עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לשיחה על יוקר המחייה. מה זה בכלל יוקר מחייה, והאם יוקר המחייה עולה בגלל האינפלציה? מה עומד מאחורי יוקר המחייה, והאם הריכוזיות והמונופלים הם לב הבעיה? ומה ניתן לעשות בשביל לשפר את רווחת הציבור בישראל, ובפרט להוריד את מחירי המוצרים והשירותים במשק?
תמלול הפרק
בשנים האחרונות כמעט כל אחד ואחת מאיתנו נושאים משהו. אובדן, חוסר ודאות, חרדה, לילות בלי שינה, או פשוט תחושה שמשהו בנו השתנה. מה קורה לנו אחרי שהעולם נסדק? ואיך אדם, קהילה וחברה שלמה קמים מחדש? קמים יחד הוא פודקאסט חדש שבוחן את שאלות הליבה שמאחורי טראומה והחלמה.
בפודקאסט הזה אני, פרופסור פנינית רוסו נצר, ראש מכון קמ"א וחוקרת משמעות חוסן, צמיחה ממשבר ורווחה נפשית, מראיינת חוקרים, אנשי שטח ומי שחיים את המורכבות הזאת על בשרם. מה המחקר יכול לחדש לנו? איך ממצאים משנים מדיניות? ומה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כבר מחר בבוקר כדי לנוע לקראת החלמה וריפוי? קמים יחד זמין בכל אפליקציות הפודקאסטים וביוטיוב של מכון קמ"א.
עושים חשבון עם פרופסור עמר מואב ושירה הדס נקר.
אהלן עמר. שלום שירה. מה שלומך היום? כרגיל שירה, יקר לי, יקר לי פה החיים היום. יקר לך?
מה אני אגיד? כן, נכון. למה? אבל כאילו יקר פה בישראל, יש עניין? תראה, אנחנו שומעים כל הזמן שמדברים על יוקר המחיה, ובוודאי לקראת הבחירות האחרונות ראינו כל מיני פוליטיקאים, כולל כאלו שהם היום מנהלים את המדינה, למשל ראש הממשלה, שהבטיחו שיורידו את יוקר המחיה.
בישיבת הממשלה הראשונה זה אחת מארבע המטרות של הממשלה. יפה. לצד הגברת הביטחון, שהוגבר מאוד. כן. ככה קרה ליוקר המחיה.
אני רק אגיד שמי שאתם שומעים זה פרופסור יוסי שפיגל מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שנמצא איתנו פה לפרק על יוקר המחיה. שלום רבה. שלום יוסי, ותודה שאתה מצטרף אלינו. אז הסיבה שהזמנו את יוסי זה בדיוק כי הוא מומחה למבנה שווקים, ועוסק בנושא של מחירים ומחירים מופרזים, ואתם זוכרים אותו מהפרק על מה זה מחיר מופרז, בוודאי שיוקר המחיה קשור לעניין הזה. תראה, אני ראיתי איזשהו ציוץ בטוויטר של מישהו שטוען שמפלגה שתרוץ עכשיו בבחירות האלה עם טיקט של יוקר המחיה ותבטיח לטפל בו תביא עשרה מנדטים.
ולדעתי זה לא נכון. זאת אומרת, לדעתי גם זה לא עד כדי כך חשוב לבוחרים, כי עובדתית זה לא מה שביום הבחירות הם באים ועושים, אבל יותר, באים וסיימים בקלפי, אבל יותר חשוב מזה, זה גם לא באמת חשוב לפוליטיקאים להוריד את יוקר המחיה, כי הרי יש יעד אינפלציה, נכון? אומרים כל שנה, המדינה רוצה להיות באינפלציה, רוצה להיות בעליית מחירים של 2-3 אחוז, אז לכאורה זה הפוך לגמרי מהרעיון של הורדת יוקר מחיה. אם המחירים ירדו, האינפלציה לא תעלה. יפה, שאלה מצוינת, שירה, שאני שמח ששאלת, כי אני חושב שזו...
טעות שסביר שאדם שאינו כלכלן יטעה בה, אבל היא בכל זאת טעות. אני הגדרשית לגבי הצד הפוליטי, האם אדם שיבטיח מפלגה שהטיקט שלה זה יוקר המחיה, אני חושב שיש לזה ביקוש ויש לזה קונים, אבל יותר חשוב לציבור היום בישראל זה המחנה. אנחנו היום מאוד, כולנו יודעים את זה, אני לא רוצה להרחיב על זה את הדיבור, אז יכול להיות שאם הייתה כמה מפלגה שאומרת, אני במאה אחוז נאמנה למחנה ביבי, למחנה שאינו ביבי, ואצלי הדגש יהיה על יוקר מחיה, יכול להיות שמפלגה כזאת כן היו מצביעים לה, אבל מפלגה שאומרת, אני לא נאמנה לאף מחנה, אז אדם שרוצה להעיף את ביבי מהשלטון ואת הקואליציה הקיימת, לא יצביע לה מטבע הדברים, וגם הפוך. רק הערה קטנה, כל האמירות האלה בינתיים, ממה שאני שומע, זה הכל סיסמאות ריקות מתוכן. אנחנו נעשה ככה, אנחנו נעשה ככה, ובסוף כשאתה מנסה לפרוט את זה לפרוטות מה בדיוק הולכים לעשות, לא עומד מאחורי זה כלום, ואני חושב שהציבור די מבין שזה בלוף.
ייתכן, ייתכן, ולכן אני באמת חושב שזה מבחינתי הדבר הכי חשוב להגיד בפרק הזה, זה בדיוק את הדברים האלו שכשאנחנו רוצים באמת להתעמק ביוקר המחיה, להבין ולהילחם ביוקר המחיה או להוריד את יוקר המחיה, מה שזה לא יהיה, אז אי אפשר להסתפק בסיסמאות, אנחנו כלכלנים ואנחנו רוצים באמת לרדת לעומק הדברים. אני רק אגיד שאינפלציה אמנם נהוג להגיד שזה איזשהו מדד ליוקר המחיה, אבל זה לא נכון בעצם, כי בסך הכל כשאנחנו חושבים על יוקר מחיה, אז אנשים יכולים לחשוב על זה בשני מובנים, אז נעשה סדר. דבר ראשון, בהרבה מקרים, אני שואל אנשים, כשאתה שומע יוקר מחיה, אני שואל את הסטודנטים, למה אתם מתכוונים? אז חלקה מהמחירים. רגע, אני יכולה להגיד?
את יכולה להגיד, כן. אוכל, דלק. אבל מה? חשבונות. אבל מה זאת אומרת יוקר מחיה?
אני הולכת למסעדה, רוצים ממני היום על ארוחת צהריים עם פחית כל ה-70 שקל. אז זאת אומרת שהמחירים יקרים בשקלים? בהחלט. אז באיזה מובן ישראל יקרה או לא יקרה בהשוואה? ביחס למשכורת שלי, מה זאת אומרת?
