מה מה קורה כשממשקי המשתמש המסורתיים, הכפתורים והצבעים מפנים את מקומם לחלון צ'אט אחד?
השאלה שמטלטלת את עולם האפליקציות ופיתוח התוכנה
בפרק הזה אירחתי את מור חננוביץ' לשיחה על אפליקציות אג'נטיות (Agentic Applications), עתיד הממשקים הגרפיים והארכיטקטורה הטכנית שמאחורי השינויים האלו בשטח.
דיברנו על האפשרות שאפליקציות כפי שהכרנו אותן ילכו וייעלמו בשנים הקרובות, ואיך פרוטוקולים חדשים כמו MCP משנים את חוקי המשחק. נכנסנו לעומק הפרטים הטכניים – מאתגרי אבטחה ואותנטיקציה, דרך מנגנוני Guardrails ועד לניהול סיטואציות קיצון באונליין. לצד המורכבות הארכיטקטונית, שוחחנו על המשמעות של המהפכה הזו עבור מפתחי פרונטאנד, מעצבי UI/UX ומנהלי מוצר. במקום לשאול האם הממשק הגרפי ייעלם לחלוטין, השאלה היא איך מייצרים .חוויה היברידית נכונה שמחברת בין עולם הצ'אט לצרכים של המשתמש
תמלול הפרק
עושים תוכנה שלום ותודה שחזרתם לעוד פרק של עושים תוכנה, אני עמית פנדור. מהפכת ה-AI שינתה המון דברים, האופן שבו אנחנו עובדים תפקידים, האופן שבו אנחנו כותבים תוכנה. ושאלה שעולה זה האם בעולם שלנו, האם אנחנו עדיין צריכים אפליקציות עם ממשק משתמש, עם search boxes, עם צבעים, עם כפתורים, האם לא מספיק לנו חלון שיחה טקסטואלי? אז הזמנתי את הכוכבת שלנו מור חננוביץ', שהתארחה בפרק על קרסר, פרק שעשה הרבה רעש, היי. שלום וכיף לחזור.
כיף שאת כאן. אז מור, תספרי לנו על מה אנחנו הולכים לדבר היום. אז בעצם, כמו שאמרת, באמת העולם שלנו השתנה ואנשים רגילים שהם יכולים לקבל הכל ויכולים לקבל מהר ויכולים לפתח מהר וכל ה-10x וכל הדברים האלה שאנחנו שומעים סביבנו. וזה לא פוגש רק אותי ואותך, זה פוגש גם את המשפחות ואנשים שהם... פחות באוריינטציה טכנולוגית, הם רגילים שהם כותבים הכל בתוך קופסת פרומפט, בתוך צ'אט gpt והוא מביא להם הכל ואז בעצם הם הולכים לאפליקציות אחרות, כותבים לסוכן הביטוח שלהם בחלון קטן ולא מבינים למה שם זה לא עובד.
אז בעצם היום אנחנו נדבר קצת על איך נוצר איזשהו סטנדרט של חוויית משתמש ואיך אנחנו יכולים להכין את המערכות הקיימות שלנו ולהשתמש בכמה שיותר חלקי בקאנד או חלקים שליים בתוכנה שלנו כדי להגיע לתוכנה של המחר. כן, אז אני אגיד שהפרק הזה נשמע אולי כמו פרק בפודקאסט לניהול מוצר, אז אנחנו נדבר גם על ההיבטים האלו, אבל אנחנו ככה ניכנס לעומק הארכיטקטורה והפרטים הטכניים. אז בעצם מה שאת אומרת זה שאפליקציות, כמו שאת רואה, אולי בשנים הקרובות, ילכו וימותו? אני לא יודעת אם הם ילכו וימותו, כי תמיד יש לנו את המשתמשים הקלאסיים, זה כמו שבבנק עדיין יש בנקים שיש בהם פקיד בשביל אותו סבא שרגיל להגיע, אז גם בתור תוכנה עדיין יהיה לנו את החלונות הקלאסית עם הנביגיישן, אבל החלון פרומפט ילך ויתפוס יותר ויותר ויותר נדל"ן, ויכול להיות שהוא יהיה החלון הראשון שאתה תפגוש. בדיוק כמו בלאבבול או ג'מינאי, כל האפליקציות האלה שאתה מקליט ויש לך רק ריבוע באמצע.
כן, האמת שאחד הדברים שמרגישים מאוד טבעיים בהיבט הזה זה שאנחנו לפחות מפתחים, אנחנו סוג של פורצי דרך, אנחנו יושבים המון המון שעות מול הטרמינל או מי שבקרסר אז סביב המערכת האיג'נטית שמה, ואנחנו רגילים בעצם לשבת מול הטקסט בוקס הזה כאילו הרבה מאוד זמן ולצ'וטט. וכבר המון דברים נכנסים שם, אנחנו כבר אולי בוחרים מה לקנות בסופר ומכינים את רשימת קניות שלנו, וזה מאוד הגיוני, נכון שהרבה דברים בחיים יהיו כבר שם. אתה יכול ממש לצרוך את כל התוכן בעולם העבודה הנוכחי שלך בתוך אותו ID, קלוד מתממשק עם הכל, קרסר מתממשק עם הכל. אנחנו בדיוק בשלב כזה הערכת עובדים ואני מתבייסת שקרסר לא מתממשק לי עם בוב שאני אוכל ככה לסגור את הדברים האלה גם שם ואז אני צריכה להחליף את החלון שיחה. מסר לעובדי בוב פה שמאזינים אלינו, מגניב, טוב אז אולי נתחיל רגע אחד מהבסיס של מה את רואה היום הבעיה באפליקציה ולמה צריך באמת שינוי.
אז בואו נתחיל באמת דווקא מדוגמה. אני מאוד אוהבת לשמוע מוזיקה, אני כל הימים אוזניות באוזניים, אני מאזינה דרך ספוטיפיי, ואני אוהבת ז'אנר מסוים, ואני רוצה לייצר לעצמי איזשהו פלייליסט מסוים. עכשיו, אם אתה כותב בתוך ספוטיפיי בשורת חיפוש, תייצר לי פלייליסט של פופ, יכול להיות שההגדרה שלו של פופ היא לא בהכרח ההגדרה שלי של פופ, ואני אקבל פלייליסט. שאני לא רוצה, ואם אני רוצה לייצר איזשהו משהו שהוא טיפה יותר מוכוון אליי, אם הייתי יכולה בשפה חופשית להגדיר לו איך אני רוצה שהפלייליסט הזה ייראה, אז יכול להיות שהוא היה מוצא את השדה הרלוונטי ב-API של הטבלאות או לא יודעת מה, והיה שולף לי בדיוק את הפלייליסט שאני רוצה, ולשם אני רוצה להגיע. אז זאת אומרת בעצם בעולם שהוא חופשי, אנחנו מוגבלים בגלל ש-UI, פרונט-אנד בדרך כלל הוא מורכב מ...
