קללת המנצח [עושים חשבון]

28.06.2026

מה זה קללת המנצח, ומה הן ההשלכות של קללת המנצח על מדיניות מכרזים ועל איסוף ואספקת מידע למתחרים.

תמלול הפרק

עושים חשבון עם פרופסור עמר מואב ושירה חדס נקר אהלן עומר. שלום שירה. מה שלומך בפרק הזה? וואלה, בסדר, עדיין בסדר. עדיין בסדר, יאללה, מצוין.

תקשיב, בפרק הקודם שהקלטנו, הזכרת מושג שהייתי חייבת לשאול אותך עליו, וזה קללת המנצח. מה יכול להיות מקולל בלנצח? כן, אז קללת המנצח זה באמת מושג חשוב ומרתק, אפשר להגיד בכלכלה, למרות שהוא לא נולד בתחום המחקר הכלכלי, זה מצב שבו הזוכה, בעצם הפסיד מזה שהוא זכה. אז אם את זוכרת בפרק האחרון שלנו, שדיברנו על מכרזים, השופטת והכלב וכדומה, כל הזמן ניתחנו מצבים שבהם הערך של המוצר ידוע לקונים, אוקיי? ויש לו ערך סובייקטיבי, זה מה שהפך את זה למעניין.

נכון, דיברנו על גלידה ששווה 100, ולך היא שווה 80, ולי 100. בדיוק. אז גם היה פה ערך סובייקטיבי, לא אובייקטיבי, ערכים שונים, כל אחד ידע את הערך לעצמו והייתה עדיין אסימטריה באינפורמציה שכל אחד מאיתנו לא יודע מה השני הולך לרשום בפתק. דיברנו על מכרז מחיר ראשון, מכרז מחיר שני, אבל כמובן שאפשר לעשות את המכרזים האלו, מכירות פומביות. גם בסיטואציות אחרות שבהן דווקא יש ערך אובייקטיבי, ומה שיותר חשוב הוא זה שאנחנו לא יודעים מה הערך הזה, אוקיי?

אז בואי תחשבי למשל, הדוגמה הכי פשוטה, הנה יש על השולחן מעטפה, במעטפה הזאת יש שטרות של שקלים, כמה שטרות, כמה כסף, אנחנו לא יודעים. אז קודם כל נסכים, זאת דוגמה ממש נקייה, כי הערך הוא אותו, אם יש במעטפה הזאת 100 שקלים, שווה לשירה 100 שקלים, שווה לעומר 100 שקלים. טוב, אני יכולה לתת שנייה דוגמה מביכה בהקשר הזה? בטח. יש חנות שקרובה לכאן, בקניון הזריאלי, שמוכרת חבילות של מוצרי הפתעה, בסדר?

אתה קונה חבילה, זו חנות כזאת של פיצ'יפקס ומוצרי כתיבה וכל מיני דברים שילדות אוהבות, בסדר? אתה קונה חבילה, אתה לא יודע מה יש בתוכה. הם טוענים שיש בה לכל הפחות מה ששילמת. סבבה לא יהיה לך מה נגיד יורד 50 שקל יש במינימום 50 שקל אוקיי. של פיצ'ף כסף אבל יכול להיות שיהיה יותר כי זה כל מיני דברים שמורידים מהמנהים בלה בלה בלה לא מעניין.

קניתי זאת הייתה טעות למה זו הייתה טעות. כי בוודאות יש בזה דברים ששווים כאילו עבורי פחות מ50 שקל נכון אחרת הם לא הרוויחו. והיה בו מלא מלא פיצ'יפ קייס. הם מרוויחים מזה שאולי יש משהו שלך שווה הרבה, אבל להם עולה מעט. אז תראי, דווקא דוגמה, הייתי אומר סליחה, פחות טובה, כי יש פה עניין של ערך סובייקטיבי.

נכון, אבל... ואני רוצה להתמקד בקללת המנצח בתחום של ערכים אובייקטיביים. לכן באמת המעטפה עם הכסף. הדוגמה שאת נתת זה בדיוק כמו כשאנחנו קונים, עושים משלוח של ירקות ופירות אונליין, לספק גם אפשרות של לקנות ב-25 שקלים קרטון של ירקות ופירות של עודפים או במצב פחות טוב, ואני תמיד קונה את מה שאני צריך וקרטון אחד כזה. למה?

כי זה א', זה כיף. כי אתה מהמר. זה כיף, יש שם הפתעות, בדרך כלל זה שווה הרבה יותר מ-25 שקלים, וגם זה נותן לי כל מיני דברים שביום יום אני לא משתמש, זה מכריח אותי. בוא נגיד את האמת, זאת הדרך שבה מוכרים לנו. אנשים קרישה, אני בחיים לא פגשתי מישהו שקונה קרישה, קרישה, וזה לא כי הוא קנה אותה באיזשהו ארגז והיא הגיעה עם דברים אחרים או בונוס כזה, אתה קונה דברים שאתה באמת צריך ואתה מקבל קרישה, סליחה לאוהבי הקרישה, אני יודעת שהתגובות הולכות להיות נוראיות, כן.

אבל כל זה באמת, באמת עם דברים, עם ערכים סובייקטיביים, אז בואי, איפה הסיפור של... נניח את הסובייקטיביים בצד. בדיוק, קללת המנצח, למשל, זה בדרך כלל דובר על ביזנס, על עסקים, ולא על אנשים פרטיים. למשל קבלן שעושה מכרז על דירות, כן? עושה מכרז, נניח מדינת ישראל, דרך רשות מקרקעי ישראל, עושה מכרז על שטח מסוים, עם תכנון מסוים, והקבלן בסך הכל בא לשם, זה לא ערך סובייקטיבי, הוא בא להרוויח, אז הוא עושה את החישוב שלו של כמה הוא ישקיע ומה הוא יוכל למכור את הדירות האלו בשוק.

ויש הרבה אי ודאות. לכולם נניח זה אותו ערך. שוב, זו הנחה קצת חזקה, כי יכול להיות שיש קבלנים שהם יותר יעילים, פחות יעילים, אבל יש פה הרבה אי ודאות, כי אנחנו נעשה את המכרז, ואני לא יודע, אולי עד שאני אגמור לבנות את הדירות, מחירי חומרי הגלם יעלו, או שמחיר השוק של הדירות ירד, או יעלה. יש אי ודאות, אבל הערך הוא משותף, הוא מכרז על משאבי טבע. הנה יש פה בקרקע מאגר גז, אוקיי?

איזה חברה תקבל אותו? תעשה מכרז. אבל לא יודעים מראש בוודאות כמה גז יש בתוך המאגר. אז יש ערך אמיתי, אבל יש הרבה אי ודאות. ובמקרים האלו קללת המנצח זה רלוונטי, אוקיי?

שוב, נניח שיש דירה שבפשיטת רגל, אז יש הוצאה לפועל ומוציאים מכרז על הדירה הזאת. אוקיי? והרבה אנשים ניגשים למכרז, ונניח שאנחנו ניגשים למכרז הזה, את ואני, לא מתוך מטרה לגור בדירה, כי אז יש ערך סובייקטיבי. אלא להרוויח. אני רוצה לקנות את הדירה כדי לשפץ אותה ולמכור, וגם את רוצה, ועוד הרבה הרבה רוצים.