אה, יפה, ביחס למשכורת, אוקיי. אז זו באמת פרשנות גדולה. אם הייתי מרוויחה הרבה הרבה יותר, אז לא היה אכפת לי לשלם 70 שקלים במסעדה. יפה, מצוין. עזוב, כשאנשים שומעים את הביטוי יוקר מחיה, אז בדרך כלל חושבים בדיוק כמו ששירה אמרה עכשיו.
וזה לא טעות, כי אני חושב שבכלכלה אין מושג מוגדר היטב של יוקר מחיה. אבל העניין הוא שאם אנחנו חושבים על מה אני יכול לקנות עם ההכנסה שלי, בואי נזכור שלאנשים יש הכנסה לא רק משכורת, זה נכון שרוב הציבור, עיקר ההכנסה זה שכר, אבל יש גם בעלי עסקים. וגם שכירים יש להם לפעמים הכנסה ממקורות אחרים. ואז באמת, האם ההכנסה ביחס לעלות סל מוצרים? אבל דעת לדבר הזה יש שם בכלכלה, זה נקרא תוצר ריאלי לנפש, זה בדיוק זה, כלומר אם מדדנו את התמ"ג, את התוצר הריאלי לנפש, בעצם נתנו תשובה למה יוקר המחיה ביחס להכנסה ישראל בהשוואה למדינות אחרות.
נוסיף רק מתוקנן ל-PPP. כן, אמרתי ריאלי, אבל תודה. נכון, חשוב להגיד, כשאנחנו רוצים למדוד את ה... להשוות את התוצר לנפש בין מדינות שונות, אנחנו חייבים לעשות תיקון ל-Purchasing Power Parity, לכוח הקנייה. וזה בדיוק מה שאת אמרת עכשיו.
אוקיי, אבל במדד הזה ישראל יקרה? אז המדד הזה הוא מדד של תוצר לנפש, אז כן, ישראל... אז להגיד שהיא יקרה זה נורא מוזר, כי באיזה מובן? אם את אומרת לי יקר זה ההכנסה ביחס למחיר סל המוצרים שאנחנו צורכים, אז אני יכול להגיד לך בדיוק איפה ישראל, לא בדיוק, אבל אנחנו פחות או יותר במקום בין 30 ל-40 בעולם נדמה לי, בתוצר הריאלי לנציג. אני חושב אבל שמה ששירה אולי מתייחסת אליו, זה העובדה שאם אתה מסתכל על התוצר לנפש, לא מתוקנן לכוח הקנייה של הכסף, אנחנו נגיד זה מקום 15.
נכון. וכשאתה מתקנן את זה לכוח הקנייה, פתאום אנחנו, אופ, יורדים. נכון. תקשיבו, אתם מדברים במונחי מתקנן ופי פי פי, אני רוצה רגע לקחת אתכם לזווית הראייה של האזרח, הצרכן או הצרכנית. אני פותחת את הטיק טוק ורואה בחורות, אפילו לא בגילי, הרבה יותר צעירות בארצות הברית, והן עושות ברכב חדש שבישראל עולה 150-200 אלף שקל כמו כלום, נכנסות לקוסקו וקונות כמויות של סטייקים וקונות בתים גדולים וכולי, בסדר, בתים גדולים יש להם הרבה יותר שטח, לא ניכנס לזה.
ובגדים שבארץ נחשבים יקרים ובחו"ל הם, מה זה בחו"ל, בארצות הברית הם כלום. אז הצרכן הישראלי מסתכל על זה, שלא לדבר על כמה, אתם יודעים כמה מהקניות הצרכניות הישראליות עושות בחו"ל? כי בחו"ל הרבה יותר זול להם? תיארת עכשיו בדיוק את ה-PPP. זה בדיוק העניין.
בדיוק העניין שבארצות הברית, מישהי עם השכלה כמו שלך, עם מעמד כמו שלך, יכולה להרשות לעצמה לקנות הרבה יותר ממה שהיית יכולה לקנות. מה זה, קייה פיקנדו? שירה, שירה. בן אדם רוצה קייה פיקנדו חדשה, וזו לא אפשרות. כן, בוא נתקדם.
בואי נעשה סדר, אוקיי? כשאת משווה את עצמך לאזרחית ארצות הברית בגילך, בהשכלתך, במקצוע שלך, מה שאת בעצם אומרת לי, שהתוצר לנפש בארצות הברית מתוקנן לכוח קנייה, הוא יותר גבוה. זאת עובדה ידועה, ארצות הברית, התוצר לנפש יותר... זה הכל, זה כל מה שאת אומרת פה. ובאמת, מה שיוסי אמר, רומז מאיפה חלק מזה מגיע.
אז אחד זה צד התוצר, כמה אנחנו מייצרים מוצרים, אז פריון העבודה בישראל... התוצר שעובד מייצר בישראל, הממוצע, הוא פשוט נמוך בהשוואה לארה״ב, אנחנו יודעים לייצר מעט יותר. וגם המוצרים שאנחנו קונים הם יקרים יותר, לכן באמת שאנחנו עושים את המעבר מהשוואה של תוצר לנפש בלי לתקנן לכוח קנייה. פשוט כמה שקלים התוצר, מה התוצר לנפש בישראל בשקלים, לתרגם את זה לדולרים? אנחנו במקום יותר טוב מ-20, אולי בין 10 ל-20 בעולם.
עכשיו מתקננים את זה לא לדולרים אלא לכוח קנייה ואנחנו יורדים למקום 30-40, שוב אפשר לבדוק בדיוק, זה לא כל כך רלוונטי כרגע. ולכן כשמדברים על יוקר מחיה, אז בעצם אם מתכוונים לדבר הזה של רמת החיים, אז רמת החיים זה התוצר לנפש, התוצר הריאלי לנפש, זה הכל. אבל יש היבט נוסף שכלכלנים עוסקים בו, במקרה יוסי ואני היינו היום בכנס מכון אהרון והיה מושב שלם שהוקדש ליוקר המחיה, לחלוטין הגדרה אחרת וזה ההשוואה של כמה סל מוצרים עולה בישראל בדולרים להשוואה כמה אותו סל עולה במדינות אחרות בדולרים, תוכל לחשוב על מוצר מסוים, כמה משחט שיניים קולגייט עולה בישראל בדולרים וכמה היא עולה בדולרים בשבדיה, בדנמרק, בקפריסין וזו נקודה נוספת של יוקר מחיה. עכשיו אני רוצה להגיד מילה על אינפלציה. אינפלציה היא מעלה את המחירים ואת ההכנסה אחד לאחד, את ההכנסה הממוצעת ולכן להגיד שאם יש אינפלציה חיובית אז היוקר המחיה במובן שאת דיברת עליו נפגע, אז זה פשוט לא נכון.