כפתורים מולטי סלקטים או כל מיני דברים בסגנון הזה ולפעמים אני רוצה לשבור את הגבולות האלו ולעשות כאילו מה שבא לי ולשמוע אולי כאילו את הז'אנר הנורא ספציפי שאני אוהב או איך שאני מגדיר מוזיקה. עכשיו גם לא בטוח שזה לא קיים, זה כנראה קיים בטבלאות, זה פשוט לא הונגש כי כשעשו איזשהו מחקר משתמשים גילו ש... זה הנגזרת הפופולרית ביותר של פופ וזה יהיה הטופ 10 שאנחנו ישר ניתן בחיפוש ועליו דווקא ניתן את הטופ 20. ואז אתה מקבל את ה-most common ולא בדיוק את מה שאתה רוצה. אפשר לקחת את זה בטח לעוד הרבה עולמות שונים, נגיד, לא יודע מה, עולמות בירוקרטיים שבהם אנחנו צריכים לעשות איזה מסע כזה ארוך, נכון, ולאשר ולעשות עוד כל מיני...
אז יש המון מאמצים דווקא שם בעולמות הביורוקרטיים, האמת שאתה מצחיק שאתה מציין שכל זכות ראיתי שעושים ממש מאמץ עכשיו לשלוף לך כמו שצריך את הדברים, אבל גם פה כאילו אתה מוגבל במסגרת של ה-API שלך ובאיזה שליפות הוא מאפשר לך, לא משנה איך הטקסט שלך ייראה, עדיין יש משהו שמגביל אותך במאחורה. ואני רוצה לנסות להבין איך אנחנו בונים. משהו שהוא קצת יותר פורץ את הגבולות, אבל עדיין מגן על צד התוכנה בעצם, על כל זכות או על ספוטיפיי, על כל חברה אחרת שתבחר להטמיע ארכיטקטורה מהסוג הזה. מגניב, אז בואי ניכנס רגע אחד קצת לעומק של הדברים, שאיך עושים תהליך כזה, בוא נגיד שיש לי אפליקציה אולי קיימת, יכול להיות שבכלל עדיין אין לי איזושהי אפליקציה ואני רוצה לבנות אפליקציה כזאתי. שאפשר לקרוא לה AI native או אני לא יודע איך שאת רוצה לקרוא לה, אז את רוצה להגדיר כזה גם את התהליך וגם את כל הפרוסס?
אז האמת שגם פה קצת נתת בהתחלה, אז פה באמת יש איזשהו אלמנט שהוא מוצרי שחייב לקחת בחשבון, של איזה פרוססיז, איזה פלואו אם אנחנו מאפשרים היום דרך ה-UI הקלאסי, מה מהדברים האלה לקוחות כן משתמשים, מיקספאנל גוגל אנליטיקס שאתה יכול משם כן שיהיה לך איזשהו סטארטינג פוינט בשביל להבין מה באופן כללי וגם יש לך את כל הפיצ'ר או אס וכל המערכות האלה שאתה יכול להבין איזה עוד דרישות יש ללקוח וכמובן שיש לך את הדמיון. אתה יודע איך הבקנד שלך בנוי אתה יודע איך הטבלאות שלך בנויות אתה יכול לדמיין האם לקוח היה רוצה להזמין פופ או אינדי פופ או אינדי פופ ישראלי משנות ה70 לא יודעת אם בכלל יצא משהו בחיפוש כזה. אבל ניסיתי ועכשיו אני יכולה לקבל את זה. אז אנחנו צריכים להבין בכלל מה התהליך המחשבתי שהיוזר שלנו עושה ואיפה הוא נתקע במגבלות אל מול ה-UI הקיים. ואז משם אתה מתחיל איזשהו תהליך של reverse engineering ולהבין איזה קומפוננטות אתה רוצה להשאיר ואיזה קומפוננטות אתה צריך להוסיף.
אז אם נחזור באמת לדוגמה של ספוטיפיי, אז אתה מבין שאתה צריך איזושהי יכולת לפלטר את הטבלאות שלך עם עוד שדות. האם השדות האלה קיימים? בוא נניח שהם קיימים. אתה צריך להוסיף אותם בתוך איזשהו, בתוך ה-API שלך, ואתה צריך על גבי ה-API כדי לתקשר בשפה חופשית, לעטוף אותו ב-MCP, וב-MCP אתה צריך להוסיף לו איזשהו טולים כדי שהשליפות יהיו כמו שצריך, למה? כי אני רוצה להגן על התוכנה שלי, על החברה, במקרה הזה ספוטיפיי, שלא עכשיו יהיה לי שליפות שיקריסו להם את המערכת, כי גם זה יכול לקרות בשפה חופשית.
כן, אז כאילו את מתארת פה תהליך שהוא נשמע על פניו די פשוט, אבל נראה לי שיש פה קצת יותר מורכבויות שיכולות להתפתח של לקחת, לסדר בעצם את הבקנד, את ה-APIים, לשים MCP, וכאילו חבר'ה קחו, תשתמשו, כאילו סבבה, אבל יש פה הרבה אתגרים אם אנחנו חושפים רק MCP ככה, נכון? כן, אז הרבה חברות היום עושות איזשהו מהלך של באמת לשחרר MCP פורמלי. עכשיו, מה היתרון ה... השיווקי הטכנולוגי החכם שם, שכשאתה מתחבר ל-MCP מהאקאונט שלך, מי משלם? אתה משלם, לא החברה.
אם אבל אתה מארח אג'נט אצלך, אג'נט של עמית, מי משלם? אתה משלם. אז הרבה חברות מעדיפות להוציא היום MCPs כשלב ראשון, גם כדי כזה לבחון את המים ולראות האם הלקוחות שלי טכנולוגיים מספיק בכלל. להשתמש ב-MCPs וברגע שהבינו מה קורה אפשר גם להגדיל את ה-offering ובאמת לייצר מערכת שלמה שהיא לא רק בוא תיגש לטבלאות שלי בצורה שהיא חכמה אך מוגנת, בוא תתחיל לקבל עוד דברים, בוא תיגש ל-knowledge שלי, בוא תיגש לדוקומנטציה שלי, בוא תתחיל לבצע כל מיני שינויים באקאונט שלך או כל מיני דברים כאלה. שהם לאו דווקא לייצר פלייליסטים, אני רוצה עכשיו להגדיל את המנוי שלי, אני רוצה עכשיו להוסיף עוד משתמש, כל מיני דברים או אפסלים או כל מיני חוויות לקוח שהן אפשריות דרך האפליקציה בעזרת המון המון המון קליקים שאני פשוט יכולה בכמה שורות, אפילו לא קוד, שורות של טקסט, להגיד לו בוא תביא לי.
