[שוקר חשמלי ממשמרת הצניעות, אברהם אינהורן [יוצאים בשאלה

23.09.2026

אברהם אינהורן גדל בלב בני ברק, תשיעי מתוך אחד עשר, בבית שאפילו יתד נאמן לא נכנס אליו, ילד שחלם להיות הרב שך ורדף אחרי הקדושה בדיוק באותה מידה שבה בדק גבולות. בגיל שש עשרה חיכה לו איש משמרת הצניעות, נשימה מסריחה צמודה לפניו, שוקר חשמלי ומכות, על החטא של ללכת למשחקי כדורגל, ולמחרת התקשרו שוב כדי לוודא שהמסר נקלט, ושם נסדק האמון. בפרק הזה הוא מספר על ילדות של שאיפה לגדולה בתורה, על נשירה מישיבה לישיבה עד לישיבות לנושרים בצרפת ולזולות הסמים של ירושלים, ועל רגע השפל שבו בכה על ספסל ברזל בגינה ציבורית והרגיש את הדמעות החמות נעשות קרות במגע המתכת. ועל מה שבא אחרי, כשמבחור בלי מקום לישון הפך ללוחם שריון, חייל בודד וסטודנט לתקשורת שראיין את מנכ"ל העמותה שפעם נזקק לה בעצמו. האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך. לסיפור המלא של אברהם, האזינו לפודקאסט שלו "בני ברק, רות, סוף", הסיפור האישי של אברהם איינהורן, שגדל בבני ברק החרדית, יצא בשאלה והתגייס כלוחם לצבא הגנה לישראל. דרך השירות הצבאי שלו ושיחות עם בני משפחה, חברים ומובילי דרך נרקם פסיפס ישראלי של זהות, שייכות ובחירה חופשית. ספוטיפיי: https://open.spotify.com/episode/2ualT3NkoTLDpA3WlagvoM?si=daKxc6D-TLW0g5J0gYormw אפל פודקאסטס: https://podcasts.apple.com/il/podcast/sap-ear/id1471319901?l=he

תמלול הפרק

שלום וברוכים הבאים לעונה הרביעית של יוצאים בשאלה, הפודקאסט של עמותת הלל. אני מינדי ארליך, ובכל שבועיים אחכה לכם כאן פרק חדש, שבו אני אפגוש מישהי או מישהו שכמוני יצאו מהחברה החרדית, וכיום הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. יחד ננסה להבין ולשמוע על תהליך היציאה בשאלה. פתיח ומתחילים ברוכים הבאים לפודקאסט שלנו, של עמותת הלל, אני עמדי ערך.

אני רוצה להתחיל עם פתיח קטן, ואז אני מציגה אותך במהלכו. איך הופך ילד מלב ליבה של בני ברק, שגדל בבית לא כל כך הדוק, שאפילו עיתון חרדי כמו יתד נאמן לא נכנס אליו, ללוחם שריון, חייל בודד וסטודנט לתקשורת שחוקר את החברה שממנה באה? האורח שלי היום הוא אברהם איינורן. אברהם עבר את כל המסלול של הנוער החרדי הנושר מהישיבות בצרפת ועד לזולות הסמים של ירושלים, עד שהגיע לנקודת השפל שבה לא היה לו אפילו מקום לישון. הוא כאן כדי לספר על הרגע שבו הסטטיסטיקה נפלה עליו, על הניתוק הכואב מהמשפחה, ועל איך זה מרגיש לבנות את עצמך מחדש, מאפס, כשאתה עומד אתה לבד מול העולם.

ברוכים הבאים אברהם כיף לארח אותך שלום שלום אני מדרגה שצ'אטפו. אני מאוד שקרנתי לשמוע את הסיפור חיים שלך אנחנו נתעכב על תחנות שאתה מרגיש שאתה רוצה לדבר עליהם שיש לך מה להגיד ומה לספר. וגם להפתיע אז אני אשמח שנתחיל קודם כל מההתחלה מי אתה אברהם שאתה מגיע עם החיוך הזה שלך עם אנון שלנט עם הבירה ביד. אבל אני אומרת, אף אחד לא יכול לדמיין מה עברת, איזה מסך חיים מטורף. נכון.

אז אני אשמח שתתחיל, מאיפה אתה? מה הרקע שלך? מאיפה באת? כי אתה לא מסגיר כלום. אז קודם כל, ככה, את מדברת ואני בראש, יש לי באמת את התמונה שלי כילד, וכן, משם אפשר להתחיל להתגלגל.

באתי מבני ברק סתם אני גר בשדרות בשנים האחרונות אבל כמובן גדלתי בעיר התורה והחסידות. זוכר את עצמי ילד חמוד זה באמת כאילו אני הרבה פעמים מנסה לראות תמונות שלי מהילדות ולנסות לחשוב דרך ההבעות מה באמת הרגשתי. איזה חוויות חוויתי והמסקנות הן לא תמיד ברורות אבל בגדול אני אתשיב במספר מתוך 11 ילדים. 11 אתם שבט כמעט שבט שפטייה. כן שבט.

את המספר עוד פעם? אני אתשיב מתוך 11. וואו.

כן, ילד חמוד, מאוד שובב. בודק גבולות, שחקן. בודק גבולות זה בא כבר בשלבים יותר מאוחרים. אני כן חושב שבתור ילד אהבתי את המערכת החרדית, בתור ילד צעיר. היה לי גם מודלים לחיקוי ממש טובים, כמו אחים שלי ואבא שלי שממש היה...

שוחח עליי ונותן לי כאילו לא הייתי אומר הילד האהוב על אבא שלי כי לא אומרים את זה או לפחות לא כדאי להגיד את זה אבל הרגשת ככה אני חושב שהייתי הילד המאתגר שצריך שצריך כמה עיניים שצריך שישמרו עליו יותר טוב שיעכבו אחריו שייתנו לו מסגרות. שיותר יהיו נכונות לו. אתה חושב שבתור ילד יכולת לזהות איזה ניצן בלוע קטן ביותר שהיית קצת שונה או משהו שיכל לנבא את מה שיבוא אחר כך את היציאה שלך למסע שהוא לא מובן מאליו וגם לא אף אחד לא יכל לנבא דבר כזה. אז אני מעניין אותי אם אתה יכול להצביע על איזה משהו בילדות שלך שיכל להצביע על זה שיום אחד אתה. תשנה את המסלול חיים שלך.

אני חושב שהייתי די שובב ברגעים מסוימים של ההתבגרות שלי. בתור ילד חלמתי להיות הרב שח. תחת חלום מתיימר. אבל זה היה הסביבה שלי, כאילו בסוף כל הסביבה שלי. לא יודע אם אמרו את זה במילים אבל זה היה המטרות זה היה השאיפות שוב אני זוכר את עצמי בלוויה של הרב שח הייתי בן 11 ומה שהיום תמיד אנחנו כבר לא כחרדים רואים בטלוויזיה על לוויות של אישים דגולים או רבנים גדולים שמטפסים על הבניינים בשביל לראות את הלוויה וכו אז ככה הייתי.

אני זוכר שהלכתי עם אבא שלי והוא אפילו שחרר לי הוא נתן לי ללכת לבד ולהתאפס וזה כאילו זה תמונה אני חושב מאוד עוצמתית בתור ילד כאילו. השאיפה הייתה מאוד גדולה להיות שם להיות במקום הטהור הנקי הזה. מה עניינות לך בלהיות הרב שח. אתה יודע אתה יכול להסתכל על זה כשאתה רואה את הכמות כבוד והערצה שבן אדם בין 104. 102 כן הוספתי לו שנתיים ככה בחינם.

102 מאוד מאוד מכובד אבל ההלוויה שלו הייתה אחת המדוברות בתקופה אם לא עדיין מאוד מאוד גדולה. מעניין אותי בתור ילד חרדי היום כשאתה במבט יותר מבוקר מה עניין אותך בתור ילד להיות ערב שחיים באמת המקום הזה של הכוח וההנהגה.

תואר עמידות עוד או שזה יכול להיות גם הכל מהכל אבל מעין אותך מעין אותי דווקא היום המבט שלך יותר מפוקח ומבקר ויותר ביקורתי.

כן אני חושב שעד היום אני רודף אחרי ההרגשה של להיות נקי. צדיק צדק צדק צדק וצדיק.

מיהו צדיק אבל אני כן מסתכל על הטהרה והקדושה והניקיון כפיים שאני מסתכל על אדם כזה שהיום עד היום אני מנסה להיות במקום הזה עכשיו אצלי אני הטהרה זה מקום של שקט של שלווה של איזשהו רגיעה נפשית ואני עד היום שם אבל כשהסתכלתי על רב כזה. הסתכלתי על לבן כאילו הסתכלתי על מישהו שבא חלק שהוא. איש צדיק איש צדיק כאילו ותמיד ותמיד דמיינתי את זה שם וכמובן שיש את האלמנטים של הרצון. השאיפה לדעת מלא ספרים להכיר מלא תלמוד שיבואו ויעמדו בפתח בפתח הדלת. וירצו להתברך בברכותיי, אני בטוח שבתור ילד זה פנטזיה, כמו שאת יודעת, שאיפות של ילד.

כן, השאיפות של ילד חרדי הן לא השאיפות של ילד חילוני או כלל או אזרח בעולם. כשאתה מדבר על זה, אני חושבת על זה שאתה יודע, הכינוי לילדים שאני היום מכירה זה יפה שלי, יפה שלי, מהממת שלי. ואצלנו זה היה צדיק שלי. צדיק לו. צדיק לו.

צדי כס. צדיקה שלי. זאת אומרת, יש הסללה מראש על זה שהכינוי בתור ילד כבר מסליל לך את הדרך שתהיה צדיק. כן. צדיק שלי.

ובאיזשהו אופן זה מאוד מדגיש את ההבדל בשאיפות של ילד חרדי, שכל מה שהוא רוצה זה להיות גדול הדור. צדיק, תלמיד חכם, מישהו שמחדש בתורה. כן. זה משהו שאני עד היום רואה את ההבדלים המאוד מאוד דרמטיים. אפרופו הסללה בסוף מה החרדים לא יודעים על חילונים כאילו בסוף.

אני חושב שהרעיון הזה של העגלה הריקה הרבה פעמים חרדים כאילו מה אנחנו גדלנו בתור ילד שהעגלה החילונית היא עגלה ריקה. וזה אם זה הסללה זה כן זה צדיק זה. זה להיות רוח להיות גדול בתורה ואחד הדברים שבאמת באמת אני חושב שגיליתי במהלך חיפוש הזהות שלי זה באמת המקום הזה של להבין שהעגלה הלא חרדית אני לא אגיד חילונית כי. העגלה הלא חרדית היא מלאה יש יש הרבה ערכים שאפשר ללמוד כן וזה משהו שהוא שחרדים לא יודעים את מכירה את המושג הזה. אנחנו נהיה סינים כאילו אתה תהיה עוד אחד כאילו מה כל מה שלא הם הם סינים ואנשים ריקים הרבה פעמים זה ככה שוב כאילו בסוף אני מאמין שעם הזמן אנשים גדלים ומתבגרים לתוך מציאויות שונות אבל בתור ילד המושג הזה שאלתה תהיה איזה עוד אחד עובד באתר בנייה כושר ברזלים זה מה שיהיה איתך תעשה כל היום משש בבוקר עד חמש אחרי צהריים תעשה אותו דבר.

שלא לדבר גם אפילו על המגזר הדתי לאומי שהוא גם יש איזה מין מבט אני לא אגיד מתנשא אבל מתבדל מאוד מרוחק כן שהם גם הם לא אנחנו הם הם לא חילונים אבל הם מאוד קרובים לשם.

לא באיזה משיח שפתאום יבוא וייתן לכולם את האור ואת הלבן הזה אבל עדיין אני חושב שבתהליך ההתבגרות שלי בציבור הלא חרדי היה לגלות את העגלה המלאה לגלות את הערכים שלי ואת הזהות שלי תוך כדי תנועה.