אז כל אחד מאיתנו עושה לעצמו איזה חישוב והערכות, ובסוף אני זוכה בדירה. ומה המחשבה הראשונה שלי? רגע, אם זכיתי, סימן שהצעתי יותר מכל המאה האחרים שהתחרו, אולי עשיתי טעות, וזה יכול להוביל למה שנקרא קללת המנצח. זאת אומרת, עכשיו הצגתי את זה כמשהו שאולי לא רציונלי, אולי לא לקחתי את זה בחשבון, המודל הכלכלי כמובן, וניכנס אליו, לוקח את הדברים בחשבון. אז הדוגמאות מהעולם האמיתי באמת, בארצות הברית עם קידוחי נפט, שהיו מכרזים על קידוחי נפט במפרץ מקסיקו במקרה, וחברות קטנות שזכו במכרז פשטו את הרגל.

למה הן פשטו את הרגל? כי הן טעו בהערכה, אוקיי? תחשבי למשל שיש, אני אתן את הדוגמה הבאה, יש לנו למשל זיכיון למכרז מכרז על מאגר נפט או גז והרבה חברות רוצות להתחרות. עכשיו מה החברה עושה? היא סוחרת גיאולוג שיעשה להם סקר.

עכשיו גיאולוג לא יודע בדיוק מה יש, אז הוא מפעיל את השיטות שלו, את ההערכות שלו ונניח שיש לנו חברה אחת שהגיאולוג שלה יחסית פסימי אמר 80, זה לדעתו הערך שם 80 מיליון שח, הערך האמיתי הוא 100 דרך אגב, אני מגלה לך, אבל הם לא יודעים, הם לא יודעים, זה בדיעבד גילו שהערך האמיתי הוא 100, אז גיאולוג אמר 80, גיאולוג אחר אמר 90, אחר אמר 100, אחר אמר 110, אחר אמר 120. זאת אומרת הממוצע הוא כן 100. כן, הגיאולוגים טובים, מקצועיים, וחוק המספרים הגדולים עובד, הם בגדול יודעים לקלוע בממוצע, אבל כל חברה לא מקבלת את כל הסיגנלים, היא לא מקבלת את המידע מכל הגיאולוגים. כמובן, היא סוחרת גיאולוג ואומרת לו, אתה תספר רק לי, אל תספר לאחרים. אז מי יזכה במכרז?

מי שהגיאולוג שלו היה הכי אופטימי, או טעה הכי הרבה תלכי למעלה. ומה יקרה לה? אז נניח שהגיאולוג שלה אמר 120, היא תגיד... אני אציע 105, אוקיי? היא זוכה ויצאה בהפסד, זה קללת המנצח, אוקיי?

זה לא מקרה כמו בפרק הקודם שלנו, שאני מסתכל, הגלידה הזאת שווה לי לכל היותר 80, אני אציע 90 ואז כן, לא, זה סתם טיפשות. רגע, אבל אם זה פנומן שעובד תמיד, נכון? הטענה היא הרי שהגיאולוגים האלה... תמיד יש ביניהם אופטימים, נכון? אז למה שהחברה, כאילו מה זה למה?

אם החברה יודעת שזה מה שקורה לאורך זמן, אז מתישהו היא תגיד, אוקיי, הגיאולוג שלי חושב שיש פה 100, אני אציע 90. יפה, יפה. אז זה באמת מה שקורה, זה שברגע שאנחנו מבינים את התופעה הזאת של קללת המנצח, אנחנו נוריד את ההצעות. אז זה נקרא שיידינג, הצללה, שאנחנו נותנים הצעה יותר נמוכה. זה אגב כמו במכרז מחיר ראשון, אנחנו יודעים את הערך, אנחנו לא אומרים את האמת, אנחנו נותנים פחות.

אבל פה זה השיקול הוא אחר, זה באמת להימנע, גם אם זה מכרז מחיר שני, נניח שעושים מכרז מחיר שני על השדות האלו, עדיין יכול להיות שמי שהכי אופטימי, שהגיאולוג שלו נתן לו את הערך הכי גבוה, יכתוב 120, נניח שיכתבו את האמת, 120, אבל היה גיאולוג שגם כתב 110. אז מי שאמר 120, אני שווה לי 120, יזכה, ישלם 110, אם זה היה ערך אובייקטיבי, סליחה, ערך ידוע, סובייקטיבי, אבל ידוע, אז סבבה, נכרז מחיר שני מצוין, אבל בגלל שיש פה את קללת המנצח, כי אנחנו לא יודעים מה הערך האמיתי, אז צריך הצללה, צריך להוריד עוד את המחיר. אוקיי? אז כמובן שבאמת בשיווי משקל תחרותי אנחנו יודעים מה לעשות. אז זה הסיפור.

ובעצם אולי הצורה שנטפל בזה זה דרך איזושהי דוגמה, ואז גם נדבר על תופעות למה זה שונה ממכרז מחיר רגיל. למשל, אני אתן, זה כבר מעניין. נניח שאנחנו רוצים למכור גלידה, שכל אחד יודע בדיוק מה יש בדלי הזה וכל אחד יודע כמה זה שווה לו. תסכימי איתי שהמוכר ירוויח יותר ככל שיהיו יותר מתחרים, נכון? המוכר ירוויח יותר ככל שיהיו יותר מתחרים.

כן, למשל ניקח מכרז מחיר שני, אוקיי? אז קודם כל ככל שיש יותר אנשים, אז סיכוי שזה... אה, לא יותר מתחרים למוכר, יותר... יותר קונים, יותר קונים שמתחרים על הדלי גלידה הזה, אוקיי? כי יותר קונים מגדילים את הסיכון ביניהם, ולכן אנשים רוצים להציע הצעות יותר גבוהות.

נכון, אם אני לבד במכרז, אני אגיד שקל אחד. נכון. אם שנינו במכרז, את תגידי, טוב, לי זה שווה 100, לעומר אולי 70, אני אציע 80. אני, יש פה עוד 20 אנשים בחדר. אני בטוח שיהיה מישהו שזה שווה לו הרבה יותר מ-100.

קרוב למאה, ואם זה מכרז מחיר שני, את תציעי מראש מאה, זה לא משנה כמה יש, אבל עדיין המחיר בפועל יהיה יותר גבוה, כי יש יותר אנשים, נכון? את כותבת מאה בפתק, אם זה רק אני מתחרה בהפקתה ותשיבים, את תשלמי שבעים, אבל יש פה עוד עשרים אנשים שחלקם מוכנים לשלם תשעים, תשעים וחמש, קיצור, במכרז, לא משנה איזה מכרז, על מוצר שיש לו ערך סובייקטיבי וערך ידוע לכל אחד, יותר אנשים שרוצים לקנות, המחיר יהיה בסוף יותר גבוה. קללת המנצח דווקא עובד הפוך. למה? כי ככל שיש יותר אנשים, אני אומר לעצמי מראש, רגע, אם זכיתי אני מכל המאה האלו, אז מה זה אומר?

שאני הייתי הכי נאיבי או הכי טיפש או הכי עם אינפורמציה הכי שגויה. אז אני אוריד, ככל שיש יותר אנשים מסביב, אני אומר, אני חייב להוריד עוד ועוד ועוד את המחיר ובמצב כזה באמת אם אין אינפורמציה אז אנחנו נקבל מצב שהמחיר יהיה נמוך. אגב זה מוביל למצב של חשיפת אינפורמציה שהוא יתרון למוכר למשל במחירה פומבית. אז בואי נראה, כן בואי נראה רגע, בואי נגיד שיש שני אנשים, את ואני שירה, רוצים, מתחרים על מכרז, על מעטפה שיש בה כסף, אוקיי? אנחנו יודעים מראש, אמרנו לעידו, תכניס למעטפה הזאת, או עידו אומר לנו, אני שמתי במעטפה הזאת כסף, או שמתי אפס או מאה.