כן, למרות שאני חייב להגיד שיש דברים מסוימים שלפעמים יותר קל לי לעשות דרך ממשק של UI, כמו למשל, כשאני נכנס לספוטיפיי בבוקר, פחות בא לי להקליד, תן לי מוזיקת רוק, משהו כזה בטלפון שלי, ויותר קל לי שהוא כזה נותן לי את כמה הדברים האחרונים כזה שאהבתי, ואני בדיוק מוצא את השיר שתקוע לי מאתמול בראש. זה מעניין, כי בגלל זה אמרתי שיש את החוויה של אולי המשתמש הקלאסי והמשתמש היותר AI נייטיב, אבל זה לא צריך להיות או או, זה צריך להיות גם וגם, שיחלק את המסך באיזשהו אופן. אבל אתה יודע מי אנשהי אתה קם בבוקר והיית כותב לספוטיפיי איך אתה מרגיש הבוקר. והוא היה מזה מבין איזה אפליקציה איזה פלייליסט לתת לך ואז זה בדיוק לקחת את התחושה שלך לתקשר את הרגש שלך לתוך התוכנה. והוא ישלוף לך את הפלייליסט הכי מדויק על בסיס גם ההיסטוריית חיפוש שלך כי ספוטיפיי יודע מי אתה יש לו היסטוריה עליך נכון ואז היית מקבל משהו עוד יותר מדויק ותאר לך איך היית מרגיש כאילו אחר כך.
נכון, אני חייב להגיד שעם ספוטיפיי באמת זה אחת המערכות המלצה שתמיד אף פעם לא עובד לי. כל פעם שאני פותח, הוא מרגיש שאני מקבל דברים שאני לא מבין בכלל מה זה הפלייליסטיבל הוא שהוא יצר לי ומה קרה. זה כי אתה משמיע שירי ילדים כנראה בספוטיפיי שלך, זה ממש לך את האלגוריתם. אבל גם אולי אני, אפילו הז'אנרים שאני שומע, אני לא יודע להגדיר אותם, הוא מתחיל להגדיר אותם ואני, כן, אני מסתבך עם זה. כן, יש אכן בעיות עם האלגוריתם הזה, ואם היינו יכולים טיפה לדייק אותו בעזרת עוד שדות.
לדבר אליו. בדיוק. לדבר אליו. אז היינו מעשירים את הפיצ'רים בתוך מערכת ההמלצה שלו. טוב מאוד, אז בואי ניכנס קצת יותר לעומק, לארכיטקטורה, ואפשר לקחת את הדוגמה שלנו קדימה.
מעולה, אז באמת כמו כל מערכת אייג'נטית, יש את הפרומפט הראשוני שהיוזר כותב, אז כבר דיברנו קצת על ה-UI, איך נראה ה-UI. חלון פרומפט, אוקיי, יאללה, בואו נמשיך השאר הקומפוננטות. ודיברנו קצת על הסוף, שזה בעצם הטבלאות שהן עטופות באיזשהו API, ועל גבי ה-API יש MCP. במקרה הטוב, ה-API הם טובים, הם מוגדרים כמו שצריך, ובכדי ש-MCP ידע לתקשר איתם בצורה טובה, צריך להוסיף פירוט טקסטואלי נרחב על איך עובדים עם אותו API וגם אחרי הרבה ניסויים פנימיים גילינו גם מה לא עושים, זאת אומרת מאיזה טבלה לא לשלוף במקרה שנשאלת שאלה כזו או אחרת. אז בעצם יש לנו את ההתחלה ויש לנו את הסוף, עכשיו צריך לדבר על כל מה שנמצא באמצע.
אז היוזר כותב את הבקשה שלו, קמתי בבוקר היום מאוד שמח, תן לי איזשהו פלייליסט פופי מגניב. ואז הדבר הזה נכנס לתוך איזשהו אורקסטרטור, בעצם הפרומפט הראשי, המיין סיסטם פרומפט שלנו, יש לדבר הזה המון המון המון שמות, זה פרומפטים בדרך כלל מאוד מאוד מאוד ארוכים, מאוד מפורטים, שמכילים גם מידע עליי, גם את ההיסטוריה שלי, כל מיני דברים, יש להם איזשהו ממורי שהם מחוברים אליהם, ואז הוא מתחיל להפעיל את כל מה שנמצא לרשותו, אז כמו שאמרתי בשלב ראשון, נכנס הפרומפט, נכנס הפרומפ של היוזר לתוך האורקסטרייטור יחד עם הממוריז. עד כה יש לנו שלושה קומפוננטות מרכזיות של מערכות האיג'נטיות. משם צריך להבין מה הבקשה של היוזר ואיזה טולים אנחנו רוצים להתחיל להפעיל. אם זה רק ליצור פלייליסט, אז תפעיל את הטול של Create Playlist, Filter Songs, Filter...
ז'אנר תייצר לי איזשהו משהו ותתחיל להחזיר אותו חזרה למעלה. יכול להיות שעל בסיס הפלייליסט הוא ירצה גם את השירים, עכשיו לספוטיפיי יש מילים לכל השירים גם, אפשר לראות את זה בתוך האפליקציה, אבל אולי אני לא רוצה לקבל את זה מהאפליקציה, אז בעצם איפה השירים האלה חיים? חיים בתוך הרג של ספוטיפיי, אז היינו צריכים לבנות גם את הרג הזה, וגם כדי לשלוף מהרג היינו צריכים לראות שיש לנו איזשהו... התאמה סמנטית בין השירים עצמם לבין הנושא שחיפש היוזר. זה יכול להיות דו-כיווני גם, יכול להיות שקודם הוא שלף לי מהרג ורק אחר כך הוא יצר את הפלייליסט.
