למה סוללות הן הנפט החדש? טכנולוגיות אגירת אנרגיה והמונופול הסיני עם אסף וייס [דיפטק ישראל]

20.10.2026

שוק סוללות הליתיום עבר ב-2025 את 150 מיליארד דולר, ויותר מ-80 אחוז מהייצור העולמי שלהן נמצא בסין, שמזקקת גם כ-65 אחוז מהליתיום בעולם ומעל 90 אחוז מהגרפיט.

אז אם המטרה הייתה להשתחרר מהתלות בנפט, האם רק החלפנו אותה בתלות בסין?

בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את אסף וייס, מומחה טכנולוגי ומשקיע בתחומי האנרגיה והדיפטק, לשיחה על המדע, העסקים והגיאופוליטיקה של סוללות ואגירת אנרגיה, ועל המקום שבו חברות ישראליות יכולות עדיין להיכנס למשחק.

אז מה בעצם קורה בתוך סוללה, ולמה אי אפשר לקבל בבת אחת גם הרבה אנרגיה, גם טעינה מהירה, גם בטיחות וגם מחיר נמוך? למה מטוס עדיין לא טס על סוללות, ודווקא דאטה סנטר קונה סוללות יד שנייה מרכבים? מה מציעים נתרן, מימן ותאי דלק, ואיך אוגרים אנרגיה בגלגל תנופה, בסלעים חמים, בקרח ובמים שמוזרמים במעלה ההר ובמורדו? ואיפה ישראל בתמונה הזאת, אחרי בטר פלייס וסטורדוט?

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

תמלול הפרק

דיפ טק ישראל עם שרון סבריאגו מה קורה כשאנחנו מנסים להשתחרר מהתלות בנפט ומגלים בדרך שהפכנו להיות תלויים בסין? במאה ה-20 שליטה בשדות הנפט בצינורות ובנתיבי השיט העניקה למדינות כוח עצום. במאה ה-21 מתנהל לצידם מרוץ נוסף. מי ישלוט בחומרים ובטכנולוגיות שמאפשרים לנו לעגור אנרגיה? ולמה דווקא עכשיו?

כי יותר ויותר מהעולם שלנו עובר לחשמל. פעם, כשחשבנו על סוללות, חשבנו בעיקר על מצלמה, טלפון או לפטופ. היום, הסוללה כבר מניעה את המכוניות, ויש ניסיון לחשמל גם אוניות ומטוסים. אבל להחזיק טלפון בחיים ולהחזיק מטוס באוויר, זה כבר שתי דרישות שונות לגמרי, מבחינת כמות האנרגיה, המשקל והבטיחות.

חשמל נקי משמש ומרוח, אבל הבעיה היא שהשמש והרוח לא עובדות לפי לוח הזמנים של המכוניות שלנו או של הדאטה סנטרים. הפאנל מייצר בצהריים חשמל ואנחנו רוצים להשתמש בחשמל שלו גם בשעות הערב, כשמדליקים מזגן ומחברים את המכונית לטעינה. וחוות השרתים שמריצות את הבינה המלאכותית צריכות אספקת חשמל אמינה מסביב לשעון. אז לייצר יותר חשמל זה חלק מהפתרון, אבל צריך לדעת גם איך לשמור אותו לרגע שבו נצטרך.

וזה שוק ענק. שוק סוללות הליתיום איון לבדו, שזה הסוללה המובילה בעולם היום גם למכוניות, עבר ב-2025 את ה-150 מיליארד דולר. באותה שנה יותר מ-80% מהייצור העולמי שלהן היה בסין. זו תלות די רצינית. והיתרון שלה מתחיל הרבה לפני הסוללה המוגמרת, בעיבוד חומרי הגלם ובייצור הרכיבים שבתוכה, כשארצות הברית ואירופה מנסות לבנות עצמאות אנרגטית.

הן בעצם מגלות שחלק מרכזי מהדרך עובר במפעלים סיניים. אבל לא רק שאלת הייצור בסין מטרידה את מנהיגי העולם, אלא גם השליטה במתכות ומינרלים קריטיים שדרושים לייצור סוללות. לדוגמה, ב-2023 סין התחילה להגביל את הייצוא של חומרים כמו גרפיט, שהוא ממש נחוץ לסוללות. ולכן המרוץ הזה מגיע לגרינלנד, שטראמפ דרש להעביר לשליטה אמריקאית, לאוקראינה, שמשאבי הטבע שלה נכנסו להסכם השקעות עם ארה״ב, האמריקאים על שיתוף פעולה של מיליארדים בתחום המינרלים הקריטיים. לא כל המהלכים האלה קשורים רק לסוללות, אלא גם לביטחון, לשבבים ונתיבי מסחר, אבל חומרי הגלם והיכולת לאבד אותם הפכו לחלק מרכזי במאבק על עצמאות טכנולוגית ואנרגטית.

אז האם סוללות הם הנפט החדש, ולמה כל כך קשה לעמוד בכל הדרישות האלה יחד? ואיזה פתרונות עוד יכולים לשנות את התמונה? מיליטיום ונטרנג' שנמצא גם במלח בישול, דרך מימן ותאי דלק ועד הגירה בסלעים ובקרח. ברוכים הבאים לדיפטק ישראל, הפודקאסט לאנשים שרוצים להבין לאן העולם הולך לפני כולם. כאן אנחנו מדברים על טכנולוגיות שנשמעות כמו ודאי בדיוני, אבל כבר מתחילות לשנות את העולם.

אני שרון סבריאגו, והיום נצלול לסיפור המדעי, העסקי והגיאופוליטי של סוללות והגירת אנרגיה, ונבין איפה נמצאות ההזדמנויות גם לחברות ישראליות. איתי פה היום אסף וייס, המומחה הטכנולוגי שלנו, משקיע בתחומי האנרגיה אנרגיה והדיטק. אסף עוזר לנו להבין איך הטכנולוגיות האלה עובדות, מה צריך לקרות כדי שהן יצאו מהמעבדה וישנו את החיים שלנו. אסף, ברוך הבא. איזה כיף להיות פה, מה שלומך שרון?

מצוין. אנחנו רגילים לחשוב על סוללה כמשהו שקריטי לנו אולי בטלפון או בלפטופ, אבל פתאום הם בלב המאבק על מכוניות, אנחנו צריכים אותן בשביל לעגור חשמל מהשמש והרוח, ואפילו התשתיות שמפעילות את הבינה המלאכותית. אז האם הסוללות והגירה זה בעצם הנפט החדש? איך הן מאפשרות לנו להחליף דלקים? ומה הופך אותן לאחד מצווארי הבקבוק החשובים והקריטיים ביותר בעולם האנרגיה?

וגם אם המטרה שלנו היא להשתחרר מתלות בנפט, האם אנחנו פשוט מחליפים אותה בתלות בסין? כי ממה שאני שומעת זה אחת הבעיות הגדולות ביותר היום זה שסין שולטת בסוללות. ולמה השליטה הזאת כל כך מדאיגה את שאר מדינות העולם? אז זה המון שאלות, הן כולן מעולות. בואו נתחיל בבסיס.

סואלה היא לא נפט. נפט מייצר לנו אנרגיה, אנחנו שואבים אותו מהאדמה, כביכול יש לנו מכל שהוא כמעט אינסופי, אבל לאט לאט אנחנו מבינים שהוא לא אינסופי בבטן האדמה, ואותו מכל משמש לנו ליצירת אנרגיה, או אפילו למכוניות שלנו לצורך הנאה או כל דבר אחר. או העסקה, זה תמיד מתבטא בסוף ליצירת אנרגיה. סוללה לעומת זאת היא כלי קיבול של אנרגיה, היא המכל שבאוטו שלנו, או המכל ליד הגנרטור שמייצר חשמל לבית שלנו, או לאיזשהו דאטה סנטר או משהו כזה. הסוללה היא מכל לטובת החשמל.

הטכנולוגיה הזאת השתפרה המון עם השנים, והפכה להיות יותר נגישה, ויותר קומפקטית, ויותר דחוסה באנרגיה, וזה הכניס אותה ליותר ויותר מקומות בתוך העולם היומיומי שלנו. מכאן זה עניין של אירוע קצר, לכאורה, באנושות, שבו ממצב שבו המערב הוא זה שמפתח את הסוללות החדשות, את המתקדמות יותר, סין נכנסה יותר ויותר לתחום הזה. בהתחלה מתוך היכולת הייצור המאוד מאוד זולה שלהם. אבל אחר כך היא התעמקה ונכנסה ברמה אסטרטגית גם למכרות, איפה שקוראים את אותם אלמנטים מתשל אותם סוללות, וגם ביצור, ועכשיו הם בנקודות הכי מתקדמות של הטכנולוגיה. על זה אנחנו נדבר בהמשך.

אז בעצם אתה מספר, אתה מסביר לנו כאן שמצד אחד נפט הוא מקור אנרגיה, נכון? אנחנו יכולים לשרוף אותו כדי להניע מכוניות ואוניות וכדומה. וסוללה היא בעצם אמצעי לאגור אנרגיה. אבל היום בעצם אנחנו מסתכלים על זה שהרבה יותר תעשיות והרבה יותר מוצרים עוברים לחשמל. אולי תסביר לנו רגע באמת גם, תעשה לנו סדר באיזה תעשיות ואיזה מוצרים הצליחו לעבור להיות מבוססי חשמל, ואיזה תעשיות ומוצרים עדיין מתקשים לעבור לשימוש בחשמל בלבד.

אז בואו שנייה נדבר על מה שהתחלנו להגיד, על העולם של הנפט. שאותו מחליף החשמל. אז בואו נתחיל מהמוצרים הביתיים. אמנם הרבה מאוד מוצרים לא מופעלים על ידי נפט, אבל תחשבו על הכלי גינון שאתם שומעים בבוקר של הבחור שמנקה את הרחוב עם המפוח, או את זה שחותך עם מסור חשמלי, או דברים כאלה, הרבה מהם עברו לחשמל בזכות הסוללות. אז בואו נקרא לזה מוצרים.

קטנים, מעבר לזה גם מוצרים בינוניים, אני אתייחס למכוניות בתור מוצר בינוני, אנחנו עוד מעט נבין למה, מה זה מוצר גדול, אבל מכוניות פתאום הפכו בגלל שהסולות השתפרו והשתפרו, במיוחד עם כניסת הסולת ליתיום איון, ונהיו משהו שאפשר פתאום להפעיל עם סוללה של ליתיום. ושזה נותן לנו מספיק טווח עם המכונית. אני, אגב, כאן אנקדוטה, המכוניות הראשונות ראשונות היו למעשה מונעות בחשמל במקור, ולא בבנזין כמו היום. למעשה היה חשמל בהתחלת הדרך, היה גם קיטור, היו המון טכנולוגיות, אבל בגלל שהסולות לא היו מספיק משמעותיות מבחינת שיחת האנרגיה שלהם, נמצא אחרי בנזין, היום קורה מהפך. מה עוד באזור הזה?

יש לנו את כל העולם של הגירה, הגירת חשמל. לדוגמה, דאטה סנטרים או מתקנים קריטיים תמיד היו עם סוללות, אבל בעבר הייתה התלבטות בין גנרטור לבין סוללות אהבת סופרת. כי האירועים שם היו מאוד מאוד מאוד גדולים מבחינת הנפח שלהם. היום אנחנו רואים בדאטה סנטרס מקום שבו כמעט בכל אחד מהם לטובת צריכה פתאומית או נפילת חשמל יש המון סלולות ליתיום שמאגרים ענקיים שנועדו בשביל לגשר על כל מיני פערים בצריכת חשמל. דברים שהם לא שמה, זה כל התעשיות הכבדות יותר, משאיות, אבל משאיות אני מקבל, דוגמא משאיות של מכרות, או אנחנו רואים את זה עכשיו מתחיל קצת משאיות, קצת אוטובוסים, אבל ספינות ומטוסים זה עדיין לא שמה, הם צרכני אנרגיה מטורפים, ושמה הנפח שנדרש לטובת הגירת אנרגיה הוא כל כך גדול, שהיתרון של הצפיפות האנרגטית שיש לנפט הוא הרבה יותר גבוה מאשר סוללה.

