יוקר המחייה בישראל [עושים חשבון]

25.05.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לשיחה על יוקר המחייה.  מה זה בכלל יוקר מחייה, והאם יוקר המחייה עולה בגלל האינפלציה? מה עומד מאחורי יוקר המחייה, והאם הריכוזיות והמונופלים הם לב הבעיה? ומה ניתן לעשות בשביל לשפר את רווחת הציבור בישראל, ובפרט להוריד את מחירי המוצרים והשירותים במשק?

תמלול הפרק

בשנים האחרונות כמעט כל אחד ואחת מאיתנו נושאים משהו. אובדן, חוסר ודאות, חרדה, לילות בלי שינה, או פשוט תחושה שמשהו בנו השתנה. מה קורה לנו אחרי שהעולם נסדק? ואיך אדם, קהילה וחברה שלמה קמים מחדש? קמים יחד הוא פודקאסט חדש שבוחן את שאלות הליבה שמאחורי טראומה והחלמה.

בפודקאסט הזה אני, פרופסור פנינית רוסו נצר, ראש מכון קמ"א וחוקרת משמעות חוסן, צמיחה ממשבר ורווחה נפשית, מראיינת חוקרים, אנשי שטח ומי שחיים את המורכבות הזאת על בשרם. מה המחקר יכול לחדש לנו? איך ממצאים משנים מדיניות? ומה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כבר מחר בבוקר כדי לנוע לקראת החלמה וריפוי? קמים יחד זמין בכל אפליקציות הפודקאסטים וביוטיוב של מכון קמ"א.

עושים חשבון עם פרופסור עמר מואב ושירה הדס נקר.

אהלן עמר. שלום שירה. מה שלומך היום? כרגיל שירה, יקר לי, יקר לי פה החיים היום. יקר לך?

מה אני אגיד? כן, נכון. למה? אבל כאילו יקר פה בישראל, יש עניין? תראה, אנחנו שומעים כל הזמן שמדברים על יוקר המחיה, ובוודאי לקראת הבחירות האחרונות ראינו כל מיני פוליטיקאים, כולל כאלו שהם היום מנהלים את המדינה, למשל ראש הממשלה, שהבטיחו שיורידו את יוקר המחיה.

בישיבת הממשלה הראשונה זה אחת מארבע המטרות של הממשלה. יפה. לצד הגברת הביטחון, שהוגבר מאוד. כן. ככה קרה ליוקר המחיה.

אני רק אגיד שמי שאתם שומעים זה פרופסור יוסי שפיגל מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שנמצא איתנו פה לפרק על יוקר המחיה. שלום רבה. שלום יוסי, ותודה שאתה מצטרף אלינו. אז הסיבה שהזמנו את יוסי זה בדיוק כי הוא מומחה למבנה שווקים, ועוסק בנושא של מחירים ומחירים מופרזים, ואתם זוכרים אותו מהפרק על מה זה מחיר מופרז, בוודאי שיוקר המחיה קשור לעניין הזה. תראה, אני ראיתי איזשהו ציוץ בטוויטר של מישהו שטוען שמפלגה שתרוץ עכשיו בבחירות האלה עם טיקט של יוקר המחיה ותבטיח לטפל בו תביא עשרה מנדטים.

ולדעתי זה לא נכון. זאת אומרת, לדעתי גם זה לא עד כדי כך חשוב לבוחרים, כי עובדתית זה לא מה שביום הבחירות הם באים ועושים, אבל יותר, באים וסיימים בקלפי, אבל יותר חשוב מזה, זה גם לא באמת חשוב לפוליטיקאים להוריד את יוקר המחיה, כי הרי יש יעד אינפלציה, נכון? אומרים כל שנה, המדינה רוצה להיות באינפלציה, רוצה להיות בעליית מחירים של 2-3 אחוז, אז לכאורה זה הפוך לגמרי מהרעיון של הורדת יוקר מחיה. אם המחירים ירדו, האינפלציה לא תעלה. יפה, שאלה מצוינת, שירה, שאני שמח ששאלת, כי אני חושב שזו...

טעות שסביר שאדם שאינו כלכלן יטעה בה, אבל היא בכל זאת טעות. אני הגדרשית לגבי הצד הפוליטי, האם אדם שיבטיח מפלגה שהטיקט שלה זה יוקר המחיה, אני חושב שיש לזה ביקוש ויש לזה קונים, אבל יותר חשוב לציבור היום בישראל זה המחנה. אנחנו היום מאוד, כולנו יודעים את זה, אני לא רוצה להרחיב על זה את הדיבור, אז יכול להיות שאם הייתה כמה מפלגה שאומרת, אני במאה אחוז נאמנה למחנה ביבי, למחנה שאינו ביבי, ואצלי הדגש יהיה על יוקר מחיה, יכול להיות שמפלגה כזאת כן היו מצביעים לה, אבל מפלגה שאומרת, אני לא נאמנה לאף מחנה, אז אדם שרוצה להעיף את ביבי מהשלטון ואת הקואליציה הקיימת, לא יצביע לה מטבע הדברים, וגם הפוך. רק הערה קטנה, כל האמירות האלה בינתיים, ממה שאני שומע, זה הכל סיסמאות ריקות מתוכן. אנחנו נעשה ככה, אנחנו נעשה ככה, ובסוף כשאתה מנסה לפרוט את זה לפרוטות מה בדיוק הולכים לעשות, לא עומד מאחורי זה כלום, ואני חושב שהציבור די מבין שזה בלוף.

ייתכן, ייתכן, ולכן אני באמת חושב שזה מבחינתי הדבר הכי חשוב להגיד בפרק הזה, זה בדיוק את הדברים האלו שכשאנחנו רוצים באמת להתעמק ביוקר המחיה, להבין ולהילחם ביוקר המחיה או להוריד את יוקר המחיה, מה שזה לא יהיה, אז אי אפשר להסתפק בסיסמאות, אנחנו כלכלנים ואנחנו רוצים באמת לרדת לעומק הדברים. אני רק אגיד שאינפלציה אמנם נהוג להגיד שזה איזשהו מדד ליוקר המחיה, אבל זה לא נכון בעצם, כי בסך הכל כשאנחנו חושבים על יוקר מחיה, אז אנשים יכולים לחשוב על זה בשני מובנים, אז נעשה סדר. דבר ראשון, בהרבה מקרים, אני שואל אנשים, כשאתה שומע יוקר מחיה, אני שואל את הסטודנטים, למה אתם מתכוונים? אז חלקה מהמחירים. רגע, אני יכולה להגיד?

את יכולה להגיד, כן. אוכל, דלק. אבל מה? חשבונות. אבל מה זאת אומרת יוקר מחיה?

אני הולכת למסעדה, רוצים ממני היום על ארוחת צהריים עם פחית כל ה-70 שקל. אז זאת אומרת שהמחירים יקרים בשקלים? בהחלט. אז באיזה מובן ישראל יקרה או לא יקרה בהשוואה? ביחס למשכורת שלי, מה זאת אומרת?

אה, יפה, ביחס למשכורת, אוקיי. אז זו באמת פרשנות גדולה. אם הייתי מרוויחה הרבה הרבה יותר, אז לא היה אכפת לי לשלם 70 שקלים במסעדה. יפה, מצוין. עזוב, כשאנשים שומעים את הביטוי יוקר מחיה, אז בדרך כלל חושבים בדיוק כמו ששירה אמרה עכשיו.

וזה לא טעות, כי אני חושב שבכלכלה אין מושג מוגדר היטב של יוקר מחיה. אבל העניין הוא שאם אנחנו חושבים על מה אני יכול לקנות עם ההכנסה שלי, בואי נזכור שלאנשים יש הכנסה לא רק משכורת, זה נכון שרוב הציבור, עיקר ההכנסה זה שכר, אבל יש גם בעלי עסקים. וגם שכירים יש להם לפעמים הכנסה ממקורות אחרים. ואז באמת, האם ההכנסה ביחס לעלות סל מוצרים? אבל דעת לדבר הזה יש שם בכלכלה, זה נקרא תוצר ריאלי לנפש, זה בדיוק זה, כלומר אם מדדנו את התמ"ג, את התוצר הריאלי לנפש, בעצם נתנו תשובה למה יוקר המחיה ביחס להכנסה ישראל בהשוואה למדינות אחרות.

נוסיף רק מתוקנן ל-PPP. כן, אמרתי ריאלי, אבל תודה. נכון, חשוב להגיד, כשאנחנו רוצים למדוד את ה... להשוות את התוצר לנפש בין מדינות שונות, אנחנו חייבים לעשות תיקון ל-Purchasing Power Parity, לכוח הקנייה. וזה בדיוק מה שאת אמרת עכשיו.

אוקיי, אבל במדד הזה ישראל יקרה? אז המדד הזה הוא מדד של תוצר לנפש, אז כן, ישראל... אז להגיד שהיא יקרה זה נורא מוזר, כי באיזה מובן? אם את אומרת לי יקר זה ההכנסה ביחס למחיר סל המוצרים שאנחנו צורכים, אז אני יכול להגיד לך בדיוק איפה ישראל, לא בדיוק, אבל אנחנו פחות או יותר במקום בין 30 ל-40 בעולם נדמה לי, בתוצר הריאלי לנציג. אני חושב אבל שמה ששירה אולי מתייחסת אליו, זה העובדה שאם אתה מסתכל על התוצר לנפש, לא מתוקנן לכוח הקנייה של הכסף, אנחנו נגיד זה מקום 15.

נכון. וכשאתה מתקנן את זה לכוח הקנייה, פתאום אנחנו, אופ, יורדים. נכון. תקשיבו, אתם מדברים במונחי מתקנן ופי פי פי, אני רוצה רגע לקחת אתכם לזווית הראייה של האזרח, הצרכן או הצרכנית. אני פותחת את הטיק טוק ורואה בחורות, אפילו לא בגילי, הרבה יותר צעירות בארצות הברית, והן עושות ברכב חדש שבישראל עולה 150-200 אלף שקל כמו כלום, נכנסות לקוסקו וקונות כמויות של סטייקים וקונות בתים גדולים וכולי, בסדר, בתים גדולים יש להם הרבה יותר שטח, לא ניכנס לזה.

