מירוץ החימוש למחשוב קוואנטי: המדריך למתחילים עם אסף וייס [דיפטק ישראל]

דיפ טק ישראל עם שרון סבריאגו.

יש משהו קצת מטה בדרך שבה מלמדים אותנו פיזיקה היום. זה תמיד כזה נוסחאות, מהירות, מסה, תאוצה, אבל הסיפור בפיזיקה הוא הרבה יותר עמוק. זה איזשהו ניסיון להבין איך המציאות באמת עובדת. אני זוכרת את הרגע הזה שבו הכל התחבר לי ועבר מפיזיקה. פיזיקה של נוסחאות לפיזיקה של תגליות על העולם שלנו.

שפתאום קראתי מאמר שאומר שחלקיקים יכולים להיות בכמה מצבים בו זמנית, או שחלקיקים יכולים להשפיע אחד על השני גם אם הם במרחק של גלקסיה, זה נשמע מוזר כביכול, אבל באיזשהו מקום זה גם לא כזה מוזר, כאילו המדע בדרכו מתחיל לגעת באותן שאלות שאנחנו שואלים בצורה רוחנית, קיים ולא קיים. התגליות האלה מצד אחד משנות את הדרך שבה אנחנו מבינים את המציאות ומבינים את העולם מסביבנו, והן גם מייצרות לנו דרך חדשה להתנהל בעולם שלנו. אז כשאנחנו מסתכלים על המחשבים שלנו, על הטלפון, אנחנו לא מדמיינים אותם, רצים על חקיקי אטום, אבל בפועל כל לייק וכל סטורי הם בזכות היכולת האנושית לשלוט באלקטרונים שהם חלקיק של האטום שנושא עליו מטען חשמלי. בסוף המאה ה-19 חשבו שהאטום זה הדבר הכי קטן שיש ואז הגיע מישהו חמוד בשם ג'יי ג'יי תומסון וגילה שיש משהו קטן יותר, האלקטרון ופתאום חשמל הפך להיות מקונספט מסתורי למשהו שאפשר לשלוט בו מתגים, טרנזיסטורים, מחשבים תעשייה חדשה התחילה ב-1911 ארנס רוטפורד בכלל גילה את גרעין האטום וב-1938 ליזה מייטנר הבינה שאפשר לפצל את האטום ולשחרר אנרגיה גרעינית עצומה וככל שהמדענים חפרו עמוק יותר ויותר, העולם נהיה יותר מוזר. חלקיקים התחילו להתנהג כמו גלים, להיות בכמה מצבים בו זמנית, להשפיע אחד על השני מרחוק.

התגליות האלה כבר לא התמקדו בשאלות ממה הטבע מורכב, אלא איך הוא מתנהג. והתובנה הזאת היא הבסיס למחשוב קוונטי, לכל מה שקורה היום. כי אם פעם בנינו מחשבים מהיכולת לשלוט באלקטרונים, היום אנחנו מנסים ל... לבנות מחשבים מהיכולת לשלוט בהתנהגות עצמה של המציאות. נשמע מופרך, נכון?

אבל אנחנו פשוט מנסים לבנות מחשבים שלא עובדים רק על 0 ו-1, אלא שעובדים על ההתנהגות הקוונטית של המציאות. מחשבים קוונטיים. בפרק היום נדבר על מרוץ החימוש החם ביותר של המאה הזאת, מרוץ החימוש למחשב הקוונטי. על איך המחשב הקוונטי יכול לשנות תעשיות שלמות, מה זה בכלל פיזיקה קוונטית, ממה מורכב מחשב קוונטי, והכי חשוב, מה קורה בפועל? מי שולט בשוק?

למה ממשלות משקיעות בזה מיליארדים? ואיך נראה סטארט-אפ של מחשוב קוונטי? והכי חשוב, האם זה הכל עדיין הייפ ותיאוריה, או שאנחנו קרובים ליום שבו יהיה מחשב שפועל כמו שהטבע פועל? היום מצטרף אליי כמנחה שותף אסף וייס. אסף הוא התקן המומחה הטכנולוגי שלנו.

זה שיעזור לנו לא לתבוע בפיזיקה ויסביר לנו את המושגים הכי מורכבים למילים פשוטות. לאסף יש מעל 25 שנות ניסיון ב-R&D, החל מתוכנית על פיות ועד לתפקיד סגן אלוף ב-8.1. הוא גם היה CTO בקונצרן אירופאי, ובשנים האחרונות בכלל עברת לצד ההשקעות, שותף בקרן הון סיכון ומשקיע בחברות Deep Tech. בצד האפל. כיף שבאת אלינו.

כיף להיות פה, ממש לומד. מעולה. אסף, לפני שאנחנו נכנסים לפיזיקה ולטכנולוגיה, מאחורי הקסם שנקרא מחשב קוונטי. תסביר לי רגע למה בכלל אנחנו צריכים מחשב קוונטי, מה נשבר במחשב הרגיל שרק... מחשוב קוונטי יכול לתקן.

אז שום דבר לא נשבר במחשוב הרגיל שלנו, הכל תקין, אנחנו יכולים עדיין לעשות חישובים, העולם מתקדם, יש לנו יותר יכולות מיום ליום, אנחנו מצליחים לעשות AI שאף אחד לא חשב שאפשר לעשות קודם, אבל יש לנו מגבלה, אפילו פיינמן, אחד מהפיזיקאים הגדולים של העבר הלא רחוק, אמר תקשיבו הטבע הוא לא קלאסי הוא לא עובד כמו מחשב הוא אמר אם אתם רוצים לצמצם את הטבע כדאי שתחשבו כמו הטבע או במירכאות כמו מחשב קוונטי. וזו הפעם הראשונה בתקופה האחרונה שאנחנו מתחילים לבנות מכונות שמצליחות להתקרב למה שהוא התכוון לאותם מחשבים קוונטיים שמסוגלים לפתור בעיות של הטבע עכשיו מה הכוונה בעיות של הטבע. כוונה של דברים שהם סופר מורכבים, כל כך מורכבים, שאם ניקח את כל המחשוב של כל העולם, ייקח לנו אלפי שנים ואף יותר לפתור אותם. אז המחשב הקוונטי רק פותר כוח מחשוב וזמן מחשוב? אז זהו, הוא לא פותר כל בעיה, אבל בעיות מסוימות מורכבות מאוד, שאם אפשר לנסח אותן בצורה שמחשב קוונטי ידע לפתור, אותנו יודע לפתור מאוד מהר, מאוד מהר, עכשיו הוא לא רק מאוד מהר, אחת מהבעיות בעולם שלנו זה כמה אנרגיה כל המחשוב הזה צורך, הוא עושה את זה במעט מאוד אנרגיה.

אז אפילו אנחנו חושבים על מה שיש לנו היום, לדוגמה ה-AI, אחת מהזעקות זה כמה אנרגיה הדבר הזה צורך, אגב אחוזים שלמים מהאנרגיה העולמית, ואתם יודעים שבעזרת מחשב קוונטי, אפשר לצמצם את זה, מחשב קוונטי יצא ממש מאמר לפני חודש, חודש או חודש וחצי, שמראה איך מחשב קוונטי מסוגל לפתור בעיות או לצמצם את הצריכת אנרגיה של פתרון, הפתרונות שעושים במחשבים רגילים בצורה משמעותית ויפתור את הדברים יותר מהר ופחות אנרגיה. ככה שמחשב קוונטי, גם את הדברים שהיום אנחנו עושים לא רע, ידע לפתור יותר טוב. מעבר לזה, הוא ידע לפתור בעיות שאנחנו לא יודעים היום לפתור בזמן סביר, בצורה הרבה יותר מהירה. זאת אומרת, אנחנו בעצם לא חושבים על מחשב קוונטי בתור פתרון, לעכשיו שיהיה לי, שהאינסטגרם שלי ירוץ יותר מהר, ושהמחשב שלי עכשיו, האקסל ירוץ יותר מהר, אלא בעצם... מחשב קוונטי נועד לתעשיות כבדות, לחישובים כבדים, לפתרון בעיות הרבה יותר מורכבות.

ובגלל שהוא פועל אחרת, נכון? הוא לא יותר כוח מחשוב, הוא פשוט חושב אחרת, הוא חושב, כמו שאמרת, כמו הטבע, הוא מסמלץ את הטבע. נכון. דמייני לעצמך שהיום יש לך את הלפטופ שלך, שבעקבות מחשבים, מחשוב קוונטי ביום שהוא יהיה, הוא לא ישתנה. אבל כשהמחשב שלך ידבר עם הענן, איפשהו בענן הזה יכול להיות שיהיה מחשב קוונטי, שאת הבעיה שהוא מבקש לפתור, הוא יפתור הרבה יותר מהר.

או שהוא באופן כללי יצליח לפתור בניגוד למחשוב של היום שאין סיכוי שהוא יצליח לפתור אז מחשבים הקוונטיים כנראה ישבו אי שם בעננים. העננים הווירטואליים ויפתרו עבורנו כל מיני בעיות שניגש אליהם במטרה שזה תפתור לי את זה בום אתה מקבל תשובה לתוך הטלפון המסך או איפה שזה לא יהיה.

מההכלה לחיצון. אז טוב, דוגמאות יש מלא, אני אגיד אפילו יותר מזה. כל מה שאני אגיד עכשיו זה כנראה רק חלקי למה שיהיה בעתיד. גם האייפון הראשון, את יודעת כמה אפליקציות הוא יצא איתו? שלוש, ארבע?

