוגים שונים בעולמות הפייננס ובעולמות האינבנטורי ובעולמות ה-SEM והכל בעצם שיודעות בעצם ווייר האוס והכל שאותם אג'נטים יודעים לעשות פעולות. אני אתן דוגמה שאנחנו, אחד הלקוחות שלנו, חברת קפה וקונדיטוריה, אחת הכי ידועות בארץ, מחיר השוקולד. עלה, ועכשיו להפות עוגה עולה להם בהרבה יותר כסף. הריצו אייג'נט באותו תשתית קומפניון, והוא פתאום התחיל לבנות להם בעצם איך כדאי לתמחר מחדש את אותו עוגה שהם צריכים, ואיך לצאת איתה עם מחיר חדש לשוק, ואחר כך למצוא גם כן מי הספקים הנכונים שאיתם, כלומר, נתנו לו עוד משימה, כלומר, כן יש באותה תשתית קומפניון הזאתי. כבר לא מעט בעצם גם use cases מעניינים שקורים אצל לקוחות, אבל אני חושב שבאמת הצעד הבא זה בעצם אותו context leak שיביא גם כן את המידע הנוסף ששם ראינו את הפער שחסר בעצם.

אגב, אמרת tier 4 agent, אז בעצם היום יש לנו כזה מצב ביניים, יש לנו חלק מהאנג'ינטים שהם tier 4 בסופורט, ואין להם את ה-context lake ויש את האג'נטים שלי שיש להם context lake ולפעמים אנחנו נופלים על אותו טיקט בעצם אג'נט א' ואג'נט ב' ורואים את ההבדל המשמעותי והעצום בין הניתוח של האג'נט שאין לו את ה-context lake לבין האג'נט שיש שבדרך כלל נגיד גם אם האג'נט בלי context lake מצליח להגיע לבעיה הוא בדרך כלל מגיע אליה בצורה מאוד שטחית ובמקרים של האג'נט שהוא כן עובד עם קונטקסט לג, הרבה פעמים זה מגיע עד לשורת קוד שאומר הבעיה פה. אז זה ההבדל ומבחינתי זה הבדל עצום. מבחינת ההסתכלות קדימה קצת, בגדול אנחנו כמו שאמרתי, היום אנחנו מריצים את זה בפיילוט כרגע בתוך קלוד קוד, אנחנו הולכים בימים הקרובים להעביר את זה לפלטפורמה של קומפניון. וגם לחבר את זה, בעצם לסגור את הלופ. זאת אומרת, מבחינתי, כשנפתחת הג'ירה מהסופורט, אז האג'נט הזה כבר עובר, מוצא את התקלה, עדיין לא מטפל, ובשלב הבא יהיה גם אג'נט שמטפל בתקלה.

ואז אנחנו בעצם רק נעשה ריוויו, נראה שהדברים בעצם הם לא מקבלים החלטות לא נכונות. שבינתיים מהפיילוט, אני חושב ש... אולי כאילו אחת מתוך 50 משימות היה שם משהו שהיה צריך לדייק בצורה משמעותית, ברוב המקרים ראיתי, פשוט אמרתי לו, go, זהו. ואולי שאלה לגבי זה, אנשי הביזנס בארגון כבר משתמשים בעצם בקונטקסט לייק? כרגע לא, כי אנחנו בשלב הפיילוט, אבל כן אני חושב שאנחנו הולכים להרחיב את העירייה הזאת.

ולהגיד, זה כרוך כן בדברים הבאים שאנחנו גם מסתכלים, צריך להוסיף מקורות מידע, צריך להוסיף גם דברים, זה נחמד שאנחנו מלמדים אותו בדברים תוך כדי, אבל אנחנו מסתכלים קדימה ואנחנו אומרים, אוקיי, אנחנו רוצים להכיל אותו בצורה אוטומטית על ידי אינטגרציה, להביא את הג'ירות ולהביא את המידע על כל הפורי קוויסטים ולהעביר את המידע. מתוך המערכת הארגונית שלנו על הסרוויס קולס והזמנות אולי ועוד דברים וכרגע אנחנו ממש עושים אססמנט ואומרים איזה דברים אנחנו רוצים לעשות להם אינג'סט לתוך הקומפני בריין וברור שכל צוות שאנחנו נרצה להוסיף זה בא ביחד עם כל המקורות מידע שלו וכרגע אנחנו בתוך ה-R&D מתוך הפיילוט בעצם אנחנו יוצאים מתוך הפיילוט של עיסארי דב-אופס הולך להיכנס, צוותי פיתוח הולכים להיכנס ואז לאט לאט אנחנו נוסיף עוד צוות, אבל אני מסתכל על זה בסוף כי כן מעגל שצריך לסגור גם מול הלקוח, זאת אומרת אם אנחנו לצורך העניין עושים פיתוח לאיזשהו לקוח, צריך לדעת מה הבטיחו לו, מתי הבטיחו לו, מה בדיוק באמת הבטיחו ומה תהיו המציפיות, אז כל הדברים האלה הם... אי אפשר לעשות אותם בלי להביא את כל ה-360 על הארגון שלך. אני חושב שאנחנו נשתמש גם בתשתית הזאתי, היום יש לנו בעצם כמו שאמרנו, יכולת לתת ללקוחות קוסטימיזציה בתוך ה-ERP. הקוסטימיזציה הזאת בסופו של דבר זה שפת תכנות של פריוריטי, זה פרופרייטי של פריוריטי, ובסופו של דבר כן עשינו ויש לנו כבר מוצר שיודע לפתח.