אני לא יודעת איך הדברים האלה קורים, זה איזשהו בלאק בוקס ובמידה ואני גם רוצה לשלוט בבלאק בוקס הזה, אני יכולה להוסיף עוד ועוד ועוד טולים שעושים לי אורקסטרציה לתהליך הזה ולצידם לשים גם סקילים שמנרמלים את הדבר הזה. אני מניחה שהזמנה של פלייליסט, יצירה של פלייליסט, זה משהו שהוא רפיטטיבי. כדאי שהוא יעשה באיזשהו סקיל שיוצר איזשהו וורקפלואו שהוא קבוע. אז בעצם מה היה לנו? היה לנו את הפרומפט הראשון שנכנס לתוך אורקסטרטור, שמקבל את כל הממוריז, שזה בעצם ההיסטוריה של המשתמש, עוד לפני שהיה לנו פרומפט בוקס.
אנחנו כבר הרבה זמן שומעים בספוטיפיי, איזשהו רג שמכיל את השירים, אולי מכיל גם היסטוריה של המוזיקה או כל תוכן טקסטואלי שבא לי לצרוך, MCP שמחובר לכל הטבלאות שלי, וטולים וסקילים שמאפשרים לכל התהליך הזה להיות יציב ורפטטיבי. אוקיי, אז יש לנו מערכת אחת שהיא שלמה, ויש פה באמת הרבה חלקים, ואתה יודע שכזה פירט את... סביב כל זה, אבל אני יכול לדמיין המון המון אתגרים שיכולים, כל מיני בעיות ודברים שעלולים לקרות, אם זה בהיבטי סקיוריטי או בהיבטים אחרים של חוויית משתמש, שעלולים להישבר כשאנחנו בונים משהו בסגנון הזה, ובעיקר כשאנחנו עושים המרה של אפליקציה קיימת שהיא כזאת, היא באמת הרבה יותר predictable וסגורה עם ממשק משתמש, מה מותר לעשות, מה אפשר לעשות, מה אי אפשר לעשות. עכשיו למשהו כזה אייג'נטי שהוא כזה פתוח לכל העולם נכון כי הכל אפשר לעשות עם זה. אז בעבר למה שציינתי שחייב לשים מגבלות כבר בתוך ה-API עצמו כדי שה-MCP ידע שהוא מוגבל, שם יש אתגרים שהם מאוד תוכנתיים לצורך העניין אני יכולה לשים איזה שאילתה שהיא malicious שבסוף גורמת להקרסה של השרת שלי.
כי אם קודם, בעולם קודם, אז יצירת פלייליס היה נעשה באיזושהי שליפה אחת בבלק, אז פתאום אני מייצרת עשרות או מיליוני קריאות לתוך אותו שרת, בכוונה זדונית כמובן. אז בשם כך יש כל מיני רייט לימיטים וכל מיני מגבלות באמת שמגיעים מעולמות הגארדריילס. עכשיו, זה המקרה האולי יותר מורכב, אבל תחשוב ש... אתה מתחבר לספוטיפיי עם השם משתמש והסיסמה שלך, אתה יכול להתחבר דרך ה-MCP, אבל דרך ה-MCP התחברת עם השם משתמש והסיסמה שלך בקלוד, ולא בטוח שהמנגנון auth הוגדר בצורה טובה גם דרך ספוטיפיי. ואז יכול להיות שפתאום אני מתחברת לחשבון שלך, ואז אתה מקבל פלייליסטים מוזרים, ובעצם זאת הסיבה שאתה בוחר, שאתה לא מבין למה המערכת המלצה הזאת עובדת לא טוב.
זה עוד לא כזה נורא ספוטיפיי אבל אבל מערכות של בנקים או כל דבר שפיננסים או מידע רפואי או מידע. פי איי כזה או אחר יושב שם זה מאוד מאוד חשוב לעשות את ההפרדה הזאת אז גם כל המערכת הזאת חייבת להיות מוגנת באיזשהו מנגנון אוס שעל בסיסו מוגדרים הגרדרילס האלה.
כמו שצריך ולדאוג שזה קורה דרך שמה ובעצם כל מה ש... זה אגב ממש ההבדל בין הקונספט הזה של MCP רשמי ולא רשמי, אז אם אתה רוצה להיות, עכשיו אנחנו עושים המון מחקר סביב הדבר הזה אצלנו באלספורטס, אם אתה רוצה באמת לייצר MCP ולשים אותו במרקטפלייס של קלוד, אחד המנגנונים שאתה ממש חייב לדייק שם זה באמת מנגנון האוסטריה. כדי להיות מוכר אופישל, אחרת אתה מתקין את הג'ייסונים האלה כמו שרק התחלנו להשתמש ב-MCP, אז ככה זה נראה לא רשמי. אז קפצנו בעצם באמת בשני נושאים, אחד זה העניין של האותנטיקציה, ודווקא הנושא הראשון מעניין אותי איך, אם זה פרומפטים או שיש עוד דרכים באמת לטפל בזה, אם במידה ואני רוצה לכתוב איזושהי בקשה משוגעת, כאילו אני אומר לו כזה, תכין לי אלף פלייליסטים עכשיו, אז אמרת רייט לימיט, זה יכול להיות. פתרון, אבל אני יכול לתת לו אולי איזושהי בקשה אחרת משוגעת שלא חשבנו שאפשר לעשות עם הטולים שאנחנו בעצם בנינו כאן.
מעולה, אז יש היום המון מערכות שהן ready made כזה כמו light LLM או כל מיני מערכות guardrails כאלה ואחרות, model armor של גוגל וכדומה, שממש יש להם פרי בילט או פרי דפיינד גארד ריילס, שזה אני ממש אוהבת כי זה קצת חוסך לי לחשוב, כל הדברים הקומן של פוליסי, של IP, של כרטיסי אשראי או כל מיני דברים כאלה, נגיד משהו שגילינו עכשיו, זה שיש לפעמים שאתה מבקש, משתמש בפונקציה של גויד, אז הוא מייצר לך איזשהו משהו שהוא 16 ספרות. ואז הלייטל אלם טועה וחושב שזה כרטיס אשראי ואז הוא חוסם לך את ה-ID כי הוא חושב שזה אשראי. אז זה משהו ככה שיצא לנו לחוות בבתי האיזה קומפוננטות אנחנו יכולים לשמור ואיזה עבודה אנחנו צריכים לעשות לפני כן על הבקנד שלנו בשביל להגיע לבשלות. אז זה ככה אחד מהדברים, גוויד של 16 ספרות זה בעיה. ובאמת כל הדברים האלה בתוך מערכות כמו לייטל אלם, כל האוביוס, אז כבר מוגדר שם ובאמת כל המערכות המשוגעות, כל השליפות המשוגעות זה דברים שממש חייב להגביל אותם או באורקסטרטור, באמת בפרומפט המרכזי או בתוך הטולים.