אחד לאחד, כי ככל שיש אינפלציה, התוצר הריאלי הוא לא מושפע מאינפלציה, כן? ממשיכים לייצר בדיוק את אותם דברים, הפעילות הכלכלית היא אותו הדבר, חלוקת ההכנסות יכולה להשתנות. כי יכול להיות, למשל, אם ניקח מצב שיש אינפלציה, אז כן, אז האנשים שעיקר ההכנסה שלהם משכר, אז ההכנסה שלהם במונחי כוח קנייה ירדה. מצד שני, אם המחירים עלו והשכר לא עלה בהתאם, אז רווחים יעלו יותר כתוצאה מהאינפלציה, אז יש אחרים שההכנסה שלהם עלתה במונחי כוח קנייה. אז הממוצע לא מושפע מאינפלציה בכלל.
אגב, גם מוצרי יבוא, משום שאם יש אינפלציה יותר גבוהה בישראל מאשר נגיד בארצות הברית, אז השקל ייחלש. כתוצאה מזה, או אם האינפלציה יותר נמוכה, אז השקל מתחזק. לכן, לאינפלציה יש כל מיני השפעות שליליות, אבל אינפלציה של 2-3 אחוזים, ההשפעות החיוביות שלה יותר חשובות מהשליליות, דיברנו על זה בפרק על אינפלציה שעשינו, והיא לא קשורה בכלל ליוקר המחיה, לא במובן של כוח הקנייה ולא במובן של השוואת מחירים. אם לתרגם את זה למתמטיקה פשוטה, כוח הקנייה של הכסף זה הכנסה לחלק למחירים. נניח ניקח מדד מחירים, כמה עולה בממוצע סל שאני קונה בסופר.
אז זה הכנסה שלי לחלק למחיר, ואז אני רואה כמה סלים אני יכול לקנות עם הכסף. אינפלציה משפיעה גם על ההכנסה וגם על המחיר. לפי מה שעומר אומר, בממוצע פחות או יותר אותו דבר, אז לכן זה לא מעלה ולא מוריד, כי זה מעלה את המכנה ומעלה את המונה באותה מידה. לעומת זאת, יוקר מחיה זה המחיר כשמחזיקים את ההכנסה קבוע. ואז כמובן, אם ההכנסה אותו דבר והמחיר הוא יותר גבוה, אז אני יכול לקנות עם זה פחות.
זה כבר מרגיש לי הרבה יותר דומה למה שאנשים חווים כאן בשנים האחרונות. זאת אומרת, המחירים של הכל עולים, המשכורות לא בהכרח, או לא באותו קצב. תלוי של איזה מגזר. יש לנו מגזר של הייטק שהוא הקטר המוביל של המשק ואנשים שעובדים בהייטק המשכורות שלהם הן גבוהות מכיוון שאם כבר הזכרת את הפריון במשק אז באמת הפריון במשק הישראלי הוא מאוד נמוך בהשוואות בינלאומיות אבל בסקטור ההייטק הוא מאוד גבוה בהשוואות בינלאומיות זאת אומרת אנחנו מצטיינים לא רק באופן כללי יחסית לישראל אלא גם יחסית לעולם ובאמת מי שעובד בסקטור הזה אז הוא רמת החיים שלו למרות המחירים המאוד גבוהים רמת החיים שלו היא סבירה אולי אפילו עולה עם הזמן. לעומת זאת מי שלא מחובר לסקטור הזה ונמצא בסקטורים אחרים שהם לא יעילים אז באמת הוא נשחק.
כן למרות ששוב אם מסתכלים אין לי את הנתונים של השנים האחרונות. מכל הבלאגן פה של הקורונה והמלחמות, אני מסתכלים נניח על העשור שנגמר, העשור מ-2010 ל-2020, אז יש שוויון בישראל הצטמצם. זאת אומרת, למרות כל הסיפורים, כן, הג'יני יורד ממש בצורה רציפה. ולכן, למרות כל הטענות שפה הקטר, עובדי ההייטק מרוויחים יותר וגדלים הפערים, בסוף כשמסתכלים על הנתונים, אז... דווקא הפערים הצטמצמו וגם העשירונים הנמוכים מאוד נהנו מפירות הצמיחה הכלכלית.
אני רוצה עכשיו שנעבור לדבר באמת על יוקר המחיה במובן של כמה עולה סל מוצרים בישראל בהשוואה לעולם ולדבר על למה ומה אפשר לעשות בנדון. אז מבחינת נתונים אם אנחנו מסתכלים על סל כללי של מוצרים, אז אנחנו באמת הרבה יותר יקרים מאירופה. עכשיו, בכלל ממדינות ה-OECD, מה שמעניין במיוחד... עמר, אני רק אומר שמסתבר שמאוד קשה להשוות בין מדינות שונות, מהסיבה הפשוטה שהמוצרים הם לא אותו דבר. נכון.
ולכן, כשנשאלת השאלה כמה עולה לקנות דבר מה במדינה אחת ובמדינה שנייה, מסתבר שבמדינה השנייה אין את הדבר מה הזה, יש משהו אחר. אבל יש דברים שכן אפשר, נכון. מה זאת אומרת המוצרים הם לא אותו דבר? הם לא אוכלים לחם חלב ביצים קוטג'? בדיוק, אז טוב שאת אומרת...
אני חושבת שהקוטג' לא אוכלים. אה, אוכלים גבינת פתע, אני לא מרחמת עליהם. ביליתי לא מעצבן בארצות הברית. בארצות הברית למשל, ארוחת בוקר אני אוכל בייגל. סתם, לא יודע.
בארץ אין בייגל, אני לא אוכל בייגל. ואפילו אם יש, אני יכול ללכת לקנות בייגל, אני לא, אני אוכל משהו אחר. ואותו דבר לצהריים, אני אוכל דברים קצת אחרים. לא יודע, בארצות הברית, כשביקרתי ב-NYU, היינו הולכים בצהריים וקונים סלט וחוזרים למשרד וכולם יושבים ואוכלים סלט. פה אני לא אוכל סלט לצהריים.
אז מסתבר שהרגלי הצריכה אפילו של אותו אדם משתנים ממדינה למדינה. אז הסל שאני קניתי בארצות הברית זה לא בדיוק הסל שאני קונה בארץ. נכון, תראה יוסי, גם הדיור הוא לא אותו דיור ויש הבדלים ובכל זאת, שוב, אם אני מתבסס על המחקר של מכון הארון, הנתונים שראינו היום, אז שני המרכיבים הכי מרכזיים בסל הצריכה של הישראלים זה דיור ומזון, זה שני הדברים המרכזיים. הדירה, הדיור זה 27% מהסל הממוצע של ישראלים והמזון 17%. ובשתי, במוצרים האלו, אז אם אנחנו נשווה את עצמנו למדינות עשירות שהן יותר יקרות בממוצע, כמו דנמרק, שבדיה, ועוד מדינות עשירות, אנחנו יקרים ב-26% בדיור.