ואמרת איזה משפט שמאוד ריתק אותי, אני לא יודע בדיוק למה סטיתי מהדרך, אמרת שהסטטיסטיקה נפלה עליך, ובתור ילד שהיא בבית של 11 ילדים, חינוך לתאי הדוק, לעילה ולעילה, מעניין אותי מתי הפעם הראשונה שאתה אומר רגע. תקופה באמת תקופה ארוכה שהייתי ככה נבנד ואני כן אפרט על דברים שאני חושב שיותר נכונים בשביל לספר בשביל לשקף את התהליכים של הילדה גיל התבגרות אמרת וכו' אבל בגדול היה אירוע משפחתי כבר אני סביבות 18 18 וחצי אירוע משפחתי ואני לא נכחתי באירוע.

ואז דוד שלי שאל איפה אברהם ולא היה להם תשובה. הם לא ידעו איפה אתה? או שהם לא ידעו למה לא באת? לא, כאילו כבר הייתי בשלב של ניתוק כל ה... ניתוק מהמשפחה?

לחתוך את החבלים שכן קישרו, הייתי בשלב כזה גם מבחינתי, גם התהליך שאני עשיתי וגם התהליך של המשפחה והם לא ידעו בדיוק איפה אני באותה תקופה, הייתי מאוד כאילו מחוץ לתמונה, מחוץ לסיפור. הם ניסו להבין איפה אתה?

מישהו ניסה לבדוק איפה אתה ישן בלילה? אם יש לך אוכל? בואי נחזור באמת קצת אחורה. איך זה מילד חרדי מגיע למצב שהוא בנטי כמו משפחה? מה קרה במרחב זמן הזה?

אז כמובן הייתי במסגרות חרדיות רגילות, הייתי בחיידר, אחרי זה בישיבה קטנה. סוג שלמדתי בציפיות יחסית לילד השובב שהייתי זה עמדתי בציפיות. התחלתי בישיבה קטנה מאוד חזקה.

ישיבה קטנה מאוד חזקה שכנראה לא התאימה לי אתה יותר מדי היית פנטי כאילו באמת הלכתי לשם כי אני רק אעצור פורום זה. חרדי ביידיש או זה שילוב של חרדי ופנאטי. אוקיי אז אני לגמרי כאילו מקבל את ההגדרות שלך כי אני בסלנג אני אפילו לא יודעת. אז ביידיש פרומה זה חרדים פרום זה חרדי. כן אוקיי.

לא כולם פשוט יודעים מה זה אומר אז אתה היית בישיבה קטנה בירושלים? לא בבני ברק הייתי כאילו. ידעו לי להיות בחור ישיבה זה כן אולי בסתר לימן כן. ואחרי חצי שנה זרקו אותי מהישיבה על מה לא לא באמת הייתי לא הייתי גרוע מאוד. מבחינת סטייגן הייתי בורח מהישיבה או מאחר לא מגיע הכי כאילו שם כבר בדקת גבולות הייתי הייתי התלמיד הכי הכי בשורה הכי תחתונה מבחינת.

ממילא אחרות כן מוריד במסגרת הזאת זה היה זה היה גדול עליי זה היה זה היה שוב אני אומר יכול להיות שאם הייתי הולך לישיבה אם דיברנו על סטטיסטיקה שהסטטיסטיקה החליטה שאני זה שנתפס ויוצא בשאלה אם. אם הייתי הולך לישיבה יותר סבירה. יכול להיות שהיום לא הייתי יושב מולך ובכובע של של יוצא בשאלה. כי למה כי כי היו מסדרים אותי והייתי לומד והייתי יחסית או בינוני בלימודים או שתופס את עצמי. באיזושהי צורה וכנראה הולך ישיבה גדולה גם סבירה ומתחתן ויושב היום בכולל צריכים לעשות.

אתה אומר פחות אחד דבר, שהבחירה הספציפית הזאת ולשים אותך במסגרת כל כך לא מתאימה לך וכל כך שמחקה אותך באיזשהו אופן, כן אפשר לומר שהיה איזה מין התחלה של הסללה של דרך שאתה תבין שכשלא נוח לך אתה יוצא מגדרך כדי שיהיה לך נוח, ואתה אומר אם זה לא היה קורה יכול להיות שאני היום הייתי אברך חרדי. מהשורה ואנחנו לא היינו יושבים פה ככה, גם לא היית מסתכל עליו. אבל לא כולם ככה שאם יש להם איזשהו רגע שהם לא בהסללה אז הם פשוט מחפשים את עצמם. אני חושבת שבאמת יציאה בשאלה בסוף בכמעט 100% תמיד יש טריגר. הטריגר יכול להיות מאוד ניואנסי, זאת אומרת מספיק שלא שלחו אותך למסגרת הנכונה אבל יש אנשים שהם לא במסגרת הנכונה והולכים להורים ומבקשים להעביר אותם למסגרת אחרת, זה נשמע שאת...

אצלך זה לא היה במקום הזה אתה לא ביקשת להעביר אותך למסלול אחר לישיבה אחרת אתה כבר התחלת למרוד. התחלת את המסע המרד שלך כן בתוך המקום הזה אז אני חושב שכן שהייתי סקרן אני חושב בסוף זה זה השורה התחתונה הייתי ילד. גם אם ילד שובב ככל והתבגרתי זה נהיה נער סקרן. אמיץ כן אמיץ אני אני אומר את זה לעצמי כל הזמן אני לא שלם אם זה במאה אחוז כי עדיין יש לי דעה מסוימת אתה בטוח אמיץ. כן אבל כל הזמן זה יושב כאילו מאחורה של בסוף התבגרות גיל התבגרות אתה עושה אתה עושה גם ילד חרדי בסוף עבר גיל התבגרות זה לא פוסח השלב של ההתבגרות לא פוסח עליו ילד חרדי.

מה שכן קורה זה שלא מרבית הילדים החרדים נמצאים במסגרות כל כך הדוקות שהיום בחיים שלהם נראה כל כך אותו דבר ומוכתב מראש.

ההבדל בין יוצאים משלה שכנראה המרד שלהם הרבה יותר גדול והרבה יותר מטלטל ושאני חושבת שזה גם סיפורים של יציאה מארון ויש נכון יש את האלה שהם באו מלכתחילה עם איזשהו פער באמונה שאלות וחקירות שבגיל 16 היה לי חבר אחד שהבין שאין אלוהים הוא תכנן בדיוק מתי היה השלב שהוא יוריד את הכיפה של שאלות אמוניות. מאוד שחלטני. מאוד שחלטני. כן. אז זה באמת, יש כמה סוגי יציאות בשאלה.

אחת הדרכים באמת היא לאבד אמונה, וזה משבר אמונה מאוד מאוד גדול, ויש כאלה שיוצאים בשאלה כי פשוט לא נוח להם המסגרת. זאת אומרת, יש המון המון סוגי יציאה בשאלה. כשאני שנייה חוזרת, אני מחזירה אותך לישיבה, כשאתה בודק את הגבולות, אתה עושה הכל כדי לא להיות שם, ואתה מוצא את עצמך מואף. מעיפים אותך משם. אז מה אתה עושה?

הלכתי לעוד ישיבה. בסוף בסוף בסוף אבא שלי נורא התאמץ נורא התאמץ שיקבלו אותי לישיבה יחסית בינונית אחרת. בינונית כאילו שוב אני מדבר בשפת שפת חרדים בסדר.

להיפטר מהעברית החרדית, כי אני אהיה מומחה עם זה בשלום. כן? לגמרי. אני חושבת שזה מאוד מייחד. אבל בוא נקווה שאם התשובה שלי יש טעות, את מעירה לי, ואם...

אני בשמחה רבה, שזה יהיה הדדי. אני מנסה. הרבה פעמים, אתה יודע, כמו שהחיות שלי אומרות, אני לא אכזתי ראש. כשאתה אומר... כאילו, בן אדם חילוני מן השורה, לא מבין למה אתה אומר לא אכזתי ראש.

לא אכזתי ראש, כן. כל מיני כאלה. דוגמה קלאסית. כן. בגדול אני חושב שהייתי המילה סקרן זה זה זה אפיין אותי בתקופה אז באמת הלכתי לחפש הלכתי לחפש את המיניות שלי הלכתי לחפש את זה אמיץ.

כן מה מיניות הרי זה משהו שלא מדברים עליו משהו שלא חושבים עליו משהו שהוא מאוד מאוד מתתים מתחת לשטיף נכון וגם השלב לפגיעות היא באמת יכולה. להיות מאוד קצרה. זאת אומרת, היא מתרדרת מאוד מהר מסקרנות מינית, לפגיעות מינית, שאתה, אין לך מספיק כלים, אין לך מספיק ידע כדי לדעת מהי מיניות בריאה, מהם הגבולות שלך, ומאוד מהר, אני שמעתי את זה לצערי המון מחוויותיי, גם האישיות וגם המון אנשים שאני מכירה, שהיוצאים משאלה, המקום הזה הוא אחד המאוד מאוד פגיעים. כי אין להם לא את הידע ולא את הכלים ולא את הבסיס כדי להבין איפה. איפה הגבולות שלך כן איפה איפה לא נעים.

כן וזה וזה אני חושבת שאמרת שאתה לא סגור על זה על הכינוי על האומץ אם אתה אמיץ אז אני חושבת שעצם העובדה שבחור חרדי הולך לחפש ולבדוק. את המיניות שלו זה אם זה לא אמיץ אז מה כן אמיץ. כן אז רק אני אגיד שבאמת פחות אני אדבר על הפגיעות הזאת שדיברנו כי אני חושב שזה השלב שלי בחיים שאני מרגיש מספיק בנוח לדבר. אבל אם נתקדם הלאה באמת כאילו ככל ונפתחו לי העולמות הבנתי שאני יכול יותר לחפש אבל באותה תקופה. ואני אבוא, אני מרים לי לקומה ב' תכף, באותה תקופה היה לי שתי אופציות, או להיות חרדי, או להיות שבאבניק, שזה משהו שמאוד מאפיין גיל התבגרות, כאילו זה מה שהיה לי בראש.

שבאבניקים הם הפרחחים החרדים שיושבים בעצם נור שוליים, שיושבים על הגדרות. הם יכולים לשבת על הגדרות, והם יכולים גם להיות בתוך הישיבה, ובשעות פנאי, ללכת לראות. משחקי כדורגל, אני עוד מכבי, אני בגיל, באותה תקופה, הייתי הולך לראות משחקים בז'בוטינסקי. גילית שיש דבר כזה מכבי, אני לא ידעתי עד גיל מאוד מאוחר מה זה מכבי, מכבי זה היה בירה, זהו. אבל זה גם משהו.

זה גם, בגלל שהגברים שותים בירה, אז גיליתי שיש מכבי בבירה, אבל לא ידעתי מה זה קבוצת כדורגל מכבי. כן, עד גיל נכסית מאוחר. אני לא יודע איך הלכתי, פשוט הלכתי אחרי הרוח. ילד מריח דברים והוא פשוט הולך אחריהם, אני לא יודע אם... כאילו הבנתי, כאילו בסוף בטיולים שלי כנראה הגעתי לרחוב ז'בוטינסקי, זה הרחוב שחוצה את בני ברק וזה הרחוב ש...

וואו, גבול! כן, הוא... כאילו הרחוב הלא חרדי הכי סואן שיכול להראות את התמונות הכי חילוניות.

מעבר לערי החושך, מה שיש שם בחילוניות. כן. אז גילית את מכבי. מעניין, בירושלים מה זה אצלכם? ירושלים זה מרכז העיר.

כן, אני הגעתי בשכונה ממש מאחורי הדווידקה, אז הייתי עולה מספיק עד סוף הרחוב, ומגיעה לדווידקה, לכיכר הדווידקה, ומעבר לזה הם כבר מרכז העיר. כן. כל השבבניקים של ירושלים. כן, זה גם שם יש לי שפה.