ככל שאתה תנסה לקרב את המערכת הלא דטרמיניסטית שלך למערכת דטרמיניסטית בעזרת אורקסטרטור, טולים וסקילים, אתה תצליח להתגבר. על הרבה מהדברים האלה כי יהיה ממש מוגדר נכון או לא נכון ובסוף הכוחו של הפרומפט אל מול לפעמים התוכנה אנחנו ממש גילינו בכל מיני סטים של ניסויים. שיותר קל לחסום בעזרת הפרומפט אם האיסור מוגדר בצורה מספיק דטרמיניסטית כן דטרמיניסטית תמיד יש את הפחד הזה נכון שקפסלוק. אני גם כן מאיים עליו לפעמים כל הזמן.
כששמים איזשהו איסור כזה, שיהיו פרומפט, אני בעצמי הצלחתי כזה למשוך לפעמים את האסיסטנט פרומפט של כל מיני מערכות וכאלו, אחרי קצת משחקים, כאלה משחקי תפקידים או כל מיני דברים כאלו. אז אם הכל נכשל, וזה גם פרקטיקה שהיא מאוד נפוצה, היא תשים עוד פרומפט. לפני הפרומפט הזה, תשים פרומפט קטן יותר, שכל תפקידו הוא לעבור על רשימה. של נושאים שאסור, ואם זה מופיע שם, תחליף את זה, או תדפיס איזה איסור, מין LLM איזה ג'אג' קטן, אפשר להשתמש שם גם במודלים מאוד מאוד מאוד זולים, האיקו או ג'מנאי פלאשלייט, עושה את העבודה בממש כמה סנטים, וחסכת לך המון כאב ראש. האמת שזה קונספט מגניב, כי אני יכול לכתוב איזשהו פרומפט של נטו ותפקידו, האם המשתמש הזה מנסה לגרום לי לעשות משהו שאני לא...
לא אמור לעשות או משהו בסגנון, נכון? אז אתה מביא אותי ממש לעולם של בכלל איך עושים ארכיטקטורה של גארדריילס, כי גארדריילס מופיעים בשלושה מקומות מרכזיים בתוך ה-flow. לפני ה-LLM, בעצם כשהיוזר כותב את הפרומפט שלו, בתוך ה-LLM ואחרי ה-LLM. אני לא רוצה לבזבז כסף אם היוזר מראש, כסף על טוקנים, אם היוזר מראש ביקש בקשה שהיא לא הגיונית לצורך העניין, אם אני אבקש מספוטיפיי לתת לי יצר רפואית, למה שחברת ספוטיפיי תבזבז עליי כסף על טוקנים לתת לי, לצער רפואית ישרת את פיספלי איסור. אחר כך בתוך השיחה, אם אני מבקשת דברים שהם לא בסקופ של האפליקציה, אני אקבל איסור.
ובסוף אותו אלה למזג'אד שאם קרה והצלחתי לעקוף את כל המנגנונים והצלחתי לקבל את הפלייליסט שירי קטנטנים של עמית, אני רוצה לחסום את זה בסוף. כן. יפה, ושם אפשר בעצם גם לשים איזשהו מודל יחסית קטן, אולי מודל לוקאלי אפילו, שעושה את המהלך הזה בהתחלה. כן, תלוי לגמרי בארכיטקטורה, אבל בהחלט אתה צריך פה מודל שהוא במירכאות מהמודלים הטיפשים, שיש לו רשימה מאוד מוגמרת של דברים שאסור שיהיה באאוטפוט או באינפוט. והוא צריך להדפיס.
והוא דואג לנו. עצירה ותכף חוזרים.
בתקופה כמו שלנו של אי-ודאות, חששות ופיטורים בשוק, אנחנו צריכים לעשות החלטות נכונות עם הכסף שלנו. האורח בפינה שלנו היום הוא טל עקרוני, יזם סדרתי ומייסד חברת בטר, שעוזרים לכם לעשות סדר בכל הכסף שלכם, משכנתה. פנסיה, ביטוחים, חסכונות והשקעות במקום אחד, בשפה פשוטה ובליווי מלא. אז טל, השוק היום תנודתי ויש המון אי ודאות באוויר, מה הדבר הראשון שכל עובד צריך לעשות עם הכסף שלו כדי להכין את עצמו לכל תרחיש? קודם כל, תירגעו.
הדבר הראשון שצריך לעשות זה לוודא שהכסף לא מתחיל לנזול, אלא אנחנו שולטים בו. יש ממש 101. לאיך אנחנו שולטים בכל אחד מהתחומים בכסף, במשכנתא זה משהו אחד, בפנסיה אחר, בביטוח, במיסים, ב-RSEO, באופציות שנתנו לנו, ולכן על כל אחד מהדברים האלו אנחנו צריכים לשלוט כדי שהם לא ישלטו בנו. אוקיי, אז נניח שאני באיזושהי תקופת ביניים של אי ודאות ואני צריך עכשיו נגיד 100 אלף שקל, מה עדיף, למשוך את כספי הפיצויים מהפנסיה או לקחת הלוואה מהבנק או מהקרן השתלמות? אז בואו נתחיל מזה שהולכים קודם כל לביטוח לאומי שייתן את מה שחייב לנו.
יש דמי אבטלה, יהיה לך לפחות חצי שנה של כסף. אם נגמר הכסף, אז חס וחלילה אנחנו לא נוגעים בפיצויים. כמעט תמיד, אם אנחנו נוגעים בפיצויים, זה חותך לנו 40% מהקצבה שלנו לפרישה, ויש הרבה אנשים שגם מושכים כסף מהקרן השתלמות, עוד טעות גדולה. אנשים פשוט לא יודעים שאפשר לקחת הלוואה. מתוך קרן ההשתלמות וככה אנחנו לא פוגעים בפטור ממס רווחי הון שיש לנו בתוך קרן ההשתלמות.
אז הרבה מאוד פעמים על כסף ששוכב לנו שם נזיל כדאי ממש להסתכל מוצר מוצר לפני שהולכים ופשוט מושכים את הכסף החוצה משם. אז אתה אומר לשמור על הדברים, לשמור על קרן ההשתלמות. עוד היבט שרלוונטי להרבה מאוד עובדים זה אופציות. אז בהרבה חברות, בסטארט-אפים, מחלקים אופציות, מה קורה ברגע שאני עוזב, כמה זמן יש לי לפעול, איך אני מתנהל בכלל עם האופציות במצב כזה. אז ברוב חברות ההייטק יש חלון של 90 יום מהרגע שבו אתה מסיים העסקה ועד הרגע שאתה יכול לממש את האופציות.