ובגדים שבארץ נחשבים יקרים ובחו"ל הם, מה זה בחו"ל, בארצות הברית הם כלום. אז הצרכן הישראלי מסתכל על זה, שלא לדבר על כמה, אתם יודעים כמה מהקניות הצרכניות הישראליות עושות בחו"ל? כי בחו"ל הרבה יותר זול להם? תיארת עכשיו בדיוק את ה-PPP. זה בדיוק העניין.

בדיוק העניין שבארצות הברית, מישהי עם השכלה כמו שלך, עם מעמד כמו שלך, יכולה להרשות לעצמה לקנות הרבה יותר ממה שהיית יכולה לקנות. מה זה, קייה פיקנדו? שירה, שירה. בן אדם רוצה קייה פיקנדו חדשה, וזו לא אפשרות. כן, בוא נתקדם.

בואי נעשה סדר, אוקיי? כשאת משווה את עצמך לאזרחית ארצות הברית בגילך, בהשכלתך, במקצוע שלך, מה שאת בעצם אומרת לי, שהתוצר לנפש בארצות הברית מתוקנן לכוח קנייה, הוא יותר גבוה. זאת עובדה ידועה, ארצות הברית, התוצר לנפש יותר... זה הכל, זה כל מה שאת אומרת פה. ובאמת, מה שיוסי אמר, רומז מאיפה חלק מזה מגיע.

אז אחד זה צד התוצר, כמה אנחנו מייצרים מוצרים, אז פריון העבודה בישראל... התוצר שעובד מייצר בישראל, הממוצע, הוא פשוט נמוך בהשוואה לארה״ב, אנחנו יודעים לייצר מעט יותר. וגם המוצרים שאנחנו קונים הם יקרים יותר, לכן באמת שאנחנו עושים את המעבר מהשוואה של תוצר לנפש בלי לתקנן לכוח קנייה. פשוט כמה שקלים התוצר, מה התוצר לנפש בישראל בשקלים, לתרגם את זה לדולרים? אנחנו במקום יותר טוב מ-20, אולי בין 10 ל-20 בעולם.

עכשיו מתקננים את זה לא לדולרים אלא לכוח קנייה ואנחנו יורדים למקום 30-40, שוב אפשר לבדוק בדיוק, זה לא כל כך רלוונטי כרגע. ולכן כשמדברים על יוקר מחיה, אז בעצם אם מתכוונים לדבר הזה של רמת החיים, אז רמת החיים זה התוצר לנפש, התוצר הריאלי לנפש, זה הכל. אבל יש היבט נוסף שכלכלנים עוסקים בו, במקרה יוסי ואני היינו היום בכנס מכון אהרון והיה מושב שלם שהוקדש ליוקר המחיה, לחלוטין הגדרה אחרת וזה ההשוואה של כמה סל מוצרים עולה בישראל בדולרים להשוואה כמה אותו סל עולה במדינות אחרות בדולרים, תוכל לחשוב על מוצר מסוים, כמה משחט שיניים קולגייט עולה בישראל בדולרים וכמה היא עולה בדולרים בשבדיה, בדנמרק, בקפריסין וזו נקודה נוספת של יוקר מחיה. עכשיו אני רוצה להגיד מילה על אינפלציה. אינפלציה היא מעלה את המחירים ואת ההכנסה אחד לאחד, את ההכנסה הממוצעת ולכן להגיד שאם יש אינפלציה חיובית אז היוקר המחיה במובן שאת דיברת עליו נפגע, אז זה פשוט לא נכון.

אחד לאחד, כי ככל שיש אינפלציה, התוצר הריאלי הוא לא מושפע מאינפלציה, כן? ממשיכים לייצר בדיוק את אותם דברים, הפעילות הכלכלית היא אותו הדבר, חלוקת ההכנסות יכולה להשתנות. כי יכול להיות, למשל, אם ניקח מצב שיש אינפלציה, אז כן, אז האנשים שעיקר ההכנסה שלהם משכר, אז ההכנסה שלהם במונחי כוח קנייה ירדה. מצד שני, אם המחירים עלו והשכר לא עלה בהתאם, אז רווחים יעלו יותר כתוצאה מהאינפלציה, אז יש אחרים שההכנסה שלהם עלתה במונחי כוח קנייה. אז הממוצע לא מושפע מאינפלציה בכלל.

אגב, גם מוצרי יבוא, משום שאם יש אינפלציה יותר גבוהה בישראל מאשר נגיד בארצות הברית, אז השקל ייחלש. כתוצאה מזה, או אם האינפלציה יותר נמוכה, אז השקל מתחזק. לכן, לאינפלציה יש כל מיני השפעות שליליות, אבל אינפלציה של 2-3 אחוזים, ההשפעות החיוביות שלה יותר חשובות מהשליליות, דיברנו על זה בפרק על אינפלציה שעשינו, והיא לא קשורה בכלל ליוקר המחיה, לא במובן של כוח הקנייה ולא במובן של השוואת מחירים. אם לתרגם את זה למתמטיקה פשוטה, כוח הקנייה של הכסף זה הכנסה לחלק למחירים. נניח ניקח מדד מחירים, כמה עולה בממוצע סל שאני קונה בסופר.

אז זה הכנסה שלי לחלק למחיר, ואז אני רואה כמה סלים אני יכול לקנות עם הכסף. אינפלציה משפיעה גם על ההכנסה וגם על המחיר. לפי מה שעומר אומר, בממוצע פחות או יותר אותו דבר, אז לכן זה לא מעלה ולא מוריד, כי זה מעלה את המכנה ומעלה את המונה באותה מידה. לעומת זאת, יוקר מחיה זה המחיר כשמחזיקים את ההכנסה קבוע. ואז כמובן, אם ההכנסה אותו דבר והמחיר הוא יותר גבוה, אז אני יכול לקנות עם זה פחות.

זה כבר מרגיש לי הרבה יותר דומה למה שאנשים חווים כאן בשנים האחרונות. זאת אומרת, המחירים של הכל עולים, המשכורות לא בהכרח, או לא באותו קצב. תלוי של איזה מגזר. יש לנו מגזר של הייטק שהוא הקטר המוביל של המשק ואנשים שעובדים בהייטק המשכורות שלהם הן גבוהות מכיוון שאם כבר הזכרת את הפריון במשק אז באמת הפריון במשק הישראלי הוא מאוד נמוך בהשוואות בינלאומיות אבל בסקטור ההייטק הוא מאוד גבוה בהשוואות בינלאומיות זאת אומרת אנחנו מצטיינים לא רק באופן כללי יחסית לישראל אלא גם יחסית לעולם ובאמת מי שעובד בסקטור הזה אז הוא רמת החיים שלו למרות המחירים המאוד גבוהים רמת החיים שלו היא סבירה אולי אפילו עולה עם הזמן. לעומת זאת מי שלא מחובר לסקטור הזה ונמצא בסקטורים אחרים שהם לא יעילים אז באמת הוא נשחק.

כן למרות ששוב אם מסתכלים אין לי את הנתונים של השנים האחרונות. מכל הבלאגן פה של הקורונה והמלחמות, אני מסתכלים נניח על העשור שנגמר, העשור מ-2010 ל-2020, אז יש שוויון בישראל הצטמצם. זאת אומרת, למרות כל הסיפורים, כן, הג'יני יורד ממש בצורה רציפה. ולכן, למרות כל הטענות שפה הקטר, עובדי ההייטק מרוויחים יותר וגדלים הפערים, בסוף כשמסתכלים על הנתונים, אז... דווקא הפערים הצטמצמו וגם העשירונים הנמוכים מאוד נהנו מפירות הצמיחה הכלכלית.

אני רוצה עכשיו שנעבור לדבר באמת על יוקר המחיה במובן של כמה עולה סל מוצרים בישראל בהשוואה לעולם ולדבר על למה ומה אפשר לעשות בנדון. אז מבחינת נתונים אם אנחנו מסתכלים על סל כללי של מוצרים, אז אנחנו באמת הרבה יותר יקרים מאירופה. עכשיו, בכלל ממדינות ה-OECD, מה שמעניין במיוחד... עמר, אני רק אומר שמסתבר שמאוד קשה להשוות בין מדינות שונות, מהסיבה הפשוטה שהמוצרים הם לא אותו דבר. נכון.

ולכן, כשנשאלת השאלה כמה עולה לקנות דבר מה במדינה אחת ובמדינה שנייה, מסתבר שבמדינה השנייה אין את הדבר מה הזה, יש משהו אחר. אבל יש דברים שכן אפשר, נכון. מה זאת אומרת המוצרים הם לא אותו דבר? הם לא אוכלים לחם חלב ביצים קוטג'? בדיוק, אז טוב שאת אומרת...

אני חושבת שהקוטג' לא אוכלים. אה, אוכלים גבינת פתע, אני לא מרחמת עליהם. ביליתי לא מעצבן בארצות הברית. בארצות הברית למשל, ארוחת בוקר אני אוכל בייגל. סתם, לא יודע.

בארץ אין בייגל, אני לא אוכל בייגל. ואפילו אם יש, אני יכול ללכת לקנות בייגל, אני לא, אני אוכל משהו אחר. ואותו דבר לצהריים, אני אוכל דברים קצת אחרים. לא יודע, בארצות הברית, כשביקרתי ב-NYU, היינו הולכים בצהריים וקונים סלט וחוזרים למשרד וכולם יושבים ואוכלים סלט. פה אני לא אוכל סלט לצהריים.

אז מסתבר שהרגלי הצריכה אפילו של אותו אדם משתנים ממדינה למדינה. אז הסל שאני קניתי בארצות הברית זה לא בדיוק הסל שאני קונה בארץ. נכון, תראה יוסי, גם הדיור הוא לא אותו דיור ויש הבדלים ובכל זאת, שוב, אם אני מתבסס על המחקר של מכון הארון, הנתונים שראינו היום, אז שני המרכיבים הכי מרכזיים בסל הצריכה של הישראלים זה דיור ומזון, זה שני הדברים המרכזיים. הדירה, הדיור זה 27% מהסל הממוצע של ישראלים והמזון 17%. ובשתי, במוצרים האלו, אז אם אנחנו נשווה את עצמנו למדינות עשירות שהן יותר יקרות בממוצע, כמו דנמרק, שבדיה, ועוד מדינות עשירות, אנחנו יקרים ב-26% בדיור.