הוא עדיין יתרון משמעותי ולכן אין עדיין ספינות שמונעות בסוללות וגם לא מטוסים. האם אנחנו קרובים לזה? כן, אנחנו או-טו-טו מתחילים לראות לדעתי סוללות עם צפיפות אנרגטיות במספרים שלא חלמנו שיהיו כמו של 500 ואט שעה לקילוגרם והסוללות האלה כבר פורצות את הדרך לכניסה של תעשיות חדשות. אז בעצם יש איזשהו רצון לבוא ולהגיד בוא ננסה להיפטר מהתלות בנפט ולעבור להרבה יותר שימוש בסוללות. אגב סוללות הרי גם מאפשרות לנו להשתמש יותר באנרגיה מתחדשת נכון?

כי את אותם דאטה סנטרים שיושבים בערבה אנחנו לאו דווקא רוצים שתחנות כוח שמופעלות בנפט או בגז עם גריד מורכב ישלחו אליהם חשמל, אנחנו גם רוצים אולי אנרגיה מתחדשת מאיזה סולרי או רוח שיפעילו את אותם דאטה סנטרים. אז בעצם איפה נכנס פה העולם הזה של אנרגיות מתחדשות וסוללות, איפה אנחנו נמצאים היום? אז אין ספק שסוללות הם אינאבלר, הם משהו שמאפשר הרבה מאוד מהאנרגיות המתחדשות. אני רואה את הכניסה של האנרגיות המתחדשות באספקט כלכלי בלבד. זה נורא יפה להגיד שזה הרבה יותר ירוק וכולם שואפים לזה.

אבל בסוף בסוף בסוף, אגב, גם בזכות רגולציה שמענישה מהדברים מזהמים, אבל לא פחות הטכנולוגיות היום נהיות יותר ויותר זולות להפקת אנרגיה בתצורה של אנרגיות מתחדשות. איפה הבעיה? שמש אין לנו 24 שעות בימה, רוח אין לנו תמיד, גלים שנותנים אנרגיה גם כן, זה לא דבר קבוע. אנחנו רוצים לאגור אנרגיה ביום. אבל כמות אנרגיה שתספיק לאותו דאטה סנטר או לאותו כפר, קיבוץ, עיר למשך כל היום וכל הלילה.

אז מה שעושים, בונים שדה למשל בסולארי שהוא פי שתיים או יותר, עוגרים בזמן הזה, גם נותנים אנרגיה ביום, אבל גם עם חצי מהאנרגיה הזאתי עוגרים בסוללות בלילה. וככה הסוללות אפשרו ומאפשרות מתן חשמל רציף בלי ליצור את זה שאני מסוגל רק לתת חשמל כשיש רוח או רק לתת חשמל כשיש שמש או רק לתת חשמל כשיש גלים. סוללות הן פתאום משהו שמאפשר לנו להכניס את האנרגיות הירוקות לתוך הכלכלה האנרגטית שלנו בעולם. אז בעצם מצד אחד אנחנו צריכים הרבה יותר סוללות כי אנחנו רוצים שכל מכשיר יהיה בערך מונע על ידי חשמל, על ידי סוללה, גדולות שיכולות להכיל הרבה יותר חשמל, כי אנחנו בעצם מדברים על זה שאנחנו מעוניינים לאגור חשמל מתחנות כוח סולריות או מרוח, או להניע דאטה סנטרים שלמים. איפה אנחנו עומדים היום ביכולת לעשות את זה?

אז חשוב להגיד שיש פה עניין של מתח בין גודל למחיר, תלוי מה הצרכים שלך. הסוללות היום נהיו יותר ויותר זולות. דבר ראשון, כי המון מהמינרלים, ככל שיש יותר צריכה של סלולות, המינרלים שבונים אותם נהיו יותר נגישים, פשוט נפתחו יותר מכרות, תהליכים של זיקוק המינרלים האלה נהיה יותר יעיל, אנחנו נדבר על זה בטח בהמשך, אבל גם הטכנולוגיה השתפרה, ואנחנו במצב של צפיפיות אנרגיה מאוד מאוד נמוכות של... עשרות ואטים לקילו, כבר אנחנו היום מדברים על מספרים של מאות ואטים, סליחה, ואט שעה, צריכים להגיד, לקילו. אנחנו לא נפרט פה את הפיזיקה, אבל זה מדד לכמה אנרגיה היא צפופה בתוך הסוללה.

לצורך התייחסות, דלק הוא צפוף בערך פי עשרה. אני יכולה לשים אחד דלק ברכב שלי, ואם אני ארצה סוללה שמכילה את אותה אנרגיה, היא תצטרך להיות כפול עשר בגודל. בסדר גודל. שאגב מוסיף משקל ואז מוסיף עוד צורך בעוד אנרגיה. נכון, נכון, נכון, נכון.

וגם בדרך כלל נפח מחובר איכשהו גם למחיר. ככל שדברים יותר קומפקטיים, הם איכשהו גם נהיים יותר זולים. זה מספר אצבע שהוא בגדול נכון. ואנחנו מוצאים את עצמנו היום במצב שהעולם הוא כל הזמן משתפר. ואו-טו-טו אנחנו, כמו שאמרתי קודם, מגיעים לעולמות שבו...

הסוללות הולכות להיכנס לכל מקום וכל אספקט בחיינו. אז רגע, אם נחזור לבכלל איך עולם של סוללות ליטיום, שזה מה שאנחנו רגילים אליו הכי הרבה היום בטלפונים, בלפטופים וכו', ובמכוניות גם, מאיפה הם התחילו? הם בכלל התחילו בחברה יפנית שיצרה אותם עבור אותן מצלמות וידאו ביתיות, ואז היינו סוחבים מצלמה גדולה עם סוללה כבדה ומתפללים שהיא תחזיק לנו מספיק זמן עד סוף הטיול. אחר כך כבר התחלנו להתרגל ללפטופ וטלפון שמחזיקים לנו ימים שלמים, ואם הם לא... אז אנחנו חושבים שהם ממש לא מספיק טובים, והיום אנחנו מצפים מסוללה לקחת ממכונית מאות קילומטרים.

אז איך הגענו בכלל ממעצמת וידאו למכונית חשמלית? תסביר לנו רגע את הפריצות דרך שקרו פה, שלקחו אותנו ובאמת שינו את עולם הסוללות, שאפשרו להן להיות קטנות יותר, שיכילו יותר אנרגיה ויהיו זולות כמו שאנחנו רואים היום. אז בוא נתחיל מההיסטוריה. אז ההיסטוריה של הסוללות לא התחילה לא בסלולר שלנו, לא בלפטופים שלנו וגם לא... באותם מצלמות וידאו שסוני פיתחו, הם התחילו הרבה לפני.

כבר ב-1800, בחור בשם מדן, שהוא היה גם בחור, בשם וולטה, הוא הציג במסגרת סוג של מאבק כוחות בינו לבין מדן אחר, ערמה של מתוכות שונות שמייצרות זרם חשמלי. זו אנקדוטה משעשעת שקשורה ב... ביכולת של להראות שאני מסוגל להזיז רגלי תפרדים. זה היה התערבות אגב, נכון? ממש, כן, כן, ממש מאבק שהוביל לפיתוח טכנולוגי.

היה כמו התערבות כדי לזרז פריצות דרך מדעיות, כן. אגב, ראוי לציין שוולטה לא סתם היה הראשון או המשמעותי הראשון שעשה את הדבר הזה. בזכותו או בגללו היום וולט נקרא וולט זה על שמו. עכשיו אני אומר שהוא היה אולי הראשון כי יש אפילו ממצאים שעוד מתקופת בבל העתיקה היה משהו קדים שעם ערבוב של מתכות שנראה שהיו יכולים לייצר חשמל האם זה סוללה האם זה לא סוללה יש ויכוח בין המדענים לגבי זה לא ניכנס לוויכוח הזה אבל. אולי היו גם סוללות בתקופת בבל.

זה מדליק. איפשהו במאה ה-19 כבר נכנסנו לסוללות שאנחנו הרבה יותר מוכרות לנו, שזה האהבת סופרת, וזה הסוללה שאנחנו מכירים ברכבים שלנו. אגב, נתון מדהים לגבי הסוללות האלה. אתה מדבר על המצבר, אתה אומר, רואים ברכבים שלנו, אבל בפועל זה לא הסוללות שמפעילות את הרכבים החשמליים, זה בסך הכל המצבר. נכון, זה מצבר.

אבט סופרת, היתרון שלו שהוא זול, אפילו מאוד זול, והמצבר הזה שאתם רואים אותו, 95% ממנו ממוחזר, זה נתון מטורף. מצד שני, הסולות שאנחנו מסתכלים על הרכבים החדשים, הליטיום, שם הבעיה היא הרבה יותר גדולה, אבל יש התפתחויות טכנולוגיות מטורפות בתחום הזה. אנחנו רואים את העולם מתקדם ומתקדם, והכימיות מתקדמות ומתקדמות, להכניס יותר אנרגיה לנפח מסוים או למשקל מסוים. את דיברת על לפטופים, אז הלפטופים לפני שהיו הליתיום איון היה ניקל קדמיום, אפילו תדירן הישראלית בסוללות שנקרא סוללות ראשוניות, כאלה סוללות שהן כמו האנרג'אזרים, שהן רק מתפרקות, את לא יכולה להתאים אותן, אז אחת הטכנולוגיות היותר מתקדמות בתחום הזה זה... תיאניל כלוריד שאת הדירן הישראלית היא מאוד מהמובילות בעולם בתחום הזה של הסוללות יש להם את הצפיפות האנרגטית אחת הגבוהות ביותר שיש.

אז אתה מדבר כאן את זרקת כאן כל כך הרבה מונחים על מינרלים שונים כן ומתכות שונות וכימיות שונות ובעצם אנחנו עוד לא דיברנו על המלכה של כולם הטכנולוגיה של הליתיום איין. נכון ועוד לפני אז אז שוב אנחנו חוזרים לזה שיש בעצם הרבה מאוד מינרלים וכימיות שונות ובשילובים שונים אנחנו בעצם באים ואומרים. שילובים שונים בקופסאות שונות, בכימיות שונות, בטכנולוגיות שונות, בסך הכל מנסות לשמר ולאחסן אנרגיה. חלקן נטענות, חלקן קלות למיחזור, חלקן לא, חלקן צפופות יותר, חלקן פחות, אבל בעצם סוללה בסופו של דבר היא מצבור של מינרלים ומתכות וכימיות שונות שעוגרות אנרגיה. ולאט לאט היא נכנסת לכל תחום של חיינו.

קטלות בצפיפות, ככל שהצפיפות האנרגטית עולה, זה נכנס ליותר מקומות. כי זה יותר קטן ויותר קל. בדיוק, בדיוק. אבל בסופו של דבר אמרנו שיש מלכה אחת מבחינת טכנולוגיות, וזו הליתיום איון, הליתיום יון. זה קרה באירוע די מפתיע.

חוקר מרכזי שקוראים לו סטנלי... וויטינגהם, הוא עבד בשנות ה-70 דווקא באקסון, אקסון חברת נפט, כאילו מה שנקרא מי שהכי שונא חשמל, הכי שונא סוללות, והוא בתקופה של משבר האנרגיה, גם הם, אותן חברות נפט, חיפשו איזה שהם כיוונים חדשים, ובאותה חברה אקסון, חברה שמוכרת דלק, התפתח מחקר חדש שעזר להניח את הבסיס לעולם של כל הסוללות הליתיומיון. בסוף זה אטום קטן מאוד, אנרגטי מאוד, וזה גרם להם להתחיל את הפריצת דרך של החלופה לדלק. בהמשך מישהו בשם ג'ון גודינאף, כן? גודינאף, זה ממש...

זה השם שלו, פיתח חומר קטודי, יש בתוך סוללה הנודה. וקטודה, איזה שתי אלקטרודות, הפלוס והמינוס שקיימות בתוך סלולה, אז הוא פיתח חומר קטודי שאפשר לעבוד במתח גבוה יותר לסלולה. צריך לעבוד, ככל שהמתח הוא יותר גבוה, זה יותר טוב, נקרא לזה ככה. ואחריו, אקירו יושינו בנה תכנון מעשי יותר עם הנודה מבוססת פחמן. שלושתם קיבלו פרס נובל לכימיה ב...

