איישטרו: למה לא אומרים 'אני אוהב אותך' ביפנית? [מילים ביפנית שאין בעברית]

10.06.2026

ליפנים יש דרכים ייחודיות להביע אהבה. המשפט "אני אוהב אותך" הוא לא אחת מהן. הפעם דנה ויושי מארחים את מתרגמת הספרות היפנית עינת קופר לשיחה עמוקה על המושג "איישטרו" ומושגים אחרים שמזכירים את המשפט "אני אוהב אותך". נגלה למה יפנים ממעטים להשתמש במילה המפורשת לאהבה, איך השפה והתרבות משפיעות על הבעת רגשות בחיי היום-יום, וכיצד מחוות קטנות, שתיקות משותפות ומשפטים עקיפים כמו "הירח יפה", "היין הכי טעים בחברתך" או ברכות היציאה מהבית מחליפים את ההצהרות הרומנטיות הדרמטיות המוכרות לנו מהמערב.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן.
 🚀מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.
אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

תמלול הפרק

חדשנות היא לא סיסמה, היא תפיסת עולם. היא לא מתרחשת במקרה, היא תוצאה של ירידה על הפרטים הקטנים, של דיוק ועבודה בלי פשרות. כך טויוטה הפכה ממפעל לנולי הריגה למותג הרכב המוביל בעולם ובישראל. כי חדשנות לא מתחילה במנוע, היא מתחילה בהחלטה אסטרטגית להיות טובים יותר מאתמול.

שמעתם עליה? שמעתי עליה וראיתי גם יש פה פרק יפני. זה פורמט אמריקאי במקור שבעצם מפגישים בין נשים וגברים בחדרים שיש קיר שמפריד ביניהם, הם לא רואים אחד את השני ומי מכאן השם ובעצם ככה הם מחליטים דרך השיח עם מי הם היו רוצים לצאת לעולם האמיתי והביאו את הפורמט הזה באמת ליפן, Love is Blind Japan וסקרן אותי. מאוד להבין איך זה עובד שם ואתה רואה שזה פשוט שונה 180 מעלות מהגרסה האמריקאית ששם כמו שאמרנו את הביטוי האהבה קודם כל הם מאוד מהירים מאוד עוצמתיים הכל over dramatic כזה כאילו זה I love you I fell in love with you כבר בפרק השני וביפן אתה רואה שהכל מאוד מאופק מאוד עצור סוהו, כבר יותר מ-25 שנה שמסעדת הסוהו בראשון לציון מגישה את המטבח היפני במיטבו. סושי מדויק, טעמים מפתיעים ואווירה שאין בשום מקום אחר.

סוהו, הטעם של יפן, בעברית.

ברוכים הבאים למילים ביפנית שאין בעברית. אני יושי איגוצ'י ואני דנה נחומרמן. יחד נגלה איך לרשות רעיונות בעורך חיים מתומצצים ללק למילה אחת ביפנית. מה שבישראל כנראה יצריך דיון מאוד מאוד ארוך. בכל פרק אנחנו נבחר מונח אחר, נעמיק בו ונגלה ששפה היא הרבה הרבה יותר מאוצר מילים ואולי גם סוף סוף נבין האם ישראלים ויפנים הם באמת כל כך שונים.

יושי, מה נשמע? מתרגש מאוד מה נשמע דנה כל פעם שאני נותנת את הסיומת הזו של הפתיח אני רואה שזה בוער לך מאוד ממש אולי זה באמת שונה ואולי זה דווקא לא כאילו זה סיומת באמת מעוללת את הבמות חשובה אנחנו באמת נענה על השאלה הזאת אז היום יש לנו אורחת שיש לנו הכבוד לארח אותה פה.

שמתרגמים פרוזה יפנית משפת המקור לעברית, תרגמה כ-30 ספרים עד היום של סופרים יפנים בולטים, שהמוכר ביניהם הוא ארוקי מורקמי. אז כיף שעדכן איתנו. כיף להיות איתכם, תודה על ההזמנה. והיום יש לנו פרק, הייתי מגדירה אותו רומנטי במיוחד. אבל זה הכי מאתגר בשבילי להסביר גם מילולי, גם מעשי, בסוף אנחנו נגיע לממש העומק הכי עמוק בחברה היפנית וגם מערכת יחסים בין האנשים, לאו דווקא זוגיות, אלא בכלל.

בואו נציג קודם כל את המונח שעליו אנחנו הולכים לדבר, המונח האשתרו. רגע, אני רוצה להציג אותו, כאילו, אני רוצה להציג אותו קדימה. אוקיי, שבסוף אנחנו בחרנו את המילה, זה לא בדיוק מילה, סליחה, אנחנו בחרנו את המשפט, אוקיי? זה איישטיר. אוקיי, זה כבר, אני עושה לי משהו...

אני רואה אותך נע בחוסר נוחות וכיסא. כן, משהו לא נוח, כי בכנות, אני אף פעם לא השתמשתי במשפט הזה. בסיטואציה שבו אתם חושבים שזה מתאים כי המשמעות מילולית של איישטנו זה I love you אני אוהב אותך אבל איישטנו זה נכון שאתה פותח במילון זה קיים זה כתוב שם ואם אתה פוגש מישהו או מישהי שלא דובר יפנית שואל אותך how do you say I love you in Japanese, רוב היפנים מנסים לתרגם אותו ל-I still you, אבל בפועל אנחנו לא משתמשים בזה. בוא תעשה לנו רגע סדר, אבל I still you, מה המשמעות המילולית של המילה? אוקיי, I still you זה מורכב מ-I, זה love, ביפנית זה שם עצם, ו-I still you זה לאהוב, זה פועל.

עכשיו, זה לא קיים, האיי שלנו זה אין פה אני ואתה, אבל זה כבר מובן מאליו כמעט בטוח שזה מתכוון שמישהו אוהב את מישהי או מישהי אוהבת את מישהו באופן רומנטי. בהקשר לקונטקסט, אז למה בעצם בחרנו במילה הזו אם בסוף... זו מילה ביפנית שדווקא לי זה נשמע שמאוד קל לתרגם אותה לעברית. המילת איי זה כל כך חשוב וכבד ומאוד עמוק ואנחנו מרגישים בתואר יפני את איי כזה, איי זה נמצא משהו בתוך לב ואתה לא מביא החוצה את הלגש הזה ביום יום. ברחובות בתל אביב ובעיקר כשאני הולך ברחוב אני רואה הרבה אנשים צעירים עושים קעקוע וסימנים יפנים ויש להם גם קעקוע של ה-I, כאילו לאו ביפנית.