איך? החלטתי, זרקתי מטבע, כלומר בסיכוי של חמישים אחוז יש במעטפה מאה. בסיכוי של 50% יש במעטפה אפס. זהו, שנינו יודעים את המידע הזה, אין פה בכלל, זה כל המידע גלוי לנו מבחינת ההסתברויות, רק מה בפועל יש במעטפה אנחנו לא יודעים, אוקיי? עכשיו אנחנו עושים מכרז בינינו, כמה את מוכנה לשלם?

ברגע שזה נכנס להסתברויות זה נהיה קשה עבורי, אבל... נניח שאתה תשאל לסיכון. אנחנו חוזרים על התרגיל הזה המון פעמים, כמה את מוכנה לשלם על מעטפה שיש בה או 0 או 100 בהסתברות של 50%? לא 50? לכל היותר 50, נכון?

לכל היותר 50 וגם אני לכל היותר 50, אוקיי אז בואי נגיד, אני אגיד אני רוצה גם להישאר עם איזה, אני אכתוב 40, את תכתבי 40, 45, לא מעניין כל כך. כי תשימי לב שקללת המנצח נובעת מזה שקיבלנו קצת מידע שונה, הגיאולוג שאמר לאחד יש שם 120 וגיאולוג אחר אמר לחברה אחרת יש שם רק 80. זאת אומרת קללת המנצח נובעת מה...

אינפורמציה שונה. כן, מהפערים במידע. מהרמי די אינפורמציה בדיוק, אז בואי נוסיף עכשיו שמישהו מציץ במעטפה, אבל כזה מרחוק, כזה לא ברור לו אם יש שם כסף או לא, אבל זה כן נותן לו איזשהו מידע. נותן לו איזו תחושה. ואז הוא מגלה לך, אבל לא לי.

ואז את מעדכנת את האינפורמציה שלך, והמישהו הזה אומר לך, או המצב טוב, או המצב רע. מה זה אומר המצב טוב? שבסיכוי של שלושה רבעים יש שם 100 שקל, כבר לא סיכוי חצי. שלושה רבעים.

אוקיי, אני לא מקבל את המידע, אבל אני יודע שאת קיבלת את המידע. אז בואי ננתח מה יקרה עכשיו. אם אנחנו עושים את זה פעם, אם אנחנו עכשיו מאמרים פעם אחת. פעם אחת, כן. ואני משארת בסיכוי של שלושה רבעים שיש פה מאה, נכון?

אז אני אשים בשלושה רבעים מאה, אז נגיד שבעים וחמש, נכון? אוקיי, אוקיי. אם אתה יודע שזה מה שאני עושה, נכון, אז אתה גם כן תעלה את ההימור שלך יותר ממני. לא, אבל אני לא יודע מה גילו לך. כל מה שאני יודע...

אה, אתה יודע שגילו לי. אני יודע שגילו לך, לא יודע מה גילו לך, כן? ואתה לא יודע מה ההימור שלי. בדיוק. אני יודע שמראש יש במעטפה הזאת 50-50, 50% 0, 50% 100.

אני יודע שאת יודעת יותר ממני. לך יש דיוק מסוים, את יודעת שבהסתברות של שלושה רבעים זה אפס או בהסתברות של שלושה רבעים זה יהיה. אבל מה אתה יכול לעשות עם זה שאני יודעת שיש שם משהו? אז הנה, אז אני אגיד לך מה אני יכול לעשות עם זה, אני אומר לעצמי ככה, בואי נחשוב על המקרה ששירה קיבלה את האיתות השלילי, שיש במעטפה הזאת כנראה אפס. אז מה שירה תגיד, אוקיי, לכל היותר כדאי לה לשלם 24 שקלים, נכון?

זה שלושה רבעים כפול אפס ועוד רבע כפול מאה, זה התוחלת. אז את במקרה כזה לכל היותר תכתבי 24, נכון? עכשיו מה יקרה? אם אני אשים יותר מ-24, אז בהסתברות, אז אני אזכה במעטפה הזאת, נכון? נגיד שאני אשים 25.

או 26, כן? אז אני אזכה במעטפה, אוקיי? בוודאות. אבל הפסדתי בממוצע כסף, אוקיי? אוקיי.

בוודאות הפסדתי כסף, כי במקרה הזה בוודאות הפסדתי, כי במעטפה יש... לא, סליחה, סליחה, סליחה. לא בוודאות הפסדתי. בממוצע הפסדתי, כי שילמתי 25 שקלים או 26 שקלים על מעטפה שבממוצע יש בה... 25 שקלים, אוקיי?

יפה, אז לא כדאי לי להציע, עכשיו לעומת זאת, אם קיבלת את הסיגנל החיובי, אז עדיין, אני לא יודע שקיבלת את הסיגנל החיובי, אז בטח שלא כדאי לי להציע 75 או 76, נכון? אני אומרת לך, בכל מקרה כדאי יותר להציע 24 או פחות. נכון. נכון? אין שום מצב בעולם שכדאי לי להציע יותר מ-24.

בגלל שאני יודע שאת קיבלת את הסיגנל הזה. שוב, להזכיר למאזינות ולמאזינים, אם לא היה את הסיגנל, לשנינו יש את אותה אינפורמציה, 50 אחוז, 50 אחוז, אז שנינו נציע קצת פחות מ-50. אבל ברגע שאני יודע שאת קיבלת את הסיגנל, אין שום מצב שכדאי לי להציע יותר מ-25. שום מצב. באיזה מצבים זה מתרגם?

איזה סיטואציות בעולם האמיתי מתואמות ל... רגע, לפני העולם האמיתי שנייה, עכשיו רגע, כמה תציעי שירה? אם אני יודעת שאתה לא יכול להציע יותר מ-24? בדיוק. אני אציע 25.

תודה רבה, את תציעי 25 במקרה שאמרו לך שזה בסיכוי גבוה יש 100 שקלים, תציעי 25. נכון. ובמקרה שאמרו לך שבסיכוי גבוה שלא, אז זה לא משנה, אז תציעי 24 או... או 23, לא משנה כל כך, כי אז אני אזכה או שזה לא משנה בעצם. אז את רואה, מנקודת המבט של מי שמוכר את המעטפה הזאת, האינפורמציה האנסימטרית הזאת גרמה לו להפסד, המחיר ירד, אוקיי?

אז זאת דוגמה מאוד פשוטה, אפשר כמובן לסבך אותה, וככל שמוסיפים פרטים, זה הופך את הניתוח למאוד קשה ומסובך, הסיגנל הזה שאת קיבלת הוריד את המחיר ששנינו משלמים כי אני יודע, אני לא יודע מה הסיגנל אבל אני יודע שאת קיבלת סיגנל.

ועכשיו יש כל מיני תוצאות נוספות שאפשר לדבר על זה אז בואי נראה. דיברנו על פרדוקס התחרות שככל שיש יותר תחרות המחיר דווקא ירד. בגלל שאנשים מקבלים מיטוטים שונים, ואני, אז החשש שאם זכיתי, אז כנראה שבאמת עשיתי איזה שטות, שאני האיש הכי אופטימי בחדר.

כן, זאת אומרת, להיות אופטימי אומר להפסיד יותר. נכון, נכון, נכון. כן, ויש שוב דוגמאות מהעולם האמיתי, אז דיברנו על מכרזים על קרקע, על דירות, בספורט יש תחרויות על שחקנים, שקונים שחקנים זה מזה. ואז חברה משלמת המון על איזושהי חברה, קבוצת כדורגל קונה שחקן נגיד במחיר מאוד גבוה, ואומרת רגע אבל, ושם ברור שיש אסימטריה באינפורמציה, את יודעת, מאמנים שונים, מומחים שונים מסתכלים על הביצועים ומסיקים מסקנות לגבי איך השחקן הזה מתפתח, איך הוא יהיה בעתיד, ובסוף מי שזוכה בשחקן יכול להיות שבעצם הפסיד. כן, כי אחרים היה להם מידע אחר, אולי יותר מדויק.