2019, כי הם ממש היוו או בנו את היסודות לסוללה. זאת אומרת, אנחנו מסתכלים בכלל על משהו שקרה בעשרות שנים האחרונות? ממש, ממש. הליתיום איון ששינתה את העולם ואפשרה ליותר סוללות לכלים שהם מבחינתנו יומיומיים היום, טלפונים, לפטופים וכדומה, ואפילו המכונות החשמליות, התחילו בסופו של דבר, איפשהו שם ב-1960-70, כאילו זה בערך הסדר גודל זמנים שאנחנו מדברים עליהם. את צודקת, אבל...

צריך להגיד שטרם כניסת הסוללה לשוק, את דיברת על סוני שבשנות התשעים המוקדמות הוציאו את הסוללת ליטיום הראשונה למצלמות שלהם, אז המחקר היה עשרות שנים לפני, לקח זמן עד שהטכנולוגיה הפכה למשהו מסחרי. אגב, משהו שקורה לאורך כל האנושות, הזמן בין המחקר לבין הטמעה בשוק, כל הזמן מתקצרת, וגם בסוללות עכשיו זה קורה, טכנולוגיות חדשות נכנסות הרבה יותר מהר, בקצבים הרבה יותר מסחריים. האמת היא שגם באמת מצלמות וידאו זה מקום מצוין להתחיל בו למסחר סוללת ליטיום, כי אם אנחנו מסתכלים על זה, אז בעצם אתה לא צריך לפתור את כל בעיית האנרגיה, אתה לא מנסה לשלוח מכונית חשמלית, זה בסך הכל מצלמת וידאו משפחתית, היא צריכה לאפשר למשפחה לצלם איזה שעה, שעתיים, בלי להחליף סוללה. וזה לא העסק הזה חשוב, אבל מצד שני זה עסק מספיק טוב כדי להתנסות עליו ולהתחיל לפתח משם. אז זה באמת נשמע, מה שנקרא, איזושהי פריצת דרך משמעותית.

זה מטורף, כי אותו עניין גרם ליותר ויותר מפעלים להיבנות, ובטח כשהסינמי נכנסו והורידו את המחירים בצורה משמעותית של תהליכי הייצור, זה עוד יותר דחף את התעשייה, בגלל שפתאום הסוללה, ההגירה הזאת האנרגטית המאוד קלה. המאוד צפופה ויותר ויותר זולה, אפשרה להכניס את זה לטכנולוגיות אחרות, למוצרים אחרים ויותר ויותר מוצרים, ואנחנו רואים את זה היום, גם המכוניות מתחילים לעבור לחשמל. עכשיו, המספרים הם מטורפים, הסוכנות האנרגיה הבינלאומית פרסמה שבין 2010 ל-2023 מחיר סולת ליתיום ירד ב-90%. יותר מזה, מ-1,400 דולר לקילוואט שעה, ירדנו ל-140 דולר לקילוואט שעה. זה כלום, וזה ממשיך לרדת.

ואת יודעת מתי זה לגמרי ייפול לקרשים? כשנדע למחזר בצורה טובה סלולות ליתיום איון. ואנחנו לא רחוקים משם. היום זה קשה למחזור, קשה להפיק מחדש את המתכות היקרות. מתוך הפסולת של הסוללות האלה, אבל אפילו אני יכול להגיד שבארץ נבנים מקומות כדי למחזיר את הסוללות האלה, ובארץ מפותחות טכנולוגיות חדשות שיביאו אותנו לאחרית הימים, שבהם כמו במצברים של המכוניות ש-95% מהם מוחזרים, גם בסוללות ליטיום זה יקרה.

שזה בעצם בשורה מדהימה, גם ליכולת שלנו לחשמל יותר מוצרים, כולל תעשיות כבדות. במובן הטוב של המילה לחשמל אותם. בוודאי.

בעצם מקורות חשמל, מקורות אנרגיה ברות קיימה, שזה באמת רוח, סולר וכדומה, נוכל להשתמש יותר בטכנולוגיות הללו, ובמקביל לכל הדבר הזה, באמת להוריד את המחירים וגם להוריד את כמות הזבל, כי בסופו של דבר היום סוללת ליטיום איון של מכונית נזרקת לפח כמעט. היא לא נזרקת לפח, אבל הרוב, אוקיי, בתהליך מחזור של סוללה אנחנו מכניסים אותם לתהליך שבהתחלה גורסים את הסוללה, בפלסטיקה, בעטיפת המתכתית, ובסוף הבפנים, החומר, הקטודי והנודי, ששם יש את המתכות המאוד מאוד נדירות, הניקל, הקובלט, הליטיום, שם מאוד מאוד קשה למחזר בתהליכים פשוטים וזולים. אז תוכנים את הכל לאבקה, שהיא אגב שחורה, לכן זה נקרא בלאק מאס, כלומר מאסה שחורה, ושולחים את זה לסין. שם בתהליכים מזהמים ולא כיפים ובכוח עבודה זול מצליחים להפיק את המתכות. חלק.

חלק מהם. עכשיו יש טכנולוגיות שמספרות שאולי בעתיד הקרוב אנחנו בתהליכים מאוד מאוד זולים, מאוד קומפקטיים, מאוד פשוטים, נצליח למחזר גם את זה. אוקיי, ואז בעצם אנחנו גם קרובים יותר לאנרגיות בורות קיימא. ואנחנו מורידים את כמות הזיהום וגם אנחנו לא ממשיכים לכרות עוד ועוד ועוד מינרלים קריטיים ומתכות ולגמור את המשאבים שלנו אלא בעצם אנחנו מאפשרים למחזר אותם לשמור על המסלול נקי מא' ועד ת', מהייצור ועד ההגירה. ויותר מזה, זה יגרום לסולות להיות עם מחיר מאוד מאוד נמוך מה שיכניס אותם לעוד יותר מקומות וגם הטכנולוגיה תתפתח.

זה אני מבטיח לך, כי זה מה שקורה כל הזמן, ואז הדברים יהיו עוד יותר קלים. זה מה שקורה כשיש אינטרס, ויש אינטרס מאוד משמעותי היום בגלל הדאטה סנטרים, ובגלל שבאמת יש גם רגולציה, כמו שאמרנו, על תחבורה באוניות ומטוסים, אתה רוצה להוריד משם בעצם את פליטות ה-CO2, אז אתה רוצה להוריד את התלות בנפט וגז, אתה רוצה לעבור לכמה שיותר סוללות ולאנרגיות מתחדשות. אז את צודקת במאה אחוז, חשוב לזכור שהדרישות של דאטה סנטרים הן שונות מהדרישות של מכונית. והן שונות מהדרישות של מטוס. לדוגמה, דאטה סנטר, חשוב שהמחיר יהיה זול.

אז לדוגמה, בדאטה סנטרים, הם קונים סלולות יד שנייה מרכבים שכבר הסלולות שלהם לא מספיקות לטווח של 200 קילומטר, או סליחה, ל-400 קילומטר. אז אותן סלולות, מוציאים אותן מהרכבים, אבל הם אחלה לדאטה סנטר, כי מה אכפת לו? אז בסדר, אז מצליח, יש בתוכו חצי מהאנרגיה בנפח מסוים. אין להם בעיה של נפח. למכוניות יש חשיבות לנפח, שזה לא פתאום מתפוס את כל תא הנושאים, ולמשקל.

אבל עוד יותר חשוב זה מטוסים. שם המשקל הוא ממש קריטי, כי הדבר הזה צריך לעוף באוויר. ואז שם באמת עדיין עוד לא נכנסו הסוללות, במכוניות כן, אבל או-טו-טו גם לשם הסוללות הולכות להיכנס.

אובדן, חוסר ודאות, חרדה, לילות בלי שינה, או פשוט תחושה שמשהו בנו השתנה. מה קורה לנו אחרי שהעולם נסדק? ואיך אדם, קהילה וחברה שלמה קמים מחדש? קמים יחד הוא פודקאסט חדש שבוחן את שאלות הליבה שמאחורי טראומה והחלמה. בפודקאסט הזה אני, פרופסור פנינית רוסו נצר, ראש מכון קמה וחוקרת משמעות חוסן, צמיחה ממשבר ורווחה נפשית.

מראיינת חוקרים, אנשי שטח ומי שחיים את המורכבות הזאת על בשרם. מה המחקר יכול לחדש לנו? איך ממצאים משנים מדיניות? ומה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כבר מחר בבוקר כדי לנוע לקראת החלמה וריפוי? קמים יחד זמין בכל אפליקציות הפודקאסטים וביוטיוב של מכון קמה.

אוקיי, אז בוא רגע, זרקת כאן מונחים, נודות, קתודות. מתח גבוה, מתח נמוך, בוא נפתח את הקופסה הזאת שנקראת סוללה. אם הייתי נכנסת איתך למפעל סוללות, מה הייתי רואה מהרגע שמגיעים חומרי הגלם ועד שיוצא תא שאפשר להכניס לרכב? סוללות שומרות את האנרגיה שלהן בצורה כימית. זה מאפשר לנו לקבל, אותה כימיה מאפשרת לנו מצד אחד בסוללות ראשוניות לקבל את האנרגיה בצורה חד פעמית.

בסוללות נטענות מאפשר לנו גם לדחוף לתוכם חשמל ולהחזיר חזרה את הכימיה כך שהיא שוב פעם תעגור אנרגיה שאחר כך בהיפוך של התהליך נוכל למשוך חזרה את החשמל מתוך הסוללה. אז בשני המקרים, גם סוללות ראשוניות וגם סוללות נטענות, אנחנו מסוגלים לקחת כימיה ולהפוך אותה לחשמל. בסוללות ראשוניות זה... וואן ווי טיקט בסוללות נטענות אנחנו יכולים גם לדחוף חשמל ולהחזיר את הכימיה למצב שהיא טובה למשיכה. חשוב להגיד למה אנחנו אם ככה לא משתמשים רק בסוללות נטענות, למה יש לנו את הסוללות הראשוניות?

אז התשובה היא פשוטה, יש לנו כמעט פי שתיים יותר אנרגיה בסוללה ראשונית לעומת סוללה נטענת, אבל לא רחוק היום שגם זה הולך להתקזז והפער הזה גם הולך להיסגר. אז אוקיי, הבנו שזה לא סתם קופסה שמלאה באלקטרונים. בסולה יש לנו שתי אלקטרודות. אמרנו, אלקטרודות זה חומר מוליך שיש את הפלוס ויש את המינוס. יש את הקטודה ויש את האנודה.

ביניהם יש חומר שהוא אלקטרוליטי. זה חומר נוזלי שהוא מאפשר ליונים, שזה חלקיקים טעונים חשמלית, לרוב חיוביים, אבל חיוביים במקרה שלנו, לנוע, והאלקטרוליט הוא מפריד שמונע מגע בין האלקטרודה לאנודה, ואז בתהליך של פריקה, כלומר תהליך של העברת זרם, היונים נעים בתוך התא הזה של ה... סוללה מן האנודה לקטודה, הם עוברים בחלק שבין שתי הקטודות בתוך החומר הנוזלי הזה, לרוב נוזלי אגב, בסוללות העתידיות יש כוונה להפוך אותו למוצק. האלקטרונים מהצד השני, בניגוד ליונים, הם לא עוברים דרך האלקטרולית, הם מנסים לעבור מהצד השני. מה זה הצד השני?

אם נסתכל על סוללה, אז בפנים שלה יש את האלקטרולית. מה יש בבחוץ שלה? יש את המכשיר החשמלי. כלומר, האלקטרונים סוגרים את המעגל, שזה בדיוק מעגל חשמלי, מהכיוון השני. עוברים מצד אחד לצד שני דרך המכשיר שלנו.

התנועה הזאת של האלקטרונים היא זאת שמפעילה לנו את המכשיר החשמלי. אז דיברנו על הסוללה. דיברנו על המרכיבים הבסיסיים שלה ודיברנו על איך היא מייצרת זרם בצורה מאוד מאוד מאוד כללית, אבל כמו שאמר, good enough, good enough. אז בעצם בסוללה יש לנו, אם אנחנו נסתכל על המצבר או על באמת סוללה קטנה כזאת שנכנסת למכונית על שלט רחוק, אז אנחנו בעצם, יש לנו את אותן אנודות וקטודות, נכון? קטוד הזה פלוס, אנוד הזה מינוס, חומר מתכתי.