הקאנג'י. הקאנג'י הזה, כאילו I שם על הכתף. למה אתה שם אותו בכתף? למה אתה צריך להציג אותו בחוצה? זה באמת אני עושה לי אי נוחות על הקעקוע, על השם.

של האיי. עינת, על מה זה יושב לדעתך? למה כל כך קשה ליפנים עם המונח הזה איי? קודם כל, אני לא יפנית, ופתאום אני מקשיבה ליושי סאן, אני מבינה שהמונח הזה איי, או המילה הזאת, היא אורזת בתוכה הרבה יותר משמעות בשבילך. מאשר בשבילי, כי אני מבינה את הכובד התרבותי של המילה איי ביפן, אבל אני לא מבינה אותה בגוף.

זה נראה שאתה מבין אותה בגוף, אז קודם כל יש פה איזשהו משהו, הוא לא דיסוננס, הוא פשוט משהו שאני לא מצליחה וכנראה לא אצליח להגיע לרמת ההבנה של מה עושה לך המילה איי. אז קודם כל האיי, היא כנראה מילה מאוד מיוחדת למשל בשונה מכהי שהיא במובהק תקן אותי אם אני טועה אהבה רומנטית. נכון אבל זה סוג אחר לגמרי של רגש שכשאומרים ליפני איי וכשאומרים לו כהי. הגוף זה מעדד לו אחרת בגוף זה נכון זה כהי זה מובן גם רומנטי אבל כאלה וצעירים כאילו יותר ככה יותר צעירים זה יותר מבוררים, זה יותר כאילו אנושי ויותר... יש בזה פשוט עומק יותר...

כן, והזדמנות אני רוצה גם להוסיף, להסביר איך באמת הגיעה את המילה הזאת של איי, זה יחסית חדש בשפה היפנית, כי בסוף מאה ה-19 יפן התחילה עידן מודרני, הרבה שפות חדשות. כאילו מילים חדשות נכנסות כמו חברה כאילו חברה של סוסייטי גם חברה של קמפני איך הם מתרגמים אותו ליפנית לשקאי דקאיישה זה כאילו הרבה אנשים באמת ניסו לאמץ את השפות חדשות וליצור קאנג'י מתאים למונחים החדשים ואיי גם נולד בכמעט אותה תקופה ומלשון אליו. איך באמת מתרגמים אותו ללאו, בסוף מצאו את ה-I.

ואז אני חושב שיחסית חדש, ויחסית חדש, עדיין לא ממש מתיישב בחברה היפנית באופן מאוד ברור, ואיזו סיטואציה נכונה, אנחנו יודעים שזה מאוד עמוק, זה לא קל להגיד אותו, אבל עדיין אנחנו מנסים למצוא איזושהי הגדלה נכונה של ה-I. אז מעניין אותי, נגיד אמא שלך, אם היא תגיד לך איישטרו, יושיסן, איישטרו. אני לא מתי יושיסן.

קודם כל אני אומר, אוי ואבוי, מה קרה לה? מה קרה לה? אולי היא פתאום גילתה משהו חליג, והיא יודעת עכשיו... נשאר לה רק חיים מאוד קצר עד זה על ארס דוואי דברים שאומרים. לפני שזה ממש לאסט וורד כי זה ממש קלף החלון כאילו שוב זה זה כל כך עמוק.

ולכן. אני גם אם אני חושב שגם מישהי עומד או אפילו אשתי אומרת. משהו קרה, קצת אני דואג. דואג כובד המשקל. כן.

אוקיי, אז אם בכל זאת רוצים להביע חיבה, אתה יוצא לדייט עם מישהי, נורא נחמד לך, אתם ממשיכים לדייט נוסף, ואתה מרגיש שאתה פל אינ לאו, מתחיל להתאהב, ואתה רוצה להביע את החיבה הזו בפניה, אז מה כן אומרים? איך מביאים אהבה, חיבה, רצון לזוגיות ביפנית? וואו, זה לוקח אותי עכשיו פינה מאוד קשה, לוקח אותי גם. יש כל, אוקיי, קודם כל יש משפט שכולם יכולים להבין, גם משתמשים בו באופן כללי, זה סקידס. אוקיי, סקידס, זה המשפט.

אבל שוב גם לעברית איך הייתי מתרגם? בעייתי מאוד, נכון. גם זה אני אוהב אותך. כן, המגבלה פה היא לא של היפנית, המגבלה פה היא דווקא של העברית. כי בעברית חסרות לנו מילים.

דווקא ריבוי המילים ביפנית למצבים שונים כמו איי או קוי או סקידס. מקל אולי קצת על הבעת הרגש. אצלנו בעברית, כמו בשיר מהכבש ה-16, אני אוהב שוקולד ועוגות גבינה ואת אבא ואמא ואת השמש והירח והכוכבים, אנחנו צריכים לומר, אני אוהב, אני אוהב אותך, אני אוהב פיצה, אני אוהב... המשקל הוא אותו... המשקל הוא כביכול אותו משקל, אבל כששואלים מישהו, אז מה...

אז מה אתה מרגיש כלפיה? אתה אוהב אותה? ואז אנחנו קצת מתחילים להסתבך. אני לא בדיוק אוהבת אותו, אני יותר, לא יודעת, גם כשהיינו ילדים והיה לנו אמת או חובה, אז היה לנו אוהב, מחבב, ואז נתקענו עם מעריך, שזה בכלל מילה שילדים, כאילו מה הקשר בין ילדים למעריך? הם אפילו לא יודעים מה זה אומר.

היה גם מסמפט בתקופה שלי. מסמפט זה כבר בתקופה שלך, בתקופה שלי עוד לא היה מסמפט, וגם מסמפט זה כאילו... כאילו אנחנו צריכים להיחלץ מהפינה הזאת כי אנחנו לא יכולים להגיד אוהב זה נורא כבד. זה גם אגב מילה מושאלת משפה אחרת מסמפט. נכון.