כלומר, מטר מרובע בישראל בממוצע עולה יותר. השכירות, הקנייה. אבל לנו יש ממ"ד ולהם אין. נכון, אז יש לנו דירות יותר איכותיות, כי אם ייתנו עליהן טילים, הלך עליהן. אתה פשוט אומר משהו שהוא עצוב לי, כי הסתכלתי ביד 2, או איך שלא קוראים לאתר הזה, של אמסטרדם, ובוא נגיד, דירה כמו שלי אפשר באמסטרדם לקנות פנטהאוזים, גג זכוכית כזה שאין בו עליית גג ואתה לא יכול להסתתר, אבל דירה מדהימה.

כן. זה עצוב. אז עכשיו חכי, הדברים עוד נהיים יותר גרועים, כי אם אנחנו נשווה את עצמנו למדינות העניות במירכאות, זה מדינות מפותחות, אבל עם תוצר פחות גבוה, כמו יוון, קפריסין, איטליה, ספרד, אנחנו יקרים מהם בדיור, כלומר דולר מול דולר, זאת ההשוואה, לא שקל מול דולר, פשוט בשער חליפין כמה עולה לשכור דירה בישראל, כמה עולה לשכור דירה ביוון, אנחנו ב-85% יותר יקרים, אוקיי? ואם נסתכל על מזון, אז 27% יותר יקרים מהמדינות העשירות ו-39% יותר יקרים מהמדינות העניות. וואו.

עכשיו, אז אלו העובדות, ככל שניתן, ואני מסכים עם ההסתייגות של יוסי שההשוואה היא לא טריוויאלית, אבל עדיין, איך שלא נסתכל על זה, ודאי שיש מוצרים שהם זהים לחלוטין, הזכרתי משחט שיניים קולגייט וכדומה, שישראל פשוט יקרה, ולא רק זה, וזה מה שמעניין במיוחד, זה שהפער בינינו ובין העולם הולך וגדל על פני זמן, זאת אומרת, פעם, ועשר, עשרים שנה. היו תחומים שישראל הייתה יותר זולה והיום בעיקר במוצרים מהסוג הזה, שירותים עדיין יכול להיות שישראל קצת יותר זולה בכמה דברים, אבל בגדול ישראל יקרה והולכת ונהיית יקרה יותר ויותר, שוב בלי קשר להכנסה, פשוט כמה עולה המוצר בישראל בהשוואה לכמה הוא עולה במדינות אחרות. אני חושב שכל ישראלי שנוסע לחו"ל מתרשם שפתאום המחירים שם נראים לו זולים. אפילו במדינות שפעם היו נחשבות מאוד יקרות יחסית לישראל. זהו, זוכר שפעם היו אומרים, טוב, אבל לפחות בישראל הפירות נורא זולים, ואז הנביאים ניהו 40 שקל לקילו, והייתי באתונה ופתאום ראיתי דובדבנים בשני יורו לקילו, ואמרתי, מה זה דובדבנים?

זה משהו שאדם מן השורה יכול לאכול. כן. תהיה בהלם. אני, כשאנחנו נוסעים לצרפת, חופשות אופניים, זה מה שזוגתי ואני עושים, אז משתדלים לבחור מקום שליד זה יש בולון ז'רי, בוקר קונים בגט, ושוב אתה צודק, בישראל אני לא קונה בבוקר בגט, אבל לפני כמה ימים במקום לחם קניתי בגט, המחיר הוא יותר מכפול, ואיכות, די על הפנים בהשוואה לבגט הצרפתי, יכול להיות שבגטים המחיר מפוקח, אני לא יודע, בצרפת יכול להיות, כן, אבל אנחנו עקרונית נגד פיקוח מחירים, כי זה בדרך כלל לא דבר. דבר טוב.

אבל באופן כללי, רמת המחירים בצרפת, אני יודע מהביקורים שלי שם, שזה נראה לי ממש זול. להשוואה לישראל, אין ספק. בסך הכל... איטליה הייתי הרבה. בסך הכל זה נהיה פודקאסט של אנשים שמטיילים בחו"ל ויכולים להרשות לעצמם, אבל מתלוננים על המחירים בארץ.

כן. אוקיי, מה עוד? אז עכשיו בואו נרד לשורש העניין. למה ישראל יקרה? ומה שהתזה המרכזית שאני רוצה לשים פה על השולחן, זה באמת להגיד שהסיסמאות של כן זה הכל ריכוזיות זה פשוט ורק כל מה שצריך לעשות זה לפרק את המונופולים זה פשוט שטות זה לא נכון זה לא שהריכוזיות אין לה תפקיד יש לה תפקיד היא לא הדבר היחיד שגורם פה ליוקר המחאה אבל אם רוצים לטפל בבעיות של היעדר תחרותיות צריך להבין את שורש הדברים ופה באמת יש המון המון דברים שהם באמת ייחודיים לישראל.

למשל הכשרות. הכשרות מוסיפה עלות אדירה, כי אי אפשר לייבא לישראל, יש דברים שפשוט אסור לגמרי לייבא לישראל, וגם כשמייבאים דברים שמותר והם כשרים, אז צריך לשלם לרבנות המון כסף בשביל לעשות את הדבר הזה. אז זו דוגמה מסוימת. מעבר לזה...

כשר ומה לא כשר, והרבנות הראשית גם לא תגיד לך בדיוק מה כן ומה לא, אתה צריך פשוט להביא ואז ללכת ולבקש אישור, ותקבל או לא תקבל, ואתה לא תבין עד הסוף למה קיבלת או לא קיבלת. אה, כי יבואן אין לך ודאות מראש לגבי המוצרים. זה הייתה התלונה. יודעים בכמה כשרות מעלה את המחירים? הייתה להם שם איזו הערכה של שישה אחוזים, across the board.

יש עוד דבר, למשל, מסתבר שיש אורלה. שזה פירות וירקות. נכון, זה ארבע השנים הראשונות של העץ. נכון, אז העץ יכול להניב פירות, אבל אסור לך להשתמש בו. נכון.

ויש כמובן את שנת שמיטה, שאולי מדלגים על זה באיזה קורס. אבל גם לשנת שמיטה יש הרבה פתרונות. בסדר, אבל... זה עדיין מייצר מנגנון. אני חושבת שאחד הדברים המעניינים הוא, אני קניתי לאחרונה אבקת כביסה ויש עליה הכשר, למרות שלא ידעתי שזה מוצר מזון.

אם חושבים על פרה... ששוחטים אותה למאכל, מסתבר שיש חלקים שלמים מהפרה שהם לא כשרים. נכון. אז גם פה יש בזבוז. מסתבר שבעופות יש גם כל מיני דברים שהופכים את העוף ללא כשר, אף על פי שזה לגמרי אכיל.

אבל פה זה כבר לגמרי עניין של העדפה של הצרכנים, רוב הצרכנים מעדיפים בישראל בהחלט לאכול בשר כשר. אוקיי, אז אני למשל, כשרות לא מעניינת אותי, אני לא שומר על כשרות, אבל כשאני הולך לקנות בסופר, רוב הסופרים הם רוצים גם לשרת קהל שכן רוצה כשרות. בסדר, אבל זה אתה יודע כבר כוחות השוק, אבל בוא נסתכל על טיב טעם, שהיא לא כשרה, גם היא סובלת מהכשרות, זאת הנקודה, כלומר גם... טבעתם אסור לה לייבא נקניקים לישראל, גם טבעתם לא יכולה לייבא עוף כפול לישראל, זאת אומרת, זו הבעייתיות שיש פה באמת כפייה גם על הציבור שלא מואמן. ובאמת הבחור ממשרד האוצר שדיבר היום, תדעתי, שרוצה לאכול כשר, אמר, לי אישית, כשאני באירופה, אני אוכל את הכשרות של האירופאים, כשרות ענקית.

למה זה לא טוב לישראל? או לפחות שאם הרבנות מתעקשת על כשרות יותר מהודרת, אז שתי אפשר, שתי רמות כשרות. זאת אומרת, גם דתיים סובלים מהמונופול של הרבנות, ולמדנו היום גם דבר מאוד מעניין, שהיה את הרפורמה של כהנא, מתן כהנא בכשרות, היא לא בוטלה, היא נדחתה. זאת אומרת, הם פעם בחצי שנה מאריכים את התוקף של אימוץ בפועל של הרפורמה. ומה שכל מה שהממשלה, אם תהיה ממשלה חלופית, צריכה לעשות, זה לא לחדש את הביטול, ואז זה ייכנס לפרקטיקה.

לא לאפשר עוד דחייה. ובאמת, זאת רפורמה שמשרתת את הציבור, גם החילוני וגם הדתי. היא לא טובה על האסכונה של הרבנות, כן? אוקיי, אם זה ברמה הפרטית. אני רוצה להגיד עוד משהו על הכשרות, שזה חשוב לתמונה הכללית.

זה לא רק שיש תעלות הישירה של הכשרות. אלא שהעלות של הכשרות, כמו עלויות רגולטוריות נוספות, גם יוצרות כוח מונופוליסטי, מגדילות ריכוזיות. מדוע? כי ככל שיצרן הוא יצרן יותר קטן, יותר קשה לו לעמוד בכל הדרישות השונות והמשונות. החל מדרישות שונות של רגולציה של משרד הבריאות, שבהרבה מקרים לא רלוונטיות בכלל, אבל מטילות עלות ענקית על היצרן.

ודרך הכשרות הזאת, וכל זה יוצר מצב של פחות תחרות. כלומר, יש פה גם תעלות הישירה וגם את תעלות העקיפה של צמצום תחרות. יש כמובן עוד כל מיני סקטורים שלא הזכרת, למשל מי שרוצה לגדל בשר חזיר, הרי יש בישראל גם אנשים שהם נוצרים ורוצים לאכול בשר חזיר, אבל מסתבר שאתה צריך לגדל חזירים על במות כדי שהם לא ייגעו באדמת ארץ ישראל הקדושה. וגם רק באזורים מסוימים. נכון.

אני במקרה מכיר את זה היטב, יש לי קשר משפחתי לענייני חזירים. ובכן, כמו שאתה יודע, בישראל מותר לגדל חזירים או באזור בצפון של יישובים ערביים נוצריים, או בקיבוץ להב, אבל בקיבוץ להב בעצם, איך זה יכול להיות שמותר להם לגדל חזירים? אז הם מגדלים את זה לצורכי מדע ומחקר, לפחות ככה זה היה. ואבא שלי, זכרו לברכה, היה המדען הראשי שלהם, וזה עזר להם לגדל חזירים שם. או שיש לך את כל תעשיית היינות, שמסתבר שרק יהודי שומר שבת יכול לגעוע ביין, והיינן לא יכול לגעוע ביין של עצמו.