לרוב זה מתכתי, חומר מוליך. חומר מוליך, מתכתי, ולרוב מתכתי. ובאמצע יש אלקטרוליט, חומר נוזלי, שאמור לאפשר ליונים לנוע, אבל גם להפריד בעצם בין האנודה והקטודה, שלא ייווצר שם איזשהו מתח חשמלי. וכשאנחנו בעצם רק מחברים את זה, כמו במצבר ברכב עם הכבל האדום והכבל השחור, רק כשאנחנו מחברים את זה למכשיר חשמלי כלשהו, אז בעצם נוצר מעגל חשמלי, אלקטרונים יוצאים משם, עושים את הסיבוב, עיונים עוברים מהנודל הקתודה. את צודקת לחלוטין, אבל אפשר גם לדמיין את זה בצורה יותר פשוטה.

שני בניינים שמכלים דיירים. עכשיו, דיירים האלה צריכים להיות כל הזמן מאוזנים, אבל יש דרך אחת שסוג מסוים של דיירים יכולים לעבור, ויש דרך שנייה שסוג אחר של דיירים יכולים לעבור. בסוג אחד רק הדיירים האיונים יכולים לעבור, ובדרך השנייה רק הדיירים האלקטרוניים יכולים לעבור. איך אנחנו מאזנים את זה? כשיש מעבר של דיירי איונים מצד אחד לצד שני, הדיירי האלקטרונים יכולים גם כן לעבור מצד אחד לצד שני, וההפך.

מה קורה? כל עוד הדרך של האלקטרונים חסומה, אין איזון, אי אפשר לעשות תנועה של איונים בלי שתהיה תנועה של אלקטרונים שתאזן אותם. ברגע שאנחנו מחברים את המוצר החשמלי, הדיירים של האלקטרונים יכולים להתחיל לעבור. והיונים יכולים לסגור את הצפיפות המשתנה של דיירים בתוך הבניינים. וככה בעצם עובדת סוללה, ועכשיו בואו ננסה רגע להבין מה קורה במפעל, איך מייצרים בכלל את אותם בניינים, איך מייצרים את אותם מכלי הגירה שמאפשרים לאותם אלקטרונים ויונים, איזה חומרים משתמשים, מה קיים לנו?

אז יש לנו את הסוללות, המצבירים שלנו שאנחנו מכירים, שזה אהבת סופרת, פץ ועופרת זה שתי מתכות שהן תקועות בתוך אלקטרוליט נוזלי. בעולם של הסולות היותר מתקדמות, למשל של אטיום איון, אז אנחנו לא מדברים כבר על מוטות, אנחנו מדברים על פלטות. על פלטה אחת שעשויה מחומר אחד, פלטה שנייה שעשויה מחומר שני, ובאמצע אלקטרוליט. עכשיו הפלטות האלה, מה זה פלטות? זה לא פלטות גדולות, מתכתיות, כבדות כמו שאתם מדמיינים.

זה ממש, תחשבו על נייר אלומיניום, זה פלטה אחת, כלומר לא ברמת החומר אלא ברמת הדימוי להובעים, ונייר אחר, לפעמים זה נייר נחושת, פחמן, דברים כאלה, וביניהם האלקטרולית. כל זה, פשוט לוקחים אותו ומגלגלים, את אותו ניירות מגלגלים, מגלגלים, מגלגלים, וככה נוצר כמו חילזון מפותל. יש ספירלה כזאת של גם הנודה, גם הקתודה ובאמצע אלקטרולית שמגולגלים. אגב, זו בדיוק הסיבה, הצורת ייצור הזאת שסלולות הם בצורת גלילים. פשוט זה הצורה שבה מייצרים את הסלולות, כי לוקחים את שתי הפלטות האלה, שני הניירות המתכתיים האלה או המוליכים האלה, ומגלגלים אותם בתוך עצמם.

למרות שהיום לא כל הסוללות הן מגולגלות. נכון, אז עכשיו ישנו המון המון גלילים, מה עושים איתם? אז גם כמו שאנחנו מסתכלים בצעצוע של הילד שלך על השלט, יש לך שם המון סוללות גלילים, אז פשוט עושים אותם ביחד. גם בסוללה של הטסלה שלנו בחוץ, כשאת מסתכלת על הפלטה הענקית הזאת שמתחילת הרכב, היא מורכבת מהמון המון המון גלילים שבונים ביחד. בהתחלה זה תא, תא סוללה אחד, שמחובר למספר תאים שבונים יחד איזושהי יחידה, ואותה יחידה מוכפלת מספר פעמים, ככה שנוצרת כל הסוללה של כל הרכב.

אז אחרי שהבנו מה קורה בתוך הסוללה, תסביר לנו למה כל כך קשה לשפר אותה, כי נכון כי אנחנו רוצים שהיא תהיה גם קטנה, גם קלה, גם תטען מהר, גם לא תתחמם, גם תחזיק שנים וגם תהיה זולה. למה הדרישות האלה מתנגשות? אז צריך לזכור שטכנולוגיה ספציפית יודעת לתת תכונות מסוימות לסוללה. והרבה פעמים, או כמעט בכל הפעמים, למשוך לכיוון של תכונה מסוימת זה על חשבון תכונה אחרת. יש את הרצון שהסוללה תהיה כמה שיותר צפופה באנרגיה, בסדר?

שתכיל כמה שיותר אנרגיה בתוכה. יש את הצורך שהיא תדע לתת כמה שיותר זרם. לדוגמה, אני במכונית הלשלה של הבן שלך, לא אכפת לי לקבל קצת זרם, זה לא שהיא הולכת לטוס לחלל, היא צריכה לנוע מצד אחד של החדר לצד שני. אבל המקתחה שלי בבית, אני צריך שהיא תיתן הרבה מאוד כוח, אז אותה סוללה, פחות קריטי לי שהיא תחזיק לי למאה שנה. אבל חשוב לי שבאותו רגע שאני לוחץ על המתג של המקדחה, שאני אקבל המון המון כוח ברגע אחד ספציפי, זה גם פרמטר.

הנושא השלישי, אני לא רוצה שהסלות האלה יידלקו לי, אז בטיחות, אז אסור לי שהם יתחממו יותר מדי, כי אחרת הכימיה שם והטמפרטורות שם יכולות להגיע למצב שמח של דלקה שאי אפשר לכבות אותה, כי כמו שאמרנו, גם המחמצנים וגם החומרי בארה, כולם מרוכזים בתוך סוללה וכשהדבר הזה מגיע לנקודה קריטית הוא יכול ממש להתפוצץ כמו רימון. כמו הליתיום איון שבעצם ממש קשה לכבות אותם בכלל ואנחנו מדברים כאן על סוללות ענקיות של רכבים שלמים. ממש ככה וכשהתאים האלה הם תאים אטומים, כשיש תהליך לא מבוקר של אנרגיה מתפרצת, זה יודע ממש להתפוצץ. זאת אומרת, אם אני מטינה עכשיו מהר את אותה סוללת רכב, אז יש סיכון שהיא תתחמם ותתפוצץ. נכון.

ובגלל זה היא לא יכולה להתען כל כך מהר, אבל היא כן יכולה להכיל הרבה אנרגיה או... אז הנה דוגמה, טינה מהירה יכולה לגרום לשתי בעיות. אחד, היא פוגעת בצפיפות האנרגטית של הסוללה, ממש. כשאת טוענת מהר, את תוכלי לדחוף פחות אנרגיה לתוך הסוללה. ודבר שני, יש פה את הנקודה הבטיחותית, שאת יכולה לשרוף את הסועלה, או במקרה היותר חמור, לפוצץ אותה.

אז הנה דוגמה לאיך שפרמטרים בטכנולוגיה ספציפית מתנגשים. איפה זה מפסיק להתנגש? לדוגמה, אנחנו עכשיו מדברים על קצה הטכנולוגיה, שזה סועלה סוליד סטייט, כלומר מצב מוצק, שבו האלקטרוליט שעד היום... יש בעיה בסוללות הליטיום שהן נדלקות. ולא נכבות, כן.

הן לא נכבות כי קשה מאוד לכבות ליטיום, והמחמצנים נמצאים בתוך האלקטרוליט, אז הדלק וגם החמצן וגם הדלק, כולם נמצאים באותו מקום, אז אין מה לכבות, כי אי אפשר להפריד ביניהם. אז הסוללות ליטיום, מה קורה איתן? יש שם תהליך של חימום בהינתן איזושהי תקלה. ואותו חימום, אותה טמפרטורה גבוהה מדליקה את האלקטרוליט והכל נהיה שם סיסו ושמחו ומתישהו זה מתחיל להיות תהליך שמזין את עצמו. במצב מוצק זה הרבה יותר קשה להדליק במירכאות, להגיע לטמפרטורות שמדליקות את האלקטרוליט שהוא כבר מוצק, הוא לא נוזלי כמו האלקטרוליטים שקיימים היום.

אז הנה, שינינו טכנולוגיה. ופתאום הנושא של הטמפרטורות, שינינו את נקודת העבודה, ואז פתאום אפשר להטעין הרבה יותר מהר, כי אז אפשר גם להגיע לטמפרטורות הרבה יותר גבוהות, או לחלופין אפשר לצרוך הרבה יותר זרמים מתוך הסוללה, לא רק לדחוף ליותר זרמים, אלא למצוא יותר זרמים. אז העולם הוא עם צמיחה קצרה בטכנולוגיה מסוימת, ואנחנו ממשיכים להשתפר בטכנולוגיות, ולכן... אנחנו משלמים שמיכה. הדבר השלישי זה כמה הסוללה הזאת יכולה לשרוד, זה אורך החיים שלה.

האם הסוללה הזאת יכולה, זה נקרא מחזורים, כלומר טינה ופריקה, האם היא יכולה לעשות עשרה מחזורים, עשרים מחזורים, מאות מחזורים או אלפי מחזורים? כי אורך הסוללה, זה אומר כמה פעמים אני יכול להתאים את הרכב. האם יש לי אחריות לשבע שנים הסולה או לכל חיי הרכב? אגב, אנקדוטה, היום מבינים לאט לאט שהחיים של הסולה הם הרבה יותר טובים מאשר מה שחשבנו בהתחלה. אז לכל אלה שחוששים לקנות רכב חשמלי, שמחר אם הם קונים את הרכב אחרי שבע שנים תיגמר להם הסולה, עשו סטטיסטיקה.

גילו שהיצרנים היו פסימיים, לקחו את המקרה המחמיר, וברוב המקרים סלולות מחזיקות הרבה יותר ממה שהן מתוכננות במקור, אבל אל תקנו בגללי רכב חשמלי. לא, אבל בואי, יש קונספירטורים שאומרים לך שהבטריות, נגיד הסוללות של הטלפון, מתקלקלות מהר, כי אז אתה מחליף כבר את כל הטלפון, אתה לא מחליף רק את הסוללה בטלפון. זה נכון. אגב, יש את הקונספירציה הידועה שהתבררה כסוג של נכונה ש... האייפונים בשידורי גרסאות גרמו לקיצור זמן הסוללה, מה שגרם לאנשים לשדרג את האייפונים שלהם.

זה לא, כי זה קרה בטעות, זה לא קרה בכוונה, אבל בהחלט כן, הנקודה הזאת היא נקודה נכונה. אז בסוף אנחנו צריכים להבין מה חשוב לנו. צורה להתגבר על זה, זה להחליף טכנולוגיה. לשים צוות של מדענים שימצאו לנו את הדבר הבא. ואם עד היום המערב היה נורא נורא חזק בזה, היום צומחת לה אימפריה חדשה, סין.

וסין, כבר הצוות מדענים שם, המדע שם, כבר נהיה יותר רציני מפעם. והיום מפותחות שם הטכנולוגיות הקצה הבאות של סוללות. ואפשר, בעצם ממה שאני מבינה ממך, זה גם נורא חשוב להבין שיש סוגים שונים של סוללות למטרות שונות. זאת אומרת בסופו של דבר כשאנחנו מסתכלים על הטלפון או על הלפטופ יהיה לו סוללה מסוג אחד שהצורך שלה היא שאפשר לטעון אותה כמה שיותר פעמים שלא מתחממת שאורכת זמן ארוך אבל והמשקל שלה קל מצד שני ושהיא זולה ושהיא זולה כמובן כי בכל זאת זה מכשירים שהם קונסומר שהם לצרכן הביתי אני אתן לך דוגמה סוללות ליטיום יש מגוון של דברים דיברנו על הלפטופ שלך. או על הטלפון שלך, אבל שם לדוגמה, בסולות שבטלפון שלך ובלפטופ שלך, אחת הדרישות הקשות, את יודעת מה היא?