זה לא משהו שקיים בעברית. נכון וגם מעריך היא מילה כל כך קרירה והיא לא מתארת את הרגש נכונה זאת אומרת גם אנחנו בעברית קצת תקועים זאת אומרת אני לא זוכרת הרבה הזדמנויות שאחד מההורים שלי הסתכל לי בעיניים ואמר לי אני אוהב אותך. גם אני חושבת כאילו שנייה מה קורה פה יכול להיות שלפעמים אני אוהב אותך זה חלופי לאני גאה בך יצאת לי טוב. שזה אגב זה בדיוק הפוך ביפנית. נכון נגיד לילדים גם בתנאי זה אני מאוד מעריך נכון זה כל התהליך מאמץ.

יוקו דקימשטנה, נכון, עשית טוב, כאילו עם כל הכבוד, נכון, שזה בעצם תחליף לאני אוהב אותך, זה לא תחליף, זה פשוט צורה אחרת, אני אשאל את זה אחרת, אתה רוצה להגיד לבת שלך שאתה אוהב אותה, היא עכשיו חיה בטוקיו, נכון, רחוק מכם, אתה רוצה להביע בפניה את הגעגוע, את האהבה? איך אתה עושה את זה? בדרך כלל אני אומר או אין שטריו, אני מעודד אותך. אוקיי? זה...

אני לא אומר גם באתה, זה כאילו קצת נשמע מלחיץ. זה או אין שטריו.

כי עוד שקט עיני. כי עוד שקט עיני. כי עוד שקט עיני זה כאילו באופן מילולי, זה תשים לב. נכון, ותשמרי על עצמך. אבל זה גם כל זה אנחנו מבינים בבין השירות זה הכל אהבה וחיבוק והכל כלול.

ועצם כשאנחנו גם מדברים על המילים ביפני שהן בעברית כשאנחנו יוצאים מהבית. אומרים שתהייתי כמעט וזה מילולי זה אני הולך וחוזר ומישהו אומר ומה שאומר. תלשי תלך אבל בפרו גם ממש אנחנו מרגישים באופן טבעי שזה זה אנחנו אני דואג אותך ואני מקווה שזה אני אעשה מגיע בשלום ועושה משהו באופן נעול ואני חוזר הביתה בשלום אני מצפה לראות אותך אותך שוב בבית.

כי מה באמת בועל בבטן וזה מספיק טוב אז לכן אני חושב שאפילו הרבה צעירים גרים לבד בדירות יוצא מהבית וחבל נאומה שאני תקמס אני יודע שאף אחד לא שם אבל את זה מה עצוב סמישי נה כן אבל את זה זה שבאמת דרך באמת מעודד את עצמך שזה אתה בחלק מהמערכת.

אף אחד כן אז יש הרבה זוגות צעירים צעירות זוגות צעירות צעירים זוגות צעירים אומרים למה אתה התחתנת למה התחתנת. שיהיה מישהו שאומר אוקיי זה אני חושב שזה באמת מתאר מה באמת איך אנשים מביאים את מבטאים את הלגש.

כן, תראי את ההבדל בין נגיד גם אצלנו, ההבדל בינינו ובין היפנים באותו צד לבין האמריקאים למשל שסוגרים כמעט כל שיחה בטוב love you bye או כשמישהו הולך מהבית love you love you, זורקים את הlove you, זה גם זה לא כשגבר עומד מול אישה ומתוודה בפניה שהוא אוהב אותה אבל זה מין משהו כזה, אני הולך, לך, love you, love you. אנחנו לא אומרים לא את זה ולא את זה, אבל מה אנחנו אומרים כשאנחנו יוצאים מהבית? ביי. אז לפעמים אמא אומרת, תיקח סוודר, תכין מעיל, יהיה לך קר, כמו בעירים. כן, זה משהו שמביע איזשהו רגש, אולי באמת יותר מאמא לילד.

הקאנג'י של סקי הוא הקאנג'י של אישה וילד, זאת אומרת מביע איזשהו רגש שהוא יותר מכיל. אז מעניין אותי עינת, איך זה בא לידי ביטוי כשאת מתרגמת את הספרות היפנית? איך האהבה באה לידי ביטוי בפרוזה היפנית? האמת היא שזה מאתגר גם בגלל ש... בספרות באופן כללי אומרים בכתיבה יוצרת יש מה שנקרא show don't tell.

כן, זה נכון לכל הספרות, לכל הסופרים. זאת אומרת, אל תגיד הוא אהב אותה, כי זה קצת חסר משמעות. צריך להראות במעשים, בהתנהגות, במחשבות, בערעורי הנפש, בערעורי הלב, מה גורם לנו להבין שבעצם מדובר על רגישות אהבה. אז זה באמת משהו שלא מופיע הרבה, הבעת האהבה הישירה היא לא מופיעה הרבה, אני לא הצלחתי לחשוב על דוגמאות שנתקלתי בהן שהייתה ממש הצהרת אהבה ואני חושבת שגם בתרבות היפנית בגלל שהיא תרבות של מה שנקרא החקה אמת של understatement לא להביע יותר מדי, אלא איזושהי החסרה מהבעה. הצורות של הבעת אהבה לפעמים הן בנוכחות.

זאת אומרת, נגיד הזכרתי את ארוקי מורקמי, אצל ארוקי מורקמי יש הרבה בדידות, וההרגשה היא לפעמים שהבעת אהבה היא שני אנשים יושבים ביחד, אני אהיה בודדה ואתה תהיה בודד ואנחנו נהיה בודדים ביחד. אנחנו נהיה לבד ביחד, שזה משהו שמקל על הבדידות. ובאמת מבעים ליריים יותר של אהבה, כמו שהזכרת בעבר את נצמה סוסקי, על תמיד תיבא ירח. כן, הוא היה גם סופר, גם פרופסור. לספרות באוניברסיטת טוקיו בסוף 119 והתלמיד שלנו תרגם I love you ביפנית כאילו איישטלו זה וואלה נאנג'י איישו זה קצת שונה אבל בכוונה איישטלו ואז נצמיה סוזקי אמר ביפנית לא אומרים ככה באופן בולט זה מספיק להגיד יריח יפה.

זה נורא יפה. נכון, אתה חולק רגע עם מישהי ואתה משתף אותה ברגע והיא תבין מהרגע או מזה שהירח יפה את זה שהיא חדרה ללב שלך, שאתה יכול להרגיש נוח להגיד לה שהירח יפה. והיא אמורה להבין לבד שגם היא יפה וגם היא ירח ושאתם חולקים את הרגע הזה ביחד. כן. אבל זה נשמע לי כאילו כזה מליצי, כאילו, שוב, אני מחזירה אתכם רגע לשטח מה שנקרא, אז אתה יוצא לדייט, אתה באמת תגיד לבחורה הירח יפה והיא צריכה להבין בין השורות שאתה מתאהב בה?

