יצר הטוב ויצר הרע – מי צריך אותם? [לגעת ברוח]
מכירים את הקרב הפנימי הזה – בין הקול שרוצה לעשות טוב לבין זה שמעדיף לוותר לעצמנו? רוני קרביץ משוחח עם ד"ר מעיין בוימן משיטה, פסיכולוגית, מטפלת זוגית ופרטית ומגישת הפודקאסט "עושים פסיכולוגיה": למה בכלל צריך את יצר הרע, איך היהדות והפסיכולוגיה מפרשות את שני סוגי היצרים, האם אפשר למצוא ביניהם איזון ולמה השלמות היא בכלל […]
ברוך שלא עשני אישה?! שוויון ומגדר ביהדות [לגעת ברוח]
האם היהדות חותרת לשוויון בין הגבר לאישה? למה היום יותר נשים רווקות מנשואות? איפה הגברים בתמונה? ולמה כל כך הרבה גברים בגיל 29 עדיין גרים אצל ההורים? רוני קרביץ מארח את מרים קסמן, חוקרת מגדר ודוקטורנטית לפסיכולוגיה ומחברת הספר "דרך ספירלה, גבריות, נשיות ושוויון ביהדות", לשיחה על המשבר של הגבר המודרני. מרים מסבירה מדוע גברים […]
איפה היה אלוהים במפץ הגדול? [לגעת ברוח]
האם ייתכן שהמדע והיהדות לא סותרים זה את זו? ויותר מכך, האם ייתכן שהם תלויים האחד בשנייה? בפרק הזה מתארח פרופ' דוד איזנברג, ראש המעבדה לאלקטרוכימיה וראש התכנית לאנרגיה בטכניון ומגיש הפודקאסט "המדע מחפש משמעות" מגיע מדבר על אמונה, מדע ולמה בניגוד למה שכולם חושבים הם הולכים יד ביד.
המדריך היהודי ליזם – זיו אלול [לגעת ברוח]
מה ליהדות יש ללמד אותנו על ניהול ויזמות? האם בכלל יש קשר בין עקרונות עתיקים ליזמות מודרנית? הפעם ב"לגעת ברוח", זיו אלול, יזם סדרתי עם אקזיטים בהיקף של מיליארדי שקלים, חושף איך חכמת אבות ומקורות יהודיים עתיקים יכולים להוביל לחדשנות עסקית ולהצלחה יזמית בעולם הטכנולוגיה הגלובלי. בשיחה על מנהיגות וערכים, זיו ורוני מסבירים איך מסורת בת […]
על חבל דק – אנשי קשרי המשפחה [עושים ת'מוות]
מי האנשים שמלווים משפחות ברגעים הכי קשים בחיים? הפעם אנחנו פותחים את הלב ומכירים לכם את יוסי, כריסטין ונועם – הצוות שפוגש כל יום אנשים שמתמודדים עם אובדן. איך מגיעים לעבודה כזאת? איך זה להיות שותף לסיפורי חיים בתקופת האבל? ומה קרה כשהם הגיעו לטפל במשפחות מהשבעה באוקטובר?
אבל, ריפוי וצמיחה [עושים ת'מוות]
שש עשרה וחצי שנה אחרי שאיבדה את שני האחים, טל מגנזי הפכה למומחית לליווי משפחות שכולות.בפרק היא חושפת את הכוח שטמון באקטיביות במקום בהמתנה, מסבירה מדוע אובדן טראומטי שונה מאובדן טבעי, ומדברת על האפשרות לחיות חיים מלאים אחרי אובדן.
מת, חי או חטוף? [עושים ת'מוות]
״חי, מת או חטוף?" ככה שואלים הילדים על אחרים מתחילת המלחמה. מאז השבעה באוקטובר נוצר סטטוס חדש במציאות הישראלית- חטוף. ד"ר אורי כץ, סוציולוג ואנתרופולוג מנתח איך השפה שלנו יוצרת קטגוריה שלישית בין חיים למוות. האם ההגדרה של חטוף השתנתה עם השנים? איך החברה מתייחסת לבחירת המילים בסוגייה? ומה הקשר בין עסקאות שבויים לשידורי אולימפיאדה?
שמן, יין ואבן: מה מלמדת אותנו התעשייה הארץ-ישראלית על החיים בתקופה הרומית והביזנטית? [שורשים עמוקים]
כשהארכיאולוג ג'ון זליגמן השתלשל בחבל לתוך מערה עתיקה שנחשפה במקרה לצד הכבישהמחבר בין ירושלים ויריחו, הוא היה האדם הראשון מזה 2000 שנה שרגלו דרכה בשרידיושל מפעל אדיר-מימדים לייצור כלי אבן. לכאורה, גילוי של מפעל עתיק לא צריך לרגש אותנוכמו גילוי של מקדש, למשל. אבל בפועל, בתי בד לייצור שמן, גתות לייצור יין ומפעלים לייצורכלי אבן […]
למדבר חוקים משלו: על החיים בנגב בתקופה הרומית והביזנטית [שורשים עמוקים]
לכל תקופת בית שני ולאחריה, התנהלו החיים במדבר במקביל לתהפוכות הפוליטיות שלירושלים והגליל – אבל גם בנפרד מהם. במשך מאות ואלפי שנים שלטו בנגב ציוויליזציותמדבריות ששמרו על אמונות ומנהגים ייחודיים והקימו תעשייה וכלכלה עוצמתיות למדי. אחדהשבטים הללו, והדומיננטי שבהם היה שבט הנבטים, שחייהם התבססו בתחילה על מסחר– בעיקר בדרך הבשמים המפורסמת – ובהמשך עברו לחיים […]
נוצרים, מורדים ורומאים – ארץ ישראל בימי מרד בר-כוכבא [שורשים עמוקים]
בניגוד לדיעה הרווחת, המרד הגדול לא הביא את קיצו של היישוב היהודי בארץ ישראל: גםאחרי דיכוי המרד נותר במשך עשרות רבות של שנים בארץ יישוב יהודי גדול, פעיל ואפילומשגשג. לצידה של המהפכה היהודית שחולל רבן יוחנן בן זכאי צמחה דת חדשה שהתפצלהמתוכה: הנצרות. מתוך הקדרה המבעבעת הזו של רגשות דתיים ולאומיים צמח לעם היהודימנהיג חדש, […]