והלכתי ואז היה 2006 מכבי הבגמר לא יודע מה זה היה אחד המשחקים הראשונים שלי שהוא חרוט לי בראש הייתי לבוש כמו חרדי הייתי לבוש כחרדי אגב התמונה הזאת של בחורי ישיבות שיושבים אני לא במקום של ללכלך במקום של. כאילו אתה מרגיש שם בבית הרבה פעמים כשאני מגיע לפיצוציות שאני רואה בחורי ישיבות יושבים ורואים.

אני בבית. מעניין שאתה מגיע היום כמו שאתה נראה. אני אדבר את השפה שלהם, אני אבין למה הם לא כללים בכל. זאת אומרת הם לא אוהדים הרגילים הקונבנציונליים שעכשיו יכללו ומכירים את כל ההמנונים בעל פה. יש כאלה שכן אבל בסוף בשלב הזה כשאני נמצא שם אני מבין אותם אני גם מבין את התהליך שהם עוברים בשביל להגיע לשלב כזה שהם יושבים.

משחקי כדורגל. כן, ושותים בירה. ושותים בירה. מכבי. כן.

אז היה גמר של מכבי מול צסקה, 2006, הפסדנו בארבע נקודות, ונשבר לי הלב, ואני זוכר שכאילו הייתי, כן, זה היה איזה, תוך שעה וחצי, שעה וארבעים דקות, נכנסתי כאילו למשחק, כאילו נכנסתי, ומאז אני אוהד מכבי, כאילו לא חציתי את הכביש. זאת אומרת, לפני זה לא ידעת... כל כך מה זה משחקים אחרים, מה זה קבוצות אחרות. לא הכרתי. אתה פשוט נפלת על מכבי ממי שם אתה נאמן, אתה חרדי אמיתי.

כן, גם משמרת עצמיות לא עצרו אותי לראות משחקים. הם ניסו? כן. איך זה עובד, איך זה נראה? אני חושב, אני פותח סוגריים, שעד היום יש לי איזה משבר זהות, וזה משהו שאני כן בשל לדבר עליו.

עם ההורים שלי שהם שלחו את משמרת הצניעות שיפעלו נגדי. אתה אומר דברים בנון שלנט והם דברים קשים. אמרת שאתה לא יודע אתה באיזה פיצול או באיזה מקום מאוד קונפליקטואלי סביב זה שאתה לא יודע אם ההורים שלחו את משמרת הצניעות כדי לטפל בך. זה משהו שאתה אומר את זה בנון שלנט וזה לא כזה נון שלנט.

בסדר אני לא לא לא לא עברתי פסיכולוג אחד ולא פסיכולוגית 2 בשביל לאבד את כל הסיפור חיים אז יכול להיות שאני לא שאלתי עוד זה הסוג של המגננה שלי אבל אבל אבל בסוף זה כבר מעובד אני לא מספר את זה פעם ראשונה ברור לי אני רק תוהה האם אתה מספר את זה במקום מעובד או גם. כי זה מובן מאליו אולי שזה מה שהיום חרדים זה מה שמצופה מהם לטפל בילד שלהם בדרך שהם חושבים שהיא הנכונה. אני חושב שנחתמתי בגיל 16 כשחיכה לי איש משמרת הצניעות והיה לי את המתחת לבית. איך זה היה נראה מה הוא. איך נראה מפגש עם משמרת הצניעות איך ידעת שהוא משמרת הצניעות.

קודם כל הוא אמר הוא היה מאוד גדול וחזק ומפחיד והרחרה מהפה. וכי הפה שלו היה קרוב אליי. אתה אומר האבל פה היה מספיק קרוב כדי שתרגיש. בשביל להרגיש מאוים או להרגיש מאוד מסריח ולא נעים. קצת גרפי.

כן אני מקווה שילדים קטנים לא שומעים את זה אבל כן לכן אני לא ארד לפרטים. אבל בגדול הוא חוות בי והפליא בי מכות ואיים עליי עם שוקר חשמלי. אגב שוקר חשמלי ממש רפרנס לסרט שלך. אתה אומר שוקר חשמלי ואני מזהה אני חושבת על לייזר מתפתל על הרצפה שמצמידים לו אחד כזה ואגב אני שנייה רק פותחת סוגריים הכמות הודעות נעצה. התגובות על הסרט שזה מומצא אמצענו את זה.

וזה שאתה יושב פה מולי ואני אומר לך אני הייתי שם זה שאתה יושב פה לא הייתי שם בחיפוש שכר מיניות. אבל לא בגלל זה מי איש משמרת הצניעות שרצה להביא לך שרצה ליישר אותך שרצה להגיד לך אם אתה לא תלך בטלם.

שמאוד רציתי לראות אותך אחרי שראיתי את זה אמרתי אני צריך לפגוש אותך למה ולמה כי רציתי להגיד לך קודם כל על הסצנות על סצנות מאוד חשובות מבחינתי שהיו שם וכאילו ונתנו לי איזה שהוא אפילו ערערו לי את אמות הסיפים כשראיתי אותם ממש בכיתי וואו כן בסצנה מסוימת עכשיו עם צמרמורות. כן. אתה יודע למה, אבל בייחוד כי אתה עבר מבפנים והמבט שלך על הסצנות בסרט הם, אתה יודע, אתה היית שם. כן. אתה יודע איך זה מרגיש להיות בקהילה כזאת.

כן. אז בגדול הסרט מדבר באמת על חיפוש של מיניות סביב הורים או זוג חרדים, שבאמת אם דיברנו על שוקר, הם היו... הלייזר הגיבור הסדרה הוא היה מאוים על ידי סוג של מישהו שסחט אותו משמרת הצניעות או אז זה קצת כן יש רפרנס דומה אני הייתי בן 16 ולא היו לי שלושה ילדים והסיפור הוא לא על מיניות בהכרח אבל כן זה זה. כשאני קמתי בבוקר יום למחרת. וגם התקשרו אליי שוב לבדות שקיבלתי את המסר הייתי לבד בבית.

אה זאת אומרת לא מספיק חטפת. לא היה וידוא ריגע. למחרת גם קיבלת טלפון נגיד שאתה היה להם עבר ואתה מבין שזה לא חלום זה באמת קרה. כן שהחתימו אותי מספיק חזק בשביל שאני אבין שעשיתי מעשים אז עזוי על מה העפילו אותי. מה היה המעשים?

מה היה הטענה? על מה חטפת? על מה היה טיינה. שאני הולך להיות משחקי כדורגל וכדורסל ושאני מקלקל חברים שאני התפוח הרקוב זה משפט קשוח אני אומר להורים בחיים אל תגידו את זה לילד כאילו. אני מקווה שהיום לא עושים את זה גם הורים מהקהילה החרדית.

אז אתה חתך על זה היה לי פלאפון וגם לוקח לי את הפלאפון. כן היה לי פלאפון ישן אנחנו מדברים על 2007 היה לי 300 פלאפון קטן כזה נוקיה כזה של הראשון הראשון או השני הצבעוני לקח לי את זה החרים לי את זה. אני מדמיינת אותך אני אני מעטיס ריטייט שבי מתפרצת ואני מדמיינת את הסצנה הזאת נארבן 16 שכל החטא הכי גדול שלו. זה שהוא הלך עם הלב, הלך לראות משחק כדורגל וחטף מכות. כן.

אתה, היה לך כבר איזה שלב שהרגשת שאתם לא יכולים עליי או שנבהלת? איך אתה מגיב לזה? זה חתיכת תיאור התעלים. אני חושב שלא הייתי מספיק ער ורגיש למה שהרגשתי. אני לא יודע אם הצבעתי לעצמי באותה נקודה שוב הייתי ילד כמה הייתי 16 שהצבעתי בנקודה ברגע שלי ואמרתי אני עצוב עכשיו אני כאוב.

אני מפחד אולי אף אחד לא לימד אותך אבל אני חושב שבתוך שבתוך הבלי לרגשות הללו נכנס החוסר אמון בהורים שלי הלוואי.

ובעזרת השם אני אלך להורים שלי ואני אנסה איכשהו באיזה שיחה לשאול אותם ואנחנו לוחצים יד אנחנו עושים דיל עליי אבל אני צריך להכין את זה זה יהיה זה יהיה מורכב אני אשאל אותם אם הם זוכרים כזה דבר. אני מוכנה להזמין אותך שוב. שנדבר על פרק ב. אני מאוד מתבקש להתעמת ולשאול האם אני חושב שזה משהו אתה יודע אני הקטנה אני קטנתי מלעזר אבל החוסר ביטחון שלי שוב כל כך גדול.

וגם ילד צעיר וגם תקופה של משנה תודה ותקופה כאילו קצת לא דיברנו כן לא יודע אם בכלל צריכים להגיע לזה אבל כן תקופה של סמים ומשנה תודה אני גם כאילו. החוסר אמון הוא קיים וצריך איכשהו לפתור את זה וגם אם לא יהיה להם תשובה מאוד ברורה וזה התובנה שאני יוצא מהשיחה שלנו. גם אם לא יהיה תובנה מאוד עמוקה, אמא צריכה לדעת שיש בי חוסר אמון כלפיה בסיפור הזה. זאת אומרת, אתה אף פעם לא באת להורים שלך והתעמתת איתם עם השאלה הכל כך פשוטה ולא פשוטה. האם אתם שלחתם אליי את משמעת הצניעות שישרו אותי?

ואולי לא, אבל גם אם כן וגם אם לא, אני... חושבת שזכותך לדעת, אני, אתה יודע, זה איזה... יש לנו כותרת לפודקאסט הבא. תשמע, זה איזה רגע שאני בטוחה שהלך איתך הרבה בחיים, הרגע הזה שאתה חווה משבר של משבר אמון מול אנשים שכביכול אמורים לשמור עליך, אבל אז הם זורקים אותך מכל המדרגות, לאן אתה הולך משם? אתה עדיין חרדי בשלב הזה כן אז בגדול הייתי מאוד בחיפוש ומאוד סקרן ואז שלחו אותי ללמוד בישיבה בצרפת.

בפרוור ליד צרפת הייתי הייתי בקשר עם איזה מישהי. אוי בוך כן ביקרתי אותה באפליקציה באפליקציה. באתר תפוז אני לא יודע אם זה אם זה פורום תפוז אז היה לנו עוד מהזמנים שלי גם כן אז. היה את פורום עצים שלה זה היה פורום עצים שלה אני לא הייתי שם משום מה אני לא זוכר את זה אבל הייתי בכל מיני פורומים אחרים. אז היה טינדר שלה כן זה היה טינדר זה היה פורום אני חושב שהרבה פגיעות כי שמה כי בסוף.

לא נשמרתי כי האינטרנט היה פרוץ ולא נשמרתי כי עשיתי הכל בהסתר אז גם הגבולות מאוד התערערו. וכתבתי מישהי, כן בת של הרב, וכן, ו... שפת גבוהה. או שהיא שפה, או שהיא פחות. לא להגיד ככה.

בת של רב. בסדר אבל אני...

או שזה פחות כן את צודקת צודקת אתה יודע יש את היחס יחוס כן היינו משפחה ממש טובה אגב לא לא הזכרתי את זה כאילו משפחה אמרת בפתיח יתד נאמן כן לא היה לנו יתד נאמן אבא שלי היה מאלה שקוראים את העיתון של השכנים כמובן זה נהנה וזה לא חסר כאילו הוא עושה משהו אפשר לקרוא אבל לא מכניסים את זה הביתה. ושוב אני לא אומר את זה ממקום ביקורתי כאילו לגמרי כאילו סבבה. לגיטימי מבחינתך שלא מכניסים עיתונים הביתה. כן. אני חושבת שזה פשוט תלוי מאיפה זה בא.