כלומר, מטר מרובע בישראל בממוצע עולה יותר. השכירות, הקנייה. אבל לנו יש ממ"ד ולהם אין. נכון, אז יש לנו דירות יותר איכותיות, כי אם ייתנו עליהן טילים, הלך עליהן. אתה פשוט אומר משהו שהוא עצוב לי, כי הסתכלתי ביד 2, או איך שלא קוראים לאתר הזה, של אמסטרדם, ובוא נגיד, דירה כמו שלי אפשר באמסטרדם לקנות פנטהאוזים, גג זכוכית כזה שאין בו עליית גג ואתה לא יכול להסתתר, אבל דירה מדהימה.
כן. זה עצוב. אז עכשיו חכי, הדברים עוד נהיים יותר גרועים, כי אם אנחנו נשווה את עצמנו למדינות העניות במירכאות, זה מדינות מפותחות, אבל עם תוצר פחות גבוה, כמו יוון, קפריסין, איטליה, ספרד, אנחנו יקרים מהם בדיור, כלומר דולר מול דולר, זאת ההשוואה, לא שקל מול דולר, פשוט בשער חליפין כמה עולה לשכור דירה בישראל, כמה עולה לשכור דירה ביוון, אנחנו ב-85% יותר יקרים, אוקיי? ואם נסתכל על מזון, אז 27% יותר יקרים מהמדינות העשירות ו-39% יותר יקרים מהמדינות העניות. וואו.
עכשיו, אז אלו העובדות, ככל שניתן, ואני מסכים עם ההסתייגות של יוסי שההשוואה היא לא טריוויאלית, אבל עדיין, איך שלא נסתכל על זה, ודאי שיש מוצרים שהם זהים לחלוטין, הזכרתי משחט שיניים קולגייט וכדומה, שישראל פשוט יקרה, ולא רק זה, וזה מה שמעניין במיוחד, זה שהפער בינינו ובין העולם הולך וגדל על פני זמן, זאת אומרת, פעם, ועשר, עשרים שנה. היו תחומים שישראל הייתה יותר זולה והיום בעיקר במוצרים מהסוג הזה, שירותים עדיין יכול להיות שישראל קצת יותר זולה בכמה דברים, אבל בגדול ישראל יקרה והולכת ונהיית יקרה יותר ויותר, שוב בלי קשר להכנסה, פשוט כמה עולה המוצר בישראל בהשוואה לכמה הוא עולה במדינות אחרות. אני חושב שכל ישראלי שנוסע לחו"ל מתרשם שפתאום המחירים שם נראים לו זולים. אפילו במדינות שפעם היו נחשבות מאוד יקרות יחסית לישראל. זהו, זוכר שפעם היו אומרים, טוב, אבל לפחות בישראל הפירות נורא זולים, ואז הנביאים ניהו 40 שקל לקילו, והייתי באתונה ופתאום ראיתי דובדבנים בשני יורו לקילו, ואמרתי, מה זה דובדבנים?
זה משהו שאדם מן השורה יכול לאכול. כן. תהיה בהלם. אני, כשאנחנו נוסעים לצרפת, חופשות אופניים, זה מה שזוגתי ואני עושים, אז משתדלים לבחור מקום שליד זה יש בולון ז'רי, בוקר קונים בגט, ושוב אתה צודק, בישראל אני לא קונה בבוקר בגט, אבל לפני כמה ימים במקום לחם קניתי בגט, המחיר הוא יותר מכפול, ואיכות, די על הפנים בהשוואה לבגט הצרפתי, יכול להיות שבגטים המחיר מפוקח, אני לא יודע, בצרפת יכול להיות, כן, אבל אנחנו עקרונית נגד פיקוח מחירים, כי זה בדרך כלל לא דבר. דבר טוב.
אבל באופן כללי, רמת המחירים בצרפת, אני יודע מהביקורים שלי שם, שזה נראה לי ממש זול. להשוואה לישראל, אין ספק. בסך הכל... איטליה הייתי הרבה. בסך הכל זה נהיה פודקאסט של אנשים שמטיילים בחו"ל ויכולים להרשות לעצמם, אבל מתלוננים על המחירים בארץ.
כן. אוקיי, מה עוד? אז עכשיו בואו נרד לשורש העניין. למה ישראל יקרה? ומה שהתזה המרכזית שאני רוצה לשים פה על השולחן, זה באמת להגיד שהסיסמאות של כן זה הכל ריכוזיות זה פשוט ורק כל מה שצריך לעשות זה לפרק את המונופולים זה פשוט שטות זה לא נכון זה לא שהריכוזיות אין לה תפקיד יש לה תפקיד היא לא הדבר היחיד שגורם פה ליוקר המחאה אבל אם רוצים לטפל בבעיות של היעדר תחרותיות צריך להבין את שורש הדברים ופה באמת יש המון המון דברים שהם באמת ייחודיים לישראל.
למשל הכשרות. הכשרות מוסיפה עלות אדירה, כי אי אפשר לייבא לישראל, יש דברים שפשוט אסור לגמרי לייבא לישראל, וגם כשמייבאים דברים שמותר והם כשרים, אז צריך לשלם לרבנות המון כסף בשביל לעשות את הדבר הזה. אז זו דוגמה מסוימת. מעבר לזה...
כשר ומה לא כשר, והרבנות הראשית גם לא תגיד לך בדיוק מה כן ומה לא, אתה צריך פשוט להביא ואז ללכת ולבקש אישור, ותקבל או לא תקבל, ואתה לא תבין עד הסוף למה קיבלת או לא קיבלת. אה, כי יבואן אין לך ודאות מראש לגבי המוצרים. זה הייתה התלונה. יודעים בכמה כשרות מעלה את המחירים? הייתה להם שם איזו הערכה של שישה אחוזים, across the board.
יש עוד דבר, למשל, מסתבר שיש אורלה. שזה פירות וירקות. נכון, זה ארבע השנים הראשונות של העץ. נכון, אז העץ יכול להניב פירות, אבל אסור לך להשתמש בו. נכון.
ויש כמובן את שנת שמיטה, שאולי מדלגים על זה באיזה קורס. אבל גם לשנת שמיטה יש הרבה פתרונות. בסדר, אבל... זה עדיין מייצר מנגנון. אני חושבת שאחד הדברים המעניינים הוא, אני קניתי לאחרונה אבקת כביסה ויש עליה הכשר, למרות שלא ידעתי שזה מוצר מזון.
אם חושבים על פרה... ששוחטים אותה למאכל, מסתבר שיש חלקים שלמים מהפרה שהם לא כשרים. נכון. אז גם פה יש בזבוז. מסתבר שבעופות יש גם כל מיני דברים שהופכים את העוף ללא כשר, אף על פי שזה לגמרי אכיל.