לא, אז חמש עשרה. היום יש קצת יותר מחמש עשרה, יש הרבה יותר מחמש עשרה, מיליונים, אז אני מאמין שגם מחשב קוונטי, אז מה שאני אגיד עכשיו זה רק חלקי לברגע שיהיה מחשב קוונטי למה שיהיה במציאות. אז אם נפשט את זה, מחשב קוונטי אמרנו יודע לעשות הרבה מאוד פעולות מורכבות מהר. איפה יש לנו בעיות מורכבות? עולם התרופות, העולם של החקלאות והדשנים, כל העולם הביטחוני של העצפנות, כל העולם של הבינה המלאכותית, כל התהליך הזה של החישובים, זה שאנחנו עובדים מול צ'אט GPT, קלוד, ג'מנאי וכל אלה, קוראים חישובים על חישובים מסובכים שאם אפשר היה לפשט אותם זה היה חוסך הרבה מאוד אנרגיה.

2% מהאנרגיה מהעולם הולך על החדרי שרתים האלה רק שתדעו. אז זה ועוד בעיות נוספות לדוגמה בביטחוני כל עולם העצפנות הדברים האלה מחשב קוונטי יפתור אותם הרבה יותר מהר. אם נצלול קצת יותר לעומק בוא נדבר לדוגמה על עולם הרפואה. היום כדי לפתח תרופה לוקח שנים. קחו את הקופקסון של טבע, היא חיה על התרופה הזאתי ולא הייתה לה כמעט שום תחרות שנים על גבי שנים, אם לא עשרות שנים.

ורק לאחרונה נוצרו קצת תחרויות, פג הפטנט, אז אפשר היה להעתיק אותם וכל מיני דברים, אבל... 20 שנה, לא בלי תחרות, וזה כי פשוט נורא קשה לפתח תרופה. קחו את מחשב קוונטי, תציגו לו את הבעיה, תציגו לו את האבני בניין, הוא ידע לפתור את הבעיות המורכבות האלה מהר. קחו את העולם של התזונה שלנו, העולם, אתם יודעים, לא קל לייצר חקלאות, המחירים... אם יותר ויותר גבוהים, העולם שלנו נהיה אולי אפילו, האקלים משתנה ואז צריכים לעשות התאמות, כל העולם הזה של הדשנים וכל זה, זה לוקח המון אנרגיה.

לייצר דשנים, העולם הזה זה שני אחוז מהצריכת האנרגיה העולמית. מה מורכב כל כך בלפתח תרופה או לייצר דשן שדורש מחשב קוונטי? שאלה מצוינת. בסוף יש לך... בעיה מאוד מאוד מורכבת עם הרבה מאוד פרמטרים שאת לא יודעת מה הדבר הנכון מה המפתח הנכון שפותר את המנעול הזה את הטטריס המורכב הזה.

וכמות האפשרויות שיש לך לפתרון היא קרובה לאינסופית בסדר היא לא באמת אינסופית אבל היא קרובה לאינסופית מחשב רגיל איך הוא עובד הוא ינסה עכשיו לפתור בעיה בעיה בעיה. אופציה, כל אופציה הוא ינסה לראות אם זה פותח, פותר את המנעול הזה, אם כן, מעולה, ניצחנו, אם לא, עובר לאופציה הבאה. כשיש כמות אדירה של פתרונות, לצורך העניין אין סוף, זה ייקח לנו אין סוף זמן למצוא את הפתרון. מחשב גוונטי פועל אחרת לחלוטין. מה הוא עושה?

הוא, בואו תחשבו על מסננת, שהיא הבעיה, שרק מפתח מסוים מתאים לה. מחשב קוונטי, לעומת מחשב רגיל, שפותר, מנסה לפתור בעיה, פתרון פתרון אל מול הבעיה, הוא משליך את כל הפתרונות בבת אחת על הבעיה, ומהצד השני יוצא הפתרון. כלומר, מחשב קוונטי מצליח לפתור בצורה הרבה יותר קצרה את הבעיה של לפתור בעיות עם הרבה... במאוד מורכבויות. אוקיי, אז יש כאן איזושהי בעצם, אני אפשט את זה רגע, בעצם כשאנחנו מסתכלים על מחשב קוונטי, לעומת מחשב רגיל, מחשב רגיל פועל בטור, זאת אומרת, הוא כל הזמן מחשב עוד חישוב, עוד חישוב, חישוב אחרי חישוב, נכון?

מה שנכנס, זה יוצא ראשון ואחריו הדבר הבא. ואתה בעצם אומר, מחשב קוונטי, כוח המחשוב שלו גדול, לא בגלל שהוא פועל מהר יותר בכללי או יותר, או שהוא יותר GPU או משהו כזה, הוא פשוט. עובד אחרת. אחרת לחלוטין. ואמרת לי קודם שפיינמן, זוכה פרס נובל בפיזיקה, אמר, כדי לסמלץ את הטבע, צריך לחשב כמו הטבע.

וזה בעצם מה שאתה מספר לי פה, מחשב קוונטי עובד במקביל. הוא בעצם בודק את הכל במקביל, ואם הוא צריך לחשב עכשיו את המולקולה המיוחדת של תרופה לסרטן או לאלצהיימר, הוא לא בודק אופציה, אופציה אחת אחרי השנייה, הוא בודק את כל האופציות בבת אחת, כמה שיותר. לפחות הוא, זה מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה. זה מה שהוא עושה לצורך העניין, ועל ידי זה הוא מקצר משמעותית גם את הזמן, וגם לא פחות חשוב את האנרגיה שהדבר הזה צורך. אנחנו היום מתקרבים לעולם שבו כל העולם של החישוב של מה שאנחנו עושים, זה שאני רוצה מחשב יותר ויותר חכם, מה שעומד להגביל אותנו זה כמות האנרגיה שאנחנו יכולים לתת לעוצמת החישוב.

כמה כורים גרעיניים, כמה תחנות כוח אנחנו בונים? בואו, אין לנו עדיין מספיק כורים גרעיניים, זה הרוב נפט וכולו תקוע איפשהו בין מיצרי אורמוז לארצות הברית, אז כמובן שברגע שנצליח לחשב יותר מהר ולנצל פחות אנרגיה, אז בהחלט נוכל לשנות פה את העולם. אני יכולה להבין לגמרי איך זה משנה תעשיות שלמות. דיברת כאן על תעשיית הבריאות והתרופות ודיברת כאן על חקלאות ודישן. ודיברת על צופן וביטחון, וכמובן הבינה המלאכותית שכולנו רק מחכים ממודל למודל לראות מה משתפר ויודעים כבר את כמות הדאטה סנטרים שמנסים לבנות ברחבי העולם כדי לעמוד בכלל בקצב של הבינה המלאכותית ואתה בעצם אומר אוקיי, מחשב קוונטי הוא הפתרון שלנו להרבה מהצורכי חישוב הללו ובייחוד הוא יעזור לנו כשצורכי החישוב הופכים להיות מורכבים יותר ובעיות מורכבות יותר, זאת אומרת הוא פתרון לתעשיות מורכבות ולחישובים מורכבים.

יפה, אני אפילו איתו מוסיף עוד תעשייה, תחשבי לכל עולם המסחר במניות, תחשבי כמה פרמטרים באמת משפיעים על מחיר הנפט או מחיר הזהב או מחיר של מניה של חברה מסוימת. היום מנסים לעשות כל מיני סימולציות, הערכות, החברות הגדולות ועל ידי זה לעשות איזשהו מסחר חכם. עם מחשב קוונטי את יכולה להכניס את כל הפרמטרים או הרבה יותר פרמטרים לתוך הבעיה ולפתור את זה מהר ולהגיב למחיר המניה ולעשות רווחים מאוד מאוד נעים. מי שיהיה לו מחשב קוונטי יהיה לו עוצמות שלאף אחד אחר לא יהיה. האמת היא זה נשמע לי כבר עכשיו שזה מתחיל להיות בעיה כי ברגע שאתה מסוגל לפרוץ הצפנות ושאתה מסוגל לשחק בשוק ההון בצורה שהיא מתקדמת מהמוח האנושי וממחשבים ואלגוריתמים קיימים, אתה כבר בעצם באיזשהו מקום פורץ את השוק.

זאת אומרת, האם השוק ימשיך להיות רלוונטי בכלל אם אתה מסוגל לעשות את כל הדברים האלה? מה יעשו חברות ומדינות כשפורצים להם את ההצפנות? ומה יעשו חברות הפיננסים כשבעצם מישהו משחק במודלים בצורה שהיא... מה שנקרא לא פייר. לא גנט, יותר חכמה ממה שהם מצליחים לעשות.

בדיוק. אז נכון, זה לא פייר. מחשב קוונטי הוא לא סתם מחשב, הוא יכולת אסטרטגית, ולכן יש היום מרוץ, כי מה שקרה בשנים האחרונות, שממשחק מדעי, הממשלות פתאום הבינו שיש פה נשק אסטרטגי, שמתחיל להיראות בתור משהו מציאותי. משהו שאפשר לבנות והממשלות הבינו שמי שיהיה לו מחשב קוונטי הוא מוביל כמו שאת ציינת הוא הולך להיות במקום אחר לחלוטין מהשאר והתחילו להישפך המון תקציבים בעיקר ממשלתיים בתוך העולם הזה ובאיזה שלב גם העולם האזרחי המסחרי פתאום זיהה את ההזדמנות אמר היי יש פה טכנולוגיה שכל העולם רוצה, בואו אני אצטרף לחגיגה הזאתי. ואז המון כספים אזרחיים, כלומר של השקעות, של גורמים פרטיים ומוסדיים וקרנות הון סיכון, התחילו להיכנס תוך האירוע הזה, והחגיגה עכשיו גדולה.

