הצטרפו אלינו למסע ברשת משובשת
האינטרנט משתנה ומתפתח בקצב שיא. טכנולוגיות ורעיונות חדשים משבשים ומשנים את פני הרשת הגלובלית ללא הרף ומאתגרים את מערכת היחסים ביננו ובין הרשת כפי שהכרנו אותה עד כה.
בעונה הזו, בהנחיית שירה הדס-נקר, ננסה לעמוד בקצב ההתפתחויות ולהבין לאן כל זה הולך ומה זה יעשה לנו המשתמשים. כיצד התפתחות והשתנות רשת האינטרנט משפיעה על הפוליטיקה, החברה, הכלכלה, הבריאות, החינוך ואפילו על עקרונות בסיסיים כמו פרטיות, אמת וסובייקטיביות. ואיזה תפקיד יוצא דופן יש לשחקנים ישראלים בתוך המגמות הללו?
בואו איתנו למסע ברשת משובשת – אנחנו יודעים איך הוא מתחיל אבל אין לנו מושג איך הוא יסתיים.

מנהלים


50 אלף האזנות
עשרות אלפי חשיפות לקהל מאזינים איכותי ונאמן..
פרק מלא סביב ערכי הלקוח בקול המנגיש.
סדרה שלמה עם אסטרטגיה ותוכן מותאם לקהל היעד שלך.
כשפותחו הטכנולוגיות שבבסיס רשת האינטרנט בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, איש לא שיער לעצמו שיבוא יום ומיליארדי בני אדם, דוברי אינספור שפות שונות, יעשו בה שימוש יום-יומי: כתובות האתרים (שמות מתחם), למשל, היו באנגלית בלבד.בפרק זה נשמע על מאחורי הקלעים של יוזמת איגוד האינטרנט הישראלי לאפשר רישום של שמות מתחם בעברית, עם הסיומת .ישראל, […]
רבים מאמינים כי הרשתות החברתיות והתאגידים שמנהלים אותן אחראיים במידה רבה לטלטלות הפוליטיות, החברתיות והאידיאולוגיות שמזעזעות את עולמנו בעשור האחרון. המידע שהן אוספות על כל פעולה והעדפה שלנו מעניק להן השפעה אדירה על המחשבות והדעות שלנו, והמידע הכוזב והמעוות המופץ בהם מביא להקצנת השיח ומעודד אלימות. אבל מחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים לנו שהתמונה האמיתית היא […]
רשתות חברתיות הן לא דבר חדש. גם הנוכחות של פוליטיקאים בתוך אותן רשתות היא כבר עניין ידוע ומוכר. אבל טיקטוק, היא כן עניין חדש. אחד המאפיינים החשובים שלה הוא הנוכחות המאסיבית של קהל צעיר. בדרך כלל, הקהל הצעיר הזה לא נתפס כקהל בעל השפעה בזירה הפוליטית, שהרי לבני נוער אין זכות הצבעה – אבל בשנתיים […]
במשך שנים הרגלנו את ההורים להיות מודאגים – אפילו מבוהלים – ממה שהילדים שלהם עושים באינטרנט ללא השגחה. גם הרגלנו את ההורים לבחון את אופי השימוש של ילדיהם ברשת במונחים של זמן: כמה זמן מסך יש לילד במהלך היום. לפני מספר שבועות פרסם איגוד האינטרנט הישראלי סקר חדש, תחת הכותרת – "בני נוער, הורים ומסכים […]
בשניים עשר בדצמבר, 2017, התרחש אירוע משונה ובלתי שגרתי שלא רבים שמעו או ידעו עליו. התקשורת באינטרנט מבוססת על העברה של חבילות מידע (Packets) בין שרתים שונים. ברוב המקרים, המסלול שעושות חבילות המידע נוטה להיות המסלול הקצר ביותר האפשרי מבחינה גיאוגרפית: לדוגמא, חבילת מידע שנשלחת מארצות הברית אל ישראל, תעבור דרך שרתים באירופה – אבל […]
בשנים האחרונות אנחנו רואים עליה ברורה באיומי סייבר מכוונים וספציפיים, החל מכלי נשק סייבר שתוכנן לפגוע בצנטריפוגות מאוד ספציפיות במתקן העשרת אורניום באיראן ועד רוגלות שמושתלות בטלפונים החכמים של אנשים מאוד מסוימים, מנהיגים, עיתונאים בכירים, פעילי זכויות אדם וכדומה. בפרק הזה אנחנו נדון בשניים מהאיומים המשמעותיים ביותר בשנים האחרונות שמייצגים היטב את המגמות הללו, תוכנות […]
בחלק של השני של רגולציית AI – שופטים דיגיטליים, המשכנו את השיחה עם פרופ' ניבה אלקין – קורן מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב, על בעיות נוספות שהאלגוריתם יכול לעורר ומה הם הפיתרונות האפשריים שאולי יביאו לשינוי בעתיד.
בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר תוכנות או אלגוריתמים, אם נדייק במונח הטכני, שמקבלים החלטות שבעבר היו שמורות לבתי משפט ולגופים רגולטורים. במילים אחרות האלגוריתמים הופכים להיות מעין שופטים דיגיטליים שיש להם השפעה לא מבוטלת על חיינו. בפרק הנוכחי ננסה להבין את הבעיות שמתעוררות בעקבות המגמה הזאת, מדוע הן נוצרות ואולי גם כיצד ניתן לפתור […]
בחברה החרדית, טכנולוגיה באופן כללי ואינטרנט בפרט נתפסים כאיום על חומות השמרנות של הקהילה, ובהתאם לכך נתוני השימוש נמוכים באופן משמעותי ביחס לציבור הכללי בישראל. כיצד משתמשים החרדים ברשת? כיצד השפיעה הקורונה על דפוסי השימוש? האם למדינה יש אינטרס לחבר את החרדים לרשת? ואם כן, מה היא צריכה לעשות כדי שזה יקרה? בפרק זה ארחנו […]