איך לבחור? פרק לייב [התשובה]

היי, אני דורון פישלר, זאת התשובה.

וכמו שאתם יודעים, אני בפודקאסט הזה מאוד משתדל לא להיות אקטואלי. משום שאני לא אחד ביום, אני לא עושה פודקאסטים שהם נכונים לרגע זה, שעוסקים בדברים חדשות ואקטואליה, ואז מחר כבר לא יהיו זמינים. כי אני פשוט אוהב את זה שאנשים יוכלו לשמוע את הפודקאסט גם בעוד שנה, וגם בעוד שלוש שנים, ואולי גם בעוד שלושת אלפים שנה, כשהחייזרים יפשפשו בהריסות בחרובות התרבות האנושית. אז אתם לא תשמעו שום דבר אקטואלי כאן, שום דבר ש... אני לא אוהב לדבר על שום דבר שהוא נכון לעכשיו, נכון?

אוקיי, עכשיו בואו נדבר על הבחירות.

קיבלתי שאלה מאופק, ואני לא יודע אם אופק שאל או שאלה את זה, אני בדקתי, יש בערך חמישית מהאופקים שהן בנות, אבל השאלה היא כזאת. בשיטות הבחירות שאנחנו מכירים יש בעיות רבות, בין אם מדובר באמריקאית, בה כל אחד עשוי להטות את גורל המדינה, ובין אם מדובר בישראלית, במפלגות קטנות, לסחוט את המפלגות הגדולות יותר, או שייבחר מישהו שהרוב היו מעדיפים שלא ייבחר. איזה שיטות נוספות לבחור את נציגי העם יש, איפה, ואיזה שיטות טובות יותר בתיאוריה, ומדוע הן לא מיושמות? זו הייתה גרסה מאוד ארוכה ומפורטת של השאלה הזאת. גרסה אחרת שקיבלתי מיובל היא למה שיטת הבחירות באמריקה כל כך מטומטמת.

אוקיי. בגדול... דמוקרטיה זה סבבה, כן? זה רעיון טוב. נכון שאתם שמעתם אותי אולי מתלונן על דמוקרטיה בפורומים אחרים ואומר שזו שיטה מטומטמת קצת, וזה, הנה יש פה אנשים עם הספר, ולמה אי אפשר לסמוך על בני אדם שיחליטו בנושאים שהם לא באמת מבינים בהם.

כן, אבל עדיין זה כאמור, זו השיטה הגרועה הכי טובה שיש לנו, ולקבל החלטות לפי דעת הרוב. נשמע כמו דבר מאוד הגיוני, אז שואלים את כל האנשים ואז מחליטים את מה שמחליטים, את מה שהרוב החליטו. אז למה זה כזה מסובך? למה כשמצביעים בישראל זה שונה לחלוטין משיטת הבחירות בארצות הברית, שזה שונה לגמרי מהשיטה באנגליה, כשאתם מנסים להבין מה קורה באיזושהי מדינה בעולם, בכל המקרים מסתבכים בזה, כי זה תמיד נורא נורא מורכב, אי אפשר פשוט לשאול ואז... לא יודע, מי שמקבל הכי הרבה קולות מנצח?

לא, בישראל, כמו שאתם יודעים, אז מצביעים, ואז יש הרבה מאוד מפלגות, אתם בוחרים את זאת שאתם אוהבים, ואז הם מתלוננים, כי זה לא יצא כמו שאתם רוצים. באמריקה, זה מצב שונה לחלוטין, כן? באמריקה, כמו שאתם יודעים, יש בחירות לנשיאות פעם בארבע שנים, ואז אחד מבין שניים מנצח. זאת אומרת, או הנציג של הרפובליקנים, או הנציג של הדמוקרטים, הכחולים או האדומים, אחד מבין שניהם נהיה נשיא. תמיד, כל פעם, זה קורה ככה כבר 150 שנה, נציג של אחד מבין שני המפלגות האלה, זה הרבה יותר פשוט ככה, כי אנשים תמיד אומרים, אבל מישהו מנצח שם, עושים בחירות פעם בארבע שנים ומישהו מנצח, זה לעומת הבחירות אצלנו שלפעמים עושים בחירות ואז אף אחד לא מנצח, ואז עושים את זה עוד פעם, ואז עושים את זה עוד פעם, ואז עושים את זה עוד פעם.

עכשיו כמובן שלמעשה השיטה באמריקה היא לא באמת, זה לא הכל, בגלל שיש להם דברים הרבה הרבה יותר מורכבים מזה, בגלל שחוץ מהנשיא, אז הם בוחרים גם את הסנאט ששם אנשים מתחלפים כל שש שנים ואת הקונגרס שם אנשים מתחלפים כל שנתיים, ולכן למעשה יש הרבה בחירות, גם את בחירות האמצע, מה שנקרא, זאת אומרת בין הארבע שנים האלה לזה, וגם יש את כל העניין המסובך הזה שהבחירות שם הן בעצם לא בחירות של כל אמריקה, אלא בחירות נפרדות לכל אחת מהחמישים מדינות, וכל אחת מהן שולחת נציגים משלה, רק שלא אותו מספר של נציגים, וכל מדינה גם יכולה לבחור בשיטה שונה, בקיצור זה מסובך לעלה. זה ממש ממש מסובך העניין הזה. בבריטניה גם כן יש להם בחירות, אבל יש להם בחירות שונות לגמרי, כי שם זה מחולק לפי... להרבה מאוד אזורים הרבה יותר קטנים. אז אתם בעצם מצביעים כל פעם בבחירות מקומיות, וזה איכשהו מצביע, משפיע על הבחירות הכלליות.

השנה היו פעמיים, בשנה הזאת, 2026, היו שני מקרים שבהם מועמדים שנחשבים למשמעותיים בבחירות הגדולות שם, היו צריכים בשביל להתקבל, לעבור בבחירות במקום מאוד מאוד קטן, באיזושהי עיירה קטנה. אנדי ברנהמי, שכרגע הוא... ראש ממשלת בריטניה, כדי שהוא יוכל לעשות את זה, כדי שהוא יקבל את התפקיד, הוא פשוט היה צריך להיבחר במקום בגודל של 70 אלף איש. זאת אומרת, איזושהי עיירה קטנה שלמעשה החליטה מי יהיה ראש ממשלת בריטניה בגלל איזשהו משהו מסובך אצלם בשיטה. וזה ככה בכל מקום אחר, כל מקום שאני מסתכל עליו, בשום מקום זה לא פשוט.

כשחיפשתי מה המקום הכי מסובך אצלכם, יש את הודו. הודו זה מקום מאוד מאוד גדול ויש להם בחירות מאוד מאוד גדולות וזה מאוד מאוד מורכבות, אבל טענו שהמקום הכי מורכב זה הבחירות בבוסניה והרצגובינה. למה? אני לא יודע, לי זה נראה מאוד פשוט. בוסניה והרצגובינה זה פשוט, יש להם, כי מתברר שבוסניה והרצגובינה זה למעשה מורכב משתי שטויות שונות, שלאחת קוראים בוסניה, הרצגובינה, ולשנייה קוראים משהו אחר.