אני חושב שזה חלק מהכמו משחק, זה נגיד, בדייט במסעדה ואני יושב ומישהי, אתה אומר, היין הייתך הכי טעים. אוקיי. אמרת וואו. כן. זה עובד.

זה נכון. זה עובד. אוקיי, הנה, זה מעניין. אבל אם זה באמת כך. לא, זה באמת כך, כי זה באמת כוונה שזה באמת, השפה, כי בסופו של דבר, התפקיד של השפה נוגע בלב, אוקיי?

והגבר והרומנטיקה זה... באמת רוצים לקדם אותו ולהגיע ללב שלה ובמילה, בשפה, אז ויהיה באמת חכמים כולם שזה בסיטואציה שבו אתה באמת צריך להלחים, אז או כן, כן זה עובד, עכשיו אני אומר שזה באמת ההחלטה של ה-I love you, כי הגמזוג הזה או הבחור בטח הוא מתחנן להגיד את הסקידס, אוקיי, לא איישטילו, אוקיי, סקידס מתישהו, אוקיי, או באותו יום, אותו אלף שאתה אומר היה איתך הכי טוב, או ביום אחרי זה. אז זה כאילו תחנה כזו לקראת ההכרזה. כן, ואם הבחור מקבל את הטקסט אחרי ארוחת אלף, אריגטו. אוקיי.

יש אישור. יש אישור. כן, לא צריך להגיד. אוקיי, זה הפינפון מאוד קצר. אני באמת חושבת שפאנים, יש פה איזשהו מין טריק כזה, כי תבניות דיבור זה משהו שמקל על הבאה.

אם מקובל על כולם שיש מצבים מסוימים בחיים שכולנו עוברים, נגיד אני חשבתי על ניחום אבלים. יש גם בעברית גם ביפנית יש דברים שנהוג לומר אני משתתפת בצערכם שלא תדעו עוד צער המקום ינחם אתכם מה שנהוג לומר תלוי מי את מה הסיטואציה מה הקרבה וכולי. התבניות האלה מקלות עלינו ככה שאנחנו לא צריכים להמציא את עצמנו כל פעם מחדש.

או מערכת יחסים ורציתי לסיים אותה. ולא ידעתי איך אומרים, מה אומרים, מה להגיד לו. ואז שאלתי מישהו, מה אומרים? והוא אמר לי מה אומרים, או היא אמרה לי, כבר לא זוכרת.

וכשהגיע היום, אמרתי את הדבר, וזה נגע, זה היה בדיוק בול. לא, אבל אל תשאירי אותנו באמת אחרי המהלך. יושי סנולה יודע, אבל אמרתי, אמא מדהימה, יא טוב.

שזה אל תשאירו אותנו במתח תודה רבה עד עכשיו. מילולית זה תודה רבה עד עכשיו מה הרגשת אבל לי יש קצת צמרמורת לא יודעת אני גם. הרגשתי צמרמורת כאילו בסוף הקשר שלנו זהו פתאום הבירון יולדת ככה בינינו מסך יורד עליהם. וזהו, תודה רבה. כן, תודה רבה עד עכשיו, לא צריך להגיד יותר מזה.

רגע, בעברית לא אומרים? נגיד אם היית רוצה להפעל את זה או לסיים את איזשהו מערכת. לא סיימתי מערכת יחסים הרבה זמן, אז אני לא בעניינים. תראה, גם התקופה משתנה, אמצעי התקשורת בין אנשים משתנים, וכשיש היום הרבה אמצעי תקשורת, אנשים מתקשים לתקשר. ככל שיש יותר ויותר וואטסאפים ומסנג'ר ודי.אם ובפייסבוק ובאינסטגרם ובכל האמצעי תקשורת האלה ואנחנו רואים שאנשים צעירים מתקשים לתקשר.

היום יש גם דרכים שהן מקובלות או לא מקובלות מה שהיה פעם הדיר ג'ון לטר כאילו מכתב של דיר ג'ון אני עוזבת אותך. אז היום יש כל מיני דרכים אחרות, אני יודעת שאנשים כותבים אחד לשני בוואטסאפ, עושים איזשהו גוסטינג, לא אני. אז ברגע שיש משהו שאני יכולה לומר שכובד המשקל שלו מובן לשנינו, זה מקל עליי את המלאכה. ולכן אני חושבת שגם עניין האיישטלוס, קידס, כן אז אני רוצה קצת להוסיף גם להיכנס לשפה היפנית זה כאילו אופי של היפנית כי סקידס זה באמת סקידס. אבל זה רק ההכרזה פעם אחת אוקיי זה מישהו רוצה להתחיל זה כמו.

הכרזה ואם היא מקבלת או לא מקבלת ואז מה זה לא נאמר שוב לא כל האחריות זהו אז אם זה מתחיל את המערכת יחסים.

לא סקידס, סקידה, אוקיי, אתה פשוט משנה את הסיומת ואותה משמעות, אבל סקידס שוב, זה כאילו פורמלי מדי, כאילו... הכרזתי. כן. אני מאוד אוהבת את השיח שלנו, אבל אנחנו נצטרך רגע לעשות הפסקה קצרה, חסות, ומיד חוזרים. דמיינו פס ייצור שבו לכל עובד יש כוח לעצור הכל.

לכוח הזה קוראים אנדון. ביפנית המשמעות היא מנורה או אות. בספר החזון של טויוטה, The Toyota Way, האנדון הוא סמל לשקיפות. כשמישהו מזהה בעיה, הוא מושך בחבל ומדליק אור אדום, שקורא לעזרה. בטויוטה האור הזה הוא לא סימן לכישלון, אלא הזדמנות לשיפור.

במקום להסתיר טעויות, האנדון מוציא אותן לאור כדי לפתור אותן מיד. זה מה שמבטיח שכל טויוטה שנמסרת לכם עברה בקרת איכות אנושית וקפדנית, הוא מעניק לכם את הביטחון המלא בכל רגע על הכביש. אז כאלה מציעים, אני חושב במקום סקידס, כאילו תלמידים נהוגים להגיד סקידה, סקידס, אוקיי כאילו. כאילו זה מה זה, זה מקליל? זה מקליל את המטה עליך.

