רגע לפני שאתם מתיישבים לארוחות החג, בואו נחזור למקורות. ידעתם שבעבר המשמעות של הפועל "לחגוג" הייתה בכלל להסתחרר ולרקוד במעגלים סביב אתר מקודש או מזבח? בפולחן השמי הקדום, "אוכלים, שותים וחוגגים" היה תיאור של התכנסות ומחול פיזי טקסי.
אספנו עבורכם את מיטב פרקי התוכנית עם ד"ר שחר ענבר, שחוזרים אחורה בזמן ובודקים איך באמת נולדו המסורות שלנו: האם ראש השנה תמיד נראה ככה?
איך התעצב יום הכיפורים שאנחנו מכירים היום?
ולמה בעצם אנחנו יושבים בסוכה?
מוזמנים לחפש באפליקציית הפודקאסטים שלכם את פרקי הספיישל לתשרי:
זיכרון תרועה: נזכרים בראש השנה
בצום: יום הכיפורים
ומתחת לסכך: סוכות
האזנה נעימה וחג שמח!
הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן
תמלול הפרק
שלום לכל המאזינות ולכל המאזינים. פינת המילה המילה חג זורה מן השורש השמי חטגימלגימל חגג שמשמעותו היסודית היא תנועה מעגלית, סיבוב, ריקוד במעגל והקפת אתר מקודש. אבל מה המשמעות הפיזית והפולחנית הקדומה של השורש הזה? בעולם השמי הקדום פולחן דתי לווה פעמים רבות בריקוד טקסי ומעגלי סביב מזבח, מצבה או אתר קדוש. תנועת הסיבוב המחול, מה שנקרא לחוג, היא שהעניקה לאירוע הפולחני כולו את שמו.
יש לנו מקבילות שמיות. אגב, בערבית הפועל חאג', שאנחנו מכירים אותו מהחאג' במכה סביב האבן השחורה, הוא אחד ממרכיבי הפולחן המרכזיים באסלאם, שבע הכפות הכעבה. זה המקור הישיר של המושג חאג' בערבית, הליכה סיבובית סביב אתר קדוש. גם בארמית וסורית יש שורשים מקבילים המשמשים להוראת שמחה, עריכת משתה, במקרא השורש משמר היטב את תנועת הגוף, הסיבוב והריקוד. תהילים ק"ז ק"ז יחוגו וינו כשיכור תיאור של התנודדות, הסתחררות ומעגלים שמואל א' ל"ט ואיננטושים על פני כל הארץ אוכלים ושותים וחוגגים רוקדים, משתוללים ועולזים שמות ה' א' ויחוגו לי במדבר עריכת חגיגה פולחנית הכוללת התכנסות ומחול המושג כמובן התפתח.
ממאכול מעגלי וטקס הקפה פיזי התרחבה המשמעות בעברית לציון העלייה לרגל עצמה, למשל לבית המקדש, שלושת הרגלים מכונים במקרא חגים, להבדיל ממועדים כלליים, יום מועד ושמחה קבוע בלוח השנה, ובהשאלה המודרנית וכללית, כל יום חגיגי או ציון אירוע משמח. ד"ר שחר אינבר מוסיף שבמקרא מועד הוא זמן מוגדר מלשון התוועדות, אבל חג הוא הפעולה והטקס הפולחני עצמו שכולל זבחים ומכולות. ואפרופו שחר ענבר חוקר המקרא וחגים. אנחנו חוגגים אותם כל שנה. אבל האם הם תמיד נראו כמו שאנחנו מכירים אותם?
האם ראש השנה תמיד היה ראש השנה? האם יום כיפור תמיד נראה כמו היום הקדוש שאנחנו מכירים היום? ולמה בעצם יושבים בסוכה? אז לכבוד חגי תשרי אספנו שלושה פרקים של עושים תנ״ך שחוזרים למקורות ומנסים להבין איך נולדו החגים שאנחנו חוגגים כל שנה בספטמבר, בתשרי. חפשו בכל האפליקציות.
זיכרון תרועה נזכרים בראש השנה, בצום יום הכיפורים, ומתחת לשכח סוכות. האזנה נעימה וחגים שמחים ושקטים לכולם.