והחגיגה עכשיו ממש נהיית גדולה, כי לאחרונה נעשו כל מיני פריצות דרך מדעיות משמעותיות. שממש מראות שמחשב קוונטי הוא אפשרי, שהוא באמת ייתן את הפתרונות לבעיות שהצבנו, ואנחנו או-טו-טו מצליחים לבנות מחשב קוונטי שפותר בעיות משמעותיות. היום עדיין אין לנו משהו כזה, אבל אם את שואלת אותי, תוך חמש, שש, שבע שנים אנחנו כבר בעולם של מחשבים קוונטיים. ואז כל הבעיה הזאת של... מי מחזיק מחשב קוונטי?

רגע, רגע, רגע, אני רק, אפשר לרשום לעצמי חמש עד שבע שנים, אסף אומר יש לנו מחשב קוונטי? אפשר לרשום. אוקיי, על כמה קיוביטים? כי את זה גם אנחנו, עוד לא דיברנו בפרק, אבל אנחנו עוד רגע נסביר, יש מחשבים קוונטיים, נכון? יש כבר משהו.

אז יש מחשבים קוונטיים שיש בהם מאות קיוביטים פיזיים. אבל הבעיה בקיוביטים הפיזיים האלה שהם מאוד רעשים. עכשיו, את הקיוביטים הפיזיים האלה אפשר לאגוד יחד, ובעזרת אלגוריתמים שנקראים אלגוריתמי תיקון שגיאות, אנחנו יודעים להפוך אותם לקיוביטים לוגיים. היום אין מספיק קיוביטים פיזיים במה שבנו עד היום, כדי ליצור אפילו קיוביט לוגי אחד. כמה יש?

היום פיזיים יש כמה מאות. אוקיי. צריך... שמובילים לקיוביט לוגי אחד. לא רגע, אז צריכים לצורך קיוביט לוגי אחד אלפים, לא יודע אם להגיד לך עשרת אלפים או אלף, זה נורא תלוי בכמה הם רועשים ומה התכונות שלהם, אבל יש טענות שאפילו צריך פחות, אבל לצורך העניין אין מספיק קיוביטים פיזיים ומחשב שמכיל.

מספיק קיובטים פיזיים כדי לפתור בעיות משמעותיות היום. בסדר? אז אני אעצור אותך פה רגע, אנחנו בעצם מדברים על, אתה בעצם אומר שחבר'ה מבחינת התיאוריה וההייפ לעומת המציאות, כי זה אגב השאלה, כששאלנו את הצופים בסושיאל מה הייתם רוצים לדעת בפרק הזה, כולם דיברו על מה... מה הפער בין התיאוריה וההייפ של מחשב קוונטי למציאות? ובדיוק התחלת לגעת בזה, זאת אומרת שיש היום מחשבים קוונטיים שרצים על קיוביטים פיזיים, מעט קיוביטים פיזיים, כמה מאות, וזה מוביל בזכות תיקוני השגיאות לקיוביט לוגי אחד.

לא, לא, אין עדיין אפילו את זה. אין עדיין אפילו את זה, זאת אומרת זה עדיין באיזשהו מקום, עדיין תיאוריה והייפ. זה לא הייפ כי בסוף זה מבוסס על משהו שהוא מאוד חזק שזה הפיזיקה. אנחנו מאמינים שאנחנו נגיע לנקודה שבה נוכל לפתח מחשב קוונטי שיודע שיש בו מספיק קיוביטים לוגיים שזה יפתור בעיות מאוד מורכבות של האנושות. איך אנחנו יודעים ש...

המחשב הקוונטי עם כמות הקיוביטים הלוגיים האלה יפתרו את הבעיות, אנחנו פשוט יודעים לעשות אלגוריתמים שבהינתן מתמטית שיש לנו את הבעיה הזאתי, עם כזאת כמות של קיוביטים נוכל לפתור אותה, וגם נודע להגיד תוך כמה זמן הפתרון הזה קורה. איפה הבעיה שלנו? שאין לנו עדיין אותם מספיק קיוביטים לוגיים האלה, אנחנו מתכננים לבנות אותם. האם יהיו לנו בעיות הנדסיות בדרך? בוודאות.

היום אנחנו עדיין מנסים לבנות את המחשב עם מספיק קיוביטים האלה, יש הרבה מאוד בעיות הנדסיות בהקשר הזה, אנחנו נוכל לדבר על זה בהמשך. כן, בדיוק. אבל אנחנו בדרך לשם, בדרך מאוד בטוחה וסלולה, ושהיא מובנת, יש ממש אבני דרך איך להגיע לשם, ואנחנו מגיעים אבן דרך אחת אחרי השנייה. ולכן אני מרגיש מאוד מאוד בטוח לחתום לך על אותו מסמך של עוד חמש עד שבע שנים יש לנו מחשב קוונטי עובד. טוב, אז שמת כאן הבטחה או איזושהי הצהרה של מתי יהיה פה מחשב קוונטי ואתה אומר אנחנו, אנחנו, אבל מי זה אנחנו?

תסביר לי רגע את השוק, מי משחק פה, כמה כסף מושקע, מה עכשיו הם עושים, מה יש לגוגל, מה יש ל-IBM, הם עובדים על זה כבר שנים. השוק הוא, בואו נכנסת לשני שווקים, אחד זה השוק של אלה שבונים והשני זה השוק של הצרכנים הפוטנציאלי. שוק הצרכנים הפוטנציאלי, מאחר שעדיין אין לנו מחשב קוונטי עובד כמו שצריך, כמו שאנחנו מאמינים שצריך לעבוד מחשב קוונטי, אלא זה עדיין ברמת המחקרים, אוניברסיטאות, דברים כאלה, אז בואו נגיד שהשוק עדיין... יגיע אבל כשהוא יהיה כנראה הוא יהיה ענק ולמה אנחנו יודעים שהוא יהיה ענק מעבר לזה שאפשר לנתח ולהראות שהוא באמת מד גדול כי כל דבר ירצה מחשב קוונטי כדי לפתור בעיות מורכבות מתעשיות תרופות ביטחוניות כמו שהזכרנו קודם תראו כמה משקיעים בעולם הזה מיליארדים רק ב25 אנחנו מדברים על השקעות של מעל 30 ביליון דולר בתוך התעשייה הזאת של המחשוב הקוונטי. אנחנו מדברים על השקעות כלליות של מדינות שהן נמדדות במאות ביליוני דולרים.

גם סין, גם ארה״ב, גם אירופה ואפילו ישראל הקטנה שלנו, כולנו משקיעים הרבה מאוד כסף בתוך העולם הזה. עכשיו, מי בפועל עושה את זה? זה לא ממשלות. אף ממשלה לא בונה מחשב קוונטי, אז חברות הענק הן אלה וכמובן סטארט-אפים הם אלה שממוקדים בליצור את העתיד הזה של המחשב קוונטי. איזה חברות ענק?

גוגל, איי בי אם, מייקרוסופט, אמנם מייקרוסופט יש לה המון פעילות בתוכנה אבל גם בחומרה, רגטי, אמזון, כולם רוצים את המחשב הקוונטי הבא אפילו. על איבבה הייתה תקופה שלכאורה התעסקו במחשבים קוונטיים מסין. זאת אומרת, נקיות המחשבים ברחבי העולם, נקיות האינטרנט, הם בעצם כרגע יש להם תוכניות נפרדות לבנות מחשב קוונטי אצלם במעבדות. כן. הייתי לפני כמה חודשים בכנס פה בישראל של קוואנטום.

עמד שם נציג של IBM, אגב זה בשיתוף פעולה עם הממשלה וכדומה, ואמר, אנחנו כבר מוכרים את שירותי, זאת אומרת בדרך שירותי הענן, מוכרים את היכולות מחשוב קוונטי לחברות פיננסים וכדומה, והם משתמשים בזה ובדיוק נתנו לנו איזשהו קומפלימנט אדיר על ההצלחה שהייתה להם. במקביל היה עכשיו מאמר לפני כמה חודשים של גוגל, שאמרו שהם הצליחו גם להריץ איזשהו חישוב, זה נשמע שזה עובד. אז מחשב קוונטי עובד. אבל אתה בעצמך אמרת מחשב קוונטי פותר בעיות שהתקרה השאיפה שהם לא סביר שמחשב רגיל היה פותר. הבעיות שעכשיו אנחנו מדברים עליהן שמצליחים מחשבים קוונטיים לפתור אלה בעיות שלא בטוח שמחשב רגיל לא יכול לפתור בעצמו וגם בזמן סביר.

או שלחלופין זה בעיות שהם כלום. כל כך ספציפיות שמוכיחות עקרון פעולה של מחשב קוונטי, אבל הם הבעיה עצמה, אי אפשר לעשות שום דבר פרקטי. אוקיי, אז אם ננסה רגע לתאר את זה בצורה אחרת, החברות שמפעילות מחשבים קוונטיים היום, הצליחו להעביר חותר בהדבר הזה לפחות עובד. האם הוא עובד ופותר לנו את הבעיות שזה צריך לפתור? עוד לא, בשביל זה צריך יותר כוח מחשוב, או יותר קיוביטים, עוד רגע נגיע למה זה קיוביטים.

את מדייקת, בסוף מחשבים קוונטיים של היום הם בעיקר לצורך הוכחות היתכנות, משחק מדעי הוא נקרא לזה, מצב שבו אנחנו מכינים את עצמנו ליום שבו יהיה מחשב קוונטי. כנ"ל גורמים פיננסיים ובנקים שרוצים שהמערכות שלהם וכולם, ברור יום שיהיה מחשב קוונטי הכל ירוץ קדימה, כי הראשון שיפרוץ הוא זה שינצח. הדבר החשוב הוא... שאין היום מחשב קוונטי שפותר בעיות משמעותיות שמחשב רגיל לא היה מצליח לפתור בזמן סביר. עכשיו זה מטורף בעיניי כי כשאנחנו מסתכלים על המספרים הבינלאומיים אנחנו מסתכלים על עשרות מיליארדים שמושקעים בלייצר מחשב שעדיין אין שום ROI זאת אומרת עוד לא רואים את ה-return on investment זה עוד לא מוכח שזה יפתור את הבעיות הגדולות האלה ועדיין סין משקיעה למעלה מ-15 מיליארד, ארה״ב כמה מיליארדים טובים, אפילו ישראל בשוק הפרטי והציבורי ביחד משקיעה למעלה מ-650 מיליון דולר רק בלנסות לקדם את הקוואנטום.