אבל פה זה כבר לגמרי עניין של העדפה של הצרכנים, רוב הצרכנים מעדיפים בישראל בהחלט לאכול בשר כשר. אוקיי, אז אני למשל, כשרות לא מעניינת אותי, אני לא שומר על כשרות, אבל כשאני הולך לקנות בסופר, רוב הסופרים הם רוצים גם לשרת קהל שכן רוצה כשרות. בסדר, אבל זה אתה יודע כבר כוחות השוק, אבל בוא נסתכל על טיב טעם, שהיא לא כשרה, גם היא סובלת מהכשרות, זאת הנקודה, כלומר גם... טבעתם אסור לה לייבא נקניקים לישראל, גם טבעתם לא יכולה לייבא עוף כפול לישראל, זאת אומרת, זו הבעייתיות שיש פה באמת כפייה גם על הציבור שלא מואמן. ובאמת הבחור ממשרד האוצר שדיבר היום, תדעתי, שרוצה לאכול כשר, אמר, לי אישית, כשאני באירופה, אני אוכל את הכשרות של האירופאים, כשרות ענקית.
למה זה לא טוב לישראל? או לפחות שאם הרבנות מתעקשת על כשרות יותר מהודרת, אז שתי אפשר, שתי רמות כשרות. זאת אומרת, גם דתיים סובלים מהמונופול של הרבנות, ולמדנו היום גם דבר מאוד מעניין, שהיה את הרפורמה של כהנא, מתן כהנא בכשרות, היא לא בוטלה, היא נדחתה. זאת אומרת, הם פעם בחצי שנה מאריכים את התוקף של אימוץ בפועל של הרפורמה. ומה שכל מה שהממשלה, אם תהיה ממשלה חלופית, צריכה לעשות, זה לא לחדש את הביטול, ואז זה ייכנס לפרקטיקה.
לא לאפשר עוד דחייה. ובאמת, זאת רפורמה שמשרתת את הציבור, גם החילוני וגם הדתי. היא לא טובה על האסכונה של הרבנות, כן? אוקיי, אם זה ברמה הפרטית. אני רוצה להגיד עוד משהו על הכשרות, שזה חשוב לתמונה הכללית.
זה לא רק שיש תעלות הישירה של הכשרות. אלא שהעלות של הכשרות, כמו עלויות רגולטוריות נוספות, גם יוצרות כוח מונופוליסטי, מגדילות ריכוזיות. מדוע? כי ככל שיצרן הוא יצרן יותר קטן, יותר קשה לו לעמוד בכל הדרישות השונות והמשונות. החל מדרישות שונות של רגולציה של משרד הבריאות, שבהרבה מקרים לא רלוונטיות בכלל, אבל מטילות עלות ענקית על היצרן.
ודרך הכשרות הזאת, וכל זה יוצר מצב של פחות תחרות. כלומר, יש פה גם תעלות הישירה וגם את תעלות העקיפה של צמצום תחרות. יש כמובן עוד כל מיני סקטורים שלא הזכרת, למשל מי שרוצה לגדל בשר חזיר, הרי יש בישראל גם אנשים שהם נוצרים ורוצים לאכול בשר חזיר, אבל מסתבר שאתה צריך לגדל חזירים על במות כדי שהם לא ייגעו באדמת ארץ ישראל הקדושה. וגם רק באזורים מסוימים. נכון.
אני במקרה מכיר את זה היטב, יש לי קשר משפחתי לענייני חזירים. ובכן, כמו שאתה יודע, בישראל מותר לגדל חזירים או באזור בצפון של יישובים ערביים נוצריים, או בקיבוץ להב, אבל בקיבוץ להב בעצם, איך זה יכול להיות שמותר להם לגדל חזירים? אז הם מגדלים את זה לצורכי מדע ומחקר, לפחות ככה זה היה. ואבא שלי, זכרו לברכה, היה המדען הראשי שלהם, וזה עזר להם לגדל חזירים שם. או שיש לך את כל תעשיית היינות, שמסתבר שרק יהודי שומר שבת יכול לגעוע ביין, והיינן לא יכול לגעוע ביין של עצמו.
נכון, אם הוא לא שומר שבת. עכשיו, הוא יכול כמובן להחליט שהיקב שלו לא כשר. ויש מספר יקבים בישראל שהם לא כשרים, אבל אז הם לא ייכנסו לרשתות השיווק, והם יתקשו מאוד לייצא את היין לחו"ל, כי חלק גדול מהביקוש לעינות ישראלים הוא של יהודים בחו"ל. נכון. כן.
אז הדברים האלה יוצאים חסרי יותר. אני חושבת אבל שאנחנו יכולים רגע לחזור מעושים הלכה לעושים חשבון, כי אני בטוחה שיש עוד גורמים שגורמים למחיה להיות יקרה בישראל, ולמוצרים ספציפית להיות יקרים בישראל, שהם מעבר לכשרות. נכון מאוד. אני רוצה להגיד משהו קודם כל כללי. בסוף כשאנחנו מסתכלים, שהוא רלוונטי לנושא של תחרות וריכוזיות, בסוף כשאנחנו מסתכלים על מחיר, אז יש בו שלושה מרכיבים.
אחד זה מס, שניים זה עלות, ושלוש זה המרווח, הרווח של היצרן, כן? זה לא הרווח באמת, אבל המרווח על המוצר, הרווח השוקי. על המוצר. עכשיו, אם הבעיה היא בכלל עלויות יותר יקרות, אז זה לא יבוא לידי ביטוי ברווח של היצרן, אלא בעלות. זאת אומרת, אם למשל יש טענה, אני אהפוך את זה לדבר מוחשי.
למשל יש טענה, הרבה פעמים אנחנו שומעים את זה מהחקלאים, זה לא החקלאות, המוצרים בישראל יקרים לא בגללנו, אלא זה רשתות השיווק, הן עושקות אותנו. אז בסדר, אנחנו ככלכלנים מסתכלים על מה קורה ברשתות, האם יש להם מרווח גבוה, מה התשובה, יוסי מכיר את זה יותר טוב ממני. התשובה היא שהמרווחים של רשתות השיווק בארץ הם לא שונים מהותית מאלה שבחו"ל. כן, אז שם לא הסיבה ליוקר המחיה, לא במרווח, בתחום הזה. בתחומים אחרים בהחלט ייתכן שכן, אבל תמיד זאת השאלה הרלוונטית.
לפני שצועקים מונופולים, מונופולים, ריכוזיות, תגיד רגע. מה המרווח? האם המרווח באמת גבוה בצורה חריגה? וכן, יש תחומים בישראל שוודאי שהמרווח גבוה בצורה חריגה, אבל יש מקומות שזה לא נובע ממרווח גבוה, אלא נובע מעלויות גבוהות. אבל אני רוצה מילה על המיסוי, כי גם זה מרכיב במחיר.
הרי לכאורה, אם את קונה מוצר שיראה היום שהמחיר שלו הוא 100 שקלים, שילמת 118, כי יש עוד 18% מע"מ. אז הרבה פעמים אנחנו שומעים את הפוליטיקאים אומרים, אנחנו נוריד את יוקר המחיה על ידי זה שנוריד את המס. הנה לאחרונה סמוטריץ', שהכריז על הגדלת הפטור ממס על יבוא אישי, אמר, זה יוריד את יוקר המחיה. אבל זו פשוט טענה לא נכונה. מדוע?