כן, אצלנו, דור שלנו, זה קצת, אני חושב שאנחנו כבר הרבה שנים במערכת יחסים. אז אפילו שוב איתקי מס איתלה שי זה כאילו אני הולך הולך וחוזר אתה תלך גם שם אני באמת כאילו אם אם אשתך לא תגיד לך את זה כשאתה יוצא מהבית אתה יודע שעשית משהו לא בסדר. כן אבל אני מסתכל באמת מאז שהתחתנו כאילו מאז שהתחלנו אני אף פעם לא לא לא היה יום שהיא לא אמרה לי.

איתלה שי אוקיי שוב זה זה כאילו אני אוהב אותך כאילו אני אוהבת אותך אתה מסביר את זה ככה זה באמת נשמע מאוד מאוד רומנטי. נכון זאת אומרת ההתייחסות הזו גם השנייה הזאת של כן וגם כדאי את היחס לבין הזוג לפני שהוא יוצא מהבית כן וכשאתה גם חוזר הביתה זה מאוד נכון כשנותן לך את התחושה שיש לך בית חם לחזור אליו בדיוק זהו זה שוב אני חוזר ומישהו רוצה להתחתן אומר שזה כאילו. כשאתה חוזר הביתה, אתה יודע מה, כרגע, אוקיי, זה המשמעות המילולית, right now, ואוקיילי, חזרת. אגב, גם לשם באמת כלול הרבה מלגש, אז זה מישהו שבאמת אומרים, אני רציתי לשמוע את האוקיילי כשאני חוזר הביתה. יש לנו בעברית את המילים שלנו, שגם כן הן לא בהטבה.

אבל איזושהי ברכה, שיהיה לך יום טוב, אני יודעת מה, בהצלחה, אני חייבת לומר אגב, שנגיד בהתכתבויות, אנחנו דווקא כן יותר משתמשים במילה אהבה, בכל מיני, נגיד אהובתי, אהובי, כזה מין, זה כן משתמשים, לא יודעת, לחברות, אהובתי, בטח, אהובה. נכון, זו מילה שנכנסה לא מזמן, אהובה ויקירה ומלאכה. שיח זה נשמע יותר מוזר כמו שאת אומרת, או אולי פחות משתמשים, אבל בכתיבה זה דווקא משהו שהוא מאוד נהוג. לפחות בעברית אני חושבת שזה נכנס בגלל היעדר אופציות. את רוצה להגיד למישהו, או למישהי, נגיד חברה, שאת אוהבת אותה, אני הרבה פעמים כותבת אוהבת אותך במילה אחת.

כן. זה מקליל את העניין, אבל אני עדיין מביעה אהבה ואני באמת מרגישה את זה. נכון. אז אנחנו תקועים עם המילה אהבה, בעוד שהיפנים המציאו לעצמם כל מיני מילים שמתארות את הרגש הספציפי לסיטואציה המסוימת. אבל מה שמוזר בעיניי זה בדיוק הנקודה, זאת אומרת, אנחנו מדברים על זה שיש המון מילים ביפנית כדי להביע אהבה, כל מיני סוגים בכל מיני קונטקסטים ועדיין כשמדברים עם יפנים על אהבה הם מרגישים עם זה מאוד לא בנוח.

זאת אומרת אם אני במשרד לצורך העניין בתחקיר הקטן שניסינו לעשות לפני הקלטת הפרק. קצת כל אדם שאני מדברת איתו שואלת אותו איך אתה אומר אני אוהב אותך או איך אתה לילד לבן זוג הם זזים בנורא היא נוחות זה כאילו יש איזה overthinking מאוד מאוד מאוד ארוך. של איך אני עונה על השאלה הזו. כן, כאילו, אני חושב, הכל, כאילו, מבטאים את הכל המשפטים בלי לחשוב על ההבא, אוקיי? שוב, נראה לי שזה עדיין מושג, או בכלל המילה איי, או איישטילוס, עדיין חדש יחסית, אולי בגלל זה לא כל כך מתיישב טוב בשיח ביפנית.

והגענו למסקנה במשרד, אגב, מה דיברנו, מה אומרים, כאילו, איך אומרים. אני אוהב אותך ביפנית, הגענו למסקנה הייתי, אוקיי? אני רוצה לראות אותך. אם אני שומע ממישהי, אפילו רק מאשתי, שאומרת את המשפט הזה, משפט, זה לב שלי... מתחיל לפרפר.

אוקיי, אז זה הייתי, זה לא במילולי זה רומנטי, כאילו... אבל זה אני חושב שזה, כן, זה הרבה אנשים שזה, אוקיי, זה באמת משפט טוב. אז מי שרוצה לצאת מהדייט, במקום להגיד סקילס, אפשר להגיד, ואתה בוקר כמיני מייניצ'ה איתי, אוקיי, אני רוצה לראות אותך כל יום. ואני מסתכל את הדור של האבא שלי, כאילו ההורים שלי, בכלל לא אומרים, אומרים, אוי, הוא מה? אוקיי.

זה אומר בתרגום מילולי, את, או אותך. כן. אבל זה כאילו כוונה שזה, הוא רוצה להגיש את זה, הוא דואג, וגם הוא חושב עליה, זה הכל תוך מינה של אומה. אגב, נגיד מחוות קטנות זה משהו שהיה מקובל? נגיד להביא פרחים, להביא שוקולד, כן.

אה, זה מעשים? אוקיי, מעשים, כן. שוקולד זה יש לא בדיוק מנהג אבל בבלנטיינס דיי זה היה ב-10 לפברואר זה היה מנהג לא כאילו יש מנהג ביפן מחריפים שוקולד בזמן כשהייתי ילד זה הזמן שהבנות מכריזות את הלאו לבנים ובמקום להגיד איישטירוסקידס, נתית את השוקולד. שוב, זה מעשה עושה, אומר הכל. כן, וזה גם מקל על הצרה.

זה כמו שיש, כשאני הייתי ילדה, היו לפעמים מסיבות שהיו אומרים, אוקיי, היה במסיבה הזאת, הבנות מזמינות את הבנים, אז פתאום הבנות קיבלו רשות להביע את מה שבדרך כלל הן צריכות להיות האוקמי. להיות זאת שמקבלת הפסיבית פתאום מותר לך להביע קיבלת רשות אני חושבת שהעניין של נגיד שוקולד בוולנטיין מקל על הצהרה אם הבאתי שוקולד זה היום זה היום להגיד ליושי. שאני מה העניתי הייתה שאני רוצה לראות אותו כל יום אני יכולה להביא לו שוקולד זה מותר חברתית אחרת זה באמת קצת.