וגם כל אחת מהן מחולקת להרבה אזורים, ויש להן בחירות אזוריות בכל מקום, ויש להן איפה אחת נציגות לבוסנים ולסרבים ולקרואטים בכל אחד מהם, והם בוחרים את שני בתי הקונגרס, ואז הם גם בוחרים נשיא, אבל הנשיא שלהם הוא שלושה אנשים. שמתחלפים פעם בשמונה חודשים. מאוד פשוט, העסק הזה. אני לא יודע, לא ברור לי העסק הזה. אז כן, אז זה תמיד מורכב.

איך שלא תסתכלו על זה, זה תמיד מסובך, וזה כל פעם, זה לא אותו דבר. ואז, אוקיי, אם אף אחד לא יכול להסכים, אחרי כל כך הרבה זמן שאנחנו בוחרים, אי אפשר להסכים מה פשוט השיטה היותר טובה להצביע, איך מצביעים ככה שמקבלים את מה שה... קהל רוצה, ושתבינו, אני אפילו לא מדבר כאן על השאלה של האם זה נכון בכלל לשאול את הקהל כשהקהל לא בהכרח מבין בזה, או על האופן שבו קהל להשפיע על דעת הקהל, לא על דברים כאלה, אני פשוט שואל שאלה אחת, איך לבחור, איך יותר הגיוני לקבל את דעת הרוב? זאת השאלה, ועוד מעט תבוא התשובה.

אוקיי? דמוקרטית זה טוב, אמרנו. לשאול את הקהל מה הוא רוצה, זה טוב, אמרנו. אבל זה לא פשוט. זה לא פשוט ואתם יודעים את זה, גם אם לא ניסיתם אף פעם לנהל מערכת בחירות במדינה.

גם אם נתקלתם במצב הרבה יותר פשוט שבו אתם צריכים לקבל את הכרעת הרוב, את כל רוב הדברים בעולם. כמו למשל גלקסיות והיקום וגרביטציה ודברים כאלה, גם את הנושא הזה אפשר להסביר באמצעות פיצה. אם קרה לכם אי פעם שאתם הייתם בקבוצה של ארבעה אנשים או יותר ואתם מעוניינים להזמין פיצה, אז אתם יודעים שלהזמין פיצה כך שכולם יהיו מרוצים ממנה, זה מאוד קשה. זה משום שיש אנשים שאוכלים פיצה עם נקניק ויש כאלה שפשוט לא, הם פשוט לא יאכלו פיצה עם נקניק בגלל שזה עניין דתי, פשוט אין דבר כזה. יש כאלה שמתייחסים לזיתים או לחוסר בזיתים בלהט דתי כמעט באופן שווה.

אם אתם מוסיפים את האפשרות של להוסיף טונה, שלא להזכיר את המחלוקת הידועה בעניין אננס, שדעתי עליה ידועה, אבל אני לא אביע דעה בנושא הזה, אז אתם מגלים שלנסות... למצוא, לחשב איך בדיוק לחלק את הפיצה, יש נוסחאות מסובכות ואתרים שנוצרו רק בשביל ליצור את הדבר הזה, זה מאוד מאוד מורכב, שלא לדבר על מה שקורה אם יש גם טבעונים בין האנשים האלה, ואז אנחנו צריכים לחשוב מחדש על עצם המושג של מהי פיצה, והאם פיצה שאין לה גבינה היא עדיין פיצה, ואם יש מישהו אלרגיה לגלוטן, אז עוד פעם צריך, זה מורכב, זה מאוד מאוד מורכב העסק הזה. זה מאוד מאתגר, אבל בואו נשים רגע בצד את עניין הבצק והגבינה, אבל בואו ניקח משהו פשוט יחסית. אנחנו רוצים לדבר רק על התוספות של הפיצה, אוקיי? אז ככה, אנחנו בסוף האירוע הזה, גם אתם מעורבים פה, אנחנו בסוף האירוע הזה מזמינים פיצה.

לצערי... הפיצה הזאת היא וירטואלית, אני יודע, הנקודה היא זאת, לפיצה שאנחנו נזמין תהיה תוספת אחת, תהיה תוספת אחת על כל הפיצה, אבל כמובן אתם מעוניינים בכל מיני דברים, אז איזה, מה לשים, איזה תוספות לשים?

אוקיי, אז נראה לי שככה יהיה לנו קשה להחליט. אז אנחנו פשוט נבחר באופן דמוקרטי, כמו שעושים בדמוקרטיה. אנחנו הולכים לעשות בחירות, אתם הולכים לבחור אחת מבין הרבה מאוד אפשרויות לתוספת על הפיצה, והתוספת שתקבל את מירב הקולות תהיה בשביל כולם. מאוד פשוט, נכון? בואו נראה.

תסרקו את זה בבקשה, ועכשיו אני אציג בפניכם את האפשרויות. אתם לא צריכים לסמן שום שלח ולא שום דבר כזה, פשוט תבחרו את האופציה שאתם מעוניינים בה. אני אתן לזה רגע כמה דקות כדי שתוכלו לבחור.

תוצאות מאוד מעניינות יש פה. אני רואה את התוצאות כשהן זורמות, אבל זה עדיין לא סופי. אוקיי, אני הולך לעצור את המוזיקה. ויש עוד חמש שניות עד לסגירת הקלפיות, חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת, והקלפיות ננעלו. עכשיו הגיע רגע האמת שבו אנחנו צריכים לגלות מה למעשה היו התוצאות.

זה תמיד רגע מותח. בואו נראה מה הולך לקרות פה. והתוצאות הן אלה. יש לנו 12% לפטריות, 15% לטירס, 19% לזיתים, 14% לפפרוני, והשאר קיבלו לדעתי פחות. אננס קיבל 16%.

אוה, וואו. אוקיי, סליחה. אתם לא באמת רוצים פיצה עם אננס, נכון? אתם עושים את זה סתם בשביל לעצבן אותי.

אוקיי. אז יוצא פה ששתי האופציות המובילות למעשה הן זיתים ואננס.

אוקיי. אבל המנצח, יש לו מנצח, ועם 19% אין מה לעשות, אני שומע קצת קריאות בוז, נראה כאילו חלק מהאנשים לא מרוצים מהבחירה הזאת.

אוקיי, קצת מוזר בעיניי שאתם לא מרוצים מזה, משום שאנחנו בחרנו את זה דמוקרטית. איך יכול להיות שהקהל לא אוהב את מה שהוא בעצמו בחר? אני אגיד לכם בדיוק איך יכול להיות שאתם לא מרוצים מזה, משום שהרעיון בדמוקרטיה זה שהרוב קובע, וכאן... אין רוב. זיתים קיבל הכי הרבה קולות, זיתים קיבל 19 אחוז.

19 אחוז זה לא רוב. זה לא דומה לרוב אפילו. 81 אחוז מכם לא בחרתם בזיתים, ואתם תקבלו זיתים בכל זאת, וזה מאפן. אתם בטח לא... לקבל את מה שאתם לא רוצים, זה לא...