נכון, אם הוא לא שומר שבת. עכשיו, הוא יכול כמובן להחליט שהיקב שלו לא כשר. ויש מספר יקבים בישראל שהם לא כשרים, אבל אז הם לא ייכנסו לרשתות השיווק, והם יתקשו מאוד לייצא את היין לחו"ל, כי חלק גדול מהביקוש לעינות ישראלים הוא של יהודים בחו"ל. נכון. כן.

אז הדברים האלה יוצאים חסרי יותר. אני חושבת אבל שאנחנו יכולים רגע לחזור מעושים הלכה לעושים חשבון, כי אני בטוחה שיש עוד גורמים שגורמים למחיה להיות יקרה בישראל, ולמוצרים ספציפית להיות יקרים בישראל, שהם מעבר לכשרות. נכון מאוד. אני רוצה להגיד משהו קודם כל כללי. בסוף כשאנחנו מסתכלים, שהוא רלוונטי לנושא של תחרות וריכוזיות, בסוף כשאנחנו מסתכלים על מחיר, אז יש בו שלושה מרכיבים.

אחד זה מס, שניים זה עלות, ושלוש זה המרווח, הרווח של היצרן, כן? זה לא הרווח באמת, אבל המרווח על המוצר, הרווח השוקי. על המוצר. עכשיו, אם הבעיה היא בכלל עלויות יותר יקרות, אז זה לא יבוא לידי ביטוי ברווח של היצרן, אלא בעלות. זאת אומרת, אם למשל יש טענה, אני אהפוך את זה לדבר מוחשי.

למשל יש טענה, הרבה פעמים אנחנו שומעים את זה מהחקלאים, זה לא החקלאות, המוצרים בישראל יקרים לא בגללנו, אלא זה רשתות השיווק, הן עושקות אותנו. אז בסדר, אנחנו ככלכלנים מסתכלים על מה קורה ברשתות, האם יש להם מרווח גבוה, מה התשובה, יוסי מכיר את זה יותר טוב ממני. התשובה היא שהמרווחים של רשתות השיווק בארץ הם לא שונים מהותית מאלה שבחו"ל. כן, אז שם לא הסיבה ליוקר המחיה, לא במרווח, בתחום הזה. בתחומים אחרים בהחלט ייתכן שכן, אבל תמיד זאת השאלה הרלוונטית.

לפני שצועקים מונופולים, מונופולים, ריכוזיות, תגיד רגע. מה המרווח? האם המרווח באמת גבוה בצורה חריגה? וכן, יש תחומים בישראל שוודאי שהמרווח גבוה בצורה חריגה, אבל יש מקומות שזה לא נובע ממרווח גבוה, אלא נובע מעלויות גבוהות. אבל אני רוצה מילה על המיסוי, כי גם זה מרכיב במחיר.

הרי לכאורה, אם את קונה מוצר שיראה היום שהמחיר שלו הוא 100 שקלים, שילמת 118, כי יש עוד 18% מע"מ. אז הרבה פעמים אנחנו שומעים את הפוליטיקאים אומרים, אנחנו נוריד את יוקר המחיה על ידי זה שנוריד את המס. הנה לאחרונה סמוטריץ', שהכריז על הגדלת הפטור ממס על יבוא אישי, אמר, זה יוריד את יוקר המחיה. אבל זו פשוט טענה לא נכונה. מדוע?

כי בסוף זה בסך הכל מוריד את מה ששילמת לממשלה, ואם אנחנו משלמים לממשלה פחות, אז כן. כאילו קנינו את המוצר במחיר יותר נמוך, אבל לממשלה, אם היא לא קיצצה בהוצאות מול זה, אז היא תצטרך לקחת מאיתנו את הכסף במקום אחר. לכן, החשיבות שאנחנו ככלכלנים אומרים שצריך להקטין מכס, לבטל מכס, לבטל מכסות, אבל להוריד מכס, לא בגלל שהורדת המכס כשלעצמה הופכת את המוצר ליותר זול, אלא כי זה מגדיל את התחרותיות במשק. אוקיי, זה הדבר המרכזי, כי אם רק הורדנו מכס על מוצר, נניח ניקח כחלון שרצה להוריד את יוקר המחיה, בזמנו עשה כל מיני דברים כאלו של נטו מבצעים, וברגע שהוא... נכון, הורידו מחירים על שורה של מוצרים.

על מיסים, על מוצרים דווקא שלא מיוצרים בישראל. נכון. כן, אז יכולנו לשלם פחות על סלולרי שקנינו. על המון מוצרים, מוצרי חשמל הם הרבה יותר זולים. אבל מה המשמעות?

אם המחיר של הסלולר ירד בגלל ששילמת פחות מס, מה המשמעות? ליצרן נמשכת לשלם אותו הדבר, ליבואה נמשכת לשלם אותו הדבר, אין פה תוצרת ישראל של סלולרים, אז לא יצרת פה תחרות מול היצרנים הישראלים, אז בסך הכל נדמה לך ששילמת פחות, באמת שילמת פחות, אבל לממשלה יש עכשיו פחות הכנסה, היא חייבת לקחת את זה מאיזשהו מקום או לקצץ לך בשירותים, אין אפשרות אחרת. זה של הממשלה תהיה פחות הכנסה כדבר רע, אבל אולי אם יהיה להם פחות כסף הם גם יבזבזו פחות? אולי? אולי, אבל זה לא מה שקורה בדרך כלל.

לא, בדרך כלל הממשלה יש לה את הצרכים שלה, והממשלה זה גם, אנחנו נוטים לחשוב על זה כאילו זה איזה גוף מונוליטי. בפועל זה הרבה מאוד שרים מכמה וכמה מפלגות, שלכל אחד מהם יש אינטרסים משלו, וגם האינטרסים משלו בטח משתנים לפי היום, לפי מי שהוא פוגש. אז בכל שלל האינטרסים האלה יש את הצורך למשל להיטיב עם מקורבים, לקדם כל מיני אנשים שאתה חפץ בעיקרם, לעזור לחברים שלך, והצרכים האלה לא משתנים לפי הקיצוץ של המס על הסולולרי או לא, הם יישארו. אבל אני מסכים שאם כחלון היה באותה הזדמנות שהוא אומר אני, מוריד את המס על הסלולר והנה אנחנו נעשה קיצוץ מול זה כדי שלא נכביד עליכם במקום אחר אז הייתי מסיר את הכובע אבל זה לא מה שנעשה אבל יש גישה בהחלט יש את הגישה הזאת של to starve the beast של בואו קודם כל נגבה פחות מיסים המפלגה הרפובליקנית בארה״ב היא יותר מאמינה בגישה הזאת מהמפלגה הדמוקרטית בפועל כשמסתכלים לאורך הרבה שנים המפלגה הרפובליקנית באמת מגדילה דווקא הוצאות, לא מורידה, אבל כן מקצצת מיסים ויוצרת גירעון. אז זה נורא קשה בפועל באמת לקצץ בהוצאות, לדבר על זה זה קל.

לעומת זאת, באמת שאם אנחנו מורידים נכס על מוצרים שכן מיוצרים בישראל, אז זה יוצר תחרות, או זה מאפשר התייעלות. למשל, נניח שמייצרים בישראל מוצרים... שלמעשה אין שום יתרון תחרותי, יתרון יחסי בייצור שלו בישראל, אבל מייצרים אותו כי יש מכס מאוד גבוה. תורידי את המכס, יפסיקו לייצר אותו בישראל ויעברו לייצר משהו שיש בו יתרון יחסי. אז הנה הרווחנו מהשיפור ביעילות.

אז שוב, ההורדה במכס זה אמצעי להגדיל יעילות, להגדיל תחרות. זה לא מטרה להוריד מחיר דרך הורדת המרכיב של המס במוצר. אבל שוב, זה משהו שככה כלכלנים חושבים על זה, כי זאת האמת, אבל פוליטיקאים רואים את זה אחרת לחלוטין. זהו, ממש דיברנו על זה בהרחבה בפרק המס הוסיטות. ולכן כל הזמן יש את הרעיונות האלו של פטור ממע"מ, לפתור בעיות שונות ומשונות.

לפיד עם הפטור ממע"מ על דירות. וכדומה. אוקיי, אני רוצה להתקדם טיפה, ושוב, המטרה שלי לטעון שאם אנחנו רוצים להבין את יוקר המחיה במובן הזה, יוקר המחירים, אז צריך להסתכל בצורה מאוד רחבה על עלות הייצור ולא רק על המרווחים. המרווחים, כן, הרגולציה שיוצרת מונופולים. לגבי עלות הייצור יש דמון דברים, למשל הגודש בכבישים.

נדמה לי שהיום ראינו איזו הערכה של שישה אחוזים, משהו כזה. למה זה רלוונטי הגודש בכבישים? כי כל מוצר שאנחנו קונים, או אפילו שירותים שאנחנו מקבלים, המוצרים צריכים לעבור ממקום למקום. זה אפילו עוד יותר גרוע, כי באמת אחד הדברים שנאמרו בכנס היום, והיה לי מאוד מעניין לשמוע, זה שמסתבר שיש רגולציה שמחייבת כל קמעונאי שיחזיק בחנות שלו 30% משטח החנות יהיה מחסן. ואמר אחד הקמעונאים, אני לא רוצה את המחסן הזה בחנות, אני רוצה שהיצרן יביא הכל במשאית אחת ויספק לי למרלוג, ואני מהמרלוג שלי אספק לחנויות מתי שאני רוצה.

אבל מה, אני כבר חייב להחזיק 30% משטח החנות בתור מחסן. אז למה אני צריך עכשיו גם לשלם כסף על מרלוג? מכריחים אותי כבר להחזיק בחנות. אז אני מבקש מהיצרן שיביא את המשאית שלו לחנות שלי ויביא לי כבר את הדברים ישר למחסן שבחנות. אבל אז זה אומר שהמשאית הזאת במקום לנסוע פעם אחת לאיזה מרלוג ולהוריד הכל במכה אחת, היא צריכה לעשות סיבוב בלא יודע בחמישים חנויות.