כן. עכשיו, תראי, בעצם מנקודת המבט של הקצאה יעילה, ובוודאי מנקודת המבט של המוכר, דווקא היה כדאי שהאינפורמציה הזאת תיחשף. ולכן דווקא פה מכירה פומבית אנגלית, משפרת את המצב. כן, כי במכירה פה בבית אנגלית כולנו שומעים מה המחירים שכל השאר מציעים. בדיוק, בדיוק.

אז אם ניקח שוב את הדוגמה הנורא פשוטה שהייתה קודם, יש פה מעטפה על השולחן, במעטפה או אפס או מאה, מראש הסיכוי הוא 50 אחוז, את קיבלת איתות, אוקיי? אני יודע שקיבלת איתות, אבל אני לא יודע מהו. אז לאט לאט המחיר עולה, הגענו ל-24 שקלים, כן, לשנינו כדאי להציע 24 שקלים. ואז את מציעה גם 20, אני מציע 24, את אומרת אני מוכנה לשלם 25, מה אני מבין מזה? שהעיתות הוא שיש כאן כסף.

כן, אז כבר כדאי לי לעלות עד 75 ואז המחיר ייסגר באזור ה-74, משהו כזה. עצם העובדה שזה מכירה פומבית ואנחנו חשופים אחד להצעה של השני, אז זה שיפר את המחיר. נגיד מתי זה חשוב ודאי שאם זה מדינה שמוכרת קרקע ציבורית ומייצגת את האינטרס הציבורי אז כדאי לקבל את המחיר האמיתי, את הערך הכלכלי האמיתי לטובת הציבור ולא לתת את זה במחיר זול מדי. זה אגב מה שהמדינה באמת עושה במכרזים? לא.

היא לא עושה מכירה פומבית, נכון זה מכרז, כל קבלן מגיש את ההצעה שלו. כן, כן. אני לא יודעת בדיוק קראתי, אני לא זוכרת את הפרטים, אני מתנצלת מראש, היו מאנשים שקשורים לחסידות גור. ואז את שואלת לעצמך, למה? כן, אז יש...

כן, יש כל מיני שחיתויות כמובן, ולדעתי יש להם כן אפשרות, לפעמים עושים מין שילוב של מכרז ומשא ומתן, ועושים כל מיני דברים, אני לא באמת יודע. אגב, תשימי לב שכמובן שמכרז מכירה פומבית הולנדית, לא פותרת את הבעיה. נכון. כן, כי אוקיי, נניח שאת יודעת שיש לך תקציב של חמש. דיברנו על זה שזו המכירה הפומבית שבה המחירים הולכים ויורדים, ואתה בעצם מציע את המחיר המקסימלי שאתה מוכן לשלם, אתה צריך להציע אותו ראשון.

כן, אבל תשימי לב שבמקרה הזה, נניח שאת קיבלת את הסיגנל, ואפילו אם הסיגנל הוא חיובי ואת מאמינה בהסתברות של שלושה רבעים, שיש 100 שקלים במעטפה, אני יושב ומחכה שאת תגידי, אין לך סיבה להרים את היד לפני שהגענו ל-25 שקלים. נכון. כי אני בטח לא ארים את היד קודם, אוקיי? כי לי אין את המידע הזה ואני יודע שלך יש. מידע פנים.

כן, נכון, זה רמז. אז בואי נראה, חתן פרס נובל פול מילגרום, עוד יהודי שקיבל את הנובל בכלכלה, מאוד מעניין שאיסוף מידע עוזר למתחרה עם המידע הפרטי אבל הדבר המעניין הוא שהוא מוטב לאסוף מידע בצורה חשאית או גלויה? דווקא גלויה. תשימי לב, נניח בדיוק הדוגמה הזאת, הלכאורה אנחנו תמיד חושבים אם אני אוסף מידע עדיף לי שהמידע יהיה חסוי ולא רק עצם העובדה שיש לי מידע עדיף שיהיה חסוי, אבל את רואה שבמקרה הזה, אם אני לא יודע שאת קיבלת איתות, נניח שאני תמים, חושב ששנינו יש לנו אותה אינפורמציה. אתה מציע יותר קרוב לחמישים.

כן, ברגע שאני יודע שאת טרחת לאסוף מידע, ואת יודעת שזה או שלושת רבעי או שלושת רבעי או רבע, אז זה כבר מוריד את ההצעה שלי. אז דווקא מי שאוסף מידע, כי די לו. להכריז על זה, הנה, אני שכרתי על שלושה גיאולוגים, ואז האחרים יגידו, כדאי לנו להוריד את ההצעות, כי אם נזקק, כנראה שזה נובע מזה שהגיאולוג האחד שלנו טעה. פחות מומחה. כן, אז באמת זה בהקשר של הדוגמה שלנו.

יש להם עוד מאמר לאותם השניים, שבאמת מדבר על היתרונות של מכרז אנגלי, שזה באמת מה המשמעות, שלמוכר כדאי לספק כמה שיותר אינפורמציה. זאת אומרת, דווקא למי שמוכר בגלל חשש של קללת, בערך סובייקטיבי, הדוגמה שאת נתת קודם, או שהקרטון ירקות הפתעה, דווקא כדאי למוכר להסתיר את המידע. כי אז אנחנו אומרים, רגע, אולי יש שם משהו באמת שווה, שווה לנו לשלם. אבל דווקא כשיש ערך אובייקטיבי אבל לא ידוע, אז בגלל קללת המנצח למוכר כדאי לספק כמה שיותר אינפורמציה. אבל כשהוא יספק אינפורמציה הוא לא יספק את המחיר האובייקטיבי?

זאת אומרת... מצוין, כן. אם אני, כן, כי תראי, האמת יש פה, זה קצת יותר מורכב, כי גם יש פה שיקול, בואי נחשוב על מדינת ישראל שרוצה קבלנים שיבנו דירות. היא לא רוצה שיפשטו את הרגל, אבל היא כן רוצה לקבל מהם את המחיר הגבוה ביותר, הנכון, שמאפשר להם להרוויח בצורה הסבירה, אבל לא יותר מדי ולא לפשוט את הרגל. תראי, אפשר להזכיר פה גם את ריצ'רד טלר, שהוא חתן פרס נובל בכלכלה על כלכלה התנהגותית.

אז הוא מטבע הדברים... לא שם דגש על המודל הרציונלי, אלא על זה שבאמת אנשים טועים והוא מראה בניסיונות שאנשים נכשלים שוב ושוב וטועים בהצעות גבוהות מדי. זהו, זה לדעתי בגדול מה שאנחנו יכולים להגיד על קללת המנצח. זה באמת תופעה מעניינת שזכייה היא... דבר רע אם לא עושים את השיקול הרציונלי כמו שצריך.

גם אז כמובן עדיין הזכייה יכולה להיות, גם אם אנחנו לגמרי רציונליים, אנחנו יכולים להתחרט על הזכייה, כן? המעטפה עם המאה והאפס, יש סיכוי שנשלם את המחיר הנכון ונקבל אפס, כן? אבל אני חושב... שזה מאוד מעניין, כי אני חושבת על אדם שקונה דירה, אני לא יודעת, אולי אני לא מכירה מספיק אנשים שקנו דירות, אולי אנחנו עוד לא בגיל, אבל... אני חושבת על אנשים שקונים דירה ואני לא חושבת שרובם בסופו של דבר חושבים אולי הצעתי יותר מדי אבל אולי זה גם קשור לכמה הסביבה שלך מתעכבת אחר כך את מה ששילמת זאת אומרת אם אחר כך אתה רואה עסקאות אחרות במחירים נמוכים יותר ואנשים אומרים לך אוקיי אז אתה מתבאס על עצמך.