שלא לדבר על מה יקור עם האננס במקום שני, אז אוכל, ואז כולם יהיו מקבלים אננס, למרות שאני לא בטוח שמישהו באמת רוצה אותו. עכשיו, אתם יודעים, יש פה עניין של הקמת קואליציה, אני לא יודע בדיוק איך אפשר לעשות את זה, מי יעשה קואליציה עם מי. אז כן, נראה כאילו אנשים לא לגמרי מרוצים מהבחירה שלהם הפעם, אבל זה בסדר, משום שלמזלכם, אלה לא היו בחירות אמיתיות. זה היה רק... סקר, אנחנו עוד מעט הולכים לפתוח את הבחירות האמיתיות, אלה שהפעם באמת תקבעו.

חלק מהעניין בבחירות אמיתיות זה שאתם לא סתם מקבלים, מביעים את דעתכם, אתם גם מקבלים אנשים שמנסים לשכנע אתכם בכל מיני דברים, נכון? זאת אומרת, תמיד אתם שומעים, יש תשתירי בחירות שבדרך כלל באופן הגנרי, אז יש איזושהי מוזיקה. מעודדת ושמחה כזאת, משהו כזה. ואז אתם רואים דברים כמו צדי ירוק, ואנשים חייכים למצלמה, ילד עם דגל, אישה עם דגל, גבר עם דגל, משפחה עם דגל, הכל עם דגל, זריחה עם דגל. ואז אומרים לכם דברים כמו, כולנו רוצים שיהיה כאן טוב יותר.

הפעם בוחרים נכון. שום.

ואז באים אנשים אחרים שמנסים למכור לכם אולי מפלגות אחרות בכל מיני אופנים כמו למשל זה. הפעם יותר מתמיד יש לנו אפשרות לפתוח דף חדש כי העתיד לא חייב להיראות כמו העבר. אישה מדליקה נרות. חייל חוץ. חזר הביתה, בולגרית.

אלא במעשים. נופי הגליל, איש כותב תפוז, הצביעו פפרוני.

גם לכם נמאס מסיסמאות ריקות ודברים חסרי תוכן. הגיע הזמן למשהו שונה, משהו אמיתי. הצביעו אנשובי. כן, אז אתם יודעים, החיים קשים, צריך לעשות בחירות קשות. אבל עכשיו, אחרי שאתם קיבלתם את כל הנתונים ואתם יכולים להחליט שוב, אז אנחנו הולכים לעשות סבב חוזר של הצבעה.

בבקשה. ההצבעה ננעלה ברגע זה. אוקיי. כמו שאולי שמתם לב, אתם אותם אנשים שהייתם קודם. וגם האפשרויות שעמדו בפניכם הן אותן אפשרויות שעמדו קודם ולכן התוצאות של בחירות האמת האלה אמורות להיות אותן תוצאות שהיו קודם, נכון?

עכשיו בואו נראה מה התוצאות באמת. תוצאות הן אלה.

יש לנו ניצחון לאננס, 26% בחרו באננס, אני יכול רגע להגיד לכם משהו, אני יכול להגיד לכם רגע משהו באופן אישי? אתם אנשים נוראיים. 26% בחרו באננס ו-24% בחרו בזיתים. עכשיו, מה שמעניין פה, זה ששתי המפלגות הגדולות, גם אננס וגם זיתים, גדלו. כלומר, הם הובילו גם בפעם הקודמת, אבל אז הם קיבלו פחות מ-20% כל אחת.

עכשיו כל אחת מהם קיבלה יותר מ-20%, שכל אחד מהאחרים קטנו. תמירי מורה גייד, אנשים שבבחירות הקודמות הצביעו למשהו אחר, אבל בבחירות האלה הצביעו לאננס או זיתים. מה בחרת בבחירות הראשונות?

בפעם הראשונה פפרוני ועכשיו אננס, למה? זאת תשובה טובה, הפפרוני בכל מקרה לא הלך לנצח ולכן היה עדיף להצביע על האננס כדי להביס את הזיתים, זאת אומרת זו הייתה הצבעה, זאת אומרת לא הצבעת למה שאתה ממש רוצה אלא למה שיש לו סיכוי לנצח את הזיתים, זו הייתה הצבעת רלז, רק לא זיתים. זאת אומרת, זו לא הייתה הצבעת בעד, זו הייתה הצבעת נגד, זה מאוד הגיוני, ואתם יכולים להוריד את היד, אני לא אוכל לדבר עם כולם, אין מה לעשות, ואני מניח, אני לא יכול לדבר עם כולם, אבל אני חושב שזה היה הנימוק המרכזי של רוב האנשים, משום שאנשים לא מצביעו למה שממילא אין לסיכוי לנצח, ואתם ראיתם למה אין סיכוי לנצח, ולכן אנשים מעבירים את הקול שלהם לאחת משתי המפלגות הגדולות, זיתים. או אננס, משום שהם אלה שיש להם סיכוי ריאליסטי לנצח. זה נכון, זה עובד, זה שיקול רציונלי, זה שיקול רציונלי, זה לא שאני אומר שזה לא בסדר לעשות את זה, זה בהחלט מאוד הגיוני.

זאת אומרת, אם ההעדפה שלי, כלומר אישית, אם אני הייתי מצביע לכל דבר שאינו אננס, אז גם אם זיתים הם לא העדיפות הראשונה שלי, אני אצביע לזיתים רק כדי שאננס לא ינצח. והדבר הזה קורה תמיד. הדבר הזה שאתם הדגמתם עכשיו, אם אני, אנחנו לא נעשה את זה עכשיו עוד פעם, אבל אם היינו עושים עוד הצבעה עכשיו, אז זיתים ואננס היו עוד יותר גדלים. כמעט אף אחד אחר לא היה מקבל קולות. אנשים חוקרים, יש תחום של מחקר של איך אנשים מצביעים בבחירות כבר הרבה מאוד זמן, ולדבר הזה יש שם.

הדבר הזה קוראים לו חוק דוברג'ר, והוא אומר... בבחירות שבהן יש מנצח אחד אבל הרבה אפשרויות, ההצבעות כולן מתנקזות לשתי מפלגות בלבד. למה? בגלל שתמיד, לא משנה מי זה שני אלה שמובילים, אז אנשים יתחילו להצביע בעדם או נגדם כי הם יודעים שהאחרים אין להם סיכוי. וזה בדיוק המצב, למשל, בבחירות בארה״ב.

אמרנו, בבחירות בארה״ב יש שתי מפלגות שאחת מבין שתיהן תמיד מנצחת, וקל מאוד לחשוב בטעות שבארה״ב יש חוק שחייבות רק שתי מפלגות, זה לא המצב. באמריקה יש הרבה מפלגות. יש הרבה מפלגות חוץ משתי הגדולות, פשוט אף אחד לא שם לב. כמעט אף אחד לא מצביע עליהן. בבחירות לנשיאות האחרונות, כל המפלגות שאינן הרפובליקנים או הדמוקרטים, קיבלו ביחד 2% מהקולות.

למה אף אחד לא מצביע עליהן? כי אין להן סיכוי. למה שהם יבזבזו קול על מפלגה שממילא אין לה סיכוי? למה אין להם סיכוי? כי אף אחד לא מצביע אליהם.

זה דבר שקורה באופן טבעי בגלל השיקול הזה. אתם ראיתם את זה קורה כאן.