אגב, אנחנו במקום לא רע ברמה העולמית, זאת אומרת, כמובן שסין וארה״ב והמעצמות משקיעות פי 10 ועוד, אבל גם ישראל משקיעה לא מעט בקוואנטום, שזה נורא נחמד, בייחוד שיש לנו פה את הטלנט המצוין שלנו. אבל כל זה, פלוס ההשקעה של החברות הפרטיות, ומדובר כבר בכמה שנים טובות, וזה רק על הוכחות היתכנות והסתכלות קדימה, זאת אומרת איזושהי חלק מהמרוץ חימוש הזה, נכון? של מי שיהיה לזה הראשון, מי שיהיה לו, עכשיו כבר אני ראשון, זה שווה, זה מי שיקח את הסיבוב. אז אני אשאל אותך כמו יהודי טוב שאלה. נגיד שהייתי בא אלייך ואומר לך, תקשיבי, יש לי פה טכנולוגיה שיכולה להפוך אותך לאדם הכי עשיר והכי חזק בעולם.

כמה מאחוז ההכנסות שלך היית תורמת לאירוע הזה? תלוי כמה אני מאמינה לך. אז בוא נניח שלאט לאט מתחילים להוצוץ מאמרים והוכחות שמרות שזה וואלה, סיכוי סביר שזה אמיתי. כן. אז כנראה שהיית שמה לא מעט כסף.

מה זה כמה עשרות מיליארדים לממשלות, לגופים של ענקים של השקעות? זה כלום. נכון. זה בסוף... אנחנו חווים תעשייה שלמה שדוהרת קדימה ואני מאמין שהיא תצליח כי כל הסימנים מראים שהיא מצליחה כי אבני הדרך שהם סימנו לעצמם קורות מגיעים אליהם ואיפשהו ב-2030 פלוס מינוס אני עדיין חתום אצלך חתום חתום חכה אני תמשת שבע שנים.

יהיה מחשב קוונטי. אוקיי, אז קודם כל דיברנו על למה זה בכלל חשוב ואיך זה שונה מהמחשב הרגיל ודיברנו על הכסף שמושקע בזה ועל כמות החברות והמשקיעים והמדינות ובאמת כמה מאמץ קורה סביב האירוע. בואו נלך אחורה, בואו נדבר על הקסם מאחורי הטכנולוגיה הזו. על הקסם הזה שנקרא הפיזיקה הקוונטית, ודיברתי פה קודם עם העורכת ודיברנו על הרגע שבו אני הבנתי שפיזיקה זה לא הפונקציות שיממו אותי בחמש יחידות פיזיקה בתיכון. זה לא עגלה נעל מסילה בזווית.

בדיוק, בחישוב של תאוצה ומסה וכדומה, אלא יש משהו בפיזיקה שהוא... איזשהו חיפוש אחר מציאת האמת, אחר הבנת המציאות, ואני זוכרת היה באותו חמש יחידות פיזיקה לקחו אותנו פעם למכון ויצמן בזמן התיכון, ופגשנו פיזיקאי עם כיפה על הראש, אמרנו איך זה יכול להיות שפיזיקאי, כאילו שאתה גם אדם מאמין וגם פיזיקאי, והוא ענה לנו תשובה כל כך יפה של, בעצם הפיזיקה זה הדרך שלו להוכיח את אותה בריאה, להבין את אותם יסודות של בניית המציאות. ובאמת יש משהו בפיזיקה קוונטית שהוא פשוט מיינד בלואינג, הוא באמת גורם לך לבוא להגיד רגע רגע, אני לא בטוח שאני מבין את המציאות, או שאם אתה אדם רוחני זה דווקא מתחבר לך קצת נחמד לדברים שהאמנת שכבר קורים. אז אחרי שנתתי לך את ההקדמה הזאתי, מאחר ואתה. פה הטכנולוג שלנו, אז אני אשמח שתסביר מה זה פיזיקה קוונטית, מתי הכל התחיל, מה אנחנו יודעים, למה זה כל כך מיוחד, ואיך זה שובר בערך כל מה שאנחנו מבינים.

וואו. טוב, זה הולך להיות מורכב. אז קודם כל, כדי להבין מחשב קוונטי, צריך בכלל להבין למה המחשב הרגיל שלנו, זה שבסמארטפון או בלפטופ, הוא סוג של בסוף צעצוע מוגבל. אז בואו נלך ככה אחורה בזמן, תקרת המאה ה-20 פיזיקאים כמו נילס בור ואלברט איינשטיין הם מגלים שעולם האטומים מתנהג כאילו הוא בלונה פרגסמים, אני יודע קצת דימוי מופרך אבל תזרמו איתי, חלקיקים שזה הדברים הקטנים האלה שכל העולם שלנו בנוי ממנו יכולים להיות בשני מקומות בבת אחת, הדבר הזה נקרא סופר פוזיציה, בסדר? ולהשפיע אחד על השני מרחוק ובאופן מיידי, כלומר מה שקורה לאחד באופן מיידי משפיע על האחר, הדבר הזה נקרא שבירה.

ואיינשטיין נתן לזה איזשהו מונח ממש חמוד, נכון? Spooky action in distance? כן, אני חושב שהתרגום של זה לעברית זה פעולה רפואית מרחוק, משהו, זה מה שאני זוכר. עכשיו, איינשטיין שנא את זה. איינשטיין פשוט אמר זה לא כמו שאומרים בנסיכה העצומה inconceivable וזה סרט למי שלא יודע מי שכנראה לא נולד בגיל שלנו.

אנחנו כבר מבוגרים אל תעשה את זה. את לא אני כן.

והבעיה הגדולה באמת הגיעה בשנות ה-80. ריצ'רד פיינמן נכנס לתמונה. עכשיו, מה זה ריצ'רד פיימן? הוא הפיזיקאי הלא רגיל שאתם לא מדמיינים. טיפוס עם תופים, מבטא ניו יורקי כבד, מוח שיכול לפרק את היקום לגורמים.

עכשיו, הוא הבין דבר פשוט. אם הטבע הוא קוונטי, ואנחנו מנסים איכשהו לסמלץ אותו, אז את הטבע המחשב הרגיל לא יכול לפתור. אנחנו בבעיה. מחשב רגיל פועל עם ביטים, 0 או 1, שחור או לבן. הטבע הוא יותר מורכב מזה, הוא אפור, הוא צבעוני, הוא הכל בבת אחת.

פיינמן בכנס 1981 זורק קצצה, אומר מה שאמרנו קודם, אם רוצים לסמנס את הטבע, תבנו מחשב שפועל לפי חוקי המכניקה הקוונטית. וזה הרגע שבו נולד רעיון. לא מחשב שיריץ אקסלים או דברים כאלה, אלא מחשב שידבר בשפה של היקום. נכנס לתמונה דייוויד דויטש. הוא פעם ראשונה אומר, אם היה לי דבר כזה, כמו מחשב קוונטי, מה זה היה המחשב הזה, ואיך הוא היה עובד?

הוא נתן לזה כל מיני אלגוריתמים, התחיל לבנות אלגוריתמים שמדמיינים פעולה של מחשב קוונטי. אנחנו עוד ניכנס לזה. מה זה בדיוק? פאני נותן את החזון, ודייוויד דויץ' נותן את המתמטיקה. דויץ' הוא פיזיקאי מאוקספורד, וטיפוס תה מרתק, שמאמין בתיאוריית רב עיקומים, כזה שאנחנו לא עיקום אחד, אלא שאנחנו נמצאים ממש, עכשיו, בכל רגע, החיים שלך מתפצלים לכמה עיקומים, ובכל עיקום קורה משהו אחר.

שבפיזיקה קוונטית זה לא מופרך, זאת אומרת... בפיזיקה קוונטית זה נדרש. בדיוק, זאת אומרת, זה משהו שרגע... אני רוצה להסביר בצורה הכי פשוטה שאפשר, כי אני לא פיזיקאית, אפילו כשהייתי באותה חמש יחידות פיזיקה, אני ממש זוכרת את המורה שלי פינחס, שאמר לי, פיזיקאית את לא תהיי, הוא צדק, לא נהייתי פיזיקאית, אבל בסוף כשמסתכלים על הניסויים שעשו בפיזיקה, יש כאן משהו שהוא באמת מיינד בלואינג, זאת אומרת, לקחו את האטום, שהוא כשלעצמו היו בטוחים שהוא היחידה הקטנה ביותר שיש, התחילו כל פעם במאמצים ברחבי העולם לפצל את האטום. כשאנחנו יודעים, פיצול האטום הוא חלק מאותה אנרגיה גרעינית שאנחנו מנסים עכשיו, מאותה פצצה גרעינית אפילו שאנחנו מנסים עכשיו למנוע מאיראן שיהיה לה אותה, אבל חוץ מללמוד על נשק, חוץ מלייצר נשק, פיצול האטום עזר לנו בעצם להבין ממה חלקיקי האטום בנויים.

עזר לנו להבין שאטום הוא... לא היחידה הקטנה ביותר, אלא שיש בו אלקטרון וניטרון ופרוטון, ואז צריכנו להיכנס לליבת האטום, ומשם גם להבין שיש קווארקים, שזה יחידות עוד יותר קטנות. נכון. ושם התחילו כל מה שאתה גם הסברת קודם, נכון? אותו העניין של אינטגלמנט, שהם מחוברים אחד לשני ומשפיעים אחד על השני, גם אם הם רחוקים מאוד מאוד, או שהם יכולים להתנהג כגל או כיחידה אחת, נכון?