יש גם עניין. אז אני חושב שפה את חוזרת באמת לנקודה של דווקא ערך סובייקטיבי כי אדם קונה דירה לגור בה. אז גם אם הוא שילם יותר ממחיר השוק והוא לא היה מודע לזה, הוא עכשיו חי בדירה, אז זה לא כל כך משנה, הוא גם לא ידע בוודאות, אולי הוא כן יגלה את זה בטעות, לפעמים קונים ואז פתאום מתגרשים ורוצים למכור ואז מגלים, אוי, שילמנו יותר מדי, אבל אם מישהו קונה דירה בשביל למכור, אז קללת המנצח מאוד מאוד רלוונטית. טוב, בסדר, אני מקווה שלדברים שלך בחייך יש ערך סובייקטיבי. הפרק הזה עבורי היה לו ערך סובייקטיבי רב, ונראה לי שנסגור אותו.

מצוין, נקווה שגם המאזינות והמאזינים יחשבו שהיה לזה ערך. תודה, עמר. תודה לך, שירה. ותודה לכם שהאזנתם. עד כאן הפרק הזה של עושים חשבון.

יש לנו קבוצת וואטסאפ, אתם מוזמנים להצטרף אליה דרך הפייסבוק או האתר של עושים היסטוריה, אנחנו מדברים שם על הפרקים. ונשמח לשמוע איזה ערך סובייקטיבי או אובייקטיבי אתם מצאתם בפרק הזה. תודה לרשתות סיים היסטוריה שלי נויה, עורכת הראשית, עידו שקד, טכנאי האולפן והעורך שלנו, פרעה עודשוקר, מנהלת השיווק, ולעמית חזזי, מנהל המכירות. אתם מוזמנים לשלוח לנו שאלות דרך הרשתות של עושים היסטוריה, בטוויטר של אישי רדה סנקר, או בפייסבוק של עמר מואב. תודה שהאזנתם, ניפגש בפרק הבא

הפרקים

לעמוד הפודקאסט עושים חשבון

הבסיס המיקרו-כלכלי של המקרו-כלכלה (פרופ' ערן ישיב) [עושים חשבון]

09.11.2026

פרס הנובל לכלכלה יוענק השנה לכלכלנים האמריקאים בוב הול ומייקל וודפורד, עבור "הנחת היסודות המיקרו-כלכליים לייצוב מקרו-כלכלי". כדי להבין טוב יותר על מה מדובר, אירחנו את פרופסור ערן ישיב לשיחה מעמיקה על ההיסטוריה הכלכלית של ייצוב השווקים. התחלנו בשפל הגדול של שנת 1929, עברנו למשנתו של ג'ון קיינס ולמדנו מתי היא מועילה ומתי פחות, והמשכנו […]

לעמוד הפודקאסט עושים חשבון

האם ה-AI יכול להביס את הבורסה? [עושים חשבון]

26.10.2026

עושים חשבון מארחים את גבי דיאמנט, מנכ״ל ומייסד חברת Bridgewise, לשיחה על החלפת יועצי ההשקעות בכלי בינה מלאכותית. מה ה-AI יודע שמיטב האנליסטים האנושיים לא יודעים? במה מודלים ייעודיים לניתוח פיננסי עדיפים על מודלי שפה כלליים? האם יש כאן חידוש שמערער על המחקר הכלכלי המוכר? ובסופו של דבר, מעבר לחדשנות ולזמינות: האם הבינה המלאכותית מצליחה […]

עושים חשבון בקלפי: המדריך הכלכלי למצביע [עושים חשבון]

12.10.2026

בפרק זה אנחנו צוללים לנושאי הליבה הכלכליים בבחירות הקרובות. איך יודעים אם תוכנית כלכלית היא רצינית או סתם פופוליזם זול? נעמיד למבחן את התפיסות הקפיטליסטיות מול הסוציאליסטיות, נתהה האם יש בישראל ימין ושמאל כלכלי אמיתי, ונסביר מה כדאי לבדוק במצע של המפלגות לפני שמכניסים את הפתק לקלפי. מגישים: עומר מואב ושירה הדס נקרעורכת ראשית: שלי […]

מס ירושה: צדק חברתי או נזק כלכלי? [עושים חשבון]

28.09.2026

האם רצוי להטיל מס ירושה? בפרק הזה אנחנו דנים ביתרונות ובחסרונות של מס ירושה, מה המחקר הכלכלי אומר על השפעת המס על חיסכון והיצע העבודה, עד כמה הוא יעיל בגבייה, והאם הוא כלי אפקטיבי לצמצום אי-שוויון, או אולי מס שיוצר יותר נזק מתועלת. והאם מס ירושה משפיע על עיתוי המוות?

מהפכת הבינה: סוף עידן התעסוקה? [עושים חשבון]

14.09.2026

האם בינה מלאכותית תוביל לאבטלה המונית?מה ניתן ללמוד מהעבר על ההשפעה של חידושים טכנולוגיים שמחליפים עובדים על אבטלה? האם זה דומה ליבוא שמחליף עובדים? האם הפרדוקס של ג'בונס מ-1865 יכול לסייע בניבוי? ומה הקשר לתאוריית האטם (O-ring)? האם הטכנולוגיה צפויה להגדיל מאוד פערים בהכנסה? מה רצוי שממשלות יעשו, ומהן הסכנות הנוספות בבינה מלאכותית?

מי ישלם? שולמן ישלם | אביר קארה [עושים חשבון]

30.08.2026

עושים חשבון מארחים את אביר קארה, שהיה סגן שר במשרד ראש הממשלה, לשיחה על כלכלה. דיברנו על הפרדת דת מדינה, על העברת סמכות לרשויות המקומיות, על חינוך, על עסקים קטנים, על דיור, רכב, ומחירי המזון. וגם על המלחמה בנוכלים.מגישים: עומר מואב, שלי נוי עורכת ראשית: שלי נוי טכנאי ומנהל אולפן: עידו שקד שיווק:רעות שוקר עורך […]

אובר – תורם לרווחה או לפקקים?ֿ פרופ׳ יוסי שפיגל [עושים חשבון]

09.08.2026

ההשפעה הצפויה של "תחבורה שיתופית" (אובר) על רווחת הציבור בישראלעושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לפרק שעוסק במחקר על ההשלכות של "תחבורה שיתופית" (אובר, ליפט, וכדומה). מה ההבדל בין שירותי אובר למוניות רגילות, מה היתרון של מחיר שעולה עם עליית הביקוש, מה קרה לגודש בכבישים בעקבות כניסת אובר? מה קרה לרווחת משתמשי השירות? מה […]

המחשב הקוואנטי והכלכלה | עושים חשבון״ ו״דיפטק ישראל״

27.07.2026

בפרק משותף של דיפטק ועושים חשבון, אנחנו דנים בהשלכות של מחשב קוונטי על הכלכלה הריאלית, על המסחרבניירות ערך, על ביטוח, על הרווחה, על אי השוויון ועל התפקיד של המדינה וגם על הסיכונים.  מגישים:עומר מואב, שרון  מנהל האולפן וטכנאי: עידו שקד עורכת ראשית: שלי נוי עורכת הפרק: רעות שוקר מרקטינג: רעות שוקר