את אותה שפה הזאת בעזרת AI, אוקיי? אבל אני חושב שהוא יהיה בהרבה יותר מדויק ובהרבה יותר איכותי כשאנחנו נחבר אותו לאותו קונטקסט לייק ואז בעצם הוא יהיה כבר אותו כמו שאמרנו הסיניור דבלופר אז יהיה גם סיניור דבלופר בשפת פריוריטי, אוקיי? וזו שפה באמת, לא הייתי מורכבת אבל אתה צריך להכיר את האנטיטי העסקיים בשביל לדעת לפתח שם, זה לא כזה קל להיכנס כמו שתיכנס היום. לפייתון או כל שפה אחרת, שם אתה צריך להכיר את האנטיטי העסקיים ואני חושב שבעזרת קונטקסט באמת נצליח להביא בסופו של דבר את אותו מיישם פריוריטי או אותו מפתח פריוריטי הבכיר שמכיר את כל האנטיטים של פריוריטי, אז בהחלט אנחנו רואים בזה בשורה מאוד מעניינת. אני אפילו חושב שזה לא רק הפיתוח, אלא יותר איך שאני רואה את זה שהבן אדם בסוף בא, אותו מנהל מערכת מידע, הוא צריך לבוא ולהגיד מה הצורך עסקי שלו, זאת אומרת לא להגיד איך אני מפתח את זה, אלא הוא אומר אוקיי אני רוצה לנהל תהליך של שריון מלאי או ניהול משהו, מה שהוא צריך באותו רגע, והאג'נטים האלה אמורים להיות מסוגלים להגיד לו איך ליישם את זה.

זאת אומרת במערכת בסוף זה חלק קוד, חלק מחוללים, חלק חוקים עסקיים, יש הרבה מאוד רבדים. של לוגיקה עסקית שאפשר לנהל אותה, וברגע שהאג'נטים יכירו את זה, ואגב, האג'נטים היום שפותרים את התקלות, הם כבר למדו לא רע על המערכת, כי הם מצליחים כבר להגיד, אוקיי, אני מזהה את הבעיה העסקית בתוך המערכת, אז בעצם השלב הבא זה גם להציע את השירות הזה ללקוחות, ולהגיד, אוקיי, תגיד לי מה אתה רוצה, ואני אגיד לך איך לעשות את זה. בהחלט, בהחלט, כי בהחלט באמת לשם אנחנו שואפים, אנחנו בסופו של דבר אומרים, אוקיי, אני רוצה בסופו של דבר לתת לאותו איג'נט מה הצורך העסקי שלי ולא איך תעשה את זה ברמת התוכנה, והוא כבר מאחורי הקלעים יפתור לנו את הבעיה, כלומר, אבל בהחלט לשם זה הכיוון וזה באמת חלום, כאילו שאנחנו, הוא נראה הולך ומתקרב אליו. זה כבר פחות חלום, זה כזה, זה רודמפל לזמן הקרוב, מרגיש. בדיוק, בדיוק.

כאילו אם הסתכלנו על זה לפני חצי שנה כמשהו חלום, היום זה נראה כמשהו ש... שבאמת הולך ומתגשם. אז סרגיי, אם מישהו עכשיו פותח בעצם קונטקסט לייק נקי אצלו בחברה, אשמח שתעשה לי סדר רגע בנקודות, מה מבחינתך השלבים שכל אחד צריך לעשות כדי להגיע להצלחה כמו שאתם הגעתם? אני חושב שקודם כל צריך להבין, למפות את הארגון. אני, בעיניי זאת הייתה המשימה.

ועדיין, אגב, אנחנו עוד בעיצומה, הכי מורכבת זה למפות את הישויות, להגיד, אוקיי, איזה צוותים אני רוצה למפות, איזה ישויות יש לי, אפילו בתוך חיסרי יש הרבה מאוד רבדים, אתה אומר, אוקיי, יש לי צוותים, ויש לי כוננים, ויש לי שירותים, וכל סרוויס יש מישהו אחר אחראי עליו, ואיזה צוות פיתוח, היום כשאני אומר לאג'נט, תפתח באג לנועם, הוא יודע מה זה אומר. וכל המיפוי הזה הוא בעצם הכי מורכב, כי בסוף לקחת רכיב כזה או אחר או גרף כזה או אחר זה משהו שהוא, לא יודע, דברו עם ה-ChatGPT או ה-Gemini שלכם והוא ימצא לכם שבע דברים מתחרים וכל אחד יותר טוב מהשני. אבל החלק העסקי והמיפוי הוא בעיניי הכי קריטי והכי מורכב. ומה בעצם השלב הבא אחרי שמיפיתי את הארגון? אחרי שמיפית, אתה מתקין את כל הרכיבים, מחבר אותם לאג'נטים שלך, תלוי בפלטפורמה שאתה עובד.

כן רצוי שזה יהיה תמיד בדחיפה בחלק מהמקרים, זה אחת התובנות, לפחות להבנתי, מבחינתי, ששינתה את ההתנהגות הכי הרבה של האג'נט. וכל זה בסוף אתם עושים עם האג'נטים עצמם, זאת אומרת אם זה קלוד קוד או IDE שאתם אוהבים, תגידו לו את המשימה, הוא ידע להסתדר איתה יופי מצוין. ויש איזשהם סקילים, MCP, זה דברים מסוימים שחשוב מאוד לצייד את כל בעצם האג'נטים שלנו? בסוף אתם מוסיפים אג'נט שהוא הולך לעשות... עבודה בתוך הארגון ביחד איתכם.

אתם חייבים לתת לו גישה לכל הכלים הארגוניים שהוא צריך. במקרה שלנו, גישה לגיטאב, וגישה לג'ירה, וגישה ל-AWS, ו... דאטה דוג. גם דאטה דוג, לניטור ולוגים והכל. ואגב, משהו שלא ציינתי קודם, כי תחשבו, לפעמים הוא מטפל עכשיו במשימה, והמשימה הזאת רצה פעם בשבוע, ורק אחרי שבוע אפשר לבדוק אותה.