אז העניין הוא שאנחנו מהר מאוד מגיעים למצב שבו האפשרויות הרלוונטיות היחידות הן זיתים ואננס. מה אם אני לא אוהב לא זיתים ולא אננס? אין לי באמת אפשרות להביע את דעתי, והאמריקאים לא סובלים את המערכת שלהם. תשאלו אמריקאים, עושים עליהם סקרים, אנשים הם פשוט לא סובלים את המערכת הזאת שהם יכולים להצביע רק לאחד או השני, כי מה אם אני לא אוהב אף אחד מהם? או מה אם אני, כאילו, אני מסכים עם חלק ממה שאחד מהם אומר, אבל לא עם, מה אם אני מאוד בעד המדיניות הכלכלית של זיתים, אבל אני מתנגד למדיניות החוץ שלהם?

האנלוגיה קצת נשברת כאן, זה לא, אבל עניין הוא שכשיש לכם רק שתי מפלגות לבחור מביניהם, הרי די בוודאות אתם לא מזדהים לגמרי. עם אף אחת משניהם, אז אתם אף פעם לא מצביעים למה שאתם באמת רוצים. זה מצב די מאפן. עכשיו, אולי תרצו לדעת מה היו התוצאות שיעשו סקר כזה באופן יותר מקיף. עשו סקר על העדפות הפיצה בישראל בשנת 2022, ומסעו כל מיני דברים מעניינים, למשל שנשים יותר מעדיפות פיצוצים חונית מאשר גברים, בתל אביב ומזמינים יותר פסטריים במקומות אחרים, אבל חוץ מזה הם מצאו גם את התוצאות הכי, התוספות הכי פופולריות באחוזים, והתוצאות האלה היו אלה.

למקום הראשון בארץ הגיעה זיתים עם 58 אחוז, ולמקום השני פטריות עם 52 אחוז, ואחר כך בצל עם 39 אחוז וטירס עם 22, עכשיו, התוצאות הן בסדר? אין לי ממש בעיה עם התוצאות, חוץ מזה שכמו שאתם רואים זה מגיע להרבה הרבה יותר מ-100%, אז זה מסתכם באיזה 300%, אז מה קרה פה בדבר הזה? אז יש לזה תשובה, זה פשוט, פשוט הסקר הזה לא נעשה באופן כזה שאנשים יהיו צריכים לבחור אחד, אחת מבין האפשרויות, אלא נתנו להם לבחור כמה, נתנו להם לסמן כמה מבין האפשרויות שהם רוצים. ולכן זה הגיע, 58% אמרו שהם בין השאר אוהבים זיתים. זה לא אומר שזה הדבר שהם הכי אוהבים, אבל זה אומר שזה דבר שהם אוהבים.

אז אם אתם נותנים זיתים, אז זה לא בהכרח ישנה. אז מה אם אנחנו נעשה את זה גם? מה אם אנחנו נבחר גם בצורה כזאת? נכון שאני אמרתי שעשינו, ההצבעות הקודמות היו הסופיות, אבל בואו נעשה עוד אחד. אבל עכשיו אתם מתבקשים לבחור כמה שאתם רוצים.

רגע, ההצבעות האלה, ההצבעה הזאת עדיין לא נפתחה, לפני זה אנחנו נראה עוד כמה תשדירי בחירות. הצבעתם פטריות, קיבלתם את כל הזית. הפעם בוחרים חכם. פסטרמה. גבירותיי ורבותיי, הגיע הזמן לשינוי אמיתי, שינוי שכולנו יכולים להרגיש.

ביחד נבנה עתיד טוב יותר לכולנו. שמיים כחולים, חקלאי עם טרקטור, ילדים צוחקים. הצביעו, טירס. מוזיקה מפחידה, קריין סרקסטי. טקסטים על רקע שחור.

אמרו לא. לאננס. אוקיי, עכשיו אתם יכולים לבחור כמה אפשרויות שאתם רוצים, בבקשה. אוקיי, ההצבעות נסגרות בעוד חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת.

וההצבעות נסגרו, ואלה הן התוצאות, יש לנו 11% לבולגרית, 12% לזיתים, יש לנו 10% לפטריות, 10% לבצל, 10% טירס, אננס, מה שזה מעניין, אננס כרגע נמצא עם 8%, זה אומר שהוא לא מקום ראשון, לא שני, לא שלישי, לא רביעי, לא חמישי, הוא מקום שישביעי. וזה להזכירכם, אנחנו הרגע עשינו בחירות שבהן אננס ניצח, וכרגע הוא אפילו לא קרוב למקום הראשון. זה מעניין שוב, כי אנחנו אותם אנשים, זה פשוט אנחנו בחרנו באופן שונה. כאן זה התוצאות, התוספות שהכי הרבה אנשים בסדר איתן, וכאן נראה לי שהזיתים ניצח בהפרש מאוד מאוד קטן על הבולגרית, ומעניין שהבולגרית לא הייתה פונקציה בכלל, היא כאילו הגיעה למקום נמוך בסקרים הקודמים, אבל כאן היא נמצאת במקום השני, אבל זיתים בפרש מאוד מאוד קטן הובילו. אז זאת בהחלט דרך לבחור דברים, זאת דרך לבצע בחירות, אז למה שלא נבחר אולי את הממשלה בצורה כזאת?

זאת שיטה מעניינת, זאת שיטה כבילה, ולא משתמשים בה ב... שום מקום בעולם, אין שום מדינה שבוחרת את הנציגים שלה בצורה כזאת, שאפשר לבחור הרבה אפשרויות, אבל היא הייתה עיר אחת כזאת. העיר היא פרגו. פרגו, רוב האנשים מכירים אותה אם כבר בתור סדרה בטלוויזיה, או בתור סדרת של האחים כהן, אבל שתיהן נקראות על שם עיר, זאת לא עיר גדולה, זאת עיר של מאה ומשהו אלף תושבים בצפון דקוטה, סטנדרטים ישראליים זה עיר בינונית, בסטנדרטים אמריקאיים זה עיר קטנה מאוד. אבל הם ב-2018 החליטו לעשות שינוי שהם את ראש העיר שלהם יבחרו באופן ששונה מאיך שבוחרים את ראש העיר בכל מקום אחר.

כלומר, האופן שבו הם הצביעו הוא כזה. זאת אומרת, אתם יכולים לשים פתק, אתם לא חייבים להצביע להיכן, אתם יכולים להצביע לכמה שאתם רוצים. אז תצביעו למי שאתם בסדר עם זה. איתו. וב-2022 באמת יהיו הבחירות, וראש העיר שזכה קיבל רוב של 64 אחוזים.

והמועמד במקום השני קיבלה 32 אחוזים. וזה שבמקום השלישי קיבל 25 אחוז, במקום הרביעי 19 אחוז. ושוב, אתם רואים, זה מגיע ליותר מ-100 אחוז, משום שאנשים הצביעו ליותר מבן אדם אחד. למרות שזה לא הרבה יותר ממה שמראה שרוב האנשים הצביעו לבן אדם אחד או שניים, לא הרבה... הרבה יותר מזה.