לפעמים האופציות הן בערך נקוב, כלומר ממש במחיר מגוחך שאתה קונה פחית כל על המנהל כספים והוא אומר הנה כבר עשיתי את הטרנזקציה ולפעמים זה קצת יותר יקר. בכל מקרה, ברגע שעברו 90 יום, הסיפור הלך. ואם אתם נמצאים בדיוק בצומת הזו, דעו לכם, יש לכם בול שלושה חודשים לקבל את ההחלטה הזאת, ואחרי זה, זהו. אתם כבר לא יכולים לקבל את האופציות שלכם. ואיזה שיקולים כדאי לעשות כשאני רוצה להחליט אם לקנות את האופציות או לא לקנות את האופציות?
אז כשאתה רוצה להחליט אם לקנות אופציות או לא, אתה צריך להבין קודם כל כמה כסף בכלל יש לך להשקעות. בוא נניח שיש לך 100,000 שקל להשקעות, בסדר? נהוג להגיד שבנכסים קצת יותר מסוכנים, חברות סטארט-אפ, חברות פרטיות, לא נסחרות, אתה רוצה לשים בין 5 ל-10 אחוזים מההון שלך. אם עכשיו אומרים לך, בטח, תממש את כל האופציות, עולה לך רק 80,000 שקל, יש מצב שזו החלטה לא מאוד אחראית, ואז כבר עדיף לך לשים את הכסף באיזה מדד מפוזר יותר, כדי לא להיות חשוף. כל כולך לחברת FPNA שעכשיו צריכה למכור את המוצר שלה לשוק.
מעולה. ומה קורה בחברות שנותנות מניות RSEU? אז בחברות שנותנות RSEU לעובדים, בעצם המניות או האופציות מתחלקות לשניים, יש חלק ממוסה ויש חלק לא ממוסה. הרבה מאוד פעמים אנחנו רואים שריקי מהשכר, נכון? בדרך כלל זה ריקי מהשכר, היא ממיינת או מסווגת.
את ה-RSEs כסוג של רווח פירוטי, אבל לפעמים הוא אמור להיות עוני. בקיצור, זה 25% שאפשר לקבל פשוט חזרה מהמדינה על חלק שפשוט לא ידעת שאתה צריך לעשות עליו תיאום כמו שצריך. אם קיבלתי ביטוח ממימון של החברה, מה חשוב לבדוק אם אני עוזב אותה? כמעט תמיד הביטוחים האלה טובים, אבל ברגע שעזבת את החברה, יש לך בדיוק... חודשיים להחליט האם אתה רוצה לוותר על הביטוח הזה או שאתה רוצה להמשיך אותו ככה שהוא יהיה ביטוח פרטי.
שים לב שאם לא המשכת את הביטוח הקולקטיבי לביטוח פרטי, אתה רוצה לעשות אחר כך ביטוח? אתה תהיה חייב מההתחלה למלא את השאלונים ולהביא את הטופס מהאנדוקרינולוג ולעלות על מיליון שאלות ועוד אחרי זה בסוף עושים לך החרגה. לכן החודשיים האלה מיד אחרי שסיימת לעבוד זה זמן קריטי כדי להחליט האם אתה מוותר על הביטוח הזה או שאתה ממשיך אותו באופן פרטי. אגב, בדרך כלל יש שם הנחה מאוד יפה על הביטוח. כן, אז תזכרו לעצמכם אם אתם מגיעים לסיטואציה הזאתי, אין הרבה זמן, צריך להחליט.
זה ממש חודשיים, זה הסטנדרט שיש ברוב המקומות עבודה. הרבה מאיתנו לוקחו או לוקחים משכנתה, שזאת התחייבות משמעותית, חודשית, ואם הגעתי לאיזשהו מצב לא יציב בעבודה, אני קצת חושש. או שהגעתי למצב של פיטורים, מה נכון לעשות מול הבנק? הכי חשוב לא להיכנס למינוס. ברגע שנכנסת למינוס, מיד דירוג האשראי שלך פשוט צונח, ואתה צריך להתחיל לבנות אותו עוד פעם מההתחלה.
בארצות הברית אנשים קיראים את זה, הם מגיעים לדירוג אשראי יפה, ופתאום פאף, הסיפור הזה מתרסק להם מול הפנים. אם אנחנו מגיעים לנקודה שבה אין לנו כרגע את אורך הנשימה, ה-runway, כמו שאוהבים לקרוא לזה בסטארט-אפים, כדי לשלם את המשכנתה, אנחנו קודם כל יוצרים קשר עם הבנק. הרבה מאוד פעמים הבנקים ישמחו לעשות הולד למשך כמה חודשים על התשלומים, כמובן תמורת עמלה או ריבית נאה, ולצד זאת זה עדיין עדיף משמעותית מאשר פשוט להתחיל להחזיר חיובים בשלב הזה. אני יכול לספר לך בסוד, הבנקים מסתכלים כרגע על ההיטקיסטים. כלובים מסוכנים, זה ממש שינוי שקורה בחודשים האחרונים, אנחנו עכשיו בקיץ 26, זה בדיוק הזמן אחרי שתי ירידות ריבית ללכת ולבדוק האם אפשר לקחת את המשכנתה הנוכחית שלך, כן, ולעשות לה עוד כל מיני טוויסטים קטנים, אולי להאריך אותה, אולי לקצר אותה, אולי פתאום לכסות חלק מהמשכנתה עם איזה קרן השתלמות שהשתחררה, כי אז באמת אפשר לייצר כל מיני אופטימיזציות די מטורפות.
עם הכסף שלנו. שזה מה שנקרא מחזור משכנתה. כן, מה זה מחזור משכנתה? שמפוצץ לזה שלקחת משכנתה, היא התבלטה קצת, היא כבר לא יפה כמו שהיא הייתה בהתחלה. לוקח אחת חדשה, מחזיר את הזאת הישנה, מתחיל לשלם רק אותה.
נכון להיום ל-40% מהישראלים יש הזדמנות למחזור משכנתה שיחסוך להם יותר מ-50,000 שקל. אין עיתוי יותר טוב לבדוק את זה מאשר ירידות ריבית. וממש עכשיו זה הזמן שבו זה קורה. אז תגיד טל, יש מצב שמגיע לכסף מהמדינה? תשמע, האמת שממש לפני שבוע רשות המיסים פרסמו שלשמונה מתוך עשרה שכירים בישראל מגיע כסף.
ואיך שפיטרו אותך, זה אומר שבהכרח החישוב שעשו לך במשכורת, של כמה כסף אתה צריך לשלם במס, לא נכון. זה אומר שאתה יכול לקבל כמעט בוודאות כסף חזרה מהמדינה. טל, תן לנו שלושה טיפים לסיום. תראה, שלושה טיפים. קודם כל, לעשות סדר במוצרים אחד אחרי השני.