כי בסוף זה בסך הכל מוריד את מה ששילמת לממשלה, ואם אנחנו משלמים לממשלה פחות, אז כן. כאילו קנינו את המוצר במחיר יותר נמוך, אבל לממשלה, אם היא לא קיצצה בהוצאות מול זה, אז היא תצטרך לקחת מאיתנו את הכסף במקום אחר. לכן, החשיבות שאנחנו ככלכלנים אומרים שצריך להקטין מכס, לבטל מכס, לבטל מכסות, אבל להוריד מכס, לא בגלל שהורדת המכס כשלעצמה הופכת את המוצר ליותר זול, אלא כי זה מגדיל את התחרותיות במשק. אוקיי, זה הדבר המרכזי, כי אם רק הורדנו מכס על מוצר, נניח ניקח כחלון שרצה להוריד את יוקר המחיה, בזמנו עשה כל מיני דברים כאלו של נטו מבצעים, וברגע שהוא... נכון, הורידו מחירים על שורה של מוצרים.
על מיסים, על מוצרים דווקא שלא מיוצרים בישראל. נכון. כן, אז יכולנו לשלם פחות על סלולרי שקנינו. על המון מוצרים, מוצרי חשמל הם הרבה יותר זולים. אבל מה המשמעות?
אם המחיר של הסלולר ירד בגלל ששילמת פחות מס, מה המשמעות? ליצרן נמשכת לשלם אותו הדבר, ליבואה נמשכת לשלם אותו הדבר, אין פה תוצרת ישראל של סלולרים, אז לא יצרת פה תחרות מול היצרנים הישראלים, אז בסך הכל נדמה לך ששילמת פחות, באמת שילמת פחות, אבל לממשלה יש עכשיו פחות הכנסה, היא חייבת לקחת את זה מאיזשהו מקום או לקצץ לך בשירותים, אין אפשרות אחרת. זה של הממשלה תהיה פחות הכנסה כדבר רע, אבל אולי אם יהיה להם פחות כסף הם גם יבזבזו פחות? אולי? אולי, אבל זה לא מה שקורה בדרך כלל.
לא, בדרך כלל הממשלה יש לה את הצרכים שלה, והממשלה זה גם, אנחנו נוטים לחשוב על זה כאילו זה איזה גוף מונוליטי. בפועל זה הרבה מאוד שרים מכמה וכמה מפלגות, שלכל אחד מהם יש אינטרסים משלו, וגם האינטרסים משלו בטח משתנים לפי היום, לפי מי שהוא פוגש. אז בכל שלל האינטרסים האלה יש את הצורך למשל להיטיב עם מקורבים, לקדם כל מיני אנשים שאתה חפץ בעיקרם, לעזור לחברים שלך, והצרכים האלה לא משתנים לפי הקיצוץ של המס על הסולולרי או לא, הם יישארו. אבל אני מסכים שאם כחלון היה באותה הזדמנות שהוא אומר אני, מוריד את המס על הסלולר והנה אנחנו נעשה קיצוץ מול זה כדי שלא נכביד עליכם במקום אחר אז הייתי מסיר את הכובע אבל זה לא מה שנעשה אבל יש גישה בהחלט יש את הגישה הזאת של to starve the beast של בואו קודם כל נגבה פחות מיסים המפלגה הרפובליקנית בארה״ב היא יותר מאמינה בגישה הזאת מהמפלגה הדמוקרטית בפועל כשמסתכלים לאורך הרבה שנים המפלגה הרפובליקנית באמת מגדילה דווקא הוצאות, לא מורידה, אבל כן מקצצת מיסים ויוצרת גירעון. אז זה נורא קשה בפועל באמת לקצץ בהוצאות, לדבר על זה זה קל.
לעומת זאת, באמת שאם אנחנו מורידים נכס על מוצרים שכן מיוצרים בישראל, אז זה יוצר תחרות, או זה מאפשר התייעלות. למשל, נניח שמייצרים בישראל מוצרים... שלמעשה אין שום יתרון תחרותי, יתרון יחסי בייצור שלו בישראל, אבל מייצרים אותו כי יש מכס מאוד גבוה. תורידי את המכס, יפסיקו לייצר אותו בישראל ויעברו לייצר משהו שיש בו יתרון יחסי. אז הנה הרווחנו מהשיפור ביעילות.
אז שוב, ההורדה במכס זה אמצעי להגדיל יעילות, להגדיל תחרות. זה לא מטרה להוריד מחיר דרך הורדת המרכיב של המס במוצר. אבל שוב, זה משהו שככה כלכלנים חושבים על זה, כי זאת האמת, אבל פוליטיקאים רואים את זה אחרת לחלוטין. זהו, ממש דיברנו על זה בהרחבה בפרק המס הוסיטות. ולכן כל הזמן יש את הרעיונות האלו של פטור ממע"מ, לפתור בעיות שונות ומשונות.
לפיד עם הפטור ממע"מ על דירות. וכדומה. אוקיי, אני רוצה להתקדם טיפה, ושוב, המטרה שלי לטעון שאם אנחנו רוצים להבין את יוקר המחיה במובן הזה, יוקר המחירים, אז צריך להסתכל בצורה מאוד רחבה על עלות הייצור ולא רק על המרווחים. המרווחים, כן, הרגולציה שיוצרת מונופולים. לגבי עלות הייצור יש דמון דברים, למשל הגודש בכבישים.
נדמה לי שהיום ראינו איזו הערכה של שישה אחוזים, משהו כזה. למה זה רלוונטי הגודש בכבישים? כי כל מוצר שאנחנו קונים, או אפילו שירותים שאנחנו מקבלים, המוצרים צריכים לעבור ממקום למקום. זה אפילו עוד יותר גרוע, כי באמת אחד הדברים שנאמרו בכנס היום, והיה לי מאוד מעניין לשמוע, זה שמסתבר שיש רגולציה שמחייבת כל קמעונאי שיחזיק בחנות שלו 30% משטח החנות יהיה מחסן. ואמר אחד הקמעונאים, אני לא רוצה את המחסן הזה בחנות, אני רוצה שהיצרן יביא הכל במשאית אחת ויספק לי למרלוג, ואני מהמרלוג שלי אספק לחנויות מתי שאני רוצה.
אבל מה, אני כבר חייב להחזיק 30% משטח החנות בתור מחסן. אז למה אני צריך עכשיו גם לשלם כסף על מרלוג? מכריחים אותי כבר להחזיק בחנות. אז אני מבקש מהיצרן שיביא את המשאית שלו לחנות שלי ויביא לי כבר את הדברים ישר למחסן שבחנות. אבל אז זה אומר שהמשאית הזאת במקום לנסוע פעם אחת לאיזה מרלוג ולהוריד הכל במכה אחת, היא צריכה לעשות סיבוב בלא יודע בחמישים חנויות.