ואז מבחינת התוצאה, יכול להיות שזה לא שינה הרבה, יכול להיות שאם היו עושים בחירות רגילות לגמרי, אותו אחד באמת היה נבחר. אבל מה שזה השפיע זה על תהליך הבחירות, על קמפיין הבחירות. בגלל שאם בדרך כלל אנשים היו עושים דברים כמו, אל תצביעו לה, היא תהרוס את העיר שלנו, ורק אל תצביעו לו, הוא יחפור לנו באירות נפט בחצר, או מה שזה לא יהיה. עכשיו כולם היו נורא נחמדים אחד לשני. בגלל שכשאתם מנסים להיות המועמד שבסדר עם הכי הרבה אנשים, אתם לא חייבים להיות קיצוניים בשום דבר.

אתם פשוט צריכים להיות שאף אחד לא ישנא אתכם. ולפעמים אנשים אמרו, תצביעו לה ותצביעו גם לי. אתם רואים, אנחנו החוקים, אנחנו בסדר. כל מערכת הבחירות הייתה נורא נורא נחמדה בעקבות הדבר הזה. ואז שנתיים אחר כך במדינת צפון דקוטה, שהעיר הזאת היא חלק ממנה, העבירו חוק שאסור לעשות את זה יותר.

אולי היה נחמד מדי, או אולי זה פוגע בעיקרון הדמוקרטי של אדם אחד עם כל אחד, וככה לכל אדם יהיו כמה קולות, אז יכול להיות שאת זה הם לא אהבו. עוד נקודה אחת שאני רציתי לדבר עליה קודם, קטשופ לא קיבל אף קול. גם פלפל חריף לא. קטשופ אולי נשמע כאילו אנחנו הצגתי את זה בתור איזה אפשרות בדיחה או משהו כזה, אבל זו לא, זו לא בדיחה. קצ'ופ הוא תוספת לגיטימית לחלוטין לפיצה, תלוי איפה אתם נמצאים.

זאת אומרת, יכול להיות שכשבפיצריה המקומית שלכם, אם תבקשו פיצה עם קצ'ופ, לא יהיה להם שום מושג על מה אתם מדברים, למה אתם עושים... אנחנו עושים פיצה, אין לנו קצ'ופ, תזמינו המבורגר, אז יהיה לכם קצ'ופ. לעומת זאת, אם אתם מזמינים פיצה במקומות מסוימים בצפון, בצפת, באוסלפי, בכפרים ערביים ודרוזיים בעיקר, אתם תקבלו את הפיצה עם חבילת ספגטים של קצ'ופ. בגלל שזה לגמרי מקובל וסטנדרטי שם לשים קצ'ופ על הפיצה. זה פשוט עניין של תרבות מקומית.

לי זה נשמע מוזר משום שהפיצה די באופן בהגדרה מגיעה עם רוטב עגבניות, אז אם אתם שמים על זה קצ'ופ, אז זה מין סנדוויץ' עגבניות אתם עושים. זה כאילו עגבניות וגבינה ואז... אבל אותו דבר מקובל במצרים, זה מקובל בברזיל, בברזיל זה עד כדי כך מקובל שהיינט יצאו עם הקמפיין. של היום הלאומי של לשים קצ'ופ על פיצה.

מה שנשמע הזוי לחלוטין במקום אחד, הוא מקובל לגמרי במקום אחר. אז כן, כל העניין הוא שאנחנו דיברנו עד עכשיו על מצבים שבהם אנחנו בוחרים אחד, אנחנו בוחרים אחד, תוספת אחת שתהיה על כל הפיצה, ואז די בהגדרה אנשים אף פעם, רוב האנשים לא היו מרוצים, בגלל שגם כאן, כשהאננס אני עדיין בשוק שאתם בחרתם בו, אבל וואטאבר, שהאננס נבחר ברוב של 26 אחוז, זה עדיין לא רוב, עדיין רוב האנשים התנגדו לאננס, אבל הם קיבלו אותו בכל זאת. אז אפשר לפתור את זה פשוט אם לא עושים בחירות בשיטה כל כך מטופשת שרק אחד מנצח, אם עושים בחירות כמו בישראל נגיד, אנחנו לא בוחרים ראש ממשלה. אף אחד לא מצביע לראש ממשלה ואין רק אחד שמנצח, בסוף אנחנו בוחרים מפלגה. ואז פרופורציונלית, לפי מספר הקולות שהם קיבלו, אז הם נכנסים.

זאת אומרת, אם אנחנו משווים את זה לפיצה, אז מי אמר שאנחנו צריכים תוספת אחת על כל הפיצה? אפשר לחלק אותה לחצאים, אפשר לחלק אותה לרבעים. אנחנו יכולים לפי הדבר הזה לחלק לרבע. במקרה הזה, אז נראה לי שאננס יקבל רבע פיצה, זיתים יקבל רבע פיצה, ומה נעשה עם האחרים קצת לא ברור לי. משום שנגיד אנשובי קיבל 3% ואם אתם תתקשרו לפיצריה ותבקשו אנחנו רוצים אנשובי על 3% מהפיצה זה לא יעבוד הם לא יסכימו לעשות את זה יש להם מינימום כלומר הם יכולים לחלק לרבעים זאת אומרת יש לנו אחוז חסימה זאת אומרת שכל מי שהצביע למשהו שקיבל פחות מ-25% אז עדיין זה לא נחשב אז זה נכון שיש אפשרות להצביע למפלגות שהן לא אחת משתי הגדולות ועדיין לקול שלכם יהיה משמעות, ובכל זאת אנשים נזהרים לא להצביע למשהו קטן מדי, בגלל שאז הם עדיין לא יקבלו באמת את מה שהם רוצים.

אז במקום זה הם מצביעים לאחד מהגדולים, אז זה עדיין משאיר את הבעיה הזאת. עוד איזו אפשרות, אז אפשר לפתור את כל העסק הזה, זה אם אנחנו עושים את זה, נעשה את זה אזורי. זאת אומרת, אמרתי, אם היינו מצביעים, מציעים כאן קצ'ופ, קצ'ופ כאן לא היה מקבל אף קול. כאילו אין שום סיכוי לקצ'אפ, לעומת זאת אם הייתי עושה את הסקר הזה במגזר הערבי בצפון, קצ'אפ היה זוכה כנראה. אז כדי שהם יקבלו את הייצוג שלהם, אז למה שלא פשוט נעשה בחירות אזוריות?

נחלק את זה לאזורים, ואז לכל אזור יבחר את התוספת החביבה עליו, בסופו של דבר מי שייבחר בהכי הרבה אזורים, הוא ינצח, הוא יקבל את ראשותם. פיצה. זה דבר שקורה הרבה, זה שוב דבר שנעשה בארה״ב בהרבה, זאת אומרת, מחלקים לאזורים ובעצם כל הבחירות הן אזוריות. שזה סבבה חוץ מזה שזה מיד עושה בעיות. כי אז בקלות יכול לצאת מצב כמו, נגיד, יש לנו שלושה אזורים, אזור א', ב' וג', שבכל אחד מהם יש עשרה אנשים.

באזור א', שישה אנשים הצביעו לאננס, ארבעה לזיתים, לכן מי שנבחר הוא אננס. באזור ב', אותו דבר, שישה אנשים הצביעו לאננס, ארבעה לזיתים, לכן מי שנבחר הוא אננס. באזור ג', מאה אחוז זיתים, עשר אפס לזיתים, לכן מי שנבחר שם הוא זיתים. יוצא שיש לנו אזור א' נבחר אננס, אזור ב' נבחר אננס, אזור ג' נבחר זיתים, לכן דמוקרטית ראש הממשלה הוא אננס. וזה למרות שבסך הכל אם תצפרו אנס קיבל 12 קולות, זה איתים קיבלו 18.