לא. הצורה. את לא יכולה שיהיה לך גלית תקוע באמצע המסך שלך. היה פעם. הוא היה אז נורא שמן.

הוא היה בחוץ, נכון, היה מבחוץ. אני זוכר, היה מכזה חצי עיגול שבלט מעל למטה של הזה. כן. אז היום רוצים שזה יהיה פלטות. אז אם דיברנו קודם על צורה של סנדוויץ', זה הצורה שבה הסוללות נמצאות בתוך המחשב שלך או הטלפון שלך.

וזה צורך מאוד ספציפי שמביא אותנו כרגע לליתיום איון, וציינת קודם את הליתיום ספציפי. אבל רגע, אני עכשיו נשאר בליתיום איון, ברכב זה גליל, ולמשל שם הדרישה היא דרישה אחרת מאשר מה שבלפטופ שלך, ולדוגמה, חברה אחרת אמריקאית בשם יארדניט, מייצרת סוללות ליטיום שהם בכלל, החוזק שלהם זה כמה מחזורים את יכולה לעשות בסוללה הזאת. את יכולה להגיע להרבה יותר מחזורים עם הטכנולוגיה שלהם. אגב, המחירים של אותן סוללות הוא מטורף, אבל שימי לב איך אותה סוללה, אותה טכנולוגיה, שלושה מוצרים שונים או ארבעה מוצרים שונים, הדרישות שונות לחלוטין, ובלכאורה עם אותה טכנולוגיה אני בונה מוצר אחר. עם תכונות אחרות.

אז אתה מדבר רק על ליתיום מים כרגע. זה רק כשדיברתי על ליתיום מים, שלא נדבר על דברים אחרים. עוד לא פתחתי את הדלת לכל הסוללות הראשוניות, ששם יש דרישה אחרת, או לסוללות שהן מסוגים אחרים, כמו גם בתוך הליתיום, בסוללות הליתיום יש כל מיני סוגים. אפשר להבין ממה שאתה מספר בעצם שגם יש סוגים שונים של סוללות למטרות שונות. יש את הסוללות של הרכב שאנחנו צריכים שלא יתחממו ואוביוסטי גם לא יתפוצצו ויחזיקו זמן ארוך ושייטענו לא יותר מדי מהר כי זה בסרט ליטונן זה לאורך הלילה אבל שיחזיקו כמה שיותר זמן והצפיפות אנרגיה תהיה גבוהה ומצד שני יש את הלפטופים והטלפונים והמכשירים הקטנים שאתה רוצה שבעיקר יהיו זולים ולא יתחממו וייטענו מהר כי אתה כשאתה רוצה את הטלפון שלך טעון, אתה רוצה אותו עכשיו טעון, וכל אחד מהם בעצם יש סוגים שונים של טכנולוגיות, גם בתוך הליתיום איון יש סוגים שונים של טכנולוגיות, שיכולים לאפשר בעצם את היתרונות האלה על פני אחרים, ובכלל לא דיברנו, ואנחנו נגיע לזה עוד מעט, על סוללות שהן בכלל לא ליתיום איון, שהן בכלל ממצבים, מחומרים אחרים לגמרי, ואנחנו נדבר על דלק ונתרן וכדומה, דלק כזה או אחר, או מאפשר לנו כן לייצר סוללה מאוד כבדה לדאטה סנטר, אבל מצד שני לוודא שהיא באמת מכילה את כל מה שאנחנו צריכים, גם אם היא כבדה, זה לא משנה על האדמה בכל מקרה.

אז אנחנו נדבר על כל הסוגים האלה, כי זה נשמע בעצם שלכל דבר יש פתרון וחיסרון, ופשוט אפשר להתאים את הסוג הסוללה למוצר.

אני רוצה לקחת אותך לכל הקונספט של ליתיום ומינרלים קריטיים. כי באמת, נושא חם מאוד, חם זה אומר רותח, חם זה אומר מאבקים בין מדינות. באפריל 2025, בעיצומה של המלחמה באוקראינה, ממשל טראמפ חתם עם אוקראינה על הסכם להקמת קרן השקעות משותפת, שכולל פיתוח של משאבי טבע ומינרלים. נשמע הכי מנותק בכלל ממלחמה. במקרה, לא קשור בכלל.

ובעצם מה שאנחנו מבינים זה שפתאום מה שנמצא מתחת לאדמה, הוא חלק מהמשא ומתן, הוא חלק מכל הקונספט הזה שנקרא מינרלים קריטיים, שזה חומרים שאנחנו צריכים בשביל המכונית החשמלית והסוללות, אם זה ליתיום, ניקל, קובלט, גרפיט, יש עוד המון המון מינרלים ומתכות שאתה ציינת קודם. מה הופך את החומרים האלה לנכס אסטרטגי? איזה מהם צריך יותר בשביל לבנות סוללה? כדי להבין למה חומרים אלה הגיעו בכלל לשולחן המשא ומתן בין מדינות, תחשבי על יצרן של רכב, הוא צריך סוללות לרכב שלו. עכשיו, היצרן הסוללות הזה, במה הוא תלוי?

הוא תלוי באספקה קבועה של אותם חומרים קריטיים, קריטיים לסוללה שלו. בלי אספקה של חומרים לסוללה, הוא לא יכול לייצר סוללות, והוא לא יכול לספק ליצרן הרכב את הסלולות לרכב שלו. ואז מדינות, או בטח גופים תעשייתיים כבדים, רוצים להבטיח גישה לחומרים האלה. זה נהיה צורך אסטרטגי, כי את מבינה שלדוגמה, אם סין, סתם נגיד מדינה, היא זאת שמחזיקה ביכולת הזיקוק המשמעותית ביותר בעולם של מתכות קריטיות, אז היא יושבת על צוואר בקבוק. שאם היא לא מספקת את התוצר הזיקוקי המזוקק לתעשיות של הסוללות, אז הן לא יכולות לייצר סוללות, ואז פתאום כל תעשיית הרכב של טסלה לא מסוגלת לייצר מכוניות.

אז את מבינה איך פתאום רק הצוואר בקבוק הזה של הזיקוק, שבאמת סינפו היא המובילה והמשמעותית ביותר בעולם, הופך לצוואר בקבוק לכל התעשייה בעולם של הסוללות. תוסיפי לזה שסיני לא רק המזקק או הזאתי שמצליחה להפריד בצורה הכי זולה והכי נפוצה היום בעולם את המתכות הקריטיות האלה והחומרים הקריטיים האלה, היא גם עשתה תהליך אסטרטגי שבא מחוץ של אותם מינרלים קריטיים פזורים בכל העולם, אבל סין שולטת על רובם או על חלק ניכר בהם. דוגמה, אפריקה פשוט נשלטת על ידי חברות סיניות, כל אותם מכרות נשלטים על ידי חברות סיניות, כך שסין היא גם מחזיקה במקור האספקה במכרות, גם בתהליכי הזיקוק, והיום גם סין היא היצרן הכי גדול, או יש בה את היצרנים הכי גדולים לסולות בעולם. תחשבי מה זה עושה, איזה פאניקה זה יוצר כשמנהיגים מבינים שתעשיות שלמות שתלויות בסלולות ויש יותר ויותר כאלה, תלויות במדינה אחת, בסין, ובמה המצב רוח של המנהיג שם, כי הרי זו מדינה דמוקרטית ידועה, מה המצב הרוח של המנהיג שם והאם בא לו למכור לך או לא בא לו למכור לך את הסלולות שלו. נשמע שסין, מה שנקרא, היא השחקנית הטובה ביותר במונופול.

שנקרא מונופול המינרלים המדיניים. היא קנתה את כל השטחים ואת כל הבתים שיש לה המלוח. בדיוק, וזה גם הופך אותה obviously למי שמרוויחה מזה אחר, ומצד שני היא גם באמת מחזיקה בשלטר, זאת אומרת הברז הוא שלה. וכשאנחנו מדברים על סוללות זה הנפט החדש. אז עד היום פחדנו מזה שנפט בדרך כלל מדינות ערב מחזיקות בו, או שגז פוטין מחזיק בו וכדומה, וצריך לחכות לה.

לאותם ברזים באירופה שנסגרו בגלל המלחמה. כאן אנחנו נמצאים במצב שבו סוללות, שמאפשרות לנו לעבור לאנרגיות מתחדשות, נשלטות ברובן על ידי סין, שהיא גם חלק מאותו ציר, שהוא הציר ההפוך כרגע לעולם המערבי, זאת אומרת, ובעצם סין שולטת כרגע על הנפט החדש, על הסוללות. היא שולטת על משאב קריטי. על הרבה משאבים קריטיים. מעל הרבה מאוד.

יש גם את כל העולם של הצ'יפים, שהוא בכלל עולם אחר, נוסף, שלא ניכנס אליו כרגע. כן. אז בוא תסביר לנו מה זה החומרים השונים האלה, נכון? כי ליתיום איון זה משפחה של סוללות, זה לא דבר אחד. ליתיום אוביוסלי משותף להם, אבל שאר החומרים משתנים, והם משפיעים על כמות האנרגיה, המשקל, המחיר, הבטיחות.

תסביר לנו קצת מהם המתכות והמינרלים המיוחדים האלה, ליתיום, ניקל, קובלד, גרפית, שאגב סין החליטה להפסיק לייבא, היא שמה איזשהן מכסות על ייבוא גרפיט עכשיו לפני כמה שנים. על ייצוא גרפיט. על ייצוא גרפיט, כן. שזה גם איזשהו הבעת נכונות או הבעת רצון לבוא ולהגיד אנחנו על הדבר הזה, הם צריכים אותנו. זה גם קלף שהם שמו על השולחן במסגרת המשחק פוקר שהם משחקים מול שאר העולם.

שעורר את כל העולם גם לבוא ולהגיד אוקיי, צריך לטפל באירוע הזה שנקרא מינרלים קריטיים ולהשקיע בזה יותר. כולם התעוררו והבינו שסין מאחורי הקלעים, בזכות זה שהם היו יצרנים מאוד מאוד מאוד זולים. אחד, פיתחה את התעשייה שלה בצורה שהיום התעשייה שלה היא אחת מהתעשיות המובילות בעולם, במקרים מסוימים לא אחת מהמובילות בעולם, אלא המובילה בעולם. גם השתלטה בצורה אסטרטגית וחכמה על כל המשאבים ש... מספקים לתעשיות הקריטיות האלה וגם לאט לאט פיתחה את האקדמיה שלה ואת הידע שלה כך שהם היום מחזיקים בלא מעט מקומות בעתיד של הטכנולוגיות האלה.

אז נוצר פה מהלך שחמט מאוד מעניין שקרה. אז לשאלתך, נתחיל קודם כל בזה שליטיומיון זה משפחה של סוללות, זה לא סוללה ספציפית אחת או סוג אחד של טכנולוגיה. מה משותף לכולם זה הליטיום, אבל סביב הליטיום יש חומרים נוספים, הם משתנים והם משפיעים על כל מיני פרמטרים כמו אנרגיה, משקל, מחיר, בטיחות, יש פה כמה שמות שכדאי להכיר. יש את הליטיום שהוא מספק את היונים שנעים בין שני הצדדים של התא, את זוכרת, הנודק, התודק, דיברנו. זה קודם, וזה מתכת מאוד קלה, ובשילוב חומרים שהוא המדויק, זה מאפשר לאגור הרבה מאוד אנרגיה ביחס לנפח או למשקל של הסלר.

ולכן הוא הפייבוריט כיום. לחלוטין. ניקל וקובלט נמצאים בחלק מהמתכונים של סולט ליתיום. בצורה הכי פשוטה, ניקל עוזר להגיע לצפיפות אנרגיה גבוהה, כלומר הכי סותר אנרגיה לאותו... נפח וקובלט תורם ליציבות ולתפקוד של החומר.