אז עכשיו, כל יצרן וכל ספק צריך לנסוע לכל אחת מהחנויות. כמובן, אפשר להעלות על הדעת איזה גודש זה יוצר בכבישים. ברגע שזה יוצר גודש בכבישים, זה אומר שגם לוקח המון זמן לספק את זה. אז כברור שזה מנפח את העלויות. עכשיו, אחד הדברים שאני חושב שחייבים להבין, זה שאין איזשהו דבר אחד גדול שאם נשים עליו את האצבע נבין מאיפה יוקר המחיה צץ.
כנראה זה צירוף של כל מיני דברים, דיברנו על אחד מהם, כשרות, דיברנו על דבר אחר עכשיו, גודש בכבישים, זה הרבה מאוד דברים שכולם מצטרפים ביחד והופכים את העלויות כנראה למאוד מאוד גבוהות. אני אגיד, קודם כל ניתן קרדיט, אנחנו שמענו את זה מעמית זאב, נכון, שהוא מנכ״ל ספאר, באמת דיבר מאוד יפה על יוקר המחיה ועל איך הרגולציה באמת יוצרת ריכוזיות. ובאמת עושה פה נזקים אדירים, רגולציה מטופשת בהרבה מקרים. אני אתן עוד דוגמה, למשל, אכיפת החוק בישראל. אוקיי, אז קודם כל, ראשית, אנחנו כולנו סובלים מהיעדר אכיפת חוק, כי אנחנו סופים אולי ליותר עבריינות, אבל אם הרבה עסקים משלמים פרוטקשן, מה המשמעות?
מי משלם את זה בסוף? ברור שזה מגולגל למחירי המוצרים והשירותים. זה נהיה עוד הרבה יותר גרוע כש... שורפים לך את העסק. כי לא שילמת את הפרוטקשן.
נכון, וזה קורה כנראה לא מעט בצפון ובדרום. נכון, ואדרבה, זה גם, הנה, עוד משהו שמקטין את התחרותיות. אם אנשים חוששים להיכנס לענף בגלל שהם לא רוצים להתעסק עם עבריינים ולשלם פרוטקשן, אז פחות תחרות. ומי שכבר נכנס לענף ומשלם פרוטקשן, אז יותר עלויות. אוקיי.
אתה חושב שאפשר לנקות פרוטקשן כהוצאה מוכרת ממס? לא, אבל עדיין זה מתגלגל. לא, זה עוד יותר גרוע. אולי יכול להיות שיש חברות ש... אתה מוציא לך חשבונית של חברת שמירה.
חברת שמירה. אגב, אחד הדברים הגרועים בזה, מלבד כמובן כל הדברים האחרים הברורים מאליהם, זה שזה גורם לזה שבסוף מי שיפעיל את העסק, למשל היה בטלוויזיה על איזה מישהו שחברת הסעות בצפון. שחברה משפחתית ששורפים להם את האוטובוסים כי הם מסרבים לשלם פרוטקשן. עכשיו, אם הם יצאו מהעסק, מי שיחליף אותם זה כמובן הבריון ששורף להם את האוטובוסים. זה לא ברור שהוא יודע להפעיל את העסק יותר טוב מהם.
אז אתה יוצר כאן חוסר יעילות, כי בסוף מי שזוכה לספק את השירות, במקום שזה יהיה הבן אדם היעיל ביותר שיודע לעשות את זה בעלות הכי זולה, זה מי שיכול לשרוף את האוטובוסים לאחרים. נכון, נכון. יפה, אז זה פרוטקשן, ובאופן כללי, תראה, יש פה באמת, מצד אחד המדינה מגלה חולשה ולא אוכפת את החוק, ודיברנו על זה כמה זה פוגע בציבור, אז הנה גם ביוקר המחיה. מצד שני, בואו נחשוב על מצב שהמדינה פתאום הייתה, זה קצת דומה לסיפור של המוניות, של הזכות הציבורית. הייתה אומרת, יש לי דרך לעזור לאנשים לקבל פרנסה.
מי שמקושר אליי, אני אתן לו רחוב. מה מותר לו ברחוב הזה? לגבות דמי מעבר. והנה יצרנו נכס מניב ומקומות ופרנסה לאנשים, אבל כולנו מבינים שזה לרווחה הכללית של הציבור זה רעיון נוראי. אבל למעשה הדבר הזה קיים, כי אם יש לנו ציבורים בישראל, שעושקים את הציבור דרך המנגנון הפוליטי, אז זה בעצם איפה שלוקחים פרוטקשן, רק לא לוקחים פרוטקשן או דמי מעבר ברחוב, אלא הם סוחטים את המערכת הפוליטית.
מה שאני רוצה להגיד פה... היה היום כתבה בדה מרקר שמסתבר שמשרד הביטחון מעסיק 2,200 יועצים בשכר של 500 מיליון שקלים, ובמקביל אין כסף לשלם על החץ שלוש. אז נכון, אז באמת ראינו כל הג'ובים המיותרים, בדיוק עכשיו הממשלה הזאת ממש מצטיינת בזה, ומישהו, גם היום בכנס שמענו על הרבה מאוד משרות גם במגזר הפרטי שהמדינה כופה עליהם, שוב זה הרבנות בעיקר, אבל כן, אנחנו יודעים שיש מלא ג'ובים, בסוף כולנו משלמים על זה. זה מתקשר באמת לשאלה, כולנו הרי היינו רוצים לחיות במדינה שיש לציבור יותר רווחה. יותר הכנסה ריאלית.
אבל אם רוצים יותר רווחה והכנסה ריאלית, המרכיב הזה של הרווחה, אז צריך שיותר אנשים יתפרנסו מזה שהם תורמים לרווחה, לתוצר, ופחות אנשים יתפרנסו מכל מיני ג'ובים פיקטיביים ומעושק הציבור. אז גם זה קשור לרמת החיים בצורה רחבה. אני רוצה אולי נקודה אחרונה שאני חושב שהיא מאוד חשובה, באמת שוב בבסיס של יוקר המחיה. מחירים וזה פריון העבודה. פריון העבודה הנמוך הוא לא רק מקטין את התוצר שלנו.
פריון העבודה הוא נמוך בישראל במיוחד בשירותים ובמסחר. עכשיו עובדים, נדמה לי 60-70% מהעובדים בישראל שירותים ומסחר ושם פריון העבודה הוא נמוך. עכשיו למה פריון העבודה נמוך? פה ושם דיברנו על זה, אולי צריך לעשות פרק מלא רק על פריון העבודה הנמוך אבל יש בזה מרכיב של השקעה של המגזר הפרטי בהון, כלומר שמשווים את העובד הישראלי מול מקבילו בדנמרק, שבדיה או אפילו באיטליה או ממוצע שלהם, אז יש פחות הון פרטי, פחות מיכון וציוד בישראל, כלומר משתמשים גם בטכנולוגיה לפעמים יותר מיושנת. הון אנושי, העובד הישראלי הממוצע הוא חלש בהון האנושי שלו, בידע המתמטי, לקרוא ולהבין את הנקרא בידע הטכנולוגי, בהשוואה לעובד המקביל לו.