אז עכשיו, כל יצרן וכל ספק צריך לנסוע לכל אחת מהחנויות. כמובן, אפשר להעלות על הדעת איזה גודש זה יוצר בכבישים. ברגע שזה יוצר גודש בכבישים, זה אומר שגם לוקח המון זמן לספק את זה. אז כברור שזה מנפח את העלויות. עכשיו, אחד הדברים שאני חושב שחייבים להבין, זה שאין איזשהו דבר אחד גדול שאם נשים עליו את האצבע נבין מאיפה יוקר המחיה צץ.

כנראה זה צירוף של כל מיני דברים, דיברנו על אחד מהם, כשרות, דיברנו על דבר אחר עכשיו, גודש בכבישים, זה הרבה מאוד דברים שכולם מצטרפים ביחד והופכים את העלויות כנראה למאוד מאוד גבוהות. אני אגיד, קודם כל ניתן קרדיט, אנחנו שמענו את זה מעמית זאב, נכון, שהוא מנכ״ל ספאר, באמת דיבר מאוד יפה על יוקר המחיה ועל איך הרגולציה באמת יוצרת ריכוזיות. ובאמת עושה פה נזקים אדירים, רגולציה מטופשת בהרבה מקרים. אני אתן עוד דוגמה, למשל, אכיפת החוק בישראל. אוקיי, אז קודם כל, ראשית, אנחנו כולנו סובלים מהיעדר אכיפת חוק, כי אנחנו סופים אולי ליותר עבריינות, אבל אם הרבה עסקים משלמים פרוטקשן, מה המשמעות?

מי משלם את זה בסוף? ברור שזה מגולגל למחירי המוצרים והשירותים. זה נהיה עוד הרבה יותר גרוע כש... שורפים לך את העסק. כי לא שילמת את הפרוטקשן.

נכון, וזה קורה כנראה לא מעט בצפון ובדרום. נכון, ואדרבה, זה גם, הנה, עוד משהו שמקטין את התחרותיות. אם אנשים חוששים להיכנס לענף בגלל שהם לא רוצים להתעסק עם עבריינים ולשלם פרוטקשן, אז פחות תחרות. ומי שכבר נכנס לענף ומשלם פרוטקשן, אז יותר עלויות. אוקיי.

אתה חושב שאפשר לנקות פרוטקשן כהוצאה מוכרת ממס? לא, אבל עדיין זה מתגלגל. לא, זה עוד יותר גרוע. אולי יכול להיות שיש חברות ש... אתה מוציא לך חשבונית של חברת שמירה.

חברת שמירה. אגב, אחד הדברים הגרועים בזה, מלבד כמובן כל הדברים האחרים הברורים מאליהם, זה שזה גורם לזה שבסוף מי שיפעיל את העסק, למשל היה בטלוויזיה על איזה מישהו שחברת הסעות בצפון. שחברה משפחתית ששורפים להם את האוטובוסים כי הם מסרבים לשלם פרוטקשן. עכשיו, אם הם יצאו מהעסק, מי שיחליף אותם זה כמובן הבריון ששורף להם את האוטובוסים. זה לא ברור שהוא יודע להפעיל את העסק יותר טוב מהם.

אז אתה יוצר כאן חוסר יעילות, כי בסוף מי שזוכה לספק את השירות, במקום שזה יהיה הבן אדם היעיל ביותר שיודע לעשות את זה בעלות הכי זולה, זה מי שיכול לשרוף את האוטובוסים לאחרים. נכון, נכון. יפה, אז זה פרוטקשן, ובאופן כללי, תראה, יש פה באמת, מצד אחד המדינה מגלה חולשה ולא אוכפת את החוק, ודיברנו על זה כמה זה פוגע בציבור, אז הנה גם ביוקר המחיה. מצד שני, בואו נחשוב על מצב שהמדינה פתאום הייתה, זה קצת דומה לסיפור של המוניות, של הזכות הציבורית. הייתה אומרת, יש לי דרך לעזור לאנשים לקבל פרנסה.

מי שמקושר אליי, אני אתן לו רחוב. מה מותר לו ברחוב הזה? לגבות דמי מעבר. והנה יצרנו נכס מניב ומקומות ופרנסה לאנשים, אבל כולנו מבינים שזה לרווחה הכללית של הציבור זה רעיון נוראי. אבל למעשה הדבר הזה קיים, כי אם יש לנו ציבורים בישראל, שעושקים את הציבור דרך המנגנון הפוליטי, אז זה בעצם איפה שלוקחים פרוטקשן, רק לא לוקחים פרוטקשן או דמי מעבר ברחוב, אלא הם סוחטים את המערכת הפוליטית.

מה שאני רוצה להגיד פה... היה היום כתבה בדה מרקר שמסתבר שמשרד הביטחון מעסיק 2,200 יועצים בשכר של 500 מיליון שקלים, ובמקביל אין כסף לשלם על החץ שלוש. אז נכון, אז באמת ראינו כל הג'ובים המיותרים, בדיוק עכשיו הממשלה הזאת ממש מצטיינת בזה, ומישהו, גם היום בכנס שמענו על הרבה מאוד משרות גם במגזר הפרטי שהמדינה כופה עליהם, שוב זה הרבנות בעיקר, אבל כן, אנחנו יודעים שיש מלא ג'ובים, בסוף כולנו משלמים על זה. זה מתקשר באמת לשאלה, כולנו הרי היינו רוצים לחיות במדינה שיש לציבור יותר רווחה. יותר הכנסה ריאלית.

אבל אם רוצים יותר רווחה והכנסה ריאלית, המרכיב הזה של הרווחה, אז צריך שיותר אנשים יתפרנסו מזה שהם תורמים לרווחה, לתוצר, ופחות אנשים יתפרנסו מכל מיני ג'ובים פיקטיביים ומעושק הציבור. אז גם זה קשור לרמת החיים בצורה רחבה. אני רוצה אולי נקודה אחרונה שאני חושב שהיא מאוד חשובה, באמת שוב בבסיס של יוקר המחיה. מחירים וזה פריון העבודה. פריון העבודה הנמוך הוא לא רק מקטין את התוצר שלנו.

פריון העבודה הוא נמוך בישראל במיוחד בשירותים ובמסחר. עכשיו עובדים, נדמה לי 60-70% מהעובדים בישראל שירותים ומסחר ושם פריון העבודה הוא נמוך. עכשיו למה פריון העבודה נמוך? פה ושם דיברנו על זה, אולי צריך לעשות פרק מלא רק על פריון העבודה הנמוך אבל יש בזה מרכיב של השקעה של המגזר הפרטי בהון, כלומר שמשווים את העובד הישראלי מול מקבילו בדנמרק, שבדיה או אפילו באיטליה או ממוצע שלהם, אז יש פחות הון פרטי, פחות מיכון וציוד בישראל, כלומר משתמשים גם בטכנולוגיה לפעמים יותר מיושנת. הון אנושי, העובד הישראלי הממוצע הוא חלש בהון האנושי שלו, בידע המתמטי, לקרוא ולהבין את הנקרא בידע הטכנולוגי, בהשוואה לעובד המקביל לו.

והילדים שעברו עכשיו סדרה של קורונה ואחרי זה מלחמות שבהן לא באמת היו בתי ספר מתפקדים, כשהם יגיעו לשוק העבודה עוד זמן לא רב, אנחנו נראה את זה. נכון, נכון. ואגב, כמובן שדיברנו על זה לא מעט, החרדים והערבים מושכים... את ההון האנושי הממוצע כלפי מטה, אבל גם בלי הערבים והחרדים אנחנו לא מצטיינים. מערכת החינוך בישראל כושלת בלהכשיר אנשים לשוק העבודה בצורה ראויה.

אני חושב שגם יש את העניין התרבותי, אבל יש גורמים רבים. עכשיו, מה קורה? אם העובדים שמייצרים לנו מוצרים ושירותים, או מספקים לנו, זה מסחר, מספקים לנו מוצרים, מכינים שיש עלויות גבוהות מאוד, גם אם אין רווח גבוה, יש עלויות מאוד גבוהות של לקחת מוצר שגודל בשדה ולהביא אותו לצרכן הסופי. אם המערכת הזאת היא לא יעילה בגלל פריון עבודה נמוך, המשמעות היא, מצד אחד, כן, חלק מהפריון הנמוך מתורגם לשכר נמוך, אבל חלק מזה גם מתורגם לעלויות גבוהות, למחירים גבוהים יותר. למה זה רק חלקית השכר?

יש פרק שדיברנו על מודל סמואלסון בלסה, הפרק נקרא למה יקר כאן? ובאמת שם הדגש היה יותר על מדינות עשירות מול מדינות עניות. למה מדינות עשירות יותר יקרות ממדינות עניות? אבל הרעיון הוא רעיון דומה. כלומר, אם יש שכר שהוא לא מאוד נמוך בישראל, גם יש חוק שכר מינימום, עבודה הוא יותר גבוה, נגיד בתעשייה או בהייטק במיוחד, או במגזר הציבורי, זה מושך את השכר כלפי מעלה.

ואם השכר הוא גבוה יחסית לפריון, מה המשמעות בסוף? מחירים יותר גבוהים. ולכן אני חושב שמבחינתי הסיכום של כל הסוגיה הזאת של כמה יקר בישראל, זה שא', באמת יקר פה בהשוואה לעולם. אין סיבה שנהיה פה כל כך יקרים. אנחנו אמנם טוענים מדינת אי, אבל יש מדינות אי נוספות שהן הרבה יותר זולות מאיתנו.

וב', אין פתרונות קסם. זאת אומרת, אנשים שאומרים לכם מונופולים, ריכוזיות, רק לפרק, זה סתם, זה סתם פטפוטים. אם רוצים באמת להוריד את יוקר המחיה איכות החיים בישראל, צריך ממשלה שתעשה עבודה קשה, שתמנה אנשים ראויים לתפקידים ושיהיה אכפת להם מהשירות לציבור ומהטיפול בבעיות דרך הגודש בכבישים ואכיפת החוק ושיפור הרגולציה ושיפור הביורוקרטיה וטיפול בנושא הכשרות ועוד ועוד ועוד ובלי זה אנחנו נישאר עם סיסמאות הייתי רק רוצה לומר שבאמת העובדה שאנשים מתלוננים על מונופולים היא מוצא מאוד נוח, כי זה איזה מין דמון, איש רע כזה שבא ועושה לך רע, ורק אם תיכנס באיש הרע הזה פתאום הכל יסתדר. עכשיו, לפוליטיקאים זה מאוד נוח שיש את הדמון הזה, שזה המונופולים.