אם זה בא ממקום. זה היה עיתון משפחה כזה בסופי שבוע שכן השיגו מהחברים אבל בתור ילדים זה לא היה לנו קיים בבית פחות פוליטיקה. מאוד הגנו עליכם. כן כן. אני מחזירה אותך לרגע הזה שאתה במשבר אמון מאוד קשה מול האנשים שכביכול אתה אמור לסמוך עליהם לאן אתה הולך משם.

אז נסעתי נסעתי ללמוד בישיבה בצרפת אתה דובר את השפה. לא זה היה כאילו ישיבה של מה שנקרא שבבניקים נוער נושא נושא או בגבול גבול לתם.

אבל גם לא לא חרדי ושם נפתח לי העולם אני זוכר הגעתי עם כובע וחליפה כולי כזה עדיין כזה ממקום. עדיין חרדי כן ולגמרי נפתח לי העולם שם. אני לא אומרת שבור לב כי כאילו טיסו אותי לצרפת ושרתי בעצם את הקשר עם הגברת הצדקת בתפוז.

אני יוצאה מזה מיץ. כן, את ריאסור.

והגעתי לצפת. אתה מגיע בלי שפה, מנתקים אותך מהסביבה הטבעית שלך, מהמשפחה, מהחברים. כמה זמן אתה שם? היינו שם תשעה חודשים. לא מעט.

יאמר לזכותו של הרב בישיבה, והייתי שמח יום אחד גם לפגוש אותו, שהוא כן ניסה... לעשות לעשות את המרב לראות אותי יפה יופי.

אני אפילו לא מזמן חיטטתי בחפצים שלי וראיתי פתק שהוא השאיר לי והוא כותב שם כתב כל מיני דברים ואז בסוף זה היה אם תרצה יום אחד לעשות סוויץ'. תפנה אליי כאילו הסוויץ' כמובן היה מן להשתנות מהילד השובע ואני אני מנתח את זה מהילד השובע והמבולבל. לחזור לתלם, לעשות תהליך חזרה בתשובה. אז אושר לך פתק, אולי זאת הפעם הראשונה שאתה חווה מין סוג של בחירה, שזה בידיים שלך?

הבחירה תגיע אחר כך. לא, אני אומרת, בפתק עצמו, מה שנראה לי שונה בעצם לראשונה, זה שלא כופים עליך דברים. אם תרצה לעשות עם אחד סוויץ', זאת אומרת, הוא כבר מכבד אותך כבן אדם עם מחשבות, עם רצונות. כן, אבל זה בסוף ה... בסוף המסע.

לא, אני אומר, בסוף זה התהליך של ישיבות לנושרים, אני לא יודע איך זה הולך אצל בנות, אבל בסוף אני רואה ישיבות לנושרים בכך שאנחנו נשאיר אתכם במסגרות החרדיות, אתם לא חייבים ללמוד כל היום, אולי תעבדו מרבית שעות היום. ואתם תישארו חרדים ביום אחד נחתן אתכם זה זה יכול להיות שלא כולם ככה אבל התפיסה של נוער נושר זה התפיסה החרדית שאני מכיר. וכנראה רצו להשאיר אותי במסגרת איכשהו משהו מתישהו אבל אבל להישאר.

אתה משתמש במונח בוהם התנשרים. מעניין אותי, נתקלתי בזה בתחקיר, ומעניין אותי, אתה יודע, מה יש שם בזולות של ארנוף, או בישיבה בצרפת שעכשיו הזכרת, או במקום הזה של נערים חרדים שכל מה שהם מחפשים זה להיות חופשיים, או עצמאיים, או למצוא את עצמם במקום הכל כך קונבנציונלי וכל כך עדרי. מה יש שם שילד חרדי או נער חרדי יכול ללכת שם לאיבוד? אני חייב עוד קצת לחלוק עלייך, כי לא בהכרח שהחיפוש באותן שנים זה חיפוש של חופש, כי באמת לא ידעתי מהו חופש, ולא הכרתי את זכות הבחירה. אני עשיתי, אני שוב חוזר...

אתה אומר דברים קשים. אני הייתי... כן זה זה זה כאילו אתה יודע אני מסתכלת עליך עכשיו אני אומרת אני מדמיינת אותך נער בן 16 שאתה אומר אני לא ידעתי מה זה חופש אני לא ידעתי מה זאת זכות בחירה. אתה היית במקום מאוד דרי אתה היית קונפורמיסט ואתה פתאום פוגש את הנון קונפורמיזם אתה פתאום אדון לעצמך מה עושים עם זה.

התפוח לא לא עכשיו אני לא בשלב שנגיד רקוף אבל התפוח בסלסלה והוא מנסה למצוא מקום למקום גידול מה שנקרא עכשיו כן. טבעי שקודם כל לא הייתי במקומות לא בבית יציב ההגדרה בית באה אחרי זה אבל. לא הייתי עם קרקע יציבה וכן והיה גרנו בזולה ביער ליד ארנוף. זאת אומרת אתה עוזב את צרפת חוזר לארץ הייתי בעוד כמה ישיבות למושרים הרבה מסגרות כן עוד שתי ישיבות למושרים. עדה למכבי גדלה וגברה.

אז אתה עוד כן כבר זה לא היה בת של הרב המיץ של התפוס הפך לביצומץ.

כבר לא ילד תמים וכפוף ולא מוכפף כבר כן פחות פחות כבר בועט אפילו. גרנו בזולה עשינו הרבה סמים התבלבלנו חווינו בזולה בביארנוף בירושלים כן כולם היו שם חרדים מבית כן מלא כאילו התאגדנו סביב הישיבות לנושרים שזה מה ש. כן יצא לי טוב מהתקופות האלה. שוב מקומות שאוכל לא היה תמיד ומקום לישון היה אבל לא על מזרון. אז איפה?

מקלחת, סופסלים ופינות ישיבה. המשפחה שלך בשלב הזה? אני חושב שבאותה תקופה גם הם לא ידעו מה לעשות וגם הם לא הכירו כמו אותו סיפור של שהגעתי אנחנו חוזרים לאירוע המשפחתי שלא נכחת ואף אחד לא ידע. זה בשלב הזה בעצם. כן גם הם לא ידעו כנראה מה הם צריכים לעשות אז איזשהו חוסר אונים.

האבא שלי כן טוען ש... שבמשך שנים הוא ניסה לעשות דברים ולתווך אותי לפסיכולוגים והוציא עליי הרבה כסף הוא לא אמר את זה שהוא הוציא עליי הרבה כסף אבל אני יודע מקרובי משפחה. שהושקע פה כסף בשביל שגם כל הישיבות האלה נושרים עולים הרבה כסף וצרפת גיל 16 כאילו מישהו צריך לפעם בחודש לשים איזה אני אומרת בזהירות שכל הכספים האלה שנשפכו עליך אפשר היה גם לשלוח אותך לטיפול מותאם. או לאקדמיה סתם. למשל, להשלים בגרויות, ללמוד, כן, כן, לשלוח אותך לצבא.

שוב, טיפול, אני לא יודע כמה הייתי בר טיפול. כן. כאילו, ניסו לטפל בי. כן. זאת אומרת שאני חושבת שמה שחוזר על עצמו שוב ושוב, שבסוף הורים חרדים שנמצאים מול איזה שוקת שבורה, הם באמת חסרונים.

הם באמת הרבה פעמים לא יודעים מה לעשות. עכשיו, אני בקונפליקט במקום הזה, כי מצד אחד אני כאימא היום, אומרת לעצמי מה זאת אומרת חסר אונים, זה קצת לעשות הנחה להורים שלנו. כן. אז אני אומרת, אני במקום הזה מאוד, זה מאוד ביוולנטי, אני גם, יש לי כל מיני עניינים עם ההורים שלי בכל מיני תקופות בחיים של לומד, הם היו מאוד חסרי אונים, אבל הם כהורים שלי. כן.

התפקיד שלהם זה לדאוג לי, והם באמת ניסו, הם באמת ניסו, ואני חושבת שאתה אומר מכל הלב, אני מרגישה אותך, אתה אומר את זה מכל הלב, ההורים שלי באמת ניסו לעזור לי. אני לא יודע אם הייתי בר תיקון זה מילה שגם אם הייתי עכשיו בגיל 16 לא הייתי רוצה לשמוע את זה בדיוק אז.

זה מורכב אני חושב שאני עדיין אמביוולנטי לא בתקופה הזאת אני חושב שאני עדיין בתהליך טיפולי סביב.

יכולים להיות מתוקנים ויש כאלה שהם לא וצריך לשחרר וצריך לתת להבין שהרגשות היו באותן תקופות מאוד מעוררים.

אני לגמרי מסכימה אם אנחנו מדבר רגע על ההורים. אני כן חושב שאהבה צריכה להיות ממקום שאהבה שאין תלויה בדבר.

בהרבה פעמים לא נותנת את זה למשפחות בלב שלם כי אתה צריך להיות תחת מסגרת ותחת רב שיגדיר את מה אסור ומה מותר. אתה בתובנית. ולכן התחושה של ההגדרה של בית, שבית שזה מקום שאתה מגיע אליו לא משנה מה, היא קצת מעוררת אצלי כי לא תמיד הייתי יכול לבוא ו... לדפוק בדלת גם אם זה היה ב1-2 בלילה ולהרגיש בית בבית. אני עד היום ככה.

ואני אומר את זה גם בפודקאסט שלי, עשיתי לא מזמן את בפרויקט גמר בלימודים שלי, עשיתי פודקאסט שנקרא בני ברק רוצוף ואני מספר שם על התהליך שלי להתגייס לצבא ושזה ככה בלי עורף משפחתי מאוד מבוסס ואני נע שם בין כל מיני מרואיינים מאוד מעניינים וחלקם הם בני משפחה כאילו אני חוזר מה שנקרא לתקופה הזאת. שבמקרה הזה הוא לא היה פשע הוא היה למען מדינת ישראל תקופת הצבא.

ובאמת שם יש לי איזה דיסוננס בין מה שאני מרגיש מהו בית שצריך להיות שהמשפחה שלי באיזשהו מקום חושבים. שהם נתנו לי את זה לבין מה שאני הרגשתי אפרופו רגשות באותה תקופה של גיל התבגרות ובריחה ממוסכמות. אני שומעת אותך ואני אומרת בסוף בסוף אנחנו כולנו בסוף רוצים להגיע הביתה למשפחות שלנו שיקבלו אותנו כמו שאנחנו נכון וזאת תחושה של בית.

רגילי ומצבי בחיים ועברתי דברים וחוויתי דברים, אני עד היום יכולה להיות מטרים ספורים מהבית של אמא שלי ואני לא אוכל להיכנס לשם. גם אם אני צריכה עכשיו דחוף שירותים או סתם אני רוצה לחבק מישהו, כי אני לא נראית טובה ללא לבושה בהתאם. ואף אחד לא אמר לי לא. את עושה את זה, את עושה, כן. אף אחד לא אמר לי אל תיכנסי, אבל אני בחוויה שלי ובתחושה שלי לא יכולה להגיע אם אני לא עומדת בסטנדרטים ובתקנון ובתנאים הלא רשמיים.

אף אחד לא כתב אני לא חתומה על שום הסכם אבל זה הסכם לא חתום אז אני אומרת אני יכולה מאוד מאוד להזדהות איתך במקום הזה בסוף בית. זה חוף מפתחים וזה משהו שאני חושבת שאי אפשר להתווכח איתו ואני רוצה לקחת איתך שנייה קדימה אתה אומר אתה נהייתי נוער שוליים אתה הגעת למצב שאתה בעצם אין לך איפה לישון.

מה רגע השפל? מה הרגע הזה שמוציא אותך מהמקום הנמוך והכל כך מעורער? רגע השפל זה לבכות בגינה ציבורית ולשכב על ספסל ברזל ולהרגיש שהדמעות שיוצאות ממני הן דמעות חמות אבל ברגע שהן נפגשות בברזל הן נהיות דמעות קרות.