זאת אומרת, צריך לחכות עכשיו שבוע כדי לראות את התוצאות. בכל זאת, יש יותר מ-6,500 התקנות, ויש הרבה מאוד מידע, ודברים מסוימים הם מאוד רגישים, ואפשר לעשות אותם בכל רגע נתון. וצריך שתהיה לו איזושהי תזכורת שיש לו בכלל משימה, שהוא צריך להגיע וחיברתי ממש סוג של מערכת רימיינדרים דרך ה-MCP שהוא יודע, כל אג'נט יודע שהוא קודם כל מתחיל מדי פעם הוא בודק האם יש לו משימה ואם עכשיו צריך לבצע אותה והוא אומר אה אוקיי אני מבין הוא הולך בודק את ה-outcome או מה שזה לא יהיה ולפעמים הוא אומר בוצע ולפעמים הוא אומר לא לא רגע התוצאות לא לא טובות, בוא נדייק את זה. אז בעצם אתה מספר שיש פה כל מיני כלים שאני ככה תוך כדי השיחה שלנו קלטתי, שזה בעצם ה-reminders, ודיברנו גם כן על כתיבה של תובנות בעצם, והגישה לקונטקסט לייק תוך כדי בעצם התהליך של הלמידה, ואפילו מעבר לזה, היכולת שלו לבנות סוג של טולים לעצמו, אז זה גם כן סוג של סקיל או משהו כזה שאתה מצייד, או טול שאתה מצייד אותו ביכולת הזאתי. האמת שלא ראיתי כמעט צורך בסקילים בכלל, זאת אומרת, זה עוד איזשהו דיון שלנו פנימי, האם בכלל צריך סקילים בעולם שיש לך קונטקסט לייק או לא, כי די יש לו בסוף בזיכרון מתכון לכל דבר.

לאיך עושים דברים. כן, ברגע שהוא יודע, שאני אומר לו תפתח באג לנועם, אז הוא יודע איך לעשות את זה, הוא יודע איזה צוות זה, הוא יודע איך בג'ירה, איזה שדות חובה. הוא מצפה, יש לו כבר את כל מתכון לכל דבר שאני אומר לו ולכן זה די כאילו יש פה חפיפה לא קטנה בין הסקילים, מה שכן הטולים זה כן מאוד חוסך טוקנים ומאוד חוסך זמן כי אם אני אומר לו אוקיי יש משהו שאתה יכול לבדוק ואתה יכול לכתוב לזה סקריפט פעם אחת, אל תכתוב כל פעם מחדש, תעשה איזושהי ספרייה של של הכלים שאתה צריך ותפעיל אותם כל פעם לפי הצורך. זה לא שיש איזשהו טול שכותב טולים, אלא פשוט כל הטולים שהוא בונה זה חלק מהפרומפט שלו, אומרים לו אל תחזור על עצמך, כל מה שאתה בודק, שמור בזיכרון, ואם יש לך דברים שאתה יכול לארוז אותם כסקריפטים, תבנה אותם ופשוט תשאיר אותם, יש לנו איזה ריפו שאנחנו... שומרים את כל הדברים האלה בצורה מרוכזת.

מדהים. טוב, אז אנחנו מגיעים ככה לקראת סוף הפרק, באמת סיפורים די מדהימים. אני חושב שבאמת הם נמצאים שם בחזית הדברים שחברות עושות. יש איזשהו סיפור מעניין, משהו שאתם רוצים לשתף ככה לקראת סיום? אז כן, הייתה לנו איזושהי הפתעה שנקרא מכונות השתלטו על הבני אדם.

אנחנו עובדים גם לחבר את כל התשתית של קומפניון והאג'נטים לטימס, בצורה חופשית ובצורה שלא דורשת UI מיוחד או משהו כזה וגם החיבור הזה הוא דו-כיווני ויום אחד בבוקר הופתענו שפתאום בקבוצה של DevOps האג'נט כתב שימו לב יש איזושהי בעיה עם מייל גן שאתם חקרתם אתמול היא עדיין קיימת והם נראים לנו רגע מאיפה זה בא פתאום זה מטורף אף אחד לא ביקש ממנו לתזכר אבל האג'נט החליט שלנכון כן לתזכר את כל אנשי DevOps שבעיה עדיין קורית. מדהים, טוב, אתם לגמרי חיים בעתיד, אה? בהחלט, בהחלט. מרגש ומפחיד. לגמרי.

לגמרי. טוב, יופי, אז תודה רבה שהגעתם, ספי וסרגיי, להתארח ולספר. אני מקווה שהמאזינים באמת ספקו קצת השראה גם לגבי הפלטפורמה שלכם וגם כן באופן ספציפית על קונטקסט לייק. ואנשים ייקחו את הדברים האלו ויתחילו לממש. אני חושב שאחד מהדברים שאני לקחתי זה באמת מצד אחד לחשוב על הדברים ולתכנן, אבל מצד שני גם קצת לרוץ, לקחת איזשהו use case ולהתחיל לממש ותוך כדי לשפר ולבנות מחדש, ומשם באמת הם מגיעים רחוק מאוד.

יכול להיות שאתה מצליח לנהל את הבקרה המינימלית, אני חושב, כן. זה רעיון טוב, ותודה על האירוח. תודה רבה לכם, תודה על האירוח, עמית. תודה לצוות רשת עושים היסטוריה, לעורכת הראשית שלי נוי, למנהל האולפן עידו שקד, לטכנאי אביאור זמבר, שיווק רעות שוקר, ולעורך והמפיק שלנו גיר זילבר. תודה לכם שהאזנתם

הפרקים

לעמוד הפודקאסט עושים תוכנה

איך עובד מחשב קוונטי? | שרון סברייגו ואמיר נוה [עושים תוכנה]

02.11.2026

מחשוב קוונטי הוא אחד התחומים המדוברים בעולם הטכנולוגי כיום, אך עבור מתכנתים רבים הוא עדיין נראה מורכב ולא נגיש. הפרק אירחתי את שרון סברייגו, מנחת הפודקאסט "דיפטק ישראל" אצלנו ברשת עושים היסטוריה, ואת אמיר נוה, CPO ב-Classiq וממייסדי החברה, לשיחה מעמיקה על יסודות המחשוב הקוונטי. התחלנו מלהבין מה זה בעצם מחשב קוונטי – איך הוא […]

Loop Engineering | תמיר דרשר [עושים תוכנה]