שלא יישרף. אבל לא כל סלות הליטיום צריכות דווקא את הקובלט, יש סלות אחרות. גרפיט משתמש בדרך כלל בצד השני של התא, בסדר? יש לנו, שוב, דיברנו על הנודה וקתודה, והוא חומר שקולט יונה ומשחרר יוני ליטיום. ואותו סוג פחמן שאנחנו מכירים, עיפרון או דומה לו, לא בדיוק אותו דבר, אבל כדי להשתמש בסוללה צריכים איזושהי רמת ניקיון, עיבוד, שהם שונים לחלוטין.

אגב, היום מדברים על החלפת הפחמן בסיליקון, שזה גם אירוע מעניין, עם הרבה מאוד בעיות סביב הנושא הזה, אבל כשיצליחו לעשות את זה, זה עוד יותר ישפר את הסוללות. עכשיו צריכים להבין שלמה שינוי במתכון של הסוללה גם משנה את הכלכלה ואת התלות במניות אחרות. לדוגמה, יש משפחה שמשתמשת בניקל, מנגן וקובלט, זה נקרא NMC. יש משפחה שנקראת LFP, שזה ליתיום, ברזל ופוספט, והיא לא זקוקה לניקל וקובלט בכתוד. עכשיו, למה הם המציאו אותה?

בגלל שניקל וקובלט הם סופר יקרים. אבל מה החיסרון של ה-LFP? שלמרות שזו סולת גם כן ניקל איון כמו ה-NMC, היא מציעה מחיר הרבה יותר נמוך, יציבות טרמית הרבה יותר גבוהה ואורח חיים הרבה יותר ארוך. איפה למשל פעם השתמשו בהם, אולי גם היום הרבה? בקורקינטים שפחדו שהם ישרפו.

אז היום אגב לא מעט טסלות בדגמים מסוימים משתמשות ב-LFP ולא ב-NMC. בגלל היציבות הטרמית והעובדה שהן בוערות פחות מטפונים. והרבה יותר זולות. אבל איפה את צריכה את ה-NMC? בטסלה לונג רינג' ששם את מוכנה לשלם הרבה יותר עבור הטסלה.

אבל את רוצה את הטווח. הבנתי, זאת אומרת, NMC לדוגמה, הוא אמנם פחות יציב מבחינה טרמית, אבל הוא יכול להכיל יותר אנרגיה לאורך זמן יותר, להוכיח טווח יותר, להכיל יותר אנרגיה. וה-1000P, שהוא סבבה לקורקינט שאתה נוסע איתו בתוך תל אביב, הוא לא מתלקח לך כשאתה הגעת למשרד ושמת אותו בצד, אבל הוא מכיל פחות אנרגיה. נכון. וגם המשקל שלו כנראה בהתאם.

המשקל שלו יהיה יותר גבוה, עבור אותו אנרגיה כמו ה-NMC. כן. או בעיקר הנפח שלו יהיה הרבה יותר גדול. אז יש פה איזשהו מתח. עכשיו, החלטה על כימיה של סולה היא גם החלטה על ממי לקנות את החומרים ובמי את תלויה.

אפשר להפחית את ה... תלות שלך בניקל וקובלט, אבל עדיין יודפקים לליטיום, לגרפיט ולמפעלים שיודעים לאבד אותם. זאת אומרת, עדיין להזדקק לסין. עדיין זקוקים לסין. סין פה חישקה את כולם בצורה הכי יפה.

עכשיו, כאן חשוב להבין למה זה קריטי. זה לא אומר בהכרח שהחומר הוא נדיר בטבע. חומר יכול להיות קריטי כי התעשייה זקוקה לו, אבל האספקה שלו, היכולת לאבד אותו באיכות שהיא רלוונטית, מרוכזת בידי גורם אחד או שניים בודדים. בואו נסתכל על התעשיות הכי גדולות של סוללות, זה CATL, סינים, BYD, שהם סינים, ורק בזה מניתי אחוז ניכר של התעשייה. עכשיו קובלט לדוגמה, היא דוגמה מצוינת לחומר קריטי.

הוא נכרע בעיקר בקונגו, אבל חלק גדול מהזיקוק שלו, כלומר התהליך של ההפרדה שלו מההופרה מאותו חומר שקוראים במכרוז, קורה בסין, אז המכרה נמצא בקונגו, היכולת להפוך את מה שיוצא ממנו לחומר שימושי לתעשייה נמצא בסין. אגב, לא אמרנו, אבל גם זה שזה נמצא בקונגו, זה לא אומר שחברה סינית לא שולטת במכרה הזאת. זה לא אומר שזה של קונגו. כן, זה לא אומר שזה של קונגו, בדיוק. זה בדרך כלל באפריקה, נכון.

עכשיו זה למה לא מספיק שאני שולט במכרה אני צריך גם להיות גם זה שיודע להפיק מהמכרה איזה משהו. עכשיו התהליכים אלה תהליכים מאוד מזהמים מאוד מאוד עתירי אנרגיה אז איפה הכי כדאי כלכלית לעשות את התהליך הזה בסין כי שם אנרגיה מאוד מאוד זולה הכוח אדם מאוד מאוד זול. ולא אין לנו שום בעיה לזהם בדיוק שנדבר על הזיהום כאן כי בסופו של דבר גם כל תהליכי הזיקוק האלה יש להם הרבה יש להם מחיר מאוד גבוה ברמת הזיהום. כרגע, בטכנולוגיות הנוכחיות, אבל יש אופטימיות. התהליכים הופכים להיות בטכנולוגיות חדשות, ליותר ניקיים, יותר פשוטים והרבה יותר זולים.

אז אוקיי, הבנו, ליתיום באמת... מלכת הטכנולוגיה. מלכת הטכנולוגיה של הסוללות. מה עוד יש חוץ מליתיום? כי יש עוד סוללות ויש בטוח ניסיונות לעשות דברים שהם לא רק תלויים בליתיום.

מה עוד קיים? אפילו ברמת הבאזים... לא הוכח, עוד לא תפס, אבל מנסים. תספר לנו, תן לנו קצת את החדשנות שמנסים להביא לפה. אז בואו נדבר על דברים שדווקא כן בשלים, והם עדיין מסתובבים סביבנו, אבל הם עדיין לא בכל מקום.

אז גם כתחליף לליתיום, יש לנו את הנתרן, אותו נתרן שיש לנו כבר... נתרן במלח, זה שרשום שעתיר נתרן. בדיוק, ה-NACL. אז זה נתרן כלורי, אז הוא, הנתרן הזה יכול להיות במקום הליטיום. ואז את יכולה לייצר סוללות הרבה יותר זולות.

נחשיב מי מובילה בתחום הזה? מי? סין. עכשיו, מה היתרון שם? שגם פה הרבה יותר זול, מה אנחנו משלמים במחיר?

נתרן עם מולקולה יותר גדולה מליטיום, נפח הרבה יותר גדול, כלומר עבור אותו נפח, תקבלי פחות טווח במכונית שלך. כיוונים נוספים, בוא נדבר על מימן, מימן מולקולה עוד יותר קטנה מאשר ליתיום. אגב, אני אוהבת שאנחנו מגיעים לדברים שהם קצת פחות דורשים מאיתנו לכרות במעבה אדמה, כי בסופו של דבר... מימן זה ממים. מימן זה ממים, נתרן נמצא לנו במלח כאילו, וכזה ואחרים.

אז זאת אומרת, אנחנו כבר מגיעים כאן למשאבים שהם לא כאלה נדירים. נכון, ואגב, ליטיום, צריכים רק לזכור, אמנם ב-22 המחיר שלו היה הרכיע שחקים בגלל כל הבז לסלולות, אבל מאז המחיר שלו פחת משמעותית. סבבה, אז אמרנו, אז דיברת על נטרן שהוא נמצא במלח, ועכשיו אתה מדבר איתי על מימן שהוא נמצא במים, מה אפשר לעשות עם מימן להגירת אנרגיה? מימן את יכולה קודם כל להבעיר אותו. כמו שקורה למשל בחלליות ואז לצרם אוני נרגע אבל יש עוד צורה להשתמש בו.

זאת אומרת הוא ממש סוג של דלק. הוא ממש סוג של דלק כלומר סאטון 5 היא טיס אסטרונאוטים לחלל להשתמש במימן. רק במימן? בטיל זה היה מנועי מימן, מימן וחמצן. זאת אומרת זיקקו הרבה מאוד מימן והפכו אותם לתאי דלק.

לא לא לא לא. מילאו, שרפו כמו שהיה את רגילה לפגוש. מילאו מכל במימן ושרפו אותו. בדיוק. וזה הספיק כדי להטיס תהילה חלל.

נכון. טורעף. אבל זה לא ייצר חשמל, זה ייצר חום. נכון. חום את יכולה להפוך לחשמל.

ויש עוד צורה להפוך מימן לחשמל, וזה בתת דלק, שבו את מזרימה את המימן על גבי ממברנות, לא ניכנס פה לכימיה, אבל בסוף נוצרים, כמו בסוללה, זרם של אלקטרונים. והזרם של אלקטרונים הזה בתא דלק יכול להפעיל לך כל מיני מוצרים חשמליים. דוגמה לאיפה משתמשים בתאי דלק, תא דלק אגב הוא גם כן, את יכולה להסתכל על זה בתור משהו עם צפיפות מאוד מאוד, צפיפות אנרגטית, תלוי בכמה אנרגיה צריכה, אבל בחלק מהמקרים נותן צפיפות אנרגטית הרבה יותר גבוהה מסוללה, אבל הוא מסובך, זה ממש מערכת של משאבות ושל שסתומים, זה ממש מכונה כזאת שעושה, פעולה, אבל הוא מאוד מאוד שקט ומסוגל לתת לך הרבה מאוד אנרגיה, וגם התוצר של זה הוא מאוד נקי. התוצר של תאי דלק, במקרה של מימן, הוא מים. שזה נורא, כל פעם שאני שומעת תאי דלק, זה נורא מבלבל אותי, כי דלק הוא כל כך מחובר לנו כבר בראש לנפט.

נכון. באנגלית זה נקרא fuel cell. נכון, כי אתה הולך לתדלק. כשאתה הולך לתדלק בתחנה, אתה שם סולר או בנזין. וזה נשמע משהו שמייצר אבק ופחמת.

נכון, אבל כאן אתה בעצם אומר, לא, תא הדלק הוא בעצם המכל שיש לו טכנולוגיה מסוימת, אבל הדלק שאתם מזרים לתוכו הוא מימן והוא מייצר את אותו חשמל. זאת אומרת, כשאתה אומר תאי דלק בהקשר של מימן... זה עושה חשמל ומים. ומים. מדהים.

אבל מימן זה ג'יפה. למה מימן זה ג'יפה? הרגע אמרנו שזה נקי. זה נקי, אבל לאחסן מימן זה נורא נורא קשה. ולהוביל מימן זה נורא נורא מסוכן.

למה זה מסוכן? כי זה יכול להתפוצץ. אה, תא הדלק יכול להתפוצץ. המימן... כמו שהוא התיסתתי לחלל, הוא יכול להתפוצץ לחלל.

בדיוק. אם הוא מתחמם. לא, אם הוא מתפוצץ, אם הוא נדלק. אם הוא נחשף לאש? אם הוא נחשף לאש, זה אחלה של פיצוץ.

אוקיי. ואת תמצאי את עצמך משוגרת רק במהירות גבוהה מדי. יש מקף. אוקיי. עכשיו, אותו מימן, חייבים שהצנועות, אי אפשר לאטום אותן עם מחברי פלסטיק או עם איתום גומי.

אין, מימן הוא מולקולה כל כך קטנה שהיא עוברת דרך כל פיפס קטן שיש, אפילו אם הריתוך שלך של צינור מתכת למתכת, שזה הדבר היחיד שיכול איכשהו לעצור מימן, הריתוך הוא לא אידיאלי, מיקרו סדק באיזשהו מקום, המימן יברח משם. אז התהליכים של ייצור צנרות למימן הוא נוראי, אפילו מתכות. בחשיפה למימן, יש מה שנקרא פריחות מימן, מתחילות לאבד מהחוזק שלהם עם הזמן, כי הן נהיות פריחות יותר. כי הוא חודר בעצם לתוך המתכת. הוא חודר לתוך המתכת והופך אותה לפריחה, הוא שובר את הקשרים שם.