אפילו ימי שישים, מחלקים פרחים, אבל ביפן זה באמת היום שאתה מכין את הפלח לתת למישהי או מישהו, זה גם הכרזה שאני אוהב אותך, אבל זה פחות. ואתה מרגיש שיש הבדל אבל בין דורי, בין איך שההורים שלך ביטאו אהבה אחד לשני, לבין איך שאתה ואשתך היום? אני, כן, כן, בהחלט, כמו שאמרת, כאמור, זה כאילו... בכלל הדור של ההורים שלי בני 70 כמעט לא אומרים גם אחד לשני גם לא אומרים באופן פומבי מה הוא אוהב אותה או היא אוהבת אותו בדרך כלל דווקא הפוך שאומרים ביפן אני חושב כי הם נהוג כאילו לא. נוח להליך את הילד או קרובי משפחה שלך מול אנשים, הילד שלי הכי טוב הוא מלך, הוא מוצלח, לא הפוך, סליחה הילד שלי עדיין לא יודע כלום, עדיין מתפגר, הוא משתדל, זה הכיוון, אז גם לגבי ההורים בכלל גם לא אומרים.

בקרב דולר של ההורים, אבל אני מסתכל את הדולר שלנו, אני רואה גם מהרשתות החברתיות, הרבה זוגות מעלות, מראות את התודה לאשתי, תודה לבעלי. אז יש שינוי. כן, בהזדמנות של עלי יום הולדת או יום נישואים. עם תמונה עם הפלח, כאילו אני רואה את זה חדש, כי זה לא ראיתי כאילו עד עכשיו, זה טוב שזה מלא את האהבה באופן פומבי, יותר פתיחות, כן, אני לא יודע, כן, זה שינוי, אוקיי? אגב, כחלק מהתחקיר שלנו לפרק היום, אני עשיתי שיעורי בית, אני לא יודעת אם אתם מכירים, אבל יש סדרה בנטפליקס שנקראת Love is Blind.

שמעתם עליה? שמעתי עליה וראיתי כמו יש פה פרק יפני. זה פורמט אמריקאי במקור שבעצם מפגישים בין נשים וגברים בחדרים שיש קיר שמפריד ביניהם, הם לא רואים אחד את השני, מכאן השם, ובעצם ככה הם מחליטים דרך השיח עם מי הם היו רוצים לצאת לעולם האמיתי. והביאו את הפורמט הזה באמת ליפן, Love is Blind Japan, וסקרן אותי. מאוד להבין איך זה עובד שם ואתה רואה שזה פשוט שונה 180 מעלות מהגרסה האמריקאית ששם כמו שאמרנו את הביטוי האהבה קודם כל הם מאוד מהירים מאוד עוצמתיים הכל over dramatic כזה כאילו זה I love you I fell in love with you כבר בפרק השני וביפן אתה רואה שהכל מאוד מאופק מאוד עצור אני ככה כשאני מסתכלת על זה מהצד מבינים שיש, אומרים יותר כשלא אומרים כלום.

החיפוש הזה הוא לאו דווקא את המישהו הזה של אני יכול למלמל איתו עד שתיים לפנות בוקר. להפך, אני מחפשת את המישהו הזה שכשאני אשתוק איתו, אני ארגיש איתו מאוד בנוח. זו הכאילו ככה אני קראתי את זה. עכשיו גם כשרוצים להביע, חיבה, אהבה, הם משתמשים המון במילים חיצוניות, האגו, האג מאנגלית, או דייטו, דייט, יש המון מילים שהם מביאים מבחוץ כדי בעצם להרגיש בנוח להביע את החיבה הזו, להגיד מה שהם באמת חושבים. זה מדהים, אני ממליצה באמת, כאילו אם רוצים לנסות להבין על הדור של היום, איך הם רואים את הזוגיות והרומנטיקה ובכלל איך התפתחות של קשר.

ביפן נראית למרות שזה לאין המצלמה וזה כנראה גם הרבה יותר מלאכותי מאיך שזה אחד על אחד בדיוק אבל עדיין זה אומר המון. עצם הנוכחות המשותפת בלי מילים היא משלימה והיא מתכתבת עם מונחים אחרים ומושגים אחרים של הפילוסופיה היפנית או של השקפת העולם היפנית בסופו של דבר היפנים הם לא אנשים מערביים. והשקפת העולם שלהם, הדרך שבה הם רואים את העולם ואת החיים היא שונה מאוד, היא באמת שונה מאוד, זאת אומרת סולם הערכים, אני מדברת כרגע רק על היפנים, זה נכון לגבי כל המזרח, אבל היפנים כאילו הם שונים מאוד, עממים מאוד שונים אחד מהשני, כל סולם הערכים, מה הם רואים חשוב בחיים, מה עושה את החיים, זה אחרת מהשקפה של בן אדם מערבי, ככה זה. העניין של נגיד מושגים אחרים כמו מה, שהוא או מו, שזה לא סתם הבהרות, זה מין גשמיה, המו הוא ריק, זאת אומרת מה שאין, מסתכלים דווקא על מה שאין, שמעיד על מה שמשליך על מה שיש, או מושג מה שהוא בבת אחת. בעת ובעונה אחת הוא משך, אבל הוא גם הרווח בין, מה שמפריד עת.

גם דיברנו על הוואביסאבי, מבט ההתבוננות במה שנסדק או נשבר או דהה או נעלם או התקלף, דווקא הוא מעניק את היופי. לדבר שבו אנחנו מביטים, זאת הסתכלות מאוד בעיניי תמיד מעניינת ומרתקת כי היא יצירתית מאוד. אם אנחנו מסתכלים על אותו, אני לא אכנס לאפלטון, אם אנחנו מסתכלים על שולחן, אנחנו מסתכלים על הבעה של שולחן, אבל ברגע שאנחנו מסתכלים על מה שאיננו, שם אנחנו צריכים ליצור איזשהו משהו, אנחנו צריכים להשלים, המוח שלנו רוצה להשלים את החסר, זו תכונה טבעית אצל כל מוח, וברגע שאנחנו ביחד אבל לא נאמרות מילים, יש יצירה בינינו, אנחנו צריכים לחשוב בתוך הלב שלנו על הרגש או על ההיעדרה הבאה. של האדם השני זה במבט אחד בשני, זה במבט משותף על הירח, זה להגיד העסק שאני שותה איתך טעים יותר מעם כל אחד אחר, אנחנו בעצם משלימים את הרגש, זה הרבה יותר עשיר לדעתי מלהגיד אני אוהב. אז בואו רגע נהיה פרקטיים, בסדר?