ואני חושב שהעובדה הזאת פוטרת את הפוליטיקאים מלפתור את הבעיה, וברגע שהציבור חושב שזה המונופולים שמזיקים להם, אז בעצם הוא פוטר את הממשלה מהצורך לפתור את הבעיה הזו. התחלתם את זה בדיון בשאלה האם יש איזה מפלגות שחורטות את יוקר המחיה על דגלן. אז כן, הייתה מפלגה כזאת, אבל המפלגה הזאת דיברה על המונופולים. זאת אומרת, אנחנו חוזרים לאותו עניין, שבמקום שאנשים ייקחו על עצמם את העניין של לפתור את הבעיה, זאת אומרת, למשל, לשבת ולחשוב, האם צריך להכריח את כל הרשתות להחזיק 30% מהזהו שלהם בתור מחסן, או לאפשר להם להחליט איזה מחסן הם רוצים ואיזה לא, ואז יכול לפתור את בעיית הלוגיסטיקה, שחלק מהם סתומים על ידי משאיות שמגיעות במקום למרלוג לכל חנות וחנות. ולהסתכל על כל מיני, למשל דיברו היום שאתה רוצה להביא מוצר לישראל, אתה מביא אותו לאשדוד, אבל הבדיקה נעשית רק בחיפה.

אז אתה צריך לשים אותו על קונטיינר, לשלוח אותו לחיפה, ואז אתה שולח אותו חזרה לאשדוד. למה? אז במקום שיטפלו בדברים האלה, וכדי לטפל בדברים האלה כמובן צריך שיהיה כוח אדם מוכשר, וכמובן שצריך שה... שמי שעומד בראש המשרד הממשלתי לא יהיה משרד אמון של מישהו שהוא מקורב לשר, אלא איש מקצוע שבאמת יודע, שבאמת אכפת לו. וברגע שיתחילו לטפל בדברים האלה, שזה לא דמונים לקרוא מונופול מונופול, זה באמת לטפל בכל מיני דברים כאלה אפורים לגמרי, ואולי משעממים, אבל אני חושב ששם הבעיה נמצאת בשלל כאלה דברים.

שפשוט צריך באמת להפשיל את השרוולים ולעשות עבודה אמיתית ולא לצעוק מונופולים מונופולים, זה לא יעזור לנו. טוב, אני חושבת שנכניס את זה למצע שלנו, לבחירות האלה, ונסגור את הפרק הזה כאן. תודה רבה לך פרופ' יוסי פיגר שהיית איתנו. תודה רבה לכם. תודה שירה.

תודה עמר. עד כאן הפרק הזה של עושים חשבון. יש לנו קבוצת וואטסאפ, אתם מוזמנים להצטרף אליה דרך הפייסבוק או האתר של עושים חשבון. תודה לרשת עושים היסטוריה ללהוט אלמור שעורך אותנו, שלי נועה עורכת הראשית, עידו שקד טכנאי האולפן לרעות שוקר מנהלת השיווק ולעמית חזזי מנהל המכירות. אתם מוזמנים לשלוח לנו שאלות דרך הרשתות של עושים היסטוריה בטוויטר של אישי רעד הסנקר או בפייסבוק של עמר מואב.

תודה שהאזנתם, ניפגש בפרק הבא.

לפודקאסטים נוספים של רשת עושים היסטוריה ולהצטרפות לרשימת התפוצה של התוכנית בדואר האלקטרוני, בקרו בעושיםהיסטוריה.com או הורידו את אפליקציית עושים היסטוריה מחנות האפליקציות של אנדרואיד.

הפרקים

לעמוד הפודקאסט עושים חשבון

הבסיס המיקרו-כלכלי של המקרו-כלכלה (פרופ' ערן ישיב) [עושים חשבון]

09.11.2026

פרס הנובל לכלכלה יוענק השנה לכלכלנים האמריקאים בוב הול ומייקל וודפורד, עבור "הנחת היסודות המיקרו-כלכליים לייצוב מקרו-כלכלי". כדי להבין טוב יותר על מה מדובר, אירחנו את פרופסור ערן ישיב לשיחה מעמיקה על ההיסטוריה הכלכלית של ייצוב השווקים. התחלנו בשפל הגדול של שנת 1929, עברנו למשנתו של ג'ון קיינס ולמדנו מתי היא מועילה ומתי פחות, והמשכנו […]

לעמוד הפודקאסט עושים חשבון

האם ה-AI יכול להביס את הבורסה? [עושים חשבון]

26.10.2026

עושים חשבון מארחים את גבי דיאמנט, מנכ״ל ומייסד חברת Bridgewise, לשיחה על החלפת יועצי ההשקעות בכלי בינה מלאכותית. מה ה-AI יודע שמיטב האנליסטים האנושיים לא יודעים? במה מודלים ייעודיים לניתוח פיננסי עדיפים על מודלי שפה כלליים? האם יש כאן חידוש שמערער על המחקר הכלכלי המוכר? ובסופו של דבר, מעבר לחדשנות ולזמינות: האם הבינה המלאכותית מצליחה […]

עושים חשבון בקלפי: המדריך הכלכלי למצביע [עושים חשבון]

12.10.2026

בפרק זה אנחנו צוללים לנושאי הליבה הכלכליים בבחירות הקרובות. איך יודעים אם תוכנית כלכלית היא רצינית או סתם פופוליזם זול? נעמיד למבחן את התפיסות הקפיטליסטיות מול הסוציאליסטיות, נתהה האם יש בישראל ימין ושמאל כלכלי אמיתי, ונסביר מה כדאי לבדוק במצע של המפלגות לפני שמכניסים את הפתק לקלפי. מגישים: עומר מואב ושירה הדס נקרעורכת ראשית: שלי […]

מס ירושה: צדק חברתי או נזק כלכלי? [עושים חשבון]

28.09.2026

האם רצוי להטיל מס ירושה? בפרק הזה אנחנו דנים ביתרונות ובחסרונות של מס ירושה, מה המחקר הכלכלי אומר על השפעת המס על חיסכון והיצע העבודה, עד כמה הוא יעיל בגבייה, והאם הוא כלי אפקטיבי לצמצום אי-שוויון, או אולי מס שיוצר יותר נזק מתועלת. והאם מס ירושה משפיע על עיתוי המוות?

מהפכת הבינה: סוף עידן התעסוקה? [עושים חשבון]

14.09.2026

האם בינה מלאכותית תוביל לאבטלה המונית?מה ניתן ללמוד מהעבר על ההשפעה של חידושים טכנולוגיים שמחליפים עובדים על אבטלה? האם זה דומה ליבוא שמחליף עובדים? האם הפרדוקס של ג'בונס מ-1865 יכול לסייע בניבוי? ומה הקשר לתאוריית האטם (O-ring)? האם הטכנולוגיה צפויה להגדיל מאוד פערים בהכנסה? מה רצוי שממשלות יעשו, ומהן הסכנות הנוספות בבינה מלאכותית?

מי ישלם? שולמן ישלם | אביר קארה [עושים חשבון]

30.08.2026

עושים חשבון מארחים את אביר קארה, שהיה סגן שר במשרד ראש הממשלה, לשיחה על כלכלה. דיברנו על הפרדת דת מדינה, על העברת סמכות לרשויות המקומיות, על חינוך, על עסקים קטנים, על דיור, רכב, ומחירי המזון. וגם על המלחמה בנוכלים.מגישים: עומר מואב, שלי נוי עורכת ראשית: שלי נוי טכנאי ומנהל אולפן: עידו שקד שיווק:רעות שוקר עורך […]

אובר – תורם לרווחה או לפקקים?ֿ פרופ׳ יוסי שפיגל [עושים חשבון]

09.08.2026

ההשפעה הצפויה של "תחבורה שיתופית" (אובר) על רווחת הציבור בישראלעושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לפרק שעוסק במחקר על ההשלכות של "תחבורה שיתופית" (אובר, ליפט, וכדומה). מה ההבדל בין שירותי אובר למוניות רגילות, מה היתרון של מחיר שעולה עם עליית הביקוש, מה קרה לגודש בכבישים בעקבות כניסת אובר? מה קרה לרווחת משתמשי השירות? מה […]

המחשב הקוואנטי והכלכלה | עושים חשבון״ ו״דיפטק ישראל״

27.07.2026

בפרק משותף של דיפטק ועושים חשבון, אנחנו דנים בהשלכות של מחשב קוונטי על הכלכלה הריאלית, על המסחרבניירות ערך, על ביטוח, על הרווחה, על אי השוויון ועל התפקיד של המדינה וגם על הסיכונים.  מגישים:עומר מואב, שרון  מנהל האולפן וטכנאי: עידו שקד עורכת ראשית: שלי נוי עורכת הפרק: רעות שוקר מרקטינג: רעות שוקר

האם תחב"צ חינם יקטין את הגודש בכבישים? [עושים חשבון]

13.07.2026

עושים חשבון מנתחים את ההצעה של שרת התחבורה מירי רגב להנהיג בישראל תחבורה ציבורית חינם. לטענתה של רגב, ניתן לממן את העלות של תחב"צ חינם על ידי הרווח הצפוי מצמצום הגודש. האם זה נכון? מה למדנו מנסיונות שונים בעולם? האם באמת ניתן לצמצם גודש ללא אגרות גודש? האם הציבור תומך באגרות גודש, ומה התוצאות של […]

קללת המנצח [עושים חשבון]

28.06.2026

מה זה קללת המנצח, ומה הן ההשלכות של קללת המנצח על מדיניות מכרזים ועל איסוף ואספקת מידע למתחרים.

השופטת והכלב – תורת המכרזים [עושים חשבון]

14.06.2026

בפרק הזה אנחנו לומדים על מכרז מחיר ראשון, מכרז מחיר שני, ומדברים על מכרזים נוספים ומכירות פומביות. ולמה המקרה של השופטת והכלב – שופטת שערכה מכז על הכלב בין בני זוג מתגרשים – שונה ממכרז רגיל. וגם, על הקצאה יעילה, ומדוע מכרז הוא פתרון עדיף בהשוואה לפתרונות שמתחשבים ביכולת לשלם וברצון הסוביקטיבי.