אנס נבחר למרות שיש לו מיעוט. וזה דבר שלא רק יכול לקרות, אלא קורה. זה קורה לעיתים קרובות. זה מאז שקרה דבר שהוא בעייתי מאוד. אז כל השיטות האלה, תמיד יש בעיה.

תמיד או שאנשים לא מצביעים למה שהם באמת רוצים, או שיכול להיות שהמיעוט... ינצח. אז איך אפשר לעשות את זה ככה שאנשים לא יפחדו להצביע למה שהם רוצים ועדיין יקבלו את מה שהם ביקשו? אז יש עוד דרך. בחירות אחרונות לגמרי, הפעם זה קובע, הפעם זה באמת קובע.

אתם הולכים לקבל רשימה של תוספות ואתם צריכים לדרג אותם, להזיז אותם כדי ככה שהם יהיו לפי העדפות שלכם, מה שאתם הכי רוצים. למעלה, מה שאתם הכי לא רוצים למטה, ואז יש כפתור סדמית ותלחצו עליו. ובבקשה, במקרה הזה, עזבו אתכם רק לא אננס וכאלה דברים. תצביעו לפי המצפון שלכם, לא אסטרטגית או משהו כזה, פשוט תצביעו למה שאתם אוהבים, סדרו את זה כמו שאתם רוצים. ואקה, שעה.

עשר. תשע, שמונה. ההצבעה נסגרה. אני יודע, זה מאוד מאוד דרמטי. זאת ההצבעה הכי קריטית שאתם תשתתפו בה השבוע.

בואו נראה מה יצא, ואז אני אסביר לכם מה בעצם אנחנו רואים ואיך אתם הצבעתם. ועל מה? קודם כול, בואו נראה איך זה נראה. יש לנו פה 68 לזיתים, 58 לפפרוני, 44 לאננס, 41 לטירס, אבל אלה לא התוצאות הסופיות. זה רק נראה ככה.

מה שקרה פה זה לא שאתם הצבעתם כמו באירוויזיון, זאת אומרת, העליון, המקום הראשון שלכם קיבל 10 נקודות, השני קיבל 9 נקודות, השלישי קיבל זה. לא, זה לא מה שעשיתם, בגלל שאמרנו, כל אחד יש רק קול אחד. רק קול אחד שלכם נספר, וזה, אלה הן התוצאות שסופרים רק את המקום הראשון שלכם. עכשיו, כמו שאתם רואים במקרה הזה, הזיתים לכאורה מנצח, אבל לזיתים אין רוב. ואמרתי, אני רוצה להגיע למצב שמי שינצח הוא מי שיש, לא רוב, 159 קולות צריך בשביל לנצח ואף אחד מהם לא קרוב לזה בכלל.

אז איך אנחנו נגיע לזה? ככה, אנחנו הולכים ללכת עכשיו מלמטה למעלה, השיטה הזאת קוראים לה שיטת הקול הנייד, זה משום שהקול שלכם, יש לכם קול, הקול שלכם לא הולך לאיבוד אבל הוא יכול לזוז. מי שהגיע למקום האחרון הוא טונה. עם 15 קולות, דרך אגב אנשי הטונה אני איתכם, אני יודע שאני מיעוט אבל אני בעד טונה, אבל טונה, לא, הלו, אני מבקש להפגין בכבוד, אוקיי, להראות כבוד גם למיעוטים, אוקיי, בכל אופן אבל ברור פה שטונה לא הולך לנצח, אוקיי, ולכן אני הולך למחוק את הצבעות הטונה, אבל כדי שהקולות של מצביעי הטונה לא ילכו לאיבוד, הקולות שלכם לא עובדים פשוט. מה שאתם הצבעתם מקום שני הופך עכשיו לקול שלכם.

הטונה נמחק, אבל קולות של המקום השני הופכים להיות מקום הראשון, והם יפוזרו על כל האחרים לפי מה שאנשים הצביעו במקום השני, ואז מה שקורה זה... זה! זה לא שינה מהותית את מספר הקולות, זה הייתי מקבל עוד ארבעה קולות, טירס עלה בארבעה קולות. וטונה איננה, ועכשיו, אבל עדיין אף אחד לא קרוב בכלל לעבור את ה... לקבל רוב.

חבר'ה, אני יודע, זה מאוד מרגש, מאוד מלחיץ העסק הזה, ועדיין לשמור על זה. אז עכשיו אנחנו הולכים לעשות אותו דבר בבצל. מי שהצביע לבצל מקום ראשון, המקום השני שלו, המקום השני שלו עכשיו הולך להיות מחולק. דרך אגב, אם יש פה אנשים שהצביעו מקום ראשון טונה, מקום שני בצל, יש פה כאלה? לא יצא, אבל אם יש כאלה, אז עכשיו זה המקום השלישי שלכם, שהופך להיות הנציגות שלכם.

זאת אומרת, עדיין מתחשבים בדעתכם, והבצל מחולק, ועוד פעם זה יתחלק באופן יחסית שווה. עכשיו נחלק את קולות הבולגרית. בולגרית גם כן נמצא עכשיו במקום האחרון, ולכן אנחנו נחלק את הקולות שלהם. נראה לי שזיתים פותח פה פער ועכשיו אנחנו מגיעים לאננס, אננס שוב שבבחירות הקודמות ניצח, עכשיו נמצא פה לא קרוב לשום מקום לשמחתי הרבה, יש, קולות האננס יחולקו ועכשיו, אוקיי נראה לי שה... שהאפשרויות הריאליות, המפלגות הגדולות הפכו להיות זיתים ופפרוני, אני לא בטוח שלאחרים יש סיכוי בשלב הזה.

טירס, עכשיו קולות הטירס יחולקו, ויש לנו זיתים, קיבל עוד יתרון גדול, אבל נשארו עדיין שלוש מפלגות, זיתים, פפרוני ופטריות, ואף אחד מהם אין לו רוב. לכן מה שקורה עכשיו זה שמצביעי הפטריות, הקולות הבאים שלהם יחולקו. ולכן בהכרח לאחד מבין שני האחרים יהיה רוב. אם יש קואליציה, יש קרבה בין מצביעי הפטריות והפפרוני, זאת אומרת כל מי שרצה במקום הראשון פטריות, במקום השני רצה פפרוני, פפרוני ינצח. אבל הם צריכים עכשיו גיוס מאוד גדול של מצביעי הפטריות, ואם לא, אז זה ילך לזיתים.

והתוצאות הן... זיתים קיבל רוב!