19.10.2026

בפרק הזה אירחתי את תמיר דרשר, Principal Engineer ב- Microsoft CoreAIויוצר-שותף של Squad, פרויקט קוד פתוח לבניית צוותים של סוכני AI, לשיחה על Loop Engineering – מערכת אג'נטית אוטונומית שרצה בלולאות וסוגרת לבדה משימות מקצה לקצה. דיברנו על האבולוציה של לולאות ההרצה, עשינו סדר במושגי היסוד, ודנו בתנאי עצירה אפקטיביים למערכת, כך שתהיה עצמאית ויעילה […]

פרק ספיישל: ג'וניורים, תעסוקה ואפוקליפסות ה-AI [עושים תוכנה]

08.10.2026

בפרק קצת שונה של עושים תוכנה, עמית בן דור מארח שוב את דנה ממן, מייסדת Salted Mind, ואת שלי נוי, העורכת הראשית של רשת עושים היסטוריה, לשיחה פתוחה על כמה מהסוגיות הבוערות בעולם הבינה המלאכותית: האם ההפסדים הכלכליים של חברות הענק מנבאים את קריסתן, או שזה רק שלב בדרך לצמיחה אדירה? אצל מי נמצאת האחריות […]

צבא של Assistants – הסיפור של NanoClawֿֿ | גבריאל כהן [עושים תוכנה]

22.09.2026

פרק הזה של "עושים תוכנה", אירחתי את גבריאל כהן לשיחה על הדרך המרתקת ממיזם קוד פתוח שנולד בסוף שבוע לסטארטאפ שמפתח סוכני AI. שוחחנו על Nano Claw – כלי שגבריאל פיתח מתוך צורך אישי בסוכן מאובטח ומבודד קונטיינרים, שהפך לוויראלי ב-GitHub בעקבות פוסט מאנדריי קרפתי ואזכור מצד שר החוץ של סינגפור. דיברנו על הגיוס של […]

האם המתמטיקה נפלה לידי ה-Ai? | ד"ר מייק ארליכסון [עושים תוכנה[

31.08.2026

מה קורה כשמודלי שפה מפסיקים רק לשנן טקסטים מהרשת ומתחילים לפתור בעיות מתמטיות שנותרו פתוחות במשך עשרות שנים? אירחתי היום את ד"ר מייק ארליכסון לשיחה על השילוב המרתק בין בינה מלאכותית, מתמטיקה גבוהה ותגליות מדעיות. איך מודלים מצליחים למצוא דוגמאות נגדיות להשערות היסטוריות כמו של ארדוש, מדוע אתגר הווריפיקציה של הוכחות ארוכות הופך לצוואר הבקבוק […]

לוקאלי בדפדפן | גיל פינק [עושים תוכנה] AI

17.08.2026

מה קורה כשרוצים ליהנות מהיכולות של בינה מלאכותית, אבל בלי לשלם הון על טוקנים, בלי לחכות לתשובה שתעבור אלפי קילומטרים לענן, ובלי לחשוש שהמידע הפרטי שלכם יזלוג לרשת? אירחתי היום את גיל פינק, עצמאי ו-Google Developer Expert, לשיחה על On-Device Web AI ועל הדרך שבה מודלי שפה קטנים נכנסים ישירות לתוך הדפדפנים של כולנו. איך […]

Second Brain ו- LLM wiki | דנה ממן [עושים תוכנה]

03.08.2026

מה קורה כשאתם שולטים טוב בLLM, אבל רוצים לעלות לשלב הבא וללמוד איך להטמיע במודל את כל הידע, ה־Best Practices וההקשר שלכם, בלי להסביר את עצמכם מחדש בכל שיחה?אירחתי היום את דנה ממן, מייסדת Salted Mind, לשיחה על Second Brain, LLM Wiki ואיך הופכים את מודלי השפה למערכת הפעלה אישית ועסקית.איך פורמטים כמו OKF של […]

האם זה מותו של ה-UI? | מור חננוביץ׳ [עושים תוכנה]

20.07.2026

מה  מה קורה כשממשקי המשתמש המסורתיים, הכפתורים והצבעים מפנים את מקומם לחלון צ'אט אחד?השאלה שמטלטלת את עולם האפליקציות ופיתוח התוכנהבפרק הזה אירחתי את מור חננוביץ' לשיחה על אפליקציות אג'נטיות (Agentic Applications), עתיד הממשקים הגרפיים והארכיטקטורה הטכנית שמאחורי השינויים האלו בשטח.דיברנו על האפשרות שאפליקציות כפי שהכרנו אותן ילכו וייעלמו בשנים הקרובות, ואיך פרוטוקולים חדשים כמו MCP […]

[עושים תוכנה] AI, פיטורים וקריירה בעולם משתנה

29.06.2026

מה קורה כשמהפכת ה־AI פוגשת את אחד הפחדים הגדולים ביותר של אנשי ההייטק? חוסר הוודאות לגבי העתיד המקצועי.בפרק הזה אירחתי את טוני ערד פליק, מנטורית למנהלים בהייטק ולשעבר מנהלת פיתוח, לשיחה על פיטורים בעידן ה־AI, תחושת חוסר היציבות בשוק העבודה והדרך להתמודד עם השינויים שמעצבים מחדש את עולם התוכנה.דיברנו על כך שהיציבות התעסוקתית שהכרנו כמעט […]

הגיע הזמן ל־Skill [עושים תוכנה]

16.06.2026

מה קורה כשמפסיקים להתייחס ל־AI כאל אוסף של פרומפטים ומתחילים לבנות איתו יכולות אמיתיות?אירחתי היום את יוני ואסף עקיבא מ־Microsoft לשיחה על Skills, Claude.md, MCP והדור הבא של סוכני AI.הם הסבירו שהבסיס הוא לא רק להשתמש במודלי שפה, אלא להבין איך הם עובדים: קונטקסט, טוקנים, תיאורי Skills וניהול ידע. בלי ההבנה הזו, גם המודלים המתקדמים […]

הAI לא טועה אתם פשוט משתמשים בו לא נכון [עושים תוכנה]