תנועת הג'ורג'יזם: האם אפשר לממן את הממשלה על ידי מס על קרקע? [עושים חשבון]

04.05.2026

לבקשת מאזיני הפודקאסט, הקדשנו את הפרק להנרי ג'ורג' ולמשנתו הכלכלית, שבמרכזה שילוב של כלכלה קפיטליסטית עם מס כבד על קרקע.  האם מדובר בפנטזיה או שיש מה ללמוד מהרעיונות של ג'ורג', רעיונות שסביבם קמה תנועת ה"ג'ורג'יזם"? ומה חשבו על משנתו של ג'ורג' קארל מרקס ומילטון פרידמן?

ניידות כלכלית חברתית ופערים עדתיים בישראל [עושים חשבון]

12.04.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן בעוד פרק שעוסק בפערים כלכליים והפעם הדגש הוא על ניידות כלכלית, על הפריפריה, על העוני, על מדיניות כלכלית לטיפול בעוני ועל הפערים בין ערבים ויהודים ובין אשכנזים למזרחים. האם יש בסיס לטענות של פוליטיקאים רבים על פערים עדתיים משמעותיים בישראל?

אי שוויון בהכנסה [עושים חשבון]

30.03.2026

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן, לשיחה על אי שוויון בהכנסות, על מדיניות כלכלית לצמצום אי השוויון והעוני, על ניצול לרעה של מדינת הרווחה בישראל, על פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ועל אי השווין בתוך הקבוצות. וגם על הבדלים בדפוסי ההצבעה בישראל בין אשכנזים למזרחים ובין משכילים יותר למשכילים פחות.

תיווך פיננסי – המחקר הכלכלי [עושים חשבון]

15.03.2026

בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם המחקר של התיווך הפיננסי, ובעיקר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים: אנחנו פותחים במקרו כלכלה: על הקשר בין חיסכון והשקעה, ושואלים מדוע בכלל צריך תיווך פיננסי? ומשם פונים לשאלת החסמים בשווקים שפוגעים בהקצאה היעילה של האשראי במשק, ומנתחים את המנגנונים שמסייעים להתגבר עליהם. בפרט, אנחנו מדברים על מודל האסימטריה באינפורמציה ובעיית "הלימונים" […]

ילודה, הגירה, ותרבות [עושים חשבון]

04.03.2026

פתחנו את הפרק בדיון על הילודה הנמוכה במדינות המפותחות, על תוכניות לעידוד ילודה, למה בכלל זו בעיה, ואיך זה קשור להגירה. וממשיכים עם דיון על ההשלכות של הגירה על המדינה הקולטת: מדוע מהגרים מועילים לכלכלה, בניגוד לטענות פופולריות, והיכן מהגרים דווקא פוגעים בחברה ובכלכלה, שוב בניגוד לעמדות מקובלות.

הבעיה של עסקים קטנים ואשראי [עושים חשבון]

16.02.2026

מה קורה לבעל עסק קטן כשהוא מבקש הלוואה?עושים חשבון מארחים את הגר פרץ דיין, מייסדת (משותפת) ומנכ"ל אלטשולר שחם אשראי, לשיחה על עסקים קטנים ועל מתן אשראי. אנחנו מדברים על תפקיד העסקים הקטנים, על חלקם בתוצר ובתעסוקה, על הקשיים הביורוקרטיים שחונקים אותם, על הקשיים בקבלת אשראי, על היתרונות של גופים מוסדיים בתחום האשראי, על הקמת […]

אבולוציה והמהפיכה התעשייתית [עושים חשבון]

02.02.2026

האם ברירה טבעית השפיעה על הכלכלה ב-200 שנה האחרונות? בפרק הזה אנחנו חוזרים למחקר שפורסם לפני כמעט חצי יובל, שהציע היפותזה מאוד ספוקליטיבית, על פיה שינויים בהתפלגות האוכלוסייה האנושית, בתהליך של ברירה טבעית, הוביל לעלייה בהון האנושי ולהתנעת המהפיכה התעשייתית. עם השנים שחלפו הצטברו עוד ועוד עדויות מהמחקר ההיסטורי, ולאחרונה מהמחקר הגנטי, שמספקות תמיכה משמעותית לתאוריה.

איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים? [עושים חשבון]

18.01.2026

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁למילוי הסקר ליחצו כאןהצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים?עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לעוד פרק על מסחר בינלאומי. בפרק זה, אנחנו לומדים איך נוצר ייתרון יחסי על ידי ניסיון ויתרונות לגודל, איך בכלל יודעים […]

מסחר בינלאומי: מסובך יותר משחשבתם [עושים חשבון]

04.01.2026

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 האם לפרה הישראלית יש באמת יתרון יחסי? עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לשיחה על איך מסחר בינלאומי מושפע מהיתרון היחסי של מדינות בעולם מורכב עם הרבה מדינות והרבה מוצרים, מה קורה כשתעשיות עוברות ממדינות המערב למדינות עולם שלישי, האם מסחר תורם או פוגע ברווחה, ומה לגבי […]

מיסוי אופטימלי [עושים חשבון]

09.12.2025

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים רוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 בהמשך לפרק על מיסוי קרן ההשתלמות, שבו עסקנו בבחירה הפוליטית-ערכית של מערכת מס, בפרק הזה אנחנו מתעמקים ביעילות מערכת המס, ובפרט בצמצום הנטל העודף של המס, ומסבירים את […]

תכנית סמוטריץ' – האם הכלכלה הישראלית באמת משגשגת? [עושים חשבון]

23.11.2025

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀 עושים חשבון מנתחים את ההצהרות של שר האוצר על מצב הכלכלה ואת תוכניתו הכלכלית. האם הכלכלה באמת במצב מצוין לאור העלייה בבורסה, התחזקות השקל, והאבטלה הנמוכה, כפי ששר האוצר, וראש הממשלה טוענים, או, אולי, המצב פחות טוב? ומה לגבי תוכניתו הכלכלית של שר האוצר: האם רצוי להקל במס על […]

המאבק על קרן ההשתלמות [עושים חשבון]

09.11.2025

האם צודקים במשרד האוצר שרצוי לבטל את ההטבה במס בקרן ההשתלמות בגלל שהיא בעיקר מטיבה עם העשירים? האם צודקים בהסתדרות שמדובר בניסיון לגזול את "כבשת הרש" של העובד? ואולי בכלל האופוזיציה צודקת בטענה שמוטב לקצץ בבזבזנות לפני שמעלים מיסים? עושים חשבון מנתחים את הוויכוח על הטבות המס בקרן ההשתלמות בראיה רחבה של מערכת המס בכללותה: […]

עסק חברתי – האם זה אפשרי? [עושים חשבון]

19.10.2025

האם מוכרים לנו את מפעלי ההסתדרות והקואפרטיבים במיתוג חדש, או שבאמת יש כאן משהו שונה? עושים חשבון מארחים את עומרי בן עמי, מנהל בית הספר לעסקים חברתיים לשיחה מפתיעה על עסקים חברתיים. מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 להאזנה לכל הפרקים ללא עלות […]

השיטה הסינית [עושים חשבון]

21.09.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, מומחה לכלכלת סין, לשיחה על השיטה הכלכלית, על הצמיחה המהירה ועל המחירים האנושיים הכבדים שלה. בנוסף, קצת פרספקטיבה על העוני הרב לצד העושר הרב, על המעורבות של השלטון בכלכלה, ועל השאיפות האימפריאליסטיות של סין.

השפעת עמיתים – למה כולם חושבים אותו דבר? [עושים חשבון]

01.09.2025

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק על המחקר שעוסק בהשפעת העמיתים – האנשים שאנחנו עובדים איתם או לומדים איתם,  ואפילו חולקים איתם מגורים – על הישגים ועמדות. האם חשיפה לעובדים בעלי פריון עבודה גבוה מגדילה את פריון העבודה? האם חשיפה של ילדי בית ספר לתלמידים חזקים משפרת הישגים לימודיים? האם חשיפה לקבוצות אתניות […]

מסעו של היזם הפלסטיני [עושים חשבון]

18.08.2025

עושים חשבון מארחים את ידין קאופמן, יזם הון-סיכון, שהקים תוכנית מנטורינג לצעירים וצעירות פלסטינים, בשיתוף עם חברות היי-טק ישראליות, ואת רסן חמד, יזם הייטק פלסטיני, מנכ"ל Zaytounic, לפרק על התפתחות היזמות בחברה הפלסטינית, ועל היתרונות לישראלים ולפלסטינים מהתפתחות כלכלית פלסטינית.

מהפכה בקיבוץ – איך תמריצים משפיעים על התנהגות? [עושים חשבון]

03.08.2025

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק שמתאר את המחקר שלו ושל שותפיו, שבוחן את ההשפעות של רפורמות מבניות בקיבוצים – המעבר לקיבוץ המופרט בעקבות משבר הקיבוצים – על תפישת העולם הערכית של חברי הקיבוץ, על דפוסי ההצבעה בבחירות, על ההשקעה בהון אנושי, על חריצות בעבודה, ואפילו על גירושין ובחירת בני זוג.

זהירות! השקעה טובה לפניך [עושים חשבון]

20.07.2025

איזה סטארטאפים מגייסים כסף בפלטפורמות מימון המונים, איך עובדות קרנות הון סיכון ומה האמת מאחורי האקזיטים שלפעמים קוראים עליהם בעיתונים הכלכליים. עושים חשבון מארחים את רועי בן יוסף, משקיע הון סיכון, לשיחה על על שנאת סיכון ואהבת תשואה, על פיזור ועונים לשירה – האם כדאי לה להשקיע את כספה באקזיט הבא.

בעיית הסוכן: רמאות וזכויות קניין [עושים חשבון]

06.07.2025

מה משותף לעובד ולמעסיק, ללקוח ולעורך הדין, ולמתווך שמנסה למכור לכם דירה? ניגודי אינטרסים ופערי מידע. בפרק הזה אנחנו מדברים על מודל המנהל-סוכן, מודל מרכזי בתורת החוזים, שעוסק באינטראקציות כלכליות רבות  – אינטראקציות שיש בהן ניגוד עניינים ופערי מידע.אנחנו גם יוצאים למסע בזמן של אלפי שנים כדי לגלות איך המודל יכול להסביר את לידת זכויות […]

עיר משגשגת חייבת אוניברסיטה [עושים חשבון]

22.06.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר נעמי האוסמן, חוקרת כלכלה עירונית וכלכלת ידע, לשיחה על זליגת הידע מהאוניברסיטאות לסביבה העירונית ועל החשיבות של הקרבה הפיזית בין המחקר לתעשייה. איך קובעים סדרי עדיפויות בפיתוח עירוני? מהם יתרונות הצפיפות? ואיך כל זה קשור לתחבורה, בניה לגובה ואינטראקציה אנושית?