האם תחב"צ חינם יקטין את הגודש בכבישים? [עושים חשבון]

13.07.2026

עושים חשבון מנתחים את ההצעה של שרת התחבורה מירי רגב להנהיג בישראל תחבורה ציבורית חינם. לטענתה של רגב, ניתן לממן את העלות של תחב"צ חינם על ידי הרווח הצפוי מצמצום הגודש. האם זה נכון? מה למדנו מנסיונות שונים בעולם? האם באמת ניתן לצמצם גודש ללא אגרות גודש? האם הציבור תומך באגרות גודש, ומה התוצאות של […]

השופטת והכלב – תורת המכרזים [עושים חשבון]

14.06.2026

בפרק הזה אנחנו לומדים על מכרז מחיר ראשון, מכרז מחיר שני, ומדברים על מכרזים נוספים ומכירות פומביות. ולמה המקרה של השופטת והכלב – שופטת שערכה מכז על הכלב בין בני זוג מתגרשים – שונה ממכרז רגיל. וגם, על הקצאה יעילה, ומדוע מכרז הוא פתרון עדיף בהשוואה לפתרונות שמתחשבים ביכולת לשלם וברצון הסוביקטיבי.

יוקר המחייה בישראל [עושים חשבון]

25.05.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לשיחה על יוקר המחייה.  מה זה בכלל יוקר מחייה, והאם יוקר המחייה עולה בגלל האינפלציה? מה עומד מאחורי יוקר המחייה, והאם הריכוזיות והמונופלים הם לב הבעיה? ומה ניתן לעשות בשביל לשפר את רווחת הציבור בישראל, ובפרט להוריד את מחירי המוצרים והשירותים במשק?

תנועת הג'ורג'יזם: האם אפשר לממן את הממשלה על ידי מס על קרקע? [עושים חשבון]

04.05.2026

לבקשת מאזיני הפודקאסט, הקדשנו את הפרק להנרי ג'ורג' ולמשנתו הכלכלית, שבמרכזה שילוב של כלכלה קפיטליסטית עם מס כבד על קרקע.  האם מדובר בפנטזיה או שיש מה ללמוד מהרעיונות של ג'ורג', רעיונות שסביבם קמה תנועת ה"ג'ורג'יזם"? ומה חשבו על משנתו של ג'ורג' קארל מרקס ומילטון פרידמן?

ניידות כלכלית חברתית ופערים עדתיים בישראל [עושים חשבון]

12.04.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן בעוד פרק שעוסק בפערים כלכליים והפעם הדגש הוא על ניידות כלכלית, על הפריפריה, על העוני, על מדיניות כלכלית לטיפול בעוני ועל הפערים בין ערבים ויהודים ובין אשכנזים למזרחים. האם יש בסיס לטענות של פוליטיקאים רבים על פערים עדתיים משמעותיים בישראל?

אי שוויון בהכנסה [עושים חשבון]

30.03.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן, לשיחה על אי שוויון בהכנסות, על מדיניות כלכלית לצמצום אי השוויון והעוני, על ניצול לרעה של מדינת הרווחה בישראל, על פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ועל אי השווין בתוך הקבוצות. וגם על הבדלים בדפוסי ההצבעה בישראל בין אשכנזים למזרחים ובין משכילים יותר למשכילים פחות.

תיווך פיננסי – המחקר הכלכלי [עושים חשבון]

15.03.2026

בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם המחקר של התיווך הפיננסי, ובעיקר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים: אנחנו פותחים במקרו כלכלה: על הקשר בין חיסכון והשקעה, ושואלים מדוע בכלל צריך תיווך פיננסי? ומשם פונים לשאלת החסמים בשווקים שפוגעים בהקצאה היעילה של האשראי במשק, ומנתחים את המנגנונים שמסייעים להתגבר עליהם. בפרט, אנחנו מדברים על מודל האסימטריה באינפורמציה ובעיית "הלימונים" […]

ילודה, הגירה, ותרבות [עושים חשבון]

04.03.2026

פתחנו את הפרק בדיון על הילודה הנמוכה במדינות המפותחות, על תוכניות לעידוד ילודה, למה בכלל זו בעיה, ואיך זה קשור להגירה. וממשיכים עם דיון על ההשלכות של הגירה על המדינה הקולטת: מדוע מהגרים מועילים לכלכלה, בניגוד לטענות פופולריות, והיכן מהגרים דווקא פוגעים בחברה ובכלכלה, שוב בניגוד לעמדות מקובלות.

הבעיה של עסקים קטנים ואשראי [עושים חשבון]

16.02.2026

מה קורה לבעל עסק קטן כשהוא מבקש הלוואה?עושים חשבון מארחים את הגר פרץ דיין, מייסדת (משותפת) ומנכ"ל אלטשולר שחם אשראי, לשיחה על עסקים קטנים ועל מתן אשראי. אנחנו מדברים על תפקיד העסקים הקטנים, על חלקם בתוצר ובתעסוקה, על הקשיים הביורוקרטיים שחונקים אותם, על הקשיים בקבלת אשראי, על היתרונות של גופים מוסדיים בתחום האשראי, על הקמת […]

אבולוציה והמהפיכה התעשייתית [עושים חשבון]

02.02.2026

האם ברירה טבעית השפיעה על הכלכלה ב-200 שנה האחרונות? בפרק הזה אנחנו חוזרים למחקר שפורסם לפני כמעט חצי יובל, שהציע היפותזה מאוד ספוקליטיבית, על פיה שינויים בהתפלגות האוכלוסייה האנושית, בתהליך של ברירה טבעית, הוביל לעלייה בהון האנושי ולהתנעת המהפיכה התעשייתית. עם השנים שחלפו הצטברו עוד ועוד עדויות מהמחקר ההיסטורי, ולאחרונה מהמחקר הגנטי, שמספקות תמיכה משמעותית לתאוריה.

איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים? [עושים חשבון]

18.01.2026

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁למילוי הסקר ליחצו כאןהצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים?עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לעוד פרק על מסחר בינלאומי. בפרק זה, אנחנו לומדים איך נוצר ייתרון יחסי על ידי ניסיון ויתרונות לגודל, איך בכלל יודעים […]

מסחר בינלאומי: מסובך יותר משחשבתם [עושים חשבון]

04.01.2026

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 האם לפרה הישראלית יש באמת יתרון יחסי? עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לשיחה על איך מסחר בינלאומי מושפע מהיתרון היחסי של מדינות בעולם מורכב עם הרבה מדינות והרבה מוצרים, מה קורה כשתעשיות עוברות ממדינות המערב למדינות עולם שלישי, האם מסחר תורם או פוגע ברווחה, ומה לגבי […]

מיסוי אופטימלי [עושים חשבון]

09.12.2025

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים רוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 בהמשך לפרק על מיסוי קרן ההשתלמות, שבו עסקנו בבחירה הפוליטית-ערכית של מערכת מס, בפרק הזה אנחנו מתעמקים ביעילות מערכת המס, ובפרט בצמצום הנטל העודף של המס, ומסבירים את […]

תכנית סמוטריץ' – האם הכלכלה הישראלית באמת משגשגת? [עושים חשבון]

23.11.2025

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 עושים חשבון מנתחים את ההצהרות של שר האוצר על מצב הכלכלה ואת תוכניתו הכלכלית. האם הכלכלה באמת במצב מצוין לאור העלייה בבורסה, התחזקות השקל, והאבטלה הנמוכה, כפי ששר האוצר, וראש הממשלה טוענים, או, אולי, המצב פחות טוב? ומה לגבי תוכניתו הכלכלית של שר האוצר: האם רצוי להקל במס על […]