יעני, תבדוק את הפנסיה, אחרי זה משכנתה, מס, ביטוחים, אופציות, פשוט אחד אחרי השני. דבר שני, לתקשר, דבר עם הבנק, דבר עם הסוכן, דבר עם קרן הפנסיה, זה מה שיפתור את רוב הדברים. וטיפ שלישי, תירשם לבטר, אנחנו כנראה נעשה את הסיפור הזה בשבילך, לא חייבים להבין בהכל. תודה רבה על כל העצות הפיננסיות המועילות. בכיף, לא חייבים להבין בזה לבד, בשביל זה יש את בטר.
עכשיו רציתי לשאול אותך, אם אני נמצא עכשיו במעבדה ובאמת אני באמצעו בתהליך הזה, ומעבר לזה אני רוצה למצוא איזה פרצות, מה יכולים אולי לעשות לי, איך אני עושה את התהליך הזה שאני יוצא לפרודקשן קצת יותר רגוע? אז האמת שבאופן מאוד מפתיח, לא מפתיע, הבנייה של איוולואציה של מערכות איג'נטיות היא מאוד דומה לקונספט של איוולואציה של מערכות תוכנתיות, זה גם אותם שמות, יש לך יוניטסטים, E2E ואינטגריישן, רק שהמשמעויות שלהם בעולם האיג'נטי טיפה שונה, יוניטסטים כמובן, האם הקוד עובד, האם זה עושה מה שהוא צריך לעשות. השלב הבא זה ה... זה הבדיקה באמת של הטולים וזה באמת ה-integration test, אתה ממש בודק קומפוננטה קומפוננטה, האם מה שנכנס ומה שיוצא זה מה שציפית. אז כבר אנחנו מכירים איך עובד האיוולואציה של העולם הזה, אתה מייצר איזשהו דאטה סט עם שאלות ותשובות, במקרה הזה זה איזשהו פרומפט ואז איזה טולים אתה היית מצפה שהוא מטריג.
אז אתה ממש מייצר את הדאטה סט הזה של שאלות ותשובות, קצת כמו כשאתה עושה ראג או כל דבר אחר, רק שפה ממש זה נראה כמו בקשה, ואיך הייתי מצפה, איזה טול הייתי רוצה שהוא יעבוד, ואיזה שאילתה הייתי מצפה שהוא יייצר לי. אז ככה נראה האבלואציה של החלק הזה. אחר כך האבלואציה היותר מאתגרת היא בעצם ה-end-to-end, זה בעצם הפרומפט הראשון. והתוצאה האחרונה. עכשיו שם המטריקות נראות קצת אחרת, גם כמה זמן כל התהליך הזה לקח.
לצורך העניין אם אני רוצה לייצר פלייליסט ואני רואה שבעבר זה היה לוקח לי כמה שניות, למה פתאום זה לקח דקה? האם בתוך הדקה הזאת יהיו בעיות בשליפות, בבקנד, האם הפלואו עבד לא כמו שצריך? או שהיוזר שינה את דעתו ודייק את הפלייליסט שהוא רוצה והכניס עוד ז'אנרים ועוד... אימוציות או לא יודעת מה כדי שהפלייליסט שלו יהיה מדויק יותר. יכול להיות שהיו כמה איתרציות בדרך שנשלפו לי פלייליסטים והיוזר לא אהב אותם.
זה גם מטריקה שאנחנו בודקים, אז גם כמה תהליך לקח, כמה התוצאה הסופית מדויקת, שזה בעצם קצת תומס אפ תומס דאון כזה, כי בסוף זה כמה מדויקת אל מול הבקשה של היוזר. אז זה גם סט של שאלה ותשובה, והאם התקבלו תוצאות בדרך שהיו טובות, ואם הן לא היו טובות, כמה הן היו רחוקות סמנטית מהכניסה. אז כשאתה מבין, זה מאוד מאוד מאוד סובייקטיבי, ומאוד קשה לעשות את הדבר הזה. אז עושים ככל שניתן יוניטסינג כמו שצריך, ושליפות של הטולים כמו שצריך, ומדייקים את זה, אבל האתגר המאוד גדול הוא באמת העיתוי. שם אתה נותן באמת ליוזרים במרחב הקרוב שלך לנסות את האפליקציה הזאתי ומנסה לדמות כמה שיותר פלואוים וסיטואציות וסימולציה מהחיים האמיתיים ומבקש מהם להיות פרועים ככל שניתן וממשיך לדייק את זה תוך כדי תנועה באיוולואציה בפרודקשן שזה אתגר לסכמי של עצמה.
ואפשר להריץ פה המון סימולציות גם, מה שנקרא אדוורסריאל, שזה כזה עולם שלם במשין לרנינג, יצא לעשות קורס פעם בזה, אבל באמת היום זה יחסית יותר פשוט, של באמת לשבת עם מודל מאוד חזק, כזה שלפחות מאפשר לעשות את הדברים מהסוג הזה, ובאמת לחשוב על כל מיני סיטואציות קיצון, ופה בגלל שאנחנו דיברנו קצת בפרק הזה על המרה של באמת, אני חושב שללם כזה באמת מאוד חזק יכול לעזור למדל מה נפתח מה קרה ואיזה סיטואציות קיצון יכולות לקרות. תראה בסוף אתה אתה בונה פה מערכת אייג'נטית שהיא יחסית רחבה על בסיס. אי פי איים בבקאנד שהמטרה שלהם הם להיות ריג'ידים אז בסוף כן אתה מוגבל.
את האפליקציות האלה בעצם עד שלא תעשה שינוי משמעותי בתוך ה-API שלך עדיין יש לך גבולות גזרה ברורים ובעצם טוב שכך. דיברנו על אבלואציה ומה קורה באונליין? אז האמת שאונליין זה אתגר ממש גדול ואנחנו עכשיו באמת פנימית אין-האוס באלספורטס מפתחים ממש את אותה מערכת כל מה שסיפרתי פה זה דברים שככה פיתחנו בשבועות האחרונים ואני חייבת להגיד שאת האונליין אבלואיישן שלי אני לוקחת בכלל מכישלונות של צ'אטבוטים אחרים כמו הצ'אטבוט של מקדונלדס שעושה פונקציות בפייתון אז אני ככה אוספת המון המון המון דגימות גם מחזיר אותנו באמת לעולם של הגארד ריילס ומנסה לשבור את הצ'אטבוט האישי שלנו באלספורטס עם אותם פרומפטים, אני מבקשת פונקציות פייתון, אני מבקשת צער רפואית, בשלבים הראשונים הוא באמת נתן לי, ועכשיו אני אתן לך דמו ותעז לשבור אותו בעצמך, ותראה שאי אפשר. אז ככה את האונליין מוניטורינג שלי אני מעתיקה מאחרים. יפה, יפה ללמוד לגמרי מכאבם של אחרים.