מה זה בכלל מחיר מופרז? [עושים חשבון]

08.06.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל, מומחה במבנה שווקים ובעל ניסיון וידע רב בתחום התביעות כנגד יצרנים שגובים מחיר מופרז, לשיחה על ההגדרה של מחיר מופרז ועל האמצעים החוקיים והכלכליים לצמצום הפגיעה בציבור בגלל חברות שגובות מחירים מופרזים.

החות'ים יורים והמחירים עולים [עושים חשבון]

25.05.2025

האם המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה בישראל? עושים חשבון מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר בבנק ישראל ומומחה לכלכלה אזורית, לשיחה על השפעות החרם הטורקי על ישראל, השפעת ההתקפות החות'יות על ההובלה הימית העולמית ובפרט על ישראל, וביטולי הטיסות.

ביקורת עמיתים: אבטחת איכות או חסימת תחרות? [עושים חשבון]

11.05.2025

לאחרונה הקימו אגודות הכלכלה המובילות בעולם (האמריקאית, האירופית, הבריטית והאגודה האקונומטרית) ועדה משותפת לבחינת הליכי הפרסום המדעי בכלכלה בכתבי העת התחרותיים. מטרת הוועדה הוגדרה כאבחון הבעיות במערכת הפרסום והצעת פתרונות לשיפור. הפרק מציג את הבעיות שהובילו להקמת הוועדה, את הבעיות שהוועדה התעלמה מהן, את האינטרסים החבויים והגלויים, את השחיתות, את ההמלצות הבעייתיות של הוועדה ואת […]

דיור בישראל: מחסור או בועה? [עושים חשבון]

27.04.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור מיקי מלול לשיחה על מחירי הדיור בישראל. הנתונים לגבי עליית המחירים מדאיגים ורומזים לכך שיש כאן בועה: ניתוק של המחיר מהערך הכלכלי שנגזר מעלויות הבניה ודמי השכירות. האם באמת יש בועה בשוק הדיור? האם יש בכלל מחסור בדירות? האם ירידה משמעותית במחירי הדיור באמת מסכנת את היציבות הפיננסית? ומה רצוי […]

מה טראמפ עושה?! [עושים חשבון]

15.04.2025

פרק בונוס על מלחמת הסחר של טראמפ. מה עומד מאחורי נוסחת "מכסי הגומלין" של נשיא ארה"ב? מה המטרה של המכסים ולמה גרעון הסחר של ארה"ב מטריד את הנשיא. עומר ושירה דנים במדיניות החדשה והאם יש דרכים יעילות יותר להשיג את אותה המטרה? האם המכסים יחזירו את התעשייה לארה״ב ומה יוצא מכל זה לאזרח האמריקאי?

רשתות חברתיות- המונופולים החדשים [עושים חשבון]

07.04.2025

איך ומתי רשתות יוצרות כוח מונופוליסטי- מהם היתרונות לגודל שמספקות הרשתות ומהם הכלים המשפטיים להתמודדות עם הנזקים? הפעם עושים חשבון מארחים את רז אגרנט, דוקטורנט למשפטים שחוקר רשתות אינטרנטיות.

נפט- הדלק של הפוליטיקה העולמית [עושים חשבון]

23.03.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר גיא לרון, מומחה ליחסים בינלאומיים וגיאופוליטיקה, לשיחה על האינטרסים הכלכליים והפוליטיים מאחורי המדיניות של מנהיגי העולם- מפוטין, דרך טראמפ ועד איראן בהקשר של אנרגיה וגאוגרפיה. אז אילו עוד מדינות ודיקטטורים נהנים מהזהב השחור? עד כמה המשאב הזה חשוב ואיך כל זה קשור לישראל?

יתרון יחסי ומלחמות סחר [עושים חשבון]

09.03.2025

אנחנו מדברים על מלחמות הסחר ועל הבסיס למסחר בין לאומי: מה זה יתרון יחסי, ומה ההבדל בינו לבין יתרון מוחלט ותחרותי, מה זה הסטת סחר ואיך מכסים פוגעים ברווחה? הפרק מתחיל עם התרומה של דויד ריקרדו לתאוריה של מסחר בינלאומי, עובר דרך נקודות מרכזיות בהתפתחות המחקר של מסחר בינלאומי, ומסתיים עם פרס הנובל שהוענק לפול […]

הכה את המומחה: כלכלת ישראל במלחמה [עושים חשבון]

23.02.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל ועונים לשאלות המאזינים- על דירוג האשראי ומצב הכלכלה, על התפיסה הכלכלית בישראל – ימין או שמאל, על אתגרי יוקר המחיה ופריון העבודה ועוד.

מיליי- המהפכן שמציל את ארגנטינה? [עושים חשבון]

10.02.2025

הכלכלן שהפך לנשיא, חביאר מיליי, מכנה את עצמו "אנרכו-קפיטליס" וידוע בתמיכתו הנלהבת בשוק חופשי עם כמעט אפס מעורבות ממשלתית. בתוך חודשים הוא התחיל לבצע פעולות כדי להוציא את המדיניות שלו לפועל ואת ארגנטינה ממשבר. הפעם עושים חשבון מארחים את ד"ר סבסטיאן ויסוצקי, כלכלן שגר בארגנטינה, על המהלכים הדרמטיים שעשה מיילי, על אלו שהבטיח ועדיין לא […]

האם אפשר לעזור לעניים? [עושים חשבון]

27.01.2025

עושים חשבון מארחים את ד"ר שירלי ליכטמן שדה, לפרק שעוסק במחקר על מדיניות רווחה. האם סיוע לעניים באמת מחלץ מעוני או דווקא מייצר תמריצים להישאר עניים? מה ההשפעה של צמצום קצבאות רווחה על תמותת עניים מסמים ואלכוהול, ומה קורה להשתתפות בשוק העבודה העבודה? והאם תלושי מזון משפרים את העתיד של ילדים שגדלו במשפחות עניות?

הויכוח על הביטקוין- זהב דיגיטלי? [עושים חשבון]

12.01.2025

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, שמסביר מדוע לדעתו הביטקוין הוא הזהב המודרני, מרחיב על סוגי מטבעות דיגיטלים נוספים, ומסביר מדוע הביטקוין אינו בועה. צוות עושים חשבון מאתגר את הטענות. עוד בפרק: מה זה בכלל בועה, ודיון על בועות שאינן סכום אפס.

נטל המס ורווחים כלואים [עושים חשבון]

29.12.2024

עושים חשבון מארחים את ירון גינדי, ראש לשכת יועצי המס, לשיחה על הכבדת נטל המס על הציבור בישראל, ובעיקר מתעמקים בסוגיית הרווחים הכלואים של החברות. וגם: איך נכון להגדיל את תקבולי המס? האם צריך בעיקר למסות עשירים? האם אפשר להתמקד במיסוי עסקים ובכך לצמצם את הפגיעה בציבור? ואולי נוצרה הזדמנות לרפורמה כללית במערכת המס? ובנוסף: […]

למה כלכלנים עושים ניסויים בבני אדם? [עושים חשבון]

15.12.2024

האם בני אדם רציונליים? האם המודל הכלכלי כושל בניבוי ההתנהגות האנושית במעבדה? אולי המעבדה כושלת בניבוי התנהגות אנושית בחיים מחוץ למעבדה? מה לומדים מהמעבדה על היחס לסיכון, ומה ההבדל בין אי וודאות לבין סיכון? עושים חשבון מארחים את פרופסור יורם הלוי לשיחה על כלכלה ניסויית ומנסים להשיב על השאלות האלו דרך מגוון דוגמאות של ניסויים […]

האם יש שוק חופשי של דעות ברשת? [עושים חשבון]

01.12.2024

עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי לפרק על מה רשתות חברתיות עושות. האם פייסבוק תורמת להקצנה? איך אינסטגרם וטוויטר משפיעות על בריאות נפשית, מה ההשפעה של חשיפה לדעות על עמדה פוליטית ועל אמפתיה כלפי הצד השני, ומה הם המנגנונים השונים שמקשרים בין הרשתות לאושר ועושר, אבל גם לפשעי שנאה.

ביטקוין- השקעה משתלמת או תרמית פירמידה? [עושים חשבון]

17.11.2024

עושים חשבון מדברים על הביטקוין מהזווית הכלכלית: האם מדובר בנכס של ממש, או שאולי זו רק בועה שתתפוגג בקרוב? איך מעריכים את השווי ההוגן של ביטקוין? ומה יקרה אם ביטקוין באמת יהפוך למטבע ככל מטבע אחר? איך הגענו למסקנה שמחירו חסום בשני מליון דולר למטבע ביטקוין יחיד. והאם רצוי שממשלות ילחמו בביטקוין?

שיתופי פעולה – תורת המשחקים [עושים חשבון]

03.11.2024

העולם המודרני מאופיין בשיתופי פעולה כלכליים רבים עם זרים, שהיקפם מתואם עם ההתפתחות הכלכלית. שיתוף הפעולה תורם לרווחה אבל הוא פתח לרמאות וניצול. בפרק הזה, שירה ועומר משוחחים על התרומה של תורת המשחקים להבנה של שיתופי פעולה, בהשתתפות פרופסור יורם הלוי.

כלכלה התנהגותית – יישומים בשטח [עושים חשבון]

20.10.2024

עושים חשבון בשיחה נוספת עם ד״ר טלי רגב על כלכלה התנהגותית. אחרי שהבנו בפרק הקודם מהי כלכלה התנהגותית, הפעם צוללים לדוגמאות שונות למחקרים ויישומים

מהי כלכלה התנהגותית? [עושים חשבון]

06.10.2024

רבים מאוד מדברים על כלכלה התנהגותית, ואפילו מציגים את עצמם כמומחים בתחום, אבל מעטים, ולא במקרה, מבינים מהי באמת ומדוע היא נחוצה. הפעם, עושים חשבון מארחים את ד"ר טלי רגב, בפרק לכבודו של חתן פרס הנובל בכלכלה פרופסור דני כהנמן, שהלך לעולמו לאחרונה. מהו האדם הרציונאלי בשפת הכלכלנים?  האם הכלכלה ההתנהגותית הוכיחה שהמודל הכלכלי הרציונאלי […]