המאבק על קרן ההשתלמות [עושים חשבון]

09.11.2025

האם צודקים במשרד האוצר שרצוי לבטל את ההטבה במס בקרן ההשתלמות בגלל שהיא בעיקר מטיבה עם העשירים? האם צודקים בהסתדרות שמדובר בניסיון לגזול את "כבשת הרש" של העובד? ואולי בכלל האופוזיציה צודקת בטענה שמוטב לקצץ בבזבזנות לפני שמעלים מיסים? עושים חשבון מנתחים את הוויכוח על הטבות המס בקרן ההשתלמות בראיה רחבה של מערכת המס בכללותה: […]

עסק חברתי – האם זה אפשרי? [עושים חשבון]

19.10.2025

האם מוכרים לנו את מפעלי ההסתדרות והקואפרטיבים במיתוג חדש, או שבאמת יש כאן משהו שונה? עושים חשבון מארחים את עומרי בן עמי, מנהל בית הספר לעסקים חברתיים לשיחה מפתיעה על עסקים חברתיים. מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 להאזנה לכל הפרקים ללא עלות […]

השיטה הסינית [עושים חשבון]

21.09.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, מומחה לכלכלת סין, לשיחה על השיטה הכלכלית, על הצמיחה המהירה ועל המחירים האנושיים הכבדים שלה. בנוסף, קצת פרספקטיבה על העוני הרב לצד העושר הרב, על המעורבות של השלטון בכלכלה, ועל השאיפות האימפריאליסטיות של סין.

השפעת עמיתים – למה כולם חושבים אותו דבר? [עושים חשבון]

01.09.2025

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק על המחקר שעוסק בהשפעת העמיתים – האנשים שאנחנו עובדים איתם או לומדים איתם,  ואפילו חולקים איתם מגורים – על הישגים ועמדות. האם חשיפה לעובדים בעלי פריון עבודה גבוה מגדילה את פריון העבודה? האם חשיפה של ילדי בית ספר לתלמידים חזקים משפרת הישגים לימודיים? האם חשיפה לקבוצות אתניות […]

מסעו של היזם הפלסטיני [עושים חשבון]

18.08.2025

עושים חשבון מארחים את ידין קאופמן, יזם הון-סיכון, שהקים תוכנית מנטורינג לצעירים וצעירות פלסטינים, בשיתוף עם חברות היי-טק ישראליות, ואת רסן חמד, יזם הייטק פלסטיני, מנכ"ל Zaytounic, לפרק על התפתחות היזמות בחברה הפלסטינית, ועל היתרונות לישראלים ולפלסטינים מהתפתחות כלכלית פלסטינית.

מהפכה בקיבוץ – איך תמריצים משפיעים על התנהגות? [עושים חשבון]

03.08.2025

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק שמתאר את המחקר שלו ושל שותפיו, שבוחן את ההשפעות של רפורמות מבניות בקיבוצים – המעבר לקיבוץ המופרט בעקבות משבר הקיבוצים – על תפישת העולם הערכית של חברי הקיבוץ, על דפוסי ההצבעה בבחירות, על ההשקעה בהון אנושי, על חריצות בעבודה, ואפילו על גירושין ובחירת בני זוג.

זהירות! השקעה טובה לפניך [עושים חשבון]

20.07.2025

איזה סטארטאפים מגייסים כסף בפלטפורמות מימון המונים, איך עובדות קרנות הון סיכון ומה האמת מאחורי האקזיטים שלפעמים קוראים עליהם בעיתונים הכלכליים. עושים חשבון מארחים את רועי בן יוסף, משקיע הון סיכון, לשיחה על על שנאת סיכון ואהבת תשואה, על פיזור ועונים לשירה – האם כדאי לה להשקיע את כספה באקזיט הבא.

בעיית הסוכן: רמאות וזכויות קניין [עושים חשבון]

06.07.2025

מה משותף לעובד ולמעסיק, ללקוח ולעורך הדין, ולמתווך שמנסה למכור לכם דירה? ניגודי אינטרסים ופערי מידע. בפרק הזה אנחנו מדברים על מודל המנהל-סוכן, מודל מרכזי בתורת החוזים, שעוסק באינטראקציות כלכליות רבות  – אינטראקציות שיש בהן ניגוד עניינים ופערי מידע.אנחנו גם יוצאים למסע בזמן של אלפי שנים כדי לגלות איך המודל יכול להסביר את לידת זכויות […]

עיר משגשגת חייבת אוניברסיטה [עושים חשבון]

22.06.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר נעמי האוסמן, חוקרת כלכלה עירונית וכלכלת ידע, לשיחה על זליגת הידע מהאוניברסיטאות לסביבה העירונית ועל החשיבות של הקרבה הפיזית בין המחקר לתעשייה. איך קובעים סדרי עדיפויות בפיתוח עירוני? מהם יתרונות הצפיפות? ואיך כל זה קשור לתחבורה, בניה לגובה ואינטראקציה אנושית?

מה זה בכלל מחיר מופרז? [עושים חשבון]

08.06.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל, מומחה במבנה שווקים ובעל ניסיון וידע רב בתחום התביעות כנגד יצרנים שגובים מחיר מופרז, לשיחה על ההגדרה של מחיר מופרז ועל האמצעים החוקיים והכלכליים לצמצום הפגיעה בציבור בגלל חברות שגובות מחירים מופרזים.

החות'ים יורים והמחירים עולים [עושים חשבון]

25.05.2025

האם המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה בישראל? עושים חשבון מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר בבנק ישראל ומומחה לכלכלה אזורית, לשיחה על השפעות החרם הטורקי על ישראל, השפעת ההתקפות החות'יות על ההובלה הימית העולמית ובפרט על ישראל, וביטולי הטיסות.

ביקורת עמיתים: אבטחת איכות או חסימת תחרות? [עושים חשבון]

11.05.2025

לאחרונה הקימו אגודות הכלכלה המובילות בעולם (האמריקאית, האירופית, הבריטית והאגודה האקונומטרית) ועדה משותפת לבחינת הליכי הפרסום המדעי בכלכלה בכתבי העת התחרותיים. מטרת הוועדה הוגדרה כאבחון הבעיות במערכת הפרסום והצעת פתרונות לשיפור. הפרק מציג את הבעיות שהובילו להקמת הוועדה, את הבעיות שהוועדה התעלמה מהן, את האינטרסים החבויים והגלויים, את השחיתות, את ההמלצות הבעייתיות של הוועדה ואת […]

דיור בישראל: מחסור או בועה? [עושים חשבון]

27.04.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור מיקי מלול לשיחה על מחירי הדיור בישראל. הנתונים לגבי עליית המחירים מדאיגים ורומזים לכך שיש כאן בועה: ניתוק של המחיר מהערך הכלכלי שנגזר מעלויות הבניה ודמי השכירות. האם באמת יש בועה בשוק הדיור? האם יש בכלל מחסור בדירות? האם ירידה משמעותית במחירי הדיור באמת מסכנת את היציבות הפיננסית? ומה רצוי […]

מה טראמפ עושה?! [עושים חשבון]

15.04.2025

פרק בונוס על מלחמת הסחר של טראמפ. מה עומד מאחורי נוסחת "מכסי הגומלין" של נשיא ארה"ב? מה המטרה של המכסים ולמה גרעון הסחר של ארה"ב מטריד את הנשיא. עומר ושירה דנים במדיניות החדשה והאם יש דרכים יעילות יותר להשיג את אותה המטרה? האם המכסים יחזירו את התעשייה לארה״ב ומה יוצא מכל זה לאזרח האמריקאי?