זה הכיוון שאנחנו נחיים? אנחנו היינו בעולם יותר פילוסופי, והיינו ככה. אז רגע, אני ככה מחזירה אתכם שנייה רגע לגובה מציאות, מה שנקרא. לא, מעניין אותי פשוט לדעת, יושי, כאילו, לא יודעת, אם בחור רוצה להתחיל עם בחורה ברכבת. או שזוג רוצה להתנשק בפומבי ביפן זהו אז זה נהוג זהו זה סבבה זה עובר את החברה זהו גם אותו דבר אותו דבר שזה אני מרגיש אי נוחות כשאני רואה את האיי בכתפת.

למה אתה צריך להתנקשק למה אתה צריך להתנקשק למה אתה צריך למה אתה רוצה להתבלבל אפילו רק מלהגיד את זה כן כן כן.

מבלנס. כן, למה אתה צריך להתנשק במצב פומבי? תלך הביתה. שם זה מקום שלך, זה פה מקום של כולם, זה לא מקום שבו אתה צריך להביע את הלגש למישהי ספציפית שאתה רוצה לצאת איתה, הוא כבר למערכת יחסים. זה...

אני חושב שעדיין לא מקובע ביפן. עכשיו, שאלה ראשונה, האם יש מצב שמישהו או מישהי רוצה לצאת מהרכבת? זה כן, זה קורה. אוקיי. הרבה בני נוער או בתי ספר, תיכון, חטיבה, הולכים לבית ספר ברכבת, עולים מאותה שעה ברכבת, רואים אותם אנשים, פתאום מישהו בוצע חן בעיניך.

אז מה עושים? מה עושים? שאלה טובה. בזמני זה לא, אני לא נתקלתי. בטח הייתי מוצא את החבר משותף עם הבחורה הספציפית, כאילו גוף שלישי, אוקיי?

עם מישהו שמתהפך. איך? שולח את החבר כאילו? אני לא שולח, אני מחפש, אני עושה את התחקיר. יש לו wingman.

אוקיי. ואוקיי, כאילו, מוצאת נגיד מישהו שמכיר אותה, ואני שואל אם זה, למה אני עומד בגוף שלי לישון? אוקיי, אני לא צריך... אז אתה בעצם בונה על זה, אבל שתראה אותה שוב ברכבת. כן, לא, אבל עכשיו, אתה רואה אותה כל יום, אוקיי?

זה בטוח שאתה רואה אותה כל יום, אבל אתה רוצה להתחיל אותה, קודם הוא רוצה להכין אותה. אבל איך, יש גם כאלה שאומרים בוקר טוב כל יום, אוקיי, בוקר טוב עם החיוך מלא ומנסה את התשומת לב, זה כמובן יודע אם זה הולך או לא הולך, אבל אם זה באמת רוצה להתחיל ולחפש מישהו שמכיר אותו, זה דרך מישהו שאוקיי, אם אתה רוצה להתחיל, אם אתה רוצה לעשות, להיות שידוך בינך לבין המישהי. יש כל מיני דרכים, יש או אפילו לאו קו של ההכנפה, ופתאום כאילו מוציא את ה... אני אספר לך שכשהייתי ביפן בכוחות צעירה, עבדתי באיזה משרד עיצוב לפרסום, ו...

כשהתחלתי לעבוד שם לקחו אותי לסיבוב בחברה שעבדנו איתה והציגו אותי בפני אנשים שאני אולי אעבוד איתם או אתקל בהם וראיתי מישהו, הוא מאוד מצא חן בעיניי והוא נתן לי את כרטיס הביקור שלו כמו שעושים, לי לא היה כרטיס ביקור הייתי זוטרה ואיזה יום אחד הם באו, שמעתי שהם באים, הוא צייר על זה לפגישה והוא יהיה גם, הבוס שלו הוא מגיע איתו ואני בהיותי האישה היחידה במשרד, התפקיד שלי היה כמובן להכין קפה ותה אבל באותו יום קניתי סופגניות כאלה קטנות ליד הקפה ליד התה וכשנכנסתי ושמתי את הזה כולם שמו לב לזה היו איזה שבעה או שמונה גברים בחדר ישיבות וכולם אמרו או יש לנו היום סופגניות מה קרה אז זהו זה מה שקרה אחר כך ביקשתי מהקולגה שלי שיגיד לו שביקשתי מגוף שלישי שיגיד לו שזה כן בעיניי שהסופגניות היו בשבילו וככה כן וככה נהיה נו זוג. טוב חברים אני אני מאוד אהבתי את הפרק. אם אתה רוצה עכשיו להגיד ביופנית.

לא האמת שבהתחלה באמת היה לי קצת במתח שוב המילה שאנחנו לא משתמשים יום יום זה כמו קלף החלום. ומה אני פתאום צריך לדבר על המשפט כל כך כבד וחשוב, אבל בסוף הגענו לנושא כל כך המרתק, יותר ממה שציפיתי, ואני אוהב אתכם. טוב. אוהבות אותך בחזרה, יושי. אם אני הייתי צריכה להגיד, לא הייתי אומרת אוהבות אותך בחזרה.

כן, אבל הרגשתי נוח להגיד בעברית. כן, הייתי לא אומר ביפנית, אוקיי? נכון, אבל בעברית זה יותר קל. יותר קל, נכון. בשפה הזרה זה יותר קל, אני חושבת.

זה נכון, כמו I love you, אוקיי. כן, love you, bye.