אז אפילו לא צריכים את החלקיקים האלה כדי להגיע למסקנות האלה, זה קורה בחלקיקים שאנחנו רואים ביומיום, זה קורה באלקטרונים, זה קורה בפוטונים, אנחנו לא חייבים את הקללה שאמרת קודם, הקווארקים שבונים את הטת חלקיקים של האטום, את כל האמא האלה שבונים את הניוטרונים ואת הפרוטונים וכצה בזה, אנחנו לא צריכים להגיע לשם, זה קורה כבר בסקאליות יותר במרכאות גדולות כמו אלקטרונים ופוטונים. ועכשיו רק שאני אסביר את מה שדיברת קודם, אני רוצה לפשט את זה שנייה ולסכם. בעצם אמרת, עשו כל כך הרבה ניסויים כדי להבין איך אותם אטומים ואיך אותם חלקיקים עובדים. והניסויים האלה גילו לנו התנהגות שהיא מאוד לא ברורה לנו. היא מאוד לא, היא לא קורית במציאות הגסה, שנקרא לה, של החיים המכניים.

את צודקת, אבל בואי שנייה נמשיך בנקודה שבה נעצרנו. יש לנו עולם שעוד מעט נפרוט אותו לרבעי התכונות ומה שקורה שם, אבל יושב לו אותו בחור, אותו דייוויד דויטש, ואומר, טוב טוב טוב, אם יש לי מחשב רגיל, שיש לו ביטים, האפס והאחדים, מה זה המחשב הזה של הקוונטים? והוא הוגה את מה שהיום אנחנו קוראים לו מה שהוא הגה את הקיוביט קוונטום ביט בסדר. וזה במקום מצב שיש לנו מטבע על השולחן שהוא או עץ או פעלי או 0 או 1 הקיוביט הוא מטבע שמסתובב על השולחן במהירות מטורפת וכל עוד הוא מסתובב הוא גם עץ וגם פעלי הוא גם וגם. והמסקנה של דויץ' הייתה די מטורפת.

מחשב קוונטי הוא לא מחשב שהוא יותר מהיר מאשר מחשב רגיל, הוא לא זה שמחשב את היחדים ואת האבסים בקצב יותר גבוה. הוא פשוט מחשב בדרכים שהן שונות לחלוטין. הוא בודק את כל האפשרויות בבת אחת, במעין מה שנקרא מקביליות קוונטית. טוב, אז אני רגע רוצה לעצור ולהסביר פה משהו, אז קודם כל ברמה הפיזיקלית של הפיזיקה הקוונטית, נכון? זאת אומרת, התגליות שדיברת עליהן, שאותם אדנים החליטו להפוך, לנצל אותן עבור מחשב קוונטי, יש כאן כמה דברים מיוחדים.

זאת אומרת, כשמסתכלים על התנהגות של אטומים, בניגוד לכשמסתכלים על רכבת נוסעת או כדור רף באוויר, יש התנהגות שהיא לא מוסברת, היא לא ברורה, היא מאוד מאוד שונה במציאות שלנו, ויש כאן כמה תגליות. תגלית אחת, סופר פוזישן, שתיארת אותה קודם כאותו מטבע שבמקום שהוא יהיה 0 או 1, נכון? אם מדליקה מחבת האור זה או חשוך או מואר. לעומת זאת, בפיזיקה קוונטית אתה רואה שחלקיק יכול להיות בכל מיני מקומות וכל הזמן, או... זה לא מה שגרם למחשב הקוונטי להיות כמו שהוא קוונטי.

אוקיי, אבל הסופר פוזישן רגע בהקשר רק של הפיזיקה הקוונטית. בוא נסביר אותו שלדוגמה פוטון שנוצר את לא יודעת מה הכיתוב שלו הוא הבנתי עד שאת מודדת אותו הוא בכל הכיתובים האפשריים ספין של אלקטרון את לא יודעת אם הוא אפו דאון הוא גם אפ והוא גם דאון את לא יודעת מה הוא עד שאת מודדת אותו וזה סופר פוזישן. זה סופר פוזישן אוקיי תופעה מספר אחת תופעה מספר שתיים זה אינטגרלמנט מה שהסברת קודם עם ספוקי אקשן אינדיסטנס שאלברט איינשטיין לא כל כך אהב כי בעצם הראו ששני חלקיקים. ברגע שהם פוגשים אחד את השני הם יכולים להיות מרחק יקום אחד מהשני גלקסיה וואטאבר והם עדיין משפיעים אחד על השני. זה ממש ככה תחשבי על המצב שיש לך פה שני חלקיקים שאיפשהו במעבדה יצרנו ביניהם איזושהי חיבוריות ואז ניתקנו ביניהם שלחנו כל אחד לקצה השני של הגלקסיה.

בשלב הזה כל חלקיק עדיין לא מוגדר הוא עדיין אין אותה תכונה הספציפית ש. ביום שנמדוד אותם, אז אנחנו נדע מה הם. זאת אומרת, אתה תראה, מדדת אחד, הוא היה מינוס, והשני בכוונה פלוס. זאת אומרת, הם משפיעים אחד על השני. הם משפיעים אחד על השני, אבל הם כרגע, כשאנחנו שולחים אותם לקצוות של היקום, הם עדיין לא מוגדרים.

הדבר המופלא הוא שכשבקצה אחד של היקום אני אמדוד אותו, ואני אגלה שהוא מינוס, או ספין אפ, או ספין דאון, או לא משנה מה, זה אוטומטית יגדיר את המצב של השני וזהו. ועכשיו איינשטיין שנא את זה בגלל שהוא אמר לא יכול להיות שאינפורמציה עוברת ביקום כל כך מהר. עכשיו יש פה טוויק שהוא קצת התחמקות מהסוגיה שאיינשטיין הציג אבל התחמקות לגיטימית. אין פה אינפורמציה שעוברת, את לא יכולה לעשות שום דבר עם האינפורמציה הזאת, בגלל שזה רנדומלי, אין פה העברה באמת של אינפורמציה מצד אחד של העולם לצד השני של העולם. מה רנדומלי?

כי בסוף ממחשב קוונטי אתה מחבר, אתה יכול להפגיש חלקיקים ואתה יכול למדוד אותם. כן, הרנדומליות היא שאת לא יודעת מה יצא לך בקצה האחד, וזה שזה משפיע על הקצה השני, זה לא מאפשר לך להעביר אינפורמציה מקצה לקצה של העולם. זה לא מאפשר לנו להשתמש בזה, אבל זה אומר שביניהם עוברת אינפורמציה כלשהי או התנהגות. יש איזשהו יחס. אז שאלה טובה.

אולי. מה באמת קורה שם? לי אין הסבר. כן, גם אני עוד לא הפכתי להיות פיזיקאי תיאורטית. אני לא חושב שלמישהו יש הסבר מה קורה באינטנגלמנט, שזה מצליח.

כן. אוקיי, אז הסברנו סופר פוזישן, הסברנו אינטנגלמנט, ויש את ה-Wave Particle Duality, נכון? שבעצם חלקיק יכול להיות עוגל. או פרטיקל או חלקיק, זאת אומרת במקום אחד, ועד שמסתכלים עליו כאילו הוא לא בעצם, הוא יכול להיות גם וגם. או למעשה חלקיקים הם לא סתם חלקיקים, הם כשהם קטנים הם ממש מתנהגים התנהגות קוונטית וכבר לא התנהגות חלקיקית כמו כוס המים שלנו, היא לא שמה, היא גם שמה והיא גם לא שמה, היא גם מלאה והיא גם ריקה.

שזה אגב מביא אותנו למולטיברס, אבל לא נפתח את העניין הזה, ברור למה יש כאלה שיגידו, אם זאת ההתנהגות הקוונטית ברמה הכל כך קטנה של האטומים והחלקיקים, אז יש כאן התנהגויות מעבר שמשליכות על תפיסת המציאות שלנו, אבל לא לשם כך התכנסנו, אבל הסברנו כאן כמה התנהגויות פיזיקליות, שההתנהגויות הפיזיקליות האלה, אז הגיעה, אמרת, דוידויץ' ופיינמן וכדומה, ואמרו, בואו ניקח את זה. למחשב הקוונטי, יש כאן כמה התנהגויות, בואו ננצל אותן ונבנה מחשב שעובד כמו הטבע. נכון, עכשיו מה המהפכה? איפה כרתה באמת הפריצה הגדולה? שקם לו ממש לא מזמן, 1994.

באמת לא מזמן. יש אנשים שנולדו לפני בחדר הזה.

ובחור בשם פיטר שור אומר, חבר'ה, לא סתם מחשב קוונטי הוא מחשב קוונטי. אם היה לי מחשב קוונטי שהוא היה מספיק גדול, אני מצאתי עכשיו אלגוריתם שאני יכול לפרוץ את כל העצמאות באינטרנט תוך דקות. זה כאילו הוא פוצץ את המוח לכל מיני אנשים ואז התחילו להסתכל על מחשב קוונטי, זאת אומרת לפני זה זה לא כל כך, זה היה עוד מעניין. לא סתם לאנשים, לממשלות. כאן הגיעו המיליארדים.