והילדים שעברו עכשיו סדרה של קורונה ואחרי זה מלחמות שבהן לא באמת היו בתי ספר מתפקדים, כשהם יגיעו לשוק העבודה עוד זמן לא רב, אנחנו נראה את זה. נכון, נכון. ואגב, כמובן שדיברנו על זה לא מעט, החרדים והערבים מושכים... את ההון האנושי הממוצע כלפי מטה, אבל גם בלי הערבים והחרדים אנחנו לא מצטיינים. מערכת החינוך בישראל כושלת בלהכשיר אנשים לשוק העבודה בצורה ראויה.
אני חושב שגם יש את העניין התרבותי, אבל יש גורמים רבים. עכשיו, מה קורה? אם העובדים שמייצרים לנו מוצרים ושירותים, או מספקים לנו, זה מסחר, מספקים לנו מוצרים, מכינים שיש עלויות גבוהות מאוד, גם אם אין רווח גבוה, יש עלויות מאוד גבוהות של לקחת מוצר שגודל בשדה ולהביא אותו לצרכן הסופי. אם המערכת הזאת היא לא יעילה בגלל פריון עבודה נמוך, המשמעות היא, מצד אחד, כן, חלק מהפריון הנמוך מתורגם לשכר נמוך, אבל חלק מזה גם מתורגם לעלויות גבוהות, למחירים גבוהים יותר. למה זה רק חלקית השכר?
יש פרק שדיברנו על מודל סמואלסון בלסה, הפרק נקרא למה יקר כאן? ובאמת שם הדגש היה יותר על מדינות עשירות מול מדינות עניות. למה מדינות עשירות יותר יקרות ממדינות עניות? אבל הרעיון הוא רעיון דומה. כלומר, אם יש שכר שהוא לא מאוד נמוך בישראל, גם יש חוק שכר מינימום, עבודה הוא יותר גבוה, נגיד בתעשייה או בהייטק במיוחד, או במגזר הציבורי, זה מושך את השכר כלפי מעלה.
ואם השכר הוא גבוה יחסית לפריון, מה המשמעות בסוף? מחירים יותר גבוהים. ולכן אני חושב שמבחינתי הסיכום של כל הסוגיה הזאת של כמה יקר בישראל, זה שא', באמת יקר פה בהשוואה לעולם. אין סיבה שנהיה פה כל כך יקרים. אנחנו אמנם טוענים מדינת אי, אבל יש מדינות אי נוספות שהן הרבה יותר זולות מאיתנו.
וב', אין פתרונות קסם. זאת אומרת, אנשים שאומרים לכם מונופולים, ריכוזיות, רק לפרק, זה סתם, זה סתם פטפוטים. אם רוצים באמת להוריד את יוקר המחיה איכות החיים בישראל, צריך ממשלה שתעשה עבודה קשה, שתמנה אנשים ראויים לתפקידים ושיהיה אכפת להם מהשירות לציבור ומהטיפול בבעיות דרך הגודש בכבישים ואכיפת החוק ושיפור הרגולציה ושיפור הביורוקרטיה וטיפול בנושא הכשרות ועוד ועוד ועוד ובלי זה אנחנו נישאר עם סיסמאות הייתי רק רוצה לומר שבאמת העובדה שאנשים מתלוננים על מונופולים היא מוצא מאוד נוח, כי זה איזה מין דמון, איש רע כזה שבא ועושה לך רע, ורק אם תיכנס באיש הרע הזה פתאום הכל יסתדר. עכשיו, לפוליטיקאים זה מאוד נוח שיש את הדמון הזה, שזה המונופולים.
ואני חושב שהעובדה הזאת פוטרת את הפוליטיקאים מלפתור את הבעיה, וברגע שהציבור חושב שזה המונופולים שמזיקים להם, אז בעצם הוא פוטר את הממשלה מהצורך לפתור את הבעיה הזו. התחלתם את זה בדיון בשאלה האם יש איזה מפלגות שחורטות את יוקר המחיה על דגלן. אז כן, הייתה מפלגה כזאת, אבל המפלגה הזאת דיברה על המונופולים. זאת אומרת, אנחנו חוזרים לאותו עניין, שבמקום שאנשים ייקחו על עצמם את העניין של לפתור את הבעיה, זאת אומרת, למשל, לשבת ולחשוב, האם צריך להכריח את כל הרשתות להחזיק 30% מהזהו שלהם בתור מחסן, או לאפשר להם להחליט איזה מחסן הם רוצים ואיזה לא, ואז יכול לפתור את בעיית הלוגיסטיקה, שחלק מהם סתומים על ידי משאיות שמגיעות במקום למרלוג לכל חנות וחנות. ולהסתכל על כל מיני, למשל דיברו היום שאתה רוצה להביא מוצר לישראל, אתה מביא אותו לאשדוד, אבל הבדיקה נעשית רק בחיפה.
אז אתה צריך לשים אותו על קונטיינר, לשלוח אותו לחיפה, ואז אתה שולח אותו חזרה לאשדוד. למה? אז במקום שיטפלו בדברים האלה, וכדי לטפל בדברים האלה כמובן צריך שיהיה כוח אדם מוכשר, וכמובן שצריך שה... שמי שעומד בראש המשרד הממשלתי לא יהיה משרד אמון של מישהו שהוא מקורב לשר, אלא איש מקצוע שבאמת יודע, שבאמת אכפת לו. וברגע שיתחילו לטפל בדברים האלה, שזה לא דמונים לקרוא מונופול מונופול, זה באמת לטפל בכל מיני דברים כאלה אפורים לגמרי, ואולי משעממים, אבל אני חושב ששם הבעיה נמצאת בשלל כאלה דברים.
שפשוט צריך באמת להפשיל את השרוולים ולעשות עבודה אמיתית ולא לצעוק מונופולים מונופולים, זה לא יעזור לנו. טוב, אני חושבת שנכניס את זה למצע שלנו, לבחירות האלה, ונסגור את הפרק הזה כאן. תודה רבה לך פרופ' יוסי פיגר שהיית איתנו. תודה רבה לכם. תודה שירה.
תודה עמר. עד כאן הפרק הזה של עושים חשבון. יש לנו קבוצת וואטסאפ, אתם מוזמנים להצטרף אליה דרך הפייסבוק או האתר של עושים חשבון. תודה לרשת עושים היסטוריה ללהוט אלמור שעורך אותנו, שלי נועה עורכת הראשית, עידו שקד טכנאי האולפן לרעות שוקר מנהלת השיווק ולעמית חזזי מנהל המכירות. אתם מוזמנים לשלוח לנו שאלות דרך הרשתות של עושים היסטוריה בטוויטר של אישי רעד הסנקר או בפייסבוק של עמר מואב.
תודה שהאזנתם, ניפגש בפרק הבא.
לפודקאסטים נוספים של רשת עושים היסטוריה ולהצטרפות לרשימת התפוצה של התוכנית בדואר האלקטרוני, בקרו בעושיםהיסטוריה.com או הורידו את אפליקציית עושים היסטוריה מחנות האפליקציות של אנדרואיד.