אז נסיים בזה שאמרת לנו שאתה אוהב אותנו, ואנחנו לוקחות את זה איתנו עכשיו, for life, נכון עינת? כן, אני מרגישה יותר קרובה אליך קצת. אז עינת תודה רבה שהיית איתנו תודה רבה אנחנו נתראה בקרוב ביי ביי

הפרקים

בדרך שלה: על משמעות ה״דו״ בדרך למדליה, יעל ארד [מילים ביפנית שאין בעברית]

03.08.2026

 בחברה המערבית אנחנו רגילים למדוד הצלחה אך ורק על ידי תוצאות, אך בתרבות היפנית משמעות והדרך לא פחות חשובות.  ביפנית יש מילה  אחת שמקדשת את הדרך  – דו (Dō). הפעם דנה נחום הרמן ויושי היגוצ'י מארחים את אחת מהנשים הכי חשובות בהיסטוריית הספורט הישראלי, המדליסטית האולימפית הראשונה של מדינת ישראל ויושבת ראש הוועד האולימפי בישראל […]

שוגאנאי: איך להתמודד עם מה שאין לך שליטה עליו [מילים ביפנית שאין בעברית]

07.07.2026

איך מתמודדים עם מציאות שאי אפשר לשנות? מה קורה כשהחיים פשוט לא מתנהלים כמו שתכננו ואיך זה קשור למילה שוגאנאי? הפעם דנה נחום הרמן ויושי היגוצ'י מארחים את גיא גלבגיסר, מדריך ומארגן טיולים לאסיה מהחברה הגאוגרפית, כדי להבין את אחת המילים שהכי מייצגות את הגישה היפנית. דרך המושג "שוגאנאי", הם בוחנים איך היפנים מתמודדים עם […]

סאן: איך משתמשים נכון בכינויי כבוד? [מילים ביפנית שאין בעברית]

25.06.2026

למה לפו הדוב קוראים ביפן "פו-סאן"? מתי אסור בתכלית האיסור להוסיף את הסיומת לשם שלכם, ולמה כשבסטארבקס ביפן יקראו לכם לא ישתמשו בשם הפרטי שלכם? בפרק זה של "מילים ביפנית שאין בעברית", דנה נחום הרמן ויושי היגוצ'י, מארחים את חוקרת יפן ד"ר הלנה גרינשפון וצוללים אל תוך עולם הסיומות היפניות שנדבקות לשם ומסדרות את כל […]

טדאימה ואוקאירי: איפה מתחיל ונגמר הבית ביפן? [מילים ביפנית שאין בעברית]

26.05.2026

מה זה טדאימה ואוקאירי? הפעם דנה נחום הרמן ויושי היגוצ'י מארחים את לי קימורה, ישראלית-יפנית, כדי להעמיק במושגים שמגדירים את גבולות הבית ביפן. דרך המילים "טאדאימה" ו"אוקארי", הם צוללים אל המשמעות המיוחדת של המעבר מהמרחב הציבורי למרחב הפרטי והמוגן. נדבר על הטקסיות של חליצת הנעליים, מבנה הבית היפני וב"גנקאן" (חדר הכניסה), ונבחן את הפערים התרבותיים […]

קאוואי: מהלו קיטי ועד פוקימון – מהפכת החמידות היפנית [מילים ביפנית שאין בעברית]

12.05.2026

בפרק זה אנחנו צוללים אל תוך עולמה המרתק של המילה היפנית המוכרת ביותר בעולם – "קוואיי". מה שנראה במבט ראשון פשוט חמוד, מסתיר תחתיו מהפכה חברתית, מנוע כלכלי אדיר ותרבות שלמה שהתפתחה מנערות צעירות שמרדו במוסכמות. יחד עם האנתרופולוגית וחוקרת התרבות היפנית לירון אפריאט, אנחנו מפרקים את הסודות מאחורי הלו קיטי ופיקאצ'ו ומגלים איך מושג […]

גירי: קוד מוסרי בלתי כתוב [מילים ביפנית שאין בעברית]

29.04.2026

האם אי פעם הרגשתם שאתם חייבים לעשות משהו רק כי "זה מה שצריך"? ביפן קוראים לזה גירי. בפרק הזה יחד עם פרופסור ניסים אוטמזגין, מומחה ליפן באונ' העברית, נבין איך "קריאת האווירה" והרצון לשמור על הרמוניה פוגשים את המתח הנצחי שבין החובה לבין הרגש האישי (ה"נינג'ו"). נדבר על הקודים החברתיים בחיי היומיום, מהיחסים עם החמות […]

יורושקו אונגאישימס: בניית אמון בגובה עיניים [מילים ביפנית שאין בעברית]

31.03.2026

איך בונים אמון ביומיום בלי שזה יישמע כבד ומוזר? הכירו את המילה הכי נשמעת ביפן, זו שפותחת כל דלת ומייצרת ברית מיידית – יורושקו אונגאישימס. בפרק הזה יושי היגוצ'י ודנה נחום הרמן צוללים לתוך המושג שאין לו תרגום מדויק, ומסבירים איך מילה אחת מצליחה לשבור את הקרח ביום הראשון בשגרירות ולהפוך פקודה יבשה לבקשה הדדית […]

איטדקימס: בואו נתחיל לאכול [מילים ביפנית שאין בעברית]

08.02.2026

רעבים? קודם כל תגידו איטדקימס ביפנית, ואחר כך תבינו מה היפנים אומרים כשהם מתחילים לאכול, ולמה. יושי היגוצ'י ודנה נחום הרמן מארחים בפרק את זאביק רילסקי, מדריך ותיק בחברה הגיאוגרפית לשיחה על תרבות אכילה,  מה אסור לעשות עם צ'ופסטיקס, איפה מותר לאכול בהליכה, למה המטבח היפני הוא אחד משלושת המטבחים הטובים בעולם ומה חשוב שישראלים […]

קודווארי: השאיפה הבלתי פוסקת לשלמות [מילים ביפנית שאין בעברית]

08.02.2026

ראיתם פעם אסלה יפנית? או את הגנים המטופחים לעילא בקיוטו? זוהי בדיוק ההגדרה לשאיפה בלתי פוסקת לשלמות – הקודווארי המפורסם של היפנים. בפרק הזה יושי היגוצ'י ודנה נחום הרמן מסבירים מהי בדיוק השאיפה לשלמות הזו – של שף סושי שלעולם לא יגיע לסושי המושלם, של כתיבת קליגרפיה שצריכה להיעשות כמו שצריך, על החנויות המתוקתקות והמסודרות […]

טריילר- מילים ביפנית שאין בעברית

04.02.2026

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 לעמוד האינסטגרם לחצו כאןלעמוד הפייסבוק לחצו כאןלעמוד הטוויטר לחצו כאןלעמוד הטיקטוק לחצו כאן