כאן הכספים מתחילים לזרום לאותם מדענים תמוהים. שעובדים על משהו מוזר שנקרא מחשב קוונטי, ופתאום אומרים להם, אחי, אתה כבר לא עושה משהו מדעי, אתה עושה משהו למדינה, כדאי שתתחיל לעבוד מהר. והם מגבים את זה בתקציבים, ותקציבים מתחילים לזרום לעולם הקוונטי, מה שדוחף קדימה את היכולות, מה שמאפשר לאנשים להוכיח שדברים באמת עובדים, ואז גם מגיעות החברות הגדולות ונכנסות לתמונה. אומרות וואלה אם יש פה מספיק כסף ואם יש פה איזושהי מהפכה אנחנו רוצות לעשות מזה המון כסף. וכולם מתחילים לנסות לבנות מחשב קוונטי ובוא רגע נסביר איך עובד מחשב קוונטי.

זאת אומרת יש לו, דיברת על קיוביט, קיוביט הוא בעצם כמו ביט שעובד ב-0 ו-1 הוא פשוט ביט שעובד עם תכונות קוונטיות נכון אתה מנסה להפעיל עליו. תכונות קוונטיות, שזה מה שדיברנו קודם, סופרפוזישן ואינטגלמנט. תסביר שנייה, רגע, איך נראית המכונה הזאת בכלל, שבפעם האחרונה שהסתכלתי אונליין, זה נראה כמו איזה שנדליר זהב גדול בחדר מקורר, עם המון המון חוטים, מה קורה שם? אז כל השנדליר הענק הזה, כל מטרתו, היא לקרר צ'יפ קטן שבתוכו יש מספר קיוביטים שנמצא בתחתית השנדליר, זה הכל, כמו המעבד שלך שבתוך המחשב שהוא כזה קובייה קטנה, אותו דבר יושב, כמובן עם קיוביטים ולא עם ביטים רגילים, יושב בתחתית השנדליר הזה. מטרת השנדליר הזה, אמרנו, היא שיהיה לנו את המבנה שמחזיק את הצ'יפ, כל הדבר הזה מקורר לטמפרטורות שהן קרובות לטמפרטורות האפס, אפס קלווין, לא אפס סלציוס, אפס קלווין, שזה שם אטומים מפסיקים כבר לזוז, וכל השנדליר הוא פשוט שלבים שונים של קירור, שהאינפורמציה שמצליחה להגיע לצ'יפ הזה ומהצ'יפ הזה החוצה, פשוט עוברת דרך...

חוטים שעוברים מלמעלה עד למטה בתצורה שמנסה כמה שיותר לבודד את החום של הבחוץ מהצ'יפים מהקיוביטים שלמטה שם בקצה השנדליר. אוקיי זאת אומרת אם אנחנו מדמיינים רגע את המחשב הזה יש צ'יפים שנראים כמו צ'יפ שאם אני עכשיו פותחת מפרקת לעצמי את הטלפון יש שם צ'יפים.

ובסופו של דבר יושב צ'יפ שנראה די דומה, אבל בגלל שמקררים אותו לאותה טמפרטורה של החלל החיצון, יותר קר, נשמע נעים, חדר נעים מאוד, אז בעצם אותם חומרים בתוך הצ'יפ מתחילים להתנהג בהתנהגות קוונטית. זה לא אותם חומרים, זה במקרה שלמשל מוליכי על. מה שקורה שם זה שאנחנו מצליחים לשים על גבי כזה לוחיות בצ'יפ, לקלוש שם גל אלקטרומגנטי. והגל האלקטרומגנטי הזה, בגלל הטמפרטורה הקרה שבה הוא נמצא, הוא מתחיל להתנהג כמו חלקי... קוונטי ואז אנחנו יכולים להתחיל לחשוב על אוקיי בוא ניקח את החלקי כזה שחלקי קלקטרומגנטי ונתחיל לעשות עליו את כל הדברים שדיברנו עליהם אינטנגלמנט סיפר פוזישן כל אותם דברים שאיתם נבצע חישוב איך נבצע את החישוב שור מדבר על.

אחת מהדוגמאות איך לעשות חישובים עם קיוביטים, שבסופו של דבר זה מאפשר לנו לעשות את אותם חישובים שאנחנו רוצים, שיפתרו בעיות גדולות הרבה יותר מהר. כי קיוביט אפשר לפתור איתו בעיות על ידי זה שמקרינים עליו אפשר לקרוא את הבעיה, והוא שולף את התשובה הנכונה, הוא קורס לתשובה הנכונה הרבה יותר מהר מאשר לנסות את כל ה... פתרונות בצורה טורית. אז אני אנסה לסכם את זה. אז בעצם יש לנו את אותם צ'יפים, הם מקוררים מאוד, מתחילים להתנהג בהתנהגות הקוונטית, עליהם בעצם זורקים את הבעיות.

עכשיו אם יש לנו קיוביט אחד, אז אוביוסלי הוא יכול לחשב רק בעיה אחת, אבל הוא יהיה בסופר פוזישן עד שנסתכל עליו, הוא יקרוס, הוא יצטער. הוא לא באמת מחשב בעיה אחת, את עדיין צריכה לבעיה אחת הרבה מאוד קיוביטים. בדיוק, אז קיוביט אחד עוד לא באמת יפתור את הבעיה, נכון? הוא בעצם עדיין יעבוד כמו מחשב רגיל של 0 ו-1. הוא יפתור דבר אחד.

האמת שהוא אפילו פחות מזה, כי הקיוביטים שאנחנו יודעים לייצר הם רועשים, אז כדי לייצר קיוביט לוגי אחד, מה שאנחנו מדמיינים בתור אחד או אפס שמסתובב לנו במטבע, אנחנו צריכים לפעמים עשרות, מאות או אפילו אלפי קיוביטים פיזיים. אוקיי, זאת אומרת, הצלחנו לייצר קיוביט, את פיזי, הצלחנו לייצר צ'יפ, הוא נמצא בסופר פוזישן, ועכשיו אתה שם הרבה יותר קיוביטים פיזיים, כי אתה מקווה שבעזרת תיקון טעויות, כל מיני אלגוריתמים, תצליחו מכל אותם הקיוביטים שבכל אחד מהם רץ סטייט שונה של פתרון, נכון? זרקת על כולם את אותן הבעיות, הם כולם מסתובבים כמו אותן מטבעות באוויר, וכשאתה מודד, כל אחד יזרוק תשובה מסוימת, ואתה תנסה לפענח את התשובה הנכונה? כן. וואו, אני בהלם כי אני עדיין לא מצליחה לדמיין את זה, אבל בסדר.

אוקיי, ולכן, אם יש לך מאות או אלפי קיוביטים... אתה אומר זה עדיין לא עובד כי יש רעש. נכון, אם יש לי מאות ואלפי קיוביטים אני עדיין לא מצליח ליצור פתרונות שאפשר לעשות איתם משהו. מאמר שיצא ממש בחודש האחרון מראה שאם יש לי משהו כמו עשרת אלפים או עשרים אלף קיוביטים שהם פיזיים לא לוגיים אני כבר יכול. לראות, אומר, הם מראים אלגוריתמיקה איך אפשר לשפר משמעותית את כל עולם ה-AI, את כל העולם של החישובי AI שהיו לוקחים הרבה מאוד אנרגיה והרבה מאוד זמן, כבר עם 10,000 קיוביטים אנחנו מצליחים לעשות את העולם הרבה יותר טוב.

זאת אומרת, יש כבר היתכנות על בעיות מסוימות שכבר אתה אומר עם 1,000 קיוביטים פיזיים. עשרת אלפים, האמת שמדברים שם אולי טיפה אפילו יותר, אבל לא משנה, עשרת אלפים, עשרים אלף, מספר שכבר אנחנו יכולים לראות אותו קורה. אוקיי, אז עכשיו אני מסתכלת על השנדליר ואני קצת רואה אותו אחרת. פתאום אני מבינה, הסברת לי, יש שם כל מיני צינורות שמזרימים קור כדי להוריד את זה לטמפרטורה שהיא מתחת לטמפרטורה בחלל החיצון, ויש צ'יפים שיושבים למטה, והצ'יפים האלה מריצים המון המון קיוביטים, כמה שיותר קיוביטים. וביניהם, ועל הקיוביטים רץ אותו תופעה מיוחדת של סופר פוזישן, זאת אומרת הם בכל מיני מצבים.

כל מיני תופעות. כל מיני תופעות, וביניהם יש, אמרת את זה קודם, אינטגלמנט, זאת אומרת אנחנו ננסה לחבר גם את כל הצ'יפים האלה, כדי שהם בסוף תיצר לי תוצאה אחת. האינטגלמנט הוא כלי כדי לאפשר את החישובים ב...

בצ'יפ, בסופו של דבר אנחנו לוקחים את אותן תופעות פיזיקליות ורותמים אותן כדי לפתור בעיות, נקרא לזה מתמטיות. כמו שלוקחים כל מיני תופעות של זרימות אלקטרונים דרך מוליך למחצה הסיליקון ובעזרת זה אנחנו מצליחים לבטא 1 ו-0 במחשבים הרגילים שלנו. אף אחד לא מעניין אותו מה קורה, או את רוב האנשים לא מעניין מה קורה באזור הזה של הסיליקון, איך באמת הוא מיוצר וזה. אז מה שחשוב זה שהצליחו לחכות את הטבע בעזרת התכונות האלה של חלקיקים, בעזרת התכונות הקוונטיות של חלקיקים, ואת החיקוי הזה. אנחנו רותמים כדי לעשות חישובים ששום מחשב רגיל של אחד ואפסים של סיליקון לא יצליח לעשות בזמן סביר.

תשמע, זה מטורף בעיניי שאנחנו לא באמת מבינים את התופעות האלה ועדיין אנחנו צריכים לתעל אותן כדי לייצר טכנולוגיה. זה ממש מדהים בעיניי, זה באמת, זה כאילו מיינד בלואווינג שאנחנו מסוגלים לעשות דבר כזה. עד כמה כשאת נוהגת... אני לא קשורה לזה. עד כמה כשאת נוהגת...