תוסיפי לי, אמרנו, גם מתפוצץ, גם קשה לאחסן, גם, אגב, מאחסנים את זה בגלל שזה מולקולה שמאוד מנסה להתרחב כל הזמן, בלחצים מאוד מאוד גבוהים. קיצר, זה לא, היה לי פעם חייל שהיה אומר, זה לא עוגת יום הולדת, זה לא משהו שכיף לקבל אותו. למה קטעי דלק או מימן עוזר היום? איפה הוא טוב? אז לדוגמה, יש חברה ממש מגניבה שנקראת SFC, Smart Fuel Cells, חברה גרמנית, שהרבה מאוד מהלקוחות שלה הם יחטאות.

כשהם מייצרים תאי דלק, למה יחטא דווקא? כי אחד, את ביחטא, את לא רוצה לשמוע גנרטור שעושה פק פק פק פק פק פק פק בזמן שאת... מה פתאום? לא, לא פתאום. לא פסטורלי.

את רוצה יחטא, ואת רוצה גם להיות נקייה, את לא רוצה לזהם את הים, את לא רוצה ליצור זיהום אוויר, אז משתמשים בתאי דלק. אגב, איפה עוד משתמשים בתאי דלק? אגב, זה גם נשמע פחות מפחיד שזה יידלק, כי אתה בים. אגב, איפה עוד משתמשים בתאי דלק? שקשור לים, את יודעת?

צוללות. צוללות, אוקיי. הצוללות של מדינת ישראל, יש בהן תאי דלק שלוקחים מימן ומתדלקים אותם. זאת אומרת, בגלל שהסיכון שם הוא בעצם סוג של מבוקר בגלל המים, בגלל הנוכחות בים, אז הסיכון לפיצוץ הוא מבוקר יותר. לא.

לא. פשוט את מסוגלת להכיל הרבה מאוד אנרגיה, שיכולה להפוך אותה לחשמל, בלי ליצור זיהום. אז שם משתמשים בתאי דלק. בצוללת אגב זה חשוב לא ליצור זיהום, כי את לא רוצה לחנוק את האנשים. ואנחנו מדברים על תאי דלק ממימן, אנחנו לא מדברים סתם על מכל מימן.

אז במקרה של SFC זה תאי דלק שמוזנים לא ממימן, ויש גם דלקים אחרים שמכילים מימן, שבסופו של דבר מתפרקים, מפרגים את ה... משתמשים במולקולת מימן שם כדי ליצור את הזרם של האלקטרונים, או כאלה דלק שמשתמשים ממש במימן פיור נטו, כמו שיש בצוללות. לא משתמשים בזה נגיד לאוניות ומטוסים? אז לא, לשם זה עדיין לא הגיע. לא למטוסים וליחטות כן, לאוניות לא, אבל צוללות כן.

בגלל אגב הדרישות, שאלה, את זוכרת אמרנו מקורות אנרגיה זה תלוי דרישה? לצוללות היה חשוב שלא ליצור זיהום בתוך הצוללת כי זה מקום סגור. עכשיו חוץ מהדברים האלה שנקראים תהדל וכל מיני זה, יש עוד מצורות לאגור אנרגיה. יש לך חברה מדליקה בשם זוז, שמה שהם משתמשים זה בכלל במכניקה, בקינטיקה. מה הם עושים?

הם לדוגמה באים לתחנות טעינה. שמה מה הבעיה? אני בא עם האוטו שלי, אני רוצה לטעון אותו מהר. אבל רשת החשמל שמזינה את התחנת דלק לא יודעת לתת בוסט של אנרגיה לתוך הרכב שלי, הקווים שם לא בנויים לזה. אז הם לאורך זמן לוקחים זרמים מתוך רשת החשמל ומטעינים, מה הם מטעינים?

זה גלגל תנופה, פשוט גלגל אמיתי שמסתובב ומסתובב ומסתובב וכל פעם הם מכניסים לו אנרגיה על ידי זה שהם סובבים אותו יותר מהר ויותר מהר ויותר מהר וזה מגיע לסיבובים מטורפים, אגב עם מעט מאוד חיכוך כדי לא לאבד אנרגיה וברגע השאוטו שלי מגיע ואני רוצה לטעון את הרכב שלי, הם מעיטים בצורה מאוד מהירה את הגלגל הזה, מה שמייצר בוסט של אנרגיה, ממש כמו שאני לוחץ באוטו החשמלי שלי על ברקס, זה מטעין לי את הסולה של האוטו, אותו דבר, רק הם עושים ברקס לגלגל תנופה הזה, וזה יוצר הרבה מאוד זרם, שנדחף לתוך האוטו שלי וטוען אותו. ככה, ברשתות שהן לא יודעות לספק בוסט של אנרגיה, הם מצליחים ליצור עמדות טעינה. חברות אחרות, לדוגמה, אני חברה שרוצה לקרר, אז אני יכול לקחת את האנרגיה שלי, להפוך אותה לחשמל ולקרר, וככה לקרר את הדברים שלי. אני מצד שני, אם יש לי כבר איזשהו משהו קר, אני יכול לאגור את האנרגיה בתוך מים, דוגמה כמו שיש לך בבית, כרחומים, את מצליחה לאגור את האנרגיה בתוך הכרחום על ידי זה שיש שם נוזל שהופך לקרח ויש לו קיבול, מצליח ממש להחזיק בקור הזה הרבה מאוד זמן וברגע שאת יוצאת לים את דוחפת את הכרחומים האלה לתוך הציידנית והם לאט לאט פולטים את הקור הזה, אז אם אני כמפעל יש לי איזשהו מקור של קור ואני רוצה לאגור אותו לאחר כך, אז אני יכול לאגור אותו בתוך נוזלים כאלה. והפוך, גם חום זה עובד.

נניח שאני רוצה לאגור, יש לי מקור חום, אבל הוא לא תמיד קיים עבורי ואני רוצה לאגור חום לאחר כך, במקום להפוך את החום הזה לחשמל ואז מחשמל בחזרה לחום, אני יכול לאגור את החום הזה או בנוזלים. או אפילו יש חברות שמשתמשות בסלעים כדי לאגור את החום הזה. זה מדהים כי בעצם לקחת אותנו לעולם אחר לגמרי שאתה אומר לא כל סוללה צריכה להיראות כמו הסוללה בטלפון עם ליטיום וגלילים וכדומה אלא בסופו של דבר אנרגיה זה פונקציה של קור וחום וכימיה ואנחנו יכולים לאגור אנרגיה לאגור חום בסלעים ואנחנו יכולים לאגור קור בקרח במים ואנחנו אנחנו יכולים לאגור אותו בתנועה, בקינטיקה, ואם אנחנו בני אדם, אנחנו אוגרים אנרגיה בשומן. זאת אומרת, אנחנו ממש אוגרים, כאילו, הגירת אנרגיה זה עולם שלם. אנחנו...

מטורף, מטורף עולם, מטורף אפילו בגלבוע, משתמשים בהגירת אנרגיה בגרביטציה. יש לך בריכה בתחתית הר הטבור, בריכה בחלק העליון של הר הטבור, כשהחשמל הוא זול בלילה, מעבירים מים מהתחתית. ללמעלה וכשהחשמל הוא יקר הם מזרימים את המים מהבריכה העליונה לתחתונה, מפעילים בדרך של הזרימה של המים גנרטור וזה מייצר חשמל יקר שהם אגרו אותו כשהחשמל היה בלילה זול וככה מזה הם מרוויחים כסף. מדהים, זה מדהים, זה סופר מעניין וזה גם מדהים לראות עד כמה בני האדם כל כך צריכים את אותה אנרגיה בכל כך הרבה פונקציות, אנחנו רק משתמשים ביותר ויותר אנרגיה משנה לשנה. ולכן גם החדשנות סביב הגירת אנרגיה היא מטורפת.

ואולי גם זה מה שיוציא אותנו מהתלות בסין, כי אמרנו, נכון, בסוף סין מייצרת 80% מהסוללות בעולם, מחזיקה את הרבה מהמכרות, מחזיקה בזיקוק, אז בעצם מחזיקה את כולנו באמת תלויים בה. ובאמת ההשוואה לנפט היא חשובה כאן בעניין הזה, כי נפט הוא אסטרטגי, הוא כרגע בגלל נפט וגז יש כל כך הרבה מלחמות, בורות קיימה, אבל אנחנו תלויים גם בהגירה כדי באמת לעשות את המעבר הזה. מצד שני, כמו שאמרנו בתחילת הפרק, יש כל כך הרבה תלות באמת הכל עבר דיגיטיזציה ואיזשהו חשמול, כאילו באמת אנחנו משתמשים כל כך הרבה מכשירים חשמליים ורוצים שיותר תעשיות יעברו לחשמל, ובשביל זה אנחנו צריכים יותר סוללות ויותר הגירת אנרגיה. ומעניין אותי לשמוע ממך איך אתה חושב שאפשר או איזה מאמצים נעשים היום כדי להתחיל. להוריד את התלות בסין ולהעביר את היכולות גם לעולם המערבי ואיפה ישראל בכל המקום הזה?

אז תראי, סין מייצרת 80% מהסלולות בעולם, היא מהווה 65% מזיקוק הליתיום, בגרפית שהוא חלק מתוך הסלולה, מהווה מעל 90%, המדינות של העולם תלויות בסין בשביל שיהיה להם סוללות. עכשיו, הצורה היחידה להיפטר מהתלות הזאתי, שאמרנו גם שהסינים לא סתם עושים את הדברים האלה, הם גם הבעלים של לא מעט תמיכות בעולם, לא רק בסין, היא טכנולוגיה. למצוא טכנולוגיות נוספות, אחד, אמרנו שרגע, אם יש לנו בעיה של מינרלים קריטיים של סוללות, בואו לדוגמה נמחזר, נכון? ואז אנחנו לא צריכים יותר את המינרלים כי כבר יש לנו אותם בסלולה. אם נצליח למחזר לדוגמה 100% של הסלולות בעולם, אז כמות המינרלים שנצטרך היא לא גדולה, כי רק נצטרך לשלם או לכרות את התוספת של כמות הסלולות שנדרשת כל שנה.

אז אם נצליח למצוא טכנולוגיה למכזור הרבה יותר טוב של... ליתיום, אם נצליח, או ניקל או הקובלט, שהם יוצרים את הסלולות הכי, מה נקרא לזה, עם הנפח הכי טוב היום. אם אנחנו נצליח להפיק בצורה יותר טובה ויותר נקייה את החומרים האלה מתוך מכרות שיש פותם בעוד מקומות בעולם, פשוט אנחנו לא רוצים לזהם, אנחנו רוצים שיהיה זול, אם נעשה הפקה הרבה יותר טובה וגם פתרון ואם אנחנו נמצא טכנולוגיות שמייצרות שאלות ונבנה את המפעלים שלהם לא בסין אלא במקומות אחרים. אז זה נשמע כמו הרבה הזדמנויות גם ליזמים ישראלים שרוצים להיות בתוך העולם הזה, אתה אומר גם מחזור, גם כל העולם הזה שבאמת ההפקה, הכימיה החדשה, כל המקומות האלה הם גם באמת החדשנות הישראלית עוד יכולה להיכנס פה, ליטיום פה בחצר האחורית בישראל. לא, אבל אולי נעזור.

אולי נעזור בזיקוק חכם יותר, או אולי נעזור בטכנולוגיה חדשה, או בסכימיה חדשה. או אולי נעזור למדינות אחרות למצוא את המקומות שבהם הן יכולות למצוא את המינרלים הקריטיים האלה. כי קשה למצוא אותם, אבל אולי בטכנולוגיות מתקדמות נצליח למצוא אותם בצורה טובה יותר. זאת אומרת שבעצם גם היכולת למצוא את המכירות האלה זה גם איזושהי טכנולוגיה שצריך לפתח. עכשיו, בכל אחד מהדברים האלה, אני אישית מכיר סטארט-אפ ישראלי בתחום ואפילו יותר מאחד ואנחנו לדעתי עם יכולת להיות מובילים בתחום הזה בזכות הידע שקיימנו פה בכימיה ובתחומים אחרים ובאנרגיה באמת יש פה פרופסורים מדענים תעשיינים שהם מהמובילים בעולם בתחום.