עם 190 קולות יש לנו מעל 50%, ולכן נבחר הפעם זיתים. עכשיו, מה שיפה בשיטה הזאת, אתם יכולים להצביע למפלגה הכי קטנה והכי שולית והכי מוזרה שבאה לכם, הקול שלכם לא ילך לאיבוד, אין אחוז חסימה, אין כלום. זאת אומרת, אתם עדיין תיחשבו בקול שלכם. אם המפלגה שאתם רוצים לא תיכנס, זה בסדר, משהו אחר, אתם יכולים, מקום ראשון משהו קטן, מקום שני משהו גדול, מה שלא יהיה. זאת הדרך שבה הכי הרבה אנשים, חלק גדול, מן הסתם עדיין יש אנשים שלא קיבלו את מה שהם רצו, אבל מה לעשות, זאת הדרך שמבטיחה שהכי הרבה אנשים מבין המצביעים באמת יקבלו את מה שהם ביקשו.

קוראים לזה הקול הנייד ולא משתמשים בזה בשום מקום בעולם. חוץ... מי באוסטרליה ובעוד כמה מקומות, נכון, יש כמה מקומות שבהם עושים את זה, גם באוסקר מצביעים ככה דרך אגב, בין הסרטים המועמדים, זה האופן שבו בוחרים את הסרט המנצח, אבל המדינה הכי בולטת שבה אשכרה משתמשים בדבר הזה בשביל לבחור את ראשי המדינה, זאת אוסטרליה. ההצבעות באוסטרליה הן יוצאות דופן מכמה בחינות, קודם כל, נכון שתמיד מסבירים לכם כמה שזה חשוב להצביע, אל תלכו לים, חשוב זה באיזה, אל תוותרו על כולכם וזה. באוסטרליה פשוט לא שואלים אתכם, הצבעה זה חובה, זה לא רשות.

אתם צריכים להצביע. עכשיו, נכון שאם אתם לא מצביעים, לא יורים בכם, אתם פשוט מקבלים על זה קנס של משהו כמו 20 דולר, שזה לא כזה המון, אבל עדיין זה מאוד מעודד את אחוזי ההצבעה כשאתם חייבים בעיקרון, אתם צריכים לשלם על לא להצביע, אז יהפכו כבר להצביע, וכשאתם הולכים להצביע, אתם לא משלשלים לקהל פי פתק אחד, אתם עושים את הדירוג הזה, אתם צריכים לדרג את כל המפלגות. מהכי חביבה עליכם עד הכי פחות חביבה עליכם. וככה, מבחינת לתת לאנשים את מה שהם רוצים, זה השיטה שעובדת הכי טוב. עכשיו, האם זה אומר שאנשים יחליטו נכון?

לא יודע. זה לא בהכרח אומר שהכל יהיה טוב, ואני לא מבין בפוליטיקה אוסטרלית, אז אני לא יודע אם גם שם אנשים מתלוננים כל הזמן על הממשלות שלהם ועל הדברים הלא טובים שהם עושים. יש לי כמה השגות לגבי המדיניות שלהם של שליחת פליטים לנאורו. אני פחות אוהב את זה, וחוץ מזה גם מבחינת היציבות השלטונית, אז בין 2010 ל-2020, לאורך עשר שנים, התחלפו באוסטרליה שבעה ראשי ממשלה. אז גם מהבחינה הזאת, זה לא בהכרח אומר שזה מושלם, אבל מבין השיטות הקיימות, זאת השיטה שעובדת הכי טוב.

אז בואו נשאל אתכם. דבר כזה. מה הייתה השאלה?

השאלה הייתה איזה שיטות יש לבחירות ומה מהן הכי טובה. אז ככה, יש המון שיטות ואותו קהל שעונה על אותה שאלה יכול להגיע לתוצאות שונות תלוי באיזה שיטה אנחנו מצביעים. מבין כולם השיטה, וזה נבדק מחקרית, השיטה שמספקת את החלק הגדול ביותר של הקהל היא שיטת הקול הנייד, ובדרך כלל לא משתמשים בה, משום שהיא שיטה שיכולה לתת יתרון למפלגות קטנות, ומי שבשלטון זה המפלגות הגדולות, אז למה שהם יפעילו שיטה שלא תיתן להם יתרון? זאת התשובה בגדול. תודה רבה לכם.

היי, זה שוב אני, אבל פעם ברולפן. יש לי כמה הערות על מה שדורון של העבר אמר פה. תכף. היי, זה דורון פישלר של העתיד, כלומר, העתיד של ההוא שדיבר מקודם, העבר שלכם מן הסתם. הפרק הזה, כמו ששמעתם, הוא כמובן פרק לייב, כלומר, הוא קלט מול קהל, מה שאומר שהכל בפרק הזה קצת פחות מתוכנן מבדרך כלל וקצת יותר ספונטני, זה אומר שלא תמיד יש את האפשרות לדייק באותה מידה, כלומר אם אני אומר איזה משהו לא מדויק אני לא יכול פשוט למחוק את זה ולעשות את זה שוב, לוודא שלא יהיו שום אי דיוקים, אז רק כדי שלא יבואו לי עדלים אחר כך, אז יש לי כמה הערות וחילודים על עצמי.

קודם כל, המסקנה, התשובה בסופו של דבר הייתה ששיטת הקול הנייד single transferable vote היא שיטת הבחירות הכי טובה, הכי הגיונית, וצריך להגיד, זאת לא מסקנה מתמטית מדעית שהיא הכי חד משמעית, הכי טובה, טוב, כדור הארץ. זאת אומרת, כן הרבה מומחים טוענים שזאת באמת השיטה העדיפה. זה לא אומר שזאת אמת אובייקטיבית ומוחלטת, וזה גם לא אומר שהיא מושלמת, או חסינה לגמרי מהצבעות אסטרטגיות. היתרון הגדול של השיטה הזאת, כמו ש... ניסיתי להסביר, זה שאין פה חשש מלהצביע למפלגות או לתוספות על הפיצה שהן קטנות וממילא לא יעברו.

אני יכול להצביע להן, אני לא אפסיד שום דבר מזה, הכל שלי לא הולך לאיבוד אף פעם ולכן זה נותן לאנשים להצביע כמו שהם רוצים להצביע ולא כמו שהם חושבים שאולי כדאי יותר להצביע. אבל עדיין יכולים להיות מצבים. שבהם אנשים יצביעו כמו שהם חושבים שכדאי. כלומר, אם יש שתי מפלגות גדולות, זיתים ואננס, ואני תומך בזיתים ולא באננס, אז יכול להיות שאני אשים במקום הראשון זיתים, ואחר כך כל מפלגה אחרת, כולל קצ'ופ וכולל רעל עכברים וניטרוגליצרין, דברים שאני ממש ממש ממש לא בעדם, הכל לפני אננס, רק כדי לדחוק בכוח את אננס למטה. וגם יש מצבים מורכבים שבהם מפלגה קטנה יכולה להרוויח מלהיות קטנה יותר מאחרות.

זה נכון, כן, דברים כאלה יכולים לקרות, אבל המצבים האלה הם הרבה יותר ספציפיים ויותר נדירים מאשר בשיטות בחירות אחרות, למשל בבחירה הפשוטה, first past the post, מה שנקרא, שבה פשוט מי שמקבל יותר קולות מאחרים זוכה והכל, שבה ראיתם, זה לא אם ואולי זה יקרה ואנשים יתחילו להצביע על הדברים שאני לא בעד בעדם, זה יקרה, אנשים מייד מתחילים לא להצביע על הדברים שהם באמת רוצים. אז זה לא אומר שהשיטה הזאת מושלמת, זה אומר שהיא טובה יותר מאחרות. חוץ מזה, לפני שאנשים אחרים מזכירים לי את זה, צריך גם להזכיר פה את משפט אירו, או פרדוקס אירו, שהוא הוכחה מתמטית מסובכת לזה שאי אפשר לעשות שיטת הצבעה שתהיה באמת... תמיד הוגנת. אי אפשר.