את מבינה את כל מה שקורה בתוך המנוע של האוטו שלך. כן, אבל אני מצפה שמישהו יבין.

אז זה בסדר. תראי, המון דברים הצלחנו לעשות בלי להבין אותם. ספנות. האנשים היו להם ספינות עוד לפני שהם הבינו מה זה רוח, מאיפה הרוח נוצרת, מה גורם לה. אני חושבת שדווקא בספנות זה מצחיק, כי הדוגמה הכי טובה זה מצפה, נכון?

אנחנו לא ממש מבינים איך כוחות מגנטיים לגמרי לגמרי עובדים, מצפנים עוד לפני שהבנו, אז לא הבנו. אז לא הבנו, בואו נקריא אפילו עוד משהו, הכוכבים, אף אחד לא הבין מה זה הכוכבים, אבל ראו את התופעה הזאת, הצלילו חול לחזות אותה, בנו אפילו מחשיבים של פעם שהם מכנים, שיודעים לחזות ליקויי חמה וכל מה שצריך, אף אחד לא הבין באמת מה קורה שם בחוץ מעבר לשמיים. לגמרי, אני רוצה לקחת אותנו בחזרה לתעשייה. ואם אמרנו שמחשב קוונטי זה איזה שנדליר זהב יפה כזה עם המון המון חוטים, בואו ננסה להבין רגע, דיברנו על זה שמדינות משקיעות במחקר ושענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל ואיי בי אם וכדומה מנסות לבנות את המחשב הקוונטי, איך נראית התעשייה הזאת? זאת אומרת, כשאני, אם אני, let's say, אני משקיעה ואני אומרת עכשיו, אני רוצה להבין את המפה, את המפה, קוראים לזה market landscape, את מפת השוק, את האקו סיסטם, תסביר לי שנייה מי קיים בתוך האקו סיסטם הזה.

אז בוא שנייה נרחיב את התמונה בעולם הקוונטים אפשר לעשות הרבה דברים לא רק מחשבים קוונטיים יש כאלה שעושים סנסורים קוונטיים יש כאלה שעושים מחשבים קוונטיים יש כאלה שעושים בכלל תוכנות שכשיהיה מחשב קוונטי בוא נראה מה אפשר לעשות איתם. יש את כל העולמות שתומכים בעולמות הקוונטיים מחשב קוונטי. צריך אמרנו כל מיני בקרים וקונטרולרים שיצליחו לנהל את הקיוביטים. יש תעשייה שלמה סביב זה, אפילו ישראל מאוד מאוד חזקה בעולם הזה. יש את העולמות של המקררים, הרי צריך את כל הדברים האלה לקרר לטמפרטורות נמוכות.

בעולמות אחרים צריכים לבנות לייזרים מיוחדים. עולמות התמיכה הם עולמות מאוד מאוד חזקים. אגב, מה שמעניין זה שכשאני בונה משהו שתומך בעולם הקוונטים, אני לאו דווקא מהמר על חברה אחת. אני יכול למעשה לפתח מוצר שרלוונטי להרבה מאוד טכנולוגיות, להרבה מאוד מוצרים, וככה להקטין את הסיכונים שלי. אני מדבר עכשיו בתור בקוב שלי כמשקיע.

זאת אומרת, אם אני בונה מקרר, אז אני יכול לבנות מקרר לכמה תעשיות. בדיוק. לדאטה סנטר ולקוונטום. כאילו. כן, אבל אני יותר גם התכוונתי שאת יכולה לבנות מקרר גם ל-IBM, גם לגוגל וגם לרגטי, וזה יהיה אותו מקרר.

כן, אוקיי. אז בעצם אם אנחנו מסתכלים על האקו סיסטם, אז זה די, זאת אומרת, זה ממש האקו סיסטם של כל אותם המחשבים היום מחדש. מחדש, שונה, תואם לקוואנטום, שזה בעצם התשתית של אותה חומרה, מאבדים, ה-CPU's או ה-QP. QPU's, מי שבונה באמת את הלב של המחשב הקוונטי זה התשתיות ורכיבי המערכת, אמרת בקרה, אלקטרוניקה, קירור, ואז יש גם את התוכנה, כאילו אני בהכשרתי כזה פרודקט מנג'ר, זאת אומרת זה נשמע לי ממש מעניין למי שבונה תוכנות על גבי קוואנטום, אבל כאן יש המון המון כלים שצריך לפתח, אנשים צריכים ללמוד לתכנת על הדבר הזה. נכון, ויש היום חברות שבונות את ה...

ווינדוז של המחשבים הקוונטיים העתידיים וכבר היום חברות רציניות מבנקים דרך חברות ביטוח וסוחרים ומעבדות בכל העולם לומדים לתכנת קוונטים, לומדים להשתמש בתוכנות האלה. זה נשמע לי מטורף, כאילו אני ממש יכולה לראות איך עכשיו כל מי שבנה דברים מחדש על כל הטכנולוגיות של של בלוקצ'יין בעצם הוא עושה את אותו דבר עכשיו על קוואנטום זאת אומרת הוא צריך לבנות אפליקציה פיננסית שחושבת קוואנטום או UI שרגע לאותו תוכנה שרצה על מחשב קוואנטי שזה בכלל עולם שלם זאת אומרת הכל מחדש. למה טורח את החוק מה עשתה לנו תעשיית ה-AI שינתה את כל הצורה שבה אנחנו חושבים איזה אנשים אנחנו צריכים הכל עובר פה שאפלינג ברמה היומיומית. זה מדהים בעיניי כי יש כאן המון כסף שמושקע באותה תעשייה, אבל אין עדיין לקוחות. יש לקוחות, הם מחכים לזה, קחי לדוגמה את התעשיות הביטחוניות, הם...

יש לקוחות פוטנציאליים. בדיוק. כי אבא שלי אמר לי, אף פעם אל תגידי שיש לך לקוח עד שהוא לא שילם לך. אבא שלך הוא איש חכם, אין ספק שהוא צודק. יש הרבה לקוחות פוטנציאליים, אגב יש כבר לקוחות שמשלמים, משלמים כדי להתחיל להתרכך בטכנולוגיה, אבל האם יש מחשב קוונטי שפותר כבר היום בעיה משמעותית?

לא. אני לא בטוחה שיש לזה אח ורע בעולם ההשקעות, כאילו תעשייה עתידית שעוד לא אין לה שום היתכנות, שמוצאים עליה כל כך הרבה כסף.

אני מנסה לחשוב האם תעשיית החלל היא לא כזאתי כשאנחנו מדברים על ההגעה למעדים. כלומר בסוף אלון מאסק היום אומר אני הולך להגיע למעדים. כן יש בזה גם איזשהו אספירציה וחזון וכדומה כאילו הכסף מחלל יגיע מדאטה סנטרים בחלל או מקריאה או מכל מיני דברים אחרים שמנסים לעשות מתעשייה זאת אומרת להגיע למעדים זה אספירציה אנושית כזאתי של אנשים מסוימים.

ארה״ב לא עושה את זה בגלל שהיא סתם בשביל היופי. אולי גם זה קצת הסיכון, אגב, כי המדינות השקיעו במרוץ לחלל, זה היה לגמרי מרוץ חימוש, כשעוד הייתה את המלחמה הקרה, ואז עזבו את זה למשך המון שנים, כי זה הרבה מאוד כסף ולא היה עדיין איזשהו ROI. וכאן בעצם, במידה ולא תהיה היתכנות בחמש-שבע שנים שחתמת לי, יש מצב שאנחנו נראה פה תעשייה שגם הולכת אחורה, או עוצרת, או קופאת רגע, או מישהו יעזוב אותה. כל עוד יש הבטחה שהדבר הזה יעבוד, זה לא יקרה. מעניין.

אז אולי זה בעצם השאלה הכי חשובה שעכשיו אפשר להסתכל עליה רגע, זה איפה אנחנו על ציר ההייפ והתיאוריה אל מול המציאות, מה האתגרים כדי באמת לייצר מחשב קוונטי ש... שבאמת גורם ללקוחות הפוטנציאליים לשלם ולהיות לקוחות אמיתיים. היום אנחנו נמצאים במצב שהצליחו לייצר קיוביטים והצליחו לייצר כמות יפה של קיוביטים, אנחנו מדברים על מאות, נכון זה לא מספיק כדי לעשות מחשב קוונטי שפותר בעיות משמעותיות, אבל כמו שאמרת, הראו שאפשר לעשות עם זה חישובים מסוימים, שכנראה גם מחשב רגיל היה עושה והכל בסדר, אבל... וגם מראים תיאורטית שזה מסוגל לעשות בעתיד כשיהיו יותר קיוביטים לפתור בעיות מאוד מאוד קשות והראו גם שכמה קיוביטים פיזיים כשהם ביחד יכולים בסופו של דבר להגיע למשהו פחות רע שיאפשר בנייה של קיוביט לוגי אנחנו כבר שמה. מה נשאר לנו?

הסקיילינג, ההגעה לכמות גדולה של קיוביטים שעובדים ביחד היום יש סוגיה מאוד קשה שאמרנו שאנחנו חייבים לשמור את הקיוביטים האלה בטמפרטורות מאוד מאוד נמוכות אבל זה שיש לנו בתוך מחשב מיליון קיוביטים פיזיים גורר משהו כמו שלושה מיליון חוטים שנכנסים מהבחוץ לבפנים שלושת מיליון החוטים האלה מעבירים עליהם רק בגלל שזה חוט שמחובר בצד אחד בחוץ ובצד אחד בפנים בטמפרטורות ה... אפס קלווין, זה, שלושה מיליון חוטים כאלה, זה מתכת שמעבירה המון חום לתוך ליבת המחשב הקוונטי, והמחשב הקוונטי לא יודע לעמוד בזה, המקרר לא יודע לקרר כל כך הרבה חום. אנחנו בבעיה קשה שם, יש המון סטארט-אפים שמנסים לפתור את הבעיה הזאתי, וזה ייפתר. אני ממש רואה את זה נפתר מול עינינו ממש. אז זאת אומרת, אתה אומר בעיה אחת משמעותית.