כי היום אנחנו לא חלק קריטי בעולם, כאילו בתעשיית הסוללות. ישראל לא נמצאת שם. לעומת כל תעשייה אחרת שבערך אנחנו מדברים עליה פה, שתמיד יש לנו איזה באמת, איזושהי מעורבות, למרות הגודל הקטן שלנו, בסוללות. אנחנו לא שם. אני חושב שאנחנו עדיין לא שם.

אני חושב שמדינת ישראל הבינה שאנחנו צריכים להיות שם. נותר...

להגיע לנקודה שבה אנחנו הופכים להיות לקריטיים בתוך התהליך. זה תהליך לא קצר ושהוא דורש אנרגיה והוא דורש משאבים והוא דורש תשומת לב ולאחרונה אגב היה אירוע של הרשות לחדשנות, כולל תחרות לטובת מינרלים קריטיים והממשלה שמה על זה דגש ומבינה שזה כיוון נכון. פשוט מודע לשיחות ודיונים שקורים. כן, מדינת ישראל מבינה שזה הכיוון הנכון, ואני רואה הרבה יזמים בתחום. אני אישית השקעתי בכאלה.

ומצד שני, יש לנו פה חברות ענק שניסו, אם זה אי אז הרכב החשמלי הישראלי. שאגב, יצר פה תעשייה מטורפת בעקבות זה. את מדברת על בטו פלייס. בוודאי. ועל סטורדוט שניסו לייצר סולידריות.

בדיוק, זה בדיוק שתי השמות שרציתי לתת ושתי השמות האלה הן חברות שלא שרדו. זה בסדר, אבל הם פיתחו פה ידע, הם הוציאו לעולם ולשוק הרבה אנשים שהיום מבינים הרבה יותר בתחומים של אוטומוטיב, מתוך בטר פלייס צמחו הרבה מאוד סטארט-אפ אחרים שכן הצליחו, מתוך סטורדוט אני מאמין שיקרה דבר מאוד מאוד דומה. אני חושב שנוצר פה המון ידע, אני חושב שנוצרת פה תעשייה וזה בסדר שחברות נסגרות, אבל הן מודדות אחריהן צאצאים חדשים שהם יהיו הסטארט-אפים הבאים בתחום. ושוב, אני חושב שהתובנה של מי שמובילים טכנולוגיה במדינה, גם של הרשות לחדשנות, גם של הקרנות, גם של הממשלה, הגופים האלה... הם בהחלט גופים שיכולים להניע את מדינת ישראל למקום שבו חוץ ממינרלים קריטיים גם אנחנו נהיה קריטיים בתוך התהליך.

זה נראה לי חשוב ביותר כי זו תעשייה ענקית ואנחנו עוד לא מספיק קריטיים בה כמו שאנחנו קריטיים בשאר התעשיות אז אני ממש מאחלת את זה לנו ואני יודעת שיש פה הזדמנות אדירה ליזמים וזהו אז בפעם הבאה שתסתכלו על האחוזים שנשארו לכם בסוללה תזכרו שמאחוריהם יש עולם שלם. חומרים שמגיעים מקצה אחד של העולם, נפעלים בקצה השני, ומרוץ למצוא דרך לאגור יותר אנרגיה, בפחות כסף, בפחות משקל וביותר בטיחות. ואותו מרוץ יקבע גם כמה רחוק נוכל לנסוע על חשמל, כמה מהשמש ועל הצהריים או מהרוח נוכל לקחת איתנו לערב, ואיזה חברות ומדינות יובילו את התעשייה הזאת, ובתקווה לא רק סין. אסף, תודה רבה שהיית איתנו ועשית לנו סדר. בכיף.

תודה שהאזנתם לדיפטק ישראל, תודה לראות שוקר העורכת שלנו ולאורי דישי. תכנה האולפן שלנו. אם אהבתם את הפרק תדרגו ותשתפו אותו עם יותר אנשים שרוצים להבין לאן העולם הולך ואתם מוזמנים להצטרף לקהילת המאזינים שלנו, לשאול שאלות, להציע תחומים לפרקים נוספים. ראו את העורכת שלנו, תשים לכם לינק בתיאור הפרק ונתראה בפרק הבא של דיפטק ישראל

הפרקים

מה זה פיזיקל AI: כשהבינה המלאכותית יוצאת מהמסך אל העולם האמיתי עם דורין שני [דיפטק ישראל]

17.11.2026

ב-1961 נכנס לפס הייצור של ג'נרל מוטורס הרובוט התעשייתי הראשון. הוא שקל שני טון וביצע רצף פקודות שנשמר על תוף מגנטי. היום עובדים בעולם יותר מחמישה מיליון רובוטים תעשייתיים, ושוק הפיזיקל AI צפוי להגיע ל-450 מיליארד דולר כבר ב-2030. אז מה באמת השתנה, ולמה דווקא עכשיו הבינה המלאכותית מתחילה לצאת מהמסך אל העולם הפיזי? בפרק […]

איך עובד מחשב קוונטי? עם אמיר נווה ועמית בן דור [דיפטק ישראל]

04.11.2026

פרק קרוסאובר מיוחד של דיפטק ישראל ועושים תוכנה!  שרון סברייגו ועמית בן דור, מנחה הפודקאסט ״עושים תוכנה״, מארחים את אמיר נווה, מייסד שותף וסמנכ״ל המוצר של חברת Classiq (קלאסיק), שנרכשת על ידי אינטל בעסקת ענק בשווי 2.3 מיליארד דולר, האקזיט הגדול ביותר בתולדות תעשיית המחשוב הקוונטי. מחשוב קוונטי הוא אחד התחומים המדוברים בעולם הטכנולוגי כיום, […]

יזמות בחקלאות: הסטארטאפ שגורם לצמחים לדבר עם החקלאי | שלי אהרונוב [דיפטק ישראל]

28.09.2026

כ-40% מהיבולים בעולם הולכים לאיבוד בגלל מחלות ומזיקים, וכ-250 מיליארד דולר בשנה מושקעים בכימיקלים חקלאיים, כמעט בעיוורון מוחלט. אבל מה אם הצמח עצמו היה יכול לספר לחקלאי שהוא חולה עוד לפני שרואים עליו משהו? בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את שלי אהרונוב, יזמת עסקית בלי רקע מדעי, מייסדת ומנכ"לית InnerPlant, חברה שמהנדסת זרעים גנטית כך […]

ביולוגיה סינתטית למתחילים | מהפכת הדנ״א עם פרופ׳ יוסי שחם [דיפטק ישראל]

15.09.2026

פרויקט הגנום האנושי דרש שלוש עשרה שנה ומיליארדי דולרים כדי לקרוא בפעם הראשונה את שלושת מיליארד האותיות של ה-DNA שלנו. היום ערכת בדיקה גנטית עולה פחות ממאה דולר, ומכונה שיודעת לרצף DNA עולה פחות מעשרת אלפים. אבל הקפיצה האמיתית היא לא בקריאה של הקוד, אלא ביכולת לערוך אותו, לכתוב אותו ולתכנת אותו מחדש. בפרק הזה […]

הסטארטאפ הישראלי מאחורי החלבונים והפפטידים של הקרדשיאנס | מאיה אשכנזי אוטמזגין [דיפטק ישראל]

25.08.2026

שוק הקולוסטרום זינק מכמיליארד דולר לפני הקורונה ליותר מ-3.25 מיליארד דולר היום, וצפוי לחצות שישה מיליארד עד 2030.וכל התעשייה הזאת מתחילה בחלב האם, אחת המערכות הביולוגיות המתוחכמות בטבע, ובחלבונים והפפטידים שהטבע הצפין בתוכה.בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את מאיה אשכנזי אוטמזגין, מהנדסת ביו-רפואית, אמא לשלושה, מנכ"לית ומייסדת שותפה של MAOLAC, חברה ישראלית שמפענחת את חלבוני […]

מה זה פיוז'ן? הסטארטאפ שבונה כור היתוך גרעיני בקונטיינר | עודד גור לביא [דיפטק ישראל]

11.08.2026

הביקושים לחשמל עולים כל הזמן. מהפכת הAI האיצה את החיפוש אחרי מקורות אנרגיה שיפעילו את כל הדאטה סנטרים ומדינות וחברות ענק מתמודדים עכשיו עם השאלה מאיפה יגיע כל החשמל הזה? ה תשובה אולי נמצאת בליבת השמש – היתוך גרעיני (פיוז'ן), אנרגיה נקייה, בטוחה וכמעט בלתי נגמרת, מדלק שמופק ממים. בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את עודד […]

היום שאחרי הנפט- עידן האנרגיה החדש | ד״ר ברכה חלף [דיפטק ישראל]

28.07.2026

73% מפליטות גזי החממה בעולם מגיעות מייצור אנרגיה, ובמקביל אחד מכל שבעה אנשים על הפלנטה עדיין לא מחובר לחשמל בכלל.אז איך מייצרים הרבה יותר אנרגיה, שתהיה גם זולה, גם זמינה, גם יציבה וגם נקייה?בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את ד״ר ברכה חלף, לשעבר המדענית הראשית של משרד האנרגיה והיום שותפה מנהלת בגרביטי קליימט לפרק בו […]

מהבגד למעבדה: העתיד המדעי של תעשיית האופנה עם שרון עזרא [דיפטק ישראל]

14.07.2026

מאחורי כל חולצה בארון שלנו מסתתרת תעשייה של כמעט 2 טריליון דולר, שעדיין תופרת בטכנולוגיה שהומצאה לפני 25 אלף שנה – חוט ומחט. בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את שרון עזרא- מומחית לפיתוח מוצר, ייצור וטכנולוגיות אופנה. בפרק ניכנס לעומק של תעשיית האופנה – אחת התעשיות הגדולות, המזהמות והמסורתיות בעולם, ומגלים כמה דיפ-טק מסתתר בתוך […]

הסטארטאפ הישראלי שמאתגר את גוגל במרוץ הקוונטי עם אלון כהן (QuamCore) [דיפטק ישראל]

30.06.2026

גוגל בנו מחשב קוונטי שפותר בעיה פי 13,000 מהר יותר מהמחשב הכי חזק בעולם. אז למה עדיין אין מחשב קוונטי שימושי? בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את אלון כהן, מייסד ומנכ"ל QuamCore, שמסביר למה כל חברות הענק תקועות עם מקסימום חמשת אלפים קיוביטים במקרר אחד, ואיך הסטארטאפ הישראלי שלו פיתח שבב דיגיטלי שיכול לשים מיליון […]

מירוץ החימוש למחשוב קוואנטי: המדריך למתחילים עם אסף וייס [דיפטק ישראל]

14.06.2026

המחשוב הקוונטי נחשב לאחת הטכנולוגיות המסקרנות והמורכבות של המאה ה-21. בזמן שמחשבים רגילים מגיעים לגבולות היכולת שלהם בפתרון בעיות מסוימות, ממשלות, מעצמות וענקיות טכנולוגיה משקיעות מיליארדים בניסיון לבנות מחשב שיחשב בצורה אחרת לגמרי. בפרק זה, שרון סברייגו מארחת את אסף וייס, מומחה טכנולוגי ושותף בקרן הון סיכון, לשיחה על המהפכה הקוונטית: מה זה בכלל מחשב קוונטי, […]

היום שאחרי הייטק- עידן הדיפטק עם יניב גולן [דיפטק ישראל]

14.06.2026

תעשיית ההייטק עוברת שינוי עמוק. מאז פריצת הבינה המלאכותית היוצרת, המודל הכלכלי של חברות התוכנה המסורתיות נשחק, ומשקיעים מחפשים את הדבר הבא. בפרק זה, שרון סברייגו מארחת את יניב גולן, טכנולוג, יזם ושותף מייסד בקרן Lool Ventures, לשיחה על השינוי הגדול שמתחולל בתעשיית ההייטק: המעבר מחברות תוכנה קלאסיות לעולמות הדיפטק.בפרק יניב מסביר מהן חברות "חסינות […]

דיפטק ישראל- טיזר

14.06.2026

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאןלעמוד הפייסבוק לחצו כאןלעמוד הטוויטר לחצו כאןלעמוד הטיקטוק לחצו כאן