לא קיים מתמטית. אני לא התעכבתי על העניין הזה, גם כי זה מסובך להסביר את זה, וגם כי זאת בעיניי התחכמות. כלומר, תראו, ארו קיבל על זה פרס נובל. יש מצב שהוא איש חכם, שהוא יודע על מה הוא מדבר, אבל לקפוץ מזה ולהגיד, אבל הוכיחו מתמטית שבחירות הן לא הוגנות אף פעם, זה לא באמת מה שזה אומר, למרות שזה מה שזה נשמע, כי לצורך העניין צריך להגדיר מה זה. הוגן, וגם לכלול כל מיני אפשרויות של מצבים שהם אפשריים אבל מאוד לא סבירים.

אז כאילו, תחתן על התרגיל המתמטי שלך, אירו, תיהנה מהנובל שלך, אבל זה לא עם הרבה משמעות מעשית. זה נכון ששום שיטת בחירות היא לא באמת מושלמת, אבל זה לא אומר שאין שיטות טובות יותר מהאחרות. חוץ מזה, את הפרק הזה הקלטנו ארבע פעמים בארבעה ימים רצופים בבאר שבע, בתל אביב, בכפר סבא ובמודיעין. וכשאני אומר שהקלטנו אותו ארבע פעמים, אני כמובן מתכוון שדיברתי על אותם דברים, פחות או יותר אותו דבר, אבל כמובן שזה לא היה בדיוק אותו דבר. ההצבעות היו שונות בכל פעם, כי הקהל בכל פעם יש לו את ההעדפות שונות.

תוצאות במודיעין. אבל מכיוון שעשינו את זה ארבע פעמים, אז עכשיו בדיעבד אני יכול לנתח גם את כל הארבע ולהשוות ביניהן, עכשיו שיש לי בחירות בארבעה מוקדים בארץ. אז קודם כל, זיתים תמיד מנצחים, בסופו של דבר. בכל אחד מארבע הפעמים, זיתים הגיעו בסופו של דבר למקום הראשון. קשה להתווכח עם זה שהם התוספת הכי פופולרית לפי כל הבדיקות שעשינו, אבל הדרך הדרך לשם הייתה שונה.

במודיעין, כמו ששמעתם, כשעשינו בפעם הראשונה הצבעה פשוטה, כלומר, הכי הרבה מצביעים, זה מי שזוכה, התוצאות היו מקום ראשון זיתים, מקום שני אננס. שוב, לדעתי זה נובע לא רק מהטעם האישי של המצביעים, אלא יותר מרצון לעשות לי דווקא, אבל אוקיי, בסדר. בבאר שבע אותו דבר, זה היה, התוצאות הפשוטות היו... זיתים ואחר כך אננס. לעומת זאת, בתל אביב ובכפר סבא, גם שם זיתים היו במקום ראשון, אבל במקום שני לא היה אננס, אלא פפרוני.

מה שכן קרה תמיד בכולם, זה שבהצבעה השנייה, שתי המפלגות שהיו הכי גדולות בהתחלה, ולא משנה מה הן היו, הפכו ליותר גדולות וכל האחרות קטנו. זאת אומרת, יכול להיות שהיתרון של אננס או פפרוני הוא מקרי בפעם הראשונה, הן מתחילות לגדול, זה דבר שהוא דגם יפה וכאילו לא פספס אף פעם. מה שעוד מעניין אבל זה שבאותן שתי מקומות, כפר סבא ותל אביב, כשעשינו את ההצבעה המדורגת, את השיטה האחרונה, שיטת הכל על היד, אז למעשה בסיבוב הראשון, זיתים לא היה המקום הראשון, פפרוני היה המקום הראשון, הוא הוביל, זאת תוצאה שלא ציפיתי עליה, כי לכאורה, אם מבקשים מכם לבחור אפשרות אחת, כלומר לבחור תוספת אחת שאתם רוצים או לדרג את התוספות שאתם רוצים מהכי טובה עד להכי פחות זה לא אמור לשנות את מה שאתם בוחרים במקום הראשון. לא, בכל מקרה אם סופרים רק את המקום הראשון זה אמור להיות בדיוק אותו דבר אבל איכשהו זה כן השפיע. זה מעניין, זה לא מה שבאתי להוכיח כאן אבל גם זה דבר מעניין לבדוק.

בכל מקרה, אז כאילו, בחלק מהמקרים אמרנו, פפרוני הגיע למקום הראשון בסיבוב הראשון, אבל מה שראינו זה שאלה שלא רוצים פפרוני, ממש לא רוצים פפרוני. כלומר, לא דירגו את זה לא במקום ראשון ולא שני ולא שלישי ולא רביעי, אלא באחד המקומות האחרונים, חלקם מן הסתם ממניעים דתיים. ולכן, בכל המקרים, אחרי ששקללנו את כל ההצבעות והדירוגים, או בשיטה שהם מפרקים את המפלגות הקטנות קודם ואז את הגדולות, הזיתים תמיד עקפו את פפרוני בסופו של דבר וניצחו. בקיצור, אי אפשר לברוח מזה, אם אתם רוצים להרכיב פיצה בארץ ככה שאנשים יהיו מרוצים, תתחילו מזיתים. אחר כך נראה.

כמו כן, הקלטות האלה נעשו לפני הבחירות לכנסת בארץ, וכל קשר בינן לבין הבחירות האמיתיות הוא מקרי לחלוטין. כלומר, הקשר בין מפלגה אמיתית כלשהי לבין תוספת כלשהי על פיצה נמצא בראש שלכם בלבד. ברצינות, כאילו, אני לא באמת רומז לשום דבר. זאת הייתה התשובה. אני רוצה להגיד תודה לכל המשתתפים בתשדירי הבחירות, והם רען לוי, אור בוטבול, עמריה כהן וטון טרגר.

וכדי להתעדכן במתי קורים עוד פרקי לייב או הרצאות מהסוג שלא מוקלטות ולא ישדרו אף פעם בפרק, אז בדורון פישרדוט קום. עם עידו שקד, מסייעת תגלה זולאי, ייעוץ ותמיכה מורלית, מוץ, תודה לשילה דבר וכל צוות תושבים היסטוריה, עושים, עושים היסטוריה, ותודה לקהל שהגיע ללייב, ותודה גם לאזרחי ותומכי פישלנד, הפטריון של התשובה, ששמעו את הפרק הזה יום לפניכם, אלא אם כן אתם גם תומכים של התשובה בפטריון, ואז הם שמעו את זה באותו יום כמוכם, כלומר אם אתם, אתם שמעתם את זה מתי שאתם שמעתם את זה. וחלקם גם קיבלו כרטיס חינם ללייב כי גם זה חלק מהתרומות. תיכנסו לפטריון בקיצור, אתם מקבלים שם הרבה דברים מוצלחים. טונה ואנשווי לנצח.

אני דורון, ביי