שמונעת מאיתנו להגיע לסקייל שבו מחשב קוונטי באמת פותר את הבעיות הקשות בעולם, זה קירור או טכנולוגיית קירור. איזה עוד בעיות? רק תן לי כזה את הג'יסט של מהם האתגרים שלנו היום למחשב בסקייל גבוה שפותר בעיות? יש לנו גם פערים ביכולת שלנו לייצר בכמות גדולה של קיוביטים הדירים, יש לנו בעיות של רעש, יש לנו בעיות של טמפרטורה. הדברים האלה בסופו של דבר מציבים בעיות הנדסיות ואפילו אסף הפיזיקליות קשות.

אנחנו אולי רוצים גם שמחשבים קוונטיים ידברו אחד עם השני, אז צריכים פה ליצור תקשורת קוונטית ביניהם. כבר יש הוכחות ראשוניות לזה שזה אפשרי ושזה עובד, אז אנחנו ממש בתחילת הדרך של דרך. נפלאה ומדהימה שבסוף תשפר לנו את האנושות בקרוב. אוקיי, עכשיו הפרוז אנד קונס. יש לנו, את אומרת תשפר את האנושות, עכשיו אני אופטימיסטית נצחית, באמת, זה ידוע, כל מי שמכיר אותי, אני מסתכלת על העתיד ורואה ורוד.

מחשוב קוונטי נשמע לי כמו משהו שיכול להציל אותנו מקליימט, מכל הבעיות קליימט שלנו. הוא ישפר את היכולת שלנו לייצר מזון, לייצר אנרגיה, לייצר תרופות ולפתור מחלות. זה בהחלט, אין ספק שזה פריצה דרך אנושית מטורפת. ועם זאת, גם יש סכנות. מה הסכנות של קוואנטום?

תראי, גם כשנובל המציא את הדינמית, הכוונה המקורית שלו הייתה לעזור לעולם, לפשט תהליכי קריאה וכיוצא בזה. איכשהו העולם בחר גם לקחת את זה לכיוונים נוספים. כן, מחשב קוונטי טומן בחובו הרבה דברים לא טובים. הזכרנו קודם בשיחות שלנו את היכולת של היתרון הכלכלי שלך על אחרים, את היתרון המודיעיני שלך על אחרים. תחשבי, היום מדינות מקליטות את כל תבורת האינטרנט.

מדינות, אתה אומר את זה בכללי. בכללי. יש אחת שעושה את זה יותר מכולם. לא בטוח, אני כמו שאולי את מתכוונת לסין שעושה את זה. יש לי תחושה שעוד מדינות עושות את זה.

מקליטות את כל תעבורת האינטרנט. נכון, או את מה שמעניין אותם. תקשורת, אוקיי. ומתוך תעבורת האינטרנט הם גולים את מה ששגרירות שן חי מדברת עם שגרירות ארה״ב. אגב, לא אמרתי שגרירות של איזה מדינה.

ואותן תקשורות מוצפנות. ששמורות להם בהרדיסקים, ביום שמחשב קוונטי, הם ידאגו לפתוח את זה, ואז הם ידעו מה דיברו אנשים מלפני חמש שנים עד היום, עד אותה נקודה שיהיה להם מחשב קוונטי, כי הכל מוקלט, וזה אחד אחד מודיעין מעולה שאפשר לאסוף. זה קונספט מטורף, אמרת ערך כהון הזה, Harvest now, decrypt later. בדיוק. זה קונספט מטורף והוא מאוד מאוד מפחיד, אני יכולה לדמיין למה מדינות רצות שיהיה להן ראשונות את המחשב קוונטי, למרות שבסוף אם לאחד יש, לכולם יש, לייצר אנרגיה גרעינית זה מה שנקרא, הטכנולוגיה בסוף זלגה לכולם.

ולקח זמן שזה זלג לכולם, וגם עדיין לא לכולם יש את זה. מאוד מאוד נזהרים למי נותנים את זה. ידע, קיים, הוא זולג. אבל אני עדיין אחזור לאופטימיסטיות הנצחית, ובאמת לעובדה שקודם כל בתור אופטימיסטית וגם ציונית, אני מקווה שאנחנו בישראל יש לנו תעשייה מספיק חזקה ומוחות מספיק חזקים כדי גם להיות שם בחזית הבקדמה. כי באמת זה משנה מציאות ומשנה מעמד גיאופוליטי ובתקווה זה גם יעזור לפתור את הבעיות הגדולות של האנושות.

אז כשאתה חותם על עוד חמש-שבע שנים שיהיה לנו את הטכנולוגיה וזה יעבוד, מה שנקרא count me in, אני מקווה מאוד שזה יקרה. אני בטוח שזה יקרה, אני גם מאמין שישראל תהיה משמעותית בתוך העניין הזה, אני רואה מה קורה פה בתעשייה. אנחנו בדרך הנכונה, אנחנו צריכים כמה שיותר עזרה כמובן מהממשלה, כי מדובר פה בכיוון מאוד מאוד גדול שיכול מאוד להשפיע על ישראל, על המקומה האסטרטגי בעולם, כי אם ישראל תהיה מעורבת בעולם של יצירת מחשב קוונטי בצורה שהיא תהיה מובילה בתחום הזה, זה שם אותנו במקום מאוד מאוד טוב. אל מול שאר המדינות בעולם. ומתי אתה חושב שמדינות וחברות צריכות להתחיל להתכונן ליום שיהיה קוואנטום?

זאת אומרת, נגיד חברות ההצפנה, או חברות הסייבר, או כאילו, באמת, תעשיות שבאיזשהו מקום צריכות להתגונן מפני הרגע שזה יגיע. אז כמה זמן לקח להם להתכונן לבאג 2000? הם התחילו שנים מראש, נכון? באג 2000, להזכיר לחבר'ה פה, למאזינים שלנו, תמיד פתאום הבינו שאם עד היום שמרנו כל מיני דברים עם חלקיות של במקום 1999 שמרנו רק 99, הבינו שב-2000 ה-00 הזה קצת לא עובד, כי צריכים ממש לרשמור את כל ה-2000, היו בטוחים שכל העולם יקרוס ושום מערכות לא יפעלו והחלו להיערך לזה, אני חושב שצריכים להיערך לזה כבר היום. אתה יודע, זו דוגמה מטורפת מה שאמרת, לאיפה היינו לפני 26 שנה ואיפה אנחנו היום.

זאת אומרת, לפני 26 שנה, באג 2000 היה הבעיה שלנו, והיום אנחנו כבר במחשוב בדרך למחשוב קוונטי, שזה כאילו כבר סט חדש של יכולות ובעיות. אז הקצב שבו אנחנו מתפתחים והטכנולוגיה מתפתחת זה מטורף, וככל שיש לנו גם את ה-AI וגם את הקוואנטום, ואחד על גלבי השני יש לזה איזשהו קונטקסט. קונספט של קונברג'נס, שעוד כל מיני רמות שונות של טכנולוגיה וכל התקדמות בטכנולוגיה אחרת היא בעצם מאיצה את כל שאר הטכנולוגיות. ואני חושבת שזה מה שאנחנו גם רואים פה. אסף, טוב, אז דיברנו על כל כך הרבה דברים, עזרת לנו להבין קודם כל למה זה בכלל חשוב, למה מחשב קוונטי משנה תעשיות שלמות.

הבנו מה זה בכלל פיזיקה קוונטית, איך היא, איך אתה, אותן תגליות פיזיקליות שבכלל קשה להבין אותם, גורמו לנו, לאנושות, לבוא להסתכל על בניית מחשב שעובד אחרת מהמחשב הקיים ועובד בעצם בצורה שבה הטבע עובד, על איך אותם מחשבים היום נבנים, איפה הם נמצאים, לאן זה הולך, איפה אנחנו תקועים היום ואיפה בעצם נהיה בתקווה בעוד חמש-שבע שנים וכמובן גם על הפוטנציאל של ההשקעות ושל הטכנולוגיות השונות. אני חושבת שלא רק מדענים ואנשי אלקטרוניקה יכולים להיכנס אליהם, אלא הרבה מאוד אנשים יכולים קצת יותר להעמיק לתחום הזה, כי בקרוב הוא יהיה קצת כמו ש-AI פתאום פרץ לחיינו לפני כמה שנים. כנראה שגם קוואנטום בקרוב, בתקווה, יהפוך להיות משהו שהוא טיפה יותר מובן, נגיש, ובשימוש של יותר אנשים, אז זה העתיד. אמן. תודה שבאת לכאן, תודה ש...

היה כיף, תודה רבה. מחשוב הבנתי זה כבר לא רק תיאוריה, זה כסף, זה אנשים וזה קורה עכשיו. תודה לאסף וייס שהצטרף אלינו היום ולעידו שקד הטכנאי שלנו, לרעות שוקר העורכת שלנו ולשלי נויה עורכת הראשית. אל תשכחו לעקוב אחרינו ולהגיב בסושיאל ובאפליקציות, תדרגו, תגיבו, מחכים ממש לשמוע רעיונות והצעות גם לטכנולוגיות ולפרקים שתרצו שנביא אליכם. אני שרון סברגו, תודה שהאזנתם וניפגש בפרק הבא של דיפטק ישראל, שנמשיך לפרק את הטכנולוגיות שנשמעות כמו מדע בדיוני, אבל הופכות למציאות.

ממש עכשיו