שלא אכפת. זה רגע שאתה מבין שאתה בשפל כאילו זהו. אתה יודע איך זה מרגיש וככה זה מרגיש. כן עכשיו זה התחושה הזאת היא תחושה שמלווה אותי בהרבה מקומות שהייתי בהם שפלים כאילו שנזכרתי גם להיות בשפל לפעמים זה לזכור כאילו במקומות הפחות. הפחות טובים שהיו לי בחיים, נזכרתי ברגע השפל וזה הרים אותי.

גם רגע השפל הזה, באיזשהו מקום, הוא נתן לי איזו תמונה שכשאתה הכי רע, לזכור שיש טוב, וכשאתה בהכי טוב, לזכור גם שיש רע. זה משהו שמלווה אותי הרבה פעמים בכל מיני רגעים שלי. אני לוקחת את הדבר הזה איתי מהפרק במאמר מוסגר, זה רגע מאוד מזוקק של המסע שלך, שאתה היית במקום כל כך נמוך שאתה היום... לא משנה איפה אתה תהיה אתה תמיד יכול להסתכל אחורה להגיד זה המקום הכי נמוך לשם אני לא אחזור יותר בחיים ואם אני הגעתי לאיפה שאני אני למרות זה. אני יכולה כל ככה פרה ככה אני רואה אותך עכשיו מספר את זה וזה כל כך מרגש.

זה כל כך מספר את הסיפור שלך שאתה בעצם הגעת ממקום כאילו צעד אחרי צעד שבנית את עצמך.

כן. באמצע הדרך. אני, אתה יודע, אני, יש פה המון פרקים, כל פרק זה עולם ומלואו, כל בן אדם זה עולם ומלואו, ואני כל פעם חושבת שכבר אי אפשר להפתיע אותי, וכל פעם מפתיעים אותי. אני בטוחה שהיה איזה שלב שהבנת שיש את המלאכים האלה. מעניין אותי להבין איפה זה התחיל, מהמקום שאתה, ברגע השפל הזה שאתה מספר שאתה בוכה, אתה מגיע למקום שאתה קצת מחוק.

מי נכון וזה מחזיר אותי למקום של האירוע הזה של המשפחה שלא הייתי קיים ודוד שלי מאיר. היה שם ושאל איפה אני ואמרו אל תשאל סמים בלאגן זה כמו שכן כמו שעושים ב. ב. איזשהו מר שמועתי של בני ברק והוא חזר הביתה וכינס את מועצת החכמים שזה בעצם דודה תמי והבנים שלהם היה איזה שיחת ועידה מה עושים והם החליטו להתקשר אליי ולהזמין אותי אליהם הביתה הם גרים בכפר סבא.

מאוד נמוך, הגעתי אליהם, שאלתי אותם יש אינטרנט, היא אמרה לי כן, אז התחיל פייסבוק 2009, לא התחיל כבר, אז התוודענו לזה, כן, והגעתי אליהם, ישבתי על המחשב, היה לי פייסבוק, זה היה מעניין, וכן הגעתי, לקח איזה שבועיים עד שהתמקמתי, ובעצם דודה ודוד, פתחו לי את ביתם, פתחו לי את זלת החדר שלי, הם לא חרדים.

בעצם נתנו לי בית, להרגיש בית בבית. נתנו לך לקבל משפחה, שוב. לגמרי. דודה שלי, היא לימדה אותי אהבה שאינה תלויה בדבר. מרגיש.

כן. היא עד היום... כשאני מעדכן אותה, דודה, אני בא לשבת וזה, מה אתה מעדכן אותי? אתה יודע שעדיין יש לך מפתח, וזה תמיד חוזר על עצמו. קיבלת בית.

מה? קיבלת בית. לגמרי. קוראים לזה בית. כן, היום, ימי בזכות אמא שלי, אם אנחנו בסגירות מעגל, אז אמא שלי היום באיזשהו מקום היא הייתה בקשר טוב עם דודה, כי אז הם לא היו כל כך בקשר.

זאת הדרך שלה בעצם להתקרב לזה. אולי מבחינה היום, יואו, זה כבר קומה נוספת, קומה נוספת במחשבות. ואחד הדברים שבעצם דודה תמי עשתה כמה מהלכים להכניס אותי לעולם החילוני. מה זה אומר להכניס? קודם כל להכניס אותי לאלסאם, של להפסיק להתחיל גמילה, סוג של גמילה מסמייה.

שזה הבייס. כן כן אם אתה רוצה בית אז יש גם חיים עצמם כן ואז גם התחברתי לעמותת הלל. דרך איך הגעת להלל איך הגעתי זה תמיד שאלה טובה כי אני בתפיסה שלי הלל גם הייתה מאוד מחתרתית בתקופה הזאת כי שמי הלל זה עמותה של 30 שנה.

נקודה אני עשיתי במהלך הלימודים שלי את ההתמחות שלי בעמותת הלל בדוברות אז אני מכיר אני מכיר את העמותה על העומק ויש לי מבט מאוד מיוחד כי באמת גדלתי שם בציונותי ובסוף גם איזה שהוא סגרתי מעגל היא לא יודעת להגיד אתה אומר אתה הגעת להילד. כחבר שבעצם מגיע כדי לקבל את המעטפת של הילל ואז אתה בעצם חוזר להילל כמתמחה. כן עברתי גם במהלך השנים עברתי תהליך מאוד מיוחד עם הילל עקבתי אחרי התהליך וההתבגרות של העמותה של הילל. אז אז אז כאילו תשמעי הילל זה עמותה של 30 שנה בסוף היא. היא גדלה והתעצמה ממקום שלא מחתרתי שהחרדים יסתכלו עליה כ...

כעמותה שרוצה לשרוף את נוער ישראל ולהשמיד אותם ולהשמיד את הערכים שלהם. ובמהלך השנים הייתה כאילו, אני זוכר שכשהגעתי לדירות שלי לילה היה אסור לגלות את הקוד שלה בשביל שחס וחלילה לא יבוא איזה משמרת השניאות הפה פה. תראי איך הכל מסתדר לנו היום. מעגלים. ואז אני זוכר שהיה לי שיחת אינטק, שיחת הכנה עם האוסית של העמותה, אני לא אגיד את שמה, אני לא יודע אם היא רוצה שאני אדבר עליה, נפגשנו בתל אביב בבית קפה, הייתי בן 19, לפני צבא, נער מאוד מבולבל, אחרי תקופה מאוד קשוחה.

עברת דברים עד אז. כן. בית קפה תל אביב כזה כאילו הכרתי את ירושלים טוב אבל ממקום של סטלנים כזה ואני תל אביב בשבילה היה ממש פריז חוץ לארץ. כאילו היה צריך להיות סטלניתי זה הייתה החוויה. כאילו הייתי שפה מדבר בתל אביב ואנחנו עכשיו בתל אביב.

אז אתה יושב איתה באינטג ואתה בעצם לראשונה. ומספר לה זה היה הטיפול הראשון שלי מה שנקרא הטיפול האמיתי הראשון שלי בעיבוד של הרבה חוויות שעברתי אז הייתי אוהב לראות מכבי אני זוכר שהיא הייתה נותנת לי את המפתחות של הבית של הסניף של הלל הייתי הולך בימי חמישי בערב לראות משחקים של מכבי לבד הייתי רואה כי לא רציתי כל אחת לכל הפיצוציות והייתי צריך טלוויזיה. אז אתה בעצם מגיע לעילל מבולבל אתה יודע שאתה רוצה לעשות צבא. לאט לאט כאילו. התחושה כשאשר אני גר אצל דודה הבנתי שיש לי עוד אפשרויות בחירה אם לפני זה זה היה או להיות חרדי או להיות שבבניק פתאום נוספה עוד אפשרות שזה להיות חילוני להיות חילוני נורמטיבי זה משפט קצת זהו זה זה י חילוני, נורמטיבי, ערכי, משמעותי, מישהו שהוא לא, כמו שאמרנו, עגלה ריקה בהכרח, אני חושבת ש...

עם ערכים, עם תרבות, עם היסטוריה. גם יש את העניין הזה, שפתאום אתה פוגש אנשים חילונים, והם לא כל היום עושים סמים ועגלה ריקה, פתאום יש להם ערכים, אני... פתאום מבטחנה מרכזית זה לא המודל שלהם בהכרח. יש עוד מודלים עוד מודלים של חילונים כן. שיש את האלה מזה לרגע פתאום גם בהלל אני זוכרת שהמפגש עם האוסי ועם המתנדבות בהלל ופתאום אני פוגשת את החילוני היפה והערכי והתורם ועושה חסד למה אתם עושים חסדים אם אתם לא מאמינים.

כאילו הרי רק מי שמאמין בעולם הבא רוצה לצבור המון מצוות וחסדים כדי לצבור בעולם הבא אז אם אתה לא מאמין למה משהו שם לרגע פוגש אותך לא מוכן. לא צריך לחזור בתשובה בשביל להיות אדם טוב. מה החוויה שלך בהלל כשאתה פוגש חבר'ה יוצאים בשאלה כמוך חרדים מבית. אז שוב הדיסוננס שלי עם הלל הוא מאוד פשוט כי כשאני גדלתי עם הלל היה קודם כל לברוח. ושתיים מי שפנה לי אליל בתקופתי היה היה כאילו הוא היה מעורר הוא לא היה כאילו צריך חסדים הוא צריך הוא כאילו אנחנו היינו.

כאילו היינו מסתכלים בהתנסות על מי שהיה צריך לבקש טובה מאליל זה אז זה צריך להזדקק כן זה משהו נורא לא כיף בלהזדקק כן אבל זה כל כך מסביר לך. את ה... את ה... אפרופו את הבחירה, כי כשאתה לא יודע שקיים מישהו שבהכרח יכול לתת לך מעטפת ויכול לתת לך שיעורי עזר ובלה ומלגות וכאילו אתה... ולהכווין אותך.

אתה לא יודע שבך יש בחירה כזאת ואתה צריך את זה, כל בן אדם, זה מוצר צריכה בסיסי לרצות ללמוד ולרצות ללמוד תרבות. זה לבנות את עצמך. את העתיד. לבנות את האברהם החדש, הבוחר, העצמאי, הבוגר. אתה התגייס לשריון.

כן. כחייל בודד. נכון. מעניין אותי ככה להבין בחוויה, ככה במשפט קצר, אנחנו נקרא ציום, אני כן רוצה שנספיק לדבר. או, שם גיליתי את הישראליות החדשה.

את העברית הישראלית ולא החרדית.

הכרתי חברים הלכתי בכוונה לשריון ולא הלכתי לשאני מאוד מכבד אבל נחל חרדי וכאלה לא היה בזמן תי רציתי לבחור את החילוניות שלי עד הסוף. מן איזה שהוא רצית בזכות ולא בחסד. כן. אז אתה בעצם מגיע למצב בטח שם אתה כבר מאוד הופך לאברהם החדש הישראלי. חשבתי שיחכו לי, את יודעת, שאני אגיע לבית, שאני אגיע לשטח אדום, עד היום בן דוד שלי צוחק עליי, המשאית של הצלשים בדרך.

למה? כי חשבת שאם אתה חרדי אפשר לעשות את זה? כן, אבל אני חותם ויתור על הישיבה, אני כבר לא זה, אני כבר... ואז אתה מביא ישיבה אצל ואתה כמו כולם? אני כמו כולם, כן.

אתה בעצם לראשונה, סוף סוף, תפוח. כן. בתוך ה... סלסלה, הטעות תפוח. כן, יאללה תפוח.

תפוח נוצץ עצמאי. אתה יודע, אנחנו לא יודעים מי יקשיב לפודקאסט הזה, אין לנו מושג, אבל אם וכאשר יקשיב לפודקאסט הזה נער חרדי, נער שהוא מבולבל, בן 16-17, שהוא מרגיש שהוא לא יודע מה לעשות עם החיים שלו, הוא לא מוצא מקום בחיים. הוא לא יודע מיהו. מעניין אותי איזה משפט אתה יכול ללחוש לאוזן, אתה יודע, אם זה הוא או אפילו לך בן ה-16, אם היית יכול להגיד לך איזה משפט שייתן לך איזה מעוף, ייתן לך איזה תקווה. ברור לך שלכל אורך הפודקאסט אני הייתי מוכוון למשפט הזה.