רשתות חברתיות- המונופולים החדשים [עושים חשבון]

07.04.2025

איך ומתי רשתות יוצרות כוח מונופוליסטי- מהם היתרונות לגודל שמספקות הרשתות ומהם הכלים המשפטיים להתמודדות עם הנזקים? הפעם עושים חשבון מארחים את רז אגרנט, דוקטורנט למשפטים שחוקר רשתות אינטרנטיות.

נפט- הדלק של הפוליטיקה העולמית [עושים חשבון]

23.03.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר גיא לרון, מומחה ליחסים בינלאומיים וגיאופוליטיקה, לשיחה על האינטרסים הכלכליים והפוליטיים מאחורי המדיניות של מנהיגי העולם- מפוטין, דרך טראמפ ועד איראן בהקשר של אנרגיה וגאוגרפיה. אז אילו עוד מדינות ודיקטטורים נהנים מהזהב השחור? עד כמה המשאב הזה חשוב ואיך כל זה קשור לישראל?

יתרון יחסי ומלחמות סחר [עושים חשבון]

09.03.2025

אנחנו מדברים על מלחמות הסחר ועל הבסיס למסחר בין לאומי: מה זה יתרון יחסי, ומה ההבדל בינו לבין יתרון מוחלט ותחרותי, מה זה הסטת סחר ואיך מכסים פוגעים ברווחה? הפרק מתחיל עם התרומה של דויד ריקרדו לתאוריה של מסחר בינלאומי, עובר דרך נקודות מרכזיות בהתפתחות המחקר של מסחר בינלאומי, ומסתיים עם פרס הנובל שהוענק לפול […]

הכה את המומחה: כלכלת ישראל במלחמה [עושים חשבון]

23.02.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל ועונים לשאלות המאזינים- על דירוג האשראי ומצב הכלכלה, על התפיסה הכלכלית בישראל – ימין או שמאל, על אתגרי יוקר המחיה ופריון העבודה ועוד.

מיליי- המהפכן שמציל את ארגנטינה? [עושים חשבון]

10.02.2025

הכלכלן שהפך לנשיא, חביאר מיליי, מכנה את עצמו "אנרכו-קפיטליס" וידוע בתמיכתו הנלהבת בשוק חופשי עם כמעט אפס מעורבות ממשלתית. בתוך חודשים הוא התחיל לבצע פעולות כדי להוציא את המדיניות שלו לפועל ואת ארגנטינה ממשבר. הפעם עושים חשבון מארחים את ד"ר סבסטיאן ויסוצקי, כלכלן שגר בארגנטינה, על המהלכים הדרמטיים שעשה מיילי, על אלו שהבטיח ועדיין לא […]

האם אפשר לעזור לעניים? [עושים חשבון]

27.01.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר שירלי ליכטמן שדה, לפרק שעוסק במחקר על מדיניות רווחה. האם סיוע לעניים באמת מחלץ מעוני או דווקא מייצר תמריצים להישאר עניים? מה ההשפעה של צמצום קצבאות רווחה על תמותת עניים מסמים ואלכוהול, ומה קורה להשתתפות בשוק העבודה העבודה? והאם תלושי מזון משפרים את העתיד של ילדים שגדלו במשפחות עניות?

הויכוח על הביטקוין- זהב דיגיטלי? [עושים חשבון]

12.01.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, שמסביר מדוע לדעתו הביטקוין הוא הזהב המודרני, מרחיב על סוגי מטבעות דיגיטלים נוספים, ומסביר מדוע הביטקוין אינו בועה. צוות עושים חשבון מאתגר את הטענות. עוד בפרק: מה זה בכלל בועה, ודיון על בועות שאינן סכום אפס.

נטל המס ורווחים כלואים [עושים חשבון]

29.12.2024

עושים חשבון מארחים את ירון גינדי, ראש לשכת יועצי המס, לשיחה על הכבדת נטל המס על הציבור בישראל, ובעיקר מתעמקים בסוגיית הרווחים הכלואים של החברות. וגם: איך נכון להגדיל את תקבולי המס? האם צריך בעיקר למסות עשירים? האם אפשר להתמקד במיסוי עסקים ובכך לצמצם את הפגיעה בציבור? ואולי נוצרה הזדמנות לרפורמה כללית במערכת המס? ובנוסף: […]

למה כלכלנים עושים ניסויים בבני אדם? [עושים חשבון]

15.12.2024

האם בני אדם רציונליים? האם המודל הכלכלי כושל בניבוי ההתנהגות האנושית במעבדה? אולי המעבדה כושלת בניבוי התנהגות אנושית בחיים מחוץ למעבדה? מה לומדים מהמעבדה על היחס לסיכון, ומה ההבדל בין אי וודאות לבין סיכון? עושים חשבון מארחים את פרופסור יורם הלוי לשיחה על כלכלה ניסויית ומנסים להשיב על השאלות האלו דרך מגוון דוגמאות של ניסויים […]

האם יש שוק חופשי של דעות ברשת? [עושים חשבון]

01.12.2024

עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי לפרק על מה רשתות חברתיות עושות. האם פייסבוק תורמת להקצנה? איך אינסטגרם וטוויטר משפיעות על בריאות נפשית, מה ההשפעה של חשיפה לדעות על עמדה פוליטית ועל אמפתיה כלפי הצד השני, ומה הם המנגנונים השונים שמקשרים בין הרשתות לאושר ועושר, אבל גם לפשעי שנאה.

ביטקוין- השקעה משתלמת או תרמית פירמידה? [עושים חשבון]

17.11.2024

עושים חשבון מדברים על הביטקוין מהזווית הכלכלית: האם מדובר בנכס של ממש, או שאולי זו רק בועה שתתפוגג בקרוב? איך מעריכים את השווי ההוגן של ביטקוין? ומה יקרה אם ביטקוין באמת יהפוך למטבע ככל מטבע אחר? איך הגענו למסקנה שמחירו חסום בשני מליון דולר למטבע ביטקוין יחיד. והאם רצוי שממשלות ילחמו בביטקוין?

שיתופי פעולה – תורת המשחקים [עושים חשבון]

03.11.2024

העולם המודרני מאופיין בשיתופי פעולה כלכליים רבים עם זרים, שהיקפם מתואם עם ההתפתחות הכלכלית. שיתוף הפעולה תורם לרווחה אבל הוא פתח לרמאות וניצול. בפרק הזה, שירה ועומר משוחחים על התרומה של תורת המשחקים להבנה של שיתופי פעולה, בהשתתפות פרופסור יורם הלוי.

כלכלה התנהגותית – יישומים בשטח [עושים חשבון]

20.10.2024

עושים חשבון בשיחה נוספת עם ד״ר טלי רגב על כלכלה התנהגותית. אחרי שהבנו בפרק הקודם מהי כלכלה התנהגותית, הפעם צוללים לדוגמאות שונות למחקרים ויישומים

מהי כלכלה התנהגותית? [עושים חשבון]

06.10.2024

רבים מאוד מדברים על כלכלה התנהגותית, ואפילו מציגים את עצמם כמומחים בתחום, אבל מעטים, ולא במקרה, מבינים מהי באמת ומדוע היא נחוצה. הפעם, עושים חשבון מארחים את ד"ר טלי רגב, בפרק לכבודו של חתן פרס הנובל בכלכלה פרופסור דני כהנמן, שהלך לעולמו לאחרונה. מהו האדם הרציונאלי בשפת הכלכלנים?  האם הכלכלה ההתנהגותית הוכיחה שהמודל הכלכלי הרציונאלי […]