חוסכת כסף בתוך ימים בסוף. זה המשאב החדש. לגמרי. טוב, אני רוצה שככה לקראת סיום, הצגת פה איזושהי תפיסת עולם, שהיא באמת מסתכלת קדימה סביב זה שאנחנו יושבים באמת מערכות האיג'נטיות שלנו, וכיף לנו כבר לעבוד משם, ויש פה איזה עניין קצת עדין או פוטנציאלית כואב. הרבה מפתחים היום הם מפתחי פרונטנד, והמומחיות שלהם באמת סביב העולם הזה של UI ורינדור וכל הדברים מהסוג הזה.
וגם אנשים מעולמות ה-UI, UX ומנהלי מוצר, ומה את אומרת להם, יכולים להסכים או לא עם מה שנאמר בפרק, אבל בכל זאת אם הם מסכימים עם מה שהם שמעו כאן, מה את אומרת להם? תראה, בסוף אנחנו חצי פה בדיון פילוסופי וחצי בדיון של ארכיטקטורה בפרק הזה. והרבה מהדברים האלה זה באמת מחשבות שלי ואנחנו רואים שהתפקידים עוברים אבולוציה, אנחנו רואים שהיום יש כל מיני תפקידים חדשים, בהתחלה יצא ה-AI ואז היה Prompt Engineer, היום זה פונקציה שהיא כבר לא קיימת, Forward Deployed Engineer, כל מיני שמות כאלה מוזרים ואיך שאני רואה את זה בסוף חוויית המשתמש היא לא נעלמת, היא פשוט עוברת גם טרנספורמציה מאוד גדולה, היום אני כותבת שאלה מקבלת תשובה, היא יכולה להיות בטקסט, היא יכולה להיות באיזושהי טבלה, כל הזמן אני מקבלת בכל הצ'אטבוטים, גם בג'מינאי, גם בקלוד וגם בצ'אט gpt, את הרינדור בצורה זהה. עכשיו, יש פה הזדמנות לעולם חדש של חוויית משתמש, של איך אנחנו מאכזרים ומייצרים מחדש את המידע הזה, שהוא יהיה נעים, שהוא יהיה כיף. ולא רק איך זה נראה ואיך זה נגיש, אלא איך זה גורם לי לאותן מטריקות שבעצם יוזר נמדד בהן, כמו אינגייג'מנט, איך אני ארצה להישאר באפליקציה.
אז סתם דוגמה שראיתי לאחרונה מצ'אט gpt, בעבר הוא היה אומר לך, אוקיי, עכשיו אתה רוצה שאני אייצר לך מצגת, ואז היית צריך להקליד לו, כן, תייצר לי מצגת. היום המשפט הזה לחיץ. הוא גורם לך להישאר בתוך האפליקציה בלי מאמץ בכלל, ותחשוב איזה שינוי משמעותי זה שאתה עכשיו לא צריך להקליד, או כשאתה רק נכנס לאפליקציה והוא מציע לך דברים מה לעשות עם זה, כבר הוא מקבע לך את המחשבה על הפלואוים שהוא רוצה שאתה תעבוד בהם, כי זה זול לו, כי זה נגיש לו, כי יש לו את זה בקש, לא יודעת מה. אז יש פה המון המון המון הזדמנויות לאיזשהו עולם תוכן חדש. שאנחנו עוד לא מכירים ואולי יהיה AI User Experience Developer Engineer, זה הטייטל החדש, אני חושבת שהוא יהיה מחר בלינקדאין, הזדמנות לאיזושהי אבולוציה כזאת של התפקידים?
כן, אני חייב להגיד שאני באמת, הרעיון מאוד קוסם לי ואני חושב שאנחנו נראה את זה כנראה לעוד הרבה זמן, שאנחנו נתחיל לעשות יותר דברים. מהקלוד קוד שלנו, אולי פשוט מהקלוד או מה-GPT וכולי, בין אם זה להזמין באמת עכשיו את רשימת הקניות שאני כל שבוע, כל פעם מזמין, וזה הרבה יותר קל לי, ואם אני רגיש למחיר בדברים מסוימים, אז הוא יודע לשאול אותי, תגיד, המחיר של הזה וזה עלה, מה עושים? ובאמת הוא מכיר אותי, ויש פה פוטנציאל מאוד מאוד גדול, אבל באמת אני מתחבר אליי בעת שלפעמים, יש דברים שהם יותר נוחים בצורה שהיא קצת יותר ויזואלית או UI. אני לפעמים כשאני עושה קניות באינטרנט, אני כן, אני גם נהנה לראות איזה מוצרים חדשים יצאו ולראות אותם בעיניים ולהיכנס ולהקליק ואולי להסתכל מה כתוב שם מאחורה. וכמו שאמרת, אנחנו רק באיזושהי נקודת התחלה פה עם הממשק שפתאום הפך להיות יותר מולטי סלקט, שזה דבר שהמודל התחיל לעשות הרבה יותר.
ויש את כל, הארכנו כאן את החבר'ה של MCP UI, בעצם שעשו חלק של באמת של UI שמתחבר לתוך הצ'אט, ואני חושב שאנחנו נראה את הדברים האלו הרבה יותר, ובאמת כאיזושהי חוויית משתמש שלפעמים זה נכון ככה, לפעמים זה נכון ככה, ולפעמים זה ההיברידיות הזאתי, וככל שאנחנו נחיה יותר מתוך הצ'אט, עדיין אנחנו נצטרך יותר לקבל מהחוויית משתמש, כל מיני אסקי ארט כזה ודברים שהיום אנחנו קצת תקועים איתם עם המודלים שלנו היום. מרקדאונים מרונדרים לטבלה כזאת עם על רווח רווח רווח מקף. לגמרי לגמרי אני רק חושב על כמה טוקנים הוא שורף לי על הקשקוש שלו. על הרווחים האלה מלא. אולי זה בעצם זאת המחשבה.
אולי. טוב אז בעניין זה אנחנו באמת נסיים אז תודה רבה אמור שהגעת שוב להתארח. טוב שהזמנתם אותי. תודה רבה. נתראה בפרק הבא