אני שמחה על כך. קודם כל... אתה בר תיקון, אם אני עושה תיקון על מה שדיברנו מקודם, אתה בר שינוי, אתה בר יכולות, יש לך את הרצון הפנימי, זה אחד, ובלי הרבה מילים גדולות, הידיעה שיש בחירה וחלק מתרבות החיים היא לדעת את זה, זה משמעות של חופש, כאילו אנחנו הרבה פעמים מחפשים משמעות, אבל המשמעות היא הרבה פעמים בזה שאתה יכול לבחור, יש בזה משמעות בלבחור, והייתי אומר לילד הזה בן ה-16, יש לך את היכולת לבחור, וזה לא נשאר רק בחרדי, בשבבניק, בנושר. יש הרבה הרבה הרבה אפשרויות. זאת אומרת ש...

ותלמד אנגלית. זאת הפואנטה האחת החשובות, שזה עד היום נראה לי רודף את כל החרדים לשעבר הקושי באנגלית. אבל באמת, אני חושבת שאם אני שנייה אזעק את זה, אתה אומר, לבחור זו זכות בסיסית שלך מרגע שנולדת. נכון. אל תוותר על זה אף פעם.

כן. זה מה שאני שומעת אותך אומר. אני... אני אני כן רוצה שנציין שאתה למדת תקשורת. למדת בספיר כן ואתה הגעת מרגע שאתה מגיע להלל נער מבולבל ושבור ולא יודע מי אתה אתה מגיע למצב שאתה מראיין את מנכ״ל הלל את יאיר הס.

נכון שזה סגירת מעגל שאם זו לא רגע אם זה לא רוגע ניצחון קטן שלך כן אז מה כן.

מהסיפור היא מאוד מהדהדת לי את הדמות של יפתח הגלעדי, מפן מאוד מסוים אחר, הרי יפתח הגלעדי היה בן של אישה אחרת, והוא, העיפו אותו מהבית, אח שלו העיף אותו מהבית, והוא הלך לרחובות, הכיר את השבאבניקים של אז, והפך למנהיג שלהם, והופך לילד רחוב, סוג של חתול רחוב כזה שמסתדר, והגיע המצב שעם ישראל נאבק עם איום של בני עמו. ובני עמוניה נלחם בהם, ואז הם נזכרו בזה אחד בשם מפתח הגלעדי, שהם העיפו אותו, והם האמינו שדווקא הוא, הבן אדם הזה שנלחם ברחובות ומנהיג את השבאבניקים, הוא זה שיכול לעזור להם להילחם, והם ביקשו שהוא יחזור להילחם את מלחמתם. מפתח הגלעדי לא הסכים לחזור כדי להיות רק להנהיג, זאת אומרת הוא רצה להנהיג גם מדינה, הוא הנהיג את המלחמה הזאת, הביא לניצחון של המלחמה הזאת והיה לה השופט השמיני בתקופת השופטים. אני חושבת שיש בך איזה מין נפתח הגלעדי בהקשר הזה שאתה נזרקת לרחובות, הגעת למקומות מאוד שפלים ונמוכים וחזרת ממקום של מנהיג את עצמך, את המסלול חיים שלך, אני לא חושבת שיש מישהו בעולם הזה שעוד יכול לעצור אותך. אני רואה את זה בעיניים שלך.

אני רואה שאתה מוכוון גבוה, שאתה שואף. אני מקבלת ממך איזו תחושה שאתה היום הכי שלם עם עצמך מאי פעם. אני רוצה להודות לך מכל הלב. תודה, אני חייב לעדכן אותך מה יהיה עם אמא שלי, אם היא תהיה עוד חייבת. וגם אם לא יהיה תשובה חד משמעית, עצם זה שעשיתי את זה כבר ניצחון שלך, כי זכותך לדעת.

דיברנו על הזכות בחירה, אז גם הזכות לדעת מה היה שם היא זכות. אני רוצה לאחל לך שתמשיך לעוף גבוה, ושתבחר בעצמך כל יום מחדש, ושתהיה השראה למי שהקשיב לו הפודקאסט הזה, ואני בטוחה, בטוחה שעוד נשמע לך בהמשך. ותודה שהסכמת לבוא, והיה לי לעונג ומרתק. לשמוע את המסך החיים שלך ואני מחכה לשמוע מה היה יום שלך תודה רבה תודה מינדי אצלי זה יהיה קצר באמת. אני שמח שהבאתי את הסיפור שלי שהוצאת ממני את הסיפור הטוב שלי שבסוף זה מה שאני רוצה שיספרו עליי ותודה על הדרך ותודה לך על המאמץ.

אופק על ידי רשת אוסין היסטוריה

הפרקים

פשעי המין בשבעה באוקטובר: האתגר הראייתי והמאבק על ההכרה | פרופ' יפעת ביטון, נשיאת המכללה האקדמית אחווה [מכון קמה]

08.11.2026

פרופסור פנינית רוסו נצר מארחת את פרופסור יפעת ביטון, נשיאת המכללה האקדמית אחווה, על הכרה, צדק, עדות ותיקון. מהאתגרים הייחודיים בזיהוי, תיעוד והוכחה של פשעי מין שבוצעו במהלך מתקפת הטרור של חמאס בשבעה באוקטובר ועד פרויקט "ראיה", יחד הן מעמיקות ומתמקדות בהבנת הכאוס כטקטיקת מלחמה שנועדה לטשטש עקבות, במחיר הנפשי הכבד שמשלמים המגיבים והמגיבות הראשונים, […]

זוהר לבקוביץ |לא עובד עם לוזרים [Spill The SooP]

07.11.2026

זוהר לבקוביץ׳ יכול להגיד ליזם שהרעיון שלו בולשיט, ומיד להוסיף שסביר להניח שהוא טועה.  יש לו דעות נחרצות, מחשבה מהירה ולב ענק עם אבטחה צינית כבדה. ב־Spill the SooP הוא פוגש את שלומית פן לשיחה עם הרבה סימני קריאה, הומור חד וחוסר הסכמה שרק מגביר את הסקרנות. מהילד בלינה המשותפת בקיבוץ דפנה, עם אבא שאמר […]

מהישיבה לרחבת הריקודים, ביני שוראקי [יוצאים בשאלה]

02.11.2026

ביני שוראקי גדל בבית דתי לאומי על גבול החרדלי, למד בישיבה קטנה ארבע שנים בלי לימודי ליבה, ושמר מצוות בעדיקות מוחלטת. ואז משהו נשבר. בפרק הזה הוא מספר על התקופה שבה בבוקר למד שמונה בישיבה ובערב ברח לרקוד ריקודים לטיניים, על המלחמה הפנימית בין התודעה הדתית לגוף שרצה לנוע, ועל המסע שהוביל אותו מישיבה בירושלים […]

מי אני שאתלונן? תפיסה, נראות והכרה – יהודה איש שלום, ראש אגף פוסט טראומה בארגון נכי צה"ל לשעבר [מכון קמה]

25.10.2026

פרופ' פנינית רוסו נצר מארחת את יהודה איש שלום, עובד סוציאלי קליני ומי שכיהן כראש אגף פוסט טראומה ובריאות הנפש בארגון נכי צה"ל לשעבר, לשיחה מעמיקה על הפציעות שלא משאירות סימן חיצוני. מתוך ניסיונו האישי כלוחם שנפצע ומעבודתו המקצועית עם אלפי מתמודדים, הוא מפרק את המיתוס לפיו תפקוד חיצוני מעיד על חוסן נפשי, דן בתופעת […]

רותי רודנר | פיקסרית של החיים [Spill The SooP]

19.10.2026

רותי רודנר היא מותג בפני עצמה.אישה של מילים. של עומקים. של ערכים. כזו שמשאירה חותם על האנשים שבדרכה.פיקסרית של החיים.היא מגדירה את עצמה כפארקוריסטית של החיים. מדלגת בין עולמות, לא חוששת מקפיצות גדולות, משינויים. ממציאה את עצמה מחדש ואיכשהו תמיד נוחתת על הרגליים.מילדות בקיבוץ גבעת ברנר במשפחה מיוחדת, לעיתונות ולתקשורת. מניהול בכיר לכתיבה וליצירה, ליזמות […]

לא מפסידים משמרת – בן סוכמן מנכ"ל דפוס בארי [מכון קמה]

11.10.2026

פרופ' פנינית רוסו נצר מארחת את בן סוכמן, חבר קיבוץ בארי ומנכ"ל דפוס בארי, שמשתף בגילוי לב על השבעה באוקטובר והימים שאחריו. משעות התופת בממ"ד בקיבוץ, דרך שיחת הטלפון המטלטלת עם אימו עד לרגע חטיפתה והירצחה, ועד ההחלטה הניהולית והאישית לפתוח מחדש את בית הדפוס ימים ספורים לאחר הטבח. דרך סיפורו האישי והקהילתי, ננסה להבין […]

רמי ברכה | גם אחרי פציעה קשה, החיים מלאי ברכה [Spill The SooP]

22.09.2026

האורח שלי הפעם היה קצין צעיר ומבריק. שנפצע קשה בלבנון. עבר קטיעות. ניתוח ועוד ניתוח ועוד ועוד. שיקום ארוך. והחלטה אחת משנת חיים, לא לתת למה שנקטע – לקטוע את החיים.משם הוא רץ. לפעמים גלש בווירטואוזיות (בלי יד ובלי רגל אבל עם הרבה ראש ולב), עד לצמרת ההייטק וההון־סיכון הישראלי, עם חשיבה מקורית, אומץ, וכמה […]

הצעקה מהחלון, אור ביטון [יוצאים בשאלה]

31.08.2026

אור ביטון גדלה בכפר חב"ד ומצאה מפלט מהבדידות והקשיים באפייה ובמוזיקה. בגיל 18 נכנסה לשידוך מזורז שהפך לגיהינום של אלימות קשה, שליטה נרקיסיסטית וחובות עתק לשוק האפור. בפרק הזה היא מספרת על הרגע שבו צעקה לעזרה מחלון הבית, על ההגעה לדירת החירום של עמותת הלל, ועל הבחירה בחיים – עד להקמת עסק קייטרינג מצליח וזוגיות […]

האבא שהוריד את הכיפה, נתנאל פיליפ [יוצאים בשאלה]

17.08.2026

נתנאל פיליפ גדל בין שלושה רחובות חרדים סגורים בתוך מודיעין עילית שבהם כולם יודעים על כולם הכל. דור שני ליציאה בשאלה, ילד עם אבא חילוני בחברה שבה זו כמעט קללה, עם כוח שקט שלא הרים קול אבל גם לא ויתר לרגע. בגיל שבע חזר משיעור מוסר ואמר לאבא שבלי כיפה הוא גוי גמור, ואביו הניח […]

שגיב גרינשפן | אם אתה מעגל פינות, אתה חוטף עקיצות [Spill The SooP]

16.08.2026

איך מנהלים חברת ענק של מאות מיליוני דולרים, שומרים על פרופורציות ולא מפחדים להיכשל?בפרק החדש של Spill the SooP, שלומית פן מארחת את שגיב גרינשפן, מנכ"ל חברת Priority, לשיחה גלויה על מנהיגות בגובה העיניים, התמודדות עם משברים והחיים שמעבר לעבודה.שגיב מספר על המסלול המפתיע מילד פלא שזכה במקום הראשון בפסטיגל בגיל שש ועד להובלת עסקת ענק […]

מדעאיכס עוברת לכאן הסכתים!