01.06.2026

מה קורה כשמפסיקים להתייחס ל-AI כקסם ומתחילים לעבוד איתו כמו שצריך?אירחתי את סהר כרמל, שפירק את ההייפ סביב אייג׳נטים וכלים כמו Claude Code, ודייק את הנקודות החשובות ביותר להצלחה בעידן שלנו.דיברנו על איך לגשת להטמעה של AI בארגונים, מנסיון של 50 סדנאות, איך יוצרים אימפקט גם במחלקות לא טכנולוגית ומה עדיין לא עובד.האזנה נעימה, עמית […]

איך באמת מריצים LLM בסקייל עצום? [עושים תוכנה]

18.05.2026

מה הופך בקשה אחת ל-LLM למורכבת כל כך מאחורי הקלעים? איך מאות מיליארדי פרמטרים נדחסים על עשרות GPUs, ואיך כל ה-cluster הזה משרת אלפי משתמשים במקביל בלי להתפוצץ?אירחתי את מייק ארליכסון, אושייה בעולם הAI, ופירקנו את עולם ה-inference מבפנים: KV cache, batching, ההבדל בין prefill ל-decode, חלוקה של מודל בין GPUs שונים, ו-Mixture of Experts. […]

כשאייג׳נטים נשברים [עושים תוכנה]

05.04.2026

מה עושים כשהאייג׳נט שלכם ממציא ללקוח מוצר שלא קיים? בפרק אירחתי את אלמוג בקו לשיחה על השיטות השונות להתמודד עם בעיות באייג׳נט, על Root cause analysis בעידן הAI, איתור שגיאות וEvals. האזנה נעימה, עמית בן דור

בינה מלאכותית בפרודקשן: מציאות מול דמיון  [עושים תוכנה]

23.02.2026

כולם מדברים על כמה קל לבנות היום מערכות AI, אבל מה קורה כשמנסים להביא אותן ל-Production אמיתי?אירחתי באולפן את רן בר זיק, מפתח ב-CyberArk, ששיתף אותנו במסע המורכב (והרועש) של פיתוח מערכת מבוססת מודלי שפה רב-מודאליים (Multimodal LLMs).דיברנו על האתגרים שאף דמו בלינקדאין לא מראה: מהזיות של המודל ובעיות אבטחה ועד לניהול עלויות (FinOps), מדידת […]

בינה מלאכותית 2026. מה מצפה לנו? [עושים תוכנה]

09.02.2026

רק חודש לתוך 2026 וכבר ברור שהשנה הזו הולכת לשנות את הכללים.אירחתי באולפן את אורי אליבייב, מייסד קהילת MDLI ואחד האנשים המעניינים בתחום ה-AI בארץ.ביחד ניתחנו את השנה שעברה ודיברנו על מה שמחכה לנו: עתיד ה-Agents, מודלי שפה קטנים (SLM), שוק העבודה המשתנה, המרוץ הסיני ב-Open Source, והכיוון שהענקיות לוקחות בעולם ה-GenAI.האזנה נעימה, עמית בן […]

קלוד קוד [עושים תוכנה]

26.01.2026

מה קורה כשכלי שהתפוצץ בתוך אנתרופיק יוצא לעולם ומשנה את כללי המשחק? עידן בניון – מהאנשים הכי מעניינים בארץ בתחום ה-GenAI – מצטרף לעשות לכם סדר ב-Claude Code. מהמושגים הבסיסיים כמו Skills ו-Hooks, דרך ההגדרות שעושות את ההבדל, ועד לWorkflow האישי שלו דרך טיפים מעולים שכנראה לא הכרתם. האזנה נעימה, עמית בן דור.

Manager README [עושים תוכנה]

12.01.2026

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁למילוי הסקר ליחצו כאןכשאתם נכנסים לקוד-בייס חדש, אתם ישר מחפשים את ה-README. אתם לא רוצים לנחש איפה ה-Config יושב או מה ישבור לכם את ה-Build. אבל כשמגיע מנהל או איש צוות חדש? שם אין דוקומנטציה. הם "קופסה שחורה", וזה יוצר באגים בתקשורת, אי-הבנות, והרבה […]

איך הקומפיילר הפך לאויב שלנו [עושים תוכנה]

29.12.2025

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטייםרוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן אתה כותב קוד. הקומפיילר צועק עליך. אתה עושה casting מהיר. הקומפיילר ממשיך לצעוק. אתה כועס והוא כועס. דניאל בסקין מגיע להסביר למה המון מפתחים בורחים לשפות דינמיות רק כדי להימנע מהסבל הזה. איך אנחנו משקרים לקומפיילר […]

React2Shell [עושים תוכנה]

16.12.2025

יום רביעי בערב. פותחים את הסלאק ונראית הודעה: React הכריזה על פרצת אבטחה בדירוג 10/10. Remote Code Execution ללא צורך בשום דבר מיוחד. שני רבה ובן סתיו ממיגו סקיוריטי מגיעים לפרק בזק דחוף כדי להסביר מה קרה. איך גופים ממשלתיים סינים ניסו לנצל את החולשה כמה שעות אחרי הפרסום. למה מעל 50% מהאתרים עדיין לא […]

קרסר – המדריך השלם [עושים תוכנה]

24.11.2025

הקהילה שלנו ביקשה – ובמקום הראשון בפער יפה יצא: איך להשתמש נכון בקרסרקרסר מרגיש כמו קסם בהתחלה. ואז – הוא מייצר לכם תיקיות שלא ביקשתם, שם אימוג'יס בקוד, ושורף את כל התקציב החודשי בשלושה ימים.מור חננוביץ' מגיעה לספר איך לעבוד עם קרסר בצורה החכמה: איך להשתמש בשלושת המודים (Agent, Ask, Plan) בלי לבזבז טוקנים, איך […]

מלכודת המולטי קלאוד [עושים תוכנה]

17.11.2025

ממי לביא חוזר מאנטרקטיקה עם אזהרה: מולטי קלאוד זה לא מה שחשבתם. OpenAI עוברת לOracle. חברות שהתמחו רק ב-Azure התעוררו לסיוט אחרי מכרז נימבוס. וארגונים ענקיים נופלים כי הם תלויים ברג'ן אחד. אז מה עושים? בפרק הזה ממי מפרק את כל המיתוסים: למה "Vendor Lock-in" זו לא סיבה טובה, מתי מחיר באמת משנה, והאם Redundancy […]

Gong מטמיעים AI למפתחים [עושים תוכנה]

03.11.2025

לא הרבה חברות עושות דרך משמעותית להטמעה של AI למפתחים . יש כאלה שזהירות מדי, אחרות קונות רשיונות לכולם ועושות הדרכה שטחית. גונג עשו תהליך אמיתי. דיברנו עם אוהד פרוש, Chief R&D Officer ב-Gong, על תהליך ההטמעה בארגון – איך עושים את זה מלמטה למעלה או מלמעלה למטה, code review אוטומטי שמושך מפתחים להשתמש בכלים, […]

[עושים תוכנה] מתחת למכסה מנוע של AI

21.10.2025

קצת אחרי שChatGPT יצא, נטבע המושג Prompt Engineering – איך לבחור את המילים הנכונות כדי לגרום לבינה מלאכותית לעשות בדיוק את מה שאנחנו רוצים. היו נבואות שזה יהפוך למקצוע העתיד, שכל חברה תעסיק מומחים בתחום. מה שקצת פחות קרה. שנתיים וחצי קדימה, אנדריי קרפטי קבע מושג חדש – Context Engineering. האומנות והמדע העדין של מילוי […]

סודות ההצפנה העתיקים [עושים תוכנה]

05.10.2025

איך שני מכשירים שמעולם לא נפגשו מצליחים להסכים על סוד משותף? מיוליוס קיסר עד לטלפון שלכם – המסע המרתק של ההצפנה. סתיו הבר, מהנדסת תוכנה בגוגל וכותבת ספרי ילדים על טכנולוגיה, מובילה אותנו במסע היסטורי מרתק: מכתב החרטומים הסודי של הפרעונים, דרך מכונת האניגמה של הנאצים שאלן טיורינג פיצח, ועד לאלגוריתמי ההצפנה שמגנים על הכרטיס […]

מאחורי הקלעים של הבורד [עושים תוכנה]

21.09.2025

אם אתם מספיק שנים בהייטק, בטח חוויתם את החוויה הזאת – שמועות מוזרות ברחבי הקומה, ואז מייל מוזר עם החלטה קיצונית. המנכ"ל פוטר, מישהו בכיר עוזב "לבלות זמן עם המשפחה", או מכירת החברה בהפתעה. היום נבות וולק, משקיע בקרן Ground Up Ventures ומנחה Weekly Sync, חושף את מאחורי הקלעים: מי באמת מחליט? איך עובדות ישיבות […]

שלושה לילות ששינו את האינטרנט [עושים תוכנה]

08.09.2025

יום שבת אחד, ליעד ועידו התעוררו לגיהנום – הפרויקט הקטן שלהם פתאום עולה 100 דולר לשעה והם לא יכולים ללכת לישון. מה שהתחיל כפרויקט סוף שבוע חמוד להנגשת ספריות קוד הפך לסיוט כספי בזמן אמת.ואז הטלפון צלצל. מנכ"ל Cloudflare מציע להציל אותם – אבל רק אם הם עושים מיגרציה מלאה תוך שעות ספורות, בשבת בלילה, […]

קוד אדום בהייטק [עושים תוכנה]

25.08.2025

איך ניהול פצועים במלחמה דומה לטיפול בתקלת פרודקשן קריטית? אורן סרולביץ', סמנכ"ל פיתוח תוכנה וקצין רפואה במילואים, חוזר מהמלחמה עם תובנות מפתיעות על ניהול משברים בעולם התוכנה. בפרק נלמד על קבלת החלטות במצבי לחץ קיצוני, איך לנהל תחקירים ללא האשמות, הובלה ללא סמכות, ומה שכל מפתח צריך לדעת על התנהגות בזמן משבר. אורן מגלה איך […]

המהפכה שמשנה את עולם הפיתוח [עושים תוכנה]

11.08.2025

מהפכת ה-GenAI מביאה איתה שינויים אדירים לעולם הטכנולוגיה, ובעיקר למפתחים. אצל חלקנו יש התלהבות ושיא של יצירה, אבל אצל אחרים צפים חששות עמוקים על עתיד המקצוע. האם אנחנו בדרך להפוך למיותרים, או שזו רק עוד מהפכה בסדרה של מהפכות שעברנו?בפרק מיוחד וטעון רגשית, עמית בן דור מארח את בועז לביא (שאת קולו בטח התגעגעתם לשמוע) […]

איך מפתח קלאסי הופך לקוונטי [עושים תוכנה]

28.07.2025

איך עוברים ממערכות בילינג למחשבים שיכולים לשבור את כל ההצפנות בעולם? רותם הבר, VP R&D מקדמה, משתפת במעבר המפתיע שלה לעולם המחשוב הקוונטי ומסבירה למה זה הזמן הטוב ביותר למפתחים להיכנס לתחום. בפרק נגלה איך ישראל הופכת למובילה עולמית בקוונטום, איזה יישומים אמיתיים צפויים בשנים הקרובות, ואיך מפתחי תוכנה יכולים לנצל את החלון ההזדמנויות לפני […]

לבנות ביום, ליצור בלילה: הקריירה החדשה של עולם הטק? [עושים תוכנה]

23.06.2025

הקרקע נשמטת לנו מתחת לרגליים? שינויים טקטוניים בעולם הטק דורשים גישה חדשה לקריירה. בפרק התארח עידן בניון מייסד קהילת Build Ship Grow, ששיתף את מסלול הקריירה שלו ומוצרים שנבנו בקהילה (ביניהם Base44) והפילוסופיה שלו איך לייצר תעודות ביטוח לעתיד בשוק משתנה.האזנה נעימה, עמית בן דור

לבחור Frontend Framework ב2025 [עושים תוכנה]

26.05.2025

מתלבטים באיזה פיימוורק פרונטאנד לבחור לפרויקט החדש שלכם? בפרק זה אירחתי את אדיר קנדל, מומחה פרונטאנד ופודקאסטר, שיסביר איך הוא ניגש לבחירה הזו. נצלול לשיקולים הפילוסופיים והמעשיים שמאחורי ההחלטה, נבין למה יש כל כך הרבה כלים ולמה חשוב לבחור את הכלי המתאים לצרכים הייחודיים שלכם, תוך התייחסות לתחזוקה עתידית, ביצועים ופילוסופיית הכלי. האזנה נעימה, עמית […]

שוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה [עושים תוכנה]

11.05.2025

מיליארד וחצי דולר נגנבו בשוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה, והאצבע המאשימה מופנית לכיוון מפתיע – ממשלת צפון קוריאה. הפעם עמית מארח את שחר מדר מ-Fireblocks, שחושף את השיטות המתוחכמות שהובילו לפריצה המונומנטלית לבורסת Bybit. שחר מסביר צעד אחר צעד על הפריצה ומדוע קריפטו הפך ליעד מועדף עבור צפון קוריאה. בנוסף, הוא מציע תובנות חיוניות על אבטחת […]

להציל צוות פיתוח שבור [עושים תוכנה]

20.04.2025

לא כיף לכם להגיע לעבודה. אתם מרגישים שהצוות על סף התפרקות אבל לא יודעים את מי ואיך לשתף בתחושות שלכם. בפרק הזה נצלול לפסיכולוגיה של הצוות עם ליאת לזר שמספרת לנו על מקרה אמיתי של צוות שבור שהצליח להתאושש. ננסה להבין אילו מחלות נפוצות בצוותים, איך ניתן להתמודד עם חברי צוות מורכבים, באיזה אופן כדאי […]

סוף לצילום בוידאו? יצירה באמצעות AI [עושים תוכנה]

24.03.2025

זה הסוף ליצירה כפי שהכרנו? מודלי יצירת וידאו היו חלום רחוק עד לפני כמה שנים, ואנחנו עדים לאקסלרציה ויכולות שעולות על כל דמיון כבר היום ומשנים את תהליך היצירה. בפרק אירחתי את יונתן ורדי ודיברנו על האתגרים ביצירת מודלי יצירת וידאו, איך מודלים כמו Sora, Kling, וGen-3 משנים את תהליך היצירה? האם ייתכן שכבר עכשיו […]

מה הופך תשתית למנוע? [עושים תוכנה]

09.03.2025

המושג ״מנוע״ נזרק בתעשייה שלנו לא מעט, אבל מה הופך אותו לכזה? בפרק אירחתי את ראם בן שמחון מפורטר לשיחה מעמיקה על מנועים, מה מאפיין אותם, כיצד השקעה נכונה במנוע יכולה להוביל לקפיצת מדרגה בהכנסות, האם זה משתלם ואיזה אופי מתאים למפתחים שעובדים על תשתית כזאת. השתתף בפרק: חן פלדמן האזנה נעימה, עמית בן דור.

מפתחי indie – העתיד של עולם היזמות? [עושים תוכנה]

23.02.2025

  יזמי אינדי היא תופעה שצוברת תאוצה – יזמים מרימים סטארטאפ שלם לבד, מהקוד ועד לשיווק. איך הם עושים את זה? ואיך הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק? הפעם מתארח שגיא, מייסד OpenSay ו Indie TLV, קדמי לשיחה על התופעה שיכולה לשנות את השוק.

מג׳וניור עד דיירקטור- סולם ההתקדמות בעולם הפיתוח [עושים תוכנה]

09.02.2025

יצא לכם פעם לתהות איך חברה קובעת למי מתאים טייטל Senior או Staff? או איך זה נראה תהליך הסדרה של לבלים בפיתוח? מה ההשפעות החיוביות ומה הסיכונים של תהליך מורכב שכזה? הפעם בעושים תוכנה עמית וחן נותנים לכם הצצה אל מאחורי הקלעים של התהליך בחברות שונות – מסטארטאפים עד לגוגל, דרך העיניים שלהם ושל אורחים […]

להפסיק לכתוב קוד מאפס [עושים תוכנה]

19.01.2025

מהפכת ה-AI בפיתוח התוכנה מביאה עמה כלים חדשניים המסייעים במגוון משימות, מהשלמת קוד ועד תכנון ארכיטקטוני. נתונים מראים שכלים אלו מגדילים את הפרודוקטיביות באופן משמעותי, עם שיפור של עשרות אחוזים ביעילות. אולם, מתחת לפני השטח מסתתר אתגר משמעותי – הקושי של כלים אלו להתמודד עם פרויקטים גדולים ומרובי משתתפים. בפרק זה, גלעד שוהם חושף את […]

עצור, נשום, המשך: התמודדות עם משברים בהייטק [עושים תוכנה]

30.12.2024

שלום לכולם. בפרק הזה של "עושים תוכנה", אני מארח את חן פלדמן לשיחה כנה ומעמיקה על הצד האנושי והפחות מדובר אולי, של עולם ההייטק – התמודדות עם משברים, לחץ וחרדה. בפרק חן שיתף את סיפורו האישי. מהרגעים שבהם היה בשיאו המקצועי ועד המשברים הפתאומיים ששינו את מסלולו. נדבר על איך הצליח לזהות את הסימנים המקדימים […]

מאב טיפוס למוצר: האתגר הסמוי של אפליקציות בינה מלאכותית [עושים תוכנה]

16.12.2024

קל מאוד לבנות את ה-80% הראשונים באפליקציות מבוססות LLM, אבל ה-20% האחרונים ממש לא פשוטים.בפרק הזה, אני, עמית בן דור, מארח את אלמוג באקו – יזם בינה מלאכותית בעל ניסיון עשיר בהקמת סטארטאפים ובבניית אפליקציות מבוססות מודלי שפה גדולים. יחד ננסה להבין למה כל כך קשה להפוך תוצאה ראשונית ומרשימה לאפליקציה יציבה שמגיעה לפרודקשן, ולמה […]

מחילות ארנב בפתח תקווה [עושים תוכנה]

02.12.2024

בירת ההייטק המקורית של ישראל היא לא הרצליה פיתוח או רמת החייל. זוהי פתח תקווה! איך קרה שכל ספקיות האינטרנט של שנות התשעים ישבו דווקא שם? למה כבל האינטרנט התת ימי MED-1 הגיע דווקא אליה? מדוע היא מחזיקת שיא העולם בתקיפות סייבר לראש? ואיך ייתכן שפסטיבל האוכל הכשר של פתח תקווה, לא קיבל תעודת כשרות? […]

המכונה שיודעת למכור [עושים תוכנה]

18.11.2024

איך מלמדים מודל שפה להבין מה חשוב בשיחת מכירות? מדוע מודלי שפה מתבססים על סיינפלד כשמבקשים מהם דאטה על שיחות עסקיות? איך נעזרים במומחי תוכן כדי לייצר פרומפטים מדויקים? ולמה לא פשוט למדוד פרודוקטיביות של מתכנתים? יעקב אקל הוא מנהל חטיבת AI Platform בחברת גונג – המפתחת כלי AI שמסייעים לארגונים לעבוד בצורה טובה יותר […]

כיפת הברזל של מודלי השפה [עושים תוכנה]

04.11.2024

מודלי השפה הגדולים כובשים את עולם הפיתוח – אבל עם הכוח הרב שלהם מגיעים גם סיכונים. בדאטה שעליו הם אומנו יש לפעמים תוכן בעייתי; משתמש יצירתי עלול לחלץ מתוכם מידע רגיש; ובכלל –  ניתן לעשות איתם שימוש שעומד בניגוד למטרות המוצר או החברה. איך מתגוננים מפני כל זה?  ניב רבין, Principal Software Architect בסייברארק, הגיע […]

בר-זיק מדבר עם עציצים [עושים תוכנה]

24.09.2024

עליית הבינה המלאכותית מעוררת שאלות עצומות, מלהיבות וגם מפחידות: על עתיד העבודה, האנושות וכדור הארץ. אבל למה שלא פשוט נשכח מכל זה, ניקח מודל שפה גדול (או קטן) ונחבר אותו איכשהו לעציץ? או לכיור? או לפח זבל? או לאסלה?  בפרק הזה מתארח שוב רן בר-זיק, האיש שממוטט את כל החומות שבין האדם למכונה. המתקנים המופרכים […]

האם שפה הודית עתיקה ניבאה את הבינה המלאכותית? [עושים תוכנה]

10.09.2024

הפרק המיוחד הזה של עושים תוכנה כנראה לא יעזור לכם או לכן לעשות ריפרקטורינג לקוד, או לנהל את הענן שלכם בצורה חסכונית יותר. אבל הוא מעניק הצצה אל אחד המאמרים המוזרים ביותר בהיסטוריה של הבינה המלאכותית, ואולי יצליח לפתוח לכם כיוונים חדשים בחשיבה על קוד ופיתוח תוכנה. הוא עוסק בשפה הודית עתיקה בשם סנסקריט ובעובד […]

למצוא נפט עם מודלי שפה גדולים [עושים תוכנה]

19.08.2024

מודלי השפה הגדולים (LLMs) הם ההבטחה הגדולה של תקופתנו, וייתכן שמהם יגיח ה-AGI, אותו קונספט בדבר בינה כמו-אנושית. אבל עד כמה הם באמת משנים את עולם הפיתוח, כבר היום? ואיך אפשר לדעת אם השימוש בהם יוביל לגילוי שדה נפט עסקי-פיתוחי, או לחלופין – רק לאדמה חרבה? עמית בן-דור הגיע לשיחה מיוחדת על ההייפ, ההבטחות והמציאות, […]

הסודות והטקסים של גילדת מפתחים [עושים תוכנה]

29.07.2024

גילדה היא מושג שנמצא איתנו לפחות מאז ימי הביניים: גוף של בעלי מקצוע כמו צורפים, או נפחים, שאחראי על ההון ההדרכתי, ועוסק בין השאר בהכשרה של אנשי מקצוע חדשים. בעידן הנוכחי נולדה הגילדה מחדש, במקצוע המשמעותי ביותר אולי של זמננו – פיתוח תוכנה.  איך מקימים גילדת מפתחים בתוך ארגון? מה הקשר בין Hyper Growth לבין הצורך […]

גוד דאמיט, למה לא גיביתי? [עושים תוכנה]

16.07.2024

גיבוי הוא מסוג הדברים שאף פעם לא עומדים בראש סדר העדיפויות. אבל כמו בסרטי אימה, מה שהתעלמנו ממנו עלול לצוץ ולרדוף אותנו, בדיוק ברגע הכי לא מתאים. איך מונעים מראש את הקטסטרופה שכולנו חוששים ממנה? איך מוודאים שכל מה ששמרנו דיגיטלית, לא יעלם? לרן בר-זיק יש הרבה מה לומר על גיבויים, גם ברמה המקצועית, כמפתח […]

לקודד את הרגש [עושים תוכנה]

17.06.2024

איך משפיעה הבחירה בשפת תכנות על העולם שלנו? מתי קוד מתומצת מדי הופך לבלתי מובן? ומהו הקשר העמוק בין כתיבת שירה לכתיבת תוכנה? לרגל שבוע הספר, התארח ב"עושים תוכנה" ערן הדס –  תוכניתן, משורר ואמן מדיה. ערן עבר בתעשייה דרך של תוכניתן, ראש צוות, מנהל פיתוח ולתקופה קצרה גם היה מנכ"ל. הוא מלמד במסלול מדיה […]

מכונות דוברות עברית [עושים תוכנה]

27.05.2024

איך בונים מודלי שפה בעברית? למה זה כל כך מורכב, יקר, ודורש כל כך הרבה מתנדבים? והאם מודלים מקומיים בקוד פתוח יכולים באמת להתחרות במפלצות הבינה המלאכותית של OpenAI וגוגל? בפרק הזה של "עושים תוכנה" מתארח, שוב, ים פלג. לים יש רקורד עשיר מאוד בפיתוח ומחקר סביב AI. הוא מדורג בין המובילים בעולם במדע נתונים […]