12.08.2026

מדעאיכס עברה לכאן הסכתים. כל הפרקים הישנים מחכים לכם שם, יחד עם עונה חדשה ומגעילה במיוחד.לחצו על הקישור המצורף ועברו איתנו לבית החדש.https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-1087092/

עונה 2 פרק 9: מה הכי חשוב שסטארטאפים ידעו כשהם רוצים לשתף פעולה עם ארגוני בריאות? [עושים חדשנות בבריאות]

11.08.2026

מה באמת קורה כשסטארטאפ נלהב פוגש את הבירוקרטיה והמורכבות של מערכת הבריאות? בפרק סיכום העונה השנייה של 'עושים חדשנות בבריאות', סיון ורדי מארחת את אורי גורן, מנהל מרכז החדשנות במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, לשיחה פתוחה על מה שבאמת עובד ובעיקר על מה שמכשיל מיזמים מבטיחים עוד לפני שהם יוצאים לדרך.אורי חושף את הדגלים האדומים […]

[מסומנת, רבקה רשתי [יוצאים בשאלה

03.08.2026

רבקה רשתי גדלה בבני ברק, ילדה עם חוש צדק חריף שלא יצא לה בזול. בגיל 16 סימנה לה מורה בטוש אדום על הגרביון את האורך שהחצאית צריכה להגיע, ושם משהו נסדק. בפרק הזה היא מספרת על ילדות של ניסיון מתמיד להתאים, על מורה מניפולטיבית שגייסה אותה לשטינקרית הכיתה, ועל ההחלטה לצאת לתיכון חילוני לפני שהיה […]

[Spill The SooP] מושיק גלאמין | איך יוצאים מהמטריקס

02.08.2026

כמה מהחפצים, העוגנים והטייטלים בחייך קיימים רק כדי להגדיר אותך מול העולם? בפרק החדש של Spill the SooP, שלומית פן מארחת את מושיק גלאמין לשיחה כנה וחשופה על ההחלטה לשבור את המוסכמות – ולצאת למסע של גילוי עצמי מחודש. מושיק מדבר על הילדות המבודדת בהרצליה, על הזיכרונות משוק הפשפשים שהציתו את האהבה לעיצוב, על הסערה […]

בוחר להתגייס, אורי רובין [יוצאים בשאלה]

20.07.2026

אורי רובין גדל בלב הפלג הירושלמי, אחד מתוך שנים עשר ילדים, בזמן שהחברים שלו בישיבה חלמו להפוך לרבנים. הוא חלם על צבא, משפטים ועל חיים אחרים. בגיל תשע עשרה, כשהבין שהוא צריך לבחור בין שידוך לגיוס, הוא ויתר על כל מה שהמשפחה הבטיחה לו והתייצב בלשכת הגיוס כשהוא עריק. בפרק הזה הוא מספר על הדרך מבחור […]

מעיין לאוב | איך מפסיקים לחכות שיבחרו בך [Spill The SooP]

19.07.2026

כמה פעמים נתת למישהו אחר להחליט אם את מספיק טובה?בפרק החדש של Spill the SooP, שלומית פן מארחת את השחקנית ואושיית הרשת מעיין לאוב לשיחה כנה על הבחירה להפסיק לחכות לאישור מבחוץ – ולהתחיל לבחור בעצמך.מעיין מדברת על דרכה כאישה בעולם המשחק, על חזרה ללימודים בגיל 40, על הבחירה להיות אמא עצמאית, ועל יצירת קול […]

What Happens When AI Agents Take on Your Enterprise Data with Rajiv Shah of OpenHands

08.07.2026

In this episode, Rajiv Shah, Agentic AI Engineer of OpenHands, joins us to explore the shift from inner-loop tab-complete assistants to autonomous outer-loop coding agents that execute complex engineering tasks with minimal human oversight. We discuss enterprise governance challenges, the open-source case for model-agnostic infrastructure and why getting AI agents to create real business value […]

הרגליים שברחו מבני ברק, ליז מרמור [יוצאים בשאלה]

07.07.2026

ליז מרמור גדלה בבני ברק, ילדה שמינית מתוך שמונה לאם אוסטרלית שהתגיירה ולאב שניסה להוכיח לקהילה שהוא שייך. בשביל שניהם, הילדים שילמו את המחיר. בגיל 11 כבר הבינה שמשהו לא בסדר. בגיל 15 ברחה מהבית עם לילה אחד של הפחד מאחורי הגב ואוהל ליד הכינרת בפנים. בפרק הזה היא מספרת על הדרך מהרחוב לקצינה מצטיינת […]

עונה 2 פרק 8: כשטכנולוגיה פוגשת אולטרסאונד ביתי – מירה אלטמרק-סופר – PulseNmore [עושים חדשנות בבריאות]

30.06.2026

מירה אלטמרק-סופר, מחברת פלסאנמור (PulseNmore), בשיחה מרתקת על אחד החידושים המרגשים בעולם הרפואה מרחוק: מכשיר אולטרסאונד ביתי שמאפשר לנשים בהריון ובטיפולי פוריות לבצע סריקה עצמאית ישירות מהסלון. מירה מספרת על ה"שיפט" המחשבתי שהמערכת נדרשת לעבור: מהצורך של רופאים לשחרר שליטה בבית החולים, להבנה ש"הרפואה עזבה את הבניין" וחייבת להפוך להיברידית. בנוסף, מירה שיתפה על ההבדלים […]

ערן יעקב- הילד הדיסלקט שניהל את רשות המיסים [Spill The SooP]

28.06.2026

מה הסיכוי שילד עם דיסלקציה, שגדל בבית של עולים מעיראק, יהפוך לאדם שנמצא במשך שנים בלב קבלת ההחלטות הכלכליות של מדינת ישראל?ערן יעקב ליווה לאורך הקריירה המפוארת שלו שורה של שרי אוצר וממשלות, עמד בראש רשות המיסים, והחזיק באחד התפקידים הרגישים והמשפיעים ביותר בישראל. אבל הסיפור שלו מתחיל הרבה לפני המסדרונות בירושלים.בפרק הזה של Spill […]

קול אישה, רחלי אפשטיין [יוצאים בשאלה]

22.06.2026

רחלי אפשטיין גדלה בבני ברק. ילדה שאהבה לשיר, קיפלה את החצאית כל בוקר כדי להסתיר נגן מוסיקה חשמלי שאמא לא תראה. מבחוץ ילדה טובה. מבפנים מישהי שידעה שהיא לא שייכת לשם.בפרק הזה היא מדברת על נישואים בגיל עשרים, גירושין, נישואים שניים, ועל הרגע שעמדה מול המראה ופשוט לא זיהתה את עצמה.על מה זה אומר לצאת […]

[Spill The SooP] יואל חשין – הבן של שופט העליון ששבר את הכללים

14.06.2026

יואל חשין הוא יזם, משקיע ואיש חזון שלא מסתפק רק בלבנות חברות אלא מנסה להבין איך בונים מערכות שעובדות באמת. הוא גדל לתוך שושלת שמחוברת עמוק לסיפור הישראלי: אבא שופט עליון, אמא שניהלה את הקרן לירושלים ושורשים שמגיעים עד לדור המייסדים. מסלול חיים שלו היה כמעט מוכן מראש אבל הוא בחר לפרק אותו ולבנות משהו […]

[חתונמי גרסת המקור, אודי שלזינגר [יוצאים בשאלה

08.06.2026

הפרק הזה הוא ספיישל. מינדי מארחת את אודי שלזינגר, אביו של בנם המשותף, ובפעם הראשונה הם יושבים יחד ומספרים את הסיפור שלהם בקול רם. אודי גדל בבית ישראל בירושלים, ילד תשיעי מתוך 12 במשפחה ירושלמית בת שבעה דורות בארץ, ואבא שרוב הילדות היה בחוץ לארץ עושה שנור כדי לחתן את שנים עשר הילדים. הוא למד […]

עונה 2 פרק 7: כשטכנולוגיה פוגשת ריבוי תרופות – ד"ר דורית דיל נחליאלי – MDI Health [עושים חדשנות בבריאות]

01.06.2026

ד"ר דורית דיל נחליאלי, מייסדת ונשיאת חברת MDI Health, בשיחה מרתקת על אחד האתגרים השקטים והמסוכנים ביותר בעולם הרפואה המודרני: תופעות לוואי וסכנות קטלניות כתוצאה מריבוי ואינטראקציה בין תרופות. בכל שנה מתים בארה"ב לבדה כ-276 אלף בני אדם מטיפול תרופתי שגוי – נתון בלתי נתפס שעוקף בהרבה את קצב התמותה מתאונות דרכים.דורית, שבאה מלב מערכת […]

מורן מדר – האישה שמלבישה את הצמרת הישראלית [Spill The SooP]

31.05.2026

 שלומית פן מארחת את מורן מדר, הכוח המניע מאחורי מותג האופנה Miss Geisha. מורן משתפת במסע האישי שלה, שהתחיל כילדה סקרנית שאוהבת טקסטיל וצבעים בעיר המעורבת רמלה, ועד שהפכה למלבישה של נשות עסקים, נשות תקשורות, פולטיקאיות, נציגות באו"ם ושל רעיית ראש הממשלה. היא חושפת בכנות את המשבר העמוק שחוותה בתקופת הקורונה, רגע לפני סגירת העסק, […]

Inside the Hematopathology Lab: How Bone Marrow Biopsies Shape MDS Diagnosis and Classification [MDS Patient & Family Report]

30.05.2026

Join host Dr. Nikolaos Papadantonakis for an in-depth conversation with Dr. Sanam Loghavi of The University of Texas MD Anderson Cancer Center. In this episode, we take listeners inside the hematopathology lab to demystify what happens after a bone marrow biopsy is performed.Dr. Loghavi explains how traditional morphologic assessment is integrated with modern,  molecular testing […]

Why Context Is the New Currency in Data Strategy with Chris Tabb of LEIT DATA

27.05.2026

Data strategy is shifting upstream, moving from how organizations visualize data to the data that supplies those visualizations. In this episode, Chris Tabb, Co-Founder and Chief Commercial Officer of LEIT DATA, joins us to explore why traditional ROI thinking fails data teams, how the friction framework changes how organizations build business cases and what the […]

חומר ביד היוצר, יעקב שנקר [יוצאים בשאלה]

25.05.2026

יעקב שנקר גדל בקהילה חסידית בצפת, ובגיל שתים עשרה חווה פגיעה מינית מאחד המורים שלו. אף אחד לא ידע. אף אחד לא שאל. בגיל חמש עשרה זרקו אותו מהבית, ומשם התגלגל ברחובות עד שמישהו ראה אותו לראשונה. בפרק הזה הוא מספר על הדרך מהרחוב אל הפנימיה שהצילה לו את החיים, ומשם לשירות קרבי בכפיר שהסתיים […]

איתן זינגר – הסיפור שלא מופיע בקורות החיים [Spill The SooP]

17.05.2026

אנחנו רגילים לשמוע אנשים מצליחים מדברים על ההצלחות שלהם.פחות על הרגעים ששברו אותם ודווקא הם אלה שבנו אותם יותר מכל.בפרק הראשון של Spill the SooP, איתן זינגר מוריד לרגע את המסכות ומדבר עם שלומית פן על הרגעים שבאמת שינו את חייו.על נפילות, בחירות, ועל הפער שבין מה שאנחנו משדרים לעולם לבין מה שאנחנו נושאים בפנים.כי […]

עונה2 פרק 6: כשהבינה המלאכותית נכנסת לחדר המיון תמר לין ועידן בסוק – Aidoc [עושים חדשנות בבריאות]

12.05.2026

תמר לין, VP Product ב-Aidoc, ועידן בסוק, Chief R&D Officer בחברה, בשיחה על אחד ממוצרי ה-AI הבולטים כיום בעולם הרפואה: פיענוח סריקות הדמיה בבתי חולים. השניים מספרים איך Aidoc מסייעת לרדיולוגים לזהות ממצאים דחופים בסריקות CT ורנטגן, לתעדף מטופלים בחדרי מיון עמוסים, ולשמש רשת ביטחון מפני פספוסים של ממצאים קטנים או אקראיים. איך עוברים מאלגוריתמים שמזהים […]

[זה לא גבורה זו הישרדות, שרה קופ [יוצאים בשאלה

04.05.2026

שרה קופ גדלה בבני ברק, ילדה מצטיינת ממשפחה חסידית מיוחסת עם דם רבני בוורידים. מבחוץ הכל היה מושלם. מבפנים היו שאלות שאסור לשאול. בפרק הזה היא מספרת על נישואים בגיל שבע עשרה לבחור שהצחיק אותה ועל הרגע שהבינה שזה לא מספיק. על איך הפכה לאחת מהמומחיות הראשונות בסייבר מהמגזר החרדי, עוד בלבוש חרדי. סיפרה על […]

Applying the Scientific Mindset to Machine Learning, Data Science and AI with Jonathan Burley of Bloomberg Industry Group

15.04.2026

Building effective AI products isn't just about using the latest large language model; it's about asking the right questions and solving real problems. In this episode, we’re joined by Jonathan Burley, Director of AI of Bloomberg Industry Group, to explore his journey from modeling climate systems to leading AI strategy. Jonathan discusses why the scientific […]

עונה 2 פרק 5: להוסיף חיים לשנים: העתיד הבריא שלך גיא לייטרסדורף, Longevity AI [עושים חדשנות בבריאות]

15.04.2026

ברפואה של היום אנחנו עדיין פוגשים מחלות מאוחר מדי: כשכבר אי אפשר להתעלם מהתסמינים. בפרק הזה אנחנו עוצרים רגע לפני, ושואלים איך נראית רפואה שמזהה סיכון עוד לפני שהוא הופך למחלה. סיון ורדי ופרופ' בליצר מארחים את גיא לייטרסדורף, מנכ״ל Longevity AI, לשיחה על המעבר מרפואה תגובתית לרפואה מונעת, יוזמת ואישית. גיא משתף במסע האישי […]

פרידות בתקופת השואה | בקול ראשון: ניצולי שואה מספרים

15.04.2026

פרידות היו חלק קשה ומהותי  בחיי היומיום בתקופת השואה. פרידות מהבית, מהמשפחה ומהאהובים, ובעצם, מכל מה שהכירו עד כה. בפרק הזה נאזין לארבעה ניצולי שואה שיספרו על רגעי פרידה שונים,  על פרידות שהתרחשו לעיתים ברגע, לעיתים במילה ולעיתים  בשתיקה מוחלטת.     ניהול פרויקט ועריכת תוכן: לירז לחמנוביץ יעוץ פדגוגי: ד״ר יעל ריצ׳לר-פרידמן כתיבה ועריכת תסריט: […]

הגירוש מהבית | בקול ראשון- ניצולי שואה מספרים

14.04.2026

בפרק נאזין לשלוש ניצולות שואה שגורשו מבתיהן יחד עם משפחתן. נשמע מהן על המשמעויות של הגירוש מהבית; על הרגשות הנלווים לפרידה מהבית ועל ההתלבטויות הקשות – מה לקחת ומה להותיר מאחור.   ניהול פרויקט ועריכת תוכן: לירז לחמנוביץ יעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן כתיבה ועריכת תסריט: ליהיא צדוק, לירז לחמנוביץ, ד״ר בלההשילה  קריינות: עפרה הלחמי […]

אהבה בתקופת השואה | בקול ראשון – ניצולי שואה מספרים

13.04.2026

בפרק נאזין לעדויות של ניצולים על  אהבה שחוו במהלך שנות השואה – איך הצליחה אהבה להתפתח ולהתקיים גם  במצבים של ייאוש וחוסר תקווה, כיצד היא נתנה כוח לשרוד, והאם בכלל יכולה הייתה  להתממש במציאות הכאוטית של תקופת השואה.    ניהול פרויקט ועריכת תוכן: לירז לחמנוביץ יעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן כתיבה ועריכת תסריט: ליהיא צדוק, ד"ר […]

רעב בתקופת השואה | בקול ראשון – ניצולי שואה מספרים

12.04.2026

בפרק נאזין לעדויות ניצולים שיספרו מה היה הרעב בתקופת השואה. כיצד אפשר להסביר מושג  שאין לנו דרך לתפוס אותו?  כיצד הרעב השפיע על הגוף ועל הנפש? – והאם בעולם אפוף  רעב ניתן בכלל לדבר על בחירה?   ניהול פרויקט ועריכת תוכן: לירז לחמנוביץ יעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן כתיבת תסריט: ליהיא צדוק, לירז לחמנוביץ, ד"ר […]

Top MDS Updates from ASH 2025: A Conversation with Dr. Valeria Santini [MDS Patient & Family Report]

05.04.2026

In this episode, Dr. Valeria Santini, Associate Professor of Hematology at the University of Florence Medical School in Florence, Italy, joins host Dr. Nikolaos Papadantonakis to discuss advances in lower‑risk MDS anemia  and review important MDS studies from ASH 2025, and what they mean for patients and families.

עונה 2 פרק 4: הבעיה האמיתית של הבריאות הדיגיטלית (וזה לא AI) ניר לרר – Latica [עושים חדשנות בבריאות]

16.03.2026

בלי זה אין עתיד ואין בריאות דיגיטלית – תשתיות דאטה. הבסיס השקט שמאפשר למחקר, לבינה מלאכותית ולקבלת החלטות רפואיות לקרות באמת. סיון ורדי ורן בליצר מארחים את ניר לרר, GM Israel at Latica לשיחה על איך בונים אקו־סיסטם מאובטח שמחבר בין נתונים רפואיים, ארגוני בריאות וחברות מדטק ולייף סיינס – והופך דאטה מפוזר לערך מחקרי […]

פרק סיום עונה 1: מה זה גועל? [מדעיכסס – פודקאסט מדעי לילדות וילדים]

15.03.2026

אביגיל וגור מנסים להסכים על תפריט לארוחת סיום העונה ומגלים שכל אחד נגעל מאוכל אחר. בפרק הזה נלמד מה זה בכלל תחושת גועל, למה היא כל כך חשובה ואיך זה שאנחנו נולדים עם תחושת גועל אבל היא משתנה כשאנחנו גדלים. שחקנית אורחת: ד"ר איה שקדי.

Bridging the Gap Between Engineering and Business Strategy with Dr. Elena Alikhachkina

09.03.2026

AI is not a side project; it is a business model shift. In this episode, we’re joined by Dr. Elena Alikhachkina,  Chief Data and AI Officer of TE Connectivity, director, board advisor and author, to explore why AI demands a product mindset, how “learning data” powers continuous AI loops and what boards must do now […]

איכס זיעה [מדעיכסס – פודקאסט מדעי לילדות וילדים]

08.03.2026

כשהמזגן ברכב של אביגיל מתקלקל, האוטו מתמלא בריח של זיעה, ואביגיל מנסה לשכנע את גור שהזיעה שלה בכלל לא מסריחה. בפרק הזה נלמד ממה עשויה זיעה, מה בכל זאת גורם לזיעה להסריח ולמה זיעה ממש חשובה. שחקנית אורחת: ד"ר איה שקדי.

עונה 2 פרק 3: כשהטלפון הופך למוניטור לבריאות הנפש – בלי לשאול אף שאלה רואי כהן – Behavidence [עושים חדשנות בבריאות]

03.03.2026

רואי כהן, מייסד שותף ומנכ״ל Behavidence, בשיחה עם סיון ורדי ופרופ' בליצר על חיבור לא שגרתי בין פרסום, הייטק ומדעי המוח, ועל עתיד בריאות הנפש. רואי מספר על המעבר מקריירה בעולם הפרסום להייטק ולמדעי המוח, ועל הקמת חברה שמצליחה לזהות מצבים כמו חרדה ודיכאון דרך דפוסי שימוש בטלפון הנייד, בלי לקרוא אף הודעה! למה דווקא […]

איכס ג'וקים [מדעיכסס – פודקאסט מדעי לילדות וילדים]

01.03.2026

גור מאחר לאולפן ההקלטות בגלל ג'וק ואביגיל מנסה לשכנע את גור לרדת מהכיסא שקפץ עליו. בפרק הזה נלמד איך מדענים לומדים מג'וקים לבנות רובוטים, מה מיוחד בשלד של ג'וקים ולאיזה גודל ג'וקים יכולים להגיע. שחקן אורח: איתמר שרון.

איכס עובש [מדעיכסס – פודקאסט מדעי לילדות וילדים]

22.02.2026

אביגיל מגלה סנדוויץ' עם עובש בתיק של גור ומסבירה לו למה אסור לפתוח שקית מלאה בעובש. בפרק הזה נלמד מה זה עובש, למה הוא צומח על סנדוויצ'ים ולמה לפעמים עובש זה דווקא טעים, ואפילו סייע בגילוי האנטיביוטיקה. שחקן אורח: איתמר שרון.

איך נראית הרפואה כשהרופא רואה הכול, בזמן אמת? – אורי בטש ("דאטוס") [עושים חדשנות בבריאות]

15.02.2026

אורי בטש, מנכ"ל ומייסד Datoss, נפגש עם סיון ורדי ופרופ' בליצר לשיחה על מהפכת הרפואה האסינכרונית והניטור מרחוק. פער בין רגעי המפגש הקצרים עם הרופא לבין הצורך ברצף טיפולי מהימן ומעודכן לניהול בריאות אמיתי הוא שמאפשר למשל לזהות הידרדרות אצל חולי לב וכליות וכך למנוע אשפוזים. בטש משתף בסיפור האישי שהוביל להקמת החברה, ובחזון שמאחורי […]

איכס פלוצים [מדעיכסס – פודקאסט מדעי לילדות וילדים]

15.02.2026

גור עורך ניסוי על פלוצים ואביגיל מסבירה לו למה פלוצים עושים רעש ומה גורם לריח שלהם. בפרק הזה נגלה למה יש מאכלים שגורמים להרבה פלוצים, למה חלק מהפלוצים ממש מסריחים ולמה חיידקים יכולים להיות ממש טובים גם לפלוצים שלנו וגם למערכת העיכול שלנו. שחקן אורח: איתמר שרון. הצטרפו לקבוצות שלנו כדי לשאול שאלות והלציע רעיונות […]

Startup Reality Check: Why Cool Products Don’t Always Sell with Martin Miller of FastCTO, M-Vision and Unriveted Media Podcast

12.02.2026

Most startups don’t fail because the product is bad; they fail because nobody is willing to pay for it. In this episode, Martin Miller, CTO of FastCTO and M-Vision, Inc., and Host of Unriveted Media Podcast, joins us to break down what it really takes to go from a startup idea on a napkin to […]

איכס נזלת [מדעיכסס – פודקאסט מדעי לילדות וילדים]

08.02.2026

גור חולם ש"נזלת הזהב" מגשימה לו משאלה ומעלימה לו את כל הנזלת מהאף, אבל אביגיל מסבירה לו למה נזלת זה דווקא מאוד חשוב. בפרק הזה נגלה למה האף שלנו כל כך דביק, איך הנזלת מונעת מהריאות שלנו להפוך לצימוקים, ולמה השפן הקטן ממש נעלב מהשיר שכתבו עליו. שחקנית אורחת: ד"ר איה שקדי. הצטרפו לקבוצות שלנו […]

הבינה המלאכותית שמצילה את המטפלים מהניירת – אלון יופה (״אליוס״) [עושים חדשנות בבריאות]

01.02.2026

בריאות הנפש נמצאת בחזית הטכנולוגיה! בפרק זה נכיר Eleos החברה שמגשרת על הפער שבין חדר הטיפולים לעולם הנתונים כדי לייצר אימפקט אמיתי. בפרק הזה אלון יופה, Co-founder ומנכ״ל Eleos, מדבר עם סיון ורדי על המסע האישי שלו, חושף איך בונים מוצר שמטפלים באמת מאמצים ומשתף בתובנות על פתרונות שחודרים ללב ארגוני הבריאות ומשנים